הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 במרץ, 2009 6 תגובות

1.המשבר הכלכלי הנוכחי, המגיע במימדיו או אף עולה על המשבר הכלכלי הענק שטילטל את העולם בשנים 1929-1936 הסתמן בברור ב-‏15 ספטמבר 2008 עם מפולת בנק ליהמן ברדרס, כשבאוקטובר כבר היה ברור שיש משבר כלכלי עמוק ביותר, אולי חסר תקדים בהיסטוריה של המשברים הכלכליים בקפיטליזם, שהם, על פי ניתוחו של קארל מרקס בספרו "הקפיטל" תוצר הכרחי של השיטה הקפיטליסטית ושילטונו הלא מרוסן של ההון הפיננסי.


המשבר הכלכלי נראה על פני השטח כירידה בביקושים, התרוששות ההמונים מאמצעים ונכסים ועצירת הפעילות המשקית. לכן אובמה בתוכנית ה-Stimulus plan ומשקים רבים אחרים במערב מזרימים אשראי ויוזמים פעילות כלכלית (עבודות ציבוריות) המגדילות את האמצעים שבידי ההמון.

ירידה בביקושים היא יחסית לכמות המוצרים בשוק. גורם חשוב כאן היא התעשייה הסינית, שהפכה לליבת יסוד של הייצור התעשייתי העולמי, היציפה את הגלובוס במוצרי יסוד תעשייתיים בסקטרום נירחב באיכות טובה ובזול. אין כאן עניין מקרי, בסין שוחררו כוחות הייצור של ההמון למימדים חסרי תקדים, תוך מילוי "נישה" עולמית של מוצרי יסוד תעשיתיים חיוניים טובים וזולים – נישה החסרה בכלכלה המערבית כולה, בה קיימת העצמה של מנגנוני ההון הפיננסי ללא ריסון חברתי אחראי, בניגוד לסין בה הכלכלה והחברה נימצאות תחת בקרה-שברקע של המפלגה הקומוניסטית הסינית. התוצר הסיני צומח מזה 15 שנה ויותר בקצב של 9-10% לשנה, ובשנים 2007-2008 הייצור התעשייתי של סין השיג "מסה קריטית" של חדירה מסיבית ורבת עוצמה לשווקים בעולם . רשתות שיווק רבות במערב, למשל קיי. מארט בארה"ב מלאות בתוצרת סינית. הדבר פגע בתעשייה האמריקנית ובתעשיות מקומיות אחרות במערב.


2. החל תהליך התרוששות ממשאבים כתוצאה ממנו פחת הסחר במניות הזבל כנגד המשכנתאות, שכן כשהמשאבים מתדללים, אנשים מבחינים ביתר שאת בין מה שבעל ערך וחסר ערך. לכן נעצר המשחק ב"כלים הפיננסיים המשוכללים" שאינם במהותם אלא משחק הפירמידה ההפוכה, כפי שציינתי מזה זמן (ראה תוסף למטה). בשלב ב’ אנשים אצו לממש את מניות הזבל שברשותם, כשכל הקודם, עוד היצליח להוציא משהו, והמשחק קרס, כשאלו בבסיס הפירמידה מצאו עצמם חסרי כל, לאחר שאמצעיהם נישאבו במשחק הזה.


3. ההבחנה בין מוצרים בעלי ערך ובעלי סובסטנס ואובייקטים כלכליים חסרי ערך ונטולי סובסטנס החלה עוד קודם, כשמחיר המזון, חומרי הגלם והנפט עלו באופן תלול, זוכרים? עוד ביולי 2008.


4. כתוצאה מהתרוקנות תלולה במשאבים והגזירה התלולה של נכסים פיננסיים אדירים, שוב חזרו מוצרים אלה (מזון, דלק, נדל"ן) לערכם הקודם קודם להתייקרויות הנוסקות, כשהיתה אז תחושה משלה של ריבוי נכסים. ערכם הוסיף לרדת, לפי חוקי היצע וביקוש, עם התרוקנות ההמונים מאמצעי תשלום. כרגע, בארה"ב למשל המחירים צונחים, ובמקומות מסויימים הם מגרדים כבר את תחתית הבאר. בקליבלנד, בה שכונות שלמות התרוקנו מתושביהן לאחר שבתיהם עוקלו, מציעים הבנקים בתים למכירה בכמה מאות דולרים.


אפשר לנתח הלאה, כולל עניין החקלאות בעולם השלישי, שתועלה לכיוונים מסויימים, כגון האחדה תוך דילדול איכות על חשבון מעין פסי ייצור חקלאיים לייצור המוני, כחלק מתהליך התרוששות ההמונים תוך היצפים במוצרים מעוטי ערך, ותוך התרוששות משקים חקלאיים רבים, ע"י ארה"ב והגלובליזצייה.


                                                     *


תוסף:


א. לגדעון ספירו – ברכה כלפי מציאות אחרת
מיכאל שרון (יום רביעי, 06/08/2008 שעה 7:35)


ברכות מלב חם להולדת נכדתך. מי ייתן ותזכה לחיות בסביבה פחות זומבית ומטומטמת, של קהל בוגר יותר, כאשר התקשורת ההמונית אינה עוד מטמטמת באופן מואץ את ההמון, למטרת העצמת השלב הנוכחי של הקפיטליזם, שהוא שלב של ספקולנטיות מהמרת ובלימת קידום האדם המלא תוך ניחשול סגולותיו, דהיינו, בלימת יצרנות איכותית מצד ההון הפיננסי לטובת העצמת "מנגנונים פיננסיים מתוחכמים" שאינם אלא משחק הפירמידה ההפוכה ותעולה של כל יצרנות איכותית לנתיבים משביקים ומדללי איכות. ההמון מתרושש מאמצעים אפקטיביים בחסות התייקרויות מלאכותיות, שוד ממלכתי ודילולי שכר, בעוד מעמד שכיר אקסקוטיבי הרואה את השורה התחתונה במאזן, ומעמד של ספקולנטים אליהם מוזרמים כספי החברה הניבזזים, חובקים את השחקים.


מתקיים במלוא עיצומו כיום חוק קרלוף בכלכלה, לפיו בנוכחות המון ניבער החסר קריטריונים לשיפוט הרי שהצרכנים נותנים ערך אחיד ממוצע ליצרנים בעלי מצויינות ולמשווקים נוכליים וגרועים. התוצאה: תת תימחור של הטובים, ויתר תימחור של הגרועים. הטובים יוצאים מן השוק, הערך הממוצע זז לכוון ה-‏0 (שמאלה) ושוב חוזר התהליך, תוך סינון בעלי הערך, ויתר תימחור של חסרי הערך.


מבנה העל האידאולוגי המכשיר זאת בשלב זה זה אקלים של הימורים. הומו פאבר (האדם היצרני) הפך לאדם המהמר. אקלים זה, של כוחות לא תבוניים התלויים במזל גלגל הרולטה, קיים בכל אתר, החל מעקרונות הקידום השרירותיים ב"כוכב נולד", עקרונות ההשרדות האקראיים ב"השרדות" ועקרונות הקידום החברתיים כלכליים המותנים בקליקות מתגודדות ו"חבר מביא חבר" ולא במיומנות יצרנית היוצרת איכות. כמובן שבישראל מנוצלת מנטליות זאת לצורך שוד נדל"ן והדרת אוכלוסיות בחסות ליבוי יצרי גזענות ושנאה, כמו גם לצורכי שוד אוכלוסיות כללי ליצירת חבורות עבדים אפתיים ואחוזי טימטום בשרות אותה שרירות ספקולנטית העושה עושר ולא בדרכים יצרניות ותבוניות.


מי יתן ונכדתך תזכה לראות עולם אחר בו שוחררו כוחות היצור והועצמה הרוח היוצרת והחושבת, ותתרום היא עצמה להווצרות מציאות כזאת עקב מורשת של חשיבה ביקורתית ומתקדמת עליה חונכה.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. ציפור בודד הגיב:

    כותב אשר פרוילך ואני מצטט:
    "צר לי לחזור שוב על כך שגם במאמר הנוכחי,כמו במאמרים אחרים בנדון,עורבבו סיבה עם מסובב,גורם עם תוצאה.
    המשבר הנוכחי לא נובע מ"דרגולציה"וגם לא מפריצת הכללים של האשראי ומערכות פיננסיות.
    המשבר נובע מקריסת המערכת הכלכלית המבוססת על עקרון הרווח ורדיפתו ללא כל גבול,קרי,השיטה הקפיטליסטית.שיטה זו,שבמאות ה18 וה19 ומחצית המאה ה20 הביאה להתקדמות עצומה של הייצור התעשייתי,הגיעה לקצה היכולת ועוברת לפסים בלתי יצרניים ופרסיטיים כמו השקעות פיננסיות,בורסה,בנקאות וכ"ד.ההסבר לכך
    הוא בשיעור הרווח היורד בענפי הייצור התעשייתי,הנובע משינוי במבנה ה"אורגאני" של ההון(שינוי ביחס בין ההון הקבוע להון המשתנה)המעביר את ההשקות מהשעות בענפים יצרניים לענפים ספקולטיביים.מצב זה הוסבר באופן מפורט על ידי מרקס בכרך 2 ו3 של "הקפיטל",ומומלץ לקרוא חומר מדהים זה להבנת המצב של היום באופן חד ושקוף.".
    סוף ציטוט.
    העברתי תגובה זו לכאן כלשונה ויסלח לי פרויליך,ע"מ לשוב ולחדד אותה ולבקשך למענה עליה או תגובה.כמו גם על תגובתי (שם),בנושא היד המכוונת מעל.משום שבאשכול בו הופיעו,יש לי תחושה שאנשים טובים פשוט יפסחו עליהן.

  2. מיכאל שרון: לא! הבן זאת כך: הגיב:

    אי אפשר להכליל ולדבר על רווח שולי יורד מעבר לענפי הייצור והחקלאות השונים באופן כללי. הרי כל פעם ניפרצות דרכים חדשות – למשל הופעת ה-FAT 16 מכיוון ביל גייטס והמחשב הביתי, הופעת הננו טכנולוגיה, הופעת הביוטכנולוגיה, או מימוש הנישה של מוצרי יסוד תעשייתיים בעלות נמוכה בסין. במאה ה-19 היתה הופעת מכשירי הקיטור, המכונות המכניות, הרכבת ומסילות הברזל, בתחילת המאה – מכשירי החשמל, הטלפון הביתי, המכונית, המטוס, תעשיית הקולנוע וכיום יש פריצות דרך חדשות, כשבתחומים ספציפיים יש תקופה ארוכה רווח שולי נוסק.

    משברים כלכליים היו תמיד, כאשר מנגנון האשראי, החיוני בקפיטליזם, עובר תפנית ספקולטיבית, ומקבל כביכול אוטונומייה מואצת משל עצמו, בדומה למשחקי קלפים או הימורים. להבנתי, הדבר לא קורה בנקודה בה מגיעים לרווח שולי יורד בייצור תעשייתי או חקלאי (לעולם אין לדבר על מצב כללי כאן, יש ענפים רבים, חלקם מוצו, וחלקם מתפתחים בתנופה), אלא כתוצאה מהופעת "המצאה" כלשהיא במגזר הפיננסי, מסוג הכלים הפיננסיים המשוכללים חברות הסטרט אפ הפיקטיביות לפני שהתפוצצה בועת ההיי טק, או הרצת מניות הבנקים בשנות ה-80 בישראל. אז מתפתים רבים לשחק בפיננסים.

    לכולנו שאיפה לחיות טוב ולהשיג אמצעים ומשאבים להשגת יתר שליטה על המציאות בזיקה אלינו, אך תאוות הרווח הלא מרוסן במובן שאתה מדבר עליו דומה לתאוותו של מהמר, חלה לרוב בתחום הפיננסים כאשר מצטיירות תשואות עצומות, והיא מנותקת במידה גבוהה מפעילות יצרנית ומהשקעות בתעשייה, כאמור, בעלת אוטונומייה משל עצמה.

  3. למיכאל שרון הגיב:

    כנראה שלא הבנת את ההסבר של פרויליך וגם בקפיטל כנראה שאינך בדיוק מתמצה.
    בהסבר פשוט, מה שמרקס טוען הוא שככל שהטכנולוגיה בכלכלה הקפיטליסטית מתפתחת (כתוצא מהתחרות) כך משתנה המבנה האורגני של ההון. כלומר ככל שעולות ההשקעות בהון הקבוע, מכונות, מבנים וחמרי גלם יורדות ההשקעות בהון המשתנה, שכר העבודה.
    אם הרווח, כפי שטוען מרקס, נובע אך ורק מניצול עבודה שכירה, כלומר ההבדל בין הערך שהעובד מייצר לבין שכר עבודתו אזי ככל שההשקעות בהון הקבוע שאינן מייצרות רווח עולות, ההשקעות בשכר עבודה יורדות, התוצאה היא ירידה בשער הרווח.
    אם ניקח דוגמא קיצונית לא מציאותית לצורך הבנת האמור לעיל, נניח כלכלה דמיונית שבה כל הייצור נעשה ללא מגע יד אדם באמצעות מכונות ומחשבים שמייצרים הכל וגם בונים ומתקנים את עצמם, בכלכלה כזא הרווח הוא בלתי אפשרי, הוא מופרך לחלוטין. לכן אפשר להבין שככל שהטכנולוגיה מפותחת יותר נדרשת יותר השקעה בחלק של ההון שלא מייצר רווח שער הרווח הכללי יורד.
    דבר נוסף, מאחר שהרווח הוא מעבודה שלא משולמת, כפי שראינו, הרי שחלק גדול ממנו לא חוזר לשוק בתור צריכה ומחפש אפיקים להשקעה על מנת לייצר רווח נוסף. ההון הזה שמצטבר בבנקים הולך לניפוח מניות ולהשקעות ספוקולטיביות בנדל"ן וכד’ עד שהבועה הזאת מתפוצצת, נכסים הוניים וריאליים יורדים לטמיון ומתחיל סיבוב חדש.
    נכון שכאשר נוצרים צרכים חדשים הנובעים מהמצאות כגון ענף ההיטק אפשרויות ההשעה בכלכלה הריאלית מתרחבות אבל עד למצב שהשוק נעשה רווי ונוצר שוב הון שמחפש רווחים והולך לניפוח.

  4. צפור בודד הגיב:

    יפה מאד,
    מכאן שאתה לבד אומר (בתשובתך לפרויליך,כי לי למעשה לא ענית):"משברים כלכליים היו תמיד, כאשר מנגנון האשראי, החיוני בקפיטליזם, עובר תפנית ספקולטיבית…",אתה גם ממשיך ומפרט:"כתוצאה מהופעת "המצאה" כלשהיא במגזר הפיננסי…וגו’".כלומר המשבר הנוכחי אננו תולדה של רדיפת רוח בלבד,או הוצרות בועה זו או אחרת.הוא גם אינו טמון (לדעתך),במעבר של השקעות בתעשייה עצמה להשקעות ספקולנטיות,כדברי פרויליך.
    על מנת לחדד,אשאלך אם כך: מהי אותה ה"המצאה" הפיננסית,שגרמה הפעם להדרדרות?
    אך מעבר לתשובתך שאני משוכנע שתהיה מאירת עיניים (תסכים עימי שהיא חסרה בתגובתך האחרונה),טענתי היא כי שניכם צודקים,אך רק ברובד העליון,כלומר לא מעמיקים פנימה,אולי משום מיומנות יתר שאינה מאפשרת לראות את התמונה הכללית.או במילים אחרות: מערכות פיננסיות בלתי יצרניות וספקולטיביות השתלטו על המשק האמריקאי ובהמשך על העולמי.בעזרת כלים או "המצאות" ספקולטיביות בסגנון משחק "הפרמידה",שכל פעם משנה את אדרתו,אך תמיד נשאר נאמן לאותה ה"גברת" (הבורגנות,האוליגרכיה,משפחות ההון,הפדרל ריזרבס,הבנק העולמי וכד’),הן מדרדרות את ארה"ב (ובעת החדשה גם את העולם כולו),אחת לכמה זמן לשואה כלכלית.שואה שמשאירה את ההמונים משועבדים יותר,עניים יותר,והרבה יותר קלים להשגה זולה ושלטון מדכא.זהו גם הזמן לעורר (אם אפשר,כי זה תמיד "רצוי"),כמה מלחמות בעזרת שתי ה"משרתות" הנאמנות: הדת והלאומנות,רק ע"מ ליצר סיבוב נוסף כזה.זה מזכיר קצת פעולה של רופא מושחת שאינו רוצה שהחולה ימות,אך בפרוש מסיבות של תועלת,אינו מעונין כלל שיבריא.
    כלומר יש כאן כן יד מכוונת.
    רק למען חיזוק דברי:
    הרי ברור לכולם שאם אצא או אכנס לבורסה עם כספי המועט לאף אחד זה לא יזיז,אך צא וחשוב מה יקרה אם הבנק הפדרלי (כלומר משפחות ההון שמאחוריו),או ערב הסעודית על כל השקעותיה,או סין (השם ישמור),יחליטו לצאת ולהכנס מאותה בורסה אמריקנית….מה יקרה אז? והאם לא זה מה שקרה עכשיו? נכון אין לי כביכול הוכחות חד משמעותיות,אך העץ נבחן ע"פ פירותיו.
    או בפראפרזה על המשפט הידוע: אם מליונר מחליט להריץ מניות על בסיס מידע פנימי,זו בעיה של המליונר,אך אם תאגיד של מולטי מיליארדרים מחליט לעשות את זה,זו כבר בעיה שלי ושלך….
    לסכום וע"מ לא להצטיר כבעל קונספירציות הזוי אפנה את תשומת לב שניכם לנושא שנקרא "המאבק בבורגנות".לא צריך להיות מומחה גדול לכתבי קרל מרכס וגם אחרים,ע"מ להבין שהפרוטה האבודה נמצאת מתחת לחשכתה של הבורגנות ולא מתחת לפנס ההתפלפלות הכלכלית,של: "מה לכל הרוחות קורה שם באמת?".עם כל הכבוד אין זה מעניני להיות כזה מומחה למכניזם של השאול או להתימר ולהבין את דרכי פעולתו של השטן.מספיק לי לשמוע מרחוק את נביחתו של קרברוס,ע"מ לדעת לאיזה כיוון כדאי לברוח.

  5. מ.ש. ל"למיכאל שרון" הגיב:

    מדבריך עולה שלא רק שלכבודו אין כנראה מושג וצל מושג בכלכלה, אפילו ברמה של קורס מבוא, אלא שאפילו שכל ישר להבין את המושגים שאתה משתמש בהם אין כאן. אתה מביא אולי מושגים מניתוח מרקסיסטי, אך כנראה מבינם רק למחצה ולרבעין, ולמעשה מביא מעין שרשרת מילים באופן הנראה מבולבל (ואולי קונדסי?…)

    סליחה, אבל מה שכתבת זה נון סנז טהור – אין כאן שום היגיון.

    למשל:
    "נניח כלכלה דמיונית שבה כל הייצור נעשה ללא מגע יד אדם באמצעות מכונות ומחשבים שמייצרים הכל. בכלכלה כזאת הרווח הוא בלתי אפשרי"…

    עולה מדבריך כי במפעל פיאט באיטלייה, בו כל הייצור נעשה בעזרת מכונות רובוטיות וכמה מתפעלים בודדים ואנשי מחשב, אין כלל רווח. או לחילופין, שכל הרווח הוא הפער בין ההכנסות לבין המשכורת הניתן לכמה אנשי המחשב הללו ולכמה עובדים אקזקוטיביים ומזכירות ועלות תחזוק המיכון, ואז זה טריביאלי לחלוטין, שהרי ברור שמהרווח מנקים את עלויות השכר וכן את עלויות תחזוק הציוד (ההון הקבוע), אך האם יש כאן ניצול? ("הרווח, כפי שטוען מרקס, נובע אך ורק מניצול עבודה שכירה").

    ונניח שאת כל ההכנסות יקבלו העובדים, נניח הלאה שברגע מסויים הם מגבירים את שיעור המאמץ ואת שיעור היעילות בעבודתם (פיריון העבודה), האם אז לא ניתן בכלל לדבר על "עליית שיעור הרווח של העובדים, כתוצאה מהגברת השקעתם של העובדים במאמץ ובאירגון העבודה"?

    הגדרת רווח באמצעות המושג "שכר העובדים" וכפונקצייה של משתנה יחיד – שכר העובדים, אך רווח יכול לנבוע גם ממיכון גבוה, מתעשייה עתירת מידע עם ערך מוסף גבוה וכד’.

    "ככל שההשקעות בהון הקבוע שאינן מייצרות רווח עולות, ההשקעות בשכר עבודה יורדות, התוצאה היא ירידה בשער הרווח".

    הבל: "ככל שההשקעות בהון הקבוע… שאינן מייצרות רווח…". כך ההשקעות בשכר העבודה יורדות". אך עליית ההשקעות בהון הקבוע, כמו מכונות או רובוטים, או אפילו בנדל"ן עליו מוקם המפעל כך שהוא סמוך למקור חומרי הגלם או למרכזי העיר הגדולה – וכך נחסכות עלויות הובלה – כן מגדילה את שיעור הרווח. ואז ניתן לשלם יותר לפועלים.

    הרווח הוא כמובן פונקצייה של דברים נוספים פרט לשכר.. הנחתך היא כי ההון הפנוי מעבר להשקעה בהון קבוע הוא גודל קונסטנטי, קבוע. וזו הנחה לא נכונה. הרי ההון הפנוי הזה יכול לעלות בשלב הבא, לאחר השקעה נוספת בציוד ומשאבי ייצור לא אנושיים (הון קבוע), ואז ניתן לתת יותר שכר, כך שאין הכרח ש"ההשקעות בשכר עבודה יורדות".

    מיכאל שרון

  6. תשובה בקיצור ואידך זיל גמור הגיב:

    אין לי עניין להכביר כאן בתארים… הסקתי מתשובתך למר פרויליך שאינך מבין דבר ברעיון שבו הוא התמקד, ירידת שער הרווח כתוצאה מהשינוי בהרכב האורגני של ההון, לכן נתתי דוגמא מאוד טריוויאלית אשר לצערי גם אותה לא הבנת.
    לא מדובר (בדוגמא) במפעל אחד או כמה שלא מעסיקים עובדים כאלו יש הרבה וזאת לא דוגמא לא מציאותית. (הרווח לא מתממש בשערי המפעל אלא ברגע שהמוצר נמכר בשוק לכן גם הניצול יכול להתבצע באמצעות השוק מבלי שהמנצל יעסיק אפילו עובד אחד.
    מדובר לצורך ההנחה בכלכלה שלמה וסגורה שלא מעסיקה אף עובד אחד, לכן לא משולם בכלל שכר עבודה ולכן הרווח בה מופרך לחלוטין.
    אם תוכל להסביר לי כיצד בעלי ההון במשק כלכלי כזה יכולים לממש את רווחיהם אז אתה הרבה מעבר לקורס מבוא לכלכלה.

    העניין הוא שכלכלה כזאת לא מלמדים בשום קורס מבוא ולא מלמדים בכלל, לכן ראינו איך כל המומחים לכלכלה מתמודדים עם המשבר ואיך מנסים להסביר אותו, "תאוות הבצע שאינה יודעת גבול" או השקעות ספקולטיביות בלתי מבוקרות אבל תאוות הבצע שאינה יודעת גבול והשקעות ספקולטיביות בלתי מבוקרות הן שקידמו את הכלכלה הקפיטליסטית לאן שהגיעה עד למבוא הסתום.

הגיבו ללמיכאל שרון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים