הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 באוגוסט, 2009 18 תגובות

איפה הם, כל אותם אבירים של חופש הביטוי והעיתונות, שהגנו בלהט על זכותו של עיתון דני לפרסם סידרת קריקטורות גסות ומעליבות שנועדו במפורש לפגוע ברגשותיהם של מאמיני האיסלם? באיזו הנאה הם הטיפו למוסלמים את עיקרי הדמוקרטיה וחופש העיתונות!

אמנם הם לא פצו פה כאשר יצירות אמנות נפסלו במוזיאונים במערב מכיוון שהעליבו את הדת הנוצרית, כמו למשל, הצגת פסל הבתולה הקדושה בתוך כלי שקוף מלא שתן. בבריטניה, שעדיין נחשבת (לא לגמרי בצדק) כמעוז הדמוקרטיה וחופש הדיבור, קיים חוק האוסר על ‘חילול השם’ (blasphemy), אבל רק ביחס לנצרות.


הקריקטורות הדניות לא טענו שצבא של מדינה מסויימת מבצע פשעים; הם ירקו בפניהם של מיליארד מוסלמים ברחבי העולם בהשמצה גסה ופרועה של אמונתם. וכל אבירי הדמוקרטיה במערב, וכמובן בישראל, אצו-רצו לפרסם את הציורים בשם חופש הביטוי, וכן הלאה.


האשמות שונות, לעתים מוגזמות ומחרידות, הועלו נגד הכוחות האמריקנים והבריטים בעיראק ובאפגניסטן. דברים חמורים מאוד נכתבו על הלוחמים הסרבים במלחמת הבלקנים. בכלל, התקשורת המערבית טיפחה דמוניזציה קיצונית של העם הסרבי כולו. לימים התבררו כמה מן הסיפורים היותר קשים כחסרי-שחר. לכן, אם עיתון שוודי כלשהו בחר לספר סיפור מכוער על צה"ל וישראל, זה לא נעים, אבל גם לא נורא. השקרים בסופו של דבר נחשפים מעצמם.


אלא כשמדובר בישראל – המתיימרת להיות נציגתם של כל היהודים בעולם, מקדמת דנא ועד היום – אותם אבירים של חופש הביטוי תובעים מממשלת המדינה שבה הופיע המאמר המשמיץ את צה"ל שתתנצל בפנינו או לפחות תגנה אותו, אחרת היא תואשם באנטישמיות. ושוב תוחבים לכאן את השואה… אגב, מתי התנצלה ישראל בפני שוודיה על רצח הרוזן ברנדוט?


למנהיגי ישראל מותר לכנות את הפלסטינים ‘ג’וקים מסוממים’, ‘חיות דו-רגליות’, ‘נחשים’ ועוד ועוד אמרי-שפר. אבל אם יעז מן דהוא להגדיר אותנו כגזענים, או את מדינת ישראל הכובשת כמדינת אפרטהייד, מייד נטיח בפניו את השואה ונכתים אותו באנטישמיות. הצדקנות המאוסה הזאת כבר באמת עברה כל גבול!

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. רונן הגיב:

    לא הבנתי
    אז הכל מותר ?
    אם תהיה ידיעה על שתיית דם בפסח ואפיית מצות גם את זה לפרסם ?
    אם קשרו ביין צה"ל ליבודים בארה"ב שגנבו איברים אז זו אנטישמיות.

  2. שירה הגיב:

    אני עדיין לא בטוחה שההאשמות הם לגמרי ההאשמות שווא. ישראל עושה כסף מהכיבוש (ירקות ופירות, עבודה זולה, מכסים וכמובן שדידת אדמות) וכולנו יודעים שצריכים פה תרומות איברים. אז אחרי המלחמה ששם חיי פני אדם מסוימים היו הפקר וחיי בני אדם אחרים, מהעבר השני, היו כל כך קדושים שננקטה מדיניות ":אדמה חרוכה" בעיר הצפופה בעולם, למה שאני לא אפקפק שהתעמולת נגד הישראלית נועדה להסתיר משהו? למה שאני אחשוב שישראל יכולה להפציץ בני אדם עם דגל לבן, לירות באנשים במנוסתם, להפציץ את כל העיר בפצצות זרחן- אבל לא לסחור באיברים נגישים מבני אדם מתים?

  3. סהר הגיב:

    מילים כדורבנות. ישראל תמיד אוהבת להאשים את מדינות ערב ועכשיו גם את שוודיה בגזענות. אבל אף אחד לא בודק לעומק ושואל את השאלה היותר מהותית והרלוונטית: למה וממה נובעת אותה גזענות ?
    גזענות לא נובעת מאליה או רק בגלל שאנחנו יהודים, ככה רק נוח לחלק מאיתנו לחשוב (או לא לחשוב).
    הצעתי: סיום הכיבוש ונסיגה לקווי 67, ירושלים בירה לשני עמים, ורק אז נוכל להרשות לעצמנו, אם בכלל, לצעוק בקולי קולות על כל העולם שהוא גזען.

  4. אין מקום להשוות הגיב:

    ללוטן
    לאחר פרסום הקריקטורות על מוחמד פרצו
    מהומות דמים בכל העולם המוסלמי במהומות
    האלה נהרגו יותר מאלף אנשים
    כל השגרירויות הדניות נשרפו ו-2 פוצצו באפגניסטן ולוב ובפיצוצים נהרגו עשרות
    אנשים
    נחטפו עיתונאים מערביים ושוחררו רק לאחר
    התנצלות ממשלותיהם
    העולם המוסלמי הכריז חרם כלכלי על דנמרק
    שמתקיים עד היום
    בעולם המוסלמי הוכרזו תחרויות של קריקטורות
    על השואה כתגובת נגד
    בעולם המערבי נרצחו 5 ראשי הוצאות לאור
    שהעזו לפרסם את הקריקטורות (איטליה יפן)
    ממשלת דנמרק התנצלה
    העיתון הדני התנצל ופיטר את אחד הקריקטוריסטים
    התגלה קשר לרצוח את הקריקטוריסט והוא נאלץ
    לרדת למחתרת מוקף בשומרים
    על רקע המהומות האלה באה התגובה שקראה לא
    להכנע לסתימת הפיות האלימה מצד המוסלמים
    ההשואה נראית לי מרושעת\הזויה

    לרמי
    הגדרה לאדם נבל
    הנבל הוא אחד שמחרף ומגדף בשם המוסר
    למען מטרה שאינה מוסרית

  5. עידו לם הגיב:

    גברת לוטן את בטוחה שאת באמת מחוייבת לליברליזם והומניות? כי ממאמרייך זה בהחלט לא ניכר.

  6. דן הגיב:

    המאמר הנ"ל של יעל לוטן מתקשר לזה הקודם בו הטיפה הכותבת כנגד שרבוב השואה לכל עניין אנטישמי בעולם (כאילו שזה לא קשור…).

    קודם כל, ברור לחלוטין שאותו מאמר יכול היה להיכתב עם מסקנה הפוכה, דהיינו: כל אלו שמיהרו לגנות את הקריקטורות כנגד מוחמד (ממשלות דנמרק ושבדיה) – איפה הם היום?

    אבל לא רק בעניין הזה הצביעות חוגגת:
    יעל לוטן כותבת:
    "הקריקטורות הדניות … ירקו בפניהם של מיליארד מוסלמים ברחבי העולם בהשמצה גסה ופרועה"
    ו "…שמדובר בישראל – המתיימרת להיות נציגתם של כל היהודים בעולם".
    לוטן "שוכחת" שהפירסום בעיתון השבדי טען שהפעולה של צה"ל בעזה כללה סחר איברים שקשור לפרשה בניו-ג’רזי, שהיא כידוע לא נמצאת בישראל. אבל סחר התבצע ע"י יהודים.
    אני אסביר שוב למקרה שיעל לוטן לא הבינה:
    הפרסום השבדי טען שיש קשר בין הכיבוש לבין סחר איברים שהתבצע בארה"ב ע"י יהודים.
    זאת אומרת שלא מדובר רק על "צבא של מדינה מסויימת מבצע פשעים" אלא גם על עלילת דם כלל-יהודית שראשיתה בישראל וסופה בניו-ג’רזי.

    התעלמות כזו מעובדות פשוטות וברורות לא ראיתי כבר הרבה זמן בגדה השמאלית, ולכן מסתבר ש"הצדקנות המאוסה" היא דווקא נחלתה של יעל לוטן.

  7. רמי הגיב:

    מדינה שמציבה בקדמת שורת מנהיגיה ארכי-פושעי מלחמה כמו בוגי יעלון או ארכי פשיסטים כמו דוקטור אלדד או דמגוגים גזענים כמו איווט ליברמן שבגלוי מציג את עצמו כ"מבין ערבית" קרי: יודע כיצד לדחוק אותם לפינה על מנת שעעזבו את מולדתם, מדינה כזו אל תתפלא אם מאשימים אותה בפשעים שלא ביצעה. ככל הנראה והידוע חיילי צה"ל לא קצרו איברים לצרכי מסחר ומדובר בעלילה אידיוטית, אולם רמתו המוסרית של הצבא ומפקדיו וכשרותם של פילוסופי החצר שלו אינם גבוהים מזו של סוחרי איברים בסין.

  8. תמיר הגיב:

    הכתבה של השבדים דווקא תורמת לישראל.
    ככל שיפרסמו יותר שקרים ובדותות כך פחות ופחות יאמינו לפלסטינאים על דברים אמיתיים שקורים בשטחים.
    כתבה כמו שפורסמה גורמת נזק גדול מאוד מאוד לפלסטינאים וחבל שפורסמה.

  9. רדיקל חופשי הגיב:

    מסכים עם כל מילה. המהומה הזאת היתה כל-כך מיותרת, כי הכתבה עצמה היתה מגוכחת: הסיפור הוא מקרה חד פעמי מלפני 17 שנה, ומבוסס על טענה של פלסטיני לגבי גופת בן משפחתו. המשפחה סירבה לנתח את הגופה. במקרה של טענה שחסרים בגופה חלקים, זה "די אלמנטרי" שיבדקו את זה בנתיחה. כל זה לא נעשה, כולל לא זכות תגובה לישראל. לכן מספיק היה אם שגרירות ישראל בשוודיה היתה מעלה את הנקודות האלה ותו לא.
    בטח לא אנטישמיות

  10. אבי הגיב:

    לא ראיתי שהישראלים התנגדו לחרם שעשו על מל גיבסון והסרט "הפסיון של ישו". להיפך היהודים האמריקנים הובילו את החרם והישראלים הצדיקו אותו.

  11. שטויות הגיב:

    הקריקטורה שהוצגה בדנמרק ייצגה את רחשי ליבו של הציבור לאור התקפות טרור חוזרות ונשנות מצד מוסלמים כלפי כל מה שמייצג תרבות וקידמה..הקריקטורות התבססו על עשרות אלפי הרוגים שנוצרים בעקבות גלי הטרור המוסלמי ברחבי העולם. לעומת זאת, כתבה לא מבוססת שנשענת על ראיונות עם אנשים שאמינותם מפוקפקת לא מצטיירת באופן שונה מאשר עלילת דם…

  12. נתן. הגיב:

    למעשה, המאמר שולל את זכותה של ממשלת ישראל לדרוש הודעת גינוי מממשלת שבדיה על מאמר אנטישמי שפורסם בעיתון מקומי.

    או במילים אחרות, יעל לוטן שוללת את חופש הדיבור מממשלת ישראל.

    האם חופש דיבור הוא זכות השמורה רק לצד אחד, או שיש לנו כאן שוב סתירה מבית המדרש של השמאל הרדיקלי המלא סתירות כרימון?

  13. להעמיד דברים על דיוקם הגיב:

    מה שטוענת יעל לוטן הוא דבר פשוט ונכון: כל השמצה גזענית נגד פלסטינים, ערבים או מוסלמים מתקבלת כאן בתשואות ובליבוי יצרים אכל מאמר מכוער כדבריה נגד צה"ל הקדוש מקפיץ את כל אבירי חופש הדיבור כנגד "האנטישמיות".
    אז במקום זעקות שבר שיתבעו את העיתון על הוצאת דיבה. אלא שאז יצטרכו לערוך בדיקה במהות התלונה ולא ברור לאלו שנמנעים כנראה מסיבה זו להגיש תביעה, מה תהיה תוצאת הבדיקה.
    להבהרה, נוצר הרושם שהמאמר מאשים את צה"ל במסחר סיטוני באיברים ולא כך. המאמר מביא טענה של משפחה פלסטינית שבנה שנהרג בידי הצבא הוחזר אליה ללא איברים מגופו, עפ"י חשדם שנלקחו ממנו ללא רשותם.

  14. יובל הלפרין הגיב:

    הכתב השבדי אכן השמיץ בלא בושה.
    זה לא בשביל סחר באיברים, זה סתם.
    ישראל מקפידה על כבוד המתים מכל העמים והדתות (חוץ מ"ספק יהודים" שניצלו בציניות את חוק השבות).

  15. לשירה הגיב:

    משום שאין איברים נגישים באנשים מתים.
    כדי להוציא איברים צריך שהבן אדם יהיה על סף מוות. שהוא יהיה מת טרי. שיוציאו את האיברים מיד, שהאיברים יועברו מיד לחולים, ושתהיה התאמה בין השותל למושתל.
    הדבר היחיד שאפשר להוציא סתם כך הוא עור.

  16. לשירה ולדן הגיב:

    הכתבה באפטונבלאדט התייחסה לאירועים בגדה ולא בעזה, בשנות התשעים ולא היום.

    ה"עדויות" שהביא הכתב הן של משפחות פלסטיניות שקיבלו את גופות יקיריהן ההרוגים עם תפרים (אופייניים לנתיחות פוסט-מורטם). המשפחות אמרו לכתב שהן "חושדות" שנלקחו מהגופות איברים פנימיים.

    הכתב קישר את העניין לפרשת סחר האיברים בניו-ג’רסי.

    מה שעולה מהכתבה הוא תיאורית קונספירציה שלפיה צה"ל קוצר איברים פנימיים מגופות של פלסטינים מתים, ומטיס אותם לארה"ב שם הם נמכרים להשתלות.

    עובדות:

    1. הכנופיה בניו-ג’רסי מואשמת שסחרה בתרומות איברים מהחי, ולא מגופות. נטען שהם שכנעו אנשים מהעולם השלישי לתרום איברים תמורת כסף (עבירה כשלעצמה) ואף הכריחו באיומים תורמים שהתחרטו לקיים את העיסקה.

    2. באינתיפאדה הראשונה, בניגוד לנוהל באינתיפאדה השניה, בוצעו נתיחות פוסט-מורטם בגופות של פלסטינים שנהרגו בעימותים, כחלק מחקירת הסיבות למקרה המוות.

    באינתיפאדה השניה לעומת זאת ברוב רובם של המקרים הגופות הושארו בשטח לטיפול פלסטיני (מה שגרר בעיה מסוג אחר – האשמות שווא שלא ניתנו לאימות באין ממצאים פורנזיים אמינים).

    3. איברים להשתלה מהמת רלוונטיים
    רק במקרה של קצירה מגופה שעברה מוות מוחי אבל הלב עדיין פועם. (אינטרוול הזמן בין הקצירה להשתלה הוא גורם מכריע).
    כמו כן הם רלוונטיים רק במקרה של התאמת רקמות.

    אין דינם של איברים להשתלה כדינו של בשר למאכל, שאפשר לקחת, להקפיא או לצנן ולמכור לכל דורש לפי משקל.

    שני ה"איברים" היחידים שניתן לקחת מגופה מתה לגמרי הם עור וקרניות (גם זה במגבלת זמן) – שניהם "חיצוניים" ולכן לא ניתנים לגניבה בסתר. לב, כליות וריאות לא ניתנים לגניבה מהסוג שהעיתון השוודי המכובד מדבר עליו.

    כמו כן, רוב הפציעות גורמות המיתה של פלסטינים באינתיפאדה הן מטבע הדברים פגיעות חזה ובטן, מה שבדרך כלל מקלקל את הסחורה.

    4. בשביל שעלילת הדם השפלה של הכתב ה"אובייקטיבי" וה"רציונלי" תהיה סבירה מבחינה רפואית, שירה, צריך קודם כל לתפוס הרבה פלסטינים חיים, ולעשות להם בדיקות רקמות בכדי להתאים את התורם לנתרם הפוטנציאלי שהזמין את האיבר ומשלם עליו.

    אחר כך צריך לביים תקרית מבצעית שבה יפצעו את הפלסטיני המתאים, ולדאוג לא להרוג אותו ולא לפגוע באיזור שמסכן את האיבר הרלוונטי.

    כמו כן צריך לדאוג שיהיה אמבולנס זמין וצוות רפואי יעודי בשטח להסיע את הפצוע לשדה התעופה, להטיס אותו לבית החולים במדינה שבה תתבצע ההשתלה, כך שיגיע לשם עדיין חי, עם האיברים במצב תקין, ושם לקצור את האיבר ולדאוג שבבית החולים בארץ היעד לא ידעו שמדובר בתורם שלא מרצונו.
    אחר כך צריך להטיס את הגופה בחזרה, להעביר אותה בשדה עם כל מה שכרוך בזה, ולהחזיר למשפחה.

    האופרציה הזו דורשת מעורבות של כל כך הרבה גורמים, גם מוסדיים (בישראל וגם בארץ היעד) – שהסיכוי שהיא תוכל להתבצע בלי "דליפת מידע" מאוד מאוד קלוש.

    תנסי רגע לחשוב ברציונליות אם זה אפשרי בתנאים הנתונים בישראל. לא רק מצד ה"מוסריות" (כי את כנראה מאמינה שרוב הישראלים הם חיות טרף ולא יראו שום בעיה עם פעילות כזו), אלא מהצד הפרגמטי.

    תחשבי את הסיכונים ואת העלות מול הרווח, ותגיעי למסקנה לבד.

    זה כמובן בהנחה שאת מסוגלת לחשוב.

  17. לסהר הגיב:

    אני לא מאמין למקרא עיני (בעצם, אני כן מאמין):
    "למה וממה נובעת אותה גזענות ?
    גזענות לא נובעת מאליה או רק בגלל שאנחנו יהודים, ככה רק נוח לחלק מאיתנו לחשוב."

    תאר לעצמך שאני אכתוב את המשפט: "האם הפלסטינים חושבים למה וממה נובעת הגזענות נגדם? גזענות לא נובעת מאליה, או רק בגלל שהם פלסטינים" – ואי, ואי, ואי, איזו מהומת אלוהים תתחולל כאן באתר הזה! יקרעו אותי לגזרים (האמת – בצדק).

    אבל גזענות נגד יהודים זה כמובן משהו אחר לגמרי. תמיד יש לה "סיבות". על זה כבר אמר מי שאמר: אם יהודי אומר אמירה גזענית נגד גוי סימן שהיהודי גזען; אם גוי אומר אמירה גזענית נגד יהודי סימן שהיהודי מנוול.

  18. ל"מעמיד" הגיב:

    תביעת דיבה –

    1. מבחינה משפטית מדינה אינה יכולה לתבוע על הוצאת דיבה. מסתבר שזוהי זכות ששמורה רק לאדם פרטי.

    2. בתביעת דיבה, התובע צריך להכיח שהדברים נאמרו, וכי משמעות הדברים היא אכן דיבה, והנתבע צריך להוכיח שמה שנאמר הוא אמת. זאת אומרת העיתון צריך להוכיח שיש בסיס עובדתי ל"ידיעה" שהוא פרסם.

    3. ממה שמסתבר בינתיים – העיתון טוען שאין לו הוכחות לגניבת איברים, אבל שהוא לא טען שישראל גונבת איברים להשתלה מפלסטינים, אלא ש"פלסטיני סיפר שלפני עשרים שנה החזירו לו גופה של בן משפחה עם תפרים, ולא ידוע אם כל האיברים היו בפנים כי לא רצינו לעשות נתיחה (נוספת)"

    זה המקביל ל "ראיתי יהודי אוכל מצה עם נקודות חומות כאלה, אבל אני לא יכול להגיד בביטחון שהצבע הוא מהדם של הילד שלי שערבבו שם בפנים, כי לא רציתי לעשות בדיקת מעבדה למצה".

    או: "ראיתי ערבי מסתכל בצורה משונה על הילדים שלו, ועלה אצלי חשד שיכול להיות שהוא פדופיל, אבל אין לי הוכחות לזה, כי לא חקרתי את העניין לעומק. לדעתי זה עניין שדורש חקירה בינלאומית בלתי תלויה. מי יודע, אולי זה עניין נורמטיבי "אצלם". שיוכיחו בבקשה שזה לא נכון אם אין להם מה להסתיר"

    4. נשאלת השאלה מה המניע לפרסם ידיעה מהסוג הזה.

    5. ישראל יכולה להוכיח שנוסח הפרסום גרם לאנשים תמימים להאמין שישראל גונבת איברים. הנה אפילו שירה פה הבינה ככה, והיא אפילו מתפלאת למה דורשים ממנה לא להאמין שזה אפשרי.

    6. נשאלת שאלה מאוד חשובה – מדוע גברת לוטן מנסה לעשות ספין ובמקום לשאול מה המניע לפרסום הזה, תוקפת את קורבן עלילת הדם בטענה ש"ראו אותך גונב מסטיק במכולת, אז מה אתה מתרגש אם מפיצים עליך שמועות שאתה גם אנס ורוצח. מגיע לך. מי שגונב מסטיק יכול באותה מידה לרצוח. זה דבר ידוע".

    אולי מישהו מהכותבים בגדה השמאלית (לא המגיבים) ירים את הכפפה ויכתוב מה לדעתו המניע בפרסום הידיעה הזו? נגיד שהמניע של עורך הצהובון הוא יצירת פרובוקציה והעלאת התפוצה (דהיינו כסף). מה המניע של הכתב? מה המניע של עורכת ה"תרבות" ?

    ומה גורם לעורך להאמין שעלילות אנטישמיות (קישור של חיילי צה"ל לכאורה גונבים איברים מהמת לפני עשרים שנה, עם רבנים סורים-חלבים בניו-ג’רסי שחשודים בסחר באיברים מהחי היום) עוזרות להעלאת התפוצה?

    ועוד שאלה – האם כל אמצעי כשר במאבק האנטי-ציוני (שהוא בעצם המאבק לפלסטיניזציה של ישראל)?

הגיבו לרונן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים