דין סייקון הינו פעיל חברתי ובעל Dean’s Beans , אשר משווקת אך ורק קפה מסחר הוגן ואורגני. להבדיל ממשווקים אחרים, דין אינו עובד עם מתווכים אלא נוסע לארצות רבות כדי לוודא שתנאיי העבודה של מגדלי הקפה הם סבירים וכן כדי לעבוד ישיר עם האיכרים. כך, הם יכולים לקבל חלק הוגן מהרווח, דבר שאף הוא נדיר בשוק הזה. להלן הריאיון שערך עימו בנימין רונזדל.
ש. איפה גדלת? ואילו תנועת השפיעו עליך בילדותך?
סייקון: גדלת בניו-יורק. כבר בתור ילד תמיד צידדתי ב"אנדרדוג". לדוגמה, הייתי אוהד נלהב של ה"ניו-יורק מטס", קבוצת הבייסבול הגרועה ביותר. לגבי התנועות החברתיות, כמובן הייתה זו תנועת ההתנגדות למלחמת וייטנאם שעשתה אליי רושם אדיר, בעיקר כי ראיתי שהשינוי הגיעה מלמטה, דהיינו שהאזרח מהשורה השפיעה על הממסד, להבדיל מהמקובל במערכת הפוליטית.
אח"כ סיימתי תואר במשפטים במטרה להשפיעה מלמטה, אך ראיתי שתפקידם של עו"ד הינו לרוב לשמור על הסטאטוס-קוו ולא דווקא להלחם בו.
ש. איך הגעת לקפה ולתנועות הסחר ההוגן?
ת. אחרי שהתאכזבתי ממערכת המשפט, עבדתי זמן מה כמורה. כאשר הרצאתי על תהליך ההרס של יערות הגשם בברזיל, אחרי הרצאתי ניגש עלי פרופסור אחד. הוא סיפר לי על מצבם הקשה של מגדלי קפה בברזיל ועל חברו אשר יצר קשר עם אחד האיכרים על-מנת לשפר את מצבו הכלכלית. עם אותו החבר הקמתי ארגון ללא מטרת רווח עבור מגדלי קפה בעולם המתפתח – מה שפעם קראו "העלום השלישי", ארגון ראשון ששמו "קופי קידס" והקיים עד היום.
אך גם אז התברר לי די מהר שאיני משנה די: הרי המערך הנצלני של שוק הקפה עדיין עמד על מקומו, ובו התעשרו כמה תאגידים במערב בעוד שבארצות העולם השלישי נמשך העוני הנוראי ולפעמים אף רעב. כתוצאה, שיניתי עמדי: במקום ארגון ללא מטרות רווח, הקמתי ארגון רווחי – רווחי בעיקר עבור יצרני הקפה במדינותיהם. .Dean’s Beansוהארגון הזה הינו
ש. האם בכלל אפשר לשלב פעילות חברתית עם הברה קפיטליסטית? אני רואה פה סטירה פנימית.
ת. לא בהכרח. רוב האיכרים בענף הקפה נמצאים באמריקה הלטינית ובאפריקה, ושם מתגוררים עמים עתיקים שאורך חייהם וקהילותיהם לא השתנו משמעותית. מסתבר שהחברות האלה מתקיימות מאז ומעולם על בסיס של סחר. ההבדל הוא שמדובר בסחר הוגן שבו שני הצדדים נהנים ממנו. הגורם הנצלני והכפייתי הינו הייצוא למערב ושיטת הסחר ה"חופשי", שנכון יותר להגדירו כסחר עבדים. ופה אני מנסה להחזיר עטרה ליושנה.
ש. המושג של סחר הוגן – כמו גם האוכל האורגני – הוא אופנתי מאוד. כתוצאה מכך, הרבה תאגידים שאין להם שום עניין בזכויות עבדים או בסביבה מצעים תוצרת סחר הוגן או לפחות מצהרים על כך, אפילו כאשר מדובר בלא פחות מאמירה שיווקית שאין לה בסיס במציאות. מה אתה ממליץ ללקוח? איך אפשר להבחין בין סחר הוגן באמת לבין מותג מסחרי?
ת. שאלה טובה וחשובה. קודם כל, אני מציע להסתכל לא רק על המותג, אלא מעברו. כוונתי היא שבמקרה וסוג מסוים של קפה הינו עם מותג של סחר הוגן, צריך לבדוק אם כך המצב בכל סוגי הקפה. ברשת הבינלאומית "סטרבקס" לדוגמה, יש רק 2-3 סוגים של קפה עם תעודת "הוגן".
הרוב המוחץ אינו כזה. יתרה על כך, אפילו בקניית הקפה ה"הוגן", בסופו של דבר הרווחים הולכים לחברה הנצלנית. ושנית, צריך לבדוק אם המוכר או בית הקפה משגיחה על תנאי העבודה והמסחר באפן עצמאי או האם הם סומכים על מתווכים. וקיימת כאן פה בעיה גדולה כי אפילו הארגונים שנותנים את התעודה לא מפקחים בעצמם. אם רוצים ללכת על בטוח, עדיף לעבוד עם חברה שמקבלת את מוצריה ישר מהאיכרים.לסיכום: לקוח צריך להיות סקרן ולחקור מאיפה בדיוק מגיעים המוצרים שעל שולחנו. רק כך הוא יכול לנצל את הכוח הרב שבידו.
ש. מה שמוביל אותי לשאלה הבאה: איך אתה רואה את התפתחותה של תנועת הסחר ההוגן?
ת. בדומה לכמעט כל תנועה שמגיעה לגודל מסוים יש גם פה התפתחות סכיזופרנית: מצד אחד יש יותר ויותר עניין בסוגית הצדק החברתי והכלכלי בכל העלם. כתוצאה מכך, גם הביקוש לסחר הוגן עלה. מצד שני, תאגידים גדולים רואים בסחר ההוגן אפשרות לרווחים ענקים ולעתים מצליחים להציג תדמית הזויה שבו גם הם חלק מאותו המאבק, בעד שהם למעשה מקור הבעיה. אבל אפילו עם נניח לרגע שיש להם עניין בסחר הוגן, הוא נשאר אמצעי לעשיית רווחים, הוא אינו מטרה בפני עצמה.
ש: מה היה החוויה המעניינת ביותר שהייתה לך עד כה?
ת. כמובן שהיו הרבה. אבל, אתמקד בשניים: פגשתי את תדסה מסקלה, ראש קואופרטיב האיכרים בענף הקפה באתיופיה שהוצג בסרט התיעודי "זהב שחור". בכנס אחד, זמן רב לפני הסרט. הוא חיפש אז חברות שישווקו את הקפה שלו. אני, יחד עם עד חברה קטנה, נסענו לאתיופיה על-מנת לבדוק את תנאי העבודה ולברר דרכים לשיתוף-פעולה. השהות באתיופיה הייתה חוויה מדהימה שכמעט אי אפשר לתאר אותה במילים. בסופו של דבר, היינו החברה הראשונה ששיווקה את הקפה שלו. תדסה ואני עדיין חברים טובים, ולאחרונה ארגנתי לבתו מלגה לימודים בארה"ב. ועוד סיפור: בפפואה, הייתי צריך לצועד יומיים ברגל על מנת להגיע למטע הקפה, מכיוון שלא היו שם כבישים. מה שהרשים אותו במיוחד הייתה מעורבות הנשים במטע, דבר נדיר עדיין ברוב מקומות הייצור של הקפה.
ש. מהן תוכניתך לעתיד?
ת. מחר אסע לגואטמלה לפגישה עם איכרים. משם אמשיך למזרח-טימור. שם אני מתכוון להציג יוזמה חדשה ובמרכזה: תמיכה כספית בפרויקטים מקומיים, לאו דווקא בענף הקפה.
ש. תודה על הראיון ובהצלחה.
ת. הייתי רוצה להוסיף דבר נוסף: הסחר ההוגן הינו מאד דינאמי ויש בו תמיד התפתחויות חדשות. זאת גם הסיבה שהנושה הזה עדיין גורם לי להתלהב. אפילו אחרי 20 שנה.
*בנימין רוזנדל הינו עיתונאי ומתרגם. הראיון עם דין סייקון נערך בסוף פברואר השנה.
