הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 באפריל, 2009 5 תגובות

על סף שחרורי מהצבא אני מרגישה צורך לפעול על מנת ליצור תשתית בריאה בחינוך של הצעירים ממני בשנים ספורות, שתאפשר להם ללכת בדרך הקשה של הפקפוק, ההתרסה והעמידה האיתנה נגד הקיטש הלאומני. אני לא מתחרטת על דבר- במקרה השירות הצבאי שלי היה כזה שלא צילק את נפשי, שאפשר לי להכיר אנשים חכמים וטובים ושבאופן כללי מנע ממני ללכת לאיבוד. אבל המזל הטוב שלי הוא דבר נדיר, והיעדר היכולת שלי אז לקבל החלטה בניגוד לרצון הוריי קצת מביכים אותי. אחותי בת השש עשרה זוכה היום לתמיכה המנטלית שתאפשר לה צעד כזה.

אני לא יודעת מהם תנאי הקבלה שלכם לכותבי מאמרי דעות באתר ואפילו לא בטוחה שמה שכתבתי מתאים לאתר. אבל זה נכתב מתוך תחושה של תסכול ואין אונים מול מה שאני רואה כגסות מחליאה שעומדת במרכז הקונצנזוס.


רשמים מנאומי טקס יום הזיכרון לשואה


"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו- והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". לא את ההגדה אני מצטטת, כי אם את כבוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו בטקס יום הזיכרון לשואה (ולא לגבורה. אולי במשפט אחר אפשר את לכבד הגבורה. זה לא הגיוני בעיניי, גורם תחושה לא נוחה; חמישים-חמישים כזה, צילי וגילי, שואה וגבורה. תנו לגבורה יום אחר, אולי במשותף עם יום העצמאות, מקום חביב שאפשר יהיה לפזר בו בצורה פחות צורמת שלל פנינים פטריוטיות).


נשיא המדינה שמעון פרס הסתפק באזכור העוצמה הרוחנית של עם ישראל ובחשיבות העצומה של לוחות הברית, ש’אין צורך להחליפם על אף השנים שחלפו’.


מפיח תקווה, לחשוב שמנהיגינו בקיאים לפחות בתוכנו של ספר אחד. עם זאת, מצער שהיסטוריה הם לא קראו מספיק. איכשהו, הניכוס המתבצר של השואה לישראל והתעלמות גורפת מכל משמעות אוניברסאלית נמשך. זאת ועוד- נדמה שמשנה לשנה ציטוטי התנ"ך, הנימה הפטריוטית, אזכור צה"ל ו’הגבורה’- הו, זו הארורה!- מקבלים מקום גדול יותר בנאומים.


מנאום פרס ניתן היה להסיק שהיהודים בשואה חרפו נפשם ברצון כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל. אם יימשך מצב החינוך בארץ ברמתו הנוכחית, לא אתפלא אם ילדים מסורסי- סקרנות (כאלה שהמדינה מעודדת בשיח הפטריוטי שהיא מובילה) יאמינו שיהודי אירופה נצלבו בדומה לסיפור ישו כדי להבטיח לבני עמם את החירות ואת סליחת אלוהיהם. שני שליש משיעורי היסטוריה בתיכון מוקדשים ללימודי השואה. במובהק ‘השואה’, כי מלחמת העולם השנייה במאקרו נוגעת בסיפור שלנו רק ברגעי מפתח- הפלישה לרוסיה, ‘בליץ’ בלונדון, נורמנדי, שחרור אושוויץ.


אף הקשר אוניברסאלי- מילה על שואת העם הארמני, על ג’נוסייד באפריקה. על תופעות גזעניות בחברה המוכרת לנו. אם רוצים הילדים שלא מעכלים טוב רק כחול ולבן- יצטרכו לחקור זאת בעצמם. בצורת החשיבה המושרשת בילדים היום, מסופקני אם אחד מהם יחשוד שיש עולם מעבר לארץ הזו (ולסיבות להקמתה כמובן. מי אמר ‘גבורה’ ולא קיבל?)


ההשטחה היא כל כך חמורה שנדמה לי שהיופי יאבד מהחיים כאן בקרוב. בני אדם לא יבחינו בו ולכן לא תהיה לו סיבה להתקיים. אם החברה שלנו בוחרת לקדש את הקיטש, להתעלם מהמורכבות של כל דבר, לחלק את העולם ל’טובים’ ו’רעים’ במובהק, לנכס את רצח העם היהודי לעוד סיפור של ‘הם’ ו’אנחנו’ ואז בשיא הצביעות והחוצפה להכחיש רצח עם אחר רק כי זה לא מסתדר פוליטית- אולי זה מגיע לנו.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. מרינה פ. הגיב:

    לאודי – באוקראינה הבולשביקים ביצעו פשעים לא פחות קשים מאלה שביצעו הנאצים.
    בתקופת מלחמת האזרחים נספו כ-3.5 מיליון אוקראינים כתוצאה ישירה של פשעי מלחמה מחרידים (למשל הוצאות להורג בסגנון באבי יאר של מאות ואלפי אנשים), ורעב כבד שפרץ בעקבותיהן.
    בגולודומור נספו מיליונים רבים נוספים. יש הנוקבים באומדן של 10 מיליון ויותר.

    אני לא מסכימה כלל עם הטענות שלך אודות הייחוד של שואת יהודי אירופה. ואני אומרת לך זאת כבת ליהודי שהיתה לו משפחה מאד גדולה בווהלין, וכמעט כולם אבדו.
    אך הנבלים הנאצים פעלו גם להשמדת צוענים, הומוסכסואלים, ואפילו גרמנים שסבלו מפיגור שכלי או מחלות נפש.
    אני גם חוששת שההשמדה שהתבצעה באוקראינה, וחלקם הגדול של היהודים במעשים, הם אלה שגרמו לעם הגרמני לבחור בתנועה המטורפת הזו ולהסכים בשתיקה עם פשעיה כנגד היהודים. ולא מתוך אנטישמיות, אלא מתוך חרדה אמיתית וכנה שהמהפיכה וזוועותיה תגיע גם אליהם.

  2. שי אילן הגיב:

    כתבת יפה ונכון, ואולי רק דבר אחד, שעושה רושם שהוא כבר חלק מתהליך שאת מצויה בו, ונעשה יותר ויותר הכרחי לטעמי, והוא היחס לצירוף המילים "החברה שלנו" מסוף מאמרך. החברה הזאת הולכת ונעשית זרה, ובמקביל להצטופפות של המהות הלאומנית שלה היא פוגענית יותר ויותר כלפי ערכים אוניברסליים ואדישה כלפיהם. אני לא מרגיש עוד ש"זה מגיע לנו", משום שברי לי שאין "אנחנו" כזה שאני כלול בו, גם אם בלית ברירה אני משלם לו מיסים.

  3. אודי א. הגיב:

    דרורה שלום.
    לצערי נשמע כי את אכן צודקת, והחינוך אותו קיבלת במסגרות השונות אינו מספק, מבחינה אינטלקטואלית והיסטוריוגרפית.
    אולם לעניות דעתי, ה"בלתי מספיק" מגיע מן הכיוון השני.
    ואציין רק 2 סיבות לדעתי זו :
    1. עם כל הכבוד למרום שנותייך והשכלתך הרחבה בספרות כללית, אין זה נראה לי הולם לעלוב בנשיא מדינת ישראל, זוכה פרס נובל לשלום וסופר ומשורר. בוודאי לא בתחום הבקיאות בספר זה או אחר.
    2. לעצם העניין, השואה של יהודי אירופה, הינה אירוע יוצא דופן מכל בחינה כמעט בהיסטוריה האנושית. אין חולק על כך שטרגדיות רבות קרו וקורות גם בימינו בכל מקום על פני הגלובוס, ואין בכוונתי לזלזל אף לא באחת מהן.
    עם זאת, היעילות המטורפת, מוכוונת המטרה, התגייסות מיליוני אנשים (חיות?) ל"טובת" המטרה, האנטישמיות עתיקת היומין וחסרת הבסיס עליה היתה מושתתת ומעל לכל האכזריות שלא תאמן, הופכים את שואת בני עמינו לאירוע יחיד ומזדקר בים מעשי הטירוף שעברו ועוברים על עולמנו. ללמוד על שואת הארמנים, הטבח בדרפור וכו’ זו חובה, כמובן, אולם אין שום "הקשר אוניברסלי" בין המקרים.לעניות דעתי חשוב מאוד ואף הכרחי ללמד דברים ברוח זו לדור הצעיר, שלא יגדל ויחשוב שאנו רק עוד עם אחד מני רבים, ללא צידוק מיוחד לקשר לא"י, או לקיום לאומי עצמאי בכלל.
    שהרי צדק ראש הממשלה בצטטו, בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. ואם את מחפשת את ה"קם עלינו" בדורינו, אנא הפני מבטך רק מעט מזרחה,
    ותראי שאין חדש תחת השמש.

  4. יעל לוטן הגיב:

    על שלושה עמודים נשענת מדינת ישראל: על התנ"ך, על השואה ועל הפצצה האטומית.

    כל אחד מהם משמש בתורו, לפי הצורך. ‘זכותנו לארץ הזאת?’ – התנ"ך. / ‘עברנו ההיסטורי כקורבנות נצחיים שאיש אינו רשאי להטיף להם מוסר?’ – השואה. / ‘איומים על קיומנו?’ – הפצצה הגרעינית לסוגיה ואמצעי שיגורה…

    זהו, אנחנו מכוסים מכל עבר!

  5. למרינה פ. מליאור הגיב:

    יפה יפה!!! מצאת רציונליזציה לנאציזם.

    "אני גם חוששת שההשמדה שהתבצעה באוקראינה, וחלקם הגדול של היהודים במעשים, הם אלה שגרמו לעם הגרמני לבחור בתנועה המטורפת הזו ולהסכים בשתיקה עם פשעיה כנגד היהודים. ולא מתוך אנטישמיות, אלא מתוך חרדה אמיתית וכנה שהמהפיכה וזוועותיה תגיע גם אליהם.

    אני לא נוהג לכתוב תגובות לא מנומסות המקרה הזה הוא שונה, מרינה היקרה האם קראת את מה שכתבת לפני שכתבת את זה?

    לא אכתים את המקום אבל אבקש שתראי בתגובה זו תגובה גסה ולא מנומסת.

הגיבו לאודי א.

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים