הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 בינואר, 2009 26 תגובות

 

במלחמתה הפושעת של ישראל נגד הפלסטינים ראוי להבחין בין ארבעה היבטים: סיבתה, ניהולה, המחאה נגדה ותוצאותיה הצפויות. באשר לסיבת המלחמה, על כך נכתב ונאמר לא מעט: האם הסיבה היא שבירת הרגיעה על ידי ישראל או על ידי החמאס? האם למצור המתמשך שהטילה ישראל על רצועת עזה יש אחריות להתפתחויות האלימות או שמא היתה זו תגובה לירי החמאסי? אין ברצוני להתייחס כאן לסוגיה זו, אלא לומר רק זאת: תהיה הסיבה הפרטנית אשר תהיה, אין להבין את ההתנהגות הישראלית אלא בתוך ההקשר הרחב יותר של ההגמוניה המיליטריסטית-גזענית בחברה בה אנו חיים, מה שמתבטא, בין השאר, בראיית הפעלת כוח צבאי או איום בו כדרך מרכזית (כמעט בלעדית) לפתרונן של בעיות פוליטיות או מדיניות, בתפיסת צה"ל וקברניטיו ("הגנרלים") כברי סמכה והרשאה בקבלת החלטות פוליטיות, ובלגיטימציה החברתית הרחבה, אליה אתייחס בהמשך, לפגיעה באויב בכל מחיר –  תפיסה לה שותפים גם "אנשי שלום" כא.ב. יהושע ועמוס עוז.

גם אם נניח את ההנחה ההזויה שלמלחמה היו סיבות ראויות, עדיין יהיה עלינו להעלות שאלות בדבר ניהולה – ההפצצות המסיביות, הירי הארטילרי הבלתי מרוסן, הפגזת סליקים (לא בְּיגור או מזרע, אלא בפילדלפי), הפלישה הברוטלית וההרס המוחלט, ומעל לכל מאות ההרוגים ואלפי הפצועים, רבים מהם אזרחים: האם כל אלו ניתנים להצדקה בשם "המאבק בטרור"? האם הפיכת רצועת עזה לעיי חורבות מתחתם ומצדם מוטלים אלפי קורבנות הנם "תג מחיר" ו"הרתעה" שהדעת יכולה לסבול? ניכר כי כל עוד חוזרים ברק ושות’ על שתי מנטרות – "המלחמה בחמאס ולא בעם הפלסטיני" ו"אין בעזה משבר הומניטרי" – נחשב ניהול המלחמה כראוי, שלא לומר מוסרי (ובוודאי ש"הכרחי" – מלחמת אין ברירה לעילא ולעילא).

 

באשר למושא המלחמה, הפער הקיים בין הכוונות המוצהרות ("אנו עושים כל מאמץ שלא לפגוע בחפים מפשע ולהתמקד בלוחמים בלבד") לתוצאות בפועל (הרס והרג חסרי תקדים במימדם) הוא אדיר, ולראייה: היום גם בישראל מודים (אפילו ארי שביט) שחלק גדול מאד מקורבנות המלחמה בעזה אינם לוחמים אלא אזרחים. על פניו, מלחמה בה קיימים כאלו פערים יכולה להיות או כושלת (הכוונות אינן ממומשות) או שקרית (הכוונות המוצהרות שונות מן הכוונות האמיתיות) – שני תארים בהן ממאנת ישראל להודות. מה, אם כך, נותר לישראל לומר להגנתה? ראשית, אומרים לנו שהאשמה לטבח האזרחים רובצת כל כולה על החמאס עצמו המשתמש בהם באופן ציני כמגן אנושי, מונע מהם לנוס על נפשם, מסתיר אמצעי לחימה בבתיהם, ובכלל מטיל עליהם אימה. בה באותה עת אומרים לנו תועמלני הדמים כי אזרחי עזה הצביעו לחמאס בבחירות דמוקרטיות, מסתירים בעצמם אמצעי לחימה ונמנעים מלהסגיר פעילי טרור, ולכן דמם בראשם: גם הם אחראים למתקפות על ישראל וראויים לגמול הולם, תרתי משמע. הציניות האכזרית והרצחנית של אנשי החמאס אינה מוטלת בספק, אך האם אין בטענותיה של ישראל מן הציניות גם כן? כיצד ניתן להציג את אזרחי עזה כקרבנות חפים מפשע של החמאס ובו זמנית להתיר את דמם כאחראים לפשעי החמאס, אם לא על ידי מניפולציה צינית שמטרתה הצדקת פשעי ישראל והתאמתה לנסיבות משתנות? הטענה ש"אין בעזה משבר הומניטרי" אומללה לא פחות: כנראה שכל עוד לא רואים ילדים מסתובבים (אולי מפחד ההפצצות…) עם בטן נפוחה ועיניים מודלקות או שלדי אדם מהלכים, אין מדובר במשבר כלל ועיקר. למה הדבר דומה? להזדעזעותו של ג’ורג’ קונסטנזה ("סיינפלד") מהתרסקות מטוס בו נהרגו 43 איש – לא מההתרסקות ואבדן החיים, אלא מן ההתייחסות למותם של 43 "בלבד" כטרגדיה.

 

אחת מן הבעיות החמורות הקשורות לניהול המלחמה נוגעת להתייחסות הציבור אליה. נכון (כדברי ח"כ דב חנין) כי המחאה נגד המלחמה מתרחבת, אך בה באותה עת שומעים מכל עבר כי ההרג וההרס אינם מספיקים: מכל עבר אני שומע (בעבודה, ברחוב, בקניות) – "להיכנס בהם עד הסוף", "לא להפסיק", "לחסל", "להשמיד ולהרוס". בצער ובכאב עלינו להודות כי צודק מאמר המערכת של "הארץ" מיום 11/1: "אם לפני כמה שנים הזדעק הציבור מהפצצה של בית אחד בעזה ומכך שהרמטכ"ל לשעבר, הטייס דן חלוץ, הסביר כי ‘הוא מרגיש מכה קלה בכנף’ כאשר הוא מטיל פצצה על בית, היום הוא מגיב באדישות ואפילו בשביעות רצון על הפגיעה בפלשתינאים". כפי שכבר כתבתי כאן לפני כשש שנים ("על שואה ועל פשעים אחרים"): "האם שתיקתו של הציבור בישראל מבטא, כלשונו של ליבוביץ’, מנטליות שהיתה מאפשרת גם ג’נוסייד שיטתי? אינני יודע, אך כולי תקווה שלא נגיע למצב בו נצטרך לבחון שאלה זו"; למרבה החרפה והאימה (אך לא ההפתעה), אנו נמצאים היום בדיוק בנקודה בה יותר מאי פעם נבחנת שאלה זו, והתשובה עליה מעוררת פלצות.

 

יחסו מעורר החלחלה של הציבור בולט לא פחות גם ביחסו למוחים והמפגינים נגד המלחמה בקרב אזרחי ישראל – בעיקר, אך לא רק, כנגד הערבים שבנו. תחת מעטה המלחמה קוראים ל"אחדות" ודחיקת המחלוקות והביקורות לצד, כאילו המלחמה עצמה איננה מעשה פוליטי מחושב שראוי לערעור שלא לומר הרהור. כך, בין השאר, שוב משכיחים את הבעיות הכלכליות והחברתיות, את המשבר הגלובלי, את העוני והפערים הגדלים, האבטלה והניצול. אולם בימים הרעים האלה, הימים הרעים ממש, מי ש"מעז" להעלות ביקורות, מחלוקות ומחאות נגד המלחמה עצמה נתפס ברבים כשובר השורות, משת"פ ובוגד; בשם האחדות הקדושה והניצחון המוחלט חובה להשתיק כל ויכוח ושיח – דבר הנתפס כראוי בעיני רוב רובו של הציבור. תופעה מסוכנת ואנטי דמוקרטית זו הופכת להרת גורל שבעתיים כאשר אנו עומדים ערב בחירות ושום שיח אינו מתנהל זולת ההסתות וההטפות הגזעניות של ליברמן, נתניהו, ברק ושות’ המציגים את הפלסטינים אזרחי ישראל כבלתי נאמנים ואת נציגיהם בכנסת כחתרנים הראויים לפסילה (נכון, אדון כבל?!) הבעיה היא שאמירותיהם אלה אינן נתפסות כתעמולת בחירות, כעמדה אידיאולוגית-פוליטית פרטיקולארית וכחלק מויכוח פוליטי רחב, אלא כמה שמבטא את האחדות הלאומית עצמה וקובע את גבולות השיח הפוליטי ומשתתפיו. כך, לנגד עינינו, הופכת הגזענות הבוטה, חסרת העכבות והבלתי מוסווית, לשיח ההגמוני עצמו הנתפס כאובייקטיבי, מאחד ומתבקש מן "המצב". מובן מאליו כי כל מי שמערער עליו ראוי לגנאי, שלא לומר פגיעה – אפילו פיזית; השמאל והפלסטינים בישראל, במילים אחרות, מודרים מן השיח ובפועל אינם נוטלים חלק פומבי ממשי בבחירות.

 

את תוצאות המלחמה כבר מתחילים לנתח, גם אם זו לא תסתיים למעשה כל עוד שוהים ברצועה כוחות כיבוש ישראליים, המעברים סגורים והרצועה כולה תחת מצור. בכל מקרה, בניגוד לעיתונאי החצר של צה"ל לגוניהם וקהלם הסומא, אל לנו לקבל את האמירה כי התוצאות צריכות להימדד על פי קריטריונים "ביטחוניים"– מידת ה"הרתעה" שהשיגה ישראל (נגד מי בדיוק?), הרס "תשתיות הטרור" (איפה?) וכיו"ב; על התוצאות להישפט קודם כל ומעל הכל על פי קריטריונים ערכיים, ועל פי אלו – התוצאות מחרידות: הרג המוני, פציעות איומות, הרס מוחלט, חיסול תשתיות אזרחיות והשלכות הרות אסון לטווח הקצר והארוך כאחד. בעקבות כל אלו קיימת סכנה ממשית שהשנאה, ההקצנה והעוינות תלכנה ותתעצמנה. גם כאן בולטת דעת הקהל במלוא גועליותה: התנגדות גורפת להפסקת אש והעלאתה באוב של סיסמת "הטיהור האתני" הישנה – "תנו לצה"ל לנצח", כאילו ממשלת ישראל גילתה רוך ואנושיות מוגזמים ולא "כיסחה" מספיק. ניתן לומר, אם כך, כי אחת מתוצאותיה הרות האסון של המלחמה מתבטאת בחיזוקה של מנטליות הג’נוסייד א-לה ליבוביץ’ שעתה אף קיבלה חותמת הכשר ממשלתית. הפשיזם לא יעבור? על פניו, התשובה כבר ניתנה והיא חיה ובועטת. שומה עלינו לקברה קבורת חמור ויפה מלחמה אחת קודם.

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. יובל הגיב:

    תודה לד"ר כסיף על מאמר מצוין. חבל שקולו לא נשמע יותר.

  2. משוגע הגיב:

    …"התוצאות אינן צריכות להימדד על פי קריטריונים "ביטחוניים" גרידא – מידת ה"הרתעה" שהשיגה ישראל (נגד מי בדיוק?)"

    באמת נגד מי? אני מנסה לחשוב: נגד השוודים? לא נראה לי, הרי מעולם לא נלחמנו נגדם. נגד היפנים? לא יכול להיות. הרי הם לחמו באמריקאים. נגד הצרפתים? גם לא כל כך נראה לי. אולי תושבי זימבבואה? אולי קונגו העילית?
    מי זה יכול להיות, לעזאזל?

    מוזר מאד. מדינה יוצאת למלחמה כדי להשיב את ההרתעה, ואיש אינו יודע נגד מי בדיוק? משוגעים הישראלים האלה.

  3. למשוגע הגיב:

    אולי משוגע, אבל לא ממש מבין בקריאת טקסט. הכותב מתקומם על כך שההרתעה מושגת באמצעות הרג והחרבתה הטוטאלית עזה, בשימת דגש מיוחד על תשתיות אזרחיות. מכאן, שה"הרתעה" מושגת דווקא נגד האזרחים, והם ללא ספק הורתעו משהו-משהו. הנהגת החמאס לעומת זאת דווקא לא מי יודע מה מורתעת.

  4. דן הגיב:

    כנראה שתמו הארגומנטים נגד המלחמה ולכן עופר כסיף ממציא תעלולי הגיון כדי להראות את הציניות (כביכול) שבטיעוני ממשלת ישראל.

    כל הפליק-פלאק הלוגי של "האם אזרחי עזה הם קורבן של החמאס או שמא הם משתפי פעולה עם החמאס" עומד על כרעי תרנגולת:

    אם אזרח נהרג בגלל שהוא היה השכפ"צ של כמה חמאסניקים אזי מי שגרם ואחראי למותו הם אותם פחדני החמאס, ואם האזרח שיתף פעולה עם אנשי החמאס אזי זו אחריותו שלו עצמו.
    ממשלת ישראל מתכוונת באמירותיה פעם לקבוצה הראשונה ופעם לשניה, ואין זה מוריד מצידקת הטיעונים.
    ההצגה בו זמנית של אזרחי עזה גם ככקרבנות חפים מפשע של החמאס וגם כאחראים לפשעי החמאס אינה "מניפולציה צינית" ואין כאן שום "התאמה לנסיבות משתנות" –
    זו פשוט המציאות בעזה בה ישנם גם כאלה וגם כאלה.

    התגובות בציבור הישראלי למלחמה – גם הם משהו הרבה יותר טבעי ומתקבל על הדעת ממה שמציג עופר כסיף:
    החמאס ירה במשך שמונה שנים על שדרות כדבר שבשגרה, ללא כל נקיפות מצפון ורגשות אשם, וזו ההוכחה שהם ההרצחנים והם אלו הרוצים להשמיד ולהרוס.
    אלמלא היו החמאסניקים יורים על ישראל ללא אבחנה – לא היו התגובות בציבור כפי שהיו.

    כמו שרבים כאן בגדה השמאלית מקבלים את ירי הקסאמים על ישראל כתגובה עזתית הגיונית למצב – אל תהיו צבועים וקבלו את תגובת הישראלים למלחמה כדבר הגיוני וברור.

  5. אור הגיב:

    מאמר נכון.
    כל פעולה פוליטית שמאלית בשנים הקרובות צריכה להניח כנתון בלתי מעורער את קיום שנאה וגזענות רחבה, שמופנית גם כלפי ערביי ישראל וגם כלפי כל מה שמריח כמו שמאל.
    ומדובר בציבור הישראלי על כל גווניו.
    האמת המרה היא שפאשיסטים מתועבים לכל דבר ועניין כמו איתם ואלדד ובטח שליברמן נתפסים כהרבה יותר לגיטימיים מ- לא חס וחלילה שמאל, אלא מיוסי ביילין!!!
    מלחמת לבנון השנייה והטבח הנוכחי מוכיחים בבירור את הדה-הומניזציה שהישראלים העבירו את הילידים, שמתבטאת בנכונות ובהתלהבות מהרג אזרחים כמטרה מבצעית לגיטימית.
    עוד עניין חשוב הוא שעושה רושם שהזרם המרכזי בציונות עלה על מסלול בלתי נמנע של עימות עם האזרחים הערבים. הכנסת הנוכחית היתה גזענית בצורה חסרת תקדים, וכנראה שהכנסת הבאה תקבע תקדימים חדשים. ממש לא מן הנמנע שפסילת בל"ד ורע"ם-תע"ל היא סימן לבאות.

    מכיוון שהשמאל האמיתי והעקבי הוא חסר כל השפעה כרגע, כל מהלך פוליטי יוכתב ע"י האינטרסים (או מה שנתפס כאינטרסים) של הזרם הלאומני (ולמען האמת זה תמיד היה כך).
    לכן, בהעדר כל רצון ישראלי להשיג שלום של שווים, כלומר לא שלום ניאו-קולוניאלי מבוסס על משת"פים, ובהעדר גוף פלשתיני שיכול למלא בהצלחה תפקיד של משת"פ, גם הממשלה הבאה תמשיך בעיבוי ההתנחלויות בגנרל גוברנמן, מה שעשוי לתת מכת מוות לרעיון שתי המדינות.
    אולי אולי אולי לחץ כלשהו של ממשל אובאמה יכול להוביל לנסיגות כלשהן, אבל לא סביר שהממשלה הישראלית שתקום תהיה מוכנה למשהו יותר ממדינה פלשתינית מפוררת על שני שליש משטחי הגדה, מפורזת ומשועבדת לישראל כלכלית,פוליטית וצבאית.

  6. סיבא הגיב:

    מאמר מעולה, צודק בכל מילה ומילה. מקווה רק שאנשים יבינו ויפנימו כבר..
    תודה רבה לך ד"ר כסיף.

  7. יובל הלפרין הגיב:

    אדם שהואשם על שדרך על חתול אמר להגנתו:

    ראשית לא דרכתי
    שנית זה לא היה בכוונה
    שלילית החתול התחיל
    ורביעית אני מבקש את רחמי בית הדין.

    ראשית אנחנו לא פוגעים באזרחים
    שנית זה לא בכוונה
    שלישית החמס משתמש בהם כמגינים אנושיים
    רביעית הם כולם חמס
    חמישית ככה כולם י?דעו שלא מתעסקים אתנו
    ושישית פוס פוס הפסקת אש הפסקת אש, למה לדוש בעבר פנינו לעתיד.

  8. כואבת הגיב:

    כמה מדוייק להכאיב. אכן חבל שקולך לא נשמע יותר, אך זה בדיוק הענין, איך נשמיע קול וקולנו מושתק מתחת לגבב הפשיסטי האינסופי? הפשיזם עבר, ובגדול, והשאלה עבורנו היום היא אם עוד יש איזו דרך חזרה.

  9. סיני גרוס הגיב:

    לשאלותיך במאמר- הפלישה, הירי, ההפצצות וההרס אכן ניתנים להצדקה בשם המאבק בטרור. הפיכת עזה לעיי חורבות גם היא הרתעה שהדעת יכולה לסבול.
    בנוגע לריבוי הקורבנות האזרחיים, עובדה מצערת לכל הדעות, האשמה היא בחמאס המשתמש בהם כמגן אנושי כפי שאף ציינת בעצמך, ולא הפרכת. אין שום ציניות בטענה כנגד הפלסטינים על כך שהם בחרו בחמאס על שיטותיו ביודעין. מי שהולך לישון עם כלבים שלא יתפלא אם יקום עם קרציות. מובן שאין זה מצדיק את הפיכתם למטרה, דבר שלא נעשה (כן, אני יודע שאתה לא מאמין לגרסת צה"ל, אך גם אני לא מאמין לגרסאות הפלסטינים וזהו ויכוח סתום), אך וודאי שאין זה שולל את זכותה של ישראל להגן על עצמה.
    אהבתי במיוחד את הצמדת התואר של סיסמת טיהור אתני ל"תנו לצה"ל לנצח". איך הגעת לכך שזו קריאה לטיהור אתני רק אלוהים יודע. אבל היגיון מעוות ולוליינות מחשבתית אינם זרים לרוב המאמרים באתר זה ושכמותו, אז אני מניח שגם זה אינו יוצא מן הכלל.

  10. עוזי אורן הגיב:

    ד"ר כסיף אומר לנו בעצם בתחילת מאמרו כהאי לישנא: הסיבה הפרטנית למתקפה של ישראל לא מעניינת אותי; לא מעניין אותי האם החמאס הפר את הפסקת האש, האם הוא ירה רקטות, האם המתקפה היתה או לא היתה תגובה על הירי הזה – ההתקפה הישראלית על עזה קשורה רק ל"הגמוניה המיליטריסטית-גזענית בחברה בה אנו חיים".

    כלומר, לגרסת כסיף, כל ההשתלשלות שקדמה למלחמה היא חסרת חשיבות לחלוטין. אליבא לכסיף מדינה אחרת – נאמר לצורך העניין צרפת או בריטניה – שאין בה "הגמוניה מיליטריסטית-גזענית" כמו זו הקיימת בישראל, היתה משלימה עם ירי לעבר אוכלוסיה אזרחית במשך 8 שנים, עוסקת לה בענייני דיומא ומתעלמת מן הירי הזה.

    את ההיגיון הזה אפשר לקחת לכמה כיוונים. אם נניח את המקרה הקיצוני שאיראן משגרת פצצת אטום לתל אביב, ובתגובה הורסת ישראל בטילים את טהרן. ד"ר כסיף לא יתקשה למצוא את הסיבה: המיליטריזם הגזעני של ישראל.

    כיוון נוסף הוא כמובן בפרספקטיבה על העבר. התגובה הבריטית לבליץ הגרמני על לונדון, שבה נהרגו עשרות אלפי אזרחים גרמנים, לא נבעה אלא מן ההגמוניה המיליטריסטית-גזענית ששררה באנגליה באותה תקופה. וכן הלאה וכן הלאה.

    אבל מהקביעה הנ"ל מסתבר עוד דבר נוסף. בעזה אין "הגמוניה מיליטריסטית-גזענית". בכלל בכלל אין. ממש לא. יוק. שם שוררת אחוות עמים, אחוות מפלגות, אחוות אירגונים, אחוות גזעים, ממש חזון אחרית הימים.

    אכן, תמונת מציאות ריאלית לתפארת.

  11. אורנה לביא הגיב:

    בדיוק את הדברים האלו, ד"ר כסיף, עלינו לשדר ולתקשר ולהזריק לוורידי הידיעה של כל מי שנושא בכיסו תעודת זהות ישראלית. כל הכבוד! הניסוח הנכון, באומץ ובלי חשש – רק למה שלא יעמוד מול פרצופו של כל ישראלי, גם אלו שאינם גולשים לאתר שלנו? (והנה הטלתי על כולנו משימה, המוטלת עלינו בעצם כבר שנים רבות!)

  12. יוליוס לעופר כסיף הגיב:

    בוא נעשה ניסיון. החמאס יפסיק לירות טילים לעבר ישראל (לגירסתך: יחדל מלתת למנהיגיה המטורפים והבוגדנים עילה להיתלות בה כדי לממש את תאוותיהם הבלתי נשלטות לרצח חפים מפשע בעזה), ואז בוא נראה אם ישראל תתקוף, תפציץ, תפלוש או תהרוס את עזה, או שמנהיגיה יפנו את האנרגיה שלהם לתחומים אחרים (או לגירסתך: יתאפקו תוך יבבות זעם עצורות ויבטאו את תסכוליהם המופרעים בניפוץ צלחות על ראשי נשותיהם [או בעליהן, תלוי בתוצאות הבחירות]).

    עד שזה לא יקרה, המאמר שלך מרשים אמנם את מאמיני השמאל האדוקים, אבל בעיני כל אדם שלא קונה את הגבב הדיאלקטי השגור במחוזותיך, הוא, במילים פשוטות, לא רלבנטי.

  13. ניצן אביב הגיב:

    הפאשיזם לא יעבור?

    למתגעגעת:
    חלילה וחס, מי מתקיף?
    רק להזכירך:
    מרשימתך נשמטו השמות הבאים:

    היטלר [בגרמניה], מוסוליני [באיטליה], פרנקו [בספרד] – פאשיסטים מתקופת מלחמת העולם השניה וראוי גם להוסיף את: פינושה [מצ'ילה].
    לרשימת אלה תוכלי להוסיף גם את פושעי ממשלת-הדמים הישראלית של ימינו ואת מלבי הפאשיזם האחרים בארץ.

    במיגור הפאשיזם היודו-נאצי הישראלי ננוחם!

  14. אז רגע… סטלין היטלר מוסוליני ופרנקו באותה רשימה? הלו???? זה לא אתר קומוניסטי??? הגיב:

    אז רגע… סטלין היטלר מוסוליני ופרנקו באותה רשימה? הלו???? זה לא אתר קומוניסטי???

  15. מתגעגעת לסטלין, מתה על פוטין ומאד מחבבת את ליברמן הגיב:

    מתגעגעת לסטלין, חולה על פוטין ומאד מחבבת את ליברמן, כיוון שהוא מאד יעזור בהפרדה בין יהודים לערבים עם חילופי השטחים במשולש ובגליל! יש בזה משהו רע?

    באתר כזה פתוח שלא צריך להתקיף אותי בגלל זה!

  16. איש מאדים לניצן אביב הגיב:

    לניצן אביב השלום והברכה!

    הגעתי להגיב כאן בעקבות הסיפא שבפוסט שלך, "במיגור הפאשיזם היודו-נאצי ננוחם". רק כדי להציג את עצמי, אני עוזר מחקר באוניברסטית המכתש הצפון-למוריאני, ליד ימת הקרח הגדולה של מאדים, ועובד במחקר כולל שנערך כאן על תופעת הנאצים הישראלים-יהודים, או היודו-נאצים כפי שהם מכונים לפעמים.

    קודם כל דע לך שבכוכב הלכת שלנו קוראים מזה זמן רב בעניין רב את מכתביך ותגובותיך, ובזכותם למדנו הרבה על השפעתו הכבירה של היטלר על היהודים בכלל ועל היהודים הישראלים בפרט, ועל תרומתה המכרעת של האידיאולוגיה הנאצית לתרבות היהודית בזמננו.

    אם קראת פוסטים קודמים שלי, בוודאי למדת שאנו יודעים די הרבה על הנושא. רק בקיצור, אנו יודעים (ממאמר באתר זה) שהיטלר ביצע מוטציה גנטית ביהודים שנשארו בחיים אחרי הטבח במחנות הריכוז, ושבעקבות מוטציה זו הפכו אותם יהודים לנאצים לכל דבר. הם התנפלו על הפלסטינים, שאותם חשבו משום מה לגזע נחות שיש להכחידו מעל פני האדמה, ומאז הם מבצעים בהם טבח עם.

    אני והאחראי על המחקר, פרופסור נ., נשמח מאד אם תשכיל אותנו בכמה פרטים החסרים לנו. אין לנו מספיק פרטים על מחנות הריכוז הישראלים, על שיטות ההמתה, על צורת הטיפול בגוויות הנרצחים ועל נסיונות הסתרה (אם יש כאלה) של הטבח ההמוני. אנו משוכנעים למשל שכיום הגז ציקלון בי נחשב למיושן, ובוודאי נמצא אמצעי יעיל יותר להמתה המונית. כמו כן חסר לנו חומר תיאורטי על האידיאולוגיה היודו-נאצית. אם תספק לנו רשימה ביבליוגראפית זה יהיה נפלא (החומר הכמעט יחיד שיש ברשותנו הוא כתבי א. ד. גורדון, עותק ישן של זכרונות בן גוריון וכן "עלילות מקס ומוריץ", שלא החכמנו ממנו הרבה למרות הדמיון בין מעלליהם של השניים לתעלוליהם של הנאצים היהודים).

    אגב, נתקלתי לאחרונה במילה משונה, "חייזר", שלא מצאתי לה שום תרגום במילון הבינכוכבי שלנו. מי שהוא יכול לעזור?

    ןאסיים בברכה בעברית (אני מנסה קצת להיות "אחד מהחברה", כמו שאומרים אצלכם, אנחנו כאן מעונבים ורשמיים עד לדיכאון, אתם יודעים. אני מסתדר הרבה יותר טוב ביפנית). ובכן:

    "בברכת שלום חברים שלום חברים שלום ננוחם".

  17. מילא חילופי שטחים הגיב:

    אוקי, נניח. לא אום אל פאחם אבל חלקים מהנגב שיסתפחו לעזה בתמורה לגושי ההתנחלות הגדולים שכבר אי אפשר להזיז. דברים כאלה יעלו על השולחן במו"מ.

    אבל למה לדרדר את ישראל לפאשיזם? למה לבטל את הדמוקרטיה? למה לחסל פוליטית את ערביי ישראל??

  18. לאיש המאדים הגיב:

    אתה מוזמן לבצע ראיונות עומק עם אלו המכונים "מתנחלים" בפי העם ו"מתיישבים" בפי עצמם, ולנתח את האידיאולוגיה (סך הרעיונות והאמונות שלהם) בה הם דוגלים, ולהשוות אותה לזו של הנאצים הגרמנים. המתנחלים נמצאים ברובם בסביבות המוניציפליות של ירושלים (העיר הגדולה עם הגשר המכוער במערב ושכונות העוני במזרח). אני בטוח שעל ידי מחקר כמותני מדוקדק תמצא דמיון לא קטן בין שני מושאי המחקר. לדעתי מדובר בקורלציה של יותר מ-0.6.

    רק שים לב: המתנחלים היהודים, רובם ככולם אינם מאמינים בעליונותם של הגרמנים על היהודים, ולרוב לא רואים בבני האתנוס השמי גזע נחות. בנוסף, חלקם הגדול לא דוגל בהשמדתם הפיזית של הצוענים במרכז ומזרח אירופה (למרות שעל הומוסקסואלים ושחורים אין הסכמה מוחלטת), ולא תומכים בשלטונה של גרמניה על העולם כולו. לכן כדאי לבודד את המשתנים הללו בתהליך המחקר.

  19. ניצן אביב הגיב:

    ל"איש המאדים", החייזר:
    בתגובה לשאלותיך" הרשימה קצרה מלהשתרע, אך כ"איש מאדים", הצופה בנו ממעל, ממרחקים ואינו מעורב בין הבריות, אין תימא בדבר שדברים רבים נסתרים [או מוסתרים במכוון] מעיניך, ע"י המימשל-המימסד הישראלי ושופרותיו, כלי התקשורת והעיתונות ה ישראליים, הסרים למרותו.
    בכל זאת מ"איש מאדים" שדבר לא נסתר מעיניו, אני מופתע שכל הנתונים לא מצויים בידיך ולא נותר לך איפוא אלא להמשיך לחקור ולנבור, אולי באמצעי תקשורת אובייקטיבים [שאינם נגועים בתעמולה ובדיס-אינפורמציה הישראלית] בעולם המפרסמים את העובדות לאשורם.

  20. אורנה לביא ל"מילא חילופי שטחים" הגיב:

    למה להידרדר לפאשיזם? באמת, אני מסכימה אתך. למה…?

    אבל לא אותנו צריך לשאול את זה, תשאל את הציונים, ובמיוחד את מצביעי "שלושת הגדולים" ונספחיהם הקטנים והחביבים.

    תשאל את החיילים והקצינים בצק"ל (צבא קלקול לעולם, כמו כל צבא – זו לא טעות הקלדה)

    ואת הדוסים למיניהם.

    תשאל את רוב העם הרדום הזה. אלו שלא שמים לב לאסונות שמביאים עלינו המתנחלים.

    וכן, תשאל את המתנחלים.

    אבל אנחנו יכולים רק להאשים את כל הנ"ל, ולהגיד שאנחנו באמת, אבל באמת עושים מה שאפשר כדי לתקן את המעוות.

    תצטרף אלינו, ועכשיו יש לך הזדמנות – תצביע לחד"ש. שים "ו" בקלפי.

  21. איש מאדים לניצן אביב הגיב:

    משמים תבורך, אני שמח שחזרת אלי

    בודאי שנסתרים מאתנו דברים רבים מהקורה בארצכם ועל האדמה בכלל, מחמת המרחק וחוסר המעורבות הישירה. כאן עלי לספר לך שמסיבות פוליטיות ואחרות (בין היתר צבעה של הפלנטה שלנו) אנו מנועים מלקבל מהאדמה חומר עיתונאי אלא ממקורות שמאל. לכן העיתון היחיד שאנו מורשים לקרוא מארצכם הוא "הארץ". אין לך מושג כמה אתה צודק! נורא לגלות עד כמה הכתבים בעיתון זה סרים למרותו של השלטון הישראלי! העורך עמוס שוקן מוחזק בעינינו ממש כשופר השלטון, והוא נחשב אצלנו לבלתי אמין לחלוטין.

    שני עיתונאים שם בכל זאת נראים לנו כחורגים קצת מהתלם (איך זה שעדיין לא השליכו אותם לכלא במשטר האימים שלכם?) שמותיהם עמירה הס וגדעון לוי. החלטנו בזמנו, מתוך אוריינטציה אינטואיטיבית שנראית לנו בדיעבד כנכונה מאד, להסתמך על שני העיתונאים הללו כמקורות אמינים, ואכן חלק עצום מהידע שלנו על הנאצים החדשים בישראל מסתמך עליהם.

    אנו מקבלים כמובן גם אינפורמציה מהעולם, אבל קשה מאד לנפות את המוץ מהתבן, כלומר לזהות את הסוכנים המתחזים. אלה שאנו סומכים עליהם לחלוטין הם כמה מקורות בבריטניה הקשורים לאיגודים המקצועיים, וכן ביטאון מפלגת השלטון בונצואלה והעיתונות מאיראן, סומליה, צפון קוריאה וסוריה. כל העיתונים הללו מהווים למיטב ידיעתנו עיתונות חופשית שאינה משמשת בשום פנים כשופר תעמולה של השלטונות. על כל השאר – אני מציע לך כאן עצה ידידותית – אין לסמוך בשום פנים; זוהי עיתונות החשודה כנגועה.

    אם ידועים לך מקורות נוספים, במיוחד ישראליים שאינם מהווים גרורות תעמולה של השלטון, נשמח מאד. וכן נשמח לאינפורמציה שאתה אישית יודע. אנו משתדלים מאד לערב במחקר גם ידע של אנשים אינדיבידואלים. מקבילי בתפקיד, מר ס., מנסה לדלות אינפורמציה מפלסטינים שעברו את מחנות ההשמדה. התפקיד שהוטל עלי הוא להתמקד בעיקר ביהודים, מאלה שהצליחו להישאר בחיים לאחר זוועות הממשלה הישראלית.

    ועוד תודה אישית: מזה שאתה פונה אלי בתור "איש מאדים החייזר" אני חושב שהבנתי מה פירוש "חייזר". תודה לך באמת, אבל במלוא הענווה אני חושב שהכבוד קצת מוגזם. אני בסך הכל עוזר מחקר בתפקיד די קטן.

    ברכת בריאות, אריכות ימים ושלוות נפש.

  22. למגיב "לאיש המאדים" הגיב:

    תודה על העצה, אבל נאסר עלינו בתכלית האיסור לדבר עם אלה שקרויים "מתנחלים" (או מתיישבים) מחשש לתסמונת הנקראת "מוטציה עצמית איידנטואימונית", הגורמת לקריסת מערכת החיסון האידיאולוגית של הקרבן. אינני רוצה להיכנס כאן לפרטים. זו תופעה שכמעט ואינה ידועה אצלכם, אך היא חלק מהמבנה הפיזיולוגי של היצורים החיים במאדים.

  23. סתם מישהו הגיב:

    עם כל הכבוד לאינטראקציה האינטרגלקטית
    קצת התעייפנו מהשיח ושיג הזה
    נשמח לשמוע קצת גילויים כנים של דעות ומחשבות בשם אומרם

  24. ניצן אביב הגיב:

    מצטרף לדעתו של "סתם מישהו"
    גם נפשי קצה בשיח "האינטרגלקסי, ההזוי והסהרורי והמוקצה מחמת-מיאוס הזה והדברים נאמרים בלשון המעטה.

  25. איש מאדים לסתם מישהו ולניצן אביב הגיב:

    לסתם מישהו:

    עד היום הבעתי את דעתי בכנות וביושר, הרושם של אי-כנות עלול היה אולי להיווצר מהבדלי החשיבה בין שני העולמות שלנו. המעורבות שלי בנושא נובעת מכך שהמקור שלי, בסופו של דבר, בפלנטה אחרת,

    לניצן אביב:

    לא הבנת. השיח ושיג בינינו הוא לא "סהרורי". הוא הרבה יותר רחוק מזה.

    איש מאדים

  26. סהר הגיב:

    לד"ר עופר כסיף – תודה על עוד מאמר נפלא. חבל באמת, כמו שציין הכותב הראשון, שקולך לא נשמע יותר. מעבר לזה: אני חושב שחשוב שהאקדמיה תחנך יותר את הסטודנטים לחשיבה ביקורתית ואנטי גזענית, שמושרשת בעקביות ע"י שטיפות מוח עלובות בלא מעט אנשים, כי מי כמונו יודעים עד לאן גזענות עלולה להוביל (ג’נוסייד ?)

הגיבו ליוליוס לעופר כסיף

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים