הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 במאי, 2009 11 תגובות

אשרינו שלדאגת הימין הקיצוני שלנו לדמוקרטיה אין גבול.


השבוע קיבלה מליאת הכנסת ברוב גדול (47 נגד 34) חוק המטיל עונש-מאסר על מי ששולל שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית.


לפי לשון החוק הפרטית של ח"כ זבולון אורלב, שהתקבל בקריאה טרומית, מאסר של שנה אחת יוטל על מי שיפרסם "קריאה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" אם על פי תוכנו של הפרסום הדבר יביא "לעשיית מעשה של שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין".

אפשר לצפות את הצעדים הבאים. הרי מיליון וחצי האזרחים הערביים אינם מכירים בישראל כבמדינה יהודית ודמוקרטית. הם רוצים שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה – היהודים, הערבים והאחרים. הם גם טוענים שישראל מפלה אותם ואינה באמת דמוקרטית. וחוץ מהם יש גם יהודים שאינם רוצים שישראל תוגדר כמדינה יהודית, שבה יהיו הלא-יהודים, במקרה הטוב, אורחים נסבלים.


התוצאות יהיו בלתי-נמנעות. בתי-הסוהר לא יוכלו להכיל את כל אלה. יהיה צורך בהקמת מחנות-ריכוז בכל רחבי הארץ, כדי לאכסן/לאחסן בהם את כל מכחישי הדמוקרטיה הישראלית.


המשטרה לא תוכל לטפל במבול כזה של פושעים. יהיה צורך להקים יחידה מיוחדת. היא יכולה להיקרא "סגל סודי", ובקיצור ס"ס.


יש לקוות שדי יהיה בכך כדי לשמור על הדמוקרטיה. ולא – יהיה צורך באמצעים חריפים יותר, כגון שלילת האזרחות מכל סרבני-הדמוקרטיה וגירושם מהארץ, יחד עם השמאלנים ושאר אויבי הדמוקרטיה היהודית.


אחרי קבלת הצעת-החוק של הח"כ מסיעת "הבית היהודי" בקריאה טרומית, היא תעבור עכשיו לוועדת-החוקה של הכנסת, שתכין אותה לקריאה ראשונה, ומשם היא אמורה להגיע במהירות לקריאה שנייה ושלישית. תוך כמה שבועות או חודשים זה אמור להיות חוק-המדינה.


אגב, בחוק לא נאמר שהוא חל על ערבים בלבד – אם כי זוהי הכוונה הברורה, וכל המצביעים בעדו מבינים זאת. הוא גם יאסור על יהודים להטיף לשינוי ההגדרה של המדינה, או להקמת מדינה דו-לאומית בכל הארץ, ולכל דעה חריגה דומה. קל לשער מה היה קורה אילו הציע סנאטור אמריקאי חוק שיטיל מאסר על כל מי שייזום תיקון לחוקת ארצות-הברית.


הצעת-חוק זו אינה חריגה בנוף הפוליטי החדש שלנו.


הממשלה כבר קיבלה הצעת-חוק, המטילה שלוש שנות מאסר על מי שמתאבל על ה"נכבה" הפלסטינית – אותו תהליך שהביא ב-1948 לעקירת יותר ממחצית בני העם הפלסטיני מבתיהם ומאדמתם.


לדעת היוזמים, אזרח ערבי נאמן צריך לשמוח על כך. נכון שנגרמה אי-נעימות מסוימת לפלסטינים, אך זאת הייתה תופעת-לוואי של הקמת מדינתנו. יום-העצמאות של המדינה היהודית והדמוקרטית צריך למלא את לב כולנו בגיל וששון. מי שאינו מבטא את השמחה הזאת, אין ספק שמקומו בבית-הסוהר, ויתכן מאוד ששלוש שנות מאסר אין בהן די.


הצעת-החוק הזאת התקבלה על-ידי ועדת-השרים לענייני חקיקה, כדי שהממשלה תוכל להניח אותה על שולחן-הכנסת. מכיוון שלממשלה יש רוב בכנסת, היא תתקבל שם כמעט אוטומטית. (בינתיים חל עיכוב קל, מפני שאחד השרים הגיש ערעור על ההחלטה, והוועדה תצטרך לקבלה שנית.)


יוזמי החוק מקווים, אולי, שביום ה"נכבה" ירקדו האזרחים הערביים ברחובות, יניפו את דגלי ישראל על חורבות 600 הכפרים הערביים שנמחקו מעל פני האדמה ויביעו במסגדים תודה לאללה על הנס הגדול שהיה.


זה מחזיר אותי לשנות ה-60, כאשר "העולם הזה" הוציא מהדורה ערבית. אחד מעובדיה היה צעיר בשם ראשד חוסיין, בן הכפר הערבי מוסמוס במשולש. כבר בנעוריו נודע כמשורר מחונן, וניבאו לו גדולות.


הוא סיפר לי שכמה שנים לפני כן הודיעו לו שעליו להתייצב אצל המושל הצבאי של אזור המשולש. הממשל הצבאי היה מוטל אז על כל הערבים בישראל, וחייהם היו תלויים בו בכל עניין גדול כקטן. אזרח ערבי היה זקוק לרישיון כדי לצאת מכפרו, כדי לקבל משרה של מורה, כדי לרכוש טרקטור או לחפור באר.


המושל קיבל את פני ראשד בסבר פנים יפות, הציע לו קפה והרעיף מחמאות על שיריו. ואז ניגש לעניין: יום-העצמאות של ישראל יחול בעוד חודש, המושל מארגן קבלת-פנים גדולה ל"נכבדים" הערביים, והוא מבקש מראשד לחבר שיר מיוחד לכבוד האירוע.


ראשד היה צעיר גא, ערבי לאומי עד עומק נשמתו, וגם אמיץ. הוא הסביר למושל שיום-העצמאות אינו יום חג בשבילו, מכיוון שקרוביו גורשו מאדמתם וגם רוב אדמות מוסמוס הופקעו על-ידי הממשלה.


כשחזר ראשד כעבור כמה שעות לכפר, שם לב שכל התושבים שולחים בו מבטים מוזרים. כנכנס לביתו, נתקף בהלה. בני המשפחה ישבו על הארץ, הנשים קוננו בקול גדול, הילדים ישבו מפוחדים בפינה. ברגע הראשון חשב שאחד מבני המשפחה הלך לעולמו.


"מה עשית לנו?" התנפלה עליו אחת הנשים, "מה עשינו לך?"


"הרסת את המשפחה!" קראה שנייה, "גמרת אותנו."


התברר לו לראשד שהמושל התקשר למשפחה וסיפר לה על סירובו של בנם למלא את חובתו למדינה. האיום היה ברור: מעתה תופיע המשפחה הזאת, אחת החמולות החשובות בכפר, ברשימה השחורה של הממשל הצבאי. התוצאות היו צפויות.


מול זעקת המשפחה לא עמד לראשד כוחו. הוא נכנע וכתב את השיר המבוקש, אך משהו נשבר בתוכו לתמיד. כעבור כמה שנים היגר לאמריקה, קיבל שם עבודה במשרד אש"ף ונספה בתאונה טראגית: הוא נשרף למוות במיטתו אחרי שנרדם, כנראה, תוך כדי עישון סיגריה.


הימים ההם עברו לבלי שוב. הרבה הפגנות סוערות ערכנו עד שבוטל הממשל הצבאי ב-1966. כחבר-כנסת טרי זכיתי להצביע בעד הביטול.


המיעוט הערבי הנפחד והכנוע, שמנה אז 200 אלף נפש, התאושש. קמו דור שני ושלישי, הגאווה הלאומית הרמוסה שבה והזדקפה, וכיום זהו ציבור גדול ובטוח בעצמו של מיליון וחצי נפשות. אך גישת הימין היהודי אליו לא השתפרה. להיפך.


במאפיה של הכנסת (מאפיה מלשון אפיה) נאפים כמה דברי-מאפה נוספים. אחד מהם הוא הצעת-חוק של ח"כ דויד רותם מסיעת "ישראל ביתנו", הקובעת שכל המבקש לקבל אזרחות ישראלית חייב להצהיר על נאמנותו ל"מדינה היהודית, הציונית והדמוקרטית", וכן להתחייב לשרת בצה"ל או בחלופה שתיקבע. ח"כ רותם הוא, במקרה, גם יו"ר ועדת-החוקה של הכנסת.


הצהרת נאמנות למדינה ולחוקיה – מסגרת שמתפקידיה לדאוג לשלום אזרחיה ולשמור על זכויותיהם – היא הגיונית. אך נאמנות למדינה "ציונית"? ציונות היא אידיאולוגיה, ובמדינה דמוקרטית יכולה האידיאולוגיה להתחלף מפעם לפעם. הדבר דומה להצהרת אמונים לארצות-הברית "קפיטליסטית", לאיטליה "ימנית", לספרד "שמאלנית", לפולין "קתולית" או לרוסיה "לאומנית".


זה עלול גם לעורר בעיה לרבבות היהודים החרדים בישראל הפוסלים את הציונות, אבל היהודים הרי יהיו פטורים מכל העניין, מפני שיהודי מקבל אזרחות אוטומטית ברגע הגיעו לארץ.


הצעה אחרת המחכה לתורה בוועדת-השרים מבקשת לתקן את ההתחייבות, שחבר-כנסת נדרש להצהיר עליה בהיכנסו לתפקיד. במקום נאמנות "למדינת-ישראל ולחוקיה", הוא יידרש להצהיר נאמנות "למדינת-ישראל היהודית, הציונית והדמוקרטית, לסמליה ולערכיה". זה יפסול כמעט אוטומטית את כל הנבחרים הערביים, שהרי אם יצהירו נאמנות למדינה "ציונית" שום ערבי לא יבחר בהם שוב.


זה יעורר גם בעיה לגבי חברי-הכנסת החרדים, שאינם יכולים להצהיר על נאמנות לציונות. לפי התפיסה החרדית, הציונים הם בני-עוולה והדגל הציוני טמא. שכן אלוהים שלח את עם-ישראל לגלות כעונש על מעשיו הרעים, ורק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול להתיר להם לחזור. הציונים, שהקדימו את בוא המשיח, חטאו חטא בל-יכופר, ו"חצרות" של חסידים נשארו באירופה ונרצחו מפני שסירבו לחטוא בציונות.


בית-החרושת הזה לחוקים גזעניים, שריח פאשיסטי חריף נודף מהם, יעבוד מעתה במלוא הקיטור. זה מובנה בקואליציה הנוכחית.


במרכזה עומדת סיעת הליכוד, שחלק מחבריה הם גזענים טהורים (אם אפשר לומר כך). מימינה יש מפלגה גזענית-קיצונית (ש"ס), מפלגה גזענית קיצונית-קיצונית ("ישראל ביתנו"), מפלגה גזענית קיצונית-קיצונית-קיצונית ("הבית היהודי") ומפלגה עוד יותר גזענית, שרגלה האחת בקואליציה ורגלה השנייה בחוץ ("האיחוד הלאומי", הכולל כהניסטים גלויים.)


כל הסיעות האלה מתחרות זו בזו. כשאחת מציעה הצעת-חוק מוטרפת, נאלצת השנייה להציע משהו מטורף עוד יותר, וכך הלאה.


מה שמאפשר את ההידרדרות הזאת הוא שלמדינת-ישראל אין חוקה. הסמכות של בית-המשפט העליון לבטל חוקים הנוגדים את חוקי-היסוד אינה מעוגנת, והימין פועל לביטולה. לא במקרה דרש והשיג אביגדור ליברמן לסיעתו את משרדי המשפטים והמשטרה.


דווקא עכשיו, כאשר נראה שממשלות ישראל וארצות-הברית עומדות לפני התנגשות בלתי-נמנעת בעניין ההתנחלויות, עלולה הקדחת הגזענית להשתלט על כל איברי הקואליציה הימנית.


מי שהולך לישון עם כלב, אל יתפלא אם יתעורר עם פרעושים (ויסלחו לי הכלבים). מי שבחר בממשלה כזאת, ועוד יותר מי שנכנס לתוכה, אל יתפלא על חוקיה, שנועדו לכאורה לשמור על הדמוקרטיה הישראלית. אני מציע לה סיסמה: "גזענים למען הדמוקרטיה".

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. אור הגיב:

    זבולון אורלב והבית היהודי מוצגים על ידי כותב המאמר כקיצוניים יותר מ"ישראל ביתנו", ויש ממש בדברים. הפשיזם של זבולון אורלב מעוגן בתפיסותיו הדתיות-משיחיות. הוא מאמין ביהודים כ"עם בחירה" הזכאי למעמד מיוחד בעולם לעומת הגויים. הוא מאמין כי מדינת ישראל הנוכחית היא מדינה קדושה. ליברמן לעומתו הוא לאומן ימיני קיצוני מהסוג הרגיל.
    זבולון אורלב, ליברמן ודומיהם מביישים את זכר ניצולי השואה ואת היהודים לדורותיהם שסבלו מגזענות ומנחת זרועו של עם שהאמין כי הוא עליון על האחרים.
    אם הם ציונים אני גאה לא להיות ציוני.

  2. שבתאי לוי הגיב:

    ליברמן, הגיבור הציוני הגדול, שרוצה לגרש את הערבים, וכל מי שאיננו ציוני, ואינו נאמן למדינה.
    לתנועה האיסלמית,
    לנשיא, לראש הממשלה, לשר הביטחון, שר משפטים, שר הפנים, רמטכל, חברי כנסת, עיתונות, ואנטישמים ציונים גזענים שונאי ערבים, מכחישי שואת הפלסטינים – הנכבה.

    אדון ליברמן, הגיבור הגדול

    ביום שישי, 15.5.09, השתתפתי בכנס של התנועה האסלאמית, בכפר כנה. לציון יום השנה ה61 של השואה הפלסטינית, הנכבה.

    נראה אותך, גיבור גדול, שתגרש אותי. ליפני שתתחיל לגרש ערבי אחד, תצטרך לגרש קודם אותי, ועוד אנשים שחושבים כמוני. אותי יהיה קל לגרש, משום שהתאסלמתי.

    התאסלמתי בשנת 1974, 4 שנים אחרי התאונה, כמחאה ונקמה, וכאקט פוליטי, בגלל כל מה שמדינת ישראל, הפושעת, הנאצית והגזענית עשתה לי, לערבים, לבדואים, ולעמים אחרים, שסיפקה נשק ויעוץ צבאי לרודנים שטובחים בעמם. (ראה באתר שלי).

    כמו שהיטלר לא הצליח להשמיד את היהודים, כך גם אתה, וחבריך הפאשיסטים והגזענים, פושעי המלחמה, שידכם מגואלות בדם, לא תצליחו לגרש ולדכא את ערבים.

    פלסטין ידעה בעברה כובשים זרים רבים, יווני, פרסי, רומי, ולאחרונה, טורקי, בריטי וציוני. כובש בא וכובש הולך, אך פלסטין תישאר לעד, חופשית מכל כובש זר.

    יבוא יום, ופלסטין תקיא אתכם מקרבה, קולוניאליסטים ציונים ארורים, פושעי מלחמה ומבצעי מעשי זוועה, יורשי הנאצים וממשיכי דרכם, רודנים מושחתים, רקובים וארורים עד היסוד, סוחרי נשק וספסרי מוות, כשקללת עולם על ראשכם.

    מצורפים בזאת מסמכים שיעזרו לך לגרש אותי. אתה יכול, בנוסף, לעיין באתר שלי, — קישור — .

    אני מתגורר ברמת גן, רחוב ההגנה 5, דירה 7, מקוד 52262. lshabtay@netvision.net.il

    מתי תבוא לגרש אותי?. אני מחכה לך! שבתאי לוי
    שבתאי לא שוכח, לא סולח ולא מוותר!!!

  3. צפור בודד הגיב:

    .נתחיל עם הסיפא: גיזענים למען דמוקרטיה..על מה בדיוק מלין אורי שגויתה הנאנסת של ה"דמוקרטיה" הופכת לאוביקט נקרופילי בידי הגיזענים? הרי מי שנטש אותה והשאירה לאנחות זה אורי בעצמו ולמעשה כל אחד אחר שאינו מצווח על כך שאין הפרדת רשויות מוחלטת.כיצד חושבים לעצמם כל מתיפיפי הדמוקרטיה,תוכל להיכתב חוקת אמת? מה,גלעד ארדן או ליברמן אינם יכולים להבריז לנו חוקה כחוקן? אויל הוא מי שחושב שיום אחד ישנה העם את טעמו ויקומו כאן מחוקקי אמת ולא אוון ללא שינוי מהפכני בדמוקרטיה עצמה.
    2.בזמנו נסו כמה אדונים מטעם הליכוד (בזמן שהיה באופוזיציה) להריץ תיקון לחוק הקובע שגם שופט רגיל יוכל לדון אזרח ישראלי לגלות ולא יהיה זקוק לשם כך לאישורו של שר הפנים.אני מודיע לכם קבל עם ואתר, שאם "תיקון" זה יתקבל אפשר יהיה להבין מדוע אילן פפה מתנגד למושג "נכבה" ומציע שנקרא לו בשמו המלא-"טיהור אתני".אלא שכאן יתוסף לתהליך גם טיהור פוליטי.כלומר בתחילה יחילו את חוקי ה"נאמנות" ואח"כ בדלת אחורית יחליקו את התיקון הנ"ל ובא לציון גולה (ערבי גם יהודי).
    3.אורי מקבל ואף מסכים להצהרת נאמנות למדינה ולערכיה רק דורש שהמדינה עליה יצהירו נאמנות תהייה אזרחית.מה פתאום?
    פרופ’ לייבוביץ חזר וטחן זאת במוחותינו השכם והערב:: המדינה אינה ערך,כי אם כלי :אוסף של חוקים,תקנונים,ומוסדות.נאמנות אתה יכול להכריז כלפי אדם או חברה,כלפי דיעה דת או אלוהים שהינם עמוסי ערכים.אינך יכול להכריז נאמנות לרובה או למכונת קפה,נקודה.
    מי שדורש זאת ממך,הופך את המדינה לערך שמקדש את ערכיו הוא.כלומר גם אורי נדרש להתנגדות גורפת בנושא זה ולא ל"ויתורים",נוסח שבועות אמונים "חילוניות".אין דבר כזה להיות קצת בהריון (אפילו אם זה "מתרחש" בארה"ב).
    4.מעבר לכל הדברים,קולו של אבנרי חיוני בימים אלו,משום שיותר מתמיד חזונו הולך ומתגשם,מעולם לא היה נשיא אמריקני שאימץ בכזה חום את רעיון שתי המדינות לשני העמים.כלומר יתכן מאד שמה נחוץ היום לטובת המימוש שלו הינה יציאה של אבנרי לארה"ב לסבב הרצאות מתוקשר.ובכלל לפתיחת אופנסיבה כוללת בנושא זה בארץ ומחוץ לה. פעולה כזו,להבדיל מעידוד מדינות ריבוניות (ידידות ועוינות)להטיל סנקציות כלכליות ושיפוטיות על ישראל,ישחק הרבה יותר טוב לידי המצדדים ברעיון שתי המדינות .
    5.אישית אני אמנם חסיד מדינה אחת אזרחית סוציאל דמוקרטית לכל תושבי א"י השלמה,אך אנני שולל את רעיון שתי המדינות משום שהוא יכול לשמש נדבך הולם למימוש מדינה אחת או פדרציה ישראלית.
    הפגם בשיטה הזו טמון בעובדה שהיא ניתנת לטרפוד בכל רגע נתון ע"י קבוצות לחץ אינטרסנטיות קיצוניות.כלומר שוב אנו נהיה עדים לאיזו אופוריה זמנית שתתרסק אל צוקי המציאות המרה.אלא שהפעם כאמור יש כאן נשיא אמריקני נחוש בדעתו.כלומר אחד שיוכל לדרוש את התנאי ההכרחי שאף פעם לא קוים: החלת השיחות המגעים והמו"מ ב-מ-ק-ב-י-ל לאירועים בשטח ולא בצמוד להם.במילים אחרות שלא כל פיגוע פלסטיני ותגובה צבאית עליו או התנחבלות פרטיזנית,אפילו ממשלתית ותגובה פלסטינית עליה-יפגעו בתהליך.
    קל לבקש קשה לקיים.והשאלה העיקרית: כמה רחוק תהיה מוכנה ארה"ב ללכת ע"מ להשתלט על שני הצדדים הניצים ולאכוף אותם למרכבת ההפרדות.
    אך,אשרי המאמין.

  4. מיכאל שרון: והגית בו – סיפורו האישי של שבתאי לוי – חובה קדושה הגיב:

    קראו את קורות החיים של שבתאי לוי, איש יקר — קישור —

    זהו אולי המסמך האותנטי והמרגש ביותר שניכתב על ידי ישראלי אודות טיבה האמיתי של "ארץ חמדת אבות" והטיפוסים האנושיים החלאתיים, הפורחים באווירת הרשע והנישול, בהם תפגוש במדינת הרשע מח"י (מחראות ישראל) מאופק אל אופק. עוד באתרו: התעללות, רשע, דורסי תינוקות וערבים היוצאים זכאים מחוסר הוכחות אם יש להם קשרים, צדקתנות, רשע ושוב רשע. ד"ר מנגלה זה כאן. קטונתי מלתאר את הדברים האמיתיים עד הפרט האחרון והמזעזעים אותם מדווח שבתאי לוי.

  5. אל הציפור (ממוקירך מיכאל) הגיב:

    לא "פניתי" ושום תפנית. מזה שנים רבות זה ככה. ולא מחאה – אלא אם כן הנצרות היא סוג של מחאה כנגד חוסר חופש הרוח וכבילת האדם בכבלי צלמוות, בתודעת ליכלוך פנימי ללא מוצא, ושיעבוד לאלילים כמו ממון וכוח – מחאה האדם האוטונומי בחסד ישוע מול הפריעה כנגד החיים לסוגיה השונים.

    האתאיסט יאמר – הרי "אלוהים לא עושה בעצם כלום", השבכני"ק יאמר במרתף ההוא, "היכן אלוהיך עכשו? אפילו המוסלמי והיהודי יאמרו: אלוהים אחד, ולא שלוש ישויות. אבל מדובר בשלוש פנים של אלוהות אחת, כמו שלמטבע אחת יש שני צדדים. ולמה זה חשוב? בגלל למשל רוח הקודש, שהיא האלוהות, כשם שגם הבן היא האלוהות האחת. והשבכני"ק הרי יאמר למוסלמי, כאמור: אם האל כביר, למה עכשו הוא לא עוזר לך? וכי אינך צודק? אז למה ככה? איפוא אלוהים?

    אבל אלוהים הוא גם רוח הקודש. כל פועל משמעותי של האדם הוא באמצעות חסד רוח הקודש (שבעונה זאת, לפני אלפיים שנה, ירדה על האנושות). ניתן לאמר שהאל בין היתר פועל באפקטיביות באמצעות האדם, הפועל מצידו בכוח רוח הקודש. כך לגבי כל המצאה מדהימה ומיטיבה, כל רעיון חברתי המקדם באמת את האנושות בסימפונייה האדירה של הבריאה הממשיכה ומתהווה, וכל ניצחון של רוח האדם, שהיא במיטבה תוצר רוח הקודש. כל התקדמות משמעותית, שהיא ניצחון על השטניות, באמצעות מה שמכונה רוח האדם.

    השבכני"ק המפר סדרי העולם האמיתי, בסופו של דבר יועמת מול רוח האדם, שהיא בחסד רוח הקודש. רצונך באמת ובחסד? אלה באו דרך ישוע, הבן, שהיה אור העולם מראשית הדברים. ודברי הם לא מיסיונריות – אלא היגיון. ההיגיון שבאלוהי.

  6. קורא אנגלי לציפור בודד הגיב:

    ציפור אתה מנסה לעשות רציונאליזציה שלא במקום. אני כמובן אשאיר את המענה לשאלתך לנשאל אולם מדגדג לי להעיר לך…אתה שואל על *עדיפות* צעד זה מול אחר כאילו היה מדובר כאן על שיקולים או חישובים של יעילות וכדומה.
    אותו כנ"ל גם לגבי השימוש שלך ב: "בריחה מהמציאות". למה "הם" ברחו? הם הכירו את המציאות ועשו מעשה. אולי כל אלה שמכירים את המציאות ולא עשו מעשה – אולי הם הם הבורחים?

  7. דרור בל"ד הגיב:

    כמו כל יהודי לא ציוני המתגורר כאן,וחש כי 2009 הינה שנה בה התדרדרה מדיניות ישראל לשפל חדש,ואיתה תודעת הציבור הציוני,מנסה אבנרי לתהות על קנקנו של החוק החדש,על תוצאותיו,על מניעיו ועל תומכיו.

    אל החוק עצמו לא התייחס אבנרי,ותגובתו הראויה של שבתאי לוי מסכמת את הנושא.לגבי תוצאותיו מפליג אבנרי בתיאורים ציניים אל עבר הגרוטסקה.גם אל מניעיו של החוק התייחס אבנרי בציניות.תומכיו של החוק הארור ראויים כמובן לכל מילת גנאי,אך לי נראה כי את תשומת הלב יש לתת הפעם למגנים הציונים.

    בהכרזת זוכה התחרות מי יותר קיצוני התעלם אבנרי מהזוכה.המפלגות שהוזכרו הינן ניאו פשיסטיות,וקל להראות כי אינן ציוניות.בממשלה הנוכחית יש מפלגה ציונית אחת,שפשעיה,וביחוד פשעיו של העומד בראשה,מגמדות את כל גילויי הגזענות של כל המפלגות גם יחד.

    מפלגת העבודה לא גנתה את החוק המוצע.היו בתוכה שגינו,על דעת עצמם,ואליהם הצטרפה גם מפלגה ציונית אחרת, תנועת מרצ.קבוצה זו מכנה את עצמה ועל דעת עצמה בלבד "השמאל הציוני".אני מכנה אותם ציונים.

    עידן לנדו,במאמר מאלף,מפליא להתייחס אל קבוצה זו.
    — קישור —

    שבתאי לוי מנבא,במידת סבירות גבוהה,את סופם של הציונים,אם ימשיכו להתעקש על מדינה יהודית ודמוקרטית. איתן ברונשטיין-"מתחילים להתמודד עם הנכבה?",אופטימי קצת יותר.
    — קישור —

    למרות שאיני נוהג לעסוק בציונים,גרמו לי מאמר של אבינרי-"רשעות וטמטום"(הארץ) ועצומה ציונית שמקבלת משום מה ביטוי באתר זה,לחרוג ממנהגי.לדעתי,כל התחסדותם של הציונים לא באה אלא כדי לכסות על גזענותם שלהם-גזענות הצוורון הלבן-שהינה מכוערת ומסוכנת הרבה יותר

    נושא חשוב נוסף,אליו התייחס אבנרי בציניות,אך לא בענייניות,הוא המניע.המניע ,כמובן,אינו שמירה על ערכי הדמוקרטיה.הוא גם אינו נסיון לכונן משטר טוטליטרי פשיסטי(זהו חזון מציעי החוק,אך גם הם מבינים כי איננו ישים כרגע).המניע הוא פוליטי לחלוטין-לעורר תסיסה בקרב הפלשתינאים אזרחי ישראל.
    בקרב הזה הפסידו הניאו-פשיסטים.העומד בראשם למד כנראה,את הלקח מאירועי מנהרת הכותל ב96.לזכותו ייאמר,שבניגוד לכפילו,שלא למד דבר מאירועי אוקטובר 2000,מיהר וכיבה את הלהבות,רגע לפני התפרצות אש גדולה.ביבי לא חתם על העצומה הציונית,ספק אם שמע עליה.גם מאמרו המתועב של הפרופסור המתועב אבינרי לא הרשים אותו במיוחד.מבלי להודות בדבר,בינו לבינו,ואולי ע"פ עצות השב"כ,הטריד אותו איומו של זחאלקה במרי אזרחי.בימים כתיקונם היתה התקשורת הציונית נרעשת ונרגשת מאיום מסוג זה.בפעם זו הידיעה עברה בשתיקה,ולא בכדי.האם ביבי מ-פ-ח-ד?

    אין לפחד מליברמן.חודשיו בממשלה ספורים.סביר להניח כי גם חודשי הממשלה עצמה ספורים.את החוק עצמו יש לקדם בברכה,וראו תגובתו של רמי יובל לעצומה הציונית כנגד חוק הנכבה.

    לציפור בודד-ליבוביץ’ לא טחן במוח.קצת כבוד ואוצר מילים עשיר יותר מתבקש בהתייחסות כלשהי אל אדם\נביא זה.
    גם בתוכן נדמה לי כי טעית.נאמנות למדינה היא הגיונית,טוען אבנרי.במדינה כמו שאבנרי מתאר אין צורך בהכרזת נאמנות,החוק לא ידרוש ממך זאת.לכן לדעתי אין סתירה בין גרסתו של ליבוביץ לזו של אבנרי.

    בתגובתך השניה כתבת:"קיימים הרבה יהודים ועוד יותר ציונים שזה בדיוק מה שנפשם חפצה ומבקשת.מה הטעם בהזנחת הציונות והיהדות בידיהם של ערלי לב,גזעניים ונמוכי מצח.ההופכים אותן לכלי ציני בשרות הבורגנות"

    יותר ציונים מיהודים?שיהיה.אך מעבר לסתירה הלוגית ישנו חוסר הבחנה מקומם בין יהדות לציונות.שבעים פנים לתורה,בפנים שתפנה אליה,תפנה היא אליך חזרה.וכמה לציונות?אחד בלבד.להזכירך,הציונות היא תהליך איון של הפלשתינאים עד 48(כפי שהיטיב להגדיר מיכאל שרון)וגזענות לשמה מ48 ואילך.היהדות היתה הרבה לפני הציונות,ותישאר הרבה אחריה.סופה של הציונות קרוב,בין 2020 ל2030,ועד אז יהיה על הציונים לבחור אם הם רוצים כאן מדינה כלשהי בה יוכלו לחיות,או להתעקש על מדינה יהודית ודמוקרטית ולחזות בהתגשמות נבואתו של שבתאי לוי("פלשתין תקיא אתכם מקירבה…")

  8. צפור בודד למיכאל ושבתאי הגיב:

    מקריאת תגובותיכם הבנתי שאתה מיכאל פנית לנצרות (מיכאל שרון: "בירוקרטיזציה מנשלת הדוחקת את המהפכנות" בסוף התגובה למאמרו של קמינר על סלבוי זיז’ק אתה כותב על עצמך כנוצרי) ואילו אתה שבתאי, לאיסלאם.ואני פשוט תוהה,כלומר,אני מבין את הסיבות לצעדכם המחאתי אך אנני מבין במה הוא עדיף ע"פ דבקות ביהדות ונסיון לשנות פניה נכונה,כלומר לשאוף בתור סוציאליסטים להכניסה לחדר המתאים במתנ"ס ולראות בה ובציונות (כך גם לגבי הנצרות והאיסלם והלאומיות הפלסטינית),את מה שהן באמת: גילויים אתנו תרבותיים שמי שחפץ לעסוק בהן (למוד הדת,מנהגים,רקודי עם,שירי עם,ספרות אותנטית,תלבושות וכיו"ב),יוכל לעשות זאת בזמנו הפנוי וללא אונס או מתנגד.
    קיימים הרבה יהודים ועוד יותר ציונים שזה בדיוק מה שנפשם חפצה ומבקשת.מה הטעם בהזנחת הציונות והיהדות בידיהם של ערלי לב,גזעניים ונמוכי מצח.ההופכים אותן לכלי ציני בשרות הבורגנות,תראו לבד מה קורה מסביב.
    בריחה מהמציאות הקשה בדמות המרת הדת לא תעזור כאן,ודוקא דוגמא אישית בכוון הנכון נדרשת.הרי בהמרת הדת והזיקה הלאומית אינכם משנים את הסביבה הדתית או הלאומית,אלא רק את עצמכם.מה התועלת בכך,אם ברצונכם כן לשנות הסביבה?
    אשמח אם תסכימו לפרט בפנינו את הסיבות שהניעו אותכם להמיר את דתכם ומדוע לא המרתם גם את אזרחותכם לפלסטינית למשל?
    בתודה מראש.

  9. ציפור בודד הגיב:

    למיכאל: תודה על התשובה המאלפת.וסליחה על שנטיתי לחשוב שהמרת דתך נבעה ממחאה כלהי,פשוט נסחפתי משום שמדבריו של שבתאי נבעה מחאה כזו.
    לקורא אנגלי: מה אומר,אתה צודק.ראה תשובתי למיכאל.רק מילה בקשר לבריחה מהמציאות: כיוונתי לאפשרות של סלידה מהמציאות הקימת (היהודית) ובחירה (בריחה) ב(ל)אחרת (הנוצרית).
    טענתי שבשינוי אישי בלבד,אינך יכול לשנות את הסביבה.צריך משהו נוסף,חברתי וכולל יותר המיועד לחברת האנשים ממנה אינך שבע רצון.כלומר במקום להחליף כוס לשפר את המים.

  10. צפור בודד לדרור בל"ד הגיב:

    כמה הערות:
    1.באומרי שפרופ’ לייבוביץ "טחן במוחותינו",אינני מזלזל באיש כי אם (כבר) בנו,נשואי דבריו.שהאיש שהוא עצמו היה "טוחן הרים" (מקווה שאתה מכיר את הביטוי),חזר וטרח לומר זאת בכל מקום בו דיבר,שאין המדינה ערך,אלא כלי.לאנשים כמוך וכאבנרי כוונתי את המילה "טחן" ומפאת כבודכם הוספתי גם את עצמי ("במוחותינו"),שהרי את עיקר דבריו לא הפנמת,הא ראיה שאתה עומד ומתעקש על כך שהמדינה היא ערך ולא כלי.כלומר נמצא חרד ל"כבודו" של לייבוביץ,אך לא לדבריו.
    2.מכאן שנאמנות למדינה היא פטישיזם והצהרת אמונים לה אף גרועה מרצונו של איש להתחתן עם עז,משום שכאן הוא נדרש להצהיר על אהבתו הרבה לאבוס הקש שלה.אתה יכול להיות נאמן לערך לאדם או לקבוצת אנשים.כלומר נאמנותך יכולה להגיע גם למדרגת נאמנות לעם או לאום,אך לא למדינה שהיא כאמור אוסף חוקים,ומוסדות,בנינים,וכד’ (כלומר ערימה של כלים המשרתים את העם הספציפי).אני יכול להיות נאמן לאשתי,אין שום סיבה שאהיה נאמן לשמלתה.ומי שדורש זאת ממני,במחילה שילך ויעשה סרט כחול ובלעדיי.
    3.בקשר לציונות: לדעתי (ואני מדגיש לדעתי שלא כמוך הנותן לסברותיו גושפנקא של אמת טוטלית),הציונות הינה כמיהה לארץ האבות ע"פ חזונם ההומני של נביאי ישראל,ישובה ובנייתה לאורו.כך אני רואה את הציונות,כך היא עבורי וכך גם אגשים אותה.
    4.מכאן שהרי לך כבר שתי פנים של הציונות שאתה בעקשנות,מנסה לומר שיש לה רק פרצוף אחד,דא עקא מכוער כדיוקנו המפלצתי של היהודון בדר-שטירמר.שלהזכירך,כך בדיוק ראו האנטישמיים את היהדות,כבעלת פרצוף אחד בלבד.כלומר גם לציונות כדבריך ביחס ליהדות,יכולות להיות פנים רבות,תלוי מי המסתכל ומי המנפנף ובאיזה דגל.
    5.ציוני אם כך יכול להיות גם מי שאינו יהודי.הרי גם הנצרות וגם האיסלאם שאבו את כוחם מהיהדות והן רואות עצמן כממשיכות דרכה הצודקות.מדוע שתילקח מהן הכמיהה לארץ אבות (ראה למשל תקופת הצלבנים,ראה למשל את נהירת המוסלמים להר הבית),מכאן שישנם יותר ציונים מיהודים (ע"פ הגדרתי).
    6.אך שוב במקום להתייחס לעיקר דברי: מיקום הדת והלאום בתוך המתנ"ס הסוציאליסטי,אתה רץ לציין את הסתירה בדבר הגודל היחסי בין היהדות לציונות,טפל שבטפל.
    7.מכאן שאיון הפלסטינים,הוא רק פן אחד מגילויי הציונות ולא הפן היחידי שלה.
    8.גם את סופה של הציונות שאתה כה משוכנע שאכן יקרה אי שם בשנת 2030,אינך שואב מעובדות קרות,אלא מתוך הרהורי לבך ומאווייך.שהרי עדיין לא נחת הנביא יחזקאל עם מרכבתו ולקחך לאותם ימים לחזות בכך ולהשיבך כאן אלינו ולעדכננו.תתבגר ידידי.ובקשר לשבתאי לוי ,אכן משוגע איש הרוח,אך לא כל משוגע הוא איש הרוח.את ההבדל הדק הזה קטונתי מלאבחן (ויסלח שבתאי,למרות שאני יודע שאינו מוותר) אך אני שומר לעצמי את זכות הפקפוק שמתוך אי הידיעה…
    9.קל מאד להעמיד את המטרה חצי ס"מ מול חוטמך לעשותה שקופה ואז לרסס את כל מי שנמצא מאחוריה כאילו הוא חלק ממנה.ההשתלחות שלך בביבי,ברק וג’ומס איננה הוגנת.
    ביבי אינו מפחד,וברק אינו מגיב,משום שאין טעם בעניין אווילי שכזה לצאת ולרדת לרמת מציעי חוקי הזדון הללו.צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.ואכן היא נעשתה.יפה עשה ג’ומס שגילה אחריות אופוזיציונית ויצא נחרצות כנגדם,כך גם אבינרי שהוא הראשון שהצביע על כך שכל הפרובוקציה הימנית הזו נבעה מהרצון להתסיס את ערביי ישראל.
    10.ובזה אסיים,מכל דבריך זה הדבר היחידי שאני מסכים איתו,שכל עשייתו הניכפשת של הימין הקיצוני בנושא חוקי הזדון מטרתה להתסיס את ערביי ישראל ופלסטין,ממש כמו שהיה בזמן ההפגנה באום אל פאחם-ענין שצלח בידם-למרות האזהרות והבקשות ששלחנו מכאן,לא להתלהם אלא לקבל פניהם דווקא במאור פנים ולגלות ערוותם לאור היום ובחיוך.

  11. שירה לשבתאי לוי הגיב:

    פעם ראשונה שאני קוראת את הסיפור שלך ואני בשוק!
    אם היית יכול היית עוזב את הארץ?

הגיבו לקורא אנגלי לציפור בודד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים