הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בספטמבר, 2009 59 תגובות

אין מי שיחלוק על כך שעל השמאל הציוני עובר משבר חריף. המשבר הוא כה חריף שיש מי שמנבאים שהוא עומד להתמוסס ולרדת מעל במת ההיסטוריה כמו תנועות פוליטיות אחרות. לעניות דעתי אחת הסיבות לכך היא העדר תשתית אידיאולוגית מובחנת שתבדֵל אותו מזרמים אחרים באשר לזכותנו על הארץ. הדיון במשבר זה זכה לאחרונה להדים נרחבים בתקשורת בעקבות חיבור מקיף ופרובוקטיבי במכוון, שנכתב על ידי שמואל הספרי ואלדד יניב במה שנראה כמיזוג של "מיטב" כישרונם המאוחד – הדרמטורגי של הראשון והפופוליסטי של האחרון. למרות היקפו הנרחב אין בו התייחסות לתשתית האידיאולוגית של השמאל הציוני, או הלאומי, כלשונם.

סוגיה זו עלתה לאחרונה בעקיפין גם בנאום אובאמה בקהיר. הוא הותקף מימין, על שציין את השואה, ולא את ה"הבטחה" בספר הספרים, כהצדקה להקמת מדינה יהודית בא"י. אם השואה היא ההצדקה, היו מי שאמרו, ואנו איננו אלא פליטים מחפשי קורת גג, הרי שאנו צריכים להיות אסירי תודה למארחינו הערבים שמאפשרים לנו ללון אפילו במרפסת. אבל אם לעומת זאת, אנו כאן מכוח ה"הבטחה", הרי שזכותנו לגור בכל חדרי הבית. מנגד ניצבת לה אידיאולוגיה א-ציונית או אנטי ציונית שבסיסה הוא שלילת קיומה של מדינה יהודית-ציונית, בדרגות שונות של קיצוניות.


האם לשמאל הציוני יש עמדה אידיאולוגית מוגדרת בנושא עקרוני זה של הבעלות על הבית? או שיש לו רק עמדות, הצעות והשגות בנושאים פוליטיים קונקרטיים שעולים על הפרק מתוך השקפה נאורה ועמדה מוסרית אוניברסלית? האם נחוצים בכלל מצע ובסיס אידיאולוגיים כאלו או שקיומה של ההשקפה הציונית-שמאלית היא כה טבעית, שאין בכך צורך? לעניות דעתי הדבר נחוץ – בית ללא יסודות איתנים יקרוס עם חילופי הזמנים והרוחות. אך הוא חשוב גם בטווח המיידי, במיוחד לנוער ולצעירים חדורי אידיאלים, בעלי חוש צדק ורגישות לעוולות מוסריות, המתפתים, לנוכח מדיניותה ומעשיה הלא מוסריים של ההנהגה, לעמדות א-ציוניות או אנטי ציוניות. מצע אידיאולוגי איתן של ציונות הומניסטית, עם איזון נכון של לאומיות יהודית מתונה, המאמינה בזכותו ההיסטורית של העם היהודי למדינה ושל ערכי צדק אוניברסליים, יכולים לשמש להם כעוגן. בלעדי זה הם כאובדים.


בשאלת הזכות – הרי ברור שלכל עם, ולעם היהודי בכלל זה, יש זכות בסיסית לריבונות ועצמאות. ברור גם שמכל המקומות שבעולם יש לעם היהודי זיקה היסטורית רק לארץ ישראל. זיקה ולא זכות מוחלטת. אך איך קובעים את גבולותיה של הזכות בגין הזיקה הזו?


לציונות היהודית-הומניסטית היו בשני הדורות הקודמים שורה של הוגים מעמיקים ונודעים: מרדכי מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, עקיבא ארנסט סימון, גרשם שלום ועוד רבים וטובים שהתחבטו בשאלות אלו. דומה שהדברים הבאים של בובר יכולים להוות מצע כזה: "מספרים כי נורדאו בא פעם להרצל בבהלה וקרא: ‘שמעתי שיש בארץ-ישראל תושבים ערביים. אם כן הרי אין הצדק על צדנו!’ אם נכונה אמרה זו מתגלה בה נאיביות מופלאה. החיים, מעצם היותם חיים, כרוך בהם עוול… אם נתבונן היטב, נראה, כי בכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את ‘מרחב מחייתו’.. אין אנו יכולים להימנע מעשיית עוול אבל ניתן לנו החסד הזה: שאין אנו צריכים לעשות עוול יותר ממידת ההכרח". (מתוך: "מרדכי מרטין בובר בספר ‘אין שאננים בציון’ בעריכת אהוד בן עזר, עם-עובד, 1986, עמ’ 61-62″)


זו בדיוק נקודת המוקד כיום: האם עשינו יותר עוול מכפי הנדרש, רק מפני שנזדמנו לנו אחרי מלחמת ששת הימים הכח וההזדמנות לעשות כן, או שנהגנו עם עצמנו בריסון מוסרי? הדעה של כל בר לבב היא שעשינו והפרזנו לעשות ככל שיכולנו, ללא עכבות מוסריות כלשהן. הרי מיד לאחר מלחמת ששת הימים, עוד לפני שהגל המשיחי והחמדני שטף את הארץ, אמרנו שהשטחים הם "עירבון" עד לשלום. השאלה מה היא מידת ההכרח עולה כמובן בכל עוצמתה. השמאל הציוני הכריע שההכרח הוא מדינה בגבולות שנקבעו במלחמת העצמאות של המדינה היהודית, היא מדינת ישראל. שכן לדעת זרם רעיוני זה, המדינה היהודית יכולה מבחינה דמוגרפית להתקיים גם בגבולות העצמאות, הקרויים גם גבולות 1967. הרי גם כיום כמעט כל התושבים בשטחים (למעט אלה המתפרנסים מעבודה קהילתית ומעט מנהלים ומנהלי עבודה באזורי התעשייה שהוקמו שם) מתפרנסים ממפעלים ומוסדות הממוקמים בתוך גבולות 1967. ניתן היה להוכיח זאת בנקל אלמלא פרצה מלחמת ששת הימים, שכן הנגב והגליל היו מתפתחים אז בהתפתחות מואצת. האם גבולות אלה מקודשים? לא בהכרח. לכן בהתחשב בעובדות שנוצרו ומתוך אותו עקרון של צמצום העוול, יתכנו, בהסכמה הדדית, חילופי שטחים.


יש הפוסלים כל צורה של לאומיות ומתוך כך מגיעים להשקפות השוללות את הציונות. אך לאומיות אינה חייבת להיות לאומנות דורסנית, היא יכולה להציב לעצמה סייגים: להיות הומנית, פלוראליסטית, דמוקרטית, כפי שראתה עצמה הציונות מתחילתה, באור חזון גאולת האדם האוניברסלית, שמקורו ביהדות. מכאן שחשוב להעמיד, למַצב ולטפח השקפה יהודית הומניסטית, דוגמת זו שהוצגה כאן, להצדקת קיומנו כאן, כך שנוער אידיאליסטי יוכל להזדהות אתה בנקל.

תגובות
נושאים: מאמרים

59 תגובות

  1. יוסף למיכאל שרון הגיב:

    ניכר מדבריך שאתה יוצא כנגד אלה הגורסים שיש הכרח, והוא המוחל על כל גחמה לאומנית וניפשעת מבחינת זכויות האדם.

    תרשה לי לקחת אותך למחוזות אחרים לרגע קט:

    לאחרונה קראתי תגובה שלך בגדה השמאלית בה אתה טוען שהבחירות באיראן היו כשרות למהדרין, וכל המהומות שם הם תוצר של לא אחר מאשר מאיר דגן, עוד הוספת וטענת שהדיווחים של הבלוגרים האיראנים מתנגדי המשטר הם סילוף מעשה ידם של גולים איראנים וסוכנים כאלו ואחרים.

    מסתבר ללא ספק שאתה חוטא באותו הדבר עליו הלנת קודם לכן:
    אתה הוא זה הטוען שיש "הכרח" (שרידות המשטר האייטולות באיראן למשל) ולכן אתה חושב שצריך למחול על כל "גחמות לאומנית וניפשעת מבחינת זכויות האדם" כולל גניבת בחירות וכליאת אנשי אופוזיציה ועיתונאים.
    אתה אפילו הולך יותר רחוק ופוסל בכלל את האפשרות שיש אוזופוזיציה אמיתית באיראן ושיתכן שהעם שם לא ממש מרוצה צחבורת הקיצונים שמנהלת את המדינה.
    היש דוגמה טובה יותר למונח "צביעות"?

  2. vasluianu הגיב:

    zionism=oximoron
    zionism a kind of fake nationalism very close to fascism

  3. קורא אנגלי הגיב:

    שיהיה שינוי אידיאולגי באמריקה יהיה שינוי אידיאולוגי גם בישראל. ישראל אינה עצמאית מספיק כדי לפתח אידיאולוגיה משלה.

    האידיאולוגיה מזה זמן לא מועט היא להיות בסיס צבאי אמריקאי בתמורה לחסות פוליטית, כלכלית וצבאית. הכל מכוון לזה.

    אין "אידיאולוגיה" היא מתה.
    כל יום שני וחמישי מפתחים "אידיאולוגיה" חדשה בהתאם לצרכים.

  4. vasluianu הגיב:

    left and zionism=oximoron

  5. דניאל קלטי הגיב:

    פטפטת אינסופית, החושפת, לעין-כל בר-דעת, את המובן מאליו: אין חיה כזאת, "שמאל ציוני". הציונות – מעצם היותה גזענית, אתנוקראטית, קולוניאליסטית, מנשלת (וכו’ וכו’ וכו’) – היא תנועה ימנית קיצונית חשוכה.

    מר"צ היא, אולי, מעט יותר מתונה מ"מולדת" ומ"כך", אולם לא בהרבה; אמור למר"צניק, שאינך מאמין ב"זכות היהודים על הארץ" ומייד יקפוץ מתוכו הטראנספריסט, שינבח עליך "אז תעבור לקנדה!!!" שאל אותו, מה הוא מציע לעשות, אם בישראל יהיה רוב לא יהודי – ותראה, איך מזנק מתוכו הליברמן… של "כולם שווים – but some are equal more"…

    שמאל אמיתי, הוא אך ורק שמאל אנטי-נאצי, אנטי-פשיסטי, אנטי-לאומי, אנטי-גזעני = ואנטי-ציוני.

  6. דורון הגיב:

    לא אמרת ולו מילה אחת על אופייה היהודי של המדינה, שהוא התהום המרכזית הפעורה בין השמאל הציוני (הכולל היום רק את מרצ. לא את העבודה ובטח שלא את קדימה) לבין השמאל הלא ציוני (לא חייבים להדביק תמיד ‘אנטי’, מותר פשוט לא להיות).

  7. עלי הגיב:

    הכותב משים את עצמו כאדם תמים אבל כל מטרתו
    לחבל ביסודות הקיום של מדינת ישראל
    הויכוח שהוא מנסה לעורר הוא ותיק וידוע
    זהו הויכוח הישן בין הנארטיב הציוני
    לנארטיב הפלסטיני
    הבעיה כאן שהנארטיב הערבי הצליח לתמצת את
    עצמו בכמה ססמאות קליטות וקצרות
    בעוד שהנארטיב היהודי מצריך הסבר ארוך
    ומגושם
    משום כך הנארטיב הציוני נראה כאילו הוא
    זקוק לתמיכה או תאוריה למרות שהוא
    האמיתי הנכון והצודק
    הטענה הערבית שהם ילידי המקום אינה מצדיקה
    מתן זהות לאומית והקמת מדינה פלסטינית
    הטענה השניה שלהם שנעשה להם עוול אינה
    נכונה מבחינה היסטורית
    והנה הוכחה למה שאמרתי שהציונות זקוקה
    לסיפור ארוך כדי לסתור את השקר הפלסטיני
    אני ציוני זה חלק מהזהות שלי ואני לא מרגיש
    שאני זקוק לתיאוריה או לספרים שיתנו לי
    גיבוי
    בדיוק כמו שאני לא צריך להתגונן בפני אדם אנטישמי או מכחיש שואה או אנטיציוני
    (שאינו נבדל בעיני ממכחיש שואה)
    קיימת חבירה בין מכחיש שואה והאנטיציוני
    מתוך מטרה להרוס את
    מדינת ישראל ומתוך כך את העם היהודי כולו
    (הנה עוד צידוק לציונות)
    הציונות מאפשרת לעם היהודי להתקיים
    בעוד שהעם הערבי יתקיים ללא קשר לגורל הפלסטינים
    לפלסטינים יש הרבה פתרונות לעם היהודי יש
    רק פתרון אחד וזו הציונות (ההיסטוריה הוכיחה)
    … וזו כל התורה כולה
    (אני כבר שומע את הגיעגוע על המקום המסוכן
    ביותר בעולם ושאר טענות שאינן קשורות לכלום)

  8. רעיון נפלא הגיב:

    לשמאל הציוני יש דרך נפלאה. אי אפשר למכור אותה כי כל פעם שישראל ניסתה לישם אותה הפלשתינים ראו בזה היתר לרצוח ישראלים. התוצאה היא ששתי דעות שולטות היום – זו של השמאל האנטי ציוני כמו רוב הכותבים והמגיבים באתר זה וזו של הימין המשיחי. בסופו של דבר לשני הקצוות האלה יש אג’נדה משותפת – מדינה דו-לאומית.

  9. מיכאל שרון: צביעות מזויעה הגיב:

    המילים הנאות של בובר רק הצביעות שבהם עולה על היומרה הריקה להומניזם שבהם (שימו לב לביטוייו "מרחב מחייה והכרח של הקיום) -עוול מתוחם על ידי ההכרח בלבד ומסוייג על ידי מוסר הומניסטי. זו כרגע התורה המובלעת כולה של עיקר השמאל הציוני, ואין כלל צורך לגלות את אמריקה מחדש כאן.

    הבעיה המרכזית בכך: בכייה על עוול (ברוח "יורים ובוכים" ממלחמת 67), מלל הומניסטי המצביע על כוונות ונטיות של סיוג מוסרי. אבל בפועל – אין כל הכרה מעשית בעוול, והכרה מעשית בעוול פרושה – פיצוי על העוול ה"הכרחי" (הנכבה ועוד), והשבה לקדמות של תוצאות "עוול עודף" (ההתנחלויות, המצור והטבח בעזה וכיד’).

    וכך, גרוסמן ועמוס עוז בארשת פנים הומניסטית קובעים בדצמבר 2008 ש"ההכרח" המתחייב הוא הפעולה בעזה. וכך במלחמת לבנון השנייה.

    אם כן, הם בובריאניים, רק שהם מותחים ומרחיבים את גבולות מושג ה"הכרח" לכל גחמה ניפשעת של פשעים נגד האנושות.

    ושוב – הכרח – המוחל על כל גחמה לאומנית וניפשעת מבחינת זכויות האדם, ומכשיר לכאורה כל התחמקות מלשאת באחריות ה"עוול ההכרחי" בחסות טענה מזוייפת לטוהר הומניסטי.

    בובר היתיר למעשה את הדם, בהציבו כאן בחסות הביטוי "הומניזם" דרויניזם חברתי בוטה המדבר על מרחבי מחייה. הספרי ויניב הם תלמידיו של בובר, אף שהם לא יודעים זאת, ורק קלטו זאת מהאויר, שכן הבובריאניזם היה שם כל הזמן ועוד איך, אבוי לכולנו.

    אין צורך במאמר הזה וזאת לא התחדשות כלל, אלא מסכת ניפשעת שהיתה איתנו וברקע מעשינו כל הזמן, עוד הרבה לפני ספר וידוי ההתחטאות המזוייפת "יורים ובוכים" של מלחמת 67 או אמירת גולדה שאין היא סולחת לערבים מהסיבה שהם אילצו אותנו (שוב "ההכרח" הזה) להרוג את בניהם.

  10. TIBERIVS GRACCVS הגיב:

    נראה שגם אתה בין הציונים השמאלניים המבולבלים אם אתה מפרסם את המאמר באתר שמאכלס אנטי-ציונים מיליטנטים ומצפה שיצא מכך דיון קונסטרוקטיבי.

  11. דוד אדלר הגיב:

    ניתן לשמוע ב"כל השלום" 107.2 FM ראיון בנושא המאמר עם רן אדליסט בשעה 14:25 בשבוע הקרוב. למי שמעוניין. ניתן לשמוע ברור וצלול יותר דרך האתר
    — קישור —

  12. דוד אדלר לדורון הגיב:

    כתבתי במפורש "לעמדות א-ציוניות או אנטי ציוניות". ראה תגובת דניאל קלטי מעליך שמתגאה ואפילו בבוטות להיות אנטי ציוני. באשר ליהדות ניתן לאמץ רק את החלקים ההומניסטים ויש (אם כי יש כמובן גם מסרים רבים הפוכים)

  13. דוד אדלר לרעיון נפלא הגיב:

    תגובתך נכונה בעיקרה פרט למשפט המוזר "אי אפשר למכור אותה כי כל פעם שישראל ניסתה לישם אותה הפלשתינים ראו בזה היתר לרצוח ישראלים". ההתקוממות הפלסטינית מתעוררת כשיש סירוב/ מבוי סתום/ מצוקה מועצמת/ התגרות (שרון בהר הבית) . אגב, בועידה בבית לחם איימו בגלוי שאם יהיה מבוי סתום הם לא פוסלים את חידוש המאבק המזוין. מעולם לא ניסו לישם את העמדות שאני מציג.

  14. דוד אדלר למיכאל שרון הגיב:

    אם קובעי המדיניות היו מקום המדינה בובריאנים אני הייתי יכול להתגאות בה. אולי גם אתה. האם היינו נוהגים בברוטליות חסרת המעצורים והגבולות בעופרת יצוקה. אני מעדיף את "יורים ובוכים" על הגישה שהפגינו בעזה במלחמה ולאחריה. אימרתה של גולדה היא אכן צביעות נבזית ואין לה דבר וחצי דבר עם התורה הבובריאנית

  15. דוד אדלר לTIBERIVS GRACCVS הגיב:

    אני כלל לא מבולבל. אכן הייתי מעדיף רק תגובות ענייניות וציפיתי לאחוז גדול יותר של תגובות כאלה. אך עוד חזון למועד.המגיבים כאן בדרך כלל אינטליגנטים למדי.אך לזכות מנהלי האתר יאמר שהם נתנו למאמר זה כמו גם לכל המאמרים האחרים ששלחתי מקום. הם לא צנזרו אותם למרות שההשקפות המובעות בהן שונות ככל הנראה משלהם.יותר מכך במקרה זה אחת ממטרות המאמר הנה להניא בני נוער מצפוניים מעמדות א-ציוניות. הם אפשרו דיון פתוח גם בכך. לכן במה זו חשןבה

  16. דוד אדלר לאנג’לו איידן הגיב:

    אני מודה לך על מאמציך הנכרים לסתור או לערער את תוקף דברי. אני מודה ומתוודה שאני לא בקיא בטרמינלוגיה המרכסיסטית-לניניסטית-טרוצקיסטית-מהפכנית-או אחרת. דווקא אין לי דבר נגד מי שבלהט אמיתי ותמים מנסה לתקן את העולם, אפילו מיסודו. אלא כמי שאוהב לחשוב בדפוסי מחשבה "פתוחים" אותה טרמינולוגיה לא דברה אלי מעולם לא כל כך בגלל תוכנה אלא בגלל סגנונה "הסגור" לדעתי. אבל אולי אני טועה ולא התאמצתי מספיק להתגבר על דחייתי האינסטינקטיבית. בכל מקרה אני יכול להגיב רק לפיסקה למה פרסמתי בבמה זו: שוב, אני מאמין שיש מי שמתפתים לאידיאולוגיה א-ציונית (ראה תגובת דורון למעלה) או אנטי ציוניות כי אין תשתית אידיאולוגית עקרונית לשמאל הציוני. הצעתי בצניעותי גרעין לתשתית כזו (ראה גם תגובתי ל-TIBERIVS GRACCVS).

  17. דוד אדלר לרעיון נפלא הגיב:

    שרון עלה במכוון לעשות פרובוקציה מסיבות פוליטיות פנימיות. הוא לא חש צורך פתאומי עז להתפלל לאלוהיו דווקא במקום זה.

  18. לדניאל קלטי הגיב:

    ההגדרות שלך של שמאל אמיתי של ציונות
    ועוד הגדרות למיניהן הן חסרות שחר
    להגיד ששמאל אמיתי מתנגד לפאשיזים
    יופי אז אני שמאל אמיתי
    נגד קולוניאליזים יופי
    נגד גזענות יופי גם אני
    בעד שלום יופי
    אז על מה אנחנו חלוקים ?
    אני ציוני
    ואתה אנטיציוני
    אתה טוען שאני חלאה ואני טוען שאתה חלאה

    זה שאתה נעזר בטיעונים של הפלסטינים
    שהם אויבים מרים של הציונות לא מוכיח דבר
    זה רק מוכיח על דלות העמדות שלך
    זה הופך אותך לפטריוט פלסטיני ולא לשמאל אמיתי
    הדבר היחיד שניתן לעשות זה לקחת את
    הוגי הציונות ולהוכיח שהם יצרו תורה גזענית
    לקחת את כתבי אחד העם והרצל וברל קצנלסון
    ולהוכיח שהציונות היא פאשיסטית
    לי למשל קל להוכיח שהערבים גזענים פאשיסטים
    על ידי עיון באמנה הפלסטינית ובאמנה של החמס
    לידיעתך השמאל האמיתי תמך בהקמת מדינת ישראל ובציונות בשנות החמישים של המאה הקודמת
    החבירה שלך לכוחות ריאקציונרים
    מעידה שאתה שמאל שחור ולא שמאל אמיתי

  19. תכשיט הגיב:

    לכותב המאמר ולמגיב דניאל קלטי:
    שמאל אמיתי הוא בראש ובראשונה אנטי-קפיטליסטי!
    גם אש"ף הוא פשיסטי משום שהוא לאומי-מרקסיסטי כפועלי-ציון ופועלי-ציון-שמאל ולא אנטי-לאומי?
    שניכם שמאל נאו-ליברלי ותו לא.

  20. לדניאל קלטי הגיב:

    פרופ לייבוביץ ז"ל הגדיר עצמו כציוני
    לפי דבריך לייבוביץ בגלל היותו ציוני
    הוא גזען ואנטי הומניסט ?
    אינשטיין היה אוהד של התנועה הציונית
    האם איינשטיין אינו הומניסט או סוציאליסט
    ??
    עד 1956 תמך השמאל בציונות ובמדינת ישראל-
    איך זה מסתדר עם ההגדרות שלך ?
    נקח את אחת "ההברקות שלך"
    אתה מספר על תגובת איש מרץ לשאלה שלך בענין
    רוב לא יהודי בישראל
    למעשה אתה מציע לאיש מרץ להגשים את זכות השיבה ולחסל בדרך זו את מדינת ישראל
    למה הדבר דומה ?
    נניח שתבוא לקן לוינגסטון האדום או לאחד
    מהקיצונים של הלייבור ותציע להם בשם
    ההומניזים והשמאל האמיתי לתמוך בהגירה של
    60 מליון שחורים מאפריקה הדוויה לבריטניה
    אין לי ספק שתזרק מכל המדרגות בליווי קללה בריטית עסיסית (אני מקל בתגובה הבריטית)
    ישראל קולוניאליסטית ?
    ישראל נסוגה מסיני דרום לבנון רצועת עזה 40% מהגדה
    ישראל הביעה נכונות לסגת מ-98% מהגולן ו-94% מהגדה תמורת הצהרות ערביות על שלום
    הצהרות שאף אחד לא מאמין להן
    אני אגיד לך למה "השמאל האמיתי"לא מציע
    פתרון של חילופי שטחים ואוכלוסיות
    משום שהשמאל הזה תומך בפאשיזים ובגזענות של קיצוני החמס שתובעים זכות שיבה וחיסול מדינת ישראל
    לא צדק אתה רוצה אלא חיסול דם ומלחמות
    וכאשר התביעה לחיסול העם היהודי נשמעת שוב בראש חוצות לאחר הגינוסייד של השואה
    זה בעיני הרבה הרבה יותר חמור מפאשיזים

  21. אנג’לו איידן 1 הגיב:

    שאלתו של TIBERIVS GRACCVS במקומה היא. חלק מהתשובה נמצאת בחשיפה של "צביעות מזויעה" של מיכאל שרון. בחשיפה זו, אני משנה את המילה האחרונה במשפט "המוחל על כל גחמה לאומנית" עם המילה ‘גזענית’. ההסבר לכך ניתן על-ידי קורא אנגלי. המשטר הישראלי השאיל מגרמניה הנאצית את הפשיזם הגזעני, אבל אין ביכולתו התלותית להשאיל, לא את הלאומנות המספחת של אומה עצמאית למעצמה ובטח שגם לא את הלאומנות המורדת של אומה מסופחת. וכאן, במרד נגד סיפוח, אני כולל את האומות הנאבקות מאבק לאומני (nationalist) למען שחרור לאומי (National) מתוך הכבלים האימפריאליסטיים.

    vasluianu, הגדיר נכונה את הציונות כסוג של לאומנות מזויפת (zionism a kind of fake nationalism). הציונות משתמשת בלאומנות המזויפת שלה בכדי למלא את התפקיד של אחת הסוכנויות הפיננסיות במזרח התיכון, שהוא אזור מחולק אומות על פי החלטות אימפריאליסטיות (החלטות אלו חילקו את הקוראנים לשתי אומות, למשל, כפי שהפרידו את הקוויטים,לדוגמה). גם האומה הישראלית נולדה כך.

    עכשיו, בואו ונחזור לשאלה של טיבריוס גראקוס. האם ד"ר דוד אדלר "מפרסם את המאמר באתר שמאכלס אנטי-ציונים מיליטנטים ומצפה שיצא מכך דיון קונסטרוקטיבי"? בוודאי שלא. הוא "מצפה" ללגיטימציה זו: "הציונות המתונה היא שמאל מתון", לכך הוא "מצפה".

    חוץ מלהיות מעמדי, השמאל הוא לאומני בחתירתו לעצמאות לאומית. לעומת זאת הציונות הקיצונית נוהגת לאומנות עם שאיפות לאומיות תלותיות. גם למתונה שאיפות דומות, אבל עם התנהגות המפגינה (רק מפגינה) בוז, ללא הבדלה, כלפי כל לאומנות תוך כדי כך שהיא שרירותית מפרידה בין העצמאות הלאומית לבין המניע הלאומני שלה. הציונות המתונה מכפישה את המניע הזה כי, במילא, האידיאולוגיה שלה מונעת ממנה כל גישה למניע עצמו. לכן החיפוש הצבוע אחרי מניעים חלופיים. זה לא מספיק, וגם הציונות המתונה יודעת את זאת.

    מול העובדות שבאמצעותן המציאות מצליפה בנו, איך אפשר שלא להסכים עם דניאל קלטי!?! עכשיו, להצלפות המציאות, מתווספות הצלפותיו של ד"ר דוד אדלר המזכירות לנו את אלה של קודמיו. הוא שם את השמאל בקצה השני כנגד הקצה הימני: טבלה נוחה ל-"שמאל המתון". כביכול מתון בגלל קריאתו התמהמהת – לעומת השמאל שלא מתבושש בקריאה זו, גם אם מתאבן בה – להפסיק את הקרבות. כביכול מתון בגלל הבלבול שבו.
    אדוני, ד"ר דוד אדלר, המתינות, שהיא אופיינית לשמאל "הקיצוני", לא ניתנת למדידה בתנאים של ערבוב מדומה של הבנות!! וקריאה להפסיק את הלוחמה בסוף המלחמה שווה, מעשית, לביצוע נחוש של החלטה נחושה להמתין לרגע האחרון. למעשה, תוצאותיה של ההחלטה הזו שוות לתוצאות התמיכה במלחמה של הכובש.
    אבל, אדוני לא יכול אלא לראות קיצוניות בשמאל, אפילו בזה המתאבן בקריאות ונמנע מלהזדהות עם הלוחמים המורדים את ההשתלטות והנהגתם. וזה למרות שהמרידה מכוונת נגד הקיצוניות, שהיא אופיינית לימין כולו, הנוגדת, הצהרתית בלבד, את התפיסות של "השמאל המתון". גם זה לא מספיק. אז מה עוד?

  22. אנג’לו איידן 2 הגיב:

    השמאל הוא מתון כי הוא *בהכרח* נאלץ על-ידי הקיצוניות *הבלתי-נמנעת* של הימין (יהיו נסיגות טקטיות מכאן ומכאן), אחרי אין ספור מסעות "בדרכים מיותרות", לתמוך במורדים ואף למרוד בעצמו. הקומוניסטים יודעים להעריך את "הדרכים המיותרות". הם יודעים היטב כי חצייתן *הכרחית* היא בכדי שהמונים יבחינו בדרך הנותרת. מכוון שההמונים הם העיקר, השמאל ישתמש ב-"פיתוי" היחידי שלו: הניסיון המוחשי. למען הניסיון הזה, הוא ייחצה את כל "הדרכים המיותרות" עד שהמונים ייבחרו בדרכם הנותרת. לדרך האחרונה הזו, בו בזמן וכל הזמן, *חייבים* אנו להמשיך להצביע, גם בעוד הימצאותנו על "הדרכים המתונות", וזה על פי ניסיונם של ההמונים.
    עקב כך, בדרכים האלה, אנחנו פוגשים כל מיני מלומדים אשר, במאמציהם לתמרן פיתיונות להמונים, מגוון אפשרויות בידם הולך ומצטמצם עד שהם נאלצים לקפוץ על העגלה הימנית. לדוגמה, הם סבורים כי ל-"השמאל הציוני … נחוצה תשתית אידיאולוגית". זה אומר שלפי הצהרתם ה-"תשתית" הנחוצה אינה קיימת. הדבר, "התשתית", ‘בידם הולך ומצטמצם’ ומגביל את שהייתם בעגלה שיוצאת מאיזון. רוצה לומר כי לד"ר דוד אדלר הדבר נעשה "… חשוב גם בטווח המיידי, במיוחד לנוער ולצעירים חדורי אידיאלים, בעלי חוש צדק ורגישות לעוולות מוסריות, המתפתים, לנוכח מדיניותה ומעשיה הלא מוסריים של ההנהגה …". לד"ר דוד אדלר נחוץ פיתוי "במיוחד לנוער ולצעירים חדורי אידיאלים". בקיצור, הדבר, ה-"תשתית" – לא הנוער, לא ההמונים – ממשיך, גם אצלו, להוות גורם עיקרי. תפקידו של "הגורם העיקרי" הזה הוא להיות לפיתוי מתחרה.

    האלדרים מתחרים עם הפיתוים של ה-"שמאל הקיצוני" במשיכה ימינה, לעבר הקיצוניות הפיראטית, הבריונית, הרמאית, הכובשת, שנמצאת תדיר תחת חסות האלופים בכך. אבל גם עגלת הימין יוצאת מהאיזון.

    ראש ממשלת ישראל נאלץ להזהיר, בנאומו לפני עצרת האומות המאוחדות, את המנהיגות הטרוריסטית למען ההון הפיננסי לבל ייכנעו מול הטרור הנגדי. טרוריסטים נגד טרוריסטים, מנהיגות נגד מנהיגות, במלחמה הניטשת בין אינטרס של מיעוט נגד אינטרס של הרוב. מלחמת מעמדות זו הצליחה לעלות את שאלת הכניעה במחנה הפיננסי. אם ההון הפיננסי נכנע, אנחנו הרווחנו תודות לטרור הנגדי. אם הוא לא נכנע, אז ניתן לסכם כי הטרור הנגדי לא נקט אמצעים די הצורך למען אותה הכניעה. יחד עם זאת, תסכימו שיש להודות לו על פועלו. וזה פשוט משום שבלעדי פועלו, גם לשמאל הייה מסובך לדרוש דרישות למען כנועים, וגם לימין הייה מסובך להצהיר הצהרות על כניעתו הממשמשת ובאה. אבל היה מאוד נוח למחנה באמצע, בין הימין לבין השמאל. פועלו של הטרור הנגדי השאיר מרווחים צרים ופוחתים למחנה הזה.
    בדרך הנותרת, השמאל לא זורק את התינוק עם המים – את החברה הישראלית עם הסוכנות הציונית; הוא מציל את התינוק מהמים העכורים ומסוכנים. גרעין של השמאל הישראלי מסוגל להתעצם, לקראת הדרך הנותרת, באמצעות ניסיון פוליטי של ההמונים, עד יכולות פוליטיים כשרים לקדם אפילו את שימורה ופיתוחה של החברה הישראלית על תרבויותיה השונות. וזה על יסודות איתנים של בריתות מהפכניות, גם מול ההסתות "הלאומניות" שהאימפריאליזם ימריץ על בטוח מיד אחרי הפניית עורפינו על פניו. נגד יכולות כאלה, נגד פיתוים כאלה, השמאל הציוני לא מסוגל להתחרות. אבל הוא יעשה הכול בכדי לסכן אותם. אנחנו נמשיך לקרוא לו שמאל, כפי שאנחנו מגדירים שמאלנים מפוקפקים בקירובינו, שמאל כן (בטח לא במובן של ‘כנות’), אבל ‘שמאל ציוני’.

  23. מרעיון נפלא לדוד אדלר הגיב:

    אתה טועה ומטעה ואשתמש דוקא בדוגמא שנתת. האם אתה יכול להסביר מדוע לשרון או לכל יהודי אחר אסור לעלות להר הבית לבקר או להתפלל? אין לכך שום הסבר מלבד גזענות בוטה של הפלשתינים ותומכיהם. אני יכול להניח שזה לא נח להם לראות את נציג מה שבעינהם נראה כבוש מסתובב בהר הבית אבל האם היית מקבל את האפשרות שישראל בתוקף שליטתה במערת המכפלה למשל מונעת כניסה של ערבים אליה? לי התשובה ברורה אבל אם מותר לערבי להסתובב בכל מקום קדוש לו כך גם לכל יהודי.לכן להגיד שעלית שרון להר הבית היתה עילה לרצח כאלפים יהודים היא היתר לרצח אלפי ערבים אם מישהו מהם יכנס למערת המכפלה. אלא אם כן אתה דוגל בגישה הגזענית שמשותפת ללא מעט מהכותבים והמגיבים באתר זה שלערבים מותר הכל וליהודים אסור שום דבר.

  24. למגיב הראשון האוקסימורון הגיב:

    הודו היא מדינה מעוררת התפעלות
    רבים מאוד נמשכים להודו בלי לדעת למה.
    לדעתי, מה שמושך בהודו זו היציבות, הנשענת
    על תרבות ופילוסופיה עתיקה.
    כאשר מקרצפים את פני השטח מגלים
    שהתרבות ההודית שמרה את המבנה של העבדות
    (במסווה של מיתוס דתי) כאשר כת הטמאים
    הם העבדים של העת העתיקה
    העם היחיד (היחיד)שיצא נגד העבדות היה
    העם היהודי זהו העם היחיד בעת העתיקה
    שלא רק התנגד לעבדות אלא הטיף נגד העבדות
    וקבע חוקים ברורים לשחרור עבדים.
    העם היהודי הוא הוא האב הקדמון של כל תנועות השחרור !!
    את הדבר הזה זיהה היטלר ימח שמו ובשם הפאשיזים הוא השמיד שליש מהעם היהודי
    משום כך אדם שמדביק על קורבנות הפאשיזים
    את התוית הפאשיסטית ואומר שהציונות
    היא מילה מקבילה לפאשיזים הוא חשוד
    בעיוות מוסרי ונפשי קשה !
    בעם היהודי לא תתכן פעולה של פאשיזים גלוי
    אומנם הפאשיזים פעיל בישראל אבל פעולתו
    נעשית בהסתר.
    הפלגנות וטיפוח השנאה העדתית בין אשכנזים
    ומזרחיים (שגם אנשי השמאל מנצלים אותה)
    המחלוקות בין דתיים וחילוניים
    והשנאה בין ערבים ויהודים
    זו פעילות פאשיסטית
    משום שלפי התורה הפאשיסטית המחלוקות
    העדתיות שומרות על החיוניות של העם שלא יתנוון (וגם מנוצלות פוליטית)
    אבל
    אלה שעוסקים בפאשיזים הם מעטים ורוב העם
    סולד מהם (לא יודעים לזהות משום שהפעילות
    נעשית בצורה נסתרת)
    (לגבי השנאה בין יהודים וערבים האשמה לדעתי
    נוטה לכיוון האינטלקטואלים הערבים
    וברור וטבעי שהסכסוך מלבה את האש)

  25. לדויד אדלר הגיב:

    "בגדה בכלל אנו משנים כל הזמן את הסטטוס-קוו (מרחיבים מפעל ההתנחלויות) בזכות הכח העודף.האם הפעם אתה תסכים? "

    אני? כמובן.

    הפלסטינים משנים את הסטטוס-קוו שהיה בתוקף מ 1967 עד 1987. אתה מסכים?

    הם רוצים לשנות את הסטטוס-קוו שהיה בין 1948 ל 1967. אתה מסכים?

    אנשים מנסים תמיד לשפר את מצבם, לפי מידת הכוח שיש להם. זה עניין טבעי.

    לפי דרישת המינימום של הפלסטינים להפסקת האלימות (עוד לפני שדיברנו על זכות השיבה) הם מבקשים ריבונות אוטונומית (שלא היתה להם מעולם) וקשר בין הגדה לרצועה (שלא היה לפני 1967. זאת אומרת חורגים במידה מפליגה מהסטטוס קוו.

    למה זה נראה לך כשר, והרחבת ההתנחלויות נראית לך טרף?

  26. דניאל קלטי הגיב:

    לכל אלה, שהגיבו לתגובתי שלי.

    למגיב שלא הזדהה בשמו – מלבד שלשול מילולי וברברת, לא מצאתי אצלך דבר. "אתה אומר אני אומר אתה אומר אני אומר". הבלו?ת ריקה לחלוטין מכל תכן ממשי, לצד צווחות וקרקורים, בדבר "טיעונים של הפלסטינים", "חלאות" ו"שמאל שחור" ודברי-הבל שונים, על תמיכת "שמאל" כלשהו בישראל, עד ל-1956 (א’ – איזה שמאל? ו-ב’ – מה החשיבות לתקופה זו?).

    לתכשיט – אני הכחשתי את ההתנגדות לקפיטליזם?!? אני כפרתי במרקסיזם?!? אני?!??

    שים-לב, קודם-כל, אל מי אתה מדבר. הרי מרבית ביקורתי על חד"ש היא, שאיננה מרקסיסטית ומהפכנית *דיה*. אני בעד מהפיכה, מלחמת-מעמדות, ביטול עצם רעיון-ה"רכוש"… וכבר כתבתי על כך לא-מעט, גם כאן. בדוק תחילה, בטרם תגיב.

    לעלי (שמסתמא, כתב גם את התגובה הקודמת) – אני מדבר על התבטאות אולטרא-גזענית (שבי, אישית, עוררה בחילה פיזית של-ממש), של "השמאלני היפה" (עאלק), חיים אורון ג’ומס – שאמר לאולמרט, שרוב של בני-אדם, שאינם בני העם היהודי, במדינת ישראל, זה איום חמור יותר, מאשר פצצת-אטום שתנחת עלינו.

    מבחינתי, מי שאמירה *כזאת*, מייצגת אותו, הוא נאצי. מי, שבעיניו קיום אוכלוסיה, מאתנוס שונה משל-עצמו, בארצו, נתפסת כאיום חמור אף מאיום גרעיני(!!), הוא אדם נאצי וחולה. גזענות ברמה כזאת, היא גזענות נאצית – ולא מעניין אותי, אם למחרת יבואו ג’ומס וחבריו וישחקו אותה עאלק-שמאל, בכל-מיני שירי-שלום מגוחכים. הם פשוט יוסיפו חטא-צביעות, לפשע-גזענותם.

    ולשטויות שלך, בנוסח "הצענו להם כבר את הכל!" ממש אבל ממש נמאס לי להתייחס כבר. מאה אלף מאמרים, קטלו והפריכו את טענותיך – ואם מהם עדיין לא הבנת, עד כמה אתה טועה – אתה מקרה אבוד.

  27. לדויד אדלר הגיב:

    טעות.

    שרון עלה להר הבית בכדי להוכיח ריבונות-ישראלית ודריסת רגל. בגלל זה הוא עלה עם צבא ולא ארגן ביקור פרטי ב"הזמנת" הווקף.

    התגובה הפלסטינית היתה עקבית עם שלילת הזכות של יהודים לנכוח במתחם באופן חופשי.

    כמו כל הסיכסוך, הטענה לפרובוקציה היא פשטנית.

    הפלסטינים מנסים לייצר סטטוס-קוו מסוג אחד, ואנחנו מנסים לייצר סטטוס-קוו אחר.

    כשאחד משני הצדדים מנסה לשנות את המצב הקיים, מגיע פיצוץ.

  28. יוליוס לדוד אדלר הגיב:

    אולי זה לא קשור לנושא, אבל אם כבר העלית את זה, אז הפלסטינים שהרסו את בית הכנסת העתיק ביריחו, הפלסטינים שביצעו הרס וונדליזם בקבר יוסף והפלסטינים שחירבנו בבתי הכנסת בגוש קטיף, גם הם לא עשו זאת דווקא מתוך יראת השם. גם הטרוריסטים שהשתלטו על כנסיית המולד, חיללו אותה והתעללו באנשי הדת הנוצרים, לא עשו זאת מאהבת אלוהים יתרה.

    אפשר רק לשער מה היתה תגובת העולם המוסלמי (והנוצרי) אם חס וחלילה יהודים היו עושים את המעשים הללו. לזכותו של שרון יש לציין שהוא לפחות לא עשה את צרכיו במסגד אל אקצה. במזרח התיכון גם זה משהו.

  29. דוד אדלר לרעיון נפלא הגיב:

    מסכים שבהר הבית "הפלסטינים מנסים לייצר סטטוס-קוו מסוג אחד, ואנחנו מנסים לייצר סטטוס-קוו אחר. כשאחד משני הצדדים מנסה לשנות את המצב הקיים, מגיע פיצוץ.". בגדה בכלל אנו משנים כל הזמן את הסטטוס-קוו (מרחיבים מפעל ההתנחלויות) בזכות הכח העודף.האם הפעם אתה תסכים?

  30. אנג’לו איידן הגיב:

    אין כאן טעות – שום טעות יש כאן!
    הדוקטורים והפרופסורים שלנו למדו על בוריים את הניסוחים < <בדפוסי מחשבה "פתוחים">> של המורים הציוניים שלהם – ראה מה שכתבנו (גם למעלה).
    בתירוצים העיקריים שלהם, הם, בתחרות בינם לבין עצמם, מתגאים לייחס אישית (לאריאל שרון, למשל) וקבוצתית (למתנחלים, למשל) את "אי-הצלחות" הציוניות – ולא אינטרסנטית, מעמדית ואידיאולוגית (לאימפריאליזם, למשל) –, במדיניות העקבית של הציונות. ובמקומה, הם מציעים לנו להתנסות במדיניות ציונית בלתי עקבית, כי עטופה הומניזם, כמו במקרה של מדיניות ש-"לא מצליחה" עם בוש ומנסה עם אובמה, תוך אשמות נגד בוש. אבל, תכליתית, המדיניות שלהם מכוונת להשתלטות זהה, כאילו יהודית או, נכון יותר, באמצעי "תשתית אידיאולוגית" של פיתוים – ובטח לא רק באמצעים אלה. וזה לא הכול: בעוד הם מתחרים על פיתוים באידיאולוגיה של עצמם, כל אחד מהם הופך "לא בקיא בטרמינלוגיה המרכסיסטית" מול גילויים "הנכרים לסתור או לערער את תוקף" ניסוחיהם. ומה הוא התירוץ הפעם? < <בגלל סגנונה "הסגור" לדעתי>>.

    "חסרי בקיאות" של "אולי אני טועה ולא התאמצתי מספיק להתגבר על דחייתי האינסטינקטיבית" האלה מתמרנים את כל זה במקביל להפגנת בקיאותם מול הטיעונים הימניים. ולמה הם עושים את זאת? שוב, הפיתויים משמשים אותם! הם מתאמצים לפתות את השמאל: שאיפתם העיקרית היא להופיע כנחוצים לו. מי שרוצה, שיתפתה – השמאל מתורגל בניידות של מתפתים. שיתפתה, אבל שגם ידע את בתשובה הנכונה לשאלה < <בכל מקרה אני יכול להגיב רק לפיסקה למה פרסמתי בבמה זו>>.

  31. asher frohlich הגיב:

    גם במאמר וגם בתגובות לא נעשה נסיון אחת של ניתוח מטריאליסטי-דיאלקטי לגבי הצירוף=
    ציונות ושמאל.
    הכל התנהל כווכוח ודיון אידאליסטי בין רעיונות,אינטרפרטציות של המציאות או וויכוח על מונחים מילוליים.
    מארקס הסביר שההוויה היא זו שקובעת את התודעה (כמובן גם את האידאולוגיות).המציאות החומרית,הקיומית,היום-יומית,המאבק לחיים,המקבל ביטוי ביחסי הכוחות בין חזקים לחלשים מכל סוג(לאום,מין,מעמד)במאבק מתמיד בתוך החברה הלאומית וגם מחוצה לה,חוסר שיווי משקל,כוחות הפועלות בכוונים מנוגדים,דיאלקטיים,הם אלה שקובעים את האידאולוגיות ולא להיפך.
    לא במאמר ולא בתגובות ראיתי נסיון אפילו התחלתי של ניתוח מנקודת ראות מטריאליסטית ודיאלקטית זו.כל וויכוח "אידאולוגי" לא יוביל לשום תוצאה,וכל אחד יהיה "צודק" על פי הנחות היסוד ונקודות המוצא של ה"אידאולוגיה" שלו.אינני יכול כאן לפתוח בדיון מנקודת מבט מטריאליסטית-דיאלקטית,שהיא לא עוד "אידאולוגיה".זו גישה המתאפינת בכללים של המדעים הבוחנת את המציאות כפוסק אחרון,ומעמידה בספק כל כלל,חוק או קביעה היפוטטית.
    הנני מציע למתדיינים,לקרוא את עבודותיו של באר בורוכוב,וניתוחו המבריק של הצירוף:שמאל וציונות

  32. יוליוס לדניאל קלטי הגיב:

    בסיכון של של האשמתי כ"נאצי", "חולה" ולוקה ב"גזענות נאצית", אני שם את נפשי בכפי ואומר שדווקא יש משהו בדבריו של ג’ומס. לא כל מי שחושש מרוב פלסטיני בארץ הוא גזען, ולא כל מי שפועל למען רוב כזה הוא הומניסט גדול. השאיפה הפלסטינית להשמיד את ישראל באמצעות הנשק הביולוגי-דמוגרפי (ראה "הרחם הפלסטיני") היא מן הידועות, ואני בטוח שגם אתה שמעת פעם שיש חיה כזאת.

    השאלה שבמחלוקת היא כמובן "מה יעשו הפלסטינים ביהודים לאחר שיחסלו את מדינתם", וכנראה שרק בשאלה זו אנו חלוקים. מסיבות הידועות רק לך, אתה בטוח לחלוטין שלאחר חיסול "הישות הציונית" בידי לוחמי החופש מבית מדרשם של החברים אחמד יאסין וחסן נסראללה, יחיו כאן היהודים באושר ובעושר, בשלום ובחירות, תחת השלטון הפלסטיני הנאור והדמוקרטי (שלא יסטה כמובן כהוא זה מעקרונות המרקסיזם והסוציאליזם, שהרי זו האידיאולוגיה המנחה את הפלסטינים מאז ומעולם. הרי זכורה לכל התמונה המפוארת של בניין הקרמלין שניצבה מאחורי כסאו של היו"ר ערפאת המנוח – או אולי היה זה בניין אחר, אבל מה זה משנה; מבנה כלשהו).

    אני ממש, אבל ממש לא משוכנע שזה מה שיהיה, ולדעתי יש לי בסיס היסטורי הרבה יותר מוצק. לא זכור לי ששמעתי אי פעם מפי החבירים הנכבדים הנ"ל (ובעצם משום מנהיג או תת-מנהיג פלסטיני) אפילו צל צלו של זנב רמז בדבר נטיות מרקסיסטיות או סוציאליסטיות (לא שאם היו להם כאלה הייתי פחות מודאג; למעשה, אולי אפילו יותר). מכל מקום גם אם נניח שהסיכוי שאני טועה הוא 90% ובהתאמה הסיכוי שאתה טועה הוא רק 10%, גם אז אני לא מדמה לעצמי אפילו אחד ממכרי שהיה מוכן ליטול את הסיכון הזה, גם במחיר הכתרתו בתואר "נאצי". אבל אני כנראה מכיר את האנשים הלא נכונים.

    כאן אנו מגיעים לשאלה הנוגעת למאמר – שמאל ציוני או לא ציוני. אם ג’ומס (גם) הוא מבחינתך "נאצי", יוצא מכך שהלא-נאצים בארץ מהווים כבר מיעוט זעיר. המצב חמור, ואני במקומך הייתי בהחלט שוקל להגר לארץ יותר נורמלית ופחות נאצית (אולי צפון קוריאה?).

  33. asher frohlich הגיב:

    קודם אתנצל על שגיעת הכתיב בתגובתי:השם הפרטי של בורוכוב היה כמובן בר ולא באר.בורוכוב יצק במשפט אחד את כל הדילמה של שמאל ציוני:
    הוא טען ש"הציונות ללא סוציאליזם לא תצלח,וסוציאליזם(לעם היהודי)ללא ציונות,לא יתקיים".
    לצערנו,הפרוגרומים ועליית האנטישמיות בסוף המאה ה19 והשואה של המאה ה20,הוכיחו שבחלק השני של משפטו הייתה נבואה גאונית,והגלישה של התנועות הציונות ללאומנות ולגזענות,מוכיחה גם היום,שהחלק הראשון של משפטו הולך ומתגשם.
    לא אחזור כאן על ההסבר המנומק והמפורט של בורוכוב למשפט מורכב ועמוק זה ואני מפנה שוב את הקוראים,וגם כותב המאמר,למקורות.
    במאמר נזכרו שני משפטים שרוצה להתיחס אליהם בקצרה:
    המשפט הראשון:
    "אין אנו צריכים לעשות עוול יותר ממידת הצורך".במשפט זה יש סתירה בסיסית ברגע ש"זכות" לעשות עוול עומד בסימטריה לאותו זכות (אם נדבר בשם "האוניברסליות יהודית" שזו המצאה שקרית)של האחר.
    משפט זה עומד בניגוד למשפט הבסיסי של הצדק החברתי שהוא "הזכות של האחד נגמר איפא הזכות של השני מתחיל".
    לכן,אין כלל זכות לעוול ואין מקום עבורו בחברה האנושית,ה"אומנית".
    המשפט השני:
    "נראה שבכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את מרחב מחייתו"
    משפט חמור,מוזר ושגוי.האם הבן "גוזל" את מרחב מחייתם של הוריו?.האם הפעול העובד למחייתו הקשה גוזל את מרחב מחייתו של מעבידו?.האם עם כבוש גוזל את מרחב מחייתו של הכובש?
    איזה מן משפט זה?
    הקיום של הפרט בחברה האנושית תלוי וקשור בחברה כולה,ובלעדיה הוא לא יכול להתקיים.בעולם הגלובאלי כל העולם קשור ותלוי בכל אחד אחר.הקשר הזה הולך וגובר עם התפשטות הקפיטליזם למדינות הרחוקות והמפגרות ביותר.
    בעולם הקפיטליסטי,יש אלה שגוזלים מאחרים ערך עודף של עבודתם ויש כאלה שנגזלים על ידי אחרים.כך גם בין מדינת.
    המשפט במובנו הכללי הנו שגוי ומטעה והוא מייצג עמדה ימנית חדה.
    המשפט הנכון הוא:בעולם הנשלט על ידי הקפיטליזם והבורגנות,"בכל רגע",יש מי שהוא שגוזל את מרחב מחייתם של אחרים,ויש מי שנגזל ממנו את מרחב מחייתו"

  34. אנג’לו איידן הגיב:

    והינה עוד סוג של דוקטור ציוני-שמאלי: אשר פרוליך. אבל הדוקטור הציוני-שמאלי הזה טוען שהוא מרקסיסט. ועל בסיס מה הוא טוען טענה שקרית זו? על בסיס קביעת הציוני בורוכוב כי קיומו של איזה "הסוציאליזם" *למען העם היהודי* (דבר והיפוכו) והצלחתה של הציונות תלוי בחיבור בין שניהם, כלומר, שבכדי להצליח בהתבססות של לאום יהודי על הקרקעות הערביות, אין כל צורך בתמיכה אימפריאליסטית – מספיק להקים משטר סוציאלי-לאומני (נציונל-סוציאליסטי). ובניסוח הפוך יוצא שבכדי לקיים משטר סוציאליסטי זה על האדמה המופקעת מידי הערבים לטובת הקמתו של לאום יהודי, יש צורך בציונות.

    אבל אנחנו כבר יודעים את התשובה להשאלה הנוגעת למה הציונות מסייעת בהגשמה לאומית יהודית במסגרת טריטוריאלית שכזו – מדינת ישראל בארץ ישראל (או בארץ פלסטין). האדון, דוקטור אשר פרוליך בעצמו קובע כי < <בעולם הגלובאלי כל העולם קשור ותלוי בכל אחד אחר.הקשר הזה הולך וגובר עם התפשטות הקפיטליזם למדינות הרחוקות והמפגרות ביותר.>> ולמטה יותר, הוא מוסיף כי < <בעולם הנשלט על ידי הקפיטליזם והבורגנות,"בכל רגע",יש מי שהוא שגוזל את מרחב מחייתם של אחרים,ויש מי שנגזל ממנו את מרחב מחייתו>>. במה הגזל הציוני "קשור ותלוי"?

    כאשר האדון מדבר על "עולם גלובלי", הוא בטח לא מתכוון לעולם בצורה של גלובוס. הוא מתכוון לעולם "הנשלט על ידי הקפיטליזם והבורגנות". אבל לאיזה קפיטליזם ולאיזה בורגנות הוא מתכוון? הוא בטח לא מתכוון לבורגנות הפלסטינית או זו הישראלית. והוא טועה אם הוא מתכוון לבורגנות של המעצמה האמריקאית לבדה, ללא בריתות וללא שותפים. הרי שהבורגנות "הגלובלית" (זו השולטת בעולם הגלובלי) היא רב-לאומית כמו הקפיטליזם המפותח – היא לא לאומית, של הקפיטליזם המתפתח (בוודאי לא של זה המשעבד). והיא רב-לאומית לא בגלל שותפות באינטרסים רב-לאומיים משותפים, אלא עקב אינטרסים "גלובליים" המשותפים להתלכדויות כלכליות ממוצא לאומי מובדל. אלה הן התלכדויות ענקיות של בורגנות אימפריאליסטית, דהיינו, בעלים של הון פיננסי (שהוא מיזוג של הון בנקאי עם ההון היצרני) מונופוליסטי של השקעות חוץ בעיקר. לבעלי ההון האימפריאליסטיים האלה היכולת לכופף את השלטונות – גם אלה של מוצאם הלאומית וגם, באמצעים לאומיים ניאו-קולוניאליים, נגד השלטונות הסרבניים – לטובת התחרות המחריפה בינם לבין עצמם. וזה משום קשיי הישרדות המכבידים על הונם בשווקים אנרכיים (מופקרים, ללא תכנון מרכזי, לידי החזקים ביותר) העולמיים.

    אם האדון מתכוון לכך בדיוק, אז למה הוא לא מכנה את הבורגנות הזו בשמה המלא? למה הוא לא מבדיל אותה מכל שאר הבורגנות, שהיא כולה קפיטליסטית, בשמה האימפריאליסטית? האם הוא מתכוון להטעות אותנו? אני שואל את זאת כי זו לא תהייה הפעם הראשונה. מבלי לסקור את הפעמים הרחוקות בזמן, יום אחד בלבד לפני הפרסום האחרון שלו, האדון פרסם באתר הזה דברים מבלבלים נוספים. לפני שהוא סתר את עצמו עם הטיעון של כוחות הקובעות אידיאולוגיות, הוא כתב: < <מארקס הסביר שההוויה היא זו שקובעת את התודעה (כמובן גם את האידאולוגיות).>> "כמובן" למי? לימודים קובעים את האידיאולוגיה לפי האינטרס המעמדי, ולא החוויה! הבורגנות לומדת, בין השאר, איך להסוות עם האידיאולוגיה שלה את עובדות המקוממות נגד האינטרסים שלה. למעמד הפועלים אין צורך להסוות את האינטרסים שלו. לכן מתבסס על לימודים מדעיים בכדי לגבש את האידיאולוגיה של עצמו. בין האידיאולוגיה האחרונה לזו הראשונה ישנו מגוון של אידיאולוגיות בעלות מגוון זהה של הסוואות.

    דוגמה: הזרם הפוליטי אליו משתייך האדון מנסה לנתח "ניתוח מטריאליסטי-דיאלקטי לגבי הצירוף=ציונות ושמאל" בלי כל הצלחה שהי. ולמה הוא לא יכול להצליח? בכדי לדעת את התשובה, יש רק להסיר את ההסוואה: המדע המטריאליסטי-דיאלקטי, לא מייצר ניגודים, אלא בוחן אותם. המדע בודק את הצירוף הסותר של "ציונות ושמאל". למדעים, כשהם נשק אידיאולוגי של מעמד הפועלים, אין שום עניין בבניית צירופים מופרכים מאליהם. להיפך, מעמד הפועלים מעוניין בפתרונם של הניגודים. זאת בדיוק הבורגנות – אשר רק המהפכה הפרולטרית מסוגלת לדכא – היא זו שיוצרת את המפלצות החברתיות (והכלכליות והצבאיות וכו’), אשר רק המהפכה מסוגלת לאלף.

    הדיאלקטיקה היא שיטה של ניתוח במדעי המטריאליזם ההיסטורי. לפי הבנתי, האדון, ד"ר פרוליך, קרא לא יותר מהספר הראשון (וגם זה לא מתוך תשומת לב יתרה) של ‘הקפיטל’. וזה מה שקרל מרקס אומר בנוגע לדיאלקטיקה המיסטית של האדון הנ"ל, בנספח (postscript – עמוד 9 – אבל, בנוגע לדיאלקטיקה עצמה, כדאי להתחיל את הלימוד שלה לפחות מעמוד 5) למהדורה הגרמנית השנייה של הספר הראשון:

    "בצורתה המיסטית, הדיאלקטיקה הפכה לאופנה בגרמניה, מכוון שנידמה היה כי היא מקדשת ומהללת את המצב הקיים. אבל, בצורתה הרציונאלית היא שערורייה ותועבה כלפי המשטר הבורגני וכלפי הפרופסורים הדוקטרינריים שלו, מכוון שהיא כוללת בתוכה את ההבנה ואת הזיהוי הבהיר במצב הקיים, ובאותו הזמן היא כוללת גם את ההכרה בשלילתו של אותו המצב, בקריסתו הבלתי-נמנעת; מכוון שהיא מתייחסת לכל צורה חברתית שמתפתחת בתהליך היסטורי כתנועה נזילה, ולכן לוקחת בחשבון את אופייה החולף לא פחות מאשר את קיומה הזמני; מכוון שהיא לא מאפשרת לשום אכיפה לכפות עליה, והיא ביקורתית ומהפכנית במהותה."

  35. דוד אדלר לasher frohlich הגיב:

    סליחה על התשובות הקצרות והמאוחרות.
    1. בובר מתייחס לעולם ריאלי ולא אידיאלי או אוטופי.
    2. כל צמח , אפילו פרח או עץ פרי גוזלים מהמים של אלה הסמוכים להם. כך גם בעל מכולת הפותח מכולת סמוכה למכולת אחרת, או עובד המתמודד על משרה כנגד עובד אחר וכו’ וכו’.לא אאריך.

  36. לאנג’לו איידן הגיב:

    טוב מאוד! אחד מהסכנות לשמאל האמיתי היא הזיוף והסילוף של המרכסיזם ע"י הפרויליכים לסוגיהם.תראה גם את הציוניזם של דר’ אדלר: כל פרח גוזל מים משכנו. חזרנו לדרוויניזם כמקור לגזענות ונאציזם.. לפחות הוא לא מתיימר להיות מרכסיסט.

  37. יא-רבי הגיב:

    "הקשר" היחיד בין דרוויניזם לנאציזם הוא קשר בין דבר והיפוכו.

    לפי ההגיון שלך, הקפיטליזם הוא מקור הקומוניזם, או אולי הקומוניזם הוא מקור הקפיטליזם. יש ביניהם קשר, לא?

    גם בין אתאיסט ואדם מאמין יש קשר הדוק.

    בחיי שאם "החינוך" של הגדה מוציא אנשים כמוך, זה כנראה כלי חינוכי שעובד ההפך – מוחק לאנשים את השכל…

  38. למגיב האחרון הגיב:

    דויד אדלר הוא נאצי בפוטנציה?
    דרוויניזם הוא "המקור" לנאציזם?

    לא פלא שהאיש ברחוב רואה בכם הזויים.

  39. אוי הבורות! הגיב:

    הבו גודל לבורות הקדושה.
    כן. הדרוויניזם שימש גם מקור ל"דרוויניזם החברתי" של כל "דאלים גבר" – ובכך לגזענות ולנאציזם.תורות מתקדמות מנוצלות לא פעם לעיוות ריאקציוני. – כמו המרקסיזם להצדקת הציונות.
    מי שכותב: פרח אחד לוקח מים לפרח שני צריך להבין מה הוא בעצם אומר ואת מה הוא מצדיק.

  40. לליצן הגיב:

    בתחילה הכחיש האיש הזה כל קשר בין דרוויניזם לנאציזם. עכשיו הוא נאלץ לקרא קצת – ומתחיל להתפלסף. גם זו לטובה: הגדה כמכשיר חינוכי.

  41. אנג’לו איידן-המשך הגיב:

    "בצורתה המיסטית, הדיאלקטיקה הפכה לאופנה בגרמניה, מכוון שנידמה היה כי היא מקדשת ומהללת את המצב הקיים. אבל, בצורתה הרציונאלית היא שערורייה ותועבה כלפי המשטר הבורגני וכלפי הפרופסורים הדוקטרינריים שלו, מכוון שהיא כוללת בתוכה את ההבנה ואת הזיהוי הבהיר במצב הקיים, ובאותו הזמן היא כוללת גם את ההכרה בשלילתו של אותו המצב, בקריסתו הבלתי-נמנעת; מכוון שהיא מתייחסת לכל צורה חברתית שמתפתחת בתהליך היסטורי כתנועה נזילה, ולכן לוקחת בחשבון את אופייה החולף לא פחות מאשר את קיומה הזמני; מכוון שהיא לא מאפשרת לשום אכיפה לכפות עליה, והיא ביקורתית ומהפכנית במהותה."

    חוץ מלבקר בצורה חברית *את* ולמען עצמנו וחברינו בשמאל, ולמען האינטרסים המעמדיים של הפועלים ושל השכבות העממיות – וזה כולל את ביקורותינו כלפי הפועלים ואחרים בארגונים העממיים –, עלינו, המרקסיסטים, להשתמש בביקורת נוקבת נגד המזייפים למיניהם, למסיחי הדעת שמתקרבים לכוחות הפרוגרסיביים (המתקדמים) בכדי להפיח בהם תקוות שווא באמצעות הצגות שקריות.

    דוגמה: השמאל, ולא רק הקומוניסטים, יודע כי המשטר הציוני לשירות אימפריאליסטית מעוניין לקיים שלטון כביכול יהודי. תכליתית, המשטר הזה הוא בידיים פיננסיות. המראית עין של שלטון יהודי משמשת לגיוס למען מטרותיו התכליתיות.

    השמאל יודע גם כי החמאס, גם הוא, חותר להשתלטות. בשונה מן הציונות, הוא חותר להשתלטות, כאילו ערבית- מוסלמית. גם כאן, הלאומנות מגייסת מטרות תכליתיות, אבל כאן מטרות אלו הן, אובייקטיבית בתקופה הנוכחית, אנטי-אימפריאליסטית, ולא להיפך כמו אצל הציונים, במדינה אחת בידיים של הבורגנות הלאומית.

    השמאל יודע גם כי לחמאס אין ברירה חלופית להתנגדות עממית חמושה. זו לא הברירה של השמאל בישראל. וזה בגלל שהבורגנות הלאומית (בעלת אינטרסים לאומניים כנגד השתלטות ההון הזר) מתמהמהת להתנתק מן הבורגנות הרב-לאומית. יותר מכך, חלקים נרחבים ממנה פועלים באופן עיקש לייצב עם ‘שתי מדינות’ מאזן כוחות שמונע עדיפות מכרעת לצד ההון הזר. זה רק חלום!

    כולנו יודעים שאפילו אחרי החלוקה לשתי מדינות, ההשתלטות תמשיך להעניק העדפות לצד הציר של וושינגטון-תל-אביב. לכן, השאלה הפוליטית הדחופה של השמאל לא נסבה סביב איזה וושינגטון או איזה תל-אביב עדיפים לו – איזה אימפריאליזם או איזה ציונות (גם לא איזה דמוקרטיה או צורה אחרת של רודנות) –, אלא מי הם הגורמים הראויים אובייקטיבית לברית איתו בתקופה אשר לפנינו. לאור מה שאמרנו עד כה, בשאלה זו, הניסיון שם נחרצות את השמאל הציוני (מהקומוניסטים הציונים ועד לבורגנות הלאומית הישראלית, היהודית ולא, אבל ציונית) במקום האחרון ואת החמאס במקום הראשון.

  42. אוי הטימטום הגיב:

    אמר איינשטיין – אין גבול ליקום ולטיפשות האנושית, ולגבי הראשון אני לא לגמרי בטוח…

    הדרוויניזם הוא מקור הנאציזם כמו שהטימטום שלך הוא מקור ההומניזם.

    וויי – אולי האיסלאם הוא באמת "מקור הטרור" כמו שנוהגים אי אלו גאונים לטעון?
    תמיד חשבתי שמדובר בטענה אידיוטית ודמגוגית, אבל לך דווקא יתאים להסכים גם לזה. הרי מדובר באותו "רציונל" נטול בינה של ציידי מכשפות.

    אתה מעיז להתלונן על בורות? השימוש המטופש שלך במונחים שאתה לא מבין באמת מעיד על השכלה יתרה. שלא לדבר על תהליך הסקת המסקנות המופתי שמגיע איתו קומפלט.

    נ.ב. נראה שאתה מוצא נאצים בכל מקום שאתה מביט אליו, חוץ מהמקום שבו הם באמת נמצאים – אצלך בבית.

  43. למתעקשים בבורותם הגיב:

    בימינו אפשר בקלות להתגבר על הבורות – פותחים את הויקיפדיה ושם כתוב תחת "הגדרות של דרוויניזם חברתי":

    The application of the concept of evolution to the historical development of human societies, placing special emphasis on the idea of "struggle for survival". Hitler picked up these ideas and incorporated them into Nazism.

    אין גם צורך לסלף את דברי. לא כתבתי שהדרוויניזם הוא "מקור" לנאציזם – כתבתי שהדרוויניזם החברתי הוא ממקורות הנאציזם.
    בזה התערבותי בוויכוח זה נגמרה.

    למחבר המאמר : נראה שהיכרותך את בובר לוקה בחסר. ראוי שתקרא את כתביו המוקדמים על הציונות (על "דם ואדמה"). לדאבוני בובר אפילו באחרית ימיו מצדיק את הציונות בנימוקים שמזכירים במעט את דבריו המקודמים.

  44. אנג’לו איידן על הבורות הגיב:

    זו היא לא בורות. עם כל הבלגנים של תיאוריות הבורגנות הזעירה – *לדוגמת הכותבים למעלה תחת הביקורת שלי* –, אין פלא שאנשים מגיעים למסקנות מנוסחות בחוסר דיוק.

    Friedrich Leopold August Weismann היה לאחד מאלה ששינו את הדרוויניזם הביולוגי באמצעות שימוש של התיאוריה הגנטית מנדל-מורגניסטית (Mendel-Morgan) והפך את הדרוויניזם לתיאוריה אידיאליסטית.
    כך שהיום הדרוויניזם יוצא משוכפל.
    כך שהשאלה על איזה דרוויניזם מדובר הופכת רלבנטית.
    לכן, חשוב, לא לנסות ולמנוע את שיכפול השמאל ושיכפול המרקסיזם, אלא לזהות את השכפולים המזויפים!

  45. asher frohlich הגיב:

    לאנג’לו:צר לי שלא נתן לנהל אתך דיון ברמה בסיסית בגין הציניות החולנית והמיותרת שלך ואי יכולת להבין את הכתוב לאשורו.כל מה שאתה עושה הוא מונולוג עם עצמך,אז תמשיך לבד מול המראה ואז,אולי,תהיה מרוצה.

    לדוד:
    ההבדל בין בעל מכולת קטנה המתקיים מהלוקוחות שלו בשכונה ,לטייקונים המהמרים בכספים של קרנות פנסיה וגוזלים את עתידם של רבבות,או של בעלי הון הצוברים את הונם מגזילת הערך העודף של העבודה של אלפים,בדרכים מורכבות של השטלתות על חברות קטנות,בניית מונופולים,קשרים עם השלטון המוכן להפריט כל דבר,תרגילים פיננסים ואפילו מעשים פליליים,אינו זקוק לכל הסבר נוסף.

  46. דוד אדלר למגיבים האנונימיים הגיב:

    המגיבים במלל אין סופי ובהשמצות חסרות עכבה ורסן. כנראה שכוונתם להוכיח שטעיתי כשכתבתי למעלה: "אני יכול להגיב רק לפיסקה למה פרסמתי בבמה זו: שוב, אני מאמין שיש מי שמתפתים לאידיאולוגיה א-ציונית (ראה תגובת דורון למעלה) או אנטי ציוניות כי אין תשתית אידיאולוגית עקרונית לשמאל הציוני. הצעתי בצניעותי גרעין לתשתית כזו". מצד אחד אני מוכן להודות שאולי ("אולי" שכן המגיבים לא בהכרח מייצגים את כלל הקוראים) הייתי תמים מדי. מצד שני מתקפת-נגד שמושקע בה כה הרבה אנרגיה אולי מעידה על עוצמת טיעוני המאמר? שוב רק אולי.

  47. אנג’לו איידן – המשך מסכם הגיב:

    בניגוד לכך שהדרוויניזם החדש מופיע בשם ניאו-דרוויניזם, תודה לאל, אין לנו עדיין שיכפול בשם ניאו-מרקסיזם, אבל יש ועוד יש ניסיונות מרובות ומתרבות לעוות ולעקם את המהות המרקסיסטית והשמאלית דרך מגוון של ארגונים גם שמאליים וגם מרקסיסטיים, וביניהם אף ציוניים. יש, ועוד איך שיש! ניסיונות אלו התחילו כבר עם לידתו של המרקסיזם והתגברו עם תוצאותיו המאלפות בהדרכת השמאל עד לשליטה הגמורה בידיים של מעמד הפועלים – הדמוקרטיה (או הדיקטטורה, שזה הינו הך) הפרולטרית. וזה בדיוק הרסן הפרולטארי שמחריד את המעמדות הלאומיים שעדיין לא תעמו את אימת הבורגנות האימפריאליסטית בזמן שלא מפסיקים לאכול מפתויי התעמולה הנגד-מהפכנית שלה.

    לפני 30 שנה, המעמדות הלאומיים האלה התגברו על חרדת הרסן הזו באיראן תודות לאחדות בורגנית לאומית. אבל לאחדות הבורגנית חיים קצרים. היום, אחרי שלא תעמו את האימה משך 30 שנה, התחילו להתפתות מחדש. אפילו בסין יש מתפתים. מי שהתפתה באפגניסטן ובעיראק מכיר היום את אותה האימה. בכל מקרה, החברה תחת הנהגתם יוצרת ניגודים אשר, בסופו של דבר, מובילים אותה לתוך החיבוק האימפריאליסטי והאימה שבו. כך קרה גם בחברות סוציאליסטיות בהן הצליחו המעמדות הלאומיים האלה לעלות על השלטון.

    כאן, היום באזורנו, המעמדות האלה (שבחלקן שולטות גם בתוך ארגונים שמאליים וקומוניסטיים) נמצאים חלוקים בניגודי אינטרסים מסונפים למחלוקת המרכזית של בעד ונגד האימפריאליזם. והתיאוריות "המחדשות" שלהם הן לא יותר מאשר השתקפותם של הניגודים האלה. לכן חשיבותן של השאלות הפותרות את הניגודים עצמם. רק לארגון שמאלי ולארגון מרקסיסטי היכולת לענות לשאלות האלה. אבל על הנהגתם של הארגונים האלה לדעת כי מידתה של היכולת הזו עומדת ביחס ישיר עם רמת הטיהור, ככל שניתן, מהשפעתם של המעמדות הנ"ל. שני מאבקים תופסים את העמדה הקדמית ביותר בזירה המטהרת הזו: המאבק האידיאולוגי שמתנהל כל הזמן ומחייב דרגות מחודדות יותר ויותר; והמאבק לבריתות מהפכניות מול הבריתות המתפתות לפייסנות עם האימפריאליזם. חוץ מאיראן, סוריה, כוחות ההתנגדות של חמאס, חיזבאללה, עיראק ואפגניסטן, קיימים אין ספור ארגונים אנטי-אימפריאליסטים במזרח התיכון של תקופתנו. התקדמות השמאל לכריתת בריתות עם הכוחות האלה לעוצמה יעילה לשינוי התנאים לטובת השכבות העממיות תלוי בטיהור השמאל מגורמים ניאו-שמאלנים של הבורגנות הלאומית המתפתה.

  48. לליצן הגיב:

    "חזרנו לדרוויניזם כמקור לגזענות ונאציזם."

    שמעתי כבר על בעיות בהבנת הנקרא, אבל שבנאדם לא יבין ואף יכחיש מה שהוא בעצמו כותב – זה חידוש.

    דרווין הכניס ללקסיקון את מושג הברירה הטבעית, ושרידת המתאימים (לא "החזקים"), ביחד עם ההנחה שכל מין שואף להתרבות (להתעצם מבחינה מספרית), כי ככל שיש יותר פרטים, כך הסתברות השרידה של המין כולו עולה.

    איך זה מהווה מקור לנאציזם – ל"אינטילגנט" פתרונים.

    במצב של מחסור במשאבים, שורד מי שמתאים טוב יותר לסביבה, מי שמסוגל להתאים את עצמו טוב יותר לסביבה משתנה, ומי שמצליח להעביר לצאצאיו את התכונות ה"מוצלחות".

    לדוגמא: אם יש לך יבלית בגינה ולא תטפל בה, היא תגמור לך את הדשא. זה יקרה משום שהיבלית והדשא מתחרים על משאב מצומצם (מים ונוטריינטים) והיבלית מוצלחת יותר בניצול של המשאבים האלו מהדשא. הסיבה היחידה שהדשא שורד היא שהוא הצליח לתת שירותים טובים יותר לבני האדם, ולחבב את עצמו עליהם, כך שהם נלחמים בשבילו ביבלית.
    גם החיווי הזה הוא נאציזם בעיניך?

    המין האנושי הוא ורסטילי – סתגלן, ולכן הוא שרד יותר מהנמר השן-חרבי והממותה, למרות שהוא הרבה פחות חזק מהן, ויש אומרים גם פחות "יפה".

    העם היהודי שרד בסביבות עוינות רבות בזכות הסתגלנות שלו. הנאציזם לעומת זאת הוכיח תוחלת חיים קצרה במיוחד, בגלל שהוא היה ביטוי טהור של "אנטי-סתגלנות".

    במידה שאפשר ליישם את תורת דרווין לאנתרופולוגיה ולא רק לביולוגיה, אפשר לומר שהיא בדיוק האנטי-תזה לנאציזם.

    הנאצים שנאו את היהודים בדיוק בגלל היכולות ה"שרדניות" המופלאות שלנו.
    אם מה שאתה טוען היה נכון, והדרוויניזם הוא מקור הנאציזם, הם היו צריכים להעריץ אותנו.

    המקק הוא אחד השרדנים המוצלחים ביותר. אם ההגיון שלך היה נכון, הנאצים היו צריכים לשים על הדגל שלהם ג’וק במקום צלב קרס.

    בקיצור, לא יזיק להפעיל קצת מלשבה, ולהעמיק בלימוד מעבר ל"וויקי".

  49. שאלה לאנג’לו הגיב:

    הבנתי. אתה טוען שהשמאל (האמיתי)צריך לבחור בתור בן ברית את החמאס, משום שהוא אנטי-אימפריאליסטי למרות האידיאולוגיה הפונדומנטליסטית שלו (שאם זכרוני אינו מטעני, מרקס לא ממש התלהב ממנה). או קיי.

    עכשיו, נניח שהגיעה המהפכה המיוחלת, החמאס שולט על כל ישראל-פלסטין. כעת הגיע העת, לפי השיטה הגאונית של לנין, לחסל את החמאס האיסלאמי-פונדומנטליסטי (שמקודם כרתנו אתו ברית), להרוג את כל מנהיגיו ובכך להשלים את המהפכה הפרולטרית.

    אבל מי לידיך יתקע שהחמאס לא יקדים תרופה למכה ויחסל אותך, את כל המרקסיסטים ואת כל השמאל, יחד עם כל הכופרים, היהודים ושאר בני עוולה – עוד לפני שמישהו יספיק להזיז אצבע? אלו אמצעים צבאיים יהיו בידך כדי למגר את החמאס לאחר שתעזור לו כל כך יפה לבצע את המהפכה שלו? האם תשתמש, רחמנא ליצלן, בטנקים ומטוסים ציוניים?!

  50. דוד אדלר לasher frohlich הגיב:

    בתגובתי ניסיתי לפרש את דברי בובר "אם נתבונן היטב, נראה, כי בכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את ‘מרחב מחייתו’". זה החידוש וזו נקודת המוקד בדבריו. הוא לא ניסה להגדיר את העוול. נושא הטייקונים הוא כמובן דוגמא לעוול ואפילו גזל משוועים. אך זו אופרה אחרת לגמרי

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים