הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 באוגוסט, 2009 45 תגובות

קשה לתת אמון בכתבה המוזרה בעיתון השוודי "אפטונבלדט", שהאשימה את חיילי צה"ל בסחר איברים של פלסטינים שנהרגו. היא גררה היסטריה אנטי-שוודית בתקשורת ובמערכת הפוליטית, שביקשו לנצל את הפרנויה השוררת כאן בנושאים כמו "עלילת דם" או "אנטישמיות". עד כדי כך הגיעו הדברים, ששר החוץ (לחרפתנו) אביגדור ליברמן חזר על הקשקוש שהשוודים התעלמו ממצוקת היהודים בתקופת השואה. כמו במדינות רבות אחרות (שווייץ כבר אמרנו?)

גם השוודים חייבים לעשות חשבון נפש על התנהגותם בשנות הארבעים, אבל הרקורד שלהם הוא טוב בהשוואה לאחרים. הקהילה היהודית בדנמרק ניצלה בזכות השוודים, ורבים מטובי בניה של המדינה הצפונית סיכנו את חייהם והצילו יהודים, בהם ראול ואלנברג ולמרבה האירוניה גם הרוזן פולקה ברנאדוט, שנרצח בירושלים בידי אנשי לח"י בשנת 1948.


אינני סבור שממשלת שוודיה יכולה להפעיל לחץ על עיתונים לגנוז כתבות, ומי שמכיר את אחת המדינות המתקדמות והנאורות ביותר בעולם, יודע שמשרד החוץ שם יתערב אולי למען קהילות הנתפסות אצלו כנרדפות וחלשות, אבל לא למען החזקים, המדכאים והכובשים. לעומת זאת, אם משרד החוץ השוודי מימן את הכתבה הוא יהיה חייב לגנות אותה, אם החקירה תעלה כי העובדות המחרידות שהועלו בה הן מופרכות.


קצת יותר מתשעה מיליון תושבים חיים בשוודיה, מדינת רווחה מפוארת חרף הביקורת של אלה שנאלצים לשלם מסים גבוהים כדי לממן את שירותי הבריאות, החינוך והעבודה הסוציאלית שלה. רבים רואים בה מודל לחיקוי עבור מדינות מפותחות, שכן ארצות נחשלות במיוחד זקוקות לעתים לשינויים מבניים רדיקליים, כדי לאפשר לתושבים ליהנות מאיכות חיים סבירה. בשוודיה קיימת תודעה מושרשת מאוד של דאגה לארצות מתפתחות וגם לתנועות שחרור מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאמריקה הלטינית. מי שמצפה מהשוודים לגישה נייטרלית בין מפציצי עזה לבין הקורבנות, יתאכזב עד מהרה. התודעה האינטרנציונליסטית התחילה להתפתח בשוודיה כאשר מדינות אפריקה זכו לעצמאות, בעיקר משנת 1960 ואילך. היא מצטיינת בפעילות אקולוגית ערה, בתמיכה כלכלית בחלשים, בהתנגדות להפצת נשק גרעיני ובמסורת של פעילות למען השלום. לכן הביקורת על ישראל (שהייתה קיימת עוד כשערכתי שם מסע הרצאות בשנת 1982) היא עזה ולעתים תקיפה מאוד, וקשה לשווק שם את מדינת ליברמן-יעלון. בעצם, שום אדם נאור ברחבי העולם אינו מסוגל לעכל את השתבצותם בצמרת השלטון אצלנו.


לכן לא הבכיינות הטיפוסית של בן-דרור ימיני (שהשתלט סופית על "מעריב") על "הגזענות הבלונדינית" צריכה להדאיג אותנו, חרף העובדה שהכותרת שלו עצמה היא מכלילה וגזענית. אם שוודיה היא כה עוינת למדיניותה של ישראל, יש לנו סיבה טובה לחשבון נפש על מעשינו ומחדלינו, על טיבם הירוד של חברינו (ג’ורג’ בוש והימין האמריקאי שעשה מהאנוכיות דגל דתי ורעיוני) ועל איכותם האנושית והמוסרית הגבוהה של מבקרינו.


כאשר ביקר כאן הסופר השוודי הנפלא הנינג מאנקל הוא נתקל באטימות הלב של ממשלת הכיבוש, שהתנכלה לפסטיבל תיאטרון פלסטיני בעירנו, שבו היה האיש אמור לקחת חלק. מאנקל הוא מטובי הסופרים בעולם, וגם מנהל התיאטרון הלאומי של מוזמביק בבירה מאפוטו. קראתי רבים מספריו, והתרשמתי מאוד לא רק מהפרוזה הנהדרת שלו אלא גם מההומניזם המפוכח והמריר המאפיין אותו. מי שהופך איש כזה לאויב, עושה עוול דווקא לישראל. בעולם שלי, ולדעתי בזה של ההומניסטים שנאמנים לכל בני האדם באשר הם, ולא רק ללאומנות הקניבלית שמתפתחת כאן, מאנקל יותר רצוי ויותר מקובל מאשר ימיני. השנאה וההסתה כלפי כל ארגוני זכויות האדם בעולם וכלפי הקהילה הבינלאומית בכלל מעוררת חלחלה ופחד, לא פחות מאשר ההכתמה הגבלסית של האינטלקטואלים ושל אנשי השמאל כ"וירוס".


כאמור, כל זה לא פוטר את השוודים מבדיקת הפרשה. הם לא יכולים לדרוש מעיתון פרטי לחזור בו מדבריו, אבל אם הפרשה היא שקרית (וכך אני מניח) הם יכולים לבדוק את מעורבותם בהפצתה וגם את העובדות עצמן, אולי בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם בישראל. לגורמים בישראל שמורה הזכות להגיש תביעת דיבה נגד העיתון "אפטונבלדט", וכך לנסות להפריך את הסיפור שהופיע בו. למען האמת אני מצפה מבית משפט שוודי לגלות חשדנות כלפי הטיעונים הישראליים בשל מעמדנו כמדינה אכזרית וכובשת ובשל התמקמותם של גזענים מוצהרים בצמרת הממסד, אבל באותה מידה ניתן לדרוש ולקבל גם הגינות ושמירה על עקרונות החוק והצדק במדינה סקנדינבית מתוקנת. אם צה"ל יוכיח את צדקתו לפחות בגזרה הצרה הזאת, זה יועיל יותר מזעקות השבר על "עלילות דם".


מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של ארצנו לא התרגש מזעקות השבר, בלי כל קשר לנכונות הסיפור. כבר היו דברים מעולם, ואזכיר כאן רק דוגמה קלאסית אחת. בשנת 1954 נחשפה המחתרת היהודית במצרים, שקיבלה הוראות מישראל לשתול פצצות במוסדות תרבות של בריטניה ושל ארצות הברית כדי לסכל את מגמות ההתקרבות בין המשטר הנאצריסטי לבין מעצמות המערב. למותר לנתח כאן את האיוולת הנעוצה בבסיס התפיסה שהביאה למעשי הטרור האלה; עובדה שגם אדריכלי ויוזמי המבצע התביישו בו והפרשה גרמה להתפטרותו של שר הביטחון פנחס לבון, להקמת ועדות חקירה וּועדות בירור מכל הסוגים, להפלת ממשלות ולזירוז הקרע בין אנשי דוד בן-גוריון והממסד הישן של מפא"י. המבצעים עצמם היו קראים ויהודים צעירים ותמימים, שנפתו להאמין לממסד הביטחוני הישראלי, שילמו על כך מחיר אישי יקר וישבו שנים רבות בבית הכלא המצרי.


אני מציע לקוראים ללכת לספרייה הלאומית ולקרוא את העיתונים הישראליים משנת 1954 עד סוף 1955. בהשראת ממשלת מפא"י (גם משה שרת, שהיה ראש ממשלה בזמן הפרשה, האמין בעיתונות מודרכת) קראנו כותרות על "עלילת הדם בקהיר" שהייתה פרי רוח העוועים של "הרודן המצרי". גמאל עבדול נאצר הוצג כיורשו של אדולף היטלר, ומשפטי המעורבים בפרשה תוארו כחלק ממזימה נגד היהודים בכלל והישראלים בפרט. הצנזורה דאגה שהגרסה האמיתית לא תתפרסם בשום פנים ואופן, ובבתי הספר הסבירו לנו שגם הפרשה הזאת היא חלק מ"תולדות עמנו", והסבל הרב שעבר על יהודי הגולה. לעובדות לא ייחסו חשיבות כלשהי במדינה האידיאולוגית שהייתה כאן בשנות החמישים, ולפחות בכך יש כאן עקביות מרשימה. המנטליות הזאת אפיינה את רוב ותיקי היישוב. כאשר פרסמתי בטורי בסופשבוע של "מעריב", בשנת 1983, דברי ביקורת על הגישה הרואה גם בגילויים אמיתיים על ישראל משום עלילת דם, נפגעו רבים. התגובה על ביקורת אמת (מצרים) ועל סיפור שנוי במחלוקת (שוודיה) הייתה זהה בשני המקרים.


* התפרסם ב"כל העיר".

תגובות
נושאים: מאמרים

45 תגובות

  1. אבי הגיב:

    התקשורת הישראלית הימנית, ההיסטרית ונוטפת השנאה והתוקפנות אשמה בדיסאינפורמציה.
    שרת החוץ השבדית שפעלה לשם הורדת האתר בו פורסמו הקריקטורות של מוחמד התפוטרה! עקב התערבותה הבוטה בחופש הביטוי במקרה הנידון (היא כמובן הבינה את חומרת מעשיה ולכן ניסתה לטייח אותם ולהכיחשם, וניתפסה גם בשקר בנוסף לכל).
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —

    מלבד זאת, בתקופה ההיא השמאל השבדי היה בשלטון ושרת החוץ הייתה מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. כיום הימין בשלטון ושר החוץ ורה"מ שבדיה ממפלגת השמרנים. כמובן שזכותה של מפלגת השמרנים לפעול בצורה שונה במדיניות חוץ ולפרש אחרת את חוק חופש הביטוי מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. רק בשיח התקשורתי והציבורי שלנו קיימים קבוצה מונוליטית בשם "שבדים" אשר פועלים בצורה אחידה ללא חילוקי דעות ביניהם.

    בכל מקרה הפרשה שנעשתה בסתר, ולא כמו שהעיתונים הישראלים כותבים בפומבי ובהתלהבות, עוררה תגובה חריפה והפכה לסקנדל בשבדיה ונתפסה ע"י דעת הקהל כפגיעה חמורה בחופש הביטוי (כולל שליחת המכתב על-ידה לתימן), עד כדי כך שהיא ניסתה להכחיש את מעשיה. ברור שהימין שתקף את השמאל על פעולות אלו שעוררו סקנדל, לא יחזור על אותם הפעולות כשהוא עולה לשלטון.

    בקשר למימון הכתבה – לירן לוטקר כבר כתב על זה -"האם הממשל השבדי מימן את כתיבת הספר שעליו התבססה הכתבה על סחר האיברים?
    אתמול התברר לכלי התקשורת בארץ שהספר "אינשאללה", שפירסם העיתונאי דונלד בוסטרום כבר בשנת 2001 ובו נכללה ההאשמה הפלסטינית כי צה"ל גונב אברי פלסטינים, "מומן על-ידי הממשל השבדי".
    בדיקה של הכתוב בדף התודות של הספר מראה כי משרד החוץ השבדי נכלל בשורה ארוכה של ארגונים, שבדיים ופלסטיניים, שעזרו לממן את הכתיבה. אילו טרח נציגו של מי מכלי התקשורת בארץ לדבר עם דונלד בוסטרום עצמו או עם משרד החוץ השבדי, היה מגלה את האמת הפשוטה: משרד החוץ השבדי לא מימן את הספר, כי אם רק חלק קטן ממסעו של בוסטרום לישראל ולשטחים. מימון זה הגיע מראש, כחלק מבקשה של העיתונאי העצמאי לעזרה במחקר. מימון דומה ניתן לעשרות ומאות אנשי תקשורת, תרבות ומחקר אחרים במסגרות שונות ומשונות.
    העובדה שבוסטרום השתמש בנתונים שאסף באותו מסע כדי לכתוב ספר שבו נכתבו האשמות שכאלו (האשמות שכזכור, מובאות כציטוט של פלסטינים ולא כהאשמות של בוסטרום עצמו) אינה קשורה בשום צורה לממשל, והניסיון בארץ להפוך את העניין להוכחה בדבר "אי-הניטרליות השבדית" מריח כניסיון זול ליצור סנסציה נוספת ללא סיבה ממשית".
    — קישור —

  2. דרור בל"ד הגיב:

    כמה תשובות לשאלותיו ותהיותיו של חיים ברעם ניתן למצוא במאמרו של אסף אוני:"דיו סמיך מדם" (הארץ).

    "המאמר לא מאשים את ישראל בהרג פלסטינים בשביל איבריהם, אלא משתמש בתרגיל עיתונאי וותיק, הצבת שאלה: "האם ישראל הרגה פלסטינים בשביל איבריהם?" (כלל אצבע: התשובה לתהיות עיתונאיות שכאלה היא בדרך כלל לא)".

    גם גדעון לוי,המבין שוודית טוב יותר מהבנת הערבית של ליברמן,קבע שהמאמר אנטישמי ומחליש את הטיעונים ואת הביקורת כנגד ישראל.גם הוא הצביע על כך שכל העלאת נושא השואה בהקשרה של שוודיה,מטרתה היתה הסחת הדעת מהנושא עצמו- ביקורת לגיטימית או אנטישמיות?-כדי ליצור את הרושם שישראל,כמו תמיד ומאז ומתמיד,היא הקורבן.

    זהו תעלול ציוני הידוע אף לאחרוני המגיבים הציוניים באתר זה.גדעון לוי עומד על כך במאמרו "ברוגז ברוגז לעולם" (הארץ).
    "התגובות העצבניות והתוקפניות של ישראל הרשמית והעממית החריפו באחרונה. מאמר בעיתון שוודי או מאמר בעיתון אמריקאי, דו"ח של "שוברים שתיקה" או של Human Rights Watch, כל מה שלא מתיישר עם הקו הרשמי, הימני, המיליטריסטי והלאומני, סופג כאן קיתונות של בוז, דה-לגיטימציה ושנאה. זהו סימן מעודד. רק כשהקרקע בוערת תחת הרגליים, התגובות הופכות לאלימות יותר ויותר. רק כשישראל, הרשמית והעממית, מתחילה להבין שמשהו כאן הלך שלא כשורה, משהו רקוב מוסרית, שאולי יש צדק במחאה, בתיעוד ובחשיפה, או אז נותר הנשק האחרון בידי המתגוננים, נשק ההתקפה הפרועה על המוחים והמתעדים".

    מזכיר ברעם את הנינג מנקל:"השנאה וההסתה כלפי כל ארגוני זכויות האדם בעולם וכלפי הקהילה הבינלאומית בכלל מעוררת חלחלה ופחד, לא פחות מאשר ההכתמה הגבלסית של האינטלקטואלים ושל אנשי השמאל כ"וירוס".

    חלחלה בוודאי,אך שימו לב איך הפכנו-לאחר שהתרגלנו להיות בוגדים וגייס חמישי- גם לאיום אסטרטגי קיומי.ישראל הראל-למשיסה היינו
    (הארץ)."ליברמן שבר את קשר השתיקה של ישראל הרשמית לנוכח מסע הכפשה חובק גלובוס, שמנהלים חלק מאמצעי התקשורת ועמותות אין ספור (בהן ישראליות), המכשיר את דעת הקהל – והממשלות הנוהות אחרי דעת הקהל – לראות במדינה היהודית וירוס המסכן את שלום העולם".
    יש גם פתרון:"מאבק אסטרטגי רב שלבי נגד הרשת המסועפת של הארגונים, שעיקר מטרתם, ואולי כולה, היא להביא להתפוררות של ישראל".יש גם מוציא לפועל:" אולי עתה, כשהמועצה לביטחון לאומי בראשות עוזי ארד עוטה סמכות וראייה אסטרטגית שלא היו לה קודם בואו אליה, יהיה מי שיזהה נכונה את גודל הסכנה".

    מי שרוצה יכול להמשיך לדבר על מלה"ע ה2 ועל חלקה של שוודיה בה.במקביל,אפשר להזכר בערגה
    בימי שלטון האימים של שמיר.

  3. הצחקת אותנו הגיב:

    צריך לחקור את הפרשה בשתוף ארגוני זכויות אדם בישראל. איזה ארגון ואיזה אדם בדיוק יחקור את עלילת הדם? אולי ספירו הצדיק שכבר כתב שהספור מתקבל על הדעת? אולי האגודה לזכויות המחבל והגנב שלא נשמע קולה בעניני אי שיווין בתוך ישראל אך נזעקת לקרב בכל פעם שפוגעים במחבל תמים או שודד שרק רצה להתפרנס מעט? עצם הדרישה לחקור את הענין מצביע על עליבותם המוסרית של המציעים. למה לא לחקור את הידיעה המפורסמת על המצות שנאפות בדם ילדים נוצרים? למה לא לחקור את המידע המוסלמי המהימן שהיהודים הם שהפיצו את וירוס האידס? ובכלל הרי ידוע שאין עשן בלי אש ואם ככולם חושבים שהיהודים הם רוצחים חסרי מצפון הרי שברור שיש משהו וצריך להוקיע אותם. הרי בדיוק כך התחילה האגדה על הכבוש הישראלי האכזרי ששום עובדה לא תערער את אמינותו – לא העובדה שהפלשתינים/הערבים סרבו כבר מספר פעמים להקים מדינה משלהם, לא העובדה שכל האמצעים (המאד לא נחמדים) שנוקטת ישראל נגד הפלשתינים לא באו לעולם אלא כדי למנוע רצח אזרחים ישראלים ע"י הצדיקים הפלשתינים ולא העובדה שפושעי המלחמה האמיתים הם המוסלמים בכלל והפלשתינים בפרט שלהגיד עליהם מילה רעה זו כמובן גזענות. אז ישראל התקימה עד מלחמת ששת הימים בלי אהדת רוב העולם עם חרם ערבי והיא תתקיים גם עכשיו בלי זה עד שאירופה תבין מי הגורם האמיתי לטרור ולהרס הדמוקרטיה.

  4. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    מ"ג’יש א-דיפעא" ל"יאהוד" אנטישמי
    =============================
    יש עוד כמה פלסטינים שקוראים לצבא ההגנה [לישראל] "ג’יש א-דיפעא". אבל רוב הפלסטינים מכנים את חיילי צבא הכיבוש "יאהוד". הם שמים ואינם אנטי-שמים.

    הכיבוש הפך את ה"יאהוד" לצבא אנטישמי. צודק דרור-בל"ד, וצריך לומר שישראל הכובשת [ולא רק דו"צ] הפכה את תומכיה לאנטישמים — שונאי יהודים בעלי מוסר וערבים כאחד. גם זה עובדה: ישראל עושה הכל כדי להסיח את הדעת מפשעיה אל עבר אזכור השואה. מאמרו של יוזף יופה, עורך השבועון הגרמני-ליברלי Die Zeit בכותרת "השואה כסלע קיומנו" מבהיר את העניין.

    — קישור —

    נתניהו בחר להקדיש שעה יקרה לקבלת מתנה מ"בילד צייטונג", אחד הצהובונים של קבוצת אקסל שפרינגר — תוכניות של מחנה אושוויץ. מתי יקבל ראש ממשלה ישראלי את תוכניות ה"מלחמה" נגד אזרחי עזה, תוכניות הרס בתיהם שם במחנות הפליטים, בערים ובכפרים.

    אם ננהג כנאצים [אפילו בתחילת שלטונם] נזמין עלינו עוד ועוד התקפות!
    איננו צריכים לשכוח או להשכיח את ההיסטוריה – אבל אסור ללמוד מ ה נ א צ י ם "להתנהג". במיוחד האיסור הזה חל על בני דת שבחלקם ניצלו מהשואה.

    נתניהו הוא זה שהפך את המעמד הבינוני ליותר עני, והעשיר את המאית העליונה. גם את הפנסיה שהמדינה מקבלת מגרמניה עבור אותם ניצולי השואה אין המדינה של נתניהו מעבירה להם! וגם בנק לאומי [שהיה בנק אנגלו-פלשתינא ונשלט בידי המדינה] בו הפקידו נספי-שואה את כספו עוד לא החזיר למשפחות ההרוגים את הפקדות קרוביהם!

    הציונות היא שמנעה מרבים מיהודי אירופה את זכות המקלט בארץ-ישראל. הציונות עשתה ס ל ק צ י ה.
    ב- 17.10.1933 נפגש Arthur Grenfell Wauchope – הנציב העליון הבריטי האוהד ביותר של "היישוב" והתנועה הציונית עם הנהלת הסוכנות היהודית והודיע להם ש"הסוכנות היהודית חופשית לחלק סרטיפיקטים למי שהיא רוצה". השיב לו בן-גוריון:
    "אנו זקוקים לעלייה מובחרת. הציונות אינה מפעל פילנטרופי. אנו זקוקים פה לטיפוס מעולה של יהודים, שיפתחו את הבית הלאומי"… ל"עליה סלקטיבית"… "א"י אינה זקוקה כיום למהגרים סתם, אלא לחלוצים… לנוער ציוני… חלוצי… שכבר עבר הכשרה מתאימה". בכך סתם דויד בן גוריון את הגולל על הגולה.

    וחיים וייצמן ה"ליברל" כתב: "מליוני היהודים האלה, אבק אדם הם על גלגלי ההיסטוריה. אפשר שיצטרך להיזרות ברוח. לא נהפוך את תל-אביב שלנו לעוד גיטו בזוי." כן, ב ז ו י, כתב וייצמן על הגולה שנאבקה בנאצים. (חיים ויצמן, NEW JUDEA, לונדון, סתו, 1937). והמנהיג הציוני יצחק גרינבוים, שהיה יושב ראש ועדת ההצלה של הסוכנות היהודית כתב ואישר: "כששאלו אותי: ´האם תוכלו לתת מכספי קרן היסוד להצלת היהודים בארצות הגולה´? אמרתי: לא! ואני אומר עוד פעם: לא! לדעתי, צריך לעמוד בפני גל זה הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה שניה!"

    איזכור השואה בידי נציגי הציונות –הפושעת בשלום וביטחון יהודים וערבים– הוא מעשה טמא, של אנשים טמאים. הם נאחזים בזכרון השואה, ב"יד ושם", כדי להצדיק את מעשי הנבלה שלהם נגד בני הארץ הפלסטינים, כאילו בכך יבטיחו את "ביטחון העם". זה מעשה שקר וכזב. חבל שרבים וטובים נופלים ברשתו.

  5. חיים ברעם הגיב:

    לצוחק,

    הצחוק יפה לבריאות. כדאי רק שתזכור שלעומת הפשע הזה (שכנראה לא קרה) התרחשו ומתרחשים פשעים נוראים נגד העם הפלסטיני בכל יום. הצדקנות לא תועיל לכם. היישות שלנו תתקיים רק אם נתפשר באמת עם הפלסטינים.

  6. לחיים ברעם הגיב:

    אתה מתלונן (שלא למור מתבכיין באופן טיפוסי( על "הבכיינות הטיפוסית" של בן-דרור ימיני, בלי להתייחס עניינית לתוכן ההתבכיינות הזו.

    ובכן, "ההתבכיינות" עיקרה טענה שאתם גופים שאתה מעלה על נס אינם זכאים לאשראי בלתי מוגבל, ואינם נעלים מכל חשד באופן אוטומטי וגורף. כי יש להם אג’נדה פוליטית, והפרסומים שלהם מיועדים לשרת את האג’נדה הזו.

    אם יוכח שהנפשות הפועלות לוקות באופן בוטה
    1. בהטייה פוליטית חריפה
    2. חוסר אובייקטיביות וחוסר נייטרליות
    3. חוסר מקצועיות
    4. חוסר כלים לביצוע המשימה
    אזי לדו"חות, למסקנות ולעמדות שלהם אין אמינות ואין רלוונטיות.

    הטענה שלך שאין לצפות מ"השוודים", הארגונים השונים, ו"הקהיליה הבינלאומית" לנייטראליות היא מזעזעת כשלעצמה.

    אתה טוען ש"איכותם המוסרית של מבקרנו" צריכה לתת לנו סימן, אבל אם יש סימן שאלה גדול על האיכות המוסרית הזו, מה המשמעות של הסימן?

    מה שקובע איכות מוסרית הם המעשים.
    אם המעשים כוללים "חוסר נייטראליות" בלשונך, היומרה לתו-האיכות הלכה פארש.

    קישור למאמר של בן-דרור ימיני בעניין תו-האיכות של "השליח"
    — קישור —

    HRW מתיימרים להיות מכון תקנים? הם בעצמם לא עומדים בתקן בסיסי והם מתיימרים לחלק ציונים למישהו אחר? עגום ומופרך.

    שוודיה לוקה בחוסר נייטראליות אפילו לדעתך, וחוסר הנייטראליות הזה עצמו מכשיר את השוודים כבעלי "איכות מוסרית גבוהה"?

    ההסברים שלך מלאים סתירות.
    או שאולי יש פה טיעון מעגלי:

    1. ישראל רעה והפלסטינים טובים
    2. יש בשוודיה הלך רוח אנטי-ישראלי
    3. הומניסטים הם נגד הרעים ובעד הטובים
    4. האנטי-ישראליות של השוודים מעידה כשלעצמה שהשוודים הם הומניסטים.

    לכן אם השוודים הם נגד ישראל ובעד הפלסטינים זה מוכיח ש:-

    ישראל רעה והפלסטינים טובים

    מ.ש.ל.

  7. אחד שקורא גם שבדית, דנית, נורבגית ופינית הגיב:

    "יש דברים בגו". "אין עשן בלי אש" – אפילו עשן של פגז זרחן גורם אש. פגזי ופצצות מיצרר על בית חולים, כמו זה שנורה על בית החולים הממלתי בתיבנין בלבנון "לא מצטלם טוב"…
    לא סתם מתגברת הביקורת נגד הכיבוש הישראלי בעתונות ובמדיה האלקטרונית בצפון אירופה וגם מעבר לגבולות אירופה. שתי מלחמות אולמרט, חלוץ וברק האחרונות הציגו לעולם את ההתקרנפות הישראלית "במיטבה".
    לעיתים במצב הזה, יש גם עיתונאים שמשתטים לכתוב שטויות ולחבר עובדות ישנות וכאלה שכלל אינן כאלה ל"סיפור עיתונאי". כזה היה המאמר באפטונבלדט. אבל מה שברור הוא שהביקורת תחמיר עם כל פשע מלחמה נוסף שיבצע "הצבא המוסרי בעולם".
    כל עוד ישראל תמשיך לקרבן את שכניה ולגזול את עולמם של הפלסטינים, נמשיך להימנות על המשטרים השנואים בעולם. זאת גם הסבירו היום לנו "הזקנים" – ג’ימי קרטר, דסמונד טוטו, מרי רובינסון ונשיא ברזיל בעבר קרדוסו בביקרם בבלעין.

    — קישור —
    — קישור —

    וגם עקיבא אלדר שראיין את הארכיבישוף דזמונד טוטו, שאמר "הפלסטינים משלמים את מחיר השואה"…
    — קישור —

  8. מושון לדרור הגיב:

    המאמר לא משתמש בתרגיל עיתונאי ותיק אלא דווקא אתה, והתרגיל נקרא "מכבסת מילים".
    העלאת השאלה "האם ישראל הרגה פלסטינים בשביל איבריהם?" יחד עם איזכור הפרשה בניו-ג’רזי – זה בדיוק כמו כתיבת הדברים כעובדות, כאשר המטרה היא ליטוע את קו המחשבה האנטישמי בלב הקוראים. הכוונה ברורה והמטרה הושגה.

    קו הטיעונים שלך ושל גדעון לוי מסתמך על כך שככל שמשהו מרגיז יותר כך הוא נכון יותר.
    זו כידוע איוולת לשמה, ישנם מספיק תובעים במשפטי דיבה שהתרגזו וזכו מפני שהדברים (המרגיזים) התבררו כלא נכונים.
    אתה בעצמך מצטט את גדעון לוי כמי שאומר ש"שהמאמר אנטישמי ומחליש את הטיעונים ואת הביקורת כנגד ישראל".

    לגבי "מסע הכפשה חובק גלובוס" עליו מדברים ליברמן והראל – אני משוכנע שאותם ישראלים שמנהלים קמפיין נגד מדיניות ישראל (או נגד ישראל עצמה) – מטרתם טובה, אבל הם לא מבינים שהם משחקים לידיהם של אנטישמים דוגמת העיתונאי שבדי,
    בדיוק כמו שאותם נטורי-קרטא שנסעו לכנס הכחשת השואה רצו לקדם מטרה אנטי-ציונית ותמכו בלי משים במטרה אנטישמית,
    כי אין מה לעשות – השתיים כרוכות זו בזו.

  9. דרור בל"ד-למושון הגיב:

    למושון
    כתבת כי "המטרה היא ליטוע את קו המחשבה האנטישמי בלב הקוראים. הכוונה ברורה והמטרה הושגה".אני מסכים איתך.

    עכשיו,לאחר שאמינותו של דובר צה"ל שווה לקליפת השום,אין זה משנה כלל אם היו או לא היו דברים מעולם.עכשיו כל מה שייאמר על צה"ל יתקבל בהבנה,שום דבר כבר לא חשוד בחוסר סבירות קיצוני.

    לשעת טרף זו חיכו עוכרי ישראל.הם ינצלו אותה עד תום.מי שהגיש להם אותה על מגש של כסף,הוא דובר צה"ל,והממונה עליו.

    קו הטיעונים שלי (ושל גדעון לוי) הוא כי ישראל עושה הכל כדי להסיח את הדעת מפשעיה אל עבר אזכור השואה.ראשית,זוהי זילות השואה(גועל נפש בפני עצמו) ושנית,זה מראה על חוסר יכולת להתמודד עם הטענות לגופן.וראה עוד:
    גדעון לוי-עיתונות זולה(הארץ).
    — קישור —
    יצחק לאור-הקורקבן והקורבן(הארץ)
    — קישור —
    אלמוג בהר-פרדוקס הקורבנות(אתר רשימות)
    — קישור —

    אין לקשור את הטרור התודעתי הציוני(הסחת דעת,זריית חול בעיניים)עם נכונות\אי נכונות מאמר זה או אחר.הדגשתי כי זהו מאמר אנטישמי.

    כתבת:"הם לא מבינים שהם משחקים לידיהם של אנטישמים דוגמת העיתונאי שבדי,…".
    ההיפך הוא הנכון.מי שמכחיש פשעי מלחמה,הוא אשר מעודד אנטישמיות.אני גם חושד כי מטרה נוספת של טרוריסטים אלה(טרור תודעתי) הוא לגרום לעליית יהודים נוספים לישראל,והפחדת אזרחים ישראלים תמימים הרוצים להסתלק מפה, בטענה כי "שם" יש אנטישמיות. יש אנטישמיות, אף אחד לא מכחיש זאת ,אך מעשיה הנפשעים של ישראל מעודדים אותה.אני חושד כי הגברת האנטישמיות,אותה מעודדת ישראל, נעשה במזיד.

    אמור מעתה:דובר צה"ל מעודד אנטישמיות. גם על זה יישפט בהאג.

  10. קורא אנגלי הגיב:

    מתי נחטף המונח "אנטישמיות" כמציין דיעה קדומה עם או בלי אמוציה שלילית חסרת ביסוס כלפי יהודים הנשענת על גזענות נטו למונח המציין התנגדות למדיניות המבוצעת ע"י מדינת ישראל?

    לפחות כל יומיים (ללא הגזמה!) מתנגן המונח (במשמעותו החדשה, זו המגוייסת) מעלי דפי התקשורת ומחלחל לנשמת הצבור.

    עד כדי כך שכל מי שאינו חובש כובע טמבל, מסתובב עם סנדלים ומחזיק מנה פלאפל (עם כשרות של הבד"ץ) בידו מיד חשוד באנטישמיות!

    מתי בדיוק יש כוונה לשים לדבר הזה סוף?

  11. ניצן אביב הגיב:

    אני, רק שאלה:

    האם נטעה אם נניח, שהתגובה הנתעבת מעוררת הקבס של "הצחקתם אותנו" [כמובן, בעילום שם] מתוזמנת, מתוזמרת ואולי אף ממומנת? על-ידי דוברי המימסד הלאומני-הימני-הקיצוני-הגזעני והפאשיסטי המתועב, או למצער נכתבה בהשראתו, ע"י נושא דברם ו/או ע"י פאנאט לאומן מחליא ונאלח, שהנפש נוקעת מדבריו!

    צר לי, אבל הצחקת אותנו באמת "עלום השם" הלאומן, אך זהו צחוק מהול בבכי מתייפח קורע-לב ובכאב-לב גדול, על חיים צעירים שאובדים לריק במהלך השנים עקב הכיבוש המזויע הנורא, הנמשך למעלה מ-42 שנה, ההולך מחריף ומעצים לאחר כינונה של ממשלת הימין הלאומני הקיצוני, הגזעני והפאשיסטי והמשך הדיכוי, הנישול העושק והניצול האכזרי של העם הפלסטיני, כמו גם המשך הסיפוח וההתנחלויות והמאחזים בשטחים הכבושים, שסופו אינו נראה באופק.

  12. אחד שקורא גם שבדית, דנית, נורבגית ופינית הגיב:

    "יש דברים בגו". "אין עשן בלי אש" – אפילו עשן של פגז זרחן גורם אש. פגזי ופצצות מיצרר על בית חולים, כמו זה שנורה על בית החולים הממלתי בתיבנין בלבנון "לא מצטלם טוב"…
    לא סתם מתגברת הביקורת נגד הכיבוש הישראלי בעתונות ובמדיה האלקטרונית בצפון אירופה וגם מעבר לגבולות אירופה. שתי מלחמות אולמרט, חלוץ וברק האחרונות הציגו לעולם את ההתקרנפות הישראלית "במיטבה".
    לעיתים במצב הזה, יש גם עיתונאים שמשתטים לכתוב שטויות ולחבר עובדות ישנות וכאלה שכלל אינן כאלה ל"סיפור עיתונאי". כזה היה המאמר באפטונבלדט. אבל מה שברור הוא שהביקורת תחמיר עם כל פשע מלחמה נוסף שיבצע "הצבא המוסרי בעולם".
    כל עוד ישראל תמשיך לקרבן את שכניה ולגזול את עולמם של הפלסטינים, נמשיך להימנות על המשטרים השנואים בעולם. זאת גם הסבירו היום לנו "הזקנים" – ג’ימי קרטר, דסמונד טוטו, מרי רובינסון ונשיא ברזיל בעבר קרדוסו בביקרם בבלעין.
    — קישור —
    — קישור —
    וגם עקיבא אלדר שראיין את הארכיבישוף דזמונד טוטו, שאמר "הפלסטינים משלמים את מחיר השואה"…
    — קישור —

  13. אבי הגיב:

    בקשר ל"מימון" של המאמר והספר ע"י ממשלת שבדי, אני אצטט את לירן לוטקר "האם הממשל השבדי מימן את כתיבת הספר שעליו התבססה הכתבה על סחר האיברים?
    אתמול התברר לכלי התקשורת בארץ שהספר "אינשאללה", שפירסם העיתונאי דונלד בוסטרום כבר בשנת 2001 ובו נכללה ההאשמה הפלסטינית כי צה"ל גונב אברי פלסטינים, "מומן על-ידי הממשל השבדי".
    בדיקה של הכתוב בדף התודות של הספר מראה כי משרד החוץ השבדי נכלל בשורה ארוכה של ארגונים, שבדיים ופלסטיניים, שעזרו לממן את הכתיבה. אילו טרח נציגו של מי מכלי התקשורת בארץ לדבר עם דונלד בוסטרום עצמו או עם משרד החוץ השבדי, היה מגלה את האמת הפשוטה: משרד החוץ השבדי לא מימן את הספר, כי אם רק חלק קטן ממסעו של בוסטרום לישראל ולשטחים. מימון זה הגיע מראש, כחלק מבקשה של העיתונאי העצמאי לעזרה במחקר. מימון דומה ניתן לעשרות ומאות אנשי תקשורת, תרבות ומחקר אחרים במסגרות שונות ומשונות.
    העובדה שבוסטרום השתמש בנתונים שאסף באותו מסע כדי לכתוב ספר שבו נכתבו האשמות שכאלו (האשמות שכזכור, מובאות כציטוט של פלסטינים ולא כהאשמות של בוסטרום עצמו) אינה קשורה בשום צורה לממשל, והניסיון בארץ להפוך את העניין להוכחה בדבר "אי-הניטרליות השבדית" מריח כניסיון זול ליצור סנסציה נוספת ללא סיבה ממשית."
    — קישור —

  14. לברעם מהצוחק הגיב:

    לא שהתנהלותה של ישראל היא דוגמא לצדק המוחלט אבל היא בהחלט דוגמא להתנהלות צודקת לעומת יתר העולם בכלל והפלשתינים בפרט. התשובה שלך היא ההוכחה הטובה ביותר מדוע מדינת ישראל צדקה שהקימה קול צעקה אחרי הפרסום האנטישמי בשבדיה. בעבר כאשר "השמאל" פרסם שקרים על אכזריות הכבוש הישראלי ופשעי המלחמה שישראל מבצעת צחקנו בביטול כי הרי מי יאמין לשקרים עלובים כאלה. התוצאה היא שהיום חלק מהעולם מאמין שישראל מבצעת פשעים נגד הפלשתינים כאשר האמת הפשוטה היא שהפלשתינים הם פושעי המלחמה בספור האומלל הזה. לכן היום יש צורך להוקיע כל שקרן מסוג זה שמפיץ את עלילות הדם על ישראל והציונות.בנגוד לאנשי "השמאל" אני מאמין (ומכיוון שאני כבר מבוגר זו אמונה של 40 שנה בערך) שיש צורך בשתי מדינות לשני עמים אבל בנגוד לשקרנים ברור לי שהאשמים היחידים ללא כל הסתיגות לכך שאין מדינה פלשתינית הם הפלשתינים עצמם אשר כלל אינם מעונינים כנראה במדינה פלשתינית לצד ישראל אלא במדינה ערבית במקום ישראל. בהתאם למסורת הפלשתינית המפוארת הדבר יהיה כרוך בהכרח ברצח רוב אם לא כל היהודים בישראל כאשר העולם עומד מנגד ומצקצק בלשונו במקרה הטוב ומתיחס בשיוויון נפש לרצח היהודים אם להיות מציאותי. אז אם אתה מדבר על שתי מדינות לשני עמים בלי ספק אני אתך אבל אם אתה בעד שתי מדינות לעם אחד באמצעות הפצת שקרים על ישראל אל יהיה חלקי עם הפשיסטים האדומים.

  15. מרדכי בלייוייס הגיב:

    בקשר למחתרת היהודית במצרים – הפשע הכי גדול של עסק הביש והתוקפנות המשולשת ("מבצע קדש") הוא זה שגרמו לחורבנה של יהדות מצרים. עשרות אלפי יהודים נאלצו לעזוב. המדיניות של ישראל מזיקה למי שחי בישראל ובקולוניות שלה, וליהודים בעולם.

  16. רונן הגיב:

    הכתבה מאוד מאוד הועילה למדינת ישראלה וחבל שהתפרסמה.
    כל עוד יתפרסמו שקרים אז אף אחד כבר לא יאמין לדברים הרעים והאמיתיים שקורים בשטחים.
    העיתון השבדי עשה "שרות דב" לפלסטינאים .

  17. מצונזר הגיב:

    ננסה שוב –

    האם חיים ברעם יכול/רוצה לענות על השאלות הבאות:

    בהנחה שכל המעורבים בפרסום ("כתב", עורכת "תרבות" ועורך ראשי) היו מודעים לכך שמדובר בספקולציה שלא רק שאין לה שמץ ביסוס, היא גם לא עומדת במבחן אלמנטרי של סבירות (מבחינה פרקטית) אפילו עבור מי שמאמין שישראל היא השטן עלי אדמות –

    1. מה היה המניע של עורך העיתון לפרסם את הכתבה הזו?
    2. מה היה המניע של כתבת התרבות?
    3. מה היה המניע של בורסטרום?

    וגם אם נגיד שהמניעים היו סנסציונליזם עם עין על הגדלת תפוצה מצד הראשון, ו"רצון להעלות את מצוקת הפלסטינים על סדר היום" אצל השניים האחרים

    מה ב"תימה" של הכתבה גרם לכל שלישית ההומניסטים שוחרי זכויות האדם הנ"ל להאמין שזהו הכלי הנכון לפרוט על נימי הלב של קהל היעד?

    עוד שאלה –

    העיתון הנ"ל הוא המקבילה השוודית של ידיעות-אחרונות (למעט העובדה שידיעות בבעלות פרטית ואפטונבלאדט בבעלות של פדרצית האיגודים המקצועיים של שוודיה) –

    אילו וושינגטון פוסט למשל (או הטלגרף באנגליה) היה מפרסם ידיעה דומה באיכותה על פלסטינים, התגובה שלך היתה פושרת באותה מידה?

  18. לדרור בל"ד הגיב:

    מימיי לא הסכמתי עם תגובה כמו שאני מסכים עם תגובתך האחרונה. ואני בכלל מצביע מרצ.
    אולי התהום ביננו לא כזו עמוקה…

  19. אור-לדרור הגיב:

    שלום דרור היקר. התגעגעתי לדו שיח הפורה עימך. הפעם גם בחרת להפגין כלפי חביבות מפתיעה- אינך קורא לי רשע מרושע, ואפילו לא מאיים שיתלו אותי בהאג. תודה!!!

    ולעניין עצמו-כפי שאולי שמת לב, לא ממש השתדלתי לדייק בעובדות, רק ניסיתי להעביר נקודה.
    בתקופת זמן של עשרות שנים ניתן לדלות ציטוטים אשר "יוכיחו" כל דבר שתחפוץ. דליית ציטוטים סלקטיבית היא איננה שיטה רצינית לחקור את ההסטוריה. רק מסה מצטברת של אמירות, המגובות גם במעשים, יכולה להוות עדות רצינית להתרחשות הסטורית מורכבת.
    (אין בכל מה שנאמר לעיל נסיון להכחיש את הטענה בדבר הסלקטיביות של הציונות. זהו נושא שהידע שלי לגביו איננו רחב מספיק, ולכן לא אביע דעה). תגובתי הקודמת נכתבה בטון ציני, וכל מטרתה הייתה להציג את חוסר הרצינות של שיטתו ה"מחקרית" של i2c. התוכן הווה רק בסיס להתמקדות במתודולוגיה.

  20. חיים ברעם הגיב:

    לצערי אין לי שום אפשרות לדעת על המניעים לפירסום וכל זה. מימי לא שמעתי על העיתון הזה עד שהופיעו התגובות (ההיסטריות) אצלנו.אנחנו בשמאל אחראים אישית על כל מה שקורה בעולם, כמובן, אבל קשה לנו לטפל בבעיותיו של עיתון בשוודית, שאין לנו שום קשר אליו. נכון שכתבתי בעבר מאמרים בעיתון האיכות השוודי דגנס ניהטר שבהם, הפתעה הפתעה, גיניתי את הפלישה הנפשעת ללבנון בשנת 1982.
    אני מבדיל בין ביקורת על הכובשים לבין ביקורת על הנכבשים (שגם הם אינם חסיני ביקורת). כל זה, מבעד לפריזמה של דאגה לעמי, לא פחות מאשר לעמים אחרים.

  21. רב מניו-ג’רסי הגיב:

    לא הייתי אומר שהיא לא עומדת במבחן אלמנטרי של סבירות. הרי רשת סוחרי האיברים מניו-ג’רזי אכן טענה שאת האיברים להשתלה הם השיגו ממדינת ישראל, ושמדובר באיברים שהשושגו בדרכים מפוקפקות בסחר לא חוקי.

  22. אור ל-eye2c הגיב:

    הנה כי כן, מסתבר שטעינו, הוטענו ותעינו באפילת השקריות המתעתעת.
    התודה והברכה ל-i2c אשר בא ופקח את עינינו.
    כעת מתחוור שיהודי אירופה ביקשו לעלות בהמוניהם לארץ מי המנוחות ונאות הדשא. שם חיכו להם שוטרי המנדט וערביי המקום בזרועות פתוחות ועם תה זב חלב ובקלאווה זבת דבש.
    אולם שני הקירחים הנרגנים, ויצמן את בן גוריון, עמדו בסירובם: "הבו לנו רק את יפי הבלורית והתואר, בכל השאר אין צורך ואין חפץ" (קצת כמו הנמוכצ’יק השחרחר שגילה העדפה ברורה דווקא לבלונדינים גבוהים).
    הם לא רק דיברו, אלא אף עשו מעשה- שלחו את אחד מבניה יפי הבלורית של הארץ לירות על אוניית המעפילים "אלטלנה" ולהטביעה. הכל כדי למנוע משלוח נוסף של יהודים חיוורים, נשריים וממושקפים שרק יקטינו את תשואות המפעל הציוני. בעשותם כך, גזרו את דינם של מיליונים להשמדה.

    וכל מי שעדיין מאמין שיש בנראטיב הציוני זעירון של קמצוץ של אמת מוזמן להתעמת עם הציטוט הבא – אלברט (ישראלי יהודי): "כולם פה שקרנים חארות"; זהבי: "אלברט צודק במאה אחוז, שקרנים חארות" (אלברט ונתן זהבי, תכנית הרדיו של נתן זהבי, 2004).

  23. חיים ברעם הגיב:

    למצונזר,
    מעולם לא ידעתי שיש כאן כל כך הרבה חופש ביטוי ל"מצונזרים" ואני בכנות שמח על כך.
    תגובתך לא הוסיפה דבר, ולכן גם לי אין הרבה מה להוסיף. אתה עולה על בריקדות כדי להנציח את העוול שנעשה כאן לערבים כבר עשרות שנים; אני עולה על בריקדות כדי לשנות את המציאות הזאת. כל פרשנות אחרת איננה אלא "היתממות"

  24. ל"רב" הגיב:

    לא עומד במבחן אלמנטרי של סבירות למי שהטריח את עצמו ללמוד משהו על התנאים שבהם ניתן לבצע השתלות, ולמי שהטריח את עצמו להתעדכן במה בדיוק מאשימים את הכנופיה מניו-ג’רסי.

    כנראה שאדוני לא יודע וגם לא רוצה ללמוד.
    אל שכמוך מכוון בורסטרום.

  25. שירה הגיב:

    ישראל מתנהגת כמו בעל שבוגד באשתו שנים ואח"כ כשהיא בוגדת בו פעם אחת הוא מזועזע ולא יכול להאמין שהיא עשתה לו את זה.

    ישראל מנהלת את יחסי החוץ והפנים שלה ע"י שקרים ומניפולציות שאותם היא ארגה ושכללה ושיפרה שנים, ביחד עם הכיבוש שאותו היא מעמיקה ומטפחת עם כל מאחז או שיטה חדשה או צו אלוף קטנטן חדש, ואז פתאום יש איזו כתבה שבדית שאולי היא שקר, אולי שמועה, אולי אמת, אולי אמת שלא כולם שם בצמרת יודעים אותה- ואז- איזה זעזוע! בשלטון, בציבור. כולם בשוק!

    הזעזוע הזה בציבור הרחב (אני מאוד אופתע עם השליטים שלנו שמתקלחים בדם באמת מזועזעים. אם כן, אז אי ראיית המציאות שלהם והדיסוננס שבתוכם יכול לקבל גם הגדרה קלינית) רק מראה שלאנשים אין מושג ירוק ממה שקורה בשטחים, שהם באמת מאמינים שהסיפור "הזה" זה איזה שיא חדש באנטישמיות (חזרה לדם של יהודים למצות) ושיא חדש בשקרים שהשמאל (והשבדים האנטישמים) מפיצים על הכיבוש (שהוא למעשה נאור ביותר, וצבא מוסרי לא מבצע פשעי מלחמה וזה הם שרוצים להרוג אותנו אז נהרוג אותם קודם עד שהם יבינו וכשהם סוף סוף "יבינו" אז נושיט להם עלה זית שכבר נרקב ורועד לנו ביד מרוב שאנחנו כבר מתים להגיש להם אותו).
    התגובות וההזדעזעות (בין אם היא הזדעזעות מדומה מהלמעלה או אמיתית מלמטה) מראות על הבורות העצומה והמפחידה של מיליוני היהודים פה ביחס למה שקורה באמת בשטחים.

    ולא אסיים בלי השוואה לשואה. אני חושבת (ממה שקראתי שמעתי, לימודים וכו’) שיותר גרמנים ידעו מה קורה ליהודים מאשר יהודים שיודעים מה קורה בשטחים. והסיפור השבדי הוא חשיפה מצוינת של חוסר הידע הזה.

  26. מצונזר לחיים ברעם הגיב:

    1. ההיתממות יפה לך.

    2. לא נשאלת על "ביקורת" אלא על "הכפשה".

    אילו עיתון מרכזי כלשהו בארה"ב (לא הנשיונל אנקוויירר) היה מעלה כתבה במדור הלייף-סטייל, שעיקרה "דיברתי עם יהודים שטוענים שהם חושדים שהבשר בתבשילי הטלה במסעדות הערביות למעשה לא מגיע מחתולים אלא מתינוקות יהודים רכים", יש להניח שלא היית קורא לזה "ביקורת על המדוכאים" ומיתמם לטעון שאין לך אפשרות לדעת מה המניע לפרסום כזה.

    גם הטענה שאתה מתרכז אך ורק בספקולציות על למה "אנחנו" עושים מה שאנחנו עושים תהיה מופרכת, כי פרשנות עניפה על המניעים של בוש ושות’ לא היתה לך בעיה לתת.

    ועוד – למעשה כל הטור שלך הוא סנגוריה על המניעים הטהורים של השוודים וכיוב’.

    זאת אומרת אין לך בעיה לדון במניעים של "שוודים", כל עוד הם מתאימים לתפיסת העולם שלך. רק כשמשהו סותר את האמונות הבסיסיות שלך, פתאום "אין לך מושג" מה הם רצו להשיג.

    לא משכנע.

    דרך אגב, אין להכליל על "שוודים" כמו שאין להכליל על אף קבוצה אחרת. כמו אצלנו, יש שוודים טובים ושוודים רעים.

    בטוחני שקארל בילדט המסכן, למשל, מצא את עצמו בין הפטיש לסדן.
    מצד אחד מדיה חופשית מהתערבות היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה. מצד שני – הכתבה הזו, דווקא משום שהופיעה בכלי תקשורת "מכובד", מעידה שמשהו רקוב מאוד בממלכת שוודיה.

    יש יתרון פשוט לדילמה, כי גינוי והתנערות אינם "התערבות", לכן מראש חבל שממשלת שוודיה טיפסה על העץ הזה.

    אבל מטריד מאוד שאתה מסרב להודות שהמקרה הנדון מוכיח כי העורך הראשי של העיתון ה"סוציאל דמוקרטי", עורכת ה"תרבות" של העיתון הזה, ודונלד בורסטרום עצמו, פעלו ממניעים פסולים.

  27. נתן. הגיב:

    לEYE2C

    מראשית הציונות ועד היום עלו למדינת ישראל אנשים מקרוב ל80 מדינות מכל קצוות הגלובוס שדוברים למעלה מ100 שפות.

    למעשה מדינת ישראל היא המדינה הרב תרבותית ביותר בעולם אם אכן מדובר ב"סלקציה" אין ספק שמדובר בסלקציה הגרועה ביותר בהסטוריה האנושית.

  28. דרור בל"ד-על מחשבות בטלות הגיב:

    מאחר שישב המגיב אור בטל,נעשה בית אב להרהורים משונים,כדרך בני אדם בטלים שמולידים
    מחשבות בטלות.(עגנון-המכתב,ספר המעשים).

    מוסיף מישל פוקו:"השגעון עומד בדיוק בנקודת המגע בין החלומי למוטעה.בשינוי צורותיו הוא עובר על פני השטח שבו הם נפגשים.השגעון שותף הוא עם השגגה באי-האמת,ועם השרירות בחיוב או בשלילה.מן החלום נוטל השגעון את שטף הדימויים ואת הנוכחות הססגונית של תעתועי-חושים,אך בעוד השגגה אינה אלא אי-אמת,ואילו החלום אינו מאשר ואינו שופט,הרי השגעון ממלא את החלל הריק של השגגה בדימויים,ומקשר בין תעתועי חושים ע"י שהוא מאשר את הכוזב".
    (תולדות השגעון בעידן התבונה,עמ’86,הוצאת כתר, תרגם אהרן אמיר).

    כך קרה שציטוטים שהובאו,כלומר נאמרו-ויש עדים לדבר-הוכחשו ,כלומר להד"מ,והויכוח(אין לקרוא לזה דיון,ובוודאי לא רציני)הפך לויכוח על עובדות.לא עוד הוצאת דברים מהקשרם,אפילו לא הסחת הדעת,האהובה כל כך על המגיבים הציוניים.ואפשר כמובן להזכיר את השואה,כמו בכל ויכוח.

    הציטוטים נאמרו ב33 וב 37. הציבור היהודי בפלשתינה-א"י רובו לא ידע.מאלה שידעו רובם לא יכלו להאמין,לא רצו,ובעיקר לא יכלו ולא רצו.השמועות הגיעו אט אט ,גודל הזוועות היה בלתי נתפס.זה קרה אחרי 37.פרשת אלטלנה-זה היה ב48. יתפלא אור לדעת(וכמובן יכחיש אח"כ) כי הציונות בשנות ה20 וה30 המוקדמות היתה סלקטיבית.

    מה לנו כי נלין על אור?הרי כל הציונים מכחישים,מי יותר מי פחות.פלוני מתמחה בהסחת הדעת,אלמוני מצטיין בזריית חול בעיניים. תחרות ‘דובר צה"ל נולד’ בעיצומה.

    על מוזאון יד ושם יוכלו המכחישים למיניהם לקרוא באתר מארב:"משואת הממשי לתקומת הווירטואלי".http://www.maarav.org.il/classes/PUPrint.php?id=465&lang=HEB

  29. לשירה הגיב:

    היות ואת מתעקשת לאחוז באפשרות המענגת והמרטיטה שאולי בכל זאת יש אמת בסיפור הזה, אכן "עולה החשד" כי יש מצב שאת וה"רב" זכיתם שניכם לתרומת מוח מאותה גוויה פלסטינית מדוברת. אלא מאי, היות והיו שני נזקקים באותו הזמן, את קיבלת חצי מוח, וה"רב" קיבל את החצי השני.

    אחרי הניסוי הרפואי המיוחד הזה, כשקיבלנו את התוצאות המצערות, התקבלה החלטה אצלנו – בלשכה הסודית של זקני ציון – לחפש מוחות להשתלה ממקור אחר – שימפנזים למשל.

    ואידך זיל גמור.

  30. יוליוס הגיב:

    לשירה

    רק לצורך הפרופורציה: מתחילת 2009 ועד היום (8 חודשים) נהרגו בשטחי הגדה 12 (שנים-עשר) פלסטינים בידי כוחות הביטחון. באותה תקופה נהרגו ברצועת עזה כ-25 פלסטינים, זאת לאחר שהחמאס הפסיק, או יותר נכון הקטין למינימום נסבל, את ההתקפות על אזרחים ישראלים בשדרות, כתוצאה ממלחמת עזה.

    בחישוב קר ומפוכח (נאצים או לא נאצים?) ניתן להפיק מכמות הפלסטינים הזו 37X9 ליטר דם, דהיינו בדיוק 333 ליטר דם פלסטיני.

    בהנחה שמקלחת ממוצעת של שר ישראלי דורשת כ-30 ליטר דם, אז אחת מהשתיים: או ששליטי ישראל עושים מקלחות מאד מאד קצרות, או שמרבית השרים נאלצים, למרבה הצער, להסתפק במקלחת במים.

  31. אור לשירה, מה באמת קורה בשטחים הגיב:

    שלום שירה.
    מכיוון ששירתתי כחייל קרבי בפרוץ ובשיא האינתיפאדה השניה בלבם של מוקדי הסכסוך, ומכיוון שכבר כמה שנים אני עושה מילואים בשטחים, יש לי יסוד סביר להניח שאני מודע למתרחש שם אפילו יותר ממך.
    אז מה באמת קורה בשטחים (אני מדבר על הגדה, בעזה לא הייתי מעולם)?
    למעשה, רב הזמן כלום. אנשים חיים את חייהם, ואפילו די בנחת. כמובן שהמצב רחוק מלהיות אוטופי, הכיבוש הוא עוול מוסרי הן ליהודים והן לפלסטינים, ומעל שגרת החיים השלווה יחסית של תושבי הגדה עדיין מרחפת העננה השחורה של לא להיות אדון לגורלך. אולם להוסיף לתמונה הרעה ממילא נהרות מזויפים של דם זהו דבר מיותר אשר רק גורר את השיח למקומות לא ענייניים. דימויים כמו מקלחות של דם, השוואות לשואה, שימוש בביטויים כגון וירוס, קניבל, נאצי ועוד, כל אלה לא תורמים במאום לשיפור המצב, הם רק טוענים את הדיון הציבורי במטענים שליליים אשר גורמים לכל צד להתבצר עוד יותר בעמדותיו.
    שירה, תתבגרי! יש סכסוך, יש יצרים רעים, יש דם והרוגים חפים מפשע, יש אכזריות ברברית, יש פנאטיות, יש המון אשמים, וכל זה קיים בשני הצדדים!!! בשביל שזה ייפסק צריך להיות חכמים. את סתם מוסיפה שמן למדורה.

  32. אור לשירה, מה באמת קורה בשטחים הגיב:

    שלום שירה.
    מכיוון ששירתתי כחייל קרבי בפרוץ ובשיא האינתיפאדה השניה בלבם של מוקדי הסכסוך, ומכיוון שכבר כמה שנים אני עושה מילואים בשטחים, יש לי יסוד סביר להניח שאני מודע למתרחש שם אפילו יותר ממך.
    אז מה באמת קורה בשטחים (אני מדבר על הגדה, בעזה לא הייתי מעולם)?
    למעשה, רב הזמן כלום. אנשים חיים את חייהם, ואפילו די בנחת. כמובן שהמצב רחוק מלהיות אוטופי, הכיבוש הוא עוול מוסרי הן ליהודים והן לפלסטינים, ומעל שגרת החיים השלווה יחסית של תושבי הגדה עדיין מרחפת העננה השחורה של לא להיות אדון לגורלך. אולם להוסיף לתמונה הרעה ממילא נהרות מזויפים של דם זהו דבר מיותר אשר רק גורר את השיח למקומות לא ענייניים. דימויים כמו מקלחות של דם, השוואות לשואה, שימוש בביטויים כגון וירוס, קניבל, נאצי ועוד, כל אלה לא תורמים במאום לשיפור המצב, הם רק טוענים את הדיון הציבורי במטענים שליליים אשר גורמים לכל צד להתבצר עוד יותר בעמדותיו.
    שירה, תתבגרי! יש סכסוך, יש יצרים רעים, יש דם והרוגים חפים מפשע, יש אכזריות ברברית, יש פנאטיות, יש המון אשמים, וכל זה קיים בשני הצדדים!!! בשביל שזה ייפסק צריך להיות חכמים. את סתם מוסיפה שמן למדורה.

  33. זוהר הגיב:

    ל שירה. א.האם בגידתו של הבעל מכשירה את בגידתה של האישה?
    ב. "…השליטים שלנו שמתקלחים בדם…" ??? אני מבין שאת חושבת שכול האשמה נופלת רק ובאופן בלעדי על הצד הישראלי ועיילו הפלסטינים הם שה תמים, כי אם לא כן אינני מבין מהיכן את מביעה את השנאה.
    אבקש את תגובת חיים ברעם ו/או מערכת האתר לנאמר עלידי הגברת.
    תודה.

  34. נודניק לברעם הגיב:

    מבקור כתבת: "האיבה לישראל". לא "האיבה למדיניות ישראל". זה כמובן מסביר שגם אתה מבין שמדובר באיבה לישראל, לא למדיניות ישראל.

    נכון. יש להניח ש"אדם הגון" לא חש איבה ל"כל" תושבי ישראל.ערביי ישראל פטורים (בתנאי שאינם חשודים כמשת"פים של הציונים, כמובן), אתה וחבריך במחנה האנטי-ציוני פטורים, כל עוד אתם מפרסמים את עמדתכם מעל כל במה אפשרית.

    מה שמשאיר לנו 99% מתושבי המדינה היהודים.
    שרק אותם "כל אדם הגון" חייב לשנוא בכדי לשמור על "הגינותו".

    לא לשכוח כמובן ש"כל אדם הגון" חייב לשנוא גם את כל מי שתומך בישראל. או יותר נכון את כל מי שלא שלא שונא את ישראל בפרהסיה.

    דרך אגב, ההפרדה בין "תושבי ישראל" ל"מדיניות ישראל" היא תכסיס ריטורי ריק.

    "מדיניות ישראל" נקבעת על ידי תושבי ישראל, נתמכת על ידי תושבי ישראל, ומבוצעת על ידם.
    תושבי ישראל קוטפים פירות או משלמים מחיר עקב המדיניות הזו.

    בתיאוריה – "האדם ההגון" ששונא מטעמים אידאולוגיים, שונא את ישראל. בפרקטיקה הוא שונא את הישראלים.

    ובגלל שהוא שונא את הישראלים, לא רק שאין לו בעיה להאמין בעלילות מסוג זו שפרסם העיתון הנפוץ אשר בבעלות פדרצית האיגודים המקצועיים של שוודיה, גם אם הן מופרכות, העלילות האלו מתדלקות את השנאה שלו ומשמשות לה צידוק.

    מרבים מאוד (ובצדק) לדבר על המדרון החלקלק ביחס של ישראלים לפלסטינים.

    לא היה מזיק להקדיש קצת תשומת לב למדרון החלקלק ביחס של ה"אנשים ההגונים" לישראלים.

    וברוח הביקורת העצמית המומלצת על ידך, לא היה מזיק שמי שיקדיש את תשומת הלב הזו יהיו "האנשים ההגונים" בעצמם.

  35. מצונזר לחיים הגיב:

    צינזור של חמישים אחוז מהתגובות הוא עדיין צנזור חריף. חופש הביטוי באתר הזה מוגבל מאוד. אחת הבעיות היא שאין כאן מדיניות עריכה עקבית שמאפשרת למגיבים להתנהל בהתאם. זה יותר קשור כנראה לזהות הצנזור התורן מאשר לתוכן התגובה.

    לתשובתך –

    1. התחמקות מלחוות דעה על התנהגות הקולגות שלך למאבק לא מוסיפה לך כבוד.

    2. הדיון הוא על הכתבה שהתפרסמה באפטונבלאדט ולא על "העוול שנעשה לפלסטינים". הנסיון לשנות את הנושא בכוח מזכירה קצת את הטקטיקה של ביבי כששואלים אותו משהו שלא נוח לו לענות עליו:

    למשל:

    שאלה: "מר נתניהו – איך לדעתך ניתן לקיים מדינה פלסטינית ברצף של קנטונים מנותקים? מה המשמעות של ריבונות בתנאים אלו?"

    תשובה: "זו לא השאלה: השאלה היא מתי יבינו הפלסטינים שטרור לא יביא להם מדינה"

    שאלה: "מר נתניהו, אם נדבר על פתרון הקבע אליו אדוני שואף, מה משמעותה של דמוקרטיה בה לפחות מחצית מהציבור הנתון לריבונות המדינה אינו יכול לבחור ולהבחר למוסדות השלטון?"

    תשובה: "זו לא השאלה, השאלה היא האם הפלסטינים רוצים שלום, או שהם רוצים להשמיד אותנו. האמירות והמעשים שלהם מצביעים על האפשרות השניה".

    שאלה: "מר נתניהו, מה יש לך לומר על התדרדרות השגי התלמידים בישראל לאורך השנים?"

    תשובה: אתה עוכר ישראל ותומך בטרור הפלסטיני. מטרתך להרוס פה כל חלקה טובה. לי יש רקורד של עשיה לבטחון המדינה. מי אתה שתעיז לפקפק בי?"

    השיטה הזו לא עובדת בשביל ביבי, ולא תעבוד גם בשבילך.

    אם אתה כותב טור בכדי למלא את שעות הפנאי שלך ותו לא, זה בסדר, אבל אם מטרתה של כתיבה פובליציסטית היא לשכנע מישהו שעמדתך נכונה, אתה צריך להתייחס לשאלות ברצינות.

  36. חיים ברעם הגיב:

    למצונזר נטול הצינזור,

    נכון שהצדקנות שלך די נמאסה עלי, וברור לי שהשאלות שלך הן בשירות הכיבוש והדיכוי, אבל פטור בלא כלום אי אפשר.
    ראשית, אני לא מתחמק משום דבר, ואין לי אפילו מושג קלוש על זהותם של הקולגות שלי, כלשונך. אני לא חייב להזדהות עם כל מלה של עמיתי, ואין אצלנו קולקטיביות רעיונית. עם זאת, הכתבה השוודית היא כנראה מצוצה מן האצבע. האיבה לישראל מובנת לי, והיא לצערי (לצערי!) נחלתו של כל אדם הגון ברחבי העולם, אבל זה לא מצדיק פיברוק נתונים וכותרות מסיתות הנובעות מעובדות לא בדוקות ואולי גם לא נכונות.
    ההשוואה לביבי לא מעליבה אותי כי יש גרועים ממנו בזירה הפוליטית (אהוד ברק, למשל) אבל היא סתמית ולא מעוגנת בטקסטים שלי.
    אני כותב בעיקר כדי לשכנע וגם על מנת להגשים את עצמי, אבל אין לי סיכוי רב לשכנע אותך.אתה חלק מהקונסנזוס, ואני כרגע פועל נגד הזרם. אבל יבוא יום ותתבייש בעצמך, וזאת, בהנחה שבכל זאת יש לך מצפון שאיננו מוגבל רק ללאום שלך.

  37. חיים ברעם הגיב:

    התגובה הזאת מלאה התנשאות בלי כיסוי, אז איש באמונתו יחיה. עם זאת, קשה לי להאמין שאינך מבחין בין איבה למדיניות הישראלית (לפחות ב-42 השנים האחרונות!) לבין איבה לכל תושבי המדינה.

  38. לחיים ברעם הגיב:

    אהממ.

    האיבה לישראל היא נחלתו של כל אדם הגון ברחבי העולם.
    זאת אומרת – כל אדם בעולם שאין בו איבה לישראל אינו אדם הגון.
    היות וישראל גם היא חלק מהעולם, מסתבר מדבריך שכל ישראלי שאינו חש איבה למדינתו אינו הגון.

    חיפשתי במילון את ההגדרה למילה איבה, ומצאתי:-
    1. תרגום מורפיקס לאנגלית loathing, hatred
    (במשמעות תיעוב, שנאה.)
    2. בויקימילון מתורגם enmity משורש אוייב enemy ומפורש: עוינות, שנאה.

    אתה בטוח שזו היתה כוונתך?

    זה קצת מבלבל, כי הטענה המקובלת היא: אני לא שונא את ישראל. נהפוך הוא, אני אוהב אותה אהבה עזה, וכל פעולתי נועדה להביא מזור למחלתה, וכיוב’. "חושך שבטו שונא בנו".

    ופתאום ככה, בפשטות ובבירור, כל ה"איבה" (והשנאה, והתיעוב, והעוינות, והסלידה, והדחיה, ושות’) הם לא רק לגיטימיים, הם אפילו דרישה מקדמית והכרחית להגינותו של *כל* אדם בעולם.

    חתיכת בוחן הגינות זה. אני שונא משמע אני הגון.

    שמחתי עם זאת לקרוא שלדעתך גם השנאה המוצדקת כל כך לישראל אינה מצדיקה שקר והסתה.

    האם שקלת את האפשרות שמא חלק ניכר מהשנאה מקורה בשקר והסתה (או לפחות גוזמאות מופרכות וחצאי אמיתות שדינן כשקר?)

    זאת אומרת יש כאן הגיון סיבובי, או טיעון מעגלי כמו שהראתי למעלה.

    ההשוואה לביבי לא נועדה להעליב אותך, אלא להעביר את נקודת המבט למקום אובייקטיבי יותר.

    כשהנושא הנדון אינו נוח לאדם מסויים ובמקום להתמודד אתו הוא מעביר את הדיון לנושא אחר, זה לא עוזר לעמדה שלו.

    למשל:
    שאלה: מה יש לך לומר על זה שהילד שלך מתפרע בכיתה?
    תשובה: זו לא השאלה. קודם כל זה לא הילד שלי אלא של אשתי. והשאלה האמיתית היא למה אין מספיק אנשים שמתמרמרים על הכיבוש.

    אההא.

    (בשירות הכיבוש והדיכוי? כן, כן. בישראל כידוע חיים בעיקר אנשים שאם הם קמים בבוקר לעולם שבו הם אינם כובשים ומדכאים, הם מעדיפים לחזור לישון בתקווה שמחר ישוב הכל על תיקונו. פלא שכל העולם שונא אותם? בצדק!!!)

  39. נודניק הגיב:

    שרת החוץ שד סוריה עושה צימעס מ"הגילויים המרעישים" של בוסטרום

    — קישור —

    וזה עוד בעיתון בשפה האנגלית.

    יש להניח שבמדיה הערבית, שלא לדבר על הבלוגיה הערבית, המצב הרבה יותר גרוע.

    ובאמת כבר לא חשוב שהבוסטרום בעצמו מודה בדיעבד שאף פלסטיני לא טען בפניו שנגנבו איברים מגופות בני משפחתו, אלא זה "חשד" שעלה אצלו באופן עצמאי.

    — קישור —

    מרגע שההפלצה יצאה לאוויר העולם, יש לה חיים עצמאיים. היא מתגלגלת וצוברת נפח ותאוצה, וקישוטים ותוספות כיד הדמיון המזרחי.

    אין מה לומר – ככה בדיוק מביאים את השלום.

    דבר נוסף- מצד אחד אתה טוען לחזית משותפת של כל ההומניסטים האוניברסליים בעולם, ומצד שני אתה מתנער מאחריות למה הקולגות שלך בחזית הזו עושים.

    איך הסתירה הזו מתיישבת?

    אך אפשר מצד אחד לטעון שמדובר באנשים עם מניעים טהורים, לערוב במוניטין שלך למוסריות שלהם, ללמד עליהם סנגוריה נלהבת, ולכעוס על מי שחושף צדדים לא נעימים שלהם, ומצד שני לומר "לא מכיר אותם, לא יודע מה הם רוצים, וזה גם לא מעניין אותי. אני בשלי ואחראי רק לעצמי?"

    איך אתה טוען לאחריות מוסרית ביחס למעשי ישראל, אבל מתנער לאחריות מוסרית ביחס לקבוצת ההתייחסות האידאולוגית שלך?

  40. נודניק מתקן טעות הגיב:

    הגברת דוקטור היא כמובן לא שרת החוץ, אלא
    Presidential Advisor for Political and Media Affairs with the Rank of Minister in Syria.
    יועצת לענייני פוליטיקה ומדיה, בדרגת שר.

    ובתפקידה הקודם
    Director of the Press Office at the Ministry of Foreign Affairs in Syria.
    מנהלת לשכת העיתונות במשרד החוץ הסורי.

  41. לאור ששירת בשטחים הגיב:

    במקרה היה לי איזה סמינריון באוניברסיטה על גרמניה הנאצית. אתה יודע שהיו מחנות השמדה ששם היהודים שיחקו כדורסל ועשו ספורט והחיים שלהם היו די שגרתיים ובנחת, עד כדי כך שהיטלר הזמין "אורחים" לראות כמה היהודים חיים טוב? אגב, כולם כמובן נשלחו בסופו של דבר להשמדה. היו גטאות במצב איום, אבל יכלתי לראות הרבה גטאות ששם יהודים חיו חיי "שגרה". היו חייטים, מכונאים, נגרים ורופאים. הם הולידו ילדים וקנו אוכל בתלושים.
    משפט שחזר על עצמו בעדויות מקוסובו הוא
    שמתרגלים להכל, חייבים להמשיך לחיות, גם אם מתפוצצות לך פצצות מעל לראש, על אחת כמה וכמה כשמצטרפת לזה אמונה חזקה למדי באל, מה שקורה בשטחים)
    ולכן, מתקבל על הדעת, שאם אין בשטחים התאבדויות קולקטיביות, הרי שחייבים לקנות אוכל, לדאוג לילדים, להתפרנס עד כמה שאפשר.

    אבל האם זו משמעות החיים? לחיות רגיל עד שתהיה למחלמה, "מבצע" או חיפוש מבוקשים שמפיל איתו חפים מפשע באמצע? הרי את אותה תשובה אני יכולה לתת לקרית שמונה או לשדרות לא? אומר להם, שבסה"כ אתם חיים שם בסדר, אל תתבכיינו כ"כ הרבה.. אז נקטע פעם ב- למישהו היד עם קסאם, אז קטיושות נופלות פעם ב- ומכניסות את הילדים לטראומה..אבל נחת יש? יש.
    צריך עומק אינטלקטואלי כדי להבין מהו סבל. מה מעוללת הגבלת החירות, מה זו השפלה, מה זה להרגיש תת-אדם. וכאן עוד לא דיברתי על הרציחות האמיתיות, בדם אמיתי, שהמדינה שלך מבצעת כבר עשרות שנים.

    אני אגיד לך משהו אפילו יותר מוזר מזה. גם אם שערה משערות ראשך לא נפלה (מה שלא המצב לא בגדה ולא בעזה), עדיין סבל נפשי יכול להיות עצום, טרגי, כזה שגורם לך להעדיף פיזית את המוות.
    ויקטור פרנקל, ניצול אושוויץ, כתב בספר "האדם מחפש משמעות" שחוסר התקווה הוא זה שהורג אותך במחנה הריכוז יותר מאשר העבודה הפיזית וההתעללות הגופנית.

    שירה

  42. אור לשירה הגיב:

    שלום שירה.
    אנא ממך, לפני שאת מגיבה לדברי, מוטב שתעשי את המאמץ המינימלי להבינם. כתבתי במפורש שהכיבוש הוא רעה חולה ויש להביא לסיומו. כדי לקדם מטרה זו, חייבים לשמור על שיח שפוי! דיבורים קיצוניים רק מזיקים!

    צריך רדידות אינטלקטואלית מאוד גדולה כדי להשוות (באופן שאת משווה) בין הפלסטינים ליהודים בשואה. הדבר מראה שאין לך מושג מינימלי לגבי המצב האמיתי בגדה. הרטוריקה שלך היא סהרורית, רדודה והכי גרוע- עושה נזק למטרה שאליה גם אני וגם את שואפים, סיום הכיבוש.

    כדי שלא תביני אותי שוב לא נכון, אומר במפורש: בכל מה שנאמר לעיל אין כדי להמעיט בסבלו של האזרח הפלסטיני הפשוט. אני ראיתי את הסבל הזה במו עיני ואינני מתכחש לו. לעומת זאת, מי שעורך השוואות הזויות בין הפלסטינים לקורבנות השואה, בעיקר מעיד על עצמו שאין לו מושג על מה הוא מדבר. וזו, שירה, הזדהות מזויפת.

    אחזור על עצתי מהתגובה הקודמת שכתבתי לך: תתבגרי!

  43. איילה סבאג הגיב:

    לחיות תחת כיבוש כשסביבך חומות לא שונה הרבה מהגטו ואף אולי יותר גרוע, מדינת ישראל היא כמו ילד שנאנס בילדות וגדל וצמח להיות אנס בעצמו רק עם הרבה יותר זעם ותסכולים, עם כמויות גדולות שנאה ורוע ובילבולציה רבה. הסבר ללא מבינים: היטלר וצבאו אנסו את היהודים , היום היהודים אונסים את הפלסטינים בכל אשר הם.נשאלת השאלה מדוע דווקא הפלסטינים ? כי הם טרף קל האנס תמיד יחפש קורבן שקל להעלותו על המזבח. ולעניין עצמו אם כתבו אמת או שקר בעיתון השבדי? לא נדע! מה שכן עלינו להבין שנאנס וקורבן חלש יחפשו לנקום על כבודם האבוד ועל העוולות ועל הסבל הקשה של שנים וכאב נפשי ופיזי מעולעלים .

  44. שירה לאור הגיב:

    1.דברים קיצוניים אינם מזיקים, כל עוד אינך רוצה להרוג ולפגוע באיש.

    2. שלילת החירות בתוספת השפלה יומיומית היא סבל, תהיה הדרך שבה היא נשללת אשר תהיה, וגם אם מתרגלים אליה. נולדנו כדי להיות חופשיים. השוואה בין שלילת חירויות היא השוואה "אינטלקטואלית" ועוזרת לחדד ולהבין את סבלו של ה"אחר". מבלי להעיז לומר שאתה, או אני, שלא עברנו על בשרנו שלילת חירות כזאת, מכירים באמת את הסבל הזה או הזה. כי אנחנו גם לא היהודים בשואה. מקווה שזה ברור לך.זה מפחיד להשוות לשואה כי יש טאבו חברתי על כל השוואה כזו, אבל עשה ניסוי מחשבה ותוריד את הטאבו (רק מהראש שלך) ותראה שיש מה להשוות בין כל שלילת חירות ומצב קיומי של השפלה בידי האחר.

    3. היותך שם (בשטחים) פיזית לא נותן לך פטור מקהות חושים ויש לי חשד (לפי ה"טון" של כתיבתך) שאתה מסתפק בזריקת מילים מנחמות (כמו שאתה מוכן להודות שגם הפלסטינים סובלים) כדי לצאת גם הומני וגם חייל כיבוש. ובזה אתה לא שונה מרוב האנשים האינטיליגנטיים והמוסריים שעדיין לא נמצאים בשמאל (אבל כן הולכים דרך לקראתו) שמנסים למצוא את שביל הזהב (שלא קיים ואת זה אני מקווה -בשבילך- שתגלה בהמשך) בין הציונות האלימה והגזענית שהולידה את הכיבוש לבין הרצון להיות אדם מוסרי באמת.

    4. מקווה שבעתיד תשפר את טיעונייך כי דברים בסגנון הזה: "הרטוריקה שלך היא סהרורית, רדודה והכי גרוע- עושה נזק למטרה שאליה גם אני וגם את שואפים, סיום הכיבוש", הם אולי נשמעים טוב בעברית אבל הם טעונים הוכחה והסבר.

  45. לשירה הגיב:

    1. דברים קיצוניים מזיקים. הם נאמרים כדי לפגוע, הם פוגעים, הם יוצרים אווירה של עוינות ושנאה, והם קרקע מזון להסתה.
    כל הנ"ל מובילים בסוף להרג.

    2. בעצם החיים בחברה יש מידה מסויימת של הגבלת החירות. ובאופן מעשי כולנו נחשפים להשפלות מסוגים שונים וברמות שונות.
    לפלסטינים אין מונופול על סבל. וסבל כשלעצמו לא הופך כל סיטואציה ל"שואה".

    נשים בחברות מסורתיות הן קורבן של דיכוי קשה מאוד, שברוב המקרים אין לו סוף ואין לו פיתרון. למרות זאת לא תשווי את מצבן לשואה.
    ילד שחווה התעללות, השפלה ונידוי בידי בני כיתתו מסיבות שונות ומשונות זה מקרה שכיח.
    למרות שחייו של ילד כזה הופכים לגהינום של ממש מנקודת ראות סובייקטיבית, להגיד שהילדים בכיתה הם "כמו הנאצים" זו זילות.

    3. מה שהוליד את הכיבוש אינו "הציונות האלימה והגזענית" אלא שלילת הזכות להגדרה לאומית המגובה בנסיון הערבי המתמשך, הבלתי מתפשר, והלא מוכחש, להכחיד את הישות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

    יש פה סיכסוך לאומי, שהפלסטינים הם בו גורם פעיל, יוזם, ובעל כוונה ומטרה. הכישלון היחסי שלהם לא הופך אותם לקורבנות חפים.
    אנס שיושב בכלא הוא לא "קורבן אומלל". הכלא הוא אמצעי התגוננות של החברה מפניו. הגישה שבה מתייחסים רק לסורגים ומתעלמים מההקשר היא מופרכת.

    4. הרטוריקה שלך ילדותית במקרה הטוב, אם את לא מבינה את המשמעות שלה ואת התוצאות שלה, ומרושעת במקרה הרע – אם את כן מבינה.

הגיבו ללשירה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים