הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 באוגוסט, 2009 12 תגובות

את המשולש הוורוד ההפוך ענדו ההומוסקסואלים באושוויץ ובמחנות ריכוז אחרים, כחלק ממדיניות הסיווגים הגזענית של המשטר הנאצי. אין צורך לציין כאן שהקורבנות העיקריים היו בני עמנו, וכל ישראלי מודע לכך עד לכאב. אבל גם הומואים, פולנים, רוסים, צוענים וגרמנים אנטי-נאצים נשחטו במחנות, ובשבוע הזה אין מנוס מאזכור הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי הזה.

האקלים הפשיסטי, ששיגשג בישראל בעשר השנים האחרונות, קצר את פריו בפיגוע המחריד בתל-אביב. ההתגייסות של הממסד להוקיע את הפשע הייתה מעודדת, אבל ספק אם אנשים כמו שמעון פרס וביבי נתניהו, שלא לדבר על עסקני היהדות הדתית, מודעים לקיומם של זרמים תת-קרקעיים רותחים מתחת לפני האדמה, שסופם לפגוע לא רק בהומואים, בלסביות ואולי גם באנשי שמאל, אלא גם בכל ישראלי שמתעקש על הישרדותה של חברה דמוקרטית-ליברלית בתוך גבולות המדינה, חרף קיומה של האפליה נגד האזרחים הערבים והתנהלותו של משטר הכיבוש האכזרי בשטחים.


יש לראות בדאגה מיוחדת את הגברת כוחו של הזרם הכהניסטי בש"ס, שמפיץ שנאת ערבים, שנאת זרים ושנאת הומואים, ומהווה את ראש החץ בפעילות המחפירה נגד העובדים הזרים ובעיקר נגד ילדיהם. אני מקווה שאנשים כמו אריה דרעי ואחרים יצליחו לגייס את הרב עובדיה יוסף לגינוי לא רק של הרצח, אלא גם של ההסתה שקדמה לו. אין די בגינוי המהוסס של ח"כ ניסים זאב, מראשי מסע השיסוי נגד הגאים, שהקפיד מאוד להיצמד למכנה המשותף "היהודי", כאילו רצח של לא-יהודים הוא דבר של מה בכך. רצח יצחק רבין בנובמבר 1995 נועד לגדוע תהליך פוליטי (מבטיח בעיני רוב אזרחי ישראל) בעודו באיבו; הטבח בתל-אביב התיימר לפגוע בלב לבה של הדמוקרטיה הליברלית, באורחות חייה, באתוס שלה ובפתיחותה לעולם הגדול. לא רק שחייהם של צעירים אבדו לשווא, אלא שכולנו נמצאנו מאוימים על ידי הרוצח ושולחיו הרוחניים. לא מדובר רק בפשע של שנאה כלפי כמה יחידים בשל העדפותיהם המיניות אף שהאלמנט הזה כמובן קיים; יש כאן התנקשות, ממניעים גזעניים ופשיסטיים, בעצם קיומה של החברה הישראלית כפי שהכרנו אותה עד כה.


אני מקווה שראשי הקהילה הגאה, כולל הח"כ הסימפטי ניצן הורוביץ, לא ייגררו להסתה אנטי-חרדית פשטנית וכוללנית. ההכללה הגורפת היא תמיד גובלת בגזענות, וגם אנשים כמונו, שמבכים מרה את קורבנות הפיגוע הפשיסטי בתל-אביב, אינם פטורים מחיפוש דקדקני אחרי גשרים אל החלק המתון בציבור החרדי. נילחם עד חורמה בפשיסטים ובחומייניסטים, שונאי הדמוקרטיה והגזענים, אבל נושיט יד למנהיגים חרדים שמחפשים דו-קיום סביר עם הרוב החילוני במדינה. מי שאינו מסוגל להבדיל בין אסכולת רפסנג’אני לבין זו של חמינאי, מוטב לו שלא להתבטא בנושא כל כך רגיש, בעיקר כאשר הדם השפוך עודנו טרי ורותח. גם הכהניסטים בצמרת ש"ס חייבים ללמוד, שיש פער עצום בין פעילות פוליטית שכרוכה בשיתוף בהנהגת המדינה, בקבלת תפקידים חשובים בממשלה ובוועדות הכנסת ובמעמד ציבורי מכובד, לבין השתתפות בפולחנים אפלים של אבירי הפולסא דנורא נגד אזרחים שחולקים עליהם כמעט בכל הנושאים.


גם כאן מוטלת אחריות כבדה על הרב עובדיה יוסף, שחיפש במשך עשרות שנים את שביל הזהב שיאפשר לתנועתו להצליח מבלי "להתגרות בגויים" או ברוב החילוני. עליו לזמן אנשים כמו השר אלי ישי וח"כ זאב ללשכתו ולהבהיר להם, שש"ס חייבת לבחור בין שותפות חשאית למחצה עם ברוך מרזל ואנשיו, לבין הסיכוי לחלוק את השלטון במדינה עם אנשים שאולי אינם גיבורי חלומותינו, אבל הם רחוקים מגישה ניאו-נאצית כלפי ההומואים, הערבים והפועלים הזרים. צעדים דומים חייבים להינקט גם על ידי מועצת גדולי התורה, שחייבת להביא בחשבון את ההשלכות הפוליטיות והחינוכיות הכרוכות בשיסוי אלפי צעירים חמומי מוח נגד הקהילה הגאה. אם הרב עובדיה וגדולי התורה יעדיפו למלמל סתמית את הפסוק "לא תרצח", במקום לפעול בצורה נמרצת נגד הסרטן הכהניסטי בתוך היהדות החרדית, יתרחב השסע בין החרדים לבין כלל האזרחים, שלא יסבלו מעשי רצח ואלימות כלפי מיעוטים כלשהם.


בשעת כתיבת הטור הזה טרם התבררה זהותו של מבצע הפיגוע הרצחני, אבל המגמה הגזענית והאנטי-ליברלית בחברה היא חד-משמעית. הפיגוע יצר קו הפרדה נוסף בין דמוקרטים לבין אנטי דמוקרטים: מי שמתיר את דמם של ההומואים ושל הלסביות מגדיר את עצמו כגזען רצחני, אולי על גבול הניאו-נאציזם; אבל מי שמתייצב לימינה של הקהילה ומוכן לעמוד בשער בת רבים שכם אחד עם פעיליה, ראוי לשמו הטוב כדמוקרט. דמם של אחינו נשפך בתל-אביב, וחברי הקהילה זקוקים עתה לסולידריות חמה מצד הציבור הסטרייטי, והיא לדעתי תגיע השבוע מכל ישראלי נאור, במובן הכי רחב של ההגדרה הזאת. רבים מאיתנו פגשו בשנים האחרונות את חברי הקהילה גם בחזיתות שעסקו בנושאים ליברליים כלליים, החל מהיחס לעובדים זרים כלה בהתנגדות המוחלטת לכיבוש ולגילוייו. עתה הם זכאים לפגוש אותנו על המתרסים, שיוקמו לא רק כדי להגן על אורח חייהם כגאים, אלא על עצם זכותם לחיות, במובן הראשוני של המונח, בארץ הקשה הזאת. כבר למדנו כאן למחות דמעה, להמשיך בחיינו כאילו לא קרה דבר, ולהתייחס לפורענויות הנופלות עלינו חדשים לבקרים כגזירה שאין להקשות עליה יתר על המידה. הדם הערבי והיהודי שנשפך כאן לעתים כה תכופות ובאין מכלים, מתפרש אצלנו באורח כמעט תת-הכרתי כמין מס שעלינו לשלם כדי להחזיק בכיבוש הממאיר או לחילופין להגן על עצמנו, בהתאם להשקפת עולמו של ישראלי כזה או אחר. חבל (אבל צפוי) שהמנטליות החולנית הזאת מועתקת עתה באורח כל כך עמוק לזירה הפנימית, הפוליטית-תרבותית, של חיינו כאן.


אסור לנו להשלים עם ההתפתחות האיומה הזאת, וצריך לשאוב תעצומות נפש מאומץ לבם המרשים של חברי הקהילה הגאה, כדי שיהיה לנו כוח נפשי להתמודד גם עם הזוועה הפשיסטית הנוכחית שתקפה אותנו. אני שונא מצעדים כלשהם, אבל במצעד הגאים הבא חשוב שתהיה השתתפות חסרת תקדים בהיסטוריה של המדינה, וייתכן שצריך לקיים אותו בעיר ההריגה תל-אביב כבר בזמן הקרוב ביותר. אולי לא יהיה למצעד אופי חגיגי וצבעוני, אבל גם הפגנת אבל ומחאה, בהשתתפות עשרות אלפים ואולי יותר, תהווה תבוסה לרוצח ולמפעיליו. בצד הנשיא וראש הממשלה, אשמח בהחלט לראות בתהלוכה כזאת גם אנשים כמו דן מרידור, מיקי איתן, ראובן ריבלין ובני בגין ובלבד שלא ייפגע אופייה האנטי-פשיסטי החד-משמעי. יש לעצור את הפשיסטים, לפני שיתנחלו סופית בכל מוקדי הכוח במדינה.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. עידו לם הגיב:

    צודק צודק צודק יופי של מאמר חיים אני איתך.

  2. איך ידענו הגיב:

    היה ברור שהרצח המתועב יביא לתגובה פבלובית של הצדיקים בעיני עצמם. ברור שמי שאשם הוא המשטר הפשסטי הישראלי שדורס ללא רחמים כל חריג באשר הוא, ברור לגמרי שזה נעשה ממניעים פשיסטים כדי להרוס את החברה בישראל. מכיוון שאף אחד חוץ ממר ברעם והרוצח לא יודעים את המניע לרצח ישנן גם אפשרויות אחרות. מה תגיד מר ברעם אם יתברר שהרצח בוצע בתוך הקהילה או ע"י מי שנפגע רגשית או פיסית ע"י אדם מהקהילה? האם במקרה כזה תחזור בך מכל הסחי ששפכת כאן על החברה הישראלית או שכדרך "שמאלנים" תתעלם מהענין כי הרי העיקר הוא השמצת ישראל והרצח הוא רק תירוץ? מי שמתיצב לצד הקהילה ראוי לשמו הטוב כדמוקרט? אני קורא באתר זה לא מעט אנשים שברור לי שיתיצבו ובצדק לצד הקהילה הגאה אבל כל קשר בינם לבין דמוקרטיה הוא פרי מלל אורוויליאני בלבד והדמוקרטיה היחידה שהם רוצים היא הדיקטטורה של הפרולטריון נוסח סטלין.ופרס לא מבין את קיומם בלה בלה בלה. יושב אדון ברעם בסלון ביתו או באולפן ממוזג על תקן פרשן ספורט ושוכח שמי שחטף עגבניות על הראש מי שרק בדרך מקרה לא היה הקורבן ולא רבין הוא פרס. אז יכול להיות שלמרות שזה פרס הוא מבין כמה דברים יותר טוב ממך, פוליטיקה נניח.

  3. רמי הגיב:

    אם חיים ברעם משליך את יהבו על הרב עובדיה, הוא טועה ומטעה. מי שצריכים ויכולים לעצור את הסחף הפשיסטי של החברה הישראלית הם גורמי אכיפת החוק, החל במשטרה, דרך פרקליטות המדינה וכלה בשופטים. למרבה הצער אין סימנים שמישהו שם מתכוון לעשות משהו. קללות ונאצות ואיומים על ערבים נשמעות ברדיו ובטלויזיה ומצויירות על קירות ועצמים בכל רחבי המדינה וכך זה נמשך כבר עשורים. מנוולים כהניסטים מרואיינים בטלויזיה וניתנת להם אפשרות לומר את כל העולה על רוחם המעוותת והמראיינים אפילו לא מגיבים. רק לדוגמא סיסמת הבחירות הכמו-נאצית של ליברמן "ליברמן מבין ערבית", הרומזת לציבור שליברמן ידע איך לטפל בערבים. לא רק שיו"ר ועדת הבחירות לא אסר את פרסום הסיסמא אלא שאחרי שליברמן נבחר ונכנס לממשלה, התקשורת פה אחד מחקה אותה מהתודעה ונזהרה מלהזכירה. אז אם היועץ המשפטי עובר לסדר היום ושופט עליון (ראש ועדת הבחירות) שותק והתקשורת משתיקה – אל תחפשו רווח והצלחה מהרבבודיה. ברעם צריך לדעת להבחין בין חבר לאוייב. אולי זה לא כל כך נעים אבל אין ברירה.

  4. רפואה הגיב:

    רפואה שלמה לכל הפצועים

  5. ניצן אביב הגיב:

    לחיים ברעם היקר,

    יישר כוחך על מאמרך הנוקב האמיץ והכן.
    מברך אותך מעומק ליבי.

    ניצן אביב

  6. יעקב בן דוד הגיב:

    אפשר היה לחתום על כל מילה, ונשאלת רק השאלה כיצד יודע כבר חיים ברעם – עוד לפני שהמשטרה עלתה על עקבות הרוצח – כי הרצח נעשה עקב שנאה להומואים בידי "שלוחיהם של המסיתים". האם לברעם יש מקורות אינפורמציה עלומים? ואולי לרוצח, אוי לאוזניים, אין שום קשר עם עווולות הכיבוש? אולי אפילו הרוצח עצמו הוא הומו? במילים אחרות, האם חיים ברעם לוקח בחשבון שייתכן וייאלץ לבלוע את הכובע?

  7. עמית לנדאו הגיב:

    תודה לך חיים ברעם על תגובתך המרגשת.
    אכן ש"ס של השנים האחרונות היא לא ש"ס של ימי דרעי. זה בדיוק ההבדל בין נסים זאב ושפעת העופות שלו, לבין דרעי, שבריאיון מלפני כשנה, כשהתכוון להתמודד על רשות העיר ירושלים, אמר שכראש עיר לא ינסה למנוע ממצעד הגאווה והסובלנות לצעוד בעיר. את התפקוד שלו כשר פנים המגזר הערבי זוכר יחסית לטובה עד היום. היום זו ש"ס אחרת, נמוכה יותר, בורה יותר, כהניסטית יותר. אני מתקשה מאד להאמין שעובדיה יוסף יענה לקריאתך.
    את מבצע הטבח בבר-נוער ברח’ נחמני עדיין לא תפסו. איש לא יודע אם מדובר בחרדי (כמו הדוקר מהמצעד הירושלמי ישי שליסל, או חייל הנח"ל החרדי שנעצר אתמול לאחר שאיים להרוג הומואים) או בחילוני, ואולי אפילו הומו שנגוע בהומופוביה עצמית, שריסס בני נוער אשר מזכירים לו את מה שהוא שונא בעצמו. אבל בואו לא נשכח לרגע שהומופוביה עצמית לא מתפתחת סתם ככה- היא נולדת מתוך ההומופוביה הכללית בחברה, והיא ניזונה ממסע השנאה כלפי הקהילה, מסע שהובל על ידי הנהגת ש"ס, לצד פאשיסטים מובהקים כמו מרזל ובן גביר.

  8. חיים ברעם הגיב:

    גם אם יתבררו דברים מפתיעים מאוד אודות זהות הרוצח לא ישתנה המצב העקרוני וגם לא מהות ההסתה נגד הקהילה ושורשיה הפשיסטיים.
    דברי ההבל על שמעון פרס הפכו כבר לשגרה כאן. האיש ערק מממפלגתו ונפל לזרועותיו של פושע המלחמה המושחת אריאל שרון. מש"ל.
    אני מתנגד לא רק לסטאלין אלא גם לדיקטטורה של הפרולטאריון. אז נא לא לבזבז תחמושת על שטויות.

  9. ניצן אביב הגיב:

    תגובה ליעקב בן דוד:

    מעניין שתגובות כשלך, הופיעו ומופיעות בתקשורת דווקא מצד חוגים לאומנים-ימניים-דתיים ובעיקר חרדיים.
    שתי התגובות הראשונות ששודרו ב"קול-ישראל" מיד אחרי הרצח הנורא והנתעב היו מחד, של מרצ ומאידך – של ח"כ ניסים זאב מש"ס, אותו זאב, שהסתותיו ההומופוביות המתועבות והנפשעות הידועות לשימצה כלפי הקהילה הלהט"בית, , הושמעו, השכם והערב מעל כל במה[גם מעל במת הכנסת]. מפליא, האם הוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו???
    להזכירכם: פורסם היום בתקשורת שנעצר חייל נח"ל ח-ר-ד-י שהסית לפגע בקהילה הלהט"בית באתר אינטרנט והוא מצוי עתה בחקירה כדי לברר את הקשר שלו [ואולי גם של שולחיו] לרצח!
    אז, איפה הכובע ומי הוא שצריך לבלוע אותו?

    לשם השקיפות: אני חבר ב’פורום אדום-ורוד’ בחד"ש מיום הקמתו, חבר בעמותת ‘שישה צבעים’ וחבר בועד המנהל של ‘האגודה לשמירת זכויות הפרט’.

  10. יעקב בן דוד הגיב:

    לחיים ברעם

    מאחר שאתה שייך לאלה שישתמשו בכל הזדמנות, עם קשר או בלי קשר, כדי להכפיש את ישראל, המאמר שלך מובן, כמו גם תגובת ההמשך. מבחינתך ברור שאין כל חשיבות מהיכן באמת בא הרוצח. העיקר שהצלחנו לקשור עוד משהו עם "הכיבוש", והעיקר שהצלחנו פעם נוספת להתחיל מאמר באיזכור הנאצים ומהם לעבור באופן טבעי לישראל, בתקוה שהמבין יבין. ניחא, הבנו.
    העניין הוא שבציבור הישראלי, באופן די מפתיע, קיימת דווקא מידה גדולה של פתיחות לנושא ההומסקסואליות, אפילו ביחס למדינות באירופה, ובוודאי בהשוואה לדיירים האחרים כאן בשכונה. לקחת דעה של מיעוט קיצוני ולהשליך ממנה על כלל הציבור בישראל הוא פשוט דברי הבל. יש נטייה מובנת לפראנויה אצל הומוסקסואלים, אבל אני לא בטוח שהגזמה פראית – ובייחוד הקשירה המופרכת של הנושא עם הכיבוש – משרתת את עניינם (אגב, גם לא את עניין סיום הכיבוש).

  11. לחיים ברעם הגיב:

    כל הכבוד על המאמר…עדיין אני שואל את עצמי שאלה שלא מצאתי תשובה…מה התפספס בדרך אצל השמאל הישראלי.. איך ש"ס הפכה מהמפלגה החרדית הראשונה והיחידה שרבה הראשי פסק שאף שטח לא שווה חיי אדם לאחד ממעוזי הקיצוניות?? מתסכל…אבל חשוב לדעת מה החלק שלנו בזה…אשמח לשמוע את דעתך..

  12. daniel הגיב:

    מעניין אם אחרי הכמעט לינץ’ שביצעו בברקת היום ממשיכים החרדים להיות בעיניך סימן למתינות ופרגמטיזם. או שאולי אהבת החינם הנוטפת מדרשותיו השבועיות של עובדיה יוסף כלפי אחיו החילונים היא המתינות והפרגמטיזם המיוחלים בעיניך. וברצינות: אם למען השלום צריך לכרות ברית עם תואם גבלס תחי המלחמה ובכל מקרה שלום כזה ייראה כמו שנראו הסכמי אוסלו.השאלה מתי תתפכח מאשליית המתינות הזאת.והשאלה הזאת מופנית כמובן גם לגדעון לוי.שיקומם ויתן סימן כלשהו ממנה.

הגיבו ללחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים