הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 ביולי, 2009 7 תגובות

קיבוץ "ה" – היה שם הגרעין שניתן עוד בשנת 1943 לקבוצת העלייה של השומר הצעיר בארה"ב. הקבוצה קיבלה את השם הזה מפני שהיתה החמישית במספר שהתארגנה לעלייה מצפון אמריקה. ב-1949 התיישבה הקבוצה בכפר הערבי סעסע שתושביו אולצו לברוח בזמן מלחמת 1948.הצעירים מארה"ב חוו ימים קשים במאמציהם להכות שורשים בשדות הסלעיים שבגליל העליון, סמוך לגבול הלבנוני. רבים נטשו במהלך השנים, אך הגרעין האמריקאי זכה בהמשך הזמן לחיזוקים מן התנועה בישראל ובאירופה. התברר, שלקיבוץ סאסא היה פוטנציאל שאיפשר לו להפוך, בחלוף השנים, לקיבוץ העשיר ביותר בישראל.

 כידוע, עובר כיום על התנועה הקיבוצית גל אכזר של הפרטה שמחוללת משבר מוסרי, חברתי וכלכלי חמור-מימדים. באופן פרדוקסלי, דווקא הקיבוצים החזקים והמשגשגים ביותר, שהם מיעוט בקרב כלל המשקים, נשארו קיבוצים – כלומר קואופרטיבים יצרניים–צרכניים – לכל דבר. לפי שעה הם חסכו לעצמם מסלול ארוך של השפלה מתמשכת. וכך גם סאסא נשאר קיבוץ מכל הבחינות. אך תפקידו במסע הארוך והמייגע של האנושות לעבר אוטופיה הפך בעייתי ביותר.


עובדים בשביל הדולר האמריקאי


קיבוצנו זה הוא עדיין קיבוץ במלוא מובן המילה. אולם הוא חייב להתפרנס איכשהו. בצעד עסקי פיקח הפך קיבוץ סאסא את בית החרושת לפלסטיק למפעל תעשייתי שמתמחה בייצור טכנולוגיה למיגון כלי רכב צבאיים – ADD ON ARMORS SYSTEMS. זה המונח הטכני למה שצבא ארה"ב זקוק לו: טכנולוגיה למזעור נזקים במקרה שהרכבים מתפוצצים. והעסקים פורחים. סאסא, שלא הצליח ליצור חברה צודקת בישראל, החליט לעזור לצבא ארה"ב לייצא אוטופיה לאפגניסטן.


מחזור העסקים של מפעל פלסן הגיע בשנת 2008 ל-2.8 מיליארד שקל. זה הרבה כסף גם בדולרים – כ-700 מיליון דולר. שבע מאות עובדים מועסקים בישראל, וארבע מאות נוספים בצרפת ובארה"ב. קרוב לוודאי שיימצאו בארץ כאלה שיבקשו לרשום את ההישג הזה כהצלחה בקידום הסוציאליזם, אבל ריח לא טוב עולה מן האמצעים שנבחרו. לחלוצים היו חלומות אחרים, טובים יותר, כשהם באו לבנות קומונה בסאסא ב-1949. יתכן מאד, שכאשר הם עצמו את עיניהם לגורל הפלסטינים, שחיו בסאסא לפניהם והפכו לפליטים מעבר לגבול, הם התחילו לפתח קוצר ראיה (מיופיה)*.


יחסי ציבור למענים


האנשים שמדברים עם התקשורת בשמם של מענים לא בורכו, בדרך כלל, באינטליגנציה יתרה. הנחה זו עשוייה להסביר את התחושה הבלתי-נעימה העולה מן ההצהרות הרברבניות של דוברים מן הפת"ח ומן הרשות הפלסטינית ל"הארץ", על כך שהם השיגו "וידויים מפורטים" בקשר למזימה מן הזמן האחרון לרצוח את מחמוד עבאס. דיווח של כתב "הארץ", אבי יששכרוף, (ב-3 ביולי, 2009 ), על חיסולו של תא חמאס, מבוסס על מידע שהתקבל מדובר הפת"ח פהמי זעריר ועל הצהרתו של מזכיר הרשות הפלסטינית טייב עבד א-רחים. השניים היו להוטים להכריז על הצלחתם של כוחות הבטחון הפלסטיניים לסכל מזימה של קושרים מהחמאס "להתנקש בחייו של עבאס ולזרוע בלבול בגדה המערבית בכוונה לשבש שיחות אחדות שהתקיימו בין חמאס והרש"פ בקהיר". באופן נוח לדוברים, נתפסו פעילי החמאס כשבידיהם נשקים, מפות ותמונות של בכירי הפת"ח, כולל עבאס. ובאופן אפילו נוח יותר, מדווח ש"כוחות הביטחון הפלסטיניים השיגו וידויים מפורטים".


בשאיפה "להציל" מה שנשמע כסיפור חשוד, יששכרוף מעיר, ש"אם זה נכון, זו ראייה לא רק לכוונתו של החמאס להכשיל את הפיוס עם הפת"ח, אלא גם לייזום הפיכה ברשות". האפשרות הזאת של "הפיכה" היא לא כל כך סבירה, אז הכתב מודיע לקורא שהאשם הוא "הזרוע הצבאית של החמאס שיש לה אג’נדה קיצונית, בעוד שההנהגה הפוליטית של החמאס… לא נחשדת במודעות למזימה". יששכרוף הגיש את הסיפור, אבל רומז שהדברים קצת יותר מסובכים מהמידע שהוא קיבל ממקורותיו.


השגת וידויים מפורטים


דיווח מיום 29 ביוני 2009, של הארגון הישראלי לזכויות אדם בצלם, חושף כיצד מתקבלים "וידויים מפורטים" כגון אלו שנזכרו לעיל*:


ב-11 ביוני 2009 עצרו כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית את היית’ם עמרו, בן 33, תושב הכפר בית א-רוש אל-פוקא שבמחוז חברון. עמרו, נשוי ואב לשלושה, אח במקצועו, השתייך לחמאס והיה חבר בהנהלת אגודת הצדקה האיסלאמית. במשך כמה ימים סירבו אנשי הרשות הפלסטינית לבקשות של בני משפחתו לבקר אותו במתקן המעצר של שירות המודיעין הכללי בעיר חברון. בלילה שבין ה-14 ל-15 ביוני, הועבר עמרו לבית החולים עאליה שבחברון במצב אנוש וכעבור שעה קלה נקבע מותו. גופתו הועברה לנתיחה במכון הפתולוגי באבו דיס.


חוקר שטח של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, שראה את הגופה לפני שנקברה, דיווח כי מצא עליה סימני חבלה רבים וקשים. סימנים אלה נראים היטב על כל חלקי גופו גם בתצלומי הגופה שהגיעו לידי "בצלם" ובצילומי וידאו ששודרו בתחנת הטלוויזיה אל-ג’זירה. ממצאים אלה מעוררים חשש כי עמרו מת מעינויים שעבר במתקן החקירות של שירות המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית.


תחילה מסרו גורמים בשירות המודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית לכלי התקשורת כי עמרו קפץ מגובה של שתי קומות בניסיון לברוח ממתקן המעצר, וכי מותו נגרם עקב הנפילה. טענה זו לא הושמעה שוב מאז, ושירות המודיעין הפלסטיני מסר, כי נסיבות מותו של עמרו נחקרות. בנוסף, עד כה לא פורסם דו"ח הנתיחה. על-פי דיווחים, ב-15 ביוני עיכב כוח הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לחקירה צוות של אל-ג’זירה שצילם את גופתו החבולה של עמר לפני שנקברה, והכריח את אנשיו למחוק חלק מן הקלטות שהיו ברשותם.


למען האמת, ראינו דיווחים מהימנים על מקרים דומים של הפרות זכויות אדם על-ידי רשויות החמאס בעזה. התנהגות כמו זו, ולא חשוב מצד מי, אינה רק הפרה של ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם, אלא גם פשע נגד העם הפלסטיני ואחדותו.


*למידע על ההצלחה העסקית של קיבוץ סאסא ראו ב-TheMarker מיום 5 ביולי 2009.


*לקריאת דו"ח בצלם.


 

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. למגיב הגיב:

    כן, זה בסדר מבחינה היסטורית. אבל מה שניסית לעשות זה להוציא את אנשי השמאל "בוגדים", כרגיל. אבל נכשלת בזה, כי הונגריה וצ’כיה מעולם לא היו במצב מלחמה או תוקפנות כלשהי עם ישראל (למעשה צ’כיה סיפקה לישראל נשק ב-1948).

  2. אמנון נוימן הגיב:

    תמהני על ראובן המצפה שהתנועה הקיבוצית "הסוציאליסטית " תמיין את מקורות הכנסותיה בהתאם לתפקיד המוצרים גם בימי זוהרה לא בחלה בעשיית דברים נוראים , והדברים ידועים: גרוש אכרים מאדמותיהם , גזל קרקעות ומים ללא יסורי מצפונם הסוציאליסטי כשבמגביל הניפו את הדגל האדום הדגל של התנועה האינטרנציונליסטית העולמית חגגו את האחד במאי והתעשרו מעבודה שכירה , במחבה שניה יבורך ראובן המזכיר לתנועה האובדת הזו את עברה .

  3. מנסה בשנית הגיב:

    זה שטען שברה"מ לא תמכה באיראן צודק כי זה לא היה יכול לקרות מבחינת לוחות הזמנים. אני ניסיתי לתת סתם דוגמא. אז בוא ניתן דוגמא אחרת – נניח שבברה"מ היתה מספקת את התוצרת למשטר שהוקם בהונגריה על כידוני הצבא האדום או שברה"מ היתה מספקת את התוצרת למשטר בצ’כוסלובקיה אחרי שחוסל האביב של פראג. זה כבר בסדר לך?

  4. למגיב הראשון הגיב:

    ברית המועצות לא תמכה בשום שלב באיראן (באף קונסטלציה פוליטית ששלטה במדינה) או בטאליבן.

    נסה שנית.

  5. באמת לא יפה הגיב:

    כל אלה שמתנגדים לקבוצים כי הם חלק מהקולוניאליזם המערבי המנוון ושנזונים מדמו של העם הפלשתיני המדוכא דואגים פתאם למוסר במפעלי הקבוצים. מר קמינר עצמו מתפרנס כנראה מאויר ואהבה ולא מכספים קפיטליסטים שמגיעים בסופו של דבר מהמדינה הציונית הפשיסטית. האם יכול להיות שאם המפעל היה ממוקם ברוסיה הסוביטית ותוצרתו היתה מיועדת למשטר הצדק של איראן או הטליבן קמינר היה מתפעל מההשגים המדעיים וההנדסיים של העם בסוביטי העמל? ושוב פועל הרפלקס הפבלובי. שומו שמים והאזיני ארץ, הרשעים של הפת"ח פגעו בזכויותיהם של לוחמי החפש טהורי הכונה והביצוע של החמאס. מתי נקרא פעם מאמר של איש "שמאל" שאומר שלמרות הסתיגויותיו הוא שמח שהמנוולים פחות תפסו את המנוולים יותר ונחסכו חיי אדם. לא חלילה שהשב"כ תפס רוצח המונים פלשתיני כי הרי השב"כ הוא אבי אבות הטומאה שמונע מהפלשתינים את זכותם הטבעית וההיסטורית לרצוח יהודים, אבל כמו פה – הפת"ח תפס רוצחים של החמאס. איך קורה שתמיד המרושע ביותר זוכה לאהדת "השמאל" כי פגעו בזכותו לרצוח.

  6. דרור בל"ד הגיב:

    בשנת 96 נסעתי לשכם ולחברון כדי להתנצל בפני העם הפלשתינאי על בחירתו האומללה של נתניהו לראשות הממשלה.(והשוו את התנצלות העם האמריקאי באתרי האינטרנט על בחירתו השנייה של בוש).

    לאחר שהוצאנו את זעמנו (במילים כמובן)על נתניהו בפרט,ועל מצביעיו הציוניים בכלל,התפנו התושבים לספר לי שהם מתגעגעים (כן,מתגעגעים!) לחיילי הכיבוש הישראלי,שכן שוטרי הרשות הינם אכזריים עשרות מונים.המונח "ערפאת והבריונים מטוניס" קרם עור וגידים.

    שריד כתב בשישי האחרון מאמר מעולה,העונה לדרישותיו של המגיב הראשון.מתוכו:" לו רק שמע העולם יותר את קולם של בני אדם, ופחות את קול מנהיגיהם. אנשים מהיישוב הם בדרך כלל אנשים נורמליים המבקשים חיים נורמליים, עד שבאות הנהגותיהם ומשגעות אותם, מכניסות בהם רוח עיוועים."-יוסי שריד-מדינה,לא כנופיה
    — קישור —
    גם גדולת הצדיקות בדורנו,עמירה הס(שאינה חשודה בציונות),כתבה בזמנו כמה וכמה מאמרים,המגנים גם את פת"ח וגם את חמאס,גם את הפרות זכויות האדם וגם את ההתנהלות הפוליטית.

    קמינר חותם את מאמרו כך:"התנהגות כמו זו, ולא חשוב מצד מי, אינה רק הפרה של ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם, אלא גם פשע נגד העם הפלסטיני ואחדותו." ואילו המגיב הציוני מעוות את דבריו כך:"הרשעים של הפת"ח פגעו בזכויותיהם של לוחמי החפש טהורי הכונה והביצוע של החמאס."

    פשעיהם של הציונים מאופיינים בין היתר,בעוות המציאות לצרכיהם.מאמר חשוב ביותר מפרט מדוע הסכמי אוסלו הינם המשכת האפרטהייד בדרך אחרת,בשיתוף פעולה מלא של ערפאת והבריונים מטוניס:אפרטהייד בגירסה ישראלית:הסכם עזה-יריחו והתגובות עליו-רן הכהן
    — קישור —

    אין להתפלא,אם כן,כי חמאס עשה ככל אשר עלה בידיו,כדי לפוצץ את ההסכם.את דרכו הנפשעת יש לגנות בריש גלי.שריד:"אין פשע אחד מלבין פשע שני, וכל פשע בפני עצמו מאדים כתולע. מצווה הבאה בעבירה – פסולה, לא כל שכן – עבירה הבאה בעבירה. ישראל לא תינקה בהצדיקה את פשעיה שלה בפשעים של אחרים, וישראל היא בכל זאת מדינה שאמורה להיבדל מכנופיה, ולהתנזר מהוויכוח של "מי התחיל". "(סוף ציטוט).

    אל לציונים לבוא ולטעון.הרי הם גרועים מהחמאס(עבירה הבאה בעבירה).
    הפשע נגד העם הפלשתינאי ואחדותו,אותו מייחס קמינר(ובצדק) לפת"ח ולחמאס,מיוחס בראש ובראשונה לממשלות ישראל ולבוחריה הציוניים.
    ישראל נקטה בשיטת הפרד ומשול החל מ48,המשך ב67 וכלה בפשעיהם של פרס,ברק, שרון ומופז.
    העם הפלשתינאי בותר,נקרע לגזרים ,בין עזה,הגדה המערבית,ירושלים המזרחית,ישראל,והפזורה הפלשתינאית במצרים,סוריה ולבנון.ישראל גם דאגה לפצל תת קבוצות אלה ע"י הזנת המלחמה בין פת"ח לחמאס.
    הכל בכונות מכוון,בתכנון מחושב,בזדון בל יתואר,בהגשמת הציונות.

    את שאלתו של המגיב הציוני:"איך קורה שתמיד המרושע ביותר זוכה לאהדת "השמאל" כי פגעו בזכותו לרצוח?" יש להפנות למצביעי מפלגת העבודה,ולא לראובן קמינר.

  7. בן מגיב הגיב:

    יש טעות עיקרית במאמר הזה. אין דבר כזה עם פלסטיני ומעולם לא היה.

    תושבי סאסא הערבים היו פולשים בדואים שהשתלטו על המקום באלימות בשנות ה-30 וה-40.

    כל הטראסות בישראל הם מעשי ידי היהודים מתקופת בית ראשון ועד לתחילת המאה ה-20. המשמעות היא שההתיישבות היהודית הייתה רצופה למרות ההתנכוליות של כובשים זרים ופולשים ערבים.

    אין דבר כזה עם פלסטיני ומעולם לא היה.

הגיבו ללמגיב

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים