הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 במאי, 2009 97 תגובות

"מדינת ישראל, בהקמתה והתפתחותה, היא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של האנושות במאה ה- 20, ושום פגם בדרך או בתוצאה אינו יכול להקטין את ההישג העצום הזה".


דעה נחרצת זו היתה תרומתו של עורך העתון היוקרתי והליברלי, עמוס שוקן, לדיון רב-משתתפים שנערך לרגל חג העצמאות ה-61 של המדינה. לדעה זו היו שותפים כמעט כל המשתתפים, ומן הסתם גם רוב הציבור הליברלי הישראל.


"האנושות" מונה כיום קרוב ל-7 מיליארד בני אדם. ניתן לשער, שמרביתם לא שמעו על ישראל. עמי העולם השלישי, שהם רוב האנושות, מתייחסים, אם בכלל, אל ישראל דווקא בביקורת ואפילו בשלילה. כך לפחות זה מתבטא ברוב ההחלטות שהתקבלו בעצרות האומות המאוחדות, שחזרו וביקרו בחריפות את מלחמותיה וכיבושיה של ישראל. החלטה אחת, שבוטלה לאחר מכן בלחץ ארצות המערב, רואה בציונות אפילו גזענות ולא "סיפור הצלחה". גם בוועידה נגד הגזענות (ועידת דרבן השנייה), שהתקיימה לא מזמן בג’נבה, מבקרת את ישראל בחריפות ורואה בה ארץ גזענית ביחס לפלסטינים.

לאמיתו של דבר, עמוס שוקן לא מתייחס ל"כל" האנושות, אלא ל"עמי התרבות" בלבד. אלה הם כמובן האירופאים, ובעיקר המערב אירופאים. ואם למקד זאת עוד יותר, עמי אירופה הקולוניאליסטיים. בכך הוא ממשיך את מסורת הציונות מראשיתה. הלא כך נהג כבר הרצל בספרו המכונן והפרוגרמתי מדינת היהודים, שהופיע ב-1896 ובישר את תחילת הציונות הפוליטית.


הרצל והקולוניאליזם


"בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם חלק מחומת המגן בפני אסיה. אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבריות, בתור מדינה ניטרלית נוסיף לעמוד בקשר עם כל אירופה שתצטרך לערוב לקיומנו".


כאשר אנו קוראים כיום את דברי הרצל הם נשמעים לנו כנבואה מרה שהתגשמה לנגד עינינו. ישראל אמנם הפכה ל"מגן קדמי", שמוכנה לשרת בחפץ לב את המעצמות האימפריאליסטיות באזור. וגם – אבוי – אירופה ואמריקה צריכות גם היום לערוב לקיומנו.


אך עלינו להודות, להרצל היה חוש של מדינאי ריאליסטי, שידע אל נכון אל מי יש לפנות אם שואפים להקים קולוניה (נא לא להיעלב, זה היה הביטוי המקובל באותם ימים למוסדות המיישבים) אירופית חדשה באזור הזה. הרצל גם פעל ללא ליאות לשם כך. הוא תר אחרי כל מלך, סולטן או שר כדי שיעזרו, או יעניקו לו, את פלסטינה שבה יוכל ליישב את היהודים. הדבר האחרון שעלה בדעתו היה לפנות אל נציגי העמים הקולוניאליים או אל הפלסטינים בבקשה "שיזוזו קצת", כדי לעשות מקום ליהודים.


לימים הגנו דוברי הציונות על דבריו של הרצל בטענה, שאת הציונות יש לשפוט לפי קני המידה של הימים ההם, בהם היו דברים כאלה מקובלים. טיעון זה רק מאשר את הדעה שהציונות נולדה מתוך רוח הזמן הקולוניאליסטי של אותם ימים. סוף המאה ה–19 וראשית המאה ה–20 היו ימי השיא של האימפריאליזם, שהחל את כיבושיו מסביב לעולם הרבה קודם לכן, כאשר אז אירופה הסתערה על אפריקה כדי לבתרה ולחלקה בין ארצותיה.


ב-1884, שנים אחדות לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, זימן קנצלר גרמניה אוטו פון ביסמרק ועידה של מעצמות אירופה בברלין (גם ארה"ב השתתפה בה), שבה למעשה פורקה אפריקה. גם גרמניה ואיטליה זכו סוף-סוף במנת הטרף שלהן לצד הארצות הקולוניאליות הוותיקות. בחלוקה הזו קיבל ליאופולד השני מלך בלגיה את הריבונות המוחלטת על קונגו. האימים שהשליטו האירופאים "התרבותיים והמתקדמים" במושבותיהם קשים לתיאור. אני מזכיר את זוועות התקופה ההיא רק כדי שנבין לעומקם את התנאים שבהם פעל הרצל כאשר ביקש לספק את משמר החלוץ התרבותי נגד ה"ברבריות".


קונגו נוצלה בידי המלך הבלגי באופן מחפיר, בעיקר לשם הפקת גומי ששימש לצמיגים שייצורם, שהחל אז באירופה, התפתח בקצב מהיר. המלך הפך לאחד האנשים העשירים בעולם, והכלכלה הבלגית הפכה לשישית בגודלה בעולם (אחרי בריטניה, ארה"ב, גרמניה צרפת והולנד). פרסום בלגי הסביר ש"העצלות בגזעים הצבעוניים היא עול גנטי". כדי להתגבר על כך היה צריך להשתמש באלימות. בקונגו, שנקראה עכשיו "המדינה החופשית של קונגו", הרגו ועינו את התושבים שלא יכלו או לא רצו לעבוד. הוקמה מיליציה מיוחדת שתפקידה היה לכפות בשיטות טרוריסטיות על הילידים לעבוד עד צאת נשמתם. כאשר פועל התרשל בעבודתו אנשי המיליציה קטעו את ידו. קצין מיליציה מחוזי אחד קיבל 1,308 ידיים ביום מאחד הפקידים הכפופים לו. אחד המפקחים אמר שמטרתו הומניטרית, כי הוא הרג מאה בני אדם ובכך איפשר חיים לחמש מאות אנשים אחרים. בין השנים 1885 עד 1908 פחתה אוכלוסיית הארץ האומללה הזאת מ-20 מיליון ל-10 מליון בני אדם.


בשל התחרות שהיתה בין בלגיה לאנגליה באותה תקופה, ביקר משרד החוץ הבריטי את בלגיה על טיפולה באוכלוסייה הילידית. המלך הבלגי הגיב בזעם והאשים בצדק את הבריטים בצביעות. הרי כך עשו כולם. חברת "יונייטד פרוט" האמריקאית התנהגה בברבריות דומה בדרום אמריקה; הפורטוגלים נהגו כך באנגולה; הצרפתים והגרמנים בקמרון. זה היה טבע השליחות הציוויליזטורית בלב אפריקה.


על רקע המציאות הזאת התחייב הרצל להגן על המערב דווקא מפני הברבריות. האם הרצל לא שמע על זוועות הקולוניאליזם שהתפשט והשתולל בתקופת פעילותו? כעיתונאי ידוע היה חייב לדעת, כשם שחברו מקס נורדוי, שהזכיר בנאומו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל את האפריקאים והאסיאנים המנוונים (moribund), היה חייב לדעת. הציונים קבלו את הגישה שהיתה מקובלת בקרב שליטי אירופה, לפיה האירופאים רשאים לכבוש ולהתיישב בכל מקום בעולם בלי שהילידים הנחותים יפריעו להם. הרצל וחבריו בתנועה הציונית, שהיו אמורים לייצג ציבור יהודי הסובל מאנטישמיות, לא יכלו להבחין בכך שהתנועה הקולוניאלית הייתה הבסיס להולדת הגזענות המודרנית שהביאה, בסופו של דבר, למשרפות אושוויץ. ההתחשבות בעמים הילידים היתה הדבר האחרון שעליו הם חשבו באותם ימים. לכן, התעלמות הציונים מנוכחותם של ילידים פלסטינים היתה ברוח הזמן. לדידם, פלסטינה הייתה ריקה, כפי שנאמר בסיסמה הידועה של זנגויל, " תן לעם בלי ארץ את הארץ בלי עם".


מי שרוצה לדבר ברצינות על הקמתה של מדינת ישראל לא יכול להתעלם מן הרקע הפוליטי והתרבותי של הולדת הציונות, ומן הבצה הקולוניאלית האיומה שבה נוצרה.


את הפרק הזה בתולדות הציונות נוטים כיום לשכוח. את הרצל אוהבים לזכור כמי שאמר, "אם תרצו אין זו אגדה", וכמי שכתב את הספר "אלטנוילנד", המתאר מדינה שבה ישררו שוויון ודמוקרטיה למופת, כנראה אחרי שהיא תוקם במקום היישוב הפלסטיני החי שם.


לימים גם לא אהבו להיזכר בתמונה הידועה של הרצל המשתחווה לקיסר הגרמני בשערי ירושלים. לימין "ההרצליאני" זה לא הפריע, אך ב"שמאל הציוני" הרצל הוצג במידה רבה כדיפלומט שעסק בעיקר בהצהרות. מולו הוצב ויצמן כמייסד הציונות המעשית, זו היוצרת עובדות בשטח ("עוד עץ, עוד בית, עוד דונם"). התעלמו מכך שויצמן המשיך, ואף ביתר הצלחה, את השתדלנות המדינית של הרצל. ב"השיגו" את הצהרת בלפור, עשה ויצמן למען הציונות יותר מעשרה בן גוריונים גם יחד. הצהרה זו הייתה תשתיתו של המנדט הבריטי, שבלעדיו לא היה יכול להיווצר היישוב היהודי בפלסטינה על עריו, מושבותיו, קיבוציו ומושביו, ועל תנועת העבודה שלו, שהניחו את היסוד למדינת ישראל. וכל זאת על חורבות העם הפלסטיני.


ראשית ההתיישבות


"ההצלחה הגדולה של האנושות" התחילה עם ההתיישבות הציונית. בבתי הספר שלנו מתארים את החלוצים כאנשים ללא חת. הם מייבשים את הביצות וחוגרים את נשקם נגד הערבים העויינים סביב. עדויות אחרות נמחקו, ברובן.


הנה לדוגמה עדותו של המחנך יצחק אפשטיין מ"חובבי ציון" באודסה, שהגיע לארץ ב-1885, בעלייה הראשונה. בשונה מסביבתו הוא הסתכל גם על השכנים הערבים וראה מה עלה בגורלם. במאמר מפורסם בכותרת, "שאלה מוסתרת" (1907), מגולל אפשטיין את סיפור קניית הקרקע במטולה, בה התגוררו מאה משפחות של אריסים, פלאחים דרוזיים. והוא כותב: "הפחה, בעל הקרקעות, ניסה למכור את האחוזה, אך לא מצא קונה משום שאף אחד לא רצה להיות אחראי לנישולם בכוח של האריסים שישבו שם תשעים שנה. והנה הוא קיבל הצעת קנייה מן הפקידות" (של הברון רוטשילד). אני נזכר, המשיך אפשטיין, איך הלכתי עם פקיד מיישב לראות את הכפר בפעם הראשונה. דרוזים צעירים הצטופפו סביבנו וצעקו: "אם תעזו לקנות את מטולה נשחט אתכם!" הפקידות נראתה אז בעיני השלטונות ובעיני הערבים כגורם רב כוח, שהיה יכול להתגבר על המכשולים… לבסוף גורשו ראשי השבט לאיסטנבול והפקידות הצליחה לסגור את הקניה". לבסוף, מספר אפשטיין, "הדרוזים ממטולה נשארו חסרי ישע לחלוטין לאחר שגורשו מכפרם… אפילו קיבלו כמה מאות פרנקים, הם נשארו פתאום במצב איום. אחרי עוזבם את כפרם עם האקלים הנעים והבריא…הם הגיעו למקום שם הקדחת הייתה נפוצה. רבים מהם חלו וסבלו מן המחלה". "בשום דרך", ממשיך אפשטיין, לא יכלו אנשים אלה להסתגל למחשבה שעליהם לשכוח את מטולה, ולכן הם המשיכו לצור על היישוב היהודי ואף ירו לעבר הבתים של הישוב".


במקום אחר אפשטיין מתאר כיצד "הבכי של הנשים הערביות ביום עזיבתם את גיא-אוני (ראש פינה) כדי לעבור לחוראן, מזרחה לירדן, מצלצל באוזני עד היום. הגברים רכבו על חמורים והנשים הלכו אחריהם בבכי מר והעמק היה מלא בזעקותיהם. בלכתם הם עצרו ונשקו את האבנים ואת האדמה."         


זו תמצית הסיפור "כיצד נכבש המערב" בפלסטינה או לפחות, עד קום המדינה. לאחר מכן הופקעו אדמות הפלסטינים בידי המדינה, וב-67′ נכבשה כל פלסטין.


זמן רב עבר מאז כתב הרצל את מדינת היהודים, אבל הלגיטימציה שהוא סיפק לציונות מאז ראשיתה התמידה בכל שנות קיומה של מדינת ישראל. "כיבוש הארץ" נחשב לדבר הטבעי ביותר באידיאולוגיה הציונית. הרצל מתמודד בספרו עם הטענה שהיהודים העשירים לא יבואו להתיישב בפלסטינה ורק העניים יבואו בכתבו: "אדרבא, דווקא לאלה אנו זקוקים בראשית! רק ‘הדספראדוס’ כשרים לכיבוש". ומאז המלה "כיבוש" נכנסה למילון הציוני, הן זה של היסטוריון כמו בני מוריס, שהפך במהלך הזמן לציוני מיליטנטי, והן זה של ההיסטוריון המתקדם זאב שטרנהל, שאנשי ימין ניסו להתנקש בו. שניהם מסכימים שהיינו חייבים לכבוש את הארץ. ואפילו מרטין בובר, הוגה הדעות, המורליסט הידוע ואיש "ברית שלום", כתב: "נאלצנו להפחית את השטח לדור הבא של העם הערבי".


עמוס שוקן מתפאר בהצלחתה ובהישגיה של מדינת ישראל. אך האם הקמתה של כל מדינה תיחשב להצלחה דווקא גם בעיני אלה שהוקרבו למען הקמתה?


מדינה לכשעצמה אינה הישג מיוחד בעולמנו. כל המדינות שקמו בשליחות הקולוניאליזם "הצליחו" ומצליחות להתקיים. כך זה במקרה של אוסטרליה, ניו זילנד, רוב ארצות אמריקה הלטינית ובראש כולן ארצות הברית, כמובן.


השאלה שצריכה להעסיק אותנו לפני שאנחנו מטפחים שביעות רצון עצמית היא, מהי איכות החיים בישראל ומהם העקבות שהמדינה השאירה מאחוריה מאז הוקמה. עבור שוקן, ואני מניח שגם עבור רוב תושבי ישראל היהודים, גירוש הפלסטינים והפיכתם למיליוני פליטים, הנכבה, גזילת אדמותיהם, הכיבוש, הדיכוי וההשפלה היומיומיים שלהם, הם רק "פגם" בדרך. זו כמובן דעתו של כל כובש לאומני, המעדיף את טובת עמו ומשתחרר בקלות מעכבות מוסריות כלפי קורבנותיו.


גם היום ישראל שמה את מבטחה בעליונותה הצבאית, ובמיוחד בנשקה הבלתי קונבנציונאלי. זהו בסיס רעוע, ומעידה עליו הבהלה שאחזה במנהיגי ישראל לנוכח האפשרות של התגרענותה של איראן.


זכותה של ישראל להתקיים איננה עומדת כיום בספק, אולם התנהלותה מאז ומתמיד זועקת לשינוי רדיקלי. פרופ’ ישעיהו לייבוביץ הטיב לתאר את המדינה כבעלת אגרוף קפוץ ומשוריין מרופט בדולרים. האגרוף הישראלי הוא, למעשה, ההישג האמיתי בו מתפארים כאן. הוא נשלף מדי פעם נגד התנועות הלאומיות במזרח התיכון בשירות האדונים שמעבר לים. ישראל ניצבת פה בחזית האירופית נגד העולם השלישי כפי שאמנם הציע הרצל.


המוצא מן המצב כה פשוט בעיקרו, אך אין הוא מקובל על השלטון בישראל. עליו להתחיל בכך שנכיר בעברנו הקולוניאליסטי ובאחריותנו להפיכת העם הפלסטיני לעם של פליטים. מטרתנו צריכה להיות השתלבות אמיתית במרחב, השלת ההתנשאות האירופית על עמי הסביבה, ובעיקר, ומיד, וויתור על כל הכיבושים. רק זו הדרך לסוף הסכסוך ולשלום.

תגובות
נושאים: מאמרים

97 תגובות

  1. ל"לכל הצבועים" הגיב:

    מה, באמת? השמאל הבינלאומי היה הראשון שיצא נגד הטבח בדארפור?
    לך תעיף מבט באתר אינדימדיה האירי, למשל.
    47 תוצאות על דארפור.
    2540 תוצאות על ישראל.

    אולי השמאל הבינלאומי היה הראשון לצאת נגד, אבל מאז הוא לא עשה הרבה.

  2. לכל הצבועים לתגובה הגיב:

    השמאל הישראלי מחה רבות נגד הטבח בטאמילים, ואף הפגין מספר פעמים נגד שגרירות סרי לאנקה, בזמן שכל העיתונים בישראל חגגו את הסטריליות והאפקטיביות שבהן מטפל הצבא הסרי-לאנקי בטרוריסטים הטאמילים.

  3. אלי הגיב:

    רגע, מיכאל, אני באמת חייב להבין: אתה אומר שמאפיונרים יהודים ברומניה משווקים את מוצרי תנובה בגלל שגורמים ממלכתיים (ישראליים, אני מניח) משדלים אותם לכך? כל זאת בזמן שבשוק הרומני יש מוצרים טובים וזולים יותר?
    כלומר, לעזאזל עם חוקי הכלכלה. המאפיה היהודית החליטה שהרומנים יקנו תנובה, והרומנים, רחנמא ליצלן, נופלים בפח!! למרות שמדף ליד יש להם מוצרים רומנים-אסליים משובחים!
    ולמאפיונרים לא אכפת בכלל שאם הם ישווקו טרה או שטראוס הם ירוויחו יותר (אחרי הכל- איכות טובה יותר באותו מחיר, לא?), כי הם נקראו לדגל ע"י "גורמים ממלכתיים". ומי אלו הגורמים העלומים הללו? המחלקה לשיווק תנובה במוסד?
    רק כדי להבהיר, אני לא אומר שהאיכות של תנובה זה להיט- אני רק אומר שהאובססיה שלך לראות בשיווק של מוצרי תנובה ברומניה מזימה יהודית-ציונית (במקום, נאמר, התפתחות טבעית של כלכלה חופשית קפיטלסטית) היא… איך לאמר בעדינות- מפלרטטת עם אנטישמיות.
    בברכת כל ישראל חברים (חוץ ממאפיונרים רומנים משווקי תנובה),
    אלי

  4. עוד סתם ידיעה הגיב:

    ידיעה מהיום: ה"טיימס" הלונדוני פרסם מחקר עצמאי, בו נקבע שמספר ההרוגים בקרב המורדים הטמיליים היה 20,000, פי 3 מטענות הצבא. (ופי 12 ממספר הפלסטינים שנהרגו ב"עופרת יצוקה", ופי 2 ממספרם של כל הפלסטינים שנהרגו ב-40 שנות כיבוש.) יש לציין שחלק מהמורדים נרצחו לאחר שנכנעו.

    האלו, מישהו שומע? שמאל בינלאומי? לוחמי "זכויות אדם"? אני באדי הום?

  5. מיכאל שרון הגיב:

    מרתק ונכון בכל מילה. אכן, עצם הקמת מדינה אינה דבר יחודי. אך המעניין הוא הסתאבותה שאין כמעט שנייה לה בקולוניות – וראשונה לה הפשיעה הכלכלית והשחיתות המוגדרת על ידי הבנק העולמי כגבוהה במערב, וכך על פי מדדי שחיתות נוספים. גאידאמק – משקיע זר כבד שבחר להתיישב כאן וברח לאחר מבצעי אלטרואיזם פיננסי – מתאר בראיון ממוסקבה בה הוא חי כיום את ישראל כמדינה "בה יש הרבה גנבים, חסרת מוסר". — קישור —

    האיש אמנם הוכפש קשות על ידי האליטה הליברלית בישראל, ומעניין שללא ציון פגם ממשי כלשהו בו, כדרך יחצנ"י שיכבה זאת, שאנשיה מכונים על ידי השכבות העממיות בישראל "מאנייקים" — קישור — , אלא שעיסוקו בסחר בנשק, לא כיכב באף הכפשה כזאת, שהרי הסחר בנשק בעולם השלישי ובמדינות מושחתות הוא בשר מבשרה של אליטה זאת, הקשורה בטבורה למערכות ההזדיינות הישראלית.

    הצבעתי ביום ו’ אתמול, בכנס אמנסטי, בפני נציגת האירגון העולמי מקנדה, על כך שחברי הסניף הישראלי יכולים לתרום ידע תורתי רב ערך, מפאת מיקומם במוקד בו אין כל מודעות לזכויות האדם, ומפאת יכולת הרפלקסייה שלהם ביחס להתנסות יחודית זאת. הדבר הנעוץ באופייה המאיין של ההתיישבות כאן: אין זאת לדברי גישת ניצול קולוניאליסטי קלאסית, אלא גישת משחק סך 0, לפיו לנו יש זכאות לכאורה כלפי קנייניו הטריטוריאלים של עם אחר, תוך הדרתו ונישולו המוחלט מקנייניו ולצד האחר אין כל זכאות, לכאורה.

    הוספתי שזאת גישה קולקטיביסטית, המעניקה זכאות כזאת לקולקטיב כמו לאומי, ולכן אין בישראל מודעות לזכויות אדם אוניברסליים. המבנה המאיין הזה מסביר לדברי את מעשי טבח עזה ולבנון, שהרי אם "לנו יש זכאות מוחלטת " – הרי כל התקוממות כנגד זכאות קולקטיבית כזאת ניתפסת כדבר שיש לאיינו. הסברתי גם כי המבנה המאיין הזה בתצורות שונות מפעפע ומופעל בנוסף כלפי שכבות שונות בישראל עצמה, תוך הדרה, והעתרת עוני ושלילת זכויות אדם למעשה, בידי שכבה אליטיסטית שעניינה הוא תפיסת נכסים grabbing resources בכוח תוך תצורות חטפנות קולקטיביסטיות הדוחות במהותן כל הכרה והבנה בזכויות אדם אינדיוידואליות.

    הצבעתי גם על כך שהפרות זכויות האדם בישראל אינן רק כלפי הפלשתינאים, אלא מתבטאות גם בתצורות דיכוי כלכליות עריצות, המתבטאות בפשיעה כלכלית, המדורגת במקום ראשון במערב. דברי כנראה ניתפסו כעדות ממשמעותית, ונציגה זאת רשמה באינטנסיביות דברים במהלך "נאומי" באנגלית.

  6. נתן. הגיב:

    התאור על קניית האדמות במטולה הוא מעניין.

    ישנו את בעל הקרקעות הערבי שנוהג בשיטה הפאודלית המוקצה והאכזרית , ישנם את האריסים הערבים שאינם בעלי הקרקע ומרגע מכירת האדמה היו צריכים לעזוב את המקום ובמקום זא הם עוד מאיימים בשחיטה ואף פותחים ביריוןת לעבר המתישבים וישנם את הציונים ששלמו כסף לבעל האדמות החוקי ובאו לגור במקום שאותו קנו כחוק,ובתמורה עוד ירו עליהם.

    למעשה לא רק שהציונים הם ההגונים היחידים בכל הסיפור הזה,אלה שהסיפור מדגים יפה עד כמה רחוקה הציונות מהתנועות הקולניליות למינהן שכבשו,רצחו ושדדו את כל הנקרה בדרכם.

    ועוד הערה הקטנה- בניגוד לדברי אמיר הציונות לא אחראים להפיכת העם הפלשתינאי לעם של פליטים ,יען כי בראשית דרכה כלל לא היה עם פלשתינאי.

    ואידך זיל גמור.

  7. עלי הגיב:

    במאמר מצוטט הרצל כאילו אמר
    "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם חלק
    מחומת המגן בפני אסיה…."
    מכיון שהרצל נפטר ב-1904 כאשר כל המזרח התיכון נשלט על ידי תורכיה המוסלמית
    המבואה נראית מופרכת לחלוטין
    זו טעות נפוצה לחשוב על הרצל כאילו חי בשנת
    1917 זו השנה בה הוחלט על ידי חבר הלאומים להקים מדינה יהודית בארץ ישראל
    המאמר הוא פרופגנדה רדודה שמשתמש בסיפורים
    במקום בעובדות
    הקמת ישראל ושנותיה הראשונות זכו לתמיכה
    של כל העולם כולל הגוש הסוביטי
    ואת הפלסטינים רמסו ירדן ומצריים ושאר
    המדינות הערביות

  8. יוליוס הגיב:

    האם שמואל אמיר רומז שחלומו של הרצל היה להקים קולוניה שתשמור על האינטרסים של המדינות הקולוניאליסטיות במזה"ת? האם הציונות קמה "כמסורת האימפריאליזם"? מעניין. עד היום חשבתי שהקונגרס הציוני בבאזל התכוון לייסד מדינה לעם היהודי.

    כמובן שהתיאור על התעללות הבלגים בילידים בקונגו, נותן לנו תמונה בלתי אמצעית על האמצעים שבהם השתמשו הציונים הרשעים כדי לדכא את הפלסטינים. על פי התקדים של בלגיה בקונגו, היה צריך להוציא להורג את כל אבות התנועה הציונית, לא פחות מזה. מגעילים שכאלה! לכרות ידיים של פועלים מסכנים?

    מעניין רק שאמיר וחבריו לא הזכירו את פשעי בלגיה בקונגו כלל וכלל כאשר הוגשה תביעה בבלגיה נגד אריאל שרון בגין פשעי מלחמה. כשזה משרת את המטרה של הכפשת ישראל, גם רוטויילרים סוציאליסטיים הופכים לפודלים וגם פושעי מלחמה הופכים לצדיקים.

  9. לנתן: האמת נחשפת לאיטה הגיב:

    במחקר מאלף שנעשה על ידי הטרנספריסט י. בישוב נג"ע, סליחה, גנ"ע (גזלני-נדל"ן עפרה) נימצא כי בראשית דרכם של הפלשתינאים לא היו הם פלשתינאים כלל, אלא אתיופים, גרוזינים וסינים.

    במשך שבועות לאחר מכן דנו בישיבת מרכז הרב בסוגייה – הלנו הם אם לצרינו, שהרי מחד הם פלשתינאים כאילו, ומאידך מתברר שהם ערב רב של גרוזינים, אתיופים וסינים.

    היו שגרסו – לטרנספר מייד, היו שגרסו – לגייר, אך כאן ניתקלו בקושי הילכתי, שהרי על פי גזירה שווה מאחיהם היושבים בגבולות 67, הם יהודים כשרים, לפחות כאלה היו בראשיתם, בטרם הוכרזו על ידי ישעיהו ליבוביץ את שולמית אלוני, ורבין גם – כפלשתינאים.

    כרגיל במקרים אלה, נקטו בהאפלה מוחלטת של הנושא, תוך פירסום הגרסה שאלה בדואים במקורם, ערב רב של נוודים. אז דע את האמת בפרשה האפלולית הזאת, נתן.

  10. לעלי הגיב:

    לעלי היקר, "המובאה הזו נראית לך מופרכת לחלוטין". אני מבין שקשה לך להכיר בעובדות. המובאה היא מתוך "מדינת היהודים" שנכתב ב-1896. שמונה שנים לפני מותו של הרצל. להגנתך אפשר לומר שהציונות הרשמית לא הבליטיה מובאה זאת במיוחד..ולקרא מקורות אינך רגיל כנראה. אבל לפחות אל תעמיד פנים של מי שמבחין בין סיפורים לעובדות.

  11. ירון זהבי: האמת היא שהקומוניזם היא סיפור ההצלחה הגדול של המאה ה-20 הגיב:

    סוף סוף הוא הצליח להרוג יותר בני אדם מכל משטר אחר לפני שהוא…קרס.

  12. לירון: פרט לקפיטליזם הגיב:

    שהרג, רק במלחמת העולם הראשונה, במלחמה בין המעצמות הקפיטליסטיות כ-40 מליון איש ב-4 שנים.

  13. ניסים אדרי הגיב:

    ברור לכל מי שעיניו בראשו, שלכותב אין שמץ מושג קולוניאליזם מהו.
    מלבד זאת יפה שהכותב יודע לפני המשטרה ש(ואני מצטט): "והן זה של ההיסטוריון המתקדם זאב שטרנהל, שאנשי ימין ניסו להתנקש בו". איך הוא יודע שאנשי הימין ניסו להתנקש בו?
    נתפסו חשודים? הוגשו כתבי אישום? הורשעו?
    או שהוא כל כך בטוח בצדקת דרכו, שהעובדות לא ממש מטרידות אותו (למען ההגינות ראוי לציין, כי סביר שאנשי ימין עשו זאת. אבל ההבדל בין "סביר" לבין "ודאי" גדול עד מאוד).

  14. נתן. הגיב:

    ל"לנתן: האמת נחשפת לאיטה".

    קראתי את תגובתך פעם פעמיים וגם שלוש ולא הבנתי מה אתה רוצה להגיד.

    במקום זה אולי כדאי שתיתן לי הפניה למקור הסטורי המדבר על העם הפלשתינאי לפני המאה ה20?

  15. עידו פאר הגיב:

    מסכים עם נתן.
    מסתבר שאדמות נקנו מבעליהן בכסף(!)
    יש את בעל הקרקע ו"השוכרים" המעוניינים לשבת בה ואפילו לשחוט את היהודים שקנו אותה בכספם.
    היפה בסיפור הוא שאפילו שקניה זו מוצדקת ומוסרית, שכן האדמה לא שיכת לאריסים, מסתבר בכל זאת שיהודים לא הסכימו לקנות אותה מתוך התחשבות ברגשות האריסים. (ועוד זה בתקופה בה יהודים נשחטו ע"י הערבים מהכפרים סביבם).

    לגבי הפלסטינים, הם אינם פליטים כמו שאנו איננו פליטים. "פליט" הוא לא תואר שאתה סוחב עמך במשך דורות על דורות אלא חל רק על הדור הראשון. האם אנחנו פליטים כי הורינו גורשו ונטבחו באירופה?? רוב ה"פליטים" הפלסטינים גרים בערים ושכונות הזהות ברמתן לערים משניות במצרים ובסוריה. הם אינם פליטים והם אלה שאשמים במצבם הנוכחי. בטח שלא אנחנו.

  16. לנתן הגיב:

    שמת לב או לא שהאריסים גרו שם 90 שנה. כלומר כל אלה שגורשו נולדו במטולה.
    אם אתה היית במקומם, אדם חופשי בעיני עצמו (שאחרים החליטו משום מה שהוא אריס מרגע לידתו, עבד של אדם אחר) שבאים ומגרשים אותו מהמקום שבו נולד וחי כל חייו הבוגרים באמתלה שהוא "עובר על החוק" – מה היית חושב אז, מתחסד יקר שלי?
    אגב, החוק הישראלי מכיר בזכות של אדם על מקרקעין במידה והוא שוהה בו עשרות בודדות של שנים (נדמה לי 30) כך שגם אבחנתך המעמיקה שלאריסים לא היתה זכות חוקית על הקרקע נכונה אולי לפי החוקים המנוולים של התקופה ההיא, אבל לא על פי החוקים של היום.
    מעניין, נכון?

  17. לקרוא לנאצים קפיטליזם הגיב:

    זה קצת מרחיק לכת. הכלכלה הגרמנית תחת הנאצים היתה מתוכננת לעילא ולעילא, בצורה שמזכירה הרבה יותר סוציאליזם. התמיכה של בעלי ההון והתעשיינים (בניגוד למיתוסים הסטאליניסטים) דווקא הלכה הרבה יותר לכיוון של השמרנים והליברלים מאשר לנאצים.

    היטלר הרס את הקפיטליזם הגרמני.

  18. למגיב לנתן הגיב:

    אריס אינו עבד.
    אריס הוא מי שיושב על קרקע שאינה שייכת לו, ומשלם לבעליה תמורת השימוש בה בכסף או ביבול. אם יגיע מי ויקנה את הקרקע, יאלץ האריס להתפנות. אגב, גם אם האריס לא עומד בתשלום, עליו להתפנות.

    זה לא שונה ממי ששוכר דירה ומישהו קונה את הדירה מבעליה ועל השוכר להתפנות.

    ככה עובד העולם. ואם לא נקבל את זה, הרי שאין לאף אחד רשות לקנות שום קרקע או בית.

  19. ציפור בודד הגיב:

    ארץ ישראל שייכת לעם היהודי.מאז ומתמיד.
    גם בזמן אלפי שנות הגלות לא כבתה הכמיהה לארץ האבות.כמיהה זו הודחקה לתוך השאיפה לימות המשיח וההגעה לימות המשיח הותנתה בשמירת היהדות.
    הרצל היה מודע לכמיהה זו כמו שהיה מודע לסבל היהודים באירופה וכמו שהיה מודע לעובדה שיש "בעלי בית" על האזור ושיש לדבר בשפתם.
    ביכולתו לשלב את כל הגורמים ובחזונו הנשגב של המדינה שתקום, זכה להיחשב (ובצדק),להוגה והחוזה של מדינת היהודים.
    בהמשך הדרך,כשלה רגלם של המתיישבים בא"י לממש חזונו,משום שהבריטים לא היו מעוניינים שתקום כאן מדינה יהודית.עיקר פחדם היה מהסוציאליזם שהעליות הבאות,בעיקר מאירופה המזרחית,היו משופעות בו.כך חוזקה ואף הוקמה באופן מלאכותי הישות הפלסטינית הדתית לאומית והחלה לקרום עור וגידים במסגרת ה"הפרד-ומשול" הידוע שלהם. הבריטים עשו זאת כידוע לכולנו,גם בהודו ופקיסטאן בעזרתו של גאנדי וכולנו יודעים גם, אבוי, שסטאלין לא התנגד לכך,נהפוך הוא.
    בין 47 ל 48 החלה המנהיגות הציונית במבצע טיהור אתני שכלל הגליה מסיבית של ערבים מישראל,אך רק ב 67 הושלמה למעשה מלאכת "כיבוש" או "גאולת" כל א"י בידי היהודים (אחת העובדות המצביעות על כך היא ה"קלות" בה ויתרה ממשלת בגין בשנת 77 על חצי האי סיני שאיננו כלול ב"ארץ המובטחת").
    וכך החזון עצמו (של הרצל) הושלם וגובש.אלא שבדרך ניצבו ועדיין ניצבות כמה "הפרעות" בוטות המוכרות לכולם בשם "הישות הפלסטינית" ודרישותיה לעצמאות כמובטח בתכנית החלוקה (עוד משנת 37).על כך משלם הציבור כאן וגם בעולם כולו,בנחלי דם,מדבריות סבל והררי כסף מבוזבז.
    חזון שתי מדינות לשני העמים על פיסת הארץ הקטנה שנקראת ישראל השלמה (או פלסטינה) אינו אפשרי באופן מעשי: גיאוגרפית ודמוגרפית.כל פשרה שתושג תוכל להיות או לשביעות רצונו של צד אחד בלבד,או לאי שביעות רצונם של שני הצדדים והיה ותיגזר מלמעלה.
    עד עכשיו ארה"ב (הסטנציה העליונה),לא יכלה או לא רצתה לכפות את הפשרה הרצויה בעיניה.עכשיו מסתמנת אפשרות שאובמה ישנה מדיניות זו ויחליט אחרת.אך גם אם זה יקרה, לא בטוח מהיכן תשאב את הכוח והרצון לעמוד מול התנגדות נחרצת של שני הצדדים,שהרי לא בנפט עסקינן ואין כאן הפסד ממון או אינטרס אמריקני.מכאן שאנו נשארים עם האפשרות של פשרה בה צד אחד יצטרך להתנגד לה.מקרה כזה יוביל מיד לפיצול בתוך אותו הצד-הא ראיה מקרה הרשות והחמאס.כך גם במקרה וישראל תחליט אם על דעת עצמה או בציווי אמריקני לבצע נסיגות משמעותיות,החזרות שטח ופנוי גושי התיישבות גדולים (מספיק פינוי עוטף עזה,שהיא בסה"כ אזוב הקיר,ע"מ ללמדנו מה יקרה כאשר בארזים תיפול השלהבת).
    אפשר אם כך לדבר עד מחר על שתי מדינות לשני העמים,אך בתכל’ס זה מה שיהיה-דיבורים ושיחות, הסכמים כאלה ואחרים ותו לא.כל פיגוע וכל מענה עליו,יגררו מיד את הפסקת השיחות והדיונים.הנשק ימשיך לירות,הדם ימשיך להישפך,הסבל והעינויים ימשיכו להתקיים והכספים ימשיכו להתבזבז. מובן שהרבה יותר הומני לדבר על חזון של שתי מדינות,מאשר על מדינה אחת בריבונות יהודית.אך בפועל מה שקורה זה,שדבר לא קורה וגם לא יקרה. דה-פאקטו ישראל כאמור,כבר שולטת בשטח כולו והערבים בה הם מיעוט מנושל ואזרחים דרגה ב’ או ג’.במצב הזה נשפך הכי פחות דם וגם הבזבוז הוא עדיין נתון שאפשר לעמוד בו.
    כלומר מי שדתי יכול להגיד שהקב"ה מחייב את שליטת עם ישראל בכל א"י הא ראיה ומי שקומוניסט יכול להגיד שאין פתרון מלבד מדינה אחת אזרחית,סוציאל דמוקרטית לכל אנשיה,הא ראיה.
    כל אחד יראה את הפיל בצורה אחרת ויתווכח על כך עם שכנוע פנימי עמוק,מבלי להיות מודע לעובדה הבסיסית שהוא למעשה עיוור.
    כבר אמרתי זאת כאן,פעם,פעמיים ואף יותר:
    המצב בסכסוך היהודי-ערבי,דומה למצב בו פצוע מדמם שוכב על אלונקתו,כאשר מסביבו עדת רופאים מתייעצת.אך מרוב דיונים ופטפטת הפצוע נשכח.
    ובכן הנני להזכירכם-הפצוע הוא אותו האריס שנושל מאדמתו במטולה.חייבים לטפל בו,מיד ובראש ובראשונה-אפילו סתם טיפול קטן-הזנחתו היא עניין פושע ולא חשוב מאחורי איזו דוקטרינה מתברברת ומתלהמת היא תסתתר.
    משמע: פיצויים הוגנים ופספורט אלטרנטיבי (אם לא יוכל לשוב לישראל המנדטורית או לשטחים הכבושים והמסופחים).
    זה המעט שצריך לשים בראש כל המאווים לפתרון-זו האינפוזיה הבסיסית לה זקוק הפלאח המנושל-ואח"כ לראות למי יש יותר גדול: לאלוהים או למרכס.

  20. למרחיק לכת: הילמאר יקירתי הגיב:

    מה הקשר בין הכלכלה של המדינה הנאצית שמניחי היסודות לה היו הכלכלן הילמר שאכט וד"ר רוברט לאי, מנהיג האיגוד המקצועי של ה-NSDAP (דווקא כימאי – באחד מאותם צרופי מקרים נכדת אחיו, שהיה אגרונום ומתכנן הגנים הבוטניים בברלין, פיה מאריה, היתה חברתי בשנות ה-80), ובין מלחמת העולם הראשונה?

    מ.ש.

  21. למגיב לירון: לפי ‘הגיונך’ הקומוניזם אחראי למלה"ע ה-2 הגיב:

    כי כידוע בריה"מ, כמו איטליה הפאשיסטית, היתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית ב-1939 ופתחה בשותפות איתה במלחמה כשפלשה יחד איתה לפולין ע"פ הסכם סטאלין-היטלר. לפי זה הקומוניזם יחד עם הנאציזם אשמים ב-60 מיליון הקורבנות של המלחמה הזאת.

    ואגב, מס’ קורבנות מלה"ע ה-1 לא היה ’40 מיליון’ כנאמר בבדיותיך, אלא כרבע מזה.

  22. מעניין הגיב:

    ומה עם מקור על העם היהודי לפני סוף המאה ה-19? (עם, לא דת ולא קבוצה אתנית)

  23. יובל הלפרין הגיב:

    נישול בכוח ההון כמוהו כנישול בכוח הנשק.
    לאיש אין זכות לנשל איכרים המעבדים את אדמתם, גם אם הוא קנה את האדמה בכסף (!!!).
    בכל העולם איכרים רואים את האדמה כשלהם.
    הבעלות על הקרקע, בעיקר בעלות מסורתית-פיאודלית, מתבטאת בזכות לגבות רנטה, ובחברות עתיקות אולי גם להרביץ לאיכרים ואפילו לשכב עם האיכרות ("זכות הלילה הראשון"), אבל אף פעם לא גרש אותם.
    ברוסיה אמרו האיכרים בגלוי לאדון:
    "אנחנו שלך אבל האדמה היא שלנו",
    והעיקרון הזה חל ברוב החברות האגרריות, כך שהזכות לגרש את האיכרים לאחר הרכישה הייתה קיימת אך ורק בראשם של הרוכשים הציוניים, לא יותר, וזכותם של האיכרים הייתה להתנגד בכוח לפינוי. זה שלהם.

    מלבד זאת, בכל העולם – בלי להתעמק בתורות סוציאליסטיות ולעתים בלי לדעת קרוא וכתוב – דורשים האיכרים רפורמות אגרריות שמשמעותן הכרה משפטית בבעלותם על הקרקע.

    ולא רק באיכרים מדובר. העיקרון "קניתי דירה ואני מפנה את הדייר" לא חל כשמדובר בגירושים המוניים ובאנשים שיש להם חזקה ארוכת שנים על האדמה או על הבית.
    כמו שכבר נאמר כאן, רבים מבעלי הקרקע בישראל כיום החלו כפולשים, אך פלישה שנמשכת זמן רב (בהלכה היהודית שלוש שנים, בחוק הישראלי 30 שנה) מקנה זכויות – אם לא על הקרקע לפחות על הישיבה בה.

    לסיכום, האדמה הייתה של האיכרים, לפני הרכישה ואחרי הרכישה.

    חוץ מזה, כשלרכישה נרחבת, קרטלית, מטרה פוליטית מוצהרת לנשל את תושבי המקום, הרכישה לא חלה.
    "רכישת" בתים בחברון, למשל, על ידי המתנחלים בטלה ומבוטלת, ובמקרה זה – גם אם באותם בתים לא גרו אנשים (בגל "צו אלוף" או סיבה אחרת).

  24. לנתן הגיב:

    האריסים אמנם לא היו בעלי הקרקע והיה זה חוקי לחלוטין לנשלם, אבל מדובר בלנשל אנשים לא רק מביתם, המקום היחיד שהם מכירים וחיים בו, אלא גם מפרנסתם. זה שבעל הקרקע מנכס לעצמו באלימות את הזכות אליה אולי נותנת לו זכות חוקית לנשל אותם כשעוברת הבעלות, אבל בטח לא זכות מוסרית. צריך להיות צדקן גדול ולעשות הרבה שמיניות באויר בשביל להצדיק פשע מתועב כזה. אבל הצדקה של נישול איכרים היא כידוע לא משהו זר לציונות. להיתמם ולומר שזה לא בסדר מצד האריסים העניים לאיים על מי שרוצה להרוס להם את החיים ולגזול את כבשת הרש שלהם, זו כבר בדיחה עצובה.
    ובקשר לעם פלשתיני, נכון, הוא לא היה קיים כעם נפרד לפני המנדט הבריטי והקולוניזציה הציונית, אז מה? כל עמי העולם השלישי נוצרו כתוצאה מהמאבק באימפריאליזם והעם הפלשתיני לא שונה. זה לא הופך אותו לעם פחות "ממשי", מה גם שהטיעון שלך לא אקדמי אלא פוליטי- אתה רוצה לומר- הם לא עם ולכן כל הפוענויות שישראל מטילה עליהם בימינו אנו מוצדקות.
    לאיזה שפל הידרדרה האידיאולוגיה הציונית שהיא צריכה להצדיק משטר טרור על מליוני בני אדם בטענה המוזרה שאותם אנשים "הם לא עם"?

  25. "הצדק הציוני" הגיב:

    בשיטה הפיאודלית שהיתה נהוגה בפלסטין בשנים שעליהם מדובר, יכול בעל האחוזה למכור אותה לאחר אך לעולם לא לסלק משם את האריסים. לא הוא ולא הקונה, כשם שבשיטה הקפיטליסית לא ניתן לסלק חוכר או שוכר בתוך תקופת השכירות. יותר מכך, האריסים מחוייבים לשלם דמי אריסות, בכסף או במוצרים חקלאיים, אבל בשנות בצורת לא רק שאינם משלמים אלא שבעל האחוזה חייב לדאוג להשרדותם. כמובן שחובם הולך ותופח והם הופכים לחדלי פרעון ותמיד חייבים לפאודל אבל זכותם להשאר באדמה אינה מוטלת כלל בספק.
    עכשיו באו הציונים (ולפניהם שליחי הברון)ושינו את הכללים: עפ"י חוקים קולוניאלים ששרתו את מטרתם הגזענית, סלקו את הפלחים להיות פליטים בשום מקום כדי להעביר אדמה מערבים ליהודים.

  26. איך לקרוא לקפיטליזם הגיב:

    מי שחושב שהקפיטליסטים, בעיקר בעלי ההון המונופוליסטי שהם הקובעים, מתנגדים "לתכנון", כלומר למעורבות ממשלתית טועה ומטעה. הם מוכנים לשחק בשוק החופשי ככל כשהוא עובד למטרותיהם – צבירת רווחים אבל בשעת משבר הם מיד פונים להתערבות ממשלתית שתבטיח את המשך רווחיהם, כפי שאנחנו רואים במשבר הנוכחי.
    הנאצים בגרמניה עלו לשלטון בזמן משבר קפיטליסטי ובמידה רבה בגללו שבו הכלכלה היתה עך סף קריסה. התערבותם "המתוכננת" היתה בפירוש הבטחת הרווחים של המונופולים הקפיטליסטים הגרמנים ע"י הממשלה, גם על חשבון זכויות העובדים, ובעיקר ע"י הכנות למלחמה.

  27. דן למיכאל שרון הגיב:

    הדוגמה של גאידמק מוכיחה דווקא את צדקתה של המערכת בישראל: מגיע סוחר נשק ימני קיצוני
    המפזר כספים על-מנת לזכות בהצלחה בקלפי,
    ואז הוא נחקר שתי וערב במשטרה ובתקשורת לגבי מקור הונו ומטרותיו.
    מה יותר צודק וטוב מזה? רק הגיון עקום והפוך יכול לראות במקרה זה פגם בהתנהלות המערכת.

    לגבי דבריך בכנס אמנסטי: ובכן, אתה טועה רעיונית ולוגית, שכן אם אופי ההתיישבות בישראל היה אופי "מאיין" כפי שאתה טוען ("אופייה המאיין של ההתיישבות כאן… לנו יש זכאות לכאורה כלפי קנייניו הטריטוריאלים של עם אחר, תוך הדרתו ונישולו המוחלט") אזי לא היה רעיון "שתי מדינות לשתי עמים" כל-כך פופולארי בציבור.
    אבל עובדה היא שחלק ניכר מהציבור היהודי בישראל תומך במדינה פלסטינית לצד ישראל.
    כולי תקווה שנציגת אירגון אמנסטי שמה לב לאותן סתירות ורשמה זאת במהלך נאומך.

  28. שטויות הגיב:

    היטלר סחט את הקפיטליסטים הגרמנים עם מיסים גבוהים, הלאמות והוצאות צבאיות אדירות שהביאו אינפלציה גבוהה (לא כמו של תחילת שנות ה-20 אבל עדיין דו-ספרתית). לאף משקיע אין אינטרס בכזה מצב של העניינים. כמובן שהמלחמה, וכתישת הכלכלה הגרמנית שבאה בעקבותיה, לא תרמו לעניין.
    גם מבחינה סוציולוגית רוב האליטה הגרמנית לא תמכה בנאצים, אלא בשמרנים הגרמנים שהיוו באמת את רוח הסדר הבורגני הפרוסי. היו כמה בעלי הון ריאקציונרים במיוחד שתמכו בנאצים, ביניהם תעשייני הנשק, אבל התמיכה בנאצים התבססה בעיקר על המעמד הבינוני, ה"זעיר בורגני" מה שנקרא, ובמידה מסוימת על המובטלים והפועלים.

    בקיצור, תמונת העולם שלך, שבה הרשע הוא תמיד קפיטליסט (ומכאן שהטוב תמיד סוציאליסט, ובהתאם הסוציאליסט תמיד טוב) מתאימה יותר לדת המניכאית מאשר למחקר היסטורי. המציאות היא מורכבת הרבה יותר.

  29. אור- ליובל הלפרין ועוד כמה הגיב:

    כותב יובל : "…כך שהזכות לגרש את האיכרים לאחר הרכישה הייתה קיימת אך ורק בראשם של הרוכשים הציוניים, לא יותר, וזכותם של האיכרים הייתה להתנגד בכוח לפינוי…". אל יובל אפשר לצרף את שאר המגיבים שחוככים ידיהם בהנאה לנוכח עוד "עוול" מוסרי של הציונות. אלא ש…התופעה של גירוש אריסים מאדמתם הייתה מאוד רווחת באותה תקופה, ולמעשה רק כחמישית מהם גורשו ע"י גורמים ציוניים. כך שה-אך ורק- של יובל הוא שטות מוחלטת. אחוז גבוה יותר של איכרים גורשו ע"י "אחיהם" הערבים בעלי הממון. ניתן לקרוא על כך בספר "קורבנות" של בני מוריס (ספר אשר יצא בתקופה שמוריס עדייו השתייך להסטוריונים שרק מחפשים איך להשמיץ את הציונות). בכלל, המאמר כולו רווי בדברי הבל, למשל : אם העובדה שהרצל התדפק על דלתותיהם של מנהיגי מעצמות קולוניאליסטיות הופכת את הציונות לתנועה קולוניאליסטית, אזי עפ"י אותו הגיון, העובדה שחוסייני התדפק על דלתותיו של היטלר הופכת את הפלסטינים לנאצים. כמובן ששתי הטענות מגוכחות. אני ממליץ לכל האנשים שזועקים "קולוניאליזם" לפתוח איציקלופדיה ולראות מה משמעות המושג. אפשר להבין את הצורך של אנשים להשתמש בסיסמאות בעלות מטען רטורי כבד, אבל יש גבול לרדידות האינטלקטואלית המתקבלת מאופן השימוש בהן.

  30. נתן. הגיב:

    השיטה הפאודלית היא אכן לא צודקת ולא מוסרית אבל זאת היתה השיטה הנהוגה בארץ ישראל .

    מי שרצה לקנות קרקעות באופן חוקי בארץ ישראל , יהודי, מוסלמי או נוצרי היה צריך לשלם כסף לפאודל, אם יש בקורת היא צריכה להיות על השיטה ולא על הציונים באופן ספציפי.

    ואם אני לא טועה רק לפני זמן קצר הגנו חלק מהמגיבים פה על הדיכוי הסיני בטיבט בטיעון שלפני הכיבוש הזה שרר בטיבט משטר פאודלי.

    ולגבי המגיב שהתעניין במקורות על העם היהודי לפני המאה 19 אני מפנה אותו לקוראן שנכתב במאה השביעית.

    לגבי העובדה שלא היה עם פלשתינאי בראשית התנועה הציונית אלה הוא התפתח במקביל לציונות( והרבה בהשפעתה) הדבר מעמיד את הסכסוך לא בין גוזלים לנגזלים אלה בין שתי תנועות לאומיות.

    על מקורו של העם הפלשתינאי ניתן לקרוא כאן
    — קישור —

  31. יובל הלפרין הגיב:

    אני אמרתי שלפיאודלים הערבים הייתה זכות לגרש את האיכרים?
    בכל העולם, כולל במזרח התיכון, איכרים נאבקו נגד נישולם בעיקר נגד בני עמם.
    אחרי נפילת המשטר הסנדיניסטי בניקרגווה, ב-1991, באו בעלים קודמים לגזול מחדש את האדמה שהייתה "שלהם" וניתנה לאיכרים. הם עשו זאת בהתאם לחוק שקבעה הממשלה הימנית, אך נתקלו במכת אש עזה.
    "הרובים של הסנדיניסטים, האדמה של הסנדיניסטים, ולי יש פתק ששלתי לקלפי,"
    בכה אחד החולירות.

    נפלא, כן ירבו!

  32. דוב הגיב:

    "ובעיקר, ומיד, וויתור על כל הכיבושים"
    אני מניח שזה כולל גם את מטולה (ואת שאר ארץ ישראל שלפני 48) ? לשיטתך, זה הכיבוש הנורא ביותר….

    כשלעצמי, אני מכיר באחריותנו להפיכת הפלסטינים לפליטים (כמו שיש לזכור את הפיכת יהודי מדינות ערב לפליטים ואת הפוגרומים שנערכו בהם). מה לעשות, כל עם השיג לעצמו מדינה על ידי גירוש או השמדה של מישהו אחר.(אתה מוזמן להציע לאמריקאים להחזיר את היבשת לאינדיאנים ולאנגלים של היום להחזיר את אנגליה לקלטים, ולא נזכיר כמובן את סין וטיבט, כי הסינים הרי תמיד צודקים – גם כשהם קולוניאליסטים…).
    בקיצור, השגנו לנו מדינה בצורה מלוכלכת כמו כל עם אחר ואין לי שום כוונה לוותר עליה.

    באשר להישגים, אני לא חושב שיש הרבה מדינות שיש בהם אתר כמו "הגדה השמאלית". בלי ספק הישג מרשים להתגאות בו…

  33. המפתח והסבתא הגיב:

    גם לסבתא שלי יש מפתח לדירה בקרקוב. זה לא אומר שאוקראינה צריכה לאפשר לה זכות שיבה אוטומטית. הפלסטינים לא יקבלו אף פעם שיבה במספרים גדולים, בטח לא כל הצאצאים של יושבי המחנות. הם יקבלו איזשהו פיצוי סמלי שיסבר את האוזן ויאפשר לראיסים שלהם לנופף בהישג מול העם, ובתמורה ישראל תקבל שקט תעשייתי בגדה.

  34. למיכאל שרון הגיב:

    מה הקשר בין אמנסטי למבנה הכלכלי חברתי
    במדינת ישראל ?
    גאיידמק אינו האדם שיכול לדבר על גנבים
    ולהטיף מוסר !
    בכל מקום קימים אנשים הגונים והמלחמה בין הטוב ובין הרע היא נצחית לצד הרע בישראל יש גם דברים טובים
    פעם גם אני האמנתי בקיום ערכים אוניברסליים
    כיום אני משוכנע שאין כזה דבר
    גם כאשר תהיה ממשלה עולמית אחת וחברה אנושית אחת יקומו קבוצות עם סולם ערכים אחר
    שיתנגדו לסדר ולנורמות הקימות
    תמיד יהיה קונפליקט בין הדת לבין ההומניות
    שים לב
    ישראל היא רק מקור ואמצעי של מדינות רבות
    להתנקות מפשעים בלתי נתפסים
    לדוגמא יום ההתנצלות האוסטרלי שחל מחר
    עד 1972 ובמשך 70 שנה נחטפו ילדים אבורינגים מבית הוריהם ונמסרו לאימוץ
    אצל משפחות לבנות (יותר ממאה אלף ילדים)
    האם יום התנצלות יכול לכפר על הפשע ?
    הפשעים שבצעו מדינות אירופה במסגרת השלטון
    הקולוניאלי הם פשעים בלתי נתפסים
    הנסיון להטיל על ישראל פשעים אלה הוא
    התגלמות האנטישמיות ופשע בפני עצמו
    הריכוך הנובע מהטלת האשמה על הציונות
    (אפרטהייד גזענות קולוניאליזים זנות
    חוסר מוסר שחיתות)אינו מסתיר את העובדה
    שהאשמה מוטלת על היהודים כולם והשימוש
    בציונות הוא רק אמצעי להראות יפה

  35. מ.ש. לא נעים להגיד, אבל המשטר הנאצי פעל רבות למען הפועלים הגיב:

    [בבקשה גרסה זאת]

    מה שלא תקראו בשום ספר היסטוריה – מבצעי הנופש וההטבות הענקיות לפועלי גרמנייה במסגרת KRAFT DURCH FREUDE כוח באמצעות גיל ו"חזית העבודה".

    — קישור —

    הגישה המקובלת מאז אריך פרום ודומיו – אנשים שלא באו מחקר ההיסטוריה היא שמי שהעלה את הנאציזם היתה הזעיר בורגנות אכולת הפחדים. לא אמת. מי שהעלה את הנאציזם היו פועלי גרמניה. כל שנות ה-20 היו מאבקים בין ה-NSDAP והסוציאל דמוקרטים על קניית ליבם של הפועלים. המפלגה הנאצית הציגה עצמה כמפלגת פועלים עממית מהפכנית – ותעמולתה לעגה לאליטות הפרוסיות המאובנות, המרובעות בבורגניותם המטומטמת, שעניינם רק זכויות יתר לפוחלצים מאובנים. הנאציזם טען ש"הקפיטליזם חסר הנשמה" מתעמר ומנצל את הגרעין היוצר של האומה שהם בעיקר הפועלים.

    אכן, המפלגה הנאצית עם עלייתה לשילטון באמת היטיבה באופן רב דימיון ןמדהים עם הפועלים. הדבר כלל תנאי עבודה משופרים מאד, אימוני ספורט לכל הפועלים, גם הקשישים בהתאם ליכולתם, וצי של ספינות בהם היפליגו הפועלים מצויידים במצלמות לייקה לכל אתרי הנופש היפים ביותר. נערכו להם טיולים ונופש בבתי מלון בגרמנייה.

    אבי הרעיון היה כימאי מנורטריין וספאל בצפון גרמנייה, ד"ר רוברט לאי, מנהיג האיגוד המיקצועי — קישור —

    שכאמור, נכדת אחיו, פייה מאריה לאי היתה חברתי שנים רבות. פעם היזכרתי בפניה שאחת מספינות הנופש לפועלים הללו, ניקראה "רוברט לאי" ?(יש בקישור אפילו תמונה שלה..) ושאלתי בהומור אם הספינה עוד קיימת ואפשר לקבל הנחה. היא ענתה בהומור יבש, היא קיימת, אך אולי יש לה כיום שם אחר..

    מיכאל שרון

  36. בוכה הגיב:

    "הרובים של צה"ל, האדמה של המתנחלים, ולי יש פתק ששלשלתי לקלפי".
    בכה אחד השמאלנים הישראלים.
    לא עזר לו, בשם הבולשביזם הכיבושי-ציוני פוצצו לו את הפרצוף.

    הלפרין, אני הייתי נזהר לפני שהייתי מסלק בביטול את הדמוקרטיה הפרלמנטרית.

  37. berek הגיב:

    מי שרוצה לדעת עוד על הציונות, דוקומנטרי מצוין:

    The Zionist Story

    — קישור —

  38. YB ל-יובל הלפרין הגיב:

    לא נפילת המשטר אלא הפסדו בבחירות.

  39. ליובל הלפרין הגיב:

    מרוב קשקוש על פשעי הציונות
    אתה מבצע פשע של הכחשת פשעי הפלשתינים
    קופת השרצים של הפלשתינים אינה זקוקה
    לפירוט
    בעיני הפשע הכי גדול שלהם זה לקום 3 שנים בלבד אחרי השואה ולנסות גינוסייד
    נוסף בעם היהודי
    (ועל זה יש לנו את תקדים העם העמלקי)
    ומאז אין הם מרפים מדרכם הרעה
    לא רק כלפי היהודים
    גם כלפי ירדן כווית דרום לבנון
    וסמלים אוניברסאליים כמו האולימפיאדה
    (ברוב חוצפתם הם רוצחי הספורטאים קראו
    להחרים את השתתפות ישראל)
    אין שום סיבה לשכוח ולסלוח על הרוע הפלשתיני

  40. למיכאל שרון הגיב:

    את מי זה מעניין שחברתך הטובה שנים רבות היתה נכדתו של נאצי, שצריך להזכיר את זה שלוש פעמים?

  41. לברק הגיב:

    כמי שחי כאן, היית אמור לדעת שהסרט הנ"ל אינו מצויין כלל:
    רק בחלק א’ שלו מופיעים שני שקרים:
    הראשון – שעד הופעת הציונות יהודים ומוסלמים חיו בהרמוניה. זה שקר שאין גדול ממנו, משום שלא חסרו שמדים ופרעות בארצות האסלם, וגם בימים כתיקונם יהודים היו חייבים במס מיוחד ובשלל תקנות, כגון האיסור לרכב על סוס והחיוב ללבוש לבוש מזהה. ההרמוניה הנפלאה פירושה שהיהודים היו תמיד (במקרה הטוב) אזרחים דרגה שניה.
    השני – דבריו של ג’ף הלפר, שהיהודים בארץ לא מוכנים להכיר בכך שישנו עם נוסף בארץ (באנגלית, אגב, זה נשמע נוראי יותר, משום שניתן להבין שהיהודים לא מכירים בזה שיש *אנשים* מלבדם). זה שקר נוסף הואיל ועובדה שהישוב היהודי בארץ הסכים לחלוקת הארץ ב-1947, וגם כיום רוב המפלגות מסכימות על חלוקת הארץ והקמתה של מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל.

  42. לברק (המשך) הגיב:

    בחלק השני של הסרט המופלא –
    מביאים את דבריו של בן גוריון עצמו על זה ש"הפלשתינים רובם לא רוצים להלחם בנו", ומיד עוברים לדיר יאסין ולתוכנית ד’.

    לא שהיתה מלחמה או משהו, חלילה וחס. או תוקפנות כלשהי. או אחוז שלם מהאוכלוסיה היהודית שנפל במלחמה הזו.
    סתם, הערבים בכלל לא רצו להלחם, ובן גוריון פתח בתוכנית ד’.

    אכן.
    סרט דוקומנטרי מדוייק להפליא. ולא מוטה כלל ןכלל.

  43. למיכאל הגיב:

    וויקיפדיה אינה מקור מהימן. בתור חוקר רציני אתה בוודאי יודע זאת. אנא הבא מקורות אחרים, או שתתנדף לעד.

  44. דן למיכאל שרון הגיב:

    קודם כל – בבקשה די כבר עם אווירת הסקופים הההיסטרית: אתה כותב "מה שלא תקראו בשום ספר היסטוריה" ואז נותן לינק לויקיפדיה…
    ממש חפרת עמוק… על זה נאמר: "נו שוין",
    מה גם שבתחתית המאמר תחת הכותרת References ניתן למצוא שמות של ספר הסטוריה אחד או שניים בהם מופיע המידע.

    ולעניין: אז הנאצים שלחו את הפועלים לחופשות בחו"ל, so what ?
    מהר מאוד הם שלחו הרבה יותר אנשים למקומות קצת אחרים, אטרקטיבים פחות.
    יכולת באותה מידה לכתוב: "לא נעים לשמוע, אבל הנאצים עשו רבות ועודדו בצורה אובססיבית ספורט וחינוך גופני בקרב הנוער!"…
    הרי צריך ילדים חזקים כדי למלא את שורות הוורמאכט, בדיוק כמו שצריך הרבה פועלים שלווים ומחייכים שחזרו מחופשה בחו"ל בכדי לייצר טנקים למבצע ברברוסה וקרונות משא בשביל הטרנזיטים לפולין, לא?

    האמת היא שאני מבין מדוע כתבת בכותרת "לא נעים להגיד". זה סימפטום של אותה גישה דיכוטומית עליה כבר הצבעתי
    לפיה מי שעושה למען מעמד הפועלים חייב להיות קומוניסט ושמאלן (יעני "הטובים"), ואילו ימני הוא תמיד קפיטליסט, כובש וגזען ("הרעים").
    אז הנה הפאשיסטים הכי גדולים עשו משהו למען חלק מפועלי ארצם, אופס, קורה.
    באותה מידה יכולות בריה"מ וסין
    "הקומוניסטיות" להיות מעצמות אימפריאליסטיות כובשות, עוד כהנה וכהנה דיסוננסים ש"לא נעים להגיד".
    לא כולם רואים את הדברים כמוך בשחור ולבן, ו"לא נעים להגיד" – מומלץ גם לך לאמץ גישה זו.

  45. אלי אמינוב הגיב:

    מכחישי השואה משייך באדר
    זה ממש נפלא שיוצרי השואה הפלסטינית יחוקקו חוק האוסר להזכירה.קיצור ההסטוריה הציונית בגדול הוא בהחלט לפי תאורו של אמיר וחבל שבמקום להבין לאן כל זה מוביל מתווכחים אתו אם המיונים היו מנוולים או טפשים

  46. למיכאל שרון הגיב:

    אוסיף על דבריו של דן, ואומר שכל מי שראה "עמוד האש" יודע את מה שכתבת.
    מה חדש כאן?

  47. אבירם לאלי אמינוב הגיב:

    יש טעם לפגם בכך שמוסד הממומן מכספי מדינה (עירייה ערבית למשל) יניף דגל שחור ביום העצמאות.
    כמו שאתה יודע היטב ומן הסתם גם מטיף לכך – אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
    ערביי ישראל רוצים "מדינת כל אזרחיה"? (והאמת היא שאני רוצה), אז אנא עשו את המינימום בכדי לא להראות שאתם שונאים את המדינה.
    אף אחד לא מחייב מישהו להיות שמח ביום העצמאות, אבל יש גבול להתרסה.

  48. למגיב "למיכאל" הגיב:

    בחייך, איך אתה רוצה שמיכאל שרון יספק מקורות אחרים לסיפור שלו כאשר הוא עצמו כותב שזהו מידע עליו לא נוכל לקרוא בשום ספר היסטוריה(!).

    מזל שהוא לא הוסיף שזהו מידע שהוסתר מהציבור בישראל בקפידה עשרות שנים:
    — קישור —

    כנראה שויקיפדיה מחזיקים צוות חוקרים שלא יסולא בפז אם הם הצליחו לאתר מידע כה נדיר.

  49. למיכאל שרון הגיב:

    א. כמדומני אתה עצמך אשכנזי. ולא סתם, אלא גם יוצא פולין.
    ב. עדות המזרח עברו גם עברו השפלות תחת שלטון האסלם. כל מהות שלטון האסלם מושתת על השפלה, והיא שוללת מכל וכל את היותם של היהודים, ואף הנוצרים – שווים.
    משום מה משווים את הממוצע של המוסלמים לגרוע ביותר של הנוצרים, ולא לממוצע של הנוצרים.
    בפועל היהודים היו אזרחים דרגה ח’.
    מצבם השתפר כשנכנסו הקולוניאליסטים. לא סתם בתמונות כשאתה רואה יהודים מארצות המזרח בתחילת המאה ה-20, הם משוכנזים היטב. לא סתם יהודי מארוקו ואלג’יר היו דוברי צרפתית.
    אפשר לנפץ את המיתוס.
    באמת תודה למוסלמים שטבחו ביהודים פחות משהם טבחו בעובדי האלילים, אבל הסימון (הצהוב, אגב) המיוחד ליהודים בארצות האסלם אינו פחות משפיל מהסימון בארצות הנוצרים. והאיסור לרכב על סוס, או ללכת על המדרכה, או החיוב לסור מדרכו של מוסלמי אינו פחות אפלייתי מהאיסור על יהודים בארצות הנוצרים.

  50. מעניין המיכאל זה הגיב:

    מנופף בכל התארים והפרסטיז’ה המכובדת שלו, ובסוף פולט ערימת גידופים ואבחנות גזעניות פסאודו-מדעיות. אם בשביל זה צריך תואר, עדיף להיות בור ועם הארץ.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים