הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



כלת פרס נובל לשלום, המשפטנית האיראנית שירין עבאדי, התייחסה בריאיון שנערך עמה השבוע למצב הפוליטי בארצה. זאת, בעקבות הבחירות שנערכו שם לאחרונה וגל המחאות שפרץ עם פרסום תוצאות הבחירות. הריאיון נערך על ידי העיתונאית ראמין עבאדי ופורסם בעיתון הצרפתי "הומניטה".

 שאלה: מה קורה כעת באיראן?


תשובה: באיראן נערכו בחירות לנשיאות, אם כי בתנאים מגבילים למדי. תוצאות הבחירות שנויות במחלוקת והעם סבור שהן אינן משקפות את רצונו, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקלפי. ההודעה שפורסמה עם סגירת הקלפיות, לפיה אחמדינג’אד ניצח בהן, וברכתו של המנהיג העליון, חמינאי, עוד בטרם פורסמו הנתונים הרשמיים על התוצאות בכל הקלפיות, גרמו להעמקת החשד שהתוצאות זויפו. כך, גם סבור העם האיראני, ומיליוני איראנים יצאו לרחובות הערים כדי להפגין בשקט אך בנחישות.


ש: האם המפגינים דורשים את ביטול הבחירות, או שהדרישות הפוליטיות הן מרחיקות לכת? האם את סבורה שיש בקיעים גדלים והולכים בקרב השליטים?


ת: נכון לעכשיו, המכנה המשותף לכל המוחים הוא ביטול הבחירות שנערכו ועריכת בחירות חדשות. אני סבורה שהמפגינים לא כל כך מתעניינים בנעשה בחוגים השליטים. אני גם מצטרפת לקריאה לביטול הבחירות ולעריכת בחירות חדשות וחופשיות. האם להפגנות ולתגובתו הכוחנית של המשטר יהיו השלכות פוליטיות עמוקות? מוקדם כדי להכריע בשאלה זו. זה גם תלוי בנחישות המפגינים והמחנה הדמוקרטי.


ש: האם יתכן שהדיכוי הברוטלי מצד השלטונות יגרום להפסקת המחאה?


ת: לצערי, השלטון כבר עושה שימוש מסיבי בכוח ברוטלי כדי לדכא את ההפגנות השקטות,  ויש הרוגים רבים בקרב המפגינים. נעצרו גם מאות אנשים מבין המפגינים ומתנגדי המשטר הידועים ביותר. מעצרים אלה הם בלתי חוקיים לחלוטין, אפילו על פי חוקיה של הרפובליקה האיסלמית. כמשפטנית המתמחה בזכויות אדם, אשמח לייצג אותם בבתי המשפט.


ש: האם יש מוצא מן הסבך? מהי הדרך ליציאה מן המשבר?


ת: לדעתי, כל דיון או פולמוס ציבורי על עתידה של איראן צריך להתחיל בהכרה שיש לכבד את זכויות האדם. על מנת לכבד את זכויות האדם, האנשים צריכים להפנים עקרון זה. חלפו  שמונה שנים מאז פתחנו במערכה ציבורית נגד הצנזורה, למען שוויון לנשים – כולל ביטול כל החוקים והנהלים המפלים, ולהגנה על האסירים הפוליטיים. נדמה לי שהמסר נקלט, ומגזרים רחבים בעם מאוחדים סביב הדרישות האלה. וזאת, למרות שהשלטונות סגרו אשתקד את המרכז להגנת זכויות האדם, סגירה בלתי חוקית שנעשתה דווקא על ידי הממשלה היוצאת בהנהגת אחמדינג’אד. מיליונים נאבקים היום ברחובות הערים, בייחוד הנשים שהן המקופחות ביותר, למען אותן מטרות שלשמן הוקם המרכז שנסגר בשנה שעברה. האנשים מוכנים להיאבק למען זכויותיהן הבסיסיות והמחאות של השבועיים האחרונים הן ההוכחה לכך.


לראיון קודם עם שירין עבאדי שפורסם באתר הגדה השמאלית: "אף מדינה לא זקוקה לנשק אטומי".

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. ק. נאמן הגיב:

    מפליא הדבר כיצד נאלם דום השמאל העיקבי לנוכח מעשי הדיכוי הברוטליים כנגד העם האיראני.

    היכן אבירי זכויות האדם?

    שום קריאה להפגנה,

    שום עצומה המגנה את השלטון הדיקטטורי

    השמאל מגן העשוקים והחלשים, אייכה?

  2. בחישה אמריקאית? הגיב:

    רוב השמאל העקבי בעולם נוטה דווקא נגד מוסאווי- בניגוד למרואיינת במאמר. השמאל מודאג מבחישה אמריקאית בעניינים האיראניים.
    זאת כנראה גם הסיבה להימנעות מהפגנות של השמאל נגד אחמאדינג’ד- אף כי אינו תומך בו.

  3. לא הגיב:

    כמעט כל השמאל מתנגד לאחמדינג’ד. חלקו תומך במוסוואי וחלקו לא. רובו לא מתנגד למוסוואי.

  4. זה מעניין הגיב:

    " השמאל מודאג מבחישה אמריקאית בעניינים האיראניים."

    מה בעניין הבחישה המתמדת של "השמאל העקבי הבינלאומי" בענייניה של ישראל?
    אולי גם זה נושא לדאגה?

    בכל מקרה, מר נאמן לא שאל את השמאל העקבי אם הוא בעד או נגד מוסאווי, אלא אם אופי הדיכוי שמפעיל המשטר נגד האופוזיציה נראה לו הומניסטי והולם את מגילת זכויות האדם, את החוק הבינלאומי, ואת כל הג’אז הזה.

    אם כן, האם אפשר מבחינתכם לשכפל את הסגנון הזה אצלנו, ולסמוך על כך שידידיכם בשמאל העקבי הבילנאומי ימלאו פיהם מיים גם כן?

    כי הומניזם זה דבר אוניברסאלי, לא? מה שטוב לאירן טוב מן הסתם לכל מדינה על פני הכדור…

  5. עופר הגיב:

    "בחישה" אמריקאית או לא, נראה שמוסאווי די צודק והבחירות אכן זויפו. וגם אם הבחירות היו צחות כשלג, הרי שצורת המשטר באיראן מעוותת כל בחירות, מכיווןן שמועצת האייאתולות – איך שהיא לא נקראת – רשאית לפסול מועמדים או רשימות כרצונם.

    והשמאל מעולם לא תמך או תומך באחמנדיג’אד. לכל היותר תומכים בביקורת שלו על אמריקה ובזכותה של איראן לריבונות.

  6. עמוס הגיב:

    אני חושש שהנטיה הזו כרגע רק משחקת לטובת הימין, שיצטייר כיחיד שאכפת לו מהאיראנים, ולך אחר-כך תתן הסבר סבוך שכן תמכת ולא תמכת כמו שמר"צ גמגמה במלחמה האחרונה בעזה.
    אני מקווה שמישהו בשמאל יתעשת ויתחיל לפעול ואשמח לצעוד בהפגנת תמיכה בזכויות האדם באיראן. זו יכולה להיות הזדמנות-פז להגיע לאנשים (עכשיו כשהפגנת נגד הדיכוי באיראן, אולי תסתכל על מה שקורה בעזה).
    ואם האמריקאים בוחשים אז המשטר האיראני הוא לא תאוקרטיה רצחנית שצריך להתנגד לה?

  7. עופר – בעקבות ההתפתחויות הגיב:

    המשטר באיראן מזכיר את זה שקיים במדינות רבות המתיימרות להיות דמוקרטיות, כפי שהיה במזרח גרמניה או במקסיקו עד שנות ה-80, ובמידה מסויימת כמו בסין כיום: שלטון שמבחינה כלכלית הוא סוציאליסטי מתון או קפיטליסטי מתון, שהוא למעשה חד-מפלגתי הנוהג "לשפץ" את תוצאות הבחירות לטובתו ע"י הגבלת מפלגות אחרות וזיוף התוצאות. ההבדל הוא רק בגודל ה"שיפוץ" ובנכונות הציבור לקבל שלטון זה ושיטותיו.
    אגב, יתכן שאחמנדיג’אד באמת ניצח בבחירות אבל הוא או תומכיו, ברוב התלהבותם, זייפו בכל-זאת את התוצאות (מתוך הרגל?)והסתבכו קשות כתוצאה מכך.

  8. גם למאיר דגן מגיע קרדיט הגיב:

    לא רק ה-CIA והביון הבריטי היזרימו מליארדים לגורמים באירן (כשם שנעשה גם בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה – האינטרוונציה. וגם בקובה, בתחילת שנות ה-60).גם מאיר דגן קיבל לפני שנה שבחים מיוחדים מאולמרט על פעילותו המבריקה באירן.

    הרפובליקה המוסלמית, בשאיפתה להראות שגם האיסלאם יכול ליצור מדינה מתקדמת בעידן המודרני, היתיר באירן חרויות דמוקרטיות רבות, כולל חופש עיתונות, יש בפרלמנט האירני נשים רבות, ויש עוד זכויות דמוקרטיות רבות (במקביל, התנהלה במערב תעמולת זוועה שקרית אודות דיכוי חרויות באירן). הדבר איפשר לגורמי גלובליזצייה לבחוש בקלחת האירנית. באקנומיסט הבריטי היו מאמרים לא מעטים על כך שכיום לא משקיעים באירן, אך היא מכרה זהב להשקעות, באם תהיה שם ליברליזציה… הופיעו ידיעות רבות במערב על כך שתופעת ה"טוויטרים מאירן" זוייפה, בחלקה על ידי ישראלים צעירים.

    מ.

  9. יוסף למגיב "מ" הגיב:

    התגובה שלך לא נכונה מתחילתה ועד סופה.

    "חרויות דמוקרטיות הרבות" באיראן התגלו במלוא מערומיהן בשבועות האחרונים למי שסירב להכיר במציאות הזו קודם לכן (כמוך, כנראה).
    היחס לנשים ולאלו המעיזים לבקר את השלטון באיראן הוא מחפיר, כפי שאתה יכול לקרוא בדו"ח אמנסטי מ-2009:
    — קישור —

    אני משוכנע שלאחר קריאת הדו"ח הנ"ל תחזור בך
    מתמיכתך הקלוקלת בשלטון האיראני.

    אין במערב שום "תעמולת זוועה שקרית אודות דיכוי חרויות באירן", והאמת היא שאתה עצמך עושה בדיוק את זה ע"י כך שאתה מפיץ תעמולה שקרית כנגד אלו באיראן השואפים לחרות אמיתית כמו למשל במשל באמירות:
    "הדבר איפשר לגורמי גלובליזצייה לבחוש בקלחת האירנית".
    ו-"תופעת הטוויטרים מאירן זוייפה, בחלקה על ידי ישראלים צעירים".

    עצם העובדה ששלטון פונדנמטליסטי מדכא "זוכה" ממך להגנה ולמחמאות סרק, והעובדה שאתה שולל את קיומו של ציבור איראני מדוכא ואומלל תחת אותו שלטון –
    דברים אלו מראים על אובדן דרך אמיתי.

    כמה חבל שישנם בגדה השמאלית אנשים אשר בעיניהם מושגים כמו זכויות אדם ודמוקרטיה הם עניין כל-כך יחסי ונזיל.

  10. שתופעת ה"טוויטרים מאירן" זוייפה הגיב:

    כולנו נשמח לגלות את ה"אנלייזרים" הישראלים שעושים ימים כלילות בשתילת הודעות מפוברקות בטוויטרים של איראנים צעירים ותמימים.
    כנ"ל הופיעו ידיעות בתקשורת המערבית שמאיר דגן נצפה באחת התהלוכות בטהרן כשהוא מניף כרזות של מוסאווי.

  11. יוסף, לגבי מאיר דגן הגיב:

    נראה לי שגם מאיר דגן עצמו ישמח לדעת על פועלו המבריק באיראן.
    נראה שאיראן קרובה היום יותר מתמיד להשגת הפצצה הגרעינית, "סוכני מוסד" נתפסים שם השכם והערב והעולם (בעיקר ארה"ב) מפתחים לפתע סובלנות מפתיעה כלפי אחמדיניג’אד וחבר מרעיו.
    הדיוטות כמונו עלולים לחשוב שמאיר דגן נכשל (במה שלא ניסה לעשות שם),.
    כנראה שאולמרט והמגיב "מ" (מיכאל, I presume ?) יודע יותר טוב.

הגיבו לעופר – בעקבות ההתפתחויות

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים