הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 באפריל, 2009 17 תגובות

בעיתון "הארץ" לפני החג (7.4.09) התפרסמה הרשימה של עפרי אילני וכותרתה: "מומחה: חשפתי מבנים שבנו בני ישראל עם כניסתם לארץ" ועניינה תגליתו של פרופ’ אדם זרטל, ארכיאולוג מאוניברסיטת חיפה, כי חשף מבנים בצורת כף רגל, שהוקמו על ידי בני ישראל בכניסתם לארץ … והם מעידים על הרעיון המקראי של בעלות על הארץ באמצעות כף הרגל".


הרשו לי לפקפק, וזאת בלשון המעטה, בתגלית המרעישה דלעיל, וזאת מהטעמים הבאים:

ראשית – אין שום הוכחה שמדובר במימצא עברי-ישראלי-יהודי (ובוודאי שמי שהיה טוען כך, היה מפיל עצמו אל מלכודת הדבש, שהרי עבריות-ישראליות ובפרט יהודיות הינה תופעה מאוד מאוחרת, אולי אף מיוחסת לראשית המלוכה – המאה ה-11 לפנה"ס).


שנית – אין כל הוכחה שעם ישראל יצא ממצרים, ירד למצרים, הגיע למצרים כעם, או התפתח שם כעם בעל תרבות ייחודית משלו. ואשר על כן לו היינו מוצאים במיתחם הארכיאולוגי הנ"ל שרידים של תרבות מצרית כלשהי, בהנחה שהעם עברי התענה שם במשך 400 שנה, היינו אולי מעלים בדוחק הנחת-סוס (היפותזה), שמדובר על נתיב התנהלות של שבט בעל תרבות מצרית אימננטית או מוטמעת.


שלישית – אם מדובר על קשר כלשהו בין העם למיתחם, הרי מדוע לא נפוצו לוקוסים (אתרים) דומים או זהים בנתיב ההגעה לכנען.


רביעית – אין כל תקדים לכך בשום ציביליזציה מוכרת, ואולי ראוי הדבר להתחבר לפינטוזו של אריך פון-דניקן, שמצלמתו קלטה "הוכחות חותכות" על אודות נחיתתם של ייצורים מהחלל החיצון על פני כדור הארץ.


חמישית – אין כל רמיזה לכך במקרא, בנוסח של "בעלות על הארץ באמצעות כף הרגל", למעט המובאה מיהושע יד 9: "ויישבע משה ביום ההוא לאמור: אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם, כי מלאת אחרי יהוה אלוהי". מייד יקפצו עלי המתנגדים ויאמרו: הרי בפסוק מספר 6 נזכר האתר גלגל, כשבני יהודה פונים אל יהושע בגלגל?! נכון הדבר, אלא, שמי קבע כי האתר הארכיאולוגי הנידון הוא-הוא גלגל, מה שנראה בלתי מקובל על הקהילייה הארכיאולוגית. כמו כן לקשור בין זה לבין בניית מיתחם בצורה של כף רגל צריכה לעורר כמה תהיות רציניות. ואולי קשור הדבר באחד הפרקים הקודמים (יהושע ג’ 13) שם נאמר כי "והיה כנוח כפות רגלי הכוהנים נושאי ארון יהוה, אדון כל הארץ, במי הירדן, מי הירדן ייכרתון המים היורדים מלמעלה ויעמדו נד אחד". האם גם כאן יש איזשהו רמז לכיבוש שטח, ואולי לכיבוש מימי. אגב, בשונה מכאן יוזכר התיאור הציורי של הנחת כף הרגל על גוו השכוב של היריב-האוייב כביטוי לניצחון, מה שייאומץ אחר-כך על ידי הגלדיאטורים הרומאים.


ששית – ממש לא נראה הגיוני כי חבורה העושה דרכה לארץ (אם בכלל) ומקימה מרכזי פולחן ארעיים ומזורזים בצורת גל אבנים או סימון של אבנים על הקרקע, תטרח להקים מיתאר כה גדול, הפונה לכאורה אל השמיים.


שביעית – אין כל קשר, בניגוד לטענת פרופ’ זרטל בין המבנה הבעייתי הנידון לבין נוהג העליה לרגל, שהוא ביטוי סמלי בעל משמעות מקודשת של הליכה פיזית למקום מקודש הנמצא במעלה ההר או הגבעה.


בכל מקרה מקננת בקרבי התחושה, כי כוונת פירסום הגילוי נועדה לחזק את הטענה כי אכן ירד העם למצרים ושב ממנה לכנען, מה שלאמיתו של דבר מסתברת כעורבא פרח.

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. מ.ש. זייפנות הרשות לעתיקות. ו- בלי שילומים – אין שלום הגיב:

    קודם לשלם פיצויים לפליטי הנאכבה, הממשל הצבאי והגליות 67, בסביבות 400 מיליארד דולר. כ-100 אלף דולר לכל פליט. העולם כולו יחלץ למבצע. ישראל שיקרה לעולם ולאזרחיה בהפיצה את הגרסה כאילו החלטת האו"מ 194 מ-1948 מדברת רק על השיבה ולא על פיצויים, לחילופין. במסגרת פתרון שתי מדינות ל-2 עמים, לא יהיה שלום אמת ולא פיוס היסטורי ללא פיצויים. במסגרת פיוס היסטורי, שמאות אלפי בני נוער ישראלים יבואו ויושיטו עזרה וסעד באיזורי הבנייה והשיקום. יש כאן דבר פשוט: זעם רצחני כלפי המשביק – מקורו בתחושת חוסר אונים, זעם אין אונים איום על השבקת הקיום הארצי, ופגיעה בתחושת הצדק הטיבעי הבסיסית ביותר, תחושת אבסורד קיומי איום של השבקה קיומית. ולא עקב סיבות ערטילאיות כמו לאומיות מקופחת. זו ליבת הזעם הרצחני. את זה ניתן להשיב אחור רק על ידי פיצוי הקיום הארצי והחומרי.

    החמקנות הציונית מפיצויים, הבריחה הכפייתית מדבר פשוט – הוצאת הארנק מהכיס והשילומים, החמקנות הזאת מסתייעת בתעלולי רמייה שונים במלוא הספקטרום והקיטור של מוסדות התרבות הציוניים, שעניינם להראות שלנו יש זכויות אינהרנטיות ולהם – אין, כמו זיוף עדויות ארכאולוגיות – עניין וותיק.

    פיברוק וזיוף ממצאים היסטוריים הוא מכה אצל כמה ארכאולוגים בישראל ורשות העתיקות הישראלית וזה כולל גם את הממצאים המזוייפים על ישוע. זיוף זה כלל לא נועד לציבור בישראל, אלא לצורך גיוס כספיהם של אואנגליסטים נוצרים בארה"ב. מדובר בתעשיית ממון משומנת היטב, וכשהכסף מדבר, אפילו פרופסור יורה בלופים. במקביל, הצגת עדויות מפוברקות אודות "זכויות אינהרנטיות" משמנת את תעשיית הפקעות הנדל"ן, הנישול והחמקנות משילומים.

    ראו גם את תעשיית הזיופים של רשות העתיקות הישראלית ההופכת כנסיות עתיקות ל"בתי כנסת" (קראו את התגובות בשולי הכתבה)
    — קישור —
    יש ממצאים רבים המעידים על כך שרבים מהפלשתינאים כיום הם יהודים שהתנצרו. למשל באיזור עזה אסר המושל גביניוס על התיישבות יהודים, בשביל לאפשר רשת של ישובים יהודים נוצרים. התגלתה שם כנסיה יהודית נוצרית, מהמאה הששית, כחלק משרשרת של ישובים יהודים נוצרים בדרום מערב פלשתין באותה תקופה, כשהמושלים הרומים הנוצרים (מאז הקיסר קונסטנטינוס) עודדו את הקהילות הנוצריות יהודיות, שהיו ממשיכי תלמידיו של ישוע, ולעיתים אסרו במפורש על התיישבות יהודים בני הדת היהודית באיזורים של נוצרים יהודים. בכנסיה נמצא פסיפס נוצרי אופייני, דומה לזה שהופיע בכנסיות סמוכות, ויפה להפליא, בו מופיעות חיות אפריקניות, ומופיעה בעברית המלה "דוד" – שכן ישוע הוא ממשפחת המלך דוד.

    הדבר נועד להסתיר אמת פשוטה: רבים מהפלשתינאים כיום הם צאצאי יהודים שהיו נוצרים עד המאה הששית והשביעית, ואז רבים מהם התאסלמו.

    ראו במיוחד את עדות הפלשתינאים ורשות העתיקות המצרית, על הזייפנות של רשות העתיקות בחסות טנקים של צה"ל בעזה.

    מיכאל שרון

  2. איתן קלינסקי הגיב:

    תודה ליחיעם שורק. חודשים רבים המתנתי לכתבותיך שמעשירות את הקורא. אל תעלם לנו. רבים מקוראי האתר שמחים לחזרתך.
    מקוה שתענה לבקשתנו, פקוד אותנו מעל האתר לעתים קרובות יותר.

  3. YB הגיב:

    מה למאמר ו"לגדה השמאלית"? כמדומני שעד היום לא ראיתי פה מאמרים שעוסקים בתחומי מדע שונים (מלבד כלכלה).

  4. comradecirrus הגיב:

    ראשית, אז מה אתה רוצה להגיד? שטביעת כף הרגל היא שטות? אין בעיה קיבלנו, למה להשקיע כול כך הרבה מאמץ בלהפריך את זה.
    שנית, המאה ה 11 לפנה"ס זו "תופעה מאד מאוחרת"? ומה כבודו רוצה להביע בטענה התמוהה הזו? שמדובר בעוד מזימה של הימין ולמעשה הפלשתינאים הם שישבו את הארץ הרבה לפני, כבר בתקופה האשלית?
    שלישית, כול מי שמבין מעט מאד בארכיאולוגיה, אבל ממש מעט, יודע שזה שאין לו הוכחה למשהו זה לא אומר שאותו דבר לא התקיים. זה רק אומר שאין לו הוכחה. אז נכון שהארכיאולוגיה לא מקבלת את הסיפור המקראי על עם גדול ורב שיצא את מצרים, אבל מה עם שבט קטן? ומה לגבי אסטלת מרנפתח?
    רביעית והכי חשוב, בסופו של דבר מתקיימת בארץ ישראל תרבות ישראלית מתקופת הברזל, "התופעה המוסלמית היא מאד מאוחרת" לזו הישראלית ואין היא אלא תוצאה של איפריליזם קדום. ובקיצור, אם שואלים את האדמה, אז זו הארץ שלנו.

  5. עלי הגיב:

    גם התיזה ההפוכה לא הוכחה
    כלומר
    זה שלא נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות
    לא סותר את סיפורי המקרא

    להגיד שעליה לרגל משמעותה עליה ברגל
    נראה מופרך
    ודוקא ההסבר של עליה לרגל במשמעות של
    עליה אל הרגל נשמע הרבה יותר אמין

  6. אבירם הגיב:

    אגע דווקא בסיפא של המאמר:
    אומר יחיעם שורק שעניין ירידת העם למצרים ושיבתו ממנה לכנען "מסתברת כעורבא פרח".

    ובכן, מר שורק קפץ כאן כמו שאומרים "מעל הפופיק"- האמנם "עורבא פרח"? על סמך מה?
    רק בגלל שממצא אחד של פרופ’ אדם זרטל מוטל בספק?
    קוראים לזה דמגוגיה.
    על אותו משקל ניתן לאמר שעבודת "המחקר" של תאודור כץ על הטבח בטנטורה שלא היה ולא נברא מוכיחה שכל הנכבה הפלסטינית היא עניין מצוץ מן האצבע.

    כאן המקום לציין שהמצרים עצמם מסכימים שבני ישראל יצאו ממצרים, שהרי רק לפני שנים בודדות פורסם "מחקר" במצרים לפיו ישראל צריכה לשלם פיצויים של מיליארדים למצרים על גניבת רכוש ובקר באותה יציאת מצרים ממש!
    כנראה שכאשר מדובר על זכות הטיעון על ארץ ישראל אז יציאת מצרים לא היתה ולא נבראה, אבל כאשר מדובר על תשלום פיצויים למצרים אז היא היתה גם היתה.

  7. מיקי מילר הגיב:

    לא עורבא פרח, כן עורבא פרח; עניינו של המאמר איננו העבר, שכבודו במקומו, אלא ההווה. ה"גילוי" של אדם זרטל אינו בא לעשות סדר בחקר התקופה המקראית, אלא להוסיף נדבך לתביעה הציונית בדבר "זכותנו" על הארץ בהקשר פוליטי עכשווי. העובדה שטענות דתיות ו"מיתולוגיות" נעדרות לחלוטין בשיח הפוליטי והדיפלומטי מול הפלסטינים ובינינו לבין מדינות העולם היא חסרת ערך. המקרא נעשה, לצורכי פנים בעיקר, מסמך נדלנ"י למטרת השתלטות על אדמות עם אחר ולצידוק גורף של עוולות הכיבוש. קיומה של ההבטחה האלוהית הגלומה בספר הספרים היא כמעט המצווה היחידה שמחייבת כאן ממשלות שראשיהן מחללים שבת בפומבי ולתיאבון ובולסים שינקן ופירות ים במסעדות ארץ הקודש.

    מי שבאמת רוצה לדעת משהו על מעמדו הארכיאולוגי של ספר הספרים ומבקש לדעת משהו על העבר כפי שהיה – יטרח נא לקרוא את "ראשית ישראל" של הפרופסורים פינקלשטיין וסילברמן. הספר לא בהכרח יספק תשובות לכל השאלות בדבר העבר, אבל יש בו מעלה אחת הקשורה לחקר האמת: אין בו קבלה אפריורי של הסיפור המקראי כעדות מהימנה, שרק מבקשת אישרור של הממצא הארכיאולוגי – כשיטת אדם זרטל. הטקסט המקראי איננו בשום אופן סוג של Hard evidence ומעמדו נקבע על פי הסיוע שהוא מספק לממצא הארכיאולוגי – ולא להפך. עוד נבחן הסיפור על פי הסבירות, ההתקבלות הפשוטה על הדעת. ורמז: האם סיפור יציאת מצרים, כפי שסופר (על עשרת המכות, חציית הים, מעמד סיני, ששים הריבוא, הנדודים ארבעים שנה וכו’) סביר? לא! האם יש איזשהו גרעין היסטורי בסיפור, אם ננטרל את המספרים המוגזמים והניסים? אפשרי בהחלט; אבל באותה מידה של סבירה הטענה שעם ישראל צמח מתוך כנען ההיסטורית וללא קשר ליוצאי מצרים. תיק"ו.

  8. יובל הלפרין הגיב:

    פרופ’ ונטורה, מרצה למצרים הקדומה, היה מספר לנו בשיעורים איך לפני כל פסח עטים עליו אינספור עיתונאים כדי להגיב על "ממצאים ארכיאולוגים" שלא היו ולא נבראו, בדבר הוכחת הסיפור המקראי בדבר יציאת מצרים.

    הממצא הארכיאולוגי (המסוכם היטב בשני קבצים בעברית: "מנוודות למלוכה" מאת מ’ כוכבי ו"ראשית ישראל" מאת י’ פינקלשיין) לא רק "שאינו מוכיח את הסיפור המקראי", אלא ממש מתאר השתלשלות מאורעות אחרת לחלוטין לתקופה שבין שתי נקודות ציון היסטוריות שכן מופיעות במקרא:
    בניית העיר רעמסס במצרים ופלישת המלך שישק לארץ כנען (מאות 12-9 לפנה"ס).

    בימי רעמסס השני, שבנה את העיר רעמסס אשר לפי המקרא בני ישראל בנו אותה, מצרים שלטה ללא מ?צרים בארץ כנען, שאליה ביקש משה למלט את העבדים.

    בקצה השני אין סימנים לפלישה רבתי לארץ כנען, אלא להתנוונות הדרגתית של ערי כנען.

    סביר שמה שנרא אחר כך "עם ישראל" נוצר על ידי התקדמות הדרגתית של אוכלוסיות פריפריה נוודיות למחצה (שכונו לעתים "חפירו", או "עבירו" במסטא אחר) אל מרכזי הערים הכנעניות.
    תופעות כאלה התרחשו בתקופות שונות ובמקומות שונים.
    אפשר ש"יציאת מצרים" אינה אלא עיבוד ספרותי של השחרור מ"שלטון מצרים".

    כל אלה באמת אינם קשורים ישירות לפוליטיקה העכשווית.
    מה שאולי כן קשור הוא, שכל תביעות הבעלות של יהודים על ארץ ישראל מבוססים על סיפורי פלישה וכיבוש.
    יש לנו זכות לכבוש עכשיו כי פעם כבר כבשנו.

  9. יובל הלפרין הגיב:

    המיתולוגיה והפולקלור מלאים בסיפורי פלישות:
    קודם היו א’, אחר כך כבשו אותם ב’ ואז באו ג’.
    המציאות ההיסטורית קצת שונה: בדרך כלל אותם אנשים נשארו ברובם באותו מקום, רק השלטון השתנה, ובדרך כלל הנשלטים שינו את תרבותם, את שפתם ולעתים את לבושם ומאכליהם ומנהגיהם בהתאם לכובש (היו מקרים שזה היה ההפך, "המנוצחים כפו חוקיהם על המנצחים").
    מישהו מאמין שכל אוכלוסיית מצרים קמה ועזבה את מצרים עם הכיבוש הרומי, ובמקומם באו מתנחלים רומאים?
    ואחר כך, כל אוכלוסיית מצרים קמה ועזבה עם פלישת הערבים-מוסלמים, ובמקומם באו מתנחלים מחצי האי ערב?

    מה שכולם מבינים היטב לגבי מצרים משתבש כשמדובר בשכנתה הקטנה. כי שכנתה הקטנה היא "ארץ קודש", "הדום רגלי אלוהינו", והחוקים הרגילים בעולם ובהיסטוריה לא חלים עליה.
    במצרים הנוצרים התאסלמו, ופלסטין הם התנדפו באוויר ובאו "הערבים".

    במשך רוב התקופות לא היו לכובשים משאבים להגלות אוכלוסייה של ארץ שלמה. הגלות הייתה אכן טקטיקה ידועה של הבבלים ושל האשורים, אבל בכל מקום מדובר היה בהגליית השכבה השלטת של עיר הבירה.
    אפילו הסופר המקראי רומז על כך באומרו שבארץ נותרו "רק" הכורמים והיוגבים. מה זה "יוגבים"? כנראה חקלאים. כלומר: רוב "עם ישראל" לא יצא ממצרים ולא הוגלה לבבל. אותה אוכלוסייה נותרה כאן ברובה. פעם קראו לה "כנענית" ופעם "יהודה וישראל" ופעם "ביזנטית" ופעם "ערבית", וברור שהיו גם חדירות אוכלוסייה ניכרות פנימה והחוצה שמהם נוח יותר ליצור עלילות בנות אלמוות.
    כל זה נכון עד הנאכבה ב-1948, כמובן, כי אז אמצעי הגירוש היו משוכללים בהרבה מאשר בכל התקופות האחרות.
    לא, ואני לא קורא לנאכבה נגדית, אלא ליצירת שתי מדינות (אולי אחר כך אחת) של כל תושביהן, כלומר שזהותן תוגדר על בסיס טריטוריאלי ולא אתני, וסיפורי פלישה, נכונים או מדומיינים, לא יהוו בסיס לזכויות יתר ולא מקור לגאווה לאומית ולזהות קולקטיבית.

    ושוב הסיפור הידוע שסיפר בעיתון הארכיאולוג דב בן מאיר (ציוני אדוק):
    סיור ג’יפים בנגב עובר ליד חורבה.
    "מה זה הכפר הערבי הזה?" שואל הנהג את הקצין.
    "זה לא כפר ערבי, זה שרידים של עיר נבטית."
    "מה זה נבטית?"
    "הנבטים חיו כאן לפני 1,500 שנה."
    "אבל אנחנו היינו כאן קודם, נכון?"
    "נכון."
    "אז אנחנו לא צריכים להחזיר את זה."

  10. comradecirrus הגיב:

    האם בעצם זה אפשרי שהדיון הזה יכול להוביל למסקנה המזעזעת שאין אלוהים? אין לי ספק שהכותבים האמיצים של התגובות יכולים להתמודד עם המסקנה הנוראה הזו כול זמן שמדובר באלוהי היהודים, אבל זה בעצם גם אומר שישו היה בעצם סתם חולה נפש, ישנה אולי אפשרות שהוא פשוט לקה בסינדרום ירושלים. ומה לגבי אביו האמיתי? אם זה לא אלוהים אז מי הוא? האופציות אינם מחמיאות במיוחד במידה ואנו יוצאים מנקודת הנחה שטבע האדם לא השתנה ומשפחות הרוסות היו גם בעבר. ומכאן אנו מגיעים למוחמד. אין לי ספק שגם כאן ההיסטוריונים האמיצים לא יהססו לשבור את מסך הצביעות ולעשות דה קונסטרוקציה גם לדמות המיתולוגית הזו. אם אין אלוהים, אז עם מי דיבר מוחמד? האם מדובר בעוד סיכיזופרן ששמע קולות? יש אפשרות שכן. מצד שני ישנה האפשרות שמדובר בנוכל רמאי ומתחזה שהבין את הכוח שיש לאדם שלכאורה מנהל דו שיח עם אלוהים.
    מענין אם ניתן להעלות מחשבות כפירה שכאלה ללא חשש ופחד וללא צנזורה מערכתית גם כאשר מדובר בדתות כמו האיסלאם והנצרות. היופי כאן הוא שביהדות אין דמות אחת שמייצגת את האל, בשביל למוטט את היהדות צריך להרוג את אלוהים ובשביל למוטט את הנצרות או האיסלאם כול מה שצריך זה להתמודד עם דמות היסטורית בשר ודם.
    זה היה יכול להיות נכון גם לגבי הבודהיזם אבל מה שיפה אצל בודהא זה שהוא טען בעצמו שהוא רק אדם בשר ודם. כמה מרגש.

  11. רק הערה הגיב:

    ארץ לא "נקנית" ע"י כיבושה או ישיבה בה בעבר אלא ע"י ישיבה בה בהווה.

  12. נתן. הגיב:

    אכן שאלה מענינת האם עם ישראל עלה לארץ ממיצריים או שצמח והתפתח בתוך הארץ.

    בכל מקרה בדבר אחד אין מחלוקת.עד המאה ה19 אין שום הוכחה "מדעית" לקיומו של העם הפלשתינאי.

    למעשה לא בטוח שגם היום יש הוכחה לקיומו של עם כזה…..

  13. ליובל הגיב:

    גם הפלסטינים הם לא ילידי המקום. גם הם פלשו, או נדדו לתוך ישראל. גם הערבים כבשו את הארץ במאה ה-7, וגם הביזנטים לא נולדו כאן.
    בכלל, אף אחד לא טוען אחרת. ספר יהושוע, מכיר? כל תלמיד יסודי לומד לשנן את מעשי הטבח והכיבוש של בני עמנו. הבעיה היא שבפוליטיקה הדברים האלה לא חשובים. זכות להגדרה עצמית בטריטוריה לא לוקחת בחשבון את הנחמדות של העם הפולש או את היחס שלהם לבעלי הבית הקודמים.

  14. אורנה לביא הגיב:

    למה להתיחס ברצינות לטענות הדוסיות / ציוניות, כאילו מה שקרה לפני תרפפו, לאנשים בני עמים שאינם קיימים כיום, יעני משפיע על זכויותיהם של מישהם על הארץ?

    הי, עכשיו אנחנו באלפיון השלישי שלאחר הספירה, וזה המון זמן אחרי אותם סיפורים יפים. אף אחד מהעמים ההם אינו קיים היום, למעט המצרים והיהודים, שבוודאי אינם אותם אנשים ואין להם הרבה קשר אליהם, חוץ מסיפורי המעשיות המוזרות של הדוסים (ואם העולם באמת נברא בששה ימים, והקוסם אמר הוקוס פוקוס ויצא לחופש של יום, אז שיסלחו לי מספרי המעשיות. כנ"ל לגבי "עשרת המכות", "קריעת ים סוף" וכו’.

    אני רק מבקשת שיהיה מה לאכול בחוץ גם בפסח. המצות האלו לא טעימות ומאד לא בריאות.

  15. דוני הגיב:

    אני לא מבין מה אמורה להביע ההתעסקות הזו בממצאים ארכיאולוגיים כאלו או אחרים באתר הגדה השמאלית. האם כותב המאמר סבור שלממצאים ארכיאולוגיים צריך להיות משקל כלשהו בקביעה למי שייכת הארץ הזו? ואם כן, האם ממצא ארכיאולוגי שיהווה הוכחה חותכת להימצאותם של יהודים בני ישראל כאן לפני 3000 שנים, בליווי הוכחה גנטית חותכת לכך שרוב היהודים כיום הם צאצאים של אותם יהודים בני ישראל (המדע מתקדם בצעדי ענק. אם הרוסים מחיים ממותות אין סיבה שזה לא יקרה)יוכלו לאפשר ליהודים לסלק מכאן את הפלסטינים?

  16. גדי יערי הגיב:

    לכל התמימים והנבוכים שאינם מבינים מדוע מאמר על כפות רגליים תנ"כיות מופיע על במה פוליטית, רצוי להזכיר לכם שכל פוליטיקת ההתנחלות הישראלית מבוססת על מובאות מהמקרא.

    ובאותו הקשר: עליה לרגל אינה עליה ברגל. רגל = חג, והעליה לרגל בתקופות הקדומות הייתה עליית צליינים יהודים לירושלים במועדים.

  17. עודד ישראלי הגיב:

    מי בכלל אמר שיש קשר הכרחי בין הגילגלים ליציאת מצרים? החבר'ה שיצאו ממצרים עשו זאת באמצע המאה ה-16 לספירה, והתיישבו בשכם (שם שימרו את מסורות יוסף ויציאת מצרים וגילגלו אותן בין החבירו לאורך כל תקופת הברונזה המאוחרת, תוך שהם עובדים את "אל שדי"); ואילו החבר'ה שבנו את הגילגלים היו אותם נוודים יהוויסטים שעלו מן המדבריות בדרום – אלו שנזכרים בכתובות מצריות כ"השוסים של יהווא" – שהצטרפו לחבר'ה שכבר ישבו בארץ וכרתו איתם בריתות ונהיו לעם אחד…

הגיבו ליובל הלפרין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים