הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 ביולי, 2009 24 תגובות

מרדכי ואנונו שוחרר מכלאו באפריל 2004 לאחר 18 שנות מאסר, מהן קרוב ל-12 בבידוד מוחלט, ענישה שהוגדרה על ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" כאכזרית, בלתי אנושית ומשפילה.


מרדכי ואנונו, בעברו עובד בכור הגרעיני בדימונה, עשה שירות גדול לדמוקרטיה, למאבק נגד הנשק הגרעיני ולזכויות האדם כאשר מסר לעיתון "לונדון סנדיי טיימס" את המידע על ייצור נשק גרעיני בישראל. תוך כדי עבודתו בכור הבין כי הוא בורג במכונה שטנית המייצרת פצצות אטום, שעלולות להביא כליה על ישראל והמזרח התיכון, וכי הדבר נעשה ללא פיקוח ציבורי ומבלי שהנושא נדון בהליכים דמוקרטיים. באמצעות העיתונות החופשית הוא מימש עקרון דמוקרטי בסיסי – זכות הציבור לדעת.

ממשלת ישראל, במקום להתמודד באורח דמוקרטי עם המידע החשוב שהתגלה, נהגה כארגון טרור, חטפה את ואנונו והעמידה אותו למשפט שהתנהל בדלתיים סגורות, כמקובל במשטרי עריצות. במשפטים כאלה אין לנאשם סיכוי, והרשעה היא אוטומטית.


על אף תנאי המאסר הקשים, ואנונו לא נשבר ויצא מהכלא לאחר 18 שנה, נאמן לרעיון שבגינו נכנס: התנגדות לנשק השמדה המונית.


מאז שחרורו, לפני חמש שנים, הוטלו על ואנונו הגבלות שעיקרן, איסור יציאה מישראל ושיחות עם עיתונאים מחו"ל, בתואנה שהוא מהווה "סיכון ביטחוני". הגבלות אלו מתחדשות מדי שנה. בימים האחרונים חידש שר הפנים, אלי ישי מש"ס, את ההגבלות.


מאז שחרורו של ואנונו מהכלא, כיהנו שרי פנים ממפלגות שונות , שינוי (שהתפרקה בינתיים), העבודה, קדימה, ליכוד ועתה ש"ס, וראה זה פלא, כולם, על אף מחלוקות בנושאים שונים, נהגו בנושא זה כחבורה ממושמעת של השב"כ , "ושוכנעו", כל אחד בכהונתו, להאריך את ההגבלות על ואנונו. גם שופטי בית המשפט העליון הצטרפו למסדר הממושמע ודחו עד כה את כל עתירותיו.


הנימוק של "סכנה ביטחונית" מופרך וכוזב על פניו. ואנונו נמצא מחוץ לכור בדימונה כבר 25 שנים. כל מה שידע לפני רבע מאה, מסר לעיתון האנגלי, ולכן כל בעל שכל ישר מבין כי הוא אינו מחזיק במידע סודי כלשהו.


אין לי ספק, כי ההגבלות שמוטלות על ואנונו, הן נקמה על כך, שלא הביע חרטה, והוא עומד מאחורי מעשיו, וממשיך להיות מחויב לרעיון שבגינו נכנס לכלא.


בעוד שבישראל ואנונו הוא מושא לשנאה, תוצאה של שטיפת מוח מרוכזת רבת שנים, בעולם הוא מוערך כדמות מופת שתרמה רבות למאבק העולמי לחיסול הנשק הגרעיני. על כך גם קיבל לא מעט פרסי שלום יוקרתיים.


בעוד ימים ספורים שוב יתקיים דיון בבית המשפט העליון בעתירתו של ואנונו לבטל את ההגבלות ולאפשר לו לצאת את ישראל ולחיות את חייו כאדם חופשי בארץ בה יבחר. כל עוד ההגבלות בתוקפן, ואנונו ממשיך להיות אסיר בישראל.


אני מקווה שהפעם, אולי, יגלו השופטים שיקול דעת עצמאי ויבטלו את ההגבלות.


מדינת פיראטים


ידיעה שפורסמה בימים האחרונים בעיתוני ישראל בישרה לקוראים "שחיילי שייטת 13 של חיל הים השתלטו על ספינת פעילי השלום".


הבו גודל וכבוד לגיבורי החיל הישראלים שכבשו בחסות תותחי אניות חיל הים את הספינה "רוח האנושיות" (spirit of humanity) שעל סיפונה 21 פעילי שלום ממדינות שונות, ביניהם מייריד מגווייר, כלת פרס נובל לשלום מצפון אירלנד וסינתיה מקיני, לשעבר חברת בית הנבחרים האמריקאי. הספינה הובילה ציוד רפואי לתושביה הנצורים של עזה.


חיילי חיל הים הישראלים נהגו כפיראטים לכל דבר, כאשר עצרו את הספינה בלב ים, במים בינלאומיים, וחטפו אותה לנמל אשדוד. 21 האנשים הובלו בעל כרחם לישראל, ונתונים בשעת כתיבת שורות אלו באחד האגפים של קומפלקס הכליאה ברמלה.


שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל, הינו חתן פרס נובל לשלום. אילו הייתה לו מחויבות כלשהי לשלום, או לפחות מידה מינימלית של סולידריות עם חברתו לפרס, היה מרים קול זעקה ומתייצב אישית בכלא ולא זז משם עד שמיירייד מגוויר, סינתיה מקיני החטופות, וכל חבריהם החטופים ישוחררו מיד מהכלא. פרס לא עשה ולא יעשה כזאת, כי לפני שהוא איש שלום הוא איש מלחמות והתנחלויות. הענקת פרס נובל לשלום לשמעון פרס הייתה אחת הטעויות הקשות בהיסטוריה של ועדת הפרס.


אז מה ההבדל בין הפיראטים הסומלים לבין הפיראטים הישראלים? שהסומלים לא מצוידים בחימוש המודרני של הצבא הישראלי, והם לא נהנים מחופש פעולה והסכמה בינלאומית, מהם נהנים לפי שעה הפיראטים הישראלים.


ובינתיים? לא אתפלא אם מפקד חיל הים יעניק אות הצטיינות ללוחמי שייטת 13 שבעזרת עוז רוחם הצליחו להתגבר על מייריד מגווייר, סינתיה מקיני וחבריהם, החמושים בתרופות להצלת חולים בעזה. שמעון פרס יהיה קרוב לוודאי נוכח בטקס הצבאי המלא הוד והדר.


יש גבול


השבוע זומנו שלושה חברים מתנועת "יש גבול" לחקירה במשטרה באשמה שהתנועה "מסיתה להשתמטות מהצבא". זהו פחות או יותר שידור חוזר לחקירה דומה שהתקיימה לפני 20 שנים, שגם אז הוטחה אשמה דומה. כפי שאז לא היה לכך כל שחר, כך גם כיום. כמי שנמנה עם החבורה המייסדת של "יש גבול" בשנת 1982, לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, (שהוגדרה על ידי ראש הממשלה דאז בגין, כ"מלחמת ברירה"), אני יודע מידיעה אישית, כי עמדת התנועה הייתה שאין להשתמש בצבא למטרות שאין להן דבר עם הגנה על המדינה. התנועה תמכה ותומכת בכל אדם שמצפונית לא היה ואינו מוכן לקחת חלק בהפרות זכויות אדם ובפשעי מלחמה. באחת, אינו מוכן להיות חלק מצבא כיבוש.


הזמנת החברים לחקירה משטרתית, היא חלק מניסיון להלך אימים על פעילי שלום וזכויות אדם, ומשתלבת היטב באווירת העליהום שהימין יוצר נגד כל מי שלא מוכן לצעוד בתלם הלאומנות והגזענות. הם לא הצליחו אז, וייכשלו גם היום. אם המגמה הזו תימשך, בתי הסוהר לא יספיקו לאכלס את שוחרי השלום, שגם אם הם מיעט כיום, הם עדיין מונים אלפים ורבבות.


תועבה


הכנסת העבירה בקריאה ראשונה חוק לפיו, פליטים שייכנסו לישראל לבקש מקלט יוגדרו כ"מסתננים" ויישלחו לכלא לתקופות שבין 7 ל-20 שנות מאסר. מי שיסייע לפליטים אלה, יישלח אף הוא ל-20 שנות מאסר. אילו החוק הזה היה בתוקפו היום, אזי המגיש כוס מים לפליט מדרפור, שנכנס לישראל מסיני, מסתכן ב- 20 שנות מאסר.


אני מניח כי חוק כזה או דומה לו, היה בתוקף בפולין הכבושה בידי גרמניה, כאשר מי שסייע ליהודי בגיטו, נענש בחומרה. כמה עצוב שמדינת ישראל, מדינה שקלטה פליטים יהודים ששערי מדינות אחרות היו נעולים בפניהם, מאמצת עתה חוקי תועבה שברוחם הם לא יותר טובים מחוקים גזעניים שכוונו נגד היהודים.


כמי שנאלץ לעזוב את גרמניה הנאצית והגיע כפליט לפלשתינה הבריטית, אני מודיע כי אפר את חוק הפיגולים הזה.


סוף סוף


שנים אני מנסה להיכנס לאלבום הפושעים המסוכנים של ישראל, להיות חלק מאצולת הפשע הישראלית, יחד עם כל משפחות הפשע הישראליות, והדבר אינו עולה בידי.


לא עוד.


לפני יומיים זומנתי למשטרה לחקירה בגין שני מכתבים ששלחתי. אחד, לשופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, אותו כיניתי גזען לנוכח פסיקותיו, (סעיף האישום: "העלבת עובד ציבור"), והשני, לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שם כתבתי שאם לא תיפסק ההתעלמות המבישה מניצולי השואה, תחול עליו קללת עולם (סעיף האישום: "איום").


עד כאן אין חדש. נחקרתי כבר עשרות פעמים בגין מכתבים לשופטים ואישי ציבור אחרים שלוקים לדעתי בעיוותי דין ובגזענות. מבצע עליו אני עמל למעלה מ-25 שנים. מדרך הטבע במכתבים האישיים אני לא מקפיד על ניסוחים דיפלומטים.


החקירה האחרונה שידרגה אותי למעמד של פושע ממש. נאלצתי לעבור תהליך זיהוי של המחלקה לזיהוי פלילי. עתה אני מופיע באלבום המשטרתי בצילומי פנים ופרופיל, טביעת אצבעות של כל אחת מאצבעות שתי הידיים וגם של שתי כפות הידיים, הן טביעות אלקטרוניות והן כאלה שמורחים את הידיים בדיו שחורה.


תהליך הזיהוי הפלילי כולל פרטים על גוון עורי, צבע עיניים, צלקות, גובה ושיוך עדתי.


נתון חשוב שלצערי לא נכלל, סוג הדם. מחדל של ממש.


עתה אני הולך ברחובות הרבה יותר נינוח. אני מרגיש חלק מקבוצה מאד ייחודית, כאלה שכל אחד אומר לעצמו, איתו לא כדאי להתעסק. אולי זה יחסוך ממני שוד קשישים. ויש עוד יתרון. אם אלך לאיבוד מסיבה כלשהי, למשטרה יש עתה תמונות עדכניות שיקלו על האיתור.


והעיקר, לא לפחד כלל, כמאמר רבנו נח-נחמ-נחמן.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. ניר ברגר הגיב:

    הסומאלים שדדו את הספינות למטרות רווח חיל הים עצר את הספינות והעביר את כל הציוד ליעדו לאחר בדיקה בטחונית…. (תשובה לשאלתך מה האבדל בין הסומאלים לחיל הים)

  2. דניאל כהן הגיב:

    מרדכי וענונו כנראה יצא בזול.

    מרגלים אחרים בהיסטוריה של ארה"ב
    וגם ארצות אחרות הוצאו להורג
    (בני הזוג רוזנברג שהואשמו בהעברת
    סודות אטום לסובייטים )
    או נשפטו למאסר עולם ללא זכות לחנינה
    איימס אולדריץ’ , ג’ונתן פולארד
    (במקרה שלו העביר מידע לבעלת ברית)

  3. דמוקרט הגיב:

    אני רוצה לחזק את גדעון ספירו העומד לפני חקירות המשטרה באישומים מגוחכים. כוונת החוק הדי מוזר של העלבת עובד ציבור היא למנוע זילות של הרשות המבצעת אך אין מכתב אישי ופרטי דומה להתנהגות או מעשה בעלי אופן ציבורי. יתרה מזאת האם במדינת ישראל הדמוקרטית לא ניתן לכנות עובד ציבור בשם גזען? האם היותו של אדם עובד ציבור פוטרת אותו לחלוטין מביקורת?
    ישראל הולכת ומדרדרת…..

  4. יעקב בן דוד הגיב:

    לדעתו של ספירו שמעון פרס היה צריך להתייצב מול שערי כלא רמלה ולא לזוז עד שישוחררו כל "פעילי השלום" (שם צופן למי שתומך ללא תנאי בכל דרישות הפלסטינים).

    ומה עם גלעד שליט, שנרקב כבר שלוש שנים בבור בשבי החמאס, בלי זכויות אלמנטריות כלשהן, ואשר שחרורו היה מביא את המצור על עזה לסיום?

    מצדו של ספירו, שימשיך להירקב. העיקר שישוחררו "פעילי השלום" המסכנים.

  5. עופר לגדעון הגיב:

    השנאה שלך לשלטון בישראל מביאה אותך לטעון טיעונים מגוכחים ממש.

    זכות הציבור לדעת?? מה זה אומר שניתן לחשוף כל מידע מסווג רק כי הציבור רוצה לדעת.

    אני מבין שאתה מתנגד לזה שישראל תחזיק נשק גרעיני, זה עמדה לגיטימית, אבל אתה לא באמת מאמין שכל מי שמאמין בזה זכותו לחשוף סודות מדינה. זה עמדה תמימה וילדותית ואין שום דבר בינה לבין זכויות אדם.
    איזו מדינה אתה מכיר שנותנת לחשוף סודות רק כי "מאמינים" כי יש רעיון הרסני??

  6. פאול הגיב:

    לכבוד גדעון (צודק) מרדכי ואנונו עשה שירות גדול לדמוקרטיה,למאבק נגד הנשק הגרעיני ולזכויות האדם.שמעון פרס לפני שהוא איש שלום הוא איש מלחמות והתנחלויות.הענקת פרס נובל לשלום לשמעון פרס הייתה אחת הטעויות הקשות בהיסטוריה של ועדת הפרס…והעיקר הצדק?

  7. יובל הגיב:

    בלי פצצה גרעינית ברשות ישראל היינו מושמדים כבר מזמן על ידי האויבים מסביב.

    איך אפשר להיות כל כך תמימים בעולם שבו פלסטינאים חוגגים ברחובות בחלוקת ממתקים,רצח של יהודים בערי ישראל?

    ואנונו שייך לחבורה של נאיבים שלא מבינים שבלי הרתעה של החזקת פצצה גרעינית ישראל לא היתה קיימת

  8. יעל לוטן הגיב:

    עופר שואל שאלה לגיטימית: ‘זכות הציבור לדעת? מה זה אומר – שניתן לחשוף כל מידע מסווג רק כי הציבור רוצה לדעת?’

    נכון שלשלטון בדרך כלל יש סודות שהוא שומר לעצמו מסיבות כלשהן, חלקן לגיטימיות (למשל, אם יש בגילויים כדי לסכן את בטחון או שלום הציבור). אבל יש שני נושאים שעליהם יש הסכמה גלובלית שהם עניינו של כל העולם: האחד הוא זכויות אדם והשני נשק גרעיני. על שני עניינים אלה קיימים אמנות בינלאומיות וחוקים בינלאומיים. דומני שאין צורך להסביר מדוע חוקקה הקהילה הבינלאומית חוקים העוסקים בזכויות האדם, אבל גם בנושא הגרעיני קיימות אמנות ויש הסכמים בינלאומיים. למשל, האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, עליה חתומות רוב מדינות העולם. המדינות החותמות נמצאות תחת פיקוח סוכנות האנרגיה האטומית של האו"ם, שפקחיה מסתובבים בשיטחן ובודקים כל מתקן בו נעשה מחקר או ייצור גרעיני. המדינות שלא חתמו על האמנה לא נתונות לפיקוח הזה. בין המדינות שלא חתמו על האמנה נמצאות הודו, פקיסטן וישראל. הודו ופקיסטן לא הסתירו את העובדה שהן מפתחות נשק גרעיני וגם ביצעו בו ניסויים בגלוי. ישראל לא חתמה אבל גם לא הודתה בפיתוח הנשק הגרעיני שלה – מה שנקרא ‘הסוד הכי גלוי עלי אדמות’. הסיבה העיקרית למדיניות ה’עמימות’ המפורסמת היא לא לעצבן את ממשל ארה"ב, המחוייב בחוק למנוע עזרה כספית וצבאית ממדינה המפתחת נשק גרעיני בחשאי. עם זאת, נשק גרעיני הוא חסר תועלת אם קיומו באמת לא ידוע לאויב – שהרי עיקר ערכו הוא בהרתעה. כיוון שכך, דאגה ישראל שהייצור בדימונה יהיה סוד-לא-סוד.

    אילו חשבו ממשלות ישראל שקל להוליך שולל את פקחי הסוכנות לאנרגיה אטומית – כפי שהן טוענות שאירן עושה כל השנים – מן הסתם היו חותמות על האמנה ומתעתעות בפקחים. אבל השלטון יודע מצויין שקשה, אם לא בלתי-אפשרי, להונות את הפקחים האלה לאורך זמן, ולפיכך הוא ממשיך לרקוד את ריקוד הצעיפים המכונה ‘עמימות’.

    פרשת וענונו כורכת יחד את שני הנושאים עליהם חלה זכות הציבור וזכות העולם לדעת : 1) זכויות האדם של מרדכי, שהופרו בגסות על ידי חטיפתו באירופה והעמדתו למשפט מעוות ומסולף, 2) הנשק הגרעיני הישראלי. לפיכך צודק גדעון ספירו בדבריו, וזכות הציבור לדעת עומדת בעינה.

  9. מכלוף הגיב:

    הפגיעה בזכויות האדם הבסיסיות של וענונו הם חסרי תקדים.
    לאסירי החמאס יש את גלעד שליט כקלף מיקוח, לוענונו יש את הקהיליה הבין לאומית,העוקבת אחרי האכזריות הישראלית

  10. רמי הגיב:

    ההתעללות במרדכי וענונו – אבן מקיר תזעק! הרי אם היה לו מידע נוסף כלשהו, הוא יכל ויכול להעבירו בנקל לכל מקום בחו"ל ולסגירתו בכלא התנאים אין כל תועלת. דומה שעדיף למרדכי כלא החמאס מכלא ה"דמוקרטיה" סותמת הפיות שלנו, שבראשה יעמוד, לתפארת מדינת ישראל, שימון פרס, אבי פצצת האטום, אשר הוביל את האזור כולו להתגרענות וסכנת מלחמת שמד, ושחטאיו גדולים אפילו בהשוואה לרבו בן גוריון, שיצא מהמשחק בשלב מוקדם (כבר בזיקנתו). השימון הזה ממשיך במעלליו גם בזיקנתו ומוכר את שמו הטוב, אותו רכש באוואנטה (מרמה בעברית תקנית), למחרחרי המלחמה המסוכנים ביותר, החל בשרון ועד ברק, והכל בזיל הזול, תמורת תארים חסרי ממשות ו"כבוד" מפוקפק. מי ומתי ישלמו את המחיר של האגו הזר והמוזר הזה? ומתי יואילו גם שם בשוודיה להעריך את פעלו של מרדכי ואנונו נ"י?

  11. אורי וייס הגיב:

    ברי שלאור החקיקה והפסיקה החדשים נגד ארגוני פשע, יש לבטל את חקירות החשדות להסתה מהשתמטות מהצבא. הרי הצבא הישראלי הוא ארגון פשיעה פורע חוק המטיל משטר כיבוש, טרור ואפרטהייד על אוכלוסיה אזרחית.
    כמובן, מעצרך הוא מעשה כיעור מביש, שמבטא שחיקה נוספת בחופש הביטוי בישראל בשנים האחרונות. פעם בגרמניה נעצר אדם לאחר שכינה את הקיסר אידיוט. הוא אמר לשוטרים, שהוא התכוון לקיסר אוסטריה. השוטרים ענו לו: אל תעבוד עלינו, אנחנו יודעים היטב מיהו האידיוט. נראה שאם תגיד שלא התכוונת שה"שופט" רובינשטיין הוא השופט הגזען, אלא שופט אחר. המשטרה הישראלית לא תוכל לנקוט במענה דומה. למרבה הצער, בית המשפט העליון הישראלי מיושב ביותר מ"שופט" גזען אחד.

  12. ליעל לוטן הגיב:

    אין שום קונסנזוס בעולם לגבי שני הדברים שציינת. זכויות אדם מטבע הגדרתן הן דבר יחסי ולכן לא יכול לחול עליהן קונסנזוס (למעט גילגולי עיניים) מחוץ לעולם הווירטואלי.
    נשק גרעיני גם הוא לא בגדר קונסנזוס. אכן מוסכם על כולם שזה נשק הרסני אבל עצם העובדה שנעשים כל המאמצים בכדי למנוע מאנשים מסוימים להשיג אותו מעיד על כך שהוא אינו קונסנזוס.
    לעניין האמנות שציינת…
    אכן ישראל לא חתומה על אמנה נגד הפצת נשק גרעיני אך מה לעשות שבצמב שבו שרוי המזה"ת אין באמת מקום לאמנות מאחר והצד השני לא ממש מכיר בחוקיותן. הוא הדין לגבי אמנה לזכויות אדם. אי אפשר לנצח בשיטה הומניטארית אויב שאפילו לא יודע איך מאייתים את זה.

  13. בן פרנקל הגיב:

    ספירו החליט לחדש חידוש מעניין בדבר מהות הדמוקרטיה- "זכות הציבור לדעת". הזכות לחיים, או חופש הביטוי כולן נועדו לשרת מטרה נעלה. "זכות הציבור לדעת".
    האמת מה לעשות, היא קצת שונה. זכות הציבור לדעת הוא זכות משנית יחסית בדמוקרטיה. הזכות לחיים, עקרון השיוויון, וחופש הביטוי עומדים הרבה לפניה. הרבה הרבה לפניה. על אף המנהג של עיתונאים לנופף בזכות זו, אפילו סיכוי כלשהו לסיכון שיגרם לחיי או בריאותו של אזרח ישראלי יחיד גוברים על "זכות הציבור לדעת".
    לגבי מחאות ארגון אמנסטי לגבי ואנונו, הרי מאז שפירסם ארגון זה "תחקיר" בגין "הטבח" שבוצע בג’נין בחומת מגן,רמת אמינותו שואפת לאפס בעני, ובעיני כל ישראלי בר- דעת.

    לגבי הספינה, הרי יכלו "פעילי השלום" הנכבדים להכניס את התרופות דרך המעברים. ישראל כידוע מאפשרת מעבר תרופות. אבל למה לנסות להעביר תרופות כאשר המטרה האמיתית היא לעורר פרובוקציה ? למה באמת.
    אל תדאג גידעון, אף לוחם שייטת לא באמת יקבל פרס. מתן צל"ש על ארוע כזה הוא אבסורדי כמעט כמו הענקת פרסי שלום ל…מרדכי ואנונו.

  14. עופר ליעל הגיב:

    אני לא יודע את המידע המדוייק שמסר וענונו, ואני בספק אם את יודעת את כל הפרטים.
    אם סתם העלילו עליו, אז וודאי שמדובר ברדיפה והדיון מיותר אבל אנחנו לא יודעים אם זה המקרה.

    נשק גרעיני זה נושא גדול ומורכב ולמרות כל האמנות אין ולא תהיה מדינה אחת שתסכים שמדעני גרעין או עובדים החשופים לחומר סודי ימסרו סודות למדינות אחרות או לתקשורת.

    אפשר לבקר את מדיניות העמימות של ישראל ןאת נושא שמירת זכויות האדם אבל זה לא מופרך שמדינה תשמור על זכותה לשמור סודות גם אם יש אנשים וחוגים שסבורים שה"סודות" לא לגיטימיים.

  15. יגאל הגיב:

    וענונו הואשם בבגידה – שהיא ההאשמה החמורה ביותר (יותר מרצח) בלקסיקון המשפטי.
    הוא הפר את אמון המערכת ושילם מחיר כבד, אך ראוי.

    גם ההיתממות לגבי נשק גרעיני נראית ילדותית ואינפנטילית. ישראל אוימה מספר לא קטן של פעמים, כולל לאחרונה ע"י דמות פרסית מרוחקת, על חייה. נשק גרעיני, שהוא בבחינת התאבדות, נועד למנוע הכחדה המונית. חוסר הנכונות להבין זאת, לאו דווקא להסכים, הוא לכל הפחות צביעות.

  16. ניצן אביב הגיב:

    יישר-כח וכל הכבוד והיקר לגדעון ספירו על דבריו הנכוחים והאמיצים!!!!!!!!!
    חזק ואמץ גדעון ואל תיחת!!!!!!!!!!!!!!!

  17. טוביה פרנקל הגיב:

    מה קרה לזכרון המופלא, ואננו לא התעניין בדמוקרטיה או בזכויות אדם או בברגים במערכת,רק בבצע כסף,נטו תאבת בצע רק חזירות כספית. ושאלה לסיום, מתי ראוי אדם לשרת בצבא ותואיל לתת לי דוגמא בעולם, רמז קטן, במציאות דומה לשלנו.

  18. יובל הלפרין הגיב:

    טוביה פרנקל סותר אפילו את דברי השופט שדן את ואנונו במשפט הראווה חסר השחר.
    אפילו הוא הודה שמניעיו הבסיסיים של לוחם השלום ואנונו היו אידיאולוגיים.
    ואנונו העדיף את המחויבות האנושית על פני מחויבותו למקום עבודתו ולממשלת מדינתו, ובכך הוא ראוי רק לשבח.
    הוא לא שאל את עצמו "מה הייתי חושב אם הייתי ערבי", אלא שקל אם אותו "ערבי" פיקטיבי צודק והגיע למסקנה שכן, בעוד מר שמעון פרס אינו צודק.

    אני חושב ששאלת הנשק הגרעיני של ישראל ואי הצטרפותה לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני צריך לחזור ולעלות על סדר היום שלנו.
    דווקא כשואנונו היה בכלא הייתה לפחות אחת לשנה הפגנה על כך, מול הכלא או מול הכור בדימונה (ככל שאפשר להתקרב אליו).
    הגיע העת לחדש זאת.

  19. שירה ליעל (ולעופר) הגיב:

    את רואה יעל, כתבת לעופר תשובה והוא חזר בתגובה שלו על אותו טיעון קודם. הוא לא הבין דבר וחצי דבר ממה שכתבת לו.
    אבל לא נורא, אני הבנתי והחכמתי. התגובה וההסבר שלך מעולים. תודה לך.

  20. יובל הלפרין הגיב:

    חוק שי דרומי הנאלח (שתי משמעויות המשפט נכונות) ומאות הטוקבקים המהללים ("מוות לכל הגנבים" וכד’) מהווים הוכחה נוספת לכך שהמדינה שנשק גרעיני בידיה הוא המסוכן ביותר מאשר בכל פינה אחרת בעולם היא ישראל.
    לא צפון קוריאה לא איראן לא ארצות הברית לא סין לא פקיסטן לא בריטניה לא רוסיה לא הודו…

    בכל מדינה נשק גרעיני הוא מסוכן ועדיף לו? לא היה, אבל הכי מסוכן זה נשק גרעיני בידי מדינה שבה מושלים שילוב של דמוקרטיה ודעת קהל מצ’ואיסטית, חובבת הרג, שונאת יפי נפש ובעלת פרשנות חולניות למושג "הגנה עצמית" ופסיכוזה קולקטיבית המורכבת משילוב בין תחושת כוח אינסופית עם תחושת איום אינסופי.

    אסור שלמדינה ולציבור הסבורים שלביטוי "הקם להורגך השכם להורגו" יש תוקף כיום יהיה נשק להשמדה המונית, וכל העולם צריך להבין היכן באמת מצויה הסכנה הקרובה ביותר לשימוש בנשק כזה.

    ("הם יורים קסאמים, אז מבחינתי צריך למחוק שם הכול. למחוק שם הכול. למחוק שם הכול."

    "אם הם היו יכולים הם היו זורקים אותנו לים, אז מבחינתי הם הביאו על עצמם כל מה שאנחנו עושים להם"

    "לא קשה לך אם זה שאתה הורג אנשים בשירות הצבאי?
    "לא, כי גם הם רוצים להרוג אותי.")

  21. עופר לשירה הגיב:

    התנשאות לא הופכת אותך לחכמה יותר או צודקת יותר (דרך אגב זו לא הפעם הראשונה שלך…)
    הבנתי את הטיעונים של יעל, אבל אני לא מסכים איתם, זה עדיין נשמע לי תמים וקצת ילדותי.

    התגובה שלי ליעל התייחסה במפורש לטענות שלה. עצם קיום האמנות לאי הפצת נשק גרעיני וכו’ לא מספיקות להסרת כל מעטה סודיות ולא נותנות חופש למדעיני גרעין לחלוק את המידע שברשותם

    וגם אם נניח שזה צריך להיות המצב, ומדעני גרעין ועובדי כור צריכים להיות רשאים לחלוק את הסודות. את באמת חושבת שיש מדינה שתפעל על פי זה?
    זו סיטואציה אוטופית ולא מעשית.

    אבל אל תתני לאמת להפריע לך, תמשיכי להאמין שישראל היא המדינה החשוכה היחידה שאוסרת עובדים שמסרו מידע סודי ללא אישור.

  22. ליובל ממושון הגיב:

    שוב פעם תגובה דמגוגית מטעמך…
    אני אתחיל דווקא בציטוטים שהבאת בסוף תגובתך:

    "אם הם היו יכולים הם היו זורקים אותנו לים, אז מבחינתי הם הביאו על עצמם כל מה שאנחנו עושים להם" –
    אתה חייב להודות שאכן יש בזה משהו, לפחות בעניין ה"הם הביאו על עצמם", שכן אם לא היתה נפתחת מלחמה כלל ערבית כנגד ישראל כתגובה להחלטת החלוקה (הלגיטימית!) אזי מי יודע מה היה המצב היום, וכנראה שהמצב היה אכן טוב יותר לשני הצדדים (משמע – הם אכן אשמים).

    לגבי "אם הם היו יכולים הם היו זורקים אותנו לים" – , אז מכיוון שאתה בעצמך טוען שהיהודים רוצים לזרוק לים את הערבים (או לעשות איתם איזשהו משהו דומה כמו הטלת כמה פצצות גרעיניות), מה לך כי תלין על כך שיהודי חושב את אותו הדבר על ערבים?
    אתה עצמך תורם לז’ארגון האלים והמשתלח הזה.
    אתה רוצה סגנון אחר? שנה אתה קודם את סגנונך.

    הרישא של תגובתך לא יותר טובה: איך הגעת מחוק דרומי לסכנה הגרעינית? זו ממש דמגוגיה.
    באותה מידה אני יכול לומר שגרעין בידי מדינה שבה נפוץ השימוש בעונש מוות (איראן למשל) הוא הרבה יותר מסוכן מאשר בידי ישראל.
    כנ"ל לגבי מדינה שמבצעת כיבוש והתנחלויות שלעומתן מעשי ישראל בטלים בשישים (סין),
    או מדינה בעלת שלטון יחיד אכזרי ומדכא במיוחד (צפון קוריאה).

    מעניין, אפילו אמנסטי מדרגים את איראן, סין וצפון קוריאה מעל ישראל בדרוג הפרות זכויות אדם (ז.א. מדינות המפרות זכויות אדם יותר מישראל), ורק אתה (וספירו) עם פליק-פלאקים מילוליים מנסים לשכנע שגרעין ישראלי יותר מסוכן.
    ואם לומר את הדברים כהוויתם: גם עם כל הבעיות בישראל אין המצב כאן אפילו קרוב למצב ולסכנה של נשק גרעיני בידי דיקטטורות אכזריות ו/או פודמנטליסטיות בהן העם אולי לא עם "דעת קהל מצ’ואיסטית, חובבת הרג", אלא שהעם פשוט לא רלוונטי, ואותו נשק יכול להיות מופעל רק בגלל פסוק קוראן שהוצא מהקשרו או מנהיג מטורף שקיבל התקפת צרבת מעצבנת במיוחד.

    זה שדווקא נשק גרעיני ישראלי מטריד את שנתך – זו אך ורק בעיה שלך, ואולי דווקא הרווחת מפני שאת שנתי מטריד הרבה יותר נשק גרעיני בידי אדם שגנב את הבחירות בארצו ומדכא באלימות ובציניות את עמו.

  23. יובל הלפרין הגיב:

    לא דיברתי על מצב זכויות האדם ולא אמרתי שהמשטר הפנימי בישראל גרוע יותר מזה של איראן.
    אמרתי שלדעתי נשק גרעיני מסוכן יותר כשהוא נתון בידי דמוקרטיה שדעת הקהל בה אלימה, עצבנית ופרנואידית מאשר כשהוא נתון בידי דיקטטורה המודעת ליכולת הספיגה שלה.

    ובעניין הזה לא חוק שי דרומי חשוב. זה סתם חוק רע שאני מקווה שיבוטל יום אחד. חשובה הפיכתו של שי דרומי לגיבור לאומי. זה מראה של קלות היד על ההדק של רוב הציבור הישראלי, ואותה קלות חלה גם על ההדק הגרעיני.

    אצבעו של מנהיג הנבחר באופן דמוקרטי על ידי ציבור כמו הציבור הישראלי היא הקלה ביותר בעולם.

  24. עופר ליובל הגיב:

    קשה לי להאמין שאתה לא יודע שהתגובה האחרונה שלך היא דמגוגיה צרופה.

    אין ויכוח שהטוקבקים מתועבים וגזעניים, אבל מה זה מוכיח??
    רק בישראל יש חוליגנים אלימים??

    מכאן להגיע למסקנה שישראל היא המדינה המסוכנת בעולם זה באמת מגוחך.

    יותר מסוכנת מצפון קוריאה שמאיימת איומי מלחמה כולל איומים בנשק גרעיני ללא הרף?
    יותר מסוכנת מאיראן שמחמשת ארגוני טרור ללא הפסקה ומלבה את המתיחות באזור, שהנשיא שלה מאיים ללא הרף על ישראלת שרומסת זכויות אדם של מתנגדי משטר.

    יותר מסין שרומסת זכויות אדם, שהורגת יותר אנשים בדיכוי הפגנות מאשר ישראל במלחמה. מדינה שהיית פוחד לכתוב טוקבקים כאלו.

    אבל למה להתאמץ ולחשוב על טיעונים טובים, אם יש קהל, כמו שירה לדוגמא, שישתה בצמא כל טיעון דמגוגי, קלוש ככל שיהיה, כל עוד הוא משמיץ את ישראל ומציג אותה כמדינה המסוכנת בעולם.

    מדהים אותי כל פעם מחדש ההתבצרות של השמאל הקיצוני בעמדות ילדותיות ובשנאה עיוורת לישראל. אני מצביע מרצ כל חיי, ועדיין העמדות שלי רחוקות שנות אור מהעמדות של השמאל הרדיקלי.

    לא פלא שחלקכם חושבים שמרצ ועיתון הארץ שייכים גם הם לימין.

הגיבו לניצן אביב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים