הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 בספטמבר, 2009 23 תגובות

דרך ארוכה (ומהירה למדי) עשה היהלומן הצעיר לב לבייב מביתו שבקריית הקודש בני ברק לארמון בשכונתם של בעלי ההון, שרבים מהם ישראלים, המפסטד שבצפון לונדון. לבייב עזב את ישראל לפני כשנה וחצי לטובת הארמון הלונדוני המרוצף במוזאיקה מצופה זהב. הוא שילם תמורת ארמונו 35 מיליון ליש"ט, או יותר מ-210 מיליון שקל. ייתכן שהנכונות לשלם מחיר כה יקר עבור הבית שמעבר לים נעוצה בחוקי המס הנוהגים בישראל ובבריטניה. בישראל הוא נחשב לישראלי שמרבית עסקיו ומרכז חייו הם בחו"ל (ולכן הוא זכאי כאן להנחות מפליגות במס). בבריטניה הוא נחשב לתושב זר (ולכן הוא זכאי שם להנחות מפליגות במס).

לבייב עשה את כל דרך מלונדון למסיבת העיתונאים שנערכה ביום שני באחד מבתי המלון שבבעלותו בתל-אביב, כדי לספר את מה שכבר היה ידוע: ההון העצמי של תאגיד "אפריקה ישראל" מסתכם בכ-‭1.2‬ מיליארד שקל, אך חובותיו עומדים על כ-‭7.5‬  מיליארד שקל. עוד הוא סיפר, שהחברה מכרה בשנה האחרונה כמעט את כל נכסי הנדל”ן שאפשר היה למכור מהר וברווח מסוים. לא ברור אם ניתן למכור נכסים נוספים (ויש נכסים רבים מניו יורק עד מוסקבה). וחשוב מזה. לא ברור מהי התמורה שניתן לקבל עבור אותם נכסים, ואם יש בכלל קונים. למשל: האם יש קונים למגדל העיתון "ניו יורק טיימס" שבמרכז ניו יורק, ש"אפריקה ישראל" רכשה לפני כשנתיים ב-525 מיליון דולר ? לפיכך, המוצא היחיד הוא הקטנת החוב ודחיית מועדי הפירעון. הפיצוי היחיד שיכולה החברה להציע לבעלי החוב בתמורה ל"תספורת", הוא העברת מרבית המניות לבנקים ולבעלי החוב האחרים. אבל מבחינת בעלי המניות, שווייה הנוכחי של החברה קרוב לאפס. 


יש המקווים שבעל השליטה לב לבייב יכניס את היד לכיסו העמוק יותר ממה שהכספים שהעמיד עד עתה להצלת "אפריקה ישראל". שאלה ישירה שנשאלה על ידי אחד הכתבים במהלך מסיבת עיתונאים נותרה ללא מענה. משפטן שישב לצידו של בעל הבית הפציר בו שלא להשיב. ואכן, לבייב לא השיב. עד כאן סיפור עלייתו ונפילתו של אוליגרך מקומי על רקע ההשלכות של המשבר הקפיטליסטי העולמי שהחל בארה"ב בקיץ 2007. אבל נפילתו הצפויה של לבייב משאירה כמה שאלות שטרם נשאלו ושלא ניתן להן כל מענה:


מדוע נפילתו של לבייב צריך לעניין את האזרח הקטן?


במשטר הקפיטליסטי האזרח הוא קטן, אבל הוא שמספק את ההון מחסכונותיו כדי שלבייב ואחרים ירכשו את מגדל "הניו יורק טיימס" ודומיו ברחבי העולם. קריסתם של עסקי לבייב ייפגעו בחסכון הפנסיוני, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות של רבים. באוצר מרגיעים ומציינים שמדובר "בפגיעה מינימלית". זה נכון כאשר מדובר בכלל העובדות והעובדים המפרישים לפנסיה (כול העובדות והעובדים חייבים להפריש לפנסיה – על פי חוק). זה חמור יותר עבור עמיתי בית ההשקעות "פסגות", שעל פי פרסומיו הוא "הגדול בישראל", ששווי האג"חי של לבייב בתיקי השקעותיו הוא בהיקף של 404 מיליון שקל. לזה יש להוסיף 302 מיליון ל"מנורה", ועוד 248 מיליון שקל ל"כלל" ועוד 234 מיליון שקל ל"מגדל" ועוד 160 מיליון שקל ל"הפניקס"…


מדובר על מאות מיליונים, אבל אלה הם אחוזים בודדים מסך הנכסים, כספי הציבור שמנוהלים בידי אותם גופים?


נכון. לכאורה, מדובר על אחוזים בודדים. אבל הבוקר חשף העיתון "כלכליסט", שמניתוח מקיף שביצעה המחלקה הכלכלית של רשות ניירות הערך עולה, שיש נתונים מדאיגים בדבר יכולת החברות במשק לעמוד בהתחייבויותיהן. הרשות התמקדה בבחינת יכולת הפירעון של החברות במשק בשנת 2009, אך לצד זאת בחנה את היקף החוב הבעייתי במשק כולו. מהנתונים עולה כי מתוך החברות שנסקרו, 20% נמצאות ברמת סיכון גבוהה לגבי העמידה בהחזרי האג"ח שלהן בשנה הנוכחית. עוד עולה, כי ביחס לתשלומים שנותרו לחברות לפרוע ב-2009, לגבי כ-14 אחוז מן התשלומים (כמיליארד וחצי שקל) קיים ספק כי ישולמו במועדם (נכון לסוף יוני). לגבי כלל תשלומי האג"ח הצפויים, קיים ספק בדבר יכולת העמידה של החברות בתשלומי אג"ח בהיקף של 10.8 מיליארד שקל. הניתוח של הרשות סקר חברות שהיקף האג"ח שלהן גבוה מ-5 מיליון שקל, וממנו עולה, כי אם שנת 2009 הייתה שנה "מאתגרת", הרי שנת 2010 תהיה שנת המבחן האמיתית. בשנה הנוכחית עמדו בפני פירעון 18.7 מיליארד שקל אג"ח סחירות, ומתוכן 8.3 מיליארד שקל נותרו להיפרע עד סוף השנה. ב-2010 הסכומים שעל הפרק גבוהים בהרבה – אג"ח סחיר בהיקף של כ-28.1 מיליארד שקל עומד לפירעון, ומתוכם אג"ח בהיקף של כ-4 מיליארד שקל (כ-15%) נסחרים בתשואה לפדיון הגבוהה מ-25 אחוז. אג"ח אלו, שהתשואה עליהן כה גבוהה, ידועות בשפת הבורסה כ"אג"ח זבל", ויש להטיל ספק ביכולת החברות לפרוע אותן.


האם יש סכנה שאוליגרך נוסף יפול?


אלה שסבורים שהמשבר הקפיטליסטי הסתיים, יכולים להירגע: תהיה התאוששות. אין מה לדאוג. הבעיה היא המשבר טרם הסתיים ואנו נכנסים, חרף הצהרותיהם של הפוליטיקאים, הבנקאים והנגידים (ובהם נשיא ארה"ב), למיתון שיימשך שנים רבות. ובתקופה של מיתון מתמשך מה יקרה לאוליגרכים המקומיים? היקף חובותיו של עידן עופר, בעל השליטה ב"חברה לישראל" הוא יותר מ-41 מיליארד שקל, מזה כ-10 מיליארד לבעלי האג"ח ועוד 8 מיליארד לבנקים. חובותיו ארוכי הטווח של יצחק תשובה ("דלק"), הם 44 מיליארד שקל, מתוכם יותר מ-8 מיליארד לבעלי האג"ח ועוד 6 מיליארד לבנקים; חובותיו של נוחי דנקנר (קונצרן אי.די.בי) לטווח הרחוק מסתכמים בכ-81 מיליארד שקל, מתוכם לבעלי האג"ח: כמעט 25 מיליארד ועוד 6 מיליארד לבנקים. חובותיו לטווח הארוך של אליעזר פישמן (איל הנדל"ן והתקשורת): 23 מיליארד שקל, מתוכם: שלושה מיליארד לבעלי האג"ח ועוד שלושה מיליארד לבנקים. כך שחובותיהם של שארבעת ה"טייקונים" המקומיים מסתכמים בכ-190 מיליארד שקל – יותר ממחצית תקציב המדינה לשנה זו!


רגע, אבל אני לא החלטתי לשים את כספים הפנסיה שלי אצל פישמן או אצל דנקנר? מה יקרה עם כמה מהם יפלו כמו לבייב?


מי שהחליט שכספי הפנסיה יופקדו בקרנות פרטיות לטובת בעלי ההון, הוא לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו בעת שכיהן כשר האוצר. כעת אין אפשרות אחרת, כל כספי הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל הם בידי מוסדות פיננסים המעמידים את הכספים האלה לטובת האוליגרכים. הממשלה יכולה לתת רשת ביטחון לכספי החוסכים, אבל היא החליטה אחרת ואינה מוכנה להעניק כל רשות ביטחון לחסכונות הציבור לזמן ארוך. יתר על כן, המגמה של עושק השכירים נמשכת. במשרד האוצר, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות מנהלים כעת משא ומתן על הסכם במגזר הפרטי, לפיו כל אחד מהעובדים במגזר יתרום רבע יום חופשה עבור הקרן למפעלים בקשיים. מדובר בתרומה חד-פעמית של העובדים במגזר הפרטי לטובת מעסקיהם, שתנוכה ככל הנראה ממשכורת ספטמבר. הכספים שיצטברו כתוצאה מהפעלת התוכנית יגיעו ל-250-300 מיליון שקל. "תרומה" מהסוג הזה כבר קיימת במגזר הציבורי שבו השכירים אולצו בידי ההסתדרות לוותר גם על יום חופשה וגם על מחצית דמי ההבראה. כך עובדת השיטה בישראל: יד רוחצת יד וכל הידיים נכנסות עמוק לכיסם של העובדים.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. מאתי אפללו ב"הארץ" הגיב:

    עוד קצת שאלות ותשובות

    — קישור —

  2. קורא הגיב:

    למה בעצם דוידי לא מוציא ספר על הכלכלה הישראלית?

  3. גרשון נוימן הגיב:

    אבל הרי אתה טועה. קודם כל, כל אחד יכול לבחור את המסלול בו מושקעים כספי הפנסיה שלו. מי שלא בחר במסלול סולידי ומתלונן על הפסד, יכול להלין רק על עצמו. דבר שני, אם השוק כל כך נורא וקפיטליסטי והיום, למה אתה מסתמך על השוק כדי לקבוע מהי אג"ח זבל?

  4. ASHER FROHLICH הגיב:

    מאמר חשוב ביותר שיש לשמור ולזכור,כוון שנפילת אפריקה ישראל היא רק קצה הקרחון.
    יגידו שאני רואה שחורות,פסימי,לא מבין ש"טבעי" שמה שעולה גם ירד,ואלה חוקי הטבע והכלכלה.כך כמו שיש תקופות של תנופה ורווחים,יש תקופות של הפסדים ו"תיקונים" בדרך האין סופית של הצמיחה המיטיבה ,בסופו של דבר,עם כולם.
    לצערי,אני חייב לציין שהמשבר הנוכחי הוא שונה מאחרים=המשבר הנוכחי אינו נובע ממשבר המשכנתאות הSUB-PRIME.זאת תוצאה של המשבר ולא הגורם שלו.
    הגורם האמיתי הוא הקצאה ספקולטיבית של הצברי
    הון עצומים באפיקים בלתי יצרנים ובלתי מרחיבים של תעסוקה ויצירת הכנסות שהיו יכולים לגרום לביקושים אמיתיים.העוותים הנוראים נוצרו במנגנוני השוק "החופשי",על ידי ריכוז ההון,המונופולים והרדיפה אחרי אפיקים ספקולטיביים שאמורים היו לספק אחוזי רווחים שאף מיזם יצרני לא היה חולם עליהם,הביאו למשבר הנוכחי.המשבר הנוכחי מורכב מכל כך הרבה מצבים של חוסר שיווי משקל
    (על פי ההגדרות של הכלכלה הקלאסית והניאוקלאסית),שכדי לתקן את הקאוס הכללי שנוצר,אין מנוס מלשנות את כל השיטה מן היסוד.
    בינתיים,אנו עדים רק לצעדי חרום של הזרמות הדירות של כסף ללא כל כסוי שבמוקדם או במאוחר,יולידו את הבועה הבאה,כפי שאנו רואים ממש בימים אלה בעליות ללא כל בסיס במציאות שבבורסאות לניירות הערך,תוצאה בלעדית של ההזרמות האדירות של נייר ורמזים מכוונים להתוששות קרובה.

  5. תיאורטיקן מרכסיסטי הגיב:

    מזה זמן רב -למעלה מ150 שנה אם אינני טועה – מהלכים עלינו אימים: הקפיטליזמוס סופו לקרוס בשל הסתירות הטבועות במהותו ובהתנהלותו.

    רא עקא שהשיטה הקפיטליסטית מסרבת לגווע בניגוד לתיאוריות מבית מדרשם של המרכסיסטים, הניאו מרכסיסטים, רואי השחורות, האנליסטים ומרעין בישין אחרים.

    איש לא הכריח את המשקיעים בקופות הגמל לקנות את איגרות החוב של הטייקונים. בימנו אלה יכול כל שכיר לבחור במסלול השקעה הנראה לו: אפשר לבחור במסלול מוטה מניות, אפשר לבחור במסלול מוטה מטבע חוץ, ואפשר לבחור במסלול נטול מניות.

    מחבר המאמר טועה ומטעה: נתניהו לךא היה יוזם המעבר להשקעה באפיקים מנייתיים: היה זה שר האוצר שוחט שאיפשר לקופות הגמל להשקיע נתח גדול יותר במניות ובניירות ערך נוספים. עד לאותה תקופה קופות הגמל היו רשאיות להשקיע אך ורק באיגרות חוב מיועדות.

    על כן הטחת ההאשמה בנתניהו אין לה על מה שתסמוך.

    גם הצגת הדברים של מחבר המאמר, בדבר החשיפה של פסגות לאיגרות החוב של אפריקה ישראל חוטאת לאמת ומנסה לייצר מצג שווא (כנראה במטרה לפמפם פאניקה בקרב השכירים שכספי קופת הגמל והפנסיה שלהם מנוהלים על ידי פסגות)

    סדר הגודל של כספי הגמל והפנסיה אותם מנהלת פסגות מגיעים למלןיארדים ועל כן סכום של 404 מיליון שקל אינו מהווה אחוז משמעותי מכלל ההשקעות -לכל היותר מהווה ההשקעה באיגרות החוב של אפריקה ישראל שברירי אחוז מהכספים המנוהלים על ידי פסגות ועל כן גם אם ערכן ירד ההשפעה על התשואה הכוללת של פסגות אינה משמעותית כלל.

    מה שלא מובן היא השקיקה שבה מסתער מחבר המאמר על הפקעת השליטה הבלעדית של הבנקים בכספי קופות הגמל של השכירים.
    קשה להבין מדוע אדם המגדיר עצמו כמרכסיסט מגן בלהט כזה על המונופול של ההון (הבנקים) על ניהול כספי השכירים!
    הרי הדעת נותנת שהכותב שהשקפת עולמו שוללת את ריכוז ההון בידי מעטים יחייב הפקעה של חלק מההון הזה לטובת גופים אחרים שאינם בנקים.

    מפליא הדבר שדווקא מרכסיסט אדוק שולל הגבלת שליטה של ההון הגדול בכספי השכירים.

  6. נוימן אמנון הגיב:

    לגרשון נוימן!
    אחת ההצלחות הגדולות של הקפיטליזם הוא יכולתו להוליך שולל את הצבור הרחב ולהעמיד דברים באור מעוקם לגמרי , יצירת אוירה של חטוף ואכול התבטאה גם ביחס לשנוי מהותה של הפנסיה אצל השכירים ע"י ביבי. חוסר התגובה של צבור השכירים בשעתו רק מבטא את תמימותם, טפשותם, ושטיפת המוח שהצליחו בעלי ההון לבצע בצבור . וזו רק ההתחלה.

  7. אחמד פילגר / בהמשך לדבריו של מר נוימן הגיב:

    בהמשך ללדבריו של מר נוימן: הקרב המרכזי שההסתדרות אמורה לקדם הוא להבטחת עתידם של השכירים והגמלאים, היהודים והערבים. לצערי, בסיבוב הקודם, כאשר עמיר פרץ כיהן כיו"ר ההסתדרות היא לא הצליחה למנוע את הפרטת הקרנות. אני לא בטוח ששר הביטחון הכושל והאחראי למלחמה עקובה מדם חפים מפשע אכן רצה לנהל את המערכה. ספק אם ההסתדרות בראשות עיני תוכל לקדם את המאבק הזה. אבל את המאבק צריך לנהל!

  8. האמת הגיב:

    האמת היא שהגבתי ליעני תיאורטיקן, והפרכתי את הנתונים שלו אחד-אחד. אבל משום מה תגובתי צונזרה.
    אולי יש חפרפרת במערכת.

  9. comrade cirrus הגיב:

    לדעתי מדובר בתהליך חיובי שכל שוחר שלום צריך לעודד ולשבח. התמוטטות של הכלכלה הציונית, שהיא כידוע לכולנו כלכלה המבוססת על עושק של הציבור הפלשתינאי ותמיכה של המעצמה הקפיטליסטית האמריקאית תביא להתמוטטות משטר האפרטהייד הישראלי. מה רע בכך? מדוע כאשר יש סוף סוף סיכוי לחסל את הבעיה הישראלית במקום לעלוץ ולשמוח מורידים כולם דמעות תנין? יש לזכור שמה שמכונה כאן בשם האזרח הקטן אין הוא אלא חייל בכוחות הכיבוש הציונים והחסכונות שלו אמורים בסך הכל לממן את המשך הכיבוש והקיום של הישות הציונית הקולניאליסטית.
    התמוטטת המשטר הציוני תאלץ את מנהיגיו לאמץ תוכנית שלום שבמסגרתה יקבלו הפלשתינאים חזרה את הארץ השייכת להם והכובש בתמורה לסיוע כלכלי ומענקי ישוב מחדש יוכל לעזוב, כל כובש לאן שהוא יבחר. בכך אנו משיגים קודם כל צדק אוניברסלי, אנו פותרים את הבעיה הישראלית, וגם מסירים מעל עם ישראל את החרפה ומאפשרים לולשוב ולשוטט בעולם וזה הדבר שאנו יודעים לעשות הכי טוב.  
    כבונוס מיוחד לקוראים באתר ולהודעה שלי באופן ספציפי, אני מציע להעביר את כל החסכונות שלכם לחו"ל ובאופן הזה גם להרוויח את מענק הסיוע שינתן לכם בעת הישוב מחדש וגם לשמור על חלק מהחסכונות שלכם.

  10. בהמשך לדבריו של ה’תיאורטיקן המרכסיסטי’ הגיב:

    גם אני תמה ומשתומם לפעמים למקרא הדברים שכותב דוידי, כמו סיפורי השו-שו שלו מהזמן האחרון על ‘הסוד הכמוס’ של שכר המינימום בארה"ב שכלל, כרגיל אצלו, מניפולציה בנתונים הכלכליים כדי לתחזק את האידיאולוגיה המחוררת.

    גם הדברים שהוא כותב כאן משוללים כל יסוד, כפי שהמגיב דלעיל הראה.

    מספיק עם התעמולה נוסח פראבדה וזו הדרך המהווה עלבון לאינטליגנציה של הקוראים.

  11. תיאורטיקן מרכסיסטי למגיב בשם "האמת" הגיב:

    יכול אתה להעלות הסתייגויות באשר לדברי הדנים בראיית המציאות השגויה של המרכסיסטים, וכמובן שנוכל להתווכח בנושאים הללו.
    אני משער ששנינו נשאר דבקים בהשקפות העולם שלנו ולא נצליח לשכנע איש את חברו.

    עניין אחר לחלוטין הוא ויכוח בנוגע לעובדות:

    ציינתי שבניגוד לדבריו של דוידי, אין שום חשש שקרנות הפנסיה וקופות הגמל של פסגות יינזקו בצורה משמעותית מירידת ערכן של איגרות החוב אותן הנפיקה אפריקה ישראל.

    ציינתי שסיבת הדבר הזה נעוצה בעובדה שהכספים המנוהלים על ידי פסגות הם בסדר גודל כזה שגם הפסד, ולו משמעותי, כתוצאה מירידת הערך של האיגרות יתבטא בירידה של שברירי אחוז בשווי הקופות וקרנות הפנסיה.

    כדי לסבר את האוזן, הרי העובדות:

    נכון להיום פסגות מנהלת נכסים פיננסיים בסדר גודל של מאות מיליארדים.
    סכום האחזקות של איגרות החוב הבעייתיות עומד על עשרות מיליונים לכל היותר.
    גם בהנחה (תיאורטית) שאיגרות החוב נמחקות לחלוטין, כלומר מחירן מגיע לאפס, ההפסד לקופות ולקרנות יתבטא במאיות אחוז.

    זה בתיאוריה. במציאות העניינים מתנהלים אחרת: בדרך כלל מגיעים מחזיקי איגרות החוב ובעלי החברה להסדר שבו דוחים את מועד תשלומי הריבית או את מועד תשלום הקרן, פורסים את התשלום, ובמקים אחרים מחזיקי האיגרות מקבלים חלק ממניות החברה כפיצוי על אובדן הערך של האיגרות.
    יתכן מאד שלבייב יזרים לחברה כספים מכיסו הפרטי ובכך יתחיל תהליך הבראה שיביא לעליית ערכן של איגרות בחוב ואז ממילא לא יגרם הפסד לקופות ולקרנות הפנסיה אותן מנהלת פסגות.

    קיימים הסדרים נוספים אבל אלה הם הנפוצים ביותר.

    מכאן עולה שבמקרה הגרוע ביותר ערכן של איגרות ירד בשיעור כזה או אחר אבל נזק אם יגרם יהיה זניח ביותר ולמעשה כמעט ולא יבוא לידי ביטוי בתשואה הרב שנתית של הנכסים אותם מנהלת פסגות.
    ובשורה התחתונה התשואה הרב שנתית היא הדבר המשמעותי ביותר לעמית.

    העובדות, מה לעשות, שומטות לחלוטין את הטענות אותן מעלה מחבר המאמר ומפליא הדבר שדווקא כלכלן טועה בפירוש הנתונים.

  12. המגיב הגיב:

    זה נכון, על זה אין וויכוח. הקרנות אכן לא מושקעות בשיעור גבוה אך ורק באפריקה ישראל. אבל מאידך קריסה של אפריקה ישראל יכולה להכות גלי הדף בשוק, ואפילו להפיל חברות נוספות הקשורות לנדל"ן ובפרט לנכסים המהוונים של לבייב. כבר עכשיו יש חשש מבועת נדל"ן, וארוע כזה הוא בדיוק מה שחסר.

    בנוגע לעניין השני, על כך שלעמיתים יש אפשרות להשקעה סולידית: ובכן, לדעתי אין כלל מסלולים אשר מושקעים אך ורק באג"ח ממשלתיות והשקעות בטוחות לחלוטין מסוג זה. שיעור ההשקעה בשוק ההון של רוב המסלולים נע בין 70 ל-90 אחוז. גם עניין בייגה לא מדויק – שיעור ההשקעה בשוק ההון עלה בהדרגה מאז שנות ה-80, אבל מי שהעלה אותו מדאגה בצורה משמעותית היה נתניהו כשר אוצר, ברפורמת בכר, שהפך את החסכון הפנסיוני לכלי בלעדי בידי המשקיעים המוסדיים החיצוניים לבנקים.
    כשלעצמו כמובן אין בכך כל רע, אבל צריך להבין שהשקעה באג"ח קונצרנים, במיוחד של חבורת "הטייקונים" הישראלים, טומנת בחובה סיכונים לא מעטים.

  13. ASHER FROHLICH הגיב:

    ל"טיאורטיקן שלא מבין בכלכלה:

    שכחתה בכלל משיעורים (אם היו לך )בחישובים אקטואריים.אם תקח בחשבון את הארכת תוחלת החיים לגבי זכאים עתידיים לפנסיה,הפרטת שירותי הרפואה הדורשים יותר ויותר הישתתפות עצמית בהוצאות,שינויים ברמת החיים ,הסתלקות הדרגתית של הממשלה ממדיניות של רווחה כולל הפרטה כללית של שירותים לאזרח,וכל זה לתקופה של כמה עשרות שנים,תגלה שקרנות הפנסיה וקופות הגמל,שכבר נמצאות בגרעונות אקטוארים,פשוט לא תעמודנה בהתחיבותיהן.ה"ניתוח" שלך מתעלם מכל התהליכים האלה.
    אגב,לגבי המרקסיסיטים,2 זוכי פרס נובל לכלכלה אחרונים,דווקה תומכים בדעה שהמשבר הנוכחי הנו יוצא דופן וחמור ביותר בגלל חוסר שיווי המשקל שנוצר בשווקים הפיננסים,ויש צורך בשינוי מן היסוד של הכלכלה העולמית.
    זאת ועוד:כוון שכל מערכת של אגרות חוב מכל סוג,היא למעשה חוב עתידי,כולל של גופים פרטים כמו קופות גמל או קרנות פנסיה וגם ממשלות,שם,בדיוק שם,הסכנה הגדולה ל"אם כל הבועות",שהיא,למעשה,הבועה הבאה,שנוצרת מחוסר אפשרות של פרעון חובות,כש"החגיגה"נמשכת.

  14. תיאורטיקן מרכסיסטי הגיב:

    אינני מבין מה עניין אקטואריה לעניין הפסד או רווח של איגרות החוב של לבייב -אלה שני נושאים שאין ביניהם קשר כלשהו.

    נכון שבעולם המערבי קיימת בעייה של הזדקנות האוכלוסיה מצד אחד וריבוי טבעי ופוחת מצד שני דבר היוצר שכבה הולכת וגדלה של מבוגרים שאינם משתתפים עוד במעגל העבודה המקבלים פנסיה מן המדינה או מגופים פיננסיים.
    העלייה בתוחלת החיים אכן משבשת את החישוב האקטוארי ויוצרת מצב שבו, בעתיד, אם אותה תוחלת תלך ותגדל הגופים הממשלתיים והפיננסיים יעמדו בפני משבר.
    אבל גם במקרה הזה אין להאשים את המערכת הפנסיונית או את ה"קפיטליזם". לו תוחלת החיים הייתה נשארת קבועה לא הייתה הבעיה מתעוררת כלל.

    לגבי הוגים מרכסיסטיים מקבלי פרס נובל והשקפת עולמם:
    ראשית, יש מקבלי פרס נובל שאינם מרקסיסטים ועל כן עצם הענקת הפרס אינה ערובה לכך שכל החוכמה מצוייה דווקא אצל המרקסיסטים.

    שנית, גם במשברים הקודמים הבטיחו לנו הוגי דעות מרכסיסטיים ש"סוף העולם מגיע" ואו-טו-טו הקפיטליזם יקרוס ולא תהיה לו תקומה עוד.
    הקפיטליזם הקשיב, גיחך, והמשיך הלאה.

    שלישית, כל אותן נבואות אפוקליפטיות זורעות פאניקה הגורסות כי המשבר הנוכחי יוצא דופן וחמור ביותר בגלל X או Y שגויות לחלוטין:
    המשבר של שנות השלושים היה חמור פי כמה וכמה מן המשבר הנוכחי: כפי הנראה אותם זורעי פאניקה סומכים על זכרונו הקצר של הציבור וחוסר הידע שלו.
    סתם כדי לסבר את האוזן אביא דוגמה אחת: מספרם של הבנקים שפשטו את הרגל במשבר ההוא הגיע ל4000 ואילו מספרם של הבנקים פושטי הרגל במשבר הנוכחי אפילו אינו עשירית מזה.

    גם המשבר של שנות ה70, זה שנגרם כתוצאה ממשבר האנרגיה היה חמור בהרבה עם שיעורי אינפלציה גבוהים מאד שכמותם לא היכירה ארצות הברית לפני כן.

    על כן מן הראוי להתייחס לנבואות זעם ולחזיונות אפוקליפטיים בהסתייגות מרובה.

    ל גולש בשם "המגיב:

    ידידי,

    כיום יש כמה עשרות מסלולים המשקיעים את כספי העמיתים אך ורק באיגרות חוב ממשלתיות צמודות,
    וישנם גם מסלולים המשקיעים את הכספים באיגרות חוב ממשלתיות שיקליות.
    [קיימים גם מסלולי השקעה באיגרות חוב לא ממשלתיות.

    בכל אפיקי ההשקעה הללו אין ולו שבריר אחוז של מניות או מכשירים פיננסיים מסוכנים.

    אסייע לך ברצון אם תרצה לדעת כיצד אפשר להשקיע במסלולים הללו. תוכל להתקשר עימי במייל.

    גילוי נאות: אני יועץ השקעות שאינו קשור למוסד פיננסי או ממשלתי.

    לגבי בייגה-ביבי:
    כל שאמרתי היה בתגובה לדברי מחבר המאמר שטען כי ביבי היה הראשון שאיפשר לקופות להשקיע באפיקים לא ממשלתיים.
    עובדתית, הקביעה הזו אינה נכונה שכן עוד בשדנות ה80 הדבר הזה התאפשר.
    יתכן שהקצב הואץ בזמנו, אבל לא הוא היה הראשון שיזם את הדבר.

  15. asher frohlich הגיב:

    ל"תיאורטיקן" :

    1)תודה שהסברתה לכולם על הקשר בין תשואות הפנסיה הנוכחיות לספק הרב לעמידתם של אותן קופות פנסיה וגמל לעמוד בהתחיבויותיהן כלפי החוסכים,מסיבות אקטואריות מוצקות.

    2)המשפט שלך "אם תוחלת החיים הייתה קבועה,לא הייתה בעייה". יפה !!
    אם האנשים היו מסתפקים בלחיות רק 70 שנה
    הכל היה מסתדר !!.זו דרך חשיבה מאוד מקורית,שיכולה לפתור כל בעייה כלכלית.למשל,אם ההמונים היו מסתפקים בשכר עבודה שהיה מאפשר להם אך וקר להתקיים ולגדל דורות המשך של עבדים,לא הייתה בכלל אינפלציה
    (זו אחד ההצעות של הניאו-קינסיאנים).
    מה לעשות שהאנשים רוצים לא רק להתקיים אלא גם לטייל,לנפוש,ללמוד,לבלות ועוד ועוד?

    3)אני התכוונתי למקבלי פרס נובל לא מרקסיסיטם בכלל (קרוגמן ושטיגליץ).

    4)הטיעונים שלך שהמשבר הנוכחי הוא מזערי ביחס לזה של שנות ה30 מוטעים ומטעים:

    א)המשבר הנוכחי לכל הדיעות(אפילו ביבי אומר זאת) עדיין לא הסתיים.
    ב)לא כמות הבנקים שפשטו רגל רלוונטית אלא סוג וגודל הבנקים:במשבר הנוכחי עמדו לקרוס הבנקים הגדולים בעולם (סיטיקורפ ואחרים)והקפי ההזרמות שקבלו להצלתם מהממשל היו פי 30 מזו שקבלו הבנקים ב1930 במונחים ריאליים (מנוקים אינפלציה).מרבית הבנקים ב1930 שנפלו היו בנקים קטנים בזמן שעכשיו פשיטת הרגל שנדחתה על ידי הזרמה אדירה של נייר ללא כיסוי היתה פשוט מביאה לסוף הכלכלה העולמית (לא רק של ארה"ב).
    ג)למשבר הקודם ולמשבר הנוכחי הרבה במשותף ויש גם מאפינים שונים אבל בחשיבות משנית:
    משברים אלה,כמו "משברונים" נוספים שהיו במאה הקודמת,נובעים מאותה מחלה:
    הספקולציה,החיפוס לרווחים ללא כל מגבלה ורדיפת הבצע הפרטית והחולנית.כל אלה הן אבני היסוד של השיטה הקפיטליסטית.
    לא מדובר כאן בדחף בריא לרווחה,ליצירתיות,ולאושר אישי,משפחתי וכללי.מדובר כאן במחלה מאמירה של מטורפים הרצים אחרי רווחים ללא גבול.מה היא ה"יצירתיות וה"יזמות" של לבייב ודנקנר??.הם סה"כ "חותכים קופון"וסוחרים בחברות לרוב במימון הציבור התמים החוסך בקרנות פנסיה וקופות גמל בתקווה שפעם יוכלו להתקיים מחסכונות אלה.
    לא מדובר כאן ביזמים של המהפכה התעשיתית של המאה ה19 שפנו לחידושים טכנולוגיים ותיעוש.
    מדובר כאן בספקולנטים ללא מעצורים המסכנים את הציבור הרחב ואת החברה כולה.

    לסכום:הקפיטליזם של ימינו עבר זמנו והיום מהווה מעצור וגורם לחוסר יציבות,למשברים חוזרים ותקופים,למלחמות,להקצאה בלתי יעילה של משאבים,לביזבוז אדיר ולסבל של מאות מליונים,להרס כדור הארץ ולתופעות חמורות של פאציזם,דיכוי,אובדן הדמוקרטיה והערכים,והשפלת כל דבר אנושי וראוי.
    בין המשבר הגדול הקודם והנוכחי,עברו בקושי 70 שנה,פחות מחיי אדם ממוצע היום.זה לא קנה מידה לאמירה שהקפיטליזם ימשיך להתקיים.כל הסיכויים הם שהוא בסוף דרכו,וטוב בכך.

  16. אופס הגיב:

    מצטער על שגיאות ההקלדה. מקווה שהכל ברור.

  17. לתיאורטיקן הגיב:

    בתור יועץ השקעות אתה צריך לדעת שקרנות פנסיה משקיעות באג"ח מיועדות, המונפקות על ידי הממשלה (סוגי "מירון" ו"ערד" אם אינני טועה). בשנים האחרונות כמות האג"ח המיועדות שהונפקה קטנה בהדרגה, תחת הכוונה המוצהרת להקטין את אחזקותיהן של קרנות הפנסיה באג"ח אלה ולהעביר את נכסיהן לשוק ההון. מאז 1985 למעשה הופסקה ההנפקה לקופות הגמל, וכמה שנים לאחר מכן לחברות הביטוי. ב-2003 הופסקה לגמרי הנפקת האג"ח המיועדתות.
    במצב הנוכחי, קרן השקעות כלשהי שתרצה לרכז את אחזקותיה באג"ח ממשלתיות תתקשה לעשות זאת, בגלל העדר ני"ע מתאימים.

    אבל מה אני מספר לך, אתה יועץ השקעות.

  18. תיאורטיקן מרכסיסיטי הגיב:

    אשר שלום,

    אני מבקש להמנע מהתלהמות וביטויים שאין להם מקום בדיאלוג המתנהל בין בני תרבות.

    כל שאוכל הוא לבקש. אין לי כמובן יכולת להכריח אותך להענות לבקשה.

    1. באשר לטיעון האקטוארי: מה לעשות וזו במציאות. אינני מבין מדוע אתה מסרב להבין זאת -אלה עובדות!
    לא השתמע מדברי שהייתי שמח לו תוחלת החיים הייתה מתקצרת או שבני האדם אמורים להוריד את רמת חייהם ואינני מבין על סמך מה אתה טוען זאת.
    יש להסתכל למציאות בעיניים – אלה הנתונים האובייקטיביים: בשל תוחלת החיים העולה, החישובים האקטואריים היו יפים לסביבה בה אותה תוחלת חיים הייתה 70 שנה.

    כמו כן אינני מבין מה הפיתרון אותו אתה מציע לבעיה.
    אפשר לפתור את הבעיב בדרכים שונות, ואלהכמה מהן:
    – הגדלת התשלומים של העמיתים וזאת במגמה ליצור מצב שבו בעתיד הקרן שממנה יושולמו הקיצבאות תשמור על ערכה וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו כפי הנראה התשלומים הנוכחיים אין בהם די בכדי לשמור על שווי הקרן.

    -הגדלת גיל הפרישה. כך, שנתונים שהיו אמורים לקבל קצבאות החל מגיל 60 יתחילו לקבלה רק בגיל 65 או אפילו 67.

    יש עוד דרכים להקל על מצוקת הקצבאות העתידית, ואם תוכל להציע דרכים נוספות לפתרון המשבר אודה לך. יתכן ואני לא מודע לאפשרויות אחרות ואני הראשון שיודה בכך אם אכן ההצעות שתעלה ראויות להתייחסות.

    2. מסכים לחלוטין: שטיגליץ וקרוגמן ראויים להערכה כמוהם ככלכלנים אחרים שהשקפותיהם שונות משלהם.
    בכך אני חוזר על קביעתי שזכייה בפרס נובל אין בה בכדי להעיד על כך שכל התבונה והחוכמה האנושית מצוייה רק אצלם.

    אנקדוטה פיקנטית משהו באשר לכלכלנים זוכי פרס נובל:
    בודאי שמעת על הוגי הנוסחה לחישוב שוויין של אופציות שזכו בפרס נובל על מחקרם בנושא.

    שמם של השניים: בלאק ושולס ועל שמם קרויה הנוסחה.
    אותם בחורים היו בין מייסדי קרן השקעות יוקרתית שנודעה בשם לונג טרם מנג’מנט (LCTM).למעשה, הם היו המוח שמאחורי מדיניות ההשקעות ובשנים הראשונות הקרן אכן הניבה תשואות נאות.
    המציאות ,מה לעשות, שיבשה לחלוטין את המבנה המתמטי המתוחכם שעליו הסתמכו בלאק ושולס, זוכי פרס נובל לכלכלה: בשנת 1998 התמוטטה הקרן לחלוטין, הפסידה הון עתק, ולמעשה כל הונה התאדה.
    הקרן פשטה את הרגל ומקימיה -זוכי פרס נובל לכלכלה כבר אמרנו? – נאלצו להפסיק את פעילותה אחרי שכאמור ספגה הפסדים נוראים.

    ידידי, חייב אתה לבחון את המציאות בכל פעם מחדש.
    בחינה של אותה מציאות בהתבסס על תיאוריות כאלה או אחרות עלולה להביא אותנו לעברי פי פחת.
    זה בדיוק מה שקרה למנהלי הקרן: הם היו משוכנעים, לאור מודלים מתמטיים וסטטיסטיים אותם פיתחו שהיתכנות של תסריט בו נכסי הקרן יספגו הפסדים בשיעור שיביא לקריסתה היא בלתי אפשרית לחלוטין.
    הם טעו.

    3. מאימתי אתה מקבל את דבריו של ביבי כתורה מסיני? תמהני.

    יש אי דיוק בתיאור הדברים: במשבר של שנות ה30, עד מדיניות ה"ניו דיל" של רוזוולט הממשל היה סבור כי התערבות ממשלתית אינה הדרך לצאת מן המשבר ה\ועל פי מדיניות זו נהג בדרך כלל.
    הורדת הריבית הייתה אחד הצעדים הבודדים שננקטו על ידי הפדרל ריזרב בעת ההיא ול\מלבדה כאמור לא ננקטו כמעט צעדים על ידי הממשל.
    זאת בניגוד גמור למה שאירע במשבר הנוכחי – ההתערבות של יו"ר הפד, בן שלום ברננקי, נעשתה לאור הנסיון שנצבר מאז שנות ה 30.
    אפילו כיום נשמעים קולות הגורסים כי הממשל לא היה צריך להזרים כספים להצלת המערכת – מרכסיסיטים מצד אחד וחסידי הקפיטליזם ה"קלאסי" מצד שני, שותפות מוזרה מאד לכל הדעות…

    אלה גם אלה שוכחים כנראה, שאילמלא ההתערבות המסיבית של הממשל המערכת הכלכלית הייתה קורסת כפי שקרסה בשנות ה 30 על כל המשתמע מכך -אבטלה של למעלה מ30% (זה היה שיעור האבטלה בעת ההיא).
    אינני מצליח להבין את אלה המציגים עצמם כדורשי טובתו של האדם העמל כשהם יוצאים בשצמף קצף כנגד הצעדים הנוכחיים אותם נקט הפד.
    מילא הקפיטליסטים השמנים שגורל העמלים מעניין אותם כקליפת השום, אבל המרכסיסטים, שהשכם הערב משתבחים בדאגתם לפרולטריון המקומי והעולמי?
    תמהני.

    "יזמים תעשייתיים של המאה ה19″? זכור לי שמרקס קשישא דן ברותחין את אותם בעלי מפעלים שלשיטתו ניצלו את כוח העבודה הזול של הפרולטריון של זמנו ועל כן אינני מסוגל להבין מפני מה אתה דווקא קושר להם כתרים.

    נו, נבואות הזעם על מותו של הקפיטליזם כפי הנראה לא יתגשמו בימנו. אבל אולי אני טועה.
    אם תוכל לפרט לוח זמנים אולי אוכל להתייחס.

    למגיב המתייחס לאגחי" מיועדים:
    ברור שאני מודע לעובדה שהחל משנות ה80 הופסקה הנפקתן של איגרות החוב המיועדות.
    למיטב ידיעתי וזיכרוני ביבי נבחר לראשות הממשלה 11 שנים מאוחר מאוחר יותר כך שלא ניתן להפיל עליו את התיק הזה.

    קרן שתרצה לרכז את אחזקותיה באג"ח ממשלתיות יכולה לעשות זאת בכל עת: בשוק ההון נסחרות כיום עשרות איגרות חוב ממשלתיות ואין שום בעיה לרכוש אותן.

    כפי שציינתי בפוסט קודם ישנן קופות גמל וקרנות פנסיה המשקיעות את רוב נכסיהן באיגרות חוב ממשלתיות ועל כן יכול העמית, אם ירצה בכך, להעביר את כספו לאפיקים כאלה.
    כיום, בניגוד לעבר, יכולים עמיתי הקופות להעביר את כספם בכל עת לאיזה אפיק השקעה שיחפצו.
    יתרה מזו: אם חושש העמית מהפסדים בשל התנודתיות בשוק ההון הוא יכול כיום להעביר את כספו לאפיק שאינ ומושקע כלל בשוק ההון: כאלה הן הקופות המשקיעות את כספן באפיקים שיקליים נושאי ריבית ובמטבע חוץ.

    אפשר להכנס לאתרי שוק ההון כדוגמת ביזפורטל, גלובס,גמל נט, כלכליסט ודומיהם וללמוד על אפיקי ההשקעה השונים של הקופות, תשואתן, מדיניות ההשקעה שלהן, העמות שהן גובות ובאיזה אפיקים הכספים מושקעיםץ

  19. asher frohlich הגיב:

    לליאורטיקן:

    מתנצל עם הבנתה אותי לא נכון.בסופ אופן אין בכוונתי לפגוע אישית,ועוד יותר כשהכותב אנונימי ולא נוקב בשמו האמיתי.
    אבל צר לי מאוד שכנראה יש לך קצת קושיים בהבנת הנקרא.למשל ,כשהזכרתי את ביבי,ברור לכל,ולא צריץ להתאמץ כדי להבין זאת,שאינני מצדד אותו בכלל.
    ההזכור היה כדי להזכיר לך שאלוף מגונני הקפיטליזם בעצמו חושש מהעתיד הכלכלי.
    ועכשיו לגבי מה שכתבתה:
    חישובים אקטואריים היו נכונים לפני 70 שנה אבל נכונים(וגם נחוצים )גם היום,כוון שקרנות פנסיה או קופות גמל מטרתן להבטיח פנסיה לעמיתים כולל בעוד 100 שנה.זה שונה מקרקן השקעות לטווח קצר או בינוני,לכן אסור להשוות אותן או לבדוק אותן לפי תשואות לטווח קצר,אלא לפי רמת הסיכון של השקעותיהן.
    לגבי ה"פתרונות" שאתה מציע:
    המשותף להם הוא פגיעה בעובדים: או פגיעה או רמת ההכנסה הפנוייה שלהם(הורדת רמת החיים הנוכחית)או פגיעה בזכות לא לעבוד אחרי גיל 67
    (שהוא למעשה דומה לרמז שלך מקודם לגבי ה"בעייה" שהאנשים חיים יותר מ70 שנה בממוצע.
    אנא,אל תפגע,תבין טוב טוב מה שאני אומר.יש דברים בכל כתיבה או בכל אמירה שלא נאמרים במפורש אבל אפשר להבין מה הכוונה מאחורי המילים.
    תבין שכל הצעותיך מכוונות לפגיעה בחוסכים בדרך זו או אחרת ומאיזה סיבה??
    קרנות פנסי וקופות גמל "משחקות"בבורסה באפיקים ספקולטיביים על חשבון החוסכים.זה הכל.
    תגיד לי אתה: איזה תוכנית חסכון נורמלי קיים היום במשק לאדם שרוצה סה"כ לחסוך ללימודים או לקנות דירה בעתיד ? אפילו הכלכלנים הניאוקלסיים יודעים שללא חסכון לא תהינה השקעות.הבעייה שלהם היא שהם חושבים שרק העשירים מאוד חוסכים ואילו העובדים וההמונים רק צורכים לקיומם (או לפחות,זה מה שהם היו רוצים שיהיה).
    אינני יכול במסגרת זו להסביר לך את כל הגישות השונות בכלכלה,אבל אם תכנס לעומק,תגלה שמה שאמרתי זה נכון.
    נכון,במשבר הנוכחי ה"פד" גם הזרים מאות ביליוני דולרים(גם במשבר הקודם,אך בהיקף קטן)
    אם הורדת הריבית הספיקה בשנות ה30 ליציאה מהמשבר למה עכשיו,בנוסף לכך,הזרימו מאות רבות של מליארדי דולרים ?
    אתן לך תשובה:
    היציאה מהמשבר בשנות ה30 לא נבעה מהורדת הריבית אלא מכניסה למירוץ חימוש עצום ומלחמת העולם השנייה.זה מה שלמדו הכלכלנים מהמשבר.
    לכן,הפעם היו 2 אפשרויות: או הזרמה אדירה של כספים (בדומה למירוץ חימוש הממומן על ידי הממשלה)או מלחמת עולם שלישית.
    עוד פעם,מבלי לפגוע,ניסוחיך וטענותיך שיטחיות
    ולא מעמיקות. אינני יכול לתת לך לו"ז למותו של הקפיטליזם.כל מה שאני יכול להגיד לך זה שהוא זקן,אייף,עם מחלה סופנית,ועתידו נראה ממש ממש לא מזהיר במיוחד.

  20. תוהה הגיב:

    כל החישובים האקטוארים האלה טובים ויפים, אבל האם הם לוקחים בחשבון גורמים כמו צמיחה כלכלית וגידול בפוריות העבודה? הרי אם היינו מאמינים לחישובים אקטוארים מלפני מאה שנים, כולנו היינו אמורים להתרושש טוטאלית בגיל 50. בעקבות פריצות טכנולוגיות ואחרות אפשר לייצר יותר ביעילות גבוהה הרבה יותר, מה שחוזר בצורת תשואות גבוהות ורווחים על השקעות, שיכולים להיות מנותבים לחסכון פנסיוני.

    חוץ מזה, גם המסלולים המצוינים אצל התיאורטיקן המרקסיסט (??) אינם באמת חסרי סיכון כפי שנאמר. התשואה על אג"ח ממשלתי קשורה לנעשה בשוק ההון, כך שהאג"ח לעתים קופאות ואף מאבדות מערכן (שחר ירדו 10-15% במשבר הכלכלי הנוכחי ועדיין לא חזרו לערכן המקורי). חוץ מזה, גם אג"חים קונצרניים הזוכים לדירוג אשראי גבוה נחשבים השקעה "סולידיות", אבל ראינו מה קרה לחברות כאלה כמו אפריקה ישראל.

    כפי שנאמר לפני השקעה באג"חים קשורה בהנפקה של מיועדות או מק"מים על ידי בנק ישראל, דבר שהממשלה לא מיהרה לעשות בשנים האחרונות.

  21. תיאורטיקן מרכסיסטי הגיב:

    עדיין, לאחר קריאת הפוסט האחרון שלך, אינני מצליח להבין איך לשיטתך אפשר להתגבר על הבעיות שקרנות הפנסיה מתמודדות עימן בעיקבות הזדקנות האוכלוסיה.
    אם תוכל לפרט כיצד מרחיבים את כמות הכספים במערכת הפנסיונית בנתונים הנוכחיים אפשר שאודה כי הצדק עימך.

    באשר לתכנית חיסכון נורמלית לקניית דירה או ללימודים:

    בפוסטים הקודמים הזכרתי כמה מסלולים כאלה וכפי הנראה דברי לא היו מובנים ועל כן אפרט אותם בשנית:

    ראשית, אני יוצא מנקודת ההנחה שהעובדים וההמונים אינם עדר של מטומטמים אלא אנשים בעלי יכולת חשיבה דומה לשלי ושלך והם מודעים לסיכונים הכרוכים בהשקעות.

    שנית, קיימים כיום מסלולי חיסכון רבים ומגוונים לטווח הארוך והבינוני, נטולי סיכון וסולידיים לחלוטין:

    *איגרות חוב ממשלתיות, צמודות למדד ונושאות ריבית.
    לטווח הארוך החוסך שומר על ערך כספו ובנוסף נהנה מריבית מצטברת העשוייה להגיע לשיעור ניכר.
    למשל: אג"ח ממשלתי נושא ריבית של 3% מניבה, בתום 15 שנה, תשואה של 51% מעבר לעליית המדד.
    וכאמור זהו חיסכון נטול סיכון לחלוטין שאינו קשור כלל לתנודתיות של הבורסה.

    * קרנות נאמנות סולידיות המשקיעות את הכספים באיגרות חוב ממשלתיות ובפקדונות שיקליים. אף הן, לטווח הארוך, מניבות רווח נאה.

    * קופות גמל המשקיעות את הכספים אך ורק באפיקים סולידיים לחלוטין, וכאלה יש רבות בשוק ההון.

    * קרנות פנסיה דומות, שמנהליהן נמנעים מהשקעה בבורסה אלא מנתבים את הכספים אך ורק לאפיקים חסרי סיכון.

    אבל חייבים עם זאת לציין שמי שחשקה נפשו בהשקעה פחות סולידית – שסיכויי הרווח העתידי שלה גבוהים יותר – יכול להפקיד את כספו בקופות וקרנות המשקיעות גם באפיקים פחות סולידיים כדוגמת מניות ואיגרות חוב קונצרניות.
    כאמור אני לפחות מאמין כי ההמונים אינם עדר של מחוסרי בינה והם מבינים היטב את הסיכון הכרוך בהשקעות כאלה או אחרות.

    בנוסף, אינני מבין את טיעונך באשר ליציאה מן המשבר: המסקנה העולה ממנו היא כי הזרמת הכספים נבעה מחשש ממלחמת עולם שלישית?
    כלומר אם ברננקי והצמרת הכלכלית היו סבורים כי אין סיכוי לפריצתה של מלחמת עולם שלישית הם לא היו מזרימים כספים למערכת הכלכלית???
    אתמהה.

  22. לתוהה: הגיב:

    צריך היית לקרוא היטב את דברי על מנת להימנע מטועיות בהבנת הנקרא ועל כן אין לי ברירה אלא להחזור על דברי כדי שתבין:

    המסלולים שציינתי הם חסרי סיכון לחלוטין אלא עם כן אתה וידידיך המרכסיסטים סבורים כי או-טו-טו המשטר הקפיטליסטי עומד לקרוס ובעיקבותיו כל המערכת הכלכלית ועל כן אין שום טעם באחזקה של אגח"ים ממשלתיים או פקדונות שיקליים או כל נייר ערך אחר.

    קיימת חשיבה כזו: המצדדים בה בוחרים שלא להשקיע את כספם בשוק ההון אלא להצפינו בתוך המזרון (או מתחת לבלטות)

    הדברים שפורטו בתגובתי מכוונים לאלה הסבורים כי התמוטטות המערכת הכלכלית העולמית אינה צפויה בעשורים הבאים וכי הכלכלה, מעצם טבעה, נוטה להתנהל במחזורי גאות ושפל.

    באשר לתשואה על אג"ממשלתי צמוד ושאינו צמוד: אמנם כן, מחיריהן עשויות לעלות ולרדת בעיתות משבר -או אופוריה – אבל יש להפנים את העובדה כי המשקיע יקבל את מלוא תמורתה הכספית של האיגרת אם יתמיד ויחזיק בה עד לפקיעתה.
    כך שגם אם בנקודת זמן מסויימת מחיר ה איגרת יורד הרי שבשורה התחתונה המשקיע אינו מפסיד דבר משום שערכה נשמר אם כאמור תוחזק על ידו עד למועד בו תיפדה על ידי המנפיק, קרי הממשלה.
    דוגמה מאלפת לכך קיבלנו במשבר האחרון: בשיאו היו מחירי האידרות נמוכים מאד ובעיקבות הפאניקה שפומפמה על ידי המדיה רבים מן המשקיעים טעו לחשוב כי "סוף העולם הגיע" והעדיפו למכור את אחזקותיהם דווקא בשפל חסר תקדים.
    לא עברה חצי שנה ומחיריהן של אותן איגרות -קונצרניות וממשלתיות -עלו בשיעור ניכר וכיום הם נסחרות בשוויין שלפני המפולת וחלקן אף גבוה מזה.

    באשר לאיגרות חוב קונצרניות: יש המסווגות כסולידיות, יש המסווגות כסולידיות פחות,יש המסווגות כמסוכנות ויש המסווגות ככאלה שכל הסיכויים כי לא יוכלו להיפרע על ידי המנפיק.

    אני משער שאתה, כמוני, מייחס לפרולטריון גמירות דעת ויכולת להבחין בין אלה לאלה מה עוד שכיום, בניגוד לעבר, קיימים גופים המדרגים את הסיכון הכרוך בהשקעה באותן איגרות.

    יתרה מזו: כפי שנאמר על ידי בפוסט קודם המשקיע בקרן פנסיה או בקופת גמל יכול לבחור ברמת הסיכון המתאימה לו. אם הוא מוכן לקחת סיכון מסויים על מנת לקבל תשואה יותר גבוהה יכול הוא להשקיע את כספו באפיק שבו יש מרכיב מסויים של אגח"ים קונצרניים או אפילו אפיק שבו מניות.

    אם, מצד שני, המשקיע הוא שונא סיכון, יכול הוא לבחור בקרו או בקופה שמשקיעה אך ורק באפיקים סולידיים לחלוטין וכאלה קיימים הרבה בשוק ההון.

    להרחבה בנושא תוכל להיכנס למשל לאתר "גמל-נט" ולהיווכח במו עיניך במגוון העצום של האפשרויות העומד בפני המשקיע.

    חתימה טובה.

  23. תיאורטיקן מרכסיסטי הגיב:

    לתוהה שלום.

    בודאי שהתשואה על האג"ח ההמשלתי קשורה לנעשה בשוק ההון – שכששערה של איגרת חוב יורד התשואה (הריבית) עולה.
    אבל לגבי מחזיק האיגרת אין זה משנה כלל: הוא את הקרן+הריבית יקבל בכל מקרה בהגיע מועד הפדיון של האיגרת.

    כך שהתנודתיות של מחירי האגח"ים הממשלתיים אינה משמעותית לחוסכים לטווח ארוך.

    למרבה הצער הפאניקה שפומפמה על ידי המדיה בעת המשבר האחרון גרמה לרבים מן המשקיעים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה למכור את אחזקותיהם דווקא בעת שיא השפל ובכך הפסידו אחוזים ניכרים משווי חסכונותיהם.

    בדיעבד מסתבר שערך הנכסים הפיננסיים חזר לערכו שלפני המפולת בחודשים האחרונים.

    באשר לאגחי"ם קונצרניים יש סוגים שונים -החל מאיגרות חוב של חברות בעלות איתנות פיננסית ומאזן חיובי לבין איגרות לוב של חברות העומדות בפני פשיטת רגל.

    איגרות החוב של אפריקה ישראל מעולם לא זכו לדירוג גבוה (AAA) גם בשיא האופוריה ששררה בשוק ההון ועל כן המשקיעים המוסדיים וגם המשקיעים הפרטיים היו יכולים לדעת זאת אם היו מעיינים בדוחו"ת שמתפרסמים על ידי חברות הדירוג.

    משקיע שחשש מהשקעה באגח"ים קונצרניים מכל סוג שהוא יכול היה להפנות את כספי קופת הגמל שלו לאפיקים הנמנעים לחלוטין מהשקעה באיגרות אלה.
    כיום קיימים בשוק ההון עשרות אפיקים סולידיים לחלוטין המשקיעים את כספי העמיתים אך ורק באיגרות חוב ממשלתיות מסוגים שונים ובפקדונות שיקליים.
    באתרי אינטרנט רבים ניתן למצוא בקלות מידע לגבי אפיקים מן הסוג הזה וכמו כן אפשר להתייעץ לגבי אפשרויות המעבר מאפיק לאפיק לפי צורכי המשקיע.

הגיבו להאמת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים