הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-8 ביוני, 2009 8 תגובות

ישנם חוגים פוליטיים ופרשנים מסויימים החיים מרגע לרגע. בעבורם, כל נאום של אחד ממנהיגי העולם הוא סוג של רעידת אדמה. וכאשר הנואם הוא נשיא יפה ואלגנטי שמתנסח היטב, ברור להם שמדובר בנאום היסטורי והם מזמינים את כולנו להצטרף אל מקהלת מעריציו. ראו את הנשיא אובמה. הוא תומך בשתי מדינות, מתנגד להתנחלויות ומבקש לשפר את היחסים עם העולם המוסלמי. מי יכול לבקש יותר?

אינני נמנה על אלה שמזלזלים בהצהרות. אך ברור שיש לבחון אותן בדייקנות כדי לברר אם אמנם הן משנות את השיח המקובל. אינני מייחס משמעות רבה לחזרה על משאלות הלב השגרתיות. אולם ביחס למימד ההצהרתי של נאום אובמה בקהיר, יש לשים לב לכך שהוא הוסיף לפחות כיוון אחד חדש, מסוכן ומופרך לדיון בפתרון הסכסוך. אובמה דורש מהפלסטינים ומן העולם הערבי לנקוט צעדים מעשיים לשיפור הקשרים עם ישראל ולהגברת תחושת הביטחון שלה. וזאת, כתרומה נוספת של הצד הערבי לפתרון הסכסוך עוד קודם לפתרונו המעשי.


מהי משמעותה של הדרישה הזאת, שמביכה את אותם משטרים ערבים ששיתוף פעולתם ברמה הגיאו-פוליטית עם הכובש הישראלי ועם הכיבוש כבר הגיע לשיאו? כיצד עולה בדעתו של אדם משכיל לומר, שתפקידו של עם נכבש הוא לקדם את נירמול היחסים בינו לבין הכובש "שלו"? הדרישה השערורייתית הזאת מן הפלסטינים ומן המדינות הערביות מעוררת דאגה חמורה, משום, שלפי תורת אובמה, אפשר וצריך לייצר נירמול לפני פתרון הסכסוך. הסבר סביר לגישתו הוא, שנירמול זה מתאים לצרכיה האזוריים של ארה"ב. ואם נירמול במקום שלום מרחיק את השלום, אזי שהפלסטינים יחכו…מה קרה?


הפארסה המגעילה ב"מעוזי אסתר" למיניהם – עיזבו את הפחים!


אובמה, כמו בוש לפניו, מתנגד להתנחלויות כיוון שהן מכלות את יתרת השטח המצומצם ממילא שנותר להקמת ישות פלסטינית. כנגד הפעילות הסיפוחיסטית הנמשכת של ממשלות ישראל, הציע אובמה לישראל להפסיק להביך מדי יום ביומו את ארה"ב המתאמצת לשפר את הדימוי שלה בעיני העולם המוסלמי.


"האוונגארד" הסהרורי של נוער הגבעות עושה צחוק משלטון החוק ושם ללעג את המאמצים הקומיים והאומללים גם יחד של המשטרה ושל הצבא להשליט סדר כלשהו. ובעצם, מה רוצים השלטונות מן הפחים והקרשים שבמאחזים? הרי הם תפאורה בלבד בהצגה גרועה. המתנחלים ומוריהם הרוחניים, בתוכם רבני יש"ע עובדי המדינה, הם עבריינים מועדים. הם שמסיתים בראש חוצות להפר את החוק ולבצע פוגרומים נגד הכפריים הפלסטינים, והם חסינים בפני כל דין ובפני כל דיין. מדוע אין עוצרים את מי שחוזרים ומבצעים שוב ושוב עבירות חמורות לאור השמש?


חוץ ממילים אין כל סימן רציני לכך שאובמה מתכוון לעשות משהו בעניין המאחזים או ההתנחלויות. הרי ארה"ב ושליחיה הבטיחו להימנע מכל לחץ! על כן, כדי לבחון את מהלך הדברים, יש לחזור למשבצת "אלף": במהותו, הכיבוש אינו ישראלי בלבד. לאמיתו של דבר, הוא כיבוש אמריקאי-ישראלי. אמנם הניהול הוא מקומי, אך הבעלות היא של המממן והמגן מבחינה צבאית ומדינית על הפרויקט הזה. לארה"ב יש בעלות על הכיבוש הזה, ולפיכך היא אחראית מבחינה פוליטית ומוסרית על כל יום שנוסף לו.


נתניהו ינסה לתמרן בין אובמה ובין שדולת המתנחלים. למעשה, הוא ושאר חבריו בעסקונה, מתכוננים למזמז את העניין מתוך תקווה "שהפריץ יאבד עניין" בנושא. הטקטיקה הזאת הצליחה בעבר ומדוע שלא תצליח בעתיד? לפי שעה, המיעוט הקנאי ביו"ש מפחיד יותר את הממסד. לכן, הממסד ימשיך לשחק ככל יכלתו במשחקי המאחזים, שאמורים להראות שנתניהו "רוצה, אך לא יכול". ואין זה ברור מאליו שארה"ב עומדת לנקוט צעדים שיוכיחו שתם עידן המשחקים. באשר להתנחלויות "החוקיות", התכוננו לדיון ממושך עם ארה"ב ולפשרה ביחס למשמעות "הצמיחה הטבעית", שהיא תופעה מלאכותית לחלוטין המכסה על שוד אדמות בכוח הזרוע.


אובמה בקהיר


בעקבות נאום אובמה אפשר לקבוע, שיש לחצים עצומים על המערך האמריקאי, וכי פניו של אובמה הם לשיפור הדימוי האמריקאי ולשימון המנגנון האימפריאלי של ארצות הברית.


הציר המשולש: וושינגטון – ריאד – קהיר, הוא אחת הבריתות הרקובות שמשמרות את אחיזתה של ארה"ב באזור. שותפיה אלה של ארה"ב אינם מושכים את ידיהם מעינויים שיטתיים של יריביהם הפוליטיים וממעצרם. השליטים המנוולים האלה מזכירים את הנרי קיסינג’ר, שהגן על הדיקטטורות הפרו-אמריקאיות באמרו: אמנם הם מנוולים, אך הם המנוולים שלנו. אין זה מקרה שאובמה התארח דווקא אצלם.


שוב ושוב מורגש הפער הבלתי נסבל בין מילים גבוהות לחוסר מעשה. דרושה עירנות לגבי שיטות המסגור התקשורתי של צוות היח"צנות של אובמה. על כן, הכרחי להציג את הדברים כהווייתם. הבעיה אינה מתמצית בקיומם של עשרים ושניים מאחזים בלתי-חוקיים. הבעיה היא לא בצורך להגבלת הגידול הטבעי במאות התנחלויות. לא חסר לנו תהליך שלום אינסופי, ואין רבותא באימוץ עקרון שתי המדינות של בוש ושל אובמה על ידי ממשלת ישראל. האם עלינו להתרגש מן האפשרות שאובמה יחזיר את נתניהו אל שולחן של דיונים עקרים? הבעיה היא הצורך בצעדים ברורים וחד-משמעיים לחיסול הכיבוש האכזרי (שהוא גם אסון ובושה לעם היהודי). הבעיה היא בהגשמת זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.


אפילו בתחום מומחיותו – הרטוריקה – אובמה אינו מדבר לעניין. הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו בין שני גורמים שמנהיג הקהילה הבינלאומית צריך להטיף להם לנהוג בתבונה ובנימוס. העניין הוא שישראל, המנצלת את היתרונות הנובעים מתמיכה צבאית, פוליטית וכלכלית נדיבה מארה"ב, מנכסת לעצמה את זכויות הפלסטינים ואת אדמותיהם במשך ארבעים ושתיים שנים. זוהי מעין עמלה צדדית שהיא מקבלת תמורת השירותים שהיא מעניקה לאינטרסים של ארה"ב.


אובמה אינו מתווך הגון, הוא אפילו אינו מתווך בלתי הגון. הוא נציגו של צד בסכסוך, והוא ייתפש ככזה עד אשר הוא יוכיח נכונות ברורה ומוחשית להפסיק את זרם הכספים והנשק המאפשרים מדיניות, שלדבריו, אינה לרוחו.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. אודי א. הגיב:

    מר קמינר הנכבד.
    אמנם אני אינני נמנה כלל עם הקוראים המיועדים של אתר זה, ולמען האמת אני רואה ברובם (כמו גם ברוב הכותבים) אנשי שמאל קיצוני שאיבדו את קו המחשבה המאפיין אדם שפוי, אולם אין ספק שהדעות הקיצוניות כאן נכתבות בכישרון ביטוי רב.
    והרי זו בדיוק טענתו של מר קמינר לנשיא אובמה..
    הייתי מאוד רוצה שפעם אחת, ולו רק אחת, יפרסם מישהו תגובה או מאמר, הנותנים תשובה הגיונית וצודקת לשאלה : "מה עכשיו".
    הרי מובן, אליבא דקהילת הגדה השמאלית, שהיהודי הישראלי הינו אדם מן הזן הנחות, המושחת, הרוצח, הפושע וחסר המוסר ביותר (על אף שרבים הכותבים הטוענים כבאים מן ולטובת העם היהודי).
    ובכן – מה?
    הלא אינכם מאמינים, או חושבים, שכאשר נגשים שאיפותיכם ונצא כליל משטחי הכיבוש, הגדה וירושלים, תינתן לנו שלווה כלשהיא לחיות בארץ זו..
    הרי אינכם באמת טוענים, שכאשר נחזיר לכל פליט פלסטיני, עד האחרון שבהם, את זכות השיבה,וערינו יהפכו באחת לערים ערביות (ידוע לכל, ובכל זאת – חיפה, עכו, ירושלים, תל אביב-יפו, באר שבע, כרמיאל, נצרת, מודיעין וגו’), או אז יבוא הקץ לסבלנו וחרדתנו הקיומית.
    לא ייתכן, הרי השכל הישר אינו תופס זאת ממש, שאנשים שהם כפי הנראה בראש סולם השכל וההשכלה במדינה, באמת טוענים, שעל מנת להשיב לעם הפלסטיני הדרוס את כבודו וחייו, יש להקריב את חיינו אנו!!
    אנא מכם, הסתכלו טוב במראה, האזינו ללבכם, אל תיסחפו אחרי העדר הכל-כך נוח ומלטף האגו המכונה מחנה השמאל והשלום, וענו לי –
    מה הפיתרון? איך נחיה אנחנו (היהודים) בארץ משלנו? ללא פחד המרצחים והפורעים?

  2. אובמה הוא בוש חדש הגיב:

    הגיע הזמן שאנשים יתחילו להבין שמערכת הבחירות האמריקאית היא פארסה הממומנת עלידי תאגידים ובעלי אינטרסים וכול נשיא שלא ייבחר מייצג תמיד אותם ולא את עמו.
    ההבנה הראשונה היא שמערכת בחירות כזו לא יכולה יותר לייצר נשיא אמיתי.

    כאן חומסקי מגיב על מדיניות החוץ של מר אובאמה
    — קישור —

  3. קורא אנגלי הגיב:

    לצערי הסקפטיות של קמינר עושה יותר הגיון מהאופטימיות של אבנרי ביחס לאובאמה ושו’ת.
    כמו כן צודק קמינר בתארו את הכיבוש כאמריקאי-ישראלי (בניהול מקומי) שלא לדבר על איכות המשטר בקהיר וריאד. מאמר חשוב. אובמה מומחה לנאומים. שחקן וערוץ תקשורתי להיפנוט ההמונים. רקדן בלט של מילים ודיפלומטיה.
    נא לשים לב לאנשים שהקיף את עצמו בהם.
    …ימים יגידו…

  4. מיכה רחמן הגיב:

    אני מסכים עם כל מילה. בנוסף, חשוב לכתוב מאמר כזה משום שחלקים גדולים בשמאל מברכים על פועלו והצהרותיו של אובמה. אפשר להבין זאת לנוכח היאוש, כאשר לא רואים מהיכן תבוא התקווה. אבל הכנות עליה מדבר אובמה היא בדיוק הכנות הבלתי כנה. שהרי אם הוא מתנגד להתנחלויות, מדוע אינו מדבר נגד הכיבוש. ומלבד זאת הרי ברור לכל אחד, כולל לימין, שאילו אמריקה הייתה רוצה באמת, והייתה לוחצת באמת (בכל כלי הלחץ שמפרטים לנו הפרשנים בעיתונות) היה ניתן לכפות על ישראל מדינות של חיסול הכיבוש.

  5. דרור בל"ד הגיב:

    מאמר מצויין.

    ראשית,כהשלמה למאמר זה,כדאי לקרוא את מאמרו האחרון של יגאל לביב בנענע 10:"המושכים בחוטים".בחלקים השלישי והרביעי מתייחס לביב לאובמה כיציר שלטון ההון בצמרת האמריקנית.בכל זאת,מסקנתו,המופיעה בראשית המאמר,אופטימית מעט יותר:"הרבה ציניות ואינטרסים ומעט מאד רומנטיקה ומיסטיקה העלו את אובמה לשלטון, יצרו את הקואליציה האבודה של נתניהו ואת התנגשות האיתנים ביניהם שהמנצח בה ידוע מראש".

    במאמר מחודש אפריל מעלה לביב את הסברה כי יכולתו של אובמה להגשים את חזונו תלויה במידה מכרעת בשאלה אם וכיצד ייפתר המשבר הכלכלי."תקוותו"של נתניהו היא,לפי לביב,כי אובמה לא יצליח להתמודד עם המשבר,וכך תינצל ממשלתו,והגזירות יבוטלו או יידחו.לאחר קריאתי את דברי לביב,נהירים לי יותר גם דבריו של קמינר.

    בצדק מגנה קמינר את אותם חוגים ופרשנים מסוימים.רובם ציוניים ועם שמחתם ומטרתם אין לנו,הלא ציוניים,דבר.ייתכן גם כי גדעון לוי-איש יקר שאינו חשוד בציונות-הקדים במעט את השמחה והפריז בהתלהבות.מאידך יש לשים לב למאמרה של וופאא עמר-אף נשיא לא דיבר כך(הארץ)
    — קישור —
    ולמאמרו של עקיבא אלדר-חבל על הזמן(הארץ)
    — קישור —
    ובייחוד למשפט:"נשיא אמריקאי שמשווה את הפלסטינים לעבדים השחורים באמריקה, לא ידחה את שחרורם מהכיבוש הישראלי עד שהם ילבינו כ"פינלנדים"."(כמו שבוש ושרון עשו).

    הדרישה השערוריתית של אובמה,כפי שטוען קמינר,נראית לי יותר כמס שפתיים,משהו שחייב להאמר בשם האיזון.קשה להסיק ממכלול דבריו של אובמה כי הוא דוגל בנירמול לפני פתרון.גם הטענה כי אין כל סימן רציני לכך שאובמה מתכוון לעשות משהו בעניין ההתנחלויות מוקדמת מדי.חובת ההוכחה היא כמובן עליו,אך אין לדעתי למהר ולהסיק מסקנות פסימיות.

    לעניין המנוולים(אובמה בקהיר).קמינר,כאיש ערכי ומצפוני,מסרב לבחור בין נבלה לבין טרפה.למזלו,איש לא הכריח אותו לבחור.אך יש כאלה שלא שפר עליהם גורלם והם חייבים בבחירה.אחד מאלה הוא אובמה.יש לזכור כי כל המשטרים במזה"ת נשלטים ע"י מנוולים.איראן הפגיזה בנשק כימי את עירק,עירק עוללה לכורדים את מה שברק(אין פרטנר) רק יכול לחלום לעולל לפלשתינאים,אך שכסדאם מופל ומוצא להורג,קמינר כועס.(הערה לציונים:בניגוד לאלה,בל"ד תשליט משטר דמוקרטי נאור לכלל אזרחי המדינה,אם רק תינתן לה ההזדמנות).

    אכן,מובארכ,נשיא סעודיה,ולהבדיל,גם ציפי לבני ואובאמה הם מנוולים,אך אלה המנוולים שלנו.אם ע"י אלה יבוא סוף סוף מזור לעם הפלשתינאי,הרי יש לברך על כך.יש לזכור כי גדולי המנוולים-אלו שבמעשיהם ובמחדליהם הביאו את הקטסטרופה-הם בוש,שרון,פרס וברק.אין ספק כי גדעון לוי הקדים לשמוח (ההר הוליד הר-הארץ)אך באותה מידה הקדים קמינר להשבית את השמחה.

    למרות האמור לעיל,הנני מסכים עם מסקנתו העגומה של קמינר כי אובמה אינו מתווך הגון וכי חובת ההוכחה היא עליו.

  6. לאודי א’ הגיב:

    תגיד לי אודי מה אתה מנסה לעשות כאן? לדחוף את הפרופגנדה המקובלת על ההמון הנבער?
    אתה בעצמך מודע לכך שהאנשים כאן אינם בדיוק מהזן האהבלי שבוהה במסך של "כוכב נולד",אתה בעצמך אומר שהם כן מנסים לתקן את החברה הישראלית.
    מי דיבר על חזרה לגבולות החלוקה באופן חד צדדי? הרי מדובר במה שיוחלט על דעת שני הצדדים,כולל הסכמות וערבויות באופן הדדי ובהתנית יחסי שלום בין הניצים-בחסות מעצמות העל.
    מי אמר שצריך להחזיר את כל הפליטים לחיפה ות"א? הרי בין זכות שיבה מלאה ושהות מעיקה במחנה פליטים,נמצאים כמה שלבים הגיוניים והומנים כמו פיצויים והסדרת אזרחות אלטרנטיבית.
    הטענה העיקרית של באי אתר זה,היא,כי דבר לא נעשה באמת:
    ההסכמים אינם מבוצעים במקביל לאירועים בשטח אלא בצמוד להם ולכן הם נמשכים לנצח,כלומר,מופסקים חדשות לבקרים ומשרתים בקריצת עין את ההתנחבלות הבזויה.
    ומתי עשתה ישראל את הצעד החד צדדי היחידי הנדרש ממנה ופנתה לטפל בצורה הומנית בבעית הפליטים (פצויים הוגנים ואזרחות אלטרנטיבית),מתי?
    ועל איזה בטחון בדיוק אתה מדבר?
    הרי הכיבוש משחית בראש ובראשונה את צה"ל,זאת יאמר לך כל איסטרטג מתחיל.
    מכאן גם מסקנתם או דרכם ה"הזויה" (בעיניך) של חלק גדול מאנשי האתר.שאם הדרכים המקובלות אינן עוזרות (הא ראיה: צפה בדבריך וראה לבד כיצד תעמולת הכיבוש על הפחדותיה ואיומיה הדמגוגיים מחלחלת בהם),אין ברירה כי אם ליחל למהפיכה הקומוניסטית.מהפיכה שתחבר את הפועלים משני צידי המתרס.מהפיכה שתחזיר את הדתיים והלאומנים לפרופורציות הנכונות בחדריהם אשר במתנ"ס השכונתי בקרית שמונה או בג’נין.
    אך האמן לי,אין כאן אחד שלא ישמח אם הפתרון אותו מציע אובמה יתקבל וימומש.
    כלומר אם מה שההזויים מבית לא מצליחים להעביר לך,יתכן והפריץ מבחוץ כן יוכל.
    או כמו שנאמר:"אין נביא בעירו".
    ציפור בודד

  7. עלי הגיב:

    קמינר כנראה מעדיף את הציר
    אירן סוריה חיזבאללה וחמס
    ציר שאינו נכנע לתכתיב האמריקאי
    ומבטא את משאלות הלב של עמי האיזור

  8. אלי אמינוב הגיב:

    זו פעם ראשונה אחרי שנים רבות שאני מסכים עם ניתוחן של ראובן קמינר. אני גם שותף להערכתו כי חוץ מדיבורים לא יתרום אובמה דבר לשינוי המצב והגדרה עצמית של העם הפלסטיני אינה עומדת על סדר יותו של הנשיא האמריקני.ארצות הברית זקוקה לפלסטין בשביל מדינת היהודים ואין אפשרות לתת אותה לפלסטינים. כך שכל הקולות שאובמה מוציא מיועדות לאפשר למנהיגי העולם הערבי להרגיש יותר טוב במצב הנוכחי. גם לאהוב את ארה"ב וגם לא לעשות דבר בעניין הפלסטינים.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים