הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בינואר, 2009 13 תגובות

תגובה למאמרו של חיים ברעם (400 הרוגים)
כשקראתי את המאמר הנ’ל, נזכרתי בבדיחה מהפולקלור היהודי. מעשה באישה חרידה, שהעוף הבשל והמתובל נפל מידה לתוך סיר הלילה המלא. האישה שטפה את העוף ומיהרה לרבי לשאול, האם העוף כשר לאכילה? הרבי גירד בזקנו ואמר: " העוף כשר, אבל מסריח מאוד!".
במה דברים אמורים?

העוף של ח.ב. שמן, מבושל. ומטוגן- יש בו תוכנית שלום רחבה,חזרה לגבולות 67 , מו"מ עם כל גורם אחראי בפלסטין, שמוכן לדיאלוג, אפילו כוחות אירופיים המפקחים על שביתת הנשק יש בו. הוא לא עוצר בגבולות ישראל ומבטיח שלום עם סוריה, לאחר שזו תתנתק ממעגל המדינות הלוחמות נגד ישראל ותקבל בחזרה את הגולן. לעוף של ח.ב. יש אפילו פלפל- שביתת נשק ממושכת עם החיזבללה.

 

אולם העוף הזה מסריח בתיאור שקרי, כאילו יש פה סכסוך בין שני גורמים, שאחריותם משותפת!


יש פה התעלמות מוחלטת מהעובדות.: שישראל הפירה את תנאי " הרגיעה" והמשיכה להפציץ ולהרוג . יש פה התכחשות לעובדה , שישראל פתחה במתקפת השמדה נגד הרצועה, בהרג מאות ערבים, שחלק מהם אלה תושבים חפים מפשע! יש פה התכחשות לאלפי פצועים, שהמצור על הרצועה מונע מהם תרופות וטיפול רפואי, שרחובות שלמים הפכו לאיי חרבות!!
חסרה פה הקריאה הברורה- להפסיק מיידית את ההפצצה הפושעת! להסיר את המצור מעל הרצועה!!


ריח רע נודף מהעובדה, שבימי רצח והשמדה אלה , מוצא ח.ב. לנחוץ לגדור את עצמו מהחמאס ולאמר:" איש מאתנו אינו אוהד חמאס, ולא רואה במנהיגיו בני ברית…….. אם היינו פלסטינים לא היינו מצביעים בשביל חמאס!!
ח.ב. בוכה בכי תמרורים ומשתתף בצערם ובסבלם של תושבי עוטף עזה. הוא שכח שאלה הפעילו לחץ איימים על הממשלה לתקוף את הרצועה, להרביץ להם. להרוג ולהשמיד.


לסיכום אני מוצא לנחוץ להזכיר לנו את העוף שהגיש לנו גדעון לוי בהארץ
את הקריאה הברורה שלו לממשלת ישראל- הפסיקו את פשעי המלחמה !
את המלחמה הברברית נגד העם ברצועה

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. אכן מסריח הגיב:

    מה שמסריח הם השקרים של כותב המכתב. ישראל הפרה את תנאי הרגיעה – כן אבל רק אם תנאי הרגיעה היו שלישראל אסור לירות ולחמאס כן וזאת משום שהחמאס לא התחיל אפילו לקיים את הרגיעה והמשיך לירות קסאמים ופצצות מרגמה על ישראל מיום התחלת הרגיעה ועד סופה כשהמרווח הגדול ביותר ביניהן הוא שבוע אחד. הרצועה הפכה לשממה – נכון, אבל החמאס יכול היה ועדין יכול להפסיק את פעולות ישראל. הוא רק צריך להגיד מהיום והלאה לא נרצח יותר אזרחים ישראלים. קל ופשוט לאדם נורמלי בילתי נסבל מבחינת תנועה שחרטה על דגלה את השמדת ישראל ורצח אזרחיה כמטרה הראשית והצדקת קיומה. העובדה שהכותב כועס על ברעם על שסייג עצמו מהחמאס מעידה יותר מכל על הכותב שאוהד תנועה דתית פונדמנטליסטית שדגלה הוא אפלית נשים הומוסקסואלים וכל מי שאינו מוסלמי ולקנוח רצח עם. כפי שהמחבר כותב אין פה עמות בין צדדים לאחריות משותפת – ישראל עושה ככל יכולתה חוץ מהתאבדות לקיום השלום ומהצד השני תנועת טרור דתית שהתמחותה היא רצח אזרחים. זו תנועה נוסח כהנא אצלינו רק שאצלינו הוציאו את כהנא מחוץ לחוק והפלשתינים בחרו בהם ליצג אותם. גם לא כשר וגם מאד מאד מסריח.

  2. יובל הלפרין הגיב:

    "כשר אבל מריח רע" זה בדיוק מה שאמורה להיות כתיבה של איש הנמצא מחוץ לקונצנזוס, במיעוט ממודר ומוקצה, המעוניין לפנות לקהל שבוי בלי לוותר על עמדותיו.
    חיים לא פונה לכותב מאמר זה. הוא פונה לקהל הקונצנזוס השבוי – בלי לאמץ טקטיקה נלוזה של התחנפות לעמדותיו ולמושגיו (כי זה לא "כשר"), אבל תוך התייחסות למושגים ולסדרי עדיפויות של קהל זה (שזה אולי מריח רע, אבל נחוץ).

    ובאשר לחמאס, הביטוי "איש מאתנו" הוא בעייתי כשלעצמו מבחינה לוגית, כי על המאמר חתום שם של אדם אחד הדובר בלשון רבים.
    אבל במקרה זה קולע חיים לא רק לעמדתו האישית, אלא לחלק ניכר מתנגדי המלחמה הזאת, ולא רק בארץ:

    העובדה שאנחנו מתנגדים לטבוח באזרחים שהתנגדו לחמאס, באזרחים שתמכו בחמאס ובאנשי חמאס אינה נוגעת לעובדה שכתנועה אידיאולוגית אנחנו רחוקים יותר מהשקפת עולמו הכוללת של חמאס מאשר המרכז והימין בישראל.

  3. ליובל הלפרין הגיב:

    מספיק להתיפייף. אתה לא משפיע על אף אחד "מקהל הקונצנזוס השבוי" כאשר אתה משתמש "בטקטיקות".
    בימים אלו שכל תושבי עזה מוגדרים כחמס ולכן דמם מותר, צריך להגיד רק משפט אחד "כולנו חמס"

  4. יובל הלפרין הגיב:

    אוי, ממש גאוני, איך לא חשבתי על זה!!!
    אתה צריך להיות חמס בשביל להתנגד לרצח אנשי חמס!

    א. אני עוד לא התקבלתי לחמס.
    ב. מה זה אם לא טקטיקה? (שגויה).

  5. יוליוס הגיב:

    הו-הא… אני מרגיש שאני דורך כאן על ביצים של ממש. להיכנס למעוז אנטי-אימפריאליסטי שבו לא רק חיים ברעם נחשב לסמן ימני, אלא אפילו הלפרין (!) בכבודו ובעצמו מואשם בהתחנפות לאויב. המצב לא פשוט.

    אבל בכל זאת, "כולנו חמאס"??… אפעס… הג’יהאד למען אללה? המטרה הסופית של השלטת השריעה המוסלמית על העולם? מה עם החוק לכריתת איברים לגנבים? וחובת רעלה לנשים? במלים אחרות, מה לכהן בבית קברות? מילא, שהשמאל הרדיקלי מוכן להאמין אפילו בקיומו של העולם הבא ובלבד שתושג המטרה הקדושה של השמדת הקולוניאליסטים היהודים, אבל 72 הבתולות שמחכות לשאהידים זה לא קצת מוגזם? (זה מזכיר לי שראיתי בטלויזיה, בהפגנה פרו-פלסטינית בדנמרק או איפא שהוא, חנונית שיכנוזית אחת שדופה ולבנה כמו קיר, מחזיקה כרזה וצווחת במלוא ריאותיה הדלות במבטא בלגי כבד "אללה הו אכבר"…)

    יכול להיות שאם תחפשו היטב תמצאו כמה נקודות ממשק בין אידיאולוגיית הג’יהאד האחסלאמיסטית של האחים המוסלמים לבין העקרונות הבסיסיים שהנחו את השמאל הרדיקאלי לדורותיו. אבל האם אני חושד בכשרים אם אני מעלה את ההשערה שנקודת הממשק היחידה היא הרצון המשותף להשמיד את המדינה היהודית?

    באמת חברה, אתם חושבים שהאידיאולוגיה הסוציאליסטית מעניינת את איסמעיל הנייה כהוא זה?

    ובמלים אחרות, מי אמר אופיום להמונים ולא קיבל?

  6. אורנה לביא – ליובל הלפרין וליוליוס הגיב:

    היי חבר’ה… נכון, אנחנו לא חמאס. אני לפחות לא שייכת לשום דת, כולל האסלאם. והנה הצעה חלופית:

    כולנו בני/ות אדם. אנחנו והדוסים מכל הדתות, הלאומניות/ם מכל העמים, האזרחיות/ים מכל המדינות, החיילות/ים מכל הצבאות… אנחנו וכל שאר האנושות בעולם.

    אופס… מי אמר לאלו זכות קיום ולאלו לא? זכות הגדרה עצמית? זכות לחיות (אוהוווווו כמה שזה מורכב………)?

  7. פילוני הגיב:

    יוליוס קרעת אותי מצחוק…. נותר רק לגחך ובאותה עת לבכות על אותם אנשי שמאל המצהירים שהם חמס – הם אלו שהביאו בראש ובראשונה את ההסתה המכוערת של ליברמן להיות דגל הנושא בבחירות האלה- אז קבלו על הראש.
    לאורנה לביא – מי שלא יסכים להתאסלם אזי יחשב ככופר וככזה יערף ראשו – איך לא חשבנו קודם שאנרכיזם אינו כולל מוסלמים טהורי לב ומצפון – חפים מכל רצח

  8. שאלת תם אקטואלית הגיב:

    ובהקשר הזה, מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין האידיאולוגיה של ליברמן לאידיאולוגיה של החמאס, שזוכה כאן למידה כל כך מופלגת של סלחנות (במקרה הטוב)?

    שמעתי את רעיונותיו של ליברמן. לא שאני מת עליהם, אבל לעומת אמנת החמאס הם עדיין שיא ההומאניות.

  9. אורנה לביא – לפילוני הגיב:

    תלמד בע"פ את "אימאג’ן" של ג’ון לנון. יש שם התיחסות ברורה להשקפה האנרכיסטית לגבי דת (בין השאר…)

    עוד נגיע למצב שבו האנושות תנוע יותר ויותר אל החופש מכל סוגי הממסד, כולל הממסד הדתי. דת היא אמונה. הדת שלי היא אמונה בעצמי, בחופש, באהבה, בחיים, בטבע העולמי.

    העולם נע באיטיות… אבל ממש באיטיות… – אל עבר החופש מן הדתות הכפיתיות למיניהן. ישראל נמצאת אי שם באמצע הדרך. לאיראן (למשל) יש עוד הרבה עבודה כדי להגיע אל החופש מכפיה דתית. דנמרק, למשל, כבר הגיעה לשם.

    כל מדינה משפיעה (או מנסה להשפיע) על שאר המדינות. מכיוון שהשאיפה לחופש היא טבעית, אולי זה יקח עוד הרבה זמן – אבל העולם (כולל האנושות) יגיע אליו.

  10. אורנה לביא במבט מפוכח – שמאלה באמת הגיב:

    כל החבר’ה שאומרות/ים שהן/ם א/נשי חמאס – היי, אתם מה זה מפחידים אותי! השמאל הדתי? הפונדמנטליסטי? או שלא שמתן/ם לב מהיא האידיאולוגיה החמ"סית? מה ההבדל בין החמס והדוסים האלימים הישראליים, חוץ מההבדל הגיאוגרפי?

  11. מושון לאורנה לביא הגיב:

    אורנה היקרה,
    כולי אושר שאנו מסכימים בעניין הדמיון הרב בין החמאס הפלסטיני וחמאס היהודי.
    בואי רק נשתדל לזכור שזו נבלה וזו טריפה, ואני מתכוון במיוחד לתנועת החמאס שיש כאן רבים הנוטים לחבב אותה יתר על המידה רק כי היא נלחמת נגד צה"ל.

    אגב, טענת שאני ממחזר תגובות אבל הנה גם את מזכירה שוב את "אימאג’ן" של ג’ון לנון.
    על ראש האנרכיסט בוער הכובע הממוחזר!

  12. עונה לתם הגיב:

    יש הבדל מכריע

    ליברמן דוגל בפשרה טריטוריאלית וחמאס דוגל ב"אף שעל".

    לחמאס יש זרוע מדינית שכפופה לזרוע הצבאית. לליברמן אין בכלל זרוע צבאית.

    חמאס מדברים בערבית, אז נוח להתעלם מתוכן הדברים (או בסגנון חיים ברעם: לא לייחס להם חשיבות). ליברמן מדבר עברית (אמנם עם מבטא), אז אי אםשר להתעלם…

  13. אורנה לביא למושון הגיב:

    הדו-שיח התרבותי שלנו צריך להיות דוגמה לכולם בכל צדדי הפוליטיקה הישראלית וגם בתחומים האחרים.

    לגופם של דברים, החמאס הפלסטיני הוא ארגון הימין שלהם. ארגון דתי פונדמנטליסטי. ככזה, הוא אכן נוגד את דעותי ודעות (כמעט?) כל השמאל הישראלי. הוא אמנם נבחר בבחירות דמוקרטיות (או חצי דמוקרטיות…?) ע"י העם הפלסטיני, אך הגורמת לכך היא מדיניות הכיבוש והדיכוי הישראלי, עם כל אכזריותה והנזקים הכבדים שהיא גורמת לשני הצדדים.

    באשר למיחזור התגובות, האמת היא ששמתי לב לנוסחים שלמים שלך שחוזרים על עצמם בו זמנית בתגובות לכותבים שונים. אני לפעמים משתמשת בטיעון מסוים בתגובות שונות, אבל זה רק כי אין שינוי בדעותי. אני לא חוזרת על נוסח שלם, אלא כותבת תגובה חדשה לכל כותב.

    אני מקווה שתפורסם התגובה הזאת. לעיתים קרובות מדי אני משקיעה זמן ומאמץ רב, ובסוף התגובה לא מתפרסמת, מסיבות שאינן ברורות.

הגיבו לאורנה לביא במבט מפוכח – שמאלה באמת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים