הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 באוקטובר, 2009 33 תגובות

פרופסור נסים קלדרון החליט באמצעות מדור הדעות ב-ynet לקיים את המצווה הנהוגה בחג הסוכות ולקרוא במגילת קהלת. מהפסוק הפותח את פרק ג’ הוא שאב השראה לכותרת של מאמרו – "השמאל בעת ההיא יידום". מאמר בו מובאת הדרישה מהשמאל לשתוק, לנעול את פיו בבריח וסגר בכל נושא הקשור למישור המדיני. קלדרון מבקש שנקרא בעיון את פרק ג’ במגילת קהלת ומסב את תשומת לבנו לפסוקים:



"עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת
עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא
עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִשְׁחוֹק….".


חבל מאוד שפרופ’ קלדרון נעצר בפרק ג’ בספר קהלת ולא קיים את מצוות קריאת הספר עד תומו בחג הסוכות. חבל שלא הגיע לפרק ט’ פסוק 18 – "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" – וחבל מאוד שלא נעצר לרגע קט באותו פרק בפסוק 16 – "טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה".


פרופ’ קלדרון, השמאל יכול לבוא אל הציבור עם ארון הספרים היהודי ולהצביע על כך שההתבססות על עוצמה צבאית של כלי קרב טומנת בחובה אסון ומאיימת על הקיום הלאומי של החברה שאותה אנחנו מבקשים לבנות כאן.


נראה שפרופ’ קלדרון כאיש ספרות נעל את עצמו רק במובאות של פרק ג’, כי הפרק הזה הנחיל לשירה העברית את עוצמת התמצות והקצב. אבל מצער שהוא לא המשיך לעברם של הפסוקים הקוראים לכל אדם בחברה לדחות על הסף את ההישענות רק על כלי הקרב. פסוקים המדברים על המחוייבות של החברה לבסס את קיומה בראש ובראשונה על אדנים של הידברות.


המציאות הנוכחית של כיבוש עם אחר ושליטה בו אינה מתיישבת עם דרישת קהלת מאיתנו לדחות על הסף הישענות על כלי הקרב שבאמצעותם נמשך הכיבוש כבר השנה הארבעים ושתיים.


מוזרה התביעה של קלדרון לחלוקת העבודה שהוא מציע לשמאל. לדבריו, "יש לשמאל חברי כנסת שצריכים להמשיך לדבר".


הוא מצא גם ש"יש צוות מצויין של שלום עכשיו…", אבל מאיתנו האזרחים הפשוטים הוא תובע לשתוק. הוא רואה בנו את "האזרח השמאלי ,שבוערת בו אש הדיבור ,צפוי כעת להגיד את הלא נחוץ, או את המזיק…". מוזרה דרישתו מאיתנו, אנשי השמאל, לשתק כל פעילות ציבורית, לשבת בבית ולא להתמודד עם גילויי לאומנות המצדדים בהמשך הכיבוש.


קשה לי להבין את הפרופ’ קלדרון. לפני חצי שנה הוא הבהיר לנו באותו מדור ב-Yent שאין כבר מקום להניף את דגלי האחד במאי. לשמחתי, אלפי חניכי תנועת "הנוער העובד", אותם הגדיר כ"ילדי שמנת", יצאו באלפיהם לרחובות הערים והניפו את דגלי האחד במאי שקלדרון הצהיר כי יש לקפלם.


היום הוא תובע ממני – "אזרח שמאלי שבוערת בו אש הדיבור" – לאמץ את כותרת מאמרו – "השמאל בעת ההיא יידום".



פרופ’ קלדרון, אני פוסע כבר בנתיבי העשור השמיני לחיי ואני מתכוון לאכזב אותך. אני, המכונה בלשונך "אזרח שמאלי שבוערת בו אש " – גם אם מצב בריאותי אינו מזהיר – אמשיך ברוח קהלת פרק ט’ לנסות להעביר לציבור בתוכו אני חי את המסר "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב". אמשיך לצאת אל הרחוב ולומר את האמת הכאובה, שחברה הכובשת עם אחר במשך ארבעים ושתים שנה מביאה על עצמה אסון גם כאשר יענו לי בלשון ספר הושע (פרק ט’ פסוק 7) –"מְשׁוּגָע אִישׂ הָרוּחַ".


פרופ’ קלדרון, אינני מתכונן לאמץ את קריאתך – "עת לחשות". כיום כאשר הרחוב הערבי בישראל מתכנס בכאבו לנוכח אירועי אוקטובר 2000 , וכאשר מסקנות ועדת אור הפכו לגווילי נייר מאובק, אצא לרחוב ואקרא בקול שורות משיר שכתב נתן אלתרמן לאחר התפרעות המשטרה בהפגנת אחד במאי 1958(*). משורר שיצא מלב הממסד והיה נאמן לו, אך היו מעמדים שאותם הוא ידע להוקיע ולא התקפל כמו פרופסור קלדרון –


"לא! אוֹתוֹ עֲרָבִי אַלְמוֹנִי שִׁקִּלֵּל וְרָגִם בַּחֲמַת-חֵרוֹק-שֵׁן


וְהִכָּה וְהֻכָּה וְנִגְרָר לִמְכוֹנִית-הַשִּׁטּוּר הַנִּסְקֶלֶת,
הוּא בְּעֶצֶם, עַל צַד הָאֱמֶת, הַיָּחִיד שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם
בְּאוֹתָה מְעַרְבּוֹלֶת חֵמוֹת –
אַף כִּי הוּא הַיּוֹשֵׁב בַּכֶּלֶא.


אֲבָל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת וְהֶכְרָח לְשַׁנּוֹת – עַד הַיְּסוֹד !
גַּם בַּנּוֹהַל וְגַם בַּגִּישָׁה עַל כְּלָלָהּ וּפְרָטֶיהָ גַּם יַחַד
גַּם בְּכָל מֻשָּׁגֵינוּ מֵאָז בַּשְּׁאֵלָה הַצּוֹרֶבֶת הַזאת ,
הוּא כּה רַב עַד כִּי כָּל הַשְׁהָיָה הִיא חַטָּאת שֶׁאֵינֶנָּה נִסְלַחַת.


מַה שֶׁיֵּש לְשַׁנּוֹת הוּא הַקַּו , כָּל הַקַּו…
כָּל הַקַּו הַהוֹפֵך זֶה שָׁנִים עֲשֶׁרֶת
אֶת צִבּוּר הָעֲרָבִים בַּמְּדִינָה לְצִבּוּר מְנֻדֶּה וּמְנֻשָּׁל,
מְנֻדֶּה וְנִרְדָּף! זֶה מִרְיוֹ וְקוֹלוֹ שֶׁפָּרְצוּ בְּנָצְרַת .


אני מאמץ את קריאת נתן אלתרמן היוצא חוצץ מול מציאות של "שָׁנִים שֶׁל שִׁגְרָה וּגְרִיסַת מֻסְכָּמוֹת בִּשְׁאֵלַת הַמִּיעוּט הָעֲרָבִי בַּמְּדִינָה. שָׁנִים שֶׁל שִׁיטָה שֶׁקָּפְאָה עַל שְׁמָרִים, שֶׁל יְעוּץ יְחִיד-קַו וִיחִיד-דֶּרֶך".


ישנם ימים, פרופ’ קלדרון, שבהם חייבים לשחות נגד הזרם. חייבים לגייס את הציבור למאבק לסיום הכיבוש. לשם כך השמאל חייב לצאת לרחוב.

תגובות
נושאים: מאמרים

33 תגובות

  1. ניצן אביב הגיב:

    יישר-כח וכל הכבוד והייקר לאיתן קלינסקי על דבריו האמיצים הנכוחים.

  2. דרור בל"ד הגיב:

    מדוע מתייחסים ברצינות לכל ציוני המצהיר כי הוא ד"ר או פרופסור?
    חבורת המטונפים ממגדל השן,הלא הם אבינרי,רבקה כרמי,אסא כשר,יורם בלשר,דוד אדלר,וכנראה עוד רבים ורעים,רשעים ומרושעים.

    אם ,למשל,היה כותב המגיב אור מאמר מעין זה,האם היה מישהו מתייחס?מה מצאו האנשים המכובדים והמוסריים אודי אלוני ואיתן קלינסקי להתייחס ברצינות,במאמר משלהם,על הבלים המעידים בעיקר כי בענייני ספרות אין אותו ציוני ארור בקי כלל ועיקר.

    ארור תהיה,אדון פרופסור קלדרון,אתה ושאר אנשי הרוח ואנשי הצלצולים.ובגלל אנשים שכמותך,ראוי וטוב להחרים את אנשי האקדמיה בישראל.מקומך,יחד עם אבו מאזן ואהוד ברק,במפלגת העבודה,ובקרוב בביהמ"ש בהאג.

  3. מה אתה מצפה מקלדרון? הגיב:

    מה אתה מצפה מקלדרון ומהסנובה של מרצ. זו סנובה פלצנית שמתהדרת בתחפושת של שמאל. אבל בינה ובין שמאל אין מאומה.

  4. בני מפז הגיב:

    אפילו עם הצדק איתך האש הבוערת שלך שורפת גם בגילך את ביתך.צודק קלדרון שעם פי יורק הלהבות כדרקון אתה שורף את השמאל ומשאיר בו רק את הקיצונים הלא רלוונטים ,הלא רגישים ,המונוכרים.זה הזמן למקצוענים לקרי המחשבה אנא השאיר את העבודה לחברי הכנסת.

  5. אנג’לו איידן הגיב:

    והינה עוד פרופסור. והינה עוד ציוני שבזכות הציונות שלו עלה לדרגות הפרופסורה. והינה, שוב ושוב, השמאל הציוני. שמאל זה יודע שלא נשתוק. אז למה, הפעם, יוצא בהשתקה? למען איזה תועלת השמאל הציוני נילחם בעד השתיקה כמעט כל פעם שהוא עושה את זאת ולמרות שהוא יודע כי לא נשתוק?

    הוא פשוט מנסה למנוע משהו אחר, ולא את המשך המלל, הקריאות, התעמולה ואת שאר הביטויים הלשוניים של השמאל. השמאל הציוני מעוניין לבלום, הרבה יותר מאשר את הפה, את הצעדים הפוליטיים שהשמאל נידחף לאמץ. הוא מבחין כי התנאים המתפתחים באזורים שלנו מוסיפים לחלק את הזירות הפוליטיות, יותר ויותר, לבלעדיות של שתי מגמות. הוא רואה בבירור את דחיקתן המתמשכת של המגמות הפשרניות אל מחוץ לזירות הפוליטיות. העלמות מרווח מחייה פוליטית, זה הוא מה שמחריד את השמאל הציוני ואת שאר המגמות המשמשות כריות מיגון את הימין הפוליטי בנפילות שלו.

    גם הימין מעוניין במגמות-כרית, במגמות-ריפוד מספיק שמנות בכדי להשתולל בלי לחשוש ממכות כואבות.

  6. אור לדרור הגיב:

    שלום דרור.
    א-לא קראתי את מאמרו של קלדרון, ואני די בטוח שהוא לא מעניין במיוחד, ולכן, כנראה שגם לא אקרא אותו.

    ב-לעולם לא תצא ממני קריאה לשמאל לשתוק. שכל אחד יגיד מה שבא לו. אני פשוט סבור שהרטוריקה של השמאל הרדיקאלי פועלת בשירות הימין המשיחי, ובאופן טבעי, זה מאוד מרגיז אותי.

    ג-לצד העובדה שאתה מחזיק בתפיסת עולם פשטנית להחריד, יש להעריך את כנותך. אתה לא מנסה לשכנע אף אחד, ולכן אינך צבוע. אולם כל מי שעיניו בראשו מבין שכדי להניע תהליך כלשהו בישראל, יש להכשיר קודם את הלבבות. מי שלא פועל בכיוון הזה הוא אחד משניים: טיפש או צבוע (או שניהם). אני מאוד לא אוהב פשטנות, צביעות וטיפשות, ומשום כך אני מרבה לצאת נגד מאמרים באתר זה.

  7. איתן קלינסקי הגיב:

    תגובה למגיבים

    אני מצטער על מלים כמו מטונפים,רשעים,סנובה וכו בויכוח רעיוני.
    פרופסור קלדרון הוא איש מדע, שתרם רבות לחקר הספרות. אין כל הצדקה לשלוח לכתובתו של קלדרון ולכתבותה של מרצ מלות נאצה , שאינן מכבדות את האתר שלנו.
    אני ביקשתי לחלוק על דעות , שהביע פרופסור קלדרון במאמר ב-yent,אבל כואב לי שחילוקי הדעות מעלים אותנו על שרטון של דברי נאצה.

  8. אנג’לו איידן הגיב:

    מעניין מה שינה את דעתכם.
    מה הביא אותכם לפרסם את התגובה הזו, בסוף?
    מעניין למה לא פרסמתם את התגובה שלי ליוליוס, לפני כן.
    אולי בסוף תפרסמו גם את התגובה למי שמכנה את עצמו יוליוס ושואל אותי שאלות ימניות עם המשך, ובהמשך לתגובותי על דיון ב-"השמאל הציוני – נחוצה תשתית אידיאולוגית", שהוא קשור לדיון הנוכחי.
    לא יודעים על מה אני מקשקש?
    שלחתי לכם אתמול תגובה בלשון זה:
    לא הבנת. אילו הבנת, שאלת אחרת. בכל דרגת הבנה נשאלות שאלות שונות. הדרגה בה אתה שאלת לא נמצאת אפילו בתחתית הדירוג. בואו ונפתח עוד שלבים של התריס (אם נפתח את התריס יותר מדי, אתה אלול להסתנוור). אבל לפני זה, נעבור על המשפט שאתה בעצמך ציטטת. למי ולמה יש להישאר קשורים בזמן שאנחנו נלחמים נגד הציונות? – להמונים ולתנאים. – מה היא התועלת? – בין ההמונים נמצאים הכוחות הבשלים למלחמה והתנאים הנשק.

    דוגמה: אחרי מהפכת אוקטובר, התברר כי היה צורך ביכולות של הקולאקים (בעלי אדמות חקלאיות) כי האיכרים העניים והבינוניים לא היו מסוגלים לספק די מזון לאוכלוסייה הסובייטית. כלומר שלהמונים, שהיו מגויסים לבניית הסוציאליזם, היו חסרים הכלים הבסיסיים בכדי לשרוד. זה היה יותר מדי גרוע כי לא היה רק צורך בהישרדותם, אלא גם בכושרם לבנות, לבטן ולפתח את המהפכה ולהגן עליה. ניתן היה לפתור את הבעיה הזו בהענקת זכויות לקולאקים. זאת אומרת שבכדי להמשיך את הדיקטטורה (או הדמוקרטיה) של הפועלים, היה צורך בנסיגה מהעמדות, המרחיקות לכת בהתקדמותן, אשר נכבשו על-ידי מעמד הפועלים במלחמתם נגד בעלי ההון ובעלי האדמות הגדולים. הוחלט, ובצדק, לבצע את הנסיגה הזו. הקולאקים זכו לזכויות מיוחדות והמשיכו להתקיים בתנאים המטיבים איתם.

    משך יותר מעשור שנים התנאים התפתחו לכך שהעניקו להמונים את הכלים בכדי לבצע מהפכה נוספת. מעמד הקולאקים הפסיק להתקיים. בכך הושלם עוד שלב במלחמה נגד המעמדות הבורגניים למען העשייה הסוציאליסטית בברה"מ.

    מה השתנה בתנאים? איזה נשק, איזה כלים, החסרים קודם לכן, צמחו בתוך התנאים עד כי כבר היה ניתן לממש שלב מתקדם כזה? פשוט מאוד! האיכרים העניים והבינוניים הפכו משך עשר שנים לכישרוניים בחקלאות עד כדי כך שהפכו מסוגלים להאכיל את העם הסובייטי במזון תרי ובשפע. לאיכרים האלה סופקו על-ידי מעמד הפועלים גם הכשרה וגם אמצעים להגיע בקלות יחסית ליכולות אלה. זה שינה את התנאים המכשילים לתנאים כלכליים מועדפים לטובתה של התפתחות חברתית ותרבותית נוספת.

    ביחד, עכשיו, בו ונתקן את השאלות שלך. אני מציע שננסח את השאלות ככה:
    1-איך ננהג בתנאים ללא השתלטות ציונית בהם האימפריאליזם האמריקאי מעוניים לשקם אותה בכדי להמשיך את רודנותו באמצעותה?
    2-אחרי שנפתור את השאלה הזו, איך נתקדם (חברתית וכלכלית) בתנאים בהם לבורגנות, בצורתה השלטונית הפונדמנטליסטית, האנטי-אימפריאליסטית והאנטי-ציונית יד על העליונה?
    3-מה על מעמד הפועלים לעשות בכדי לכבוש את השלטון בתנאים כאלה?
    4-איזה תפקידים מוטלים על כתפי השמאל והקומוניסטים במצב כזה?

  9. רמי הגיב:

    לדרור בל"ד:
    אני מציע לך להתעשת. החכמה והצדק לא נולדו אתך וישארו גם אחריך. די לך לשפוך אש וגפרית על הכל חוץ ממך עצמך. יבוא יום שגם את "בל"ד" תאשים בתבוסתנות או משהו כזה…. הגיע הזמן שתבחן את עצמך ביושר. אמנם כוונותיך טובות אבל אינך יכול לפסול את כל מה שמסביב. איתן קלינסקי הוא לא פחות מחוייב לשלום ולשוויון ממך, ובכל זאת הוא מבקר את קלדרון אבל חלילה אינו מקלל או מבטל אותו. אדרבא, בשורה האחרונה למאמר הוא פונה אליו כחבר להשקפה ומציע לו באופן מנומק לתקן את עמדתו. בקיצור: התעשת, דרור, לטובת העניין החשוב (ש"ש!) ולטובתך אתה.

  10. איתי הגיב:

    ואני קורא לשמאל לקפל את קלדרון.

  11. לדרור בל"ד הגיב:

    אם אני צריך לקבוע עמדה על דבריו של קלדרון לפי התגובה שלך, הוא צודק לגמרי. תגובה מלאה ניבולי פה, התלהמויות היסטריות וקללות מיסטיות בנוסח הימין המטורף ביותר. יש להזכיר לך כנראה אמת בסיסית, והיא שאם אתה מכנה מישהם "חבורת מטונפים" (בהם גם אחד שכותב באתר זה) האסוציאציה הראשונה שעולה בדעתו של הקורא אינה קשורה ל"חבורה" אלא למי שמתבטא בצורה כזו.

    אם אתה מצפה שלאחר שאתה מכנה את הציונים "ארורים" מישהו יפסיק להיות ציוני וירוץ בהתלהבות לחסות תחת דגלך, אז תמשיך לספור את חמשת מעריציך.

  12. אור לאיתן הגיב:

    שלום רב איתן.
    אמנם אני חולק עליך בהרבה נושאים, אולם אני בטוח שליבך מכוון תמיד לטוב!
    כל הכבוד!
    כן ירבו כמוך!

  13. אנג’לו איידן הגיב:

    "מלות נאצה" לא מסירים מסיכות מעל פני מעוניינים, בסך הכול, לחלוק על דעות. במקום זה, אפשר להגיד משהו אחר לכתובתם של השמאלנים הציוניים. אפשר להגיד משהו ארוך יותר ולא לחסוך במילים: ‘משמש תחליף לימין בתחומים הבלתי כשרים להופעותיו’, ‘כלי-שרת של הימין באזורים לא מתאימים לו’, או ‘עושה את רצונו בחלוקת השמאל לרסיסים’, ‘חסיד ראוותנות בהיותו מלחך פנכה’.
    בנוסף לכך שאנחנו מעוניינים לחשוף את כריות הריפוד הימניות, הפעם, האחרונות מתגלות די ספרותיות.

  14. דרור בל"ד לאיתן ולאור הגיב:

    כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות.
    (פרקי דרבי אליעזר,פרק ג’).

    צר לי על צערך,מר קלינסקי הנכבד,אך לא איסוג ולא אחזור בי מדבריי.

    ציינת ויכוח רעיוני.ובעוד אני מתחבט כיצד לנסח את תגובתי ואת דעתי על המושג "ויכוח רעיוני",בא גדעון לוי ופרסם את מאמרו: איזו עזות מצח(הארץ).
    ומדוע מצאתי לנכון לקלל ולארר ולכנות איש מדע שתרם רבות לחקר הספרות בכינוי מטונף?
    הלכלוך הוא היפוכו של הנקיון. אדם נקי אינו עושה פשעי מלחמה,אינו תומך בהם,אינו מצדיק אותם כרע במיעוטו,אינו קורא לאחרים לשתוק כשהם זועקים מרה. אדם מלוכלך הוא אדם שכן עושה זאת,ואילו המטונף-הרי הוא המלוכלך שהגדיש את הסאה,והתיאור מלוכלך יהיה לו כמחמאה או כחסד מצד המתאר.

    מי כמונו,חובבי הספרות,יודע כי הנושא העיקרי,כמעט היחיד,של ספרות המאה ה20 ,הוא סבלם של האנשים הפשוטים לנוכח משטרי אימים כאלה ואחרים,בין המלחמות ובמהלכן.אני למדתי רבות על ההיסטוריה לא ממחקרים מלומדים אלא דווקא מהספרות.בעוד ההיסטוריה מלמדת אותנו מה עשו המנהיגים,הרי מהספרות אפשר ללמוד, ובעלי הרגש גם ירגישו,את ההשלכות של אותם מנהיגים,מעשיהם ומחדליהם על שאר בני האדם.

    לכן,חוקרי הספרות,ובוודאי הסופרים והמשוררים,היו והינם ויהיו בעתיד הראשונים לצעוק כנגד העוול.לא כך בישראל.כאן בישראל מכנים בשם סופר אנשים כמו אב יהושע,עמוס עוז,גדי טאוב ומי יודע מי עוד.
    כך כותב יצחק לאור על דן מירון במאמרו ‘רשיון להרוג’ משנת 2000,היום לפני9 שנים:"דן מירון התגייס לתעמולה, כשמצבה של ישראל, כך נראה לו בניו יורק, היה בכי רע "בתקשורת העולמית". חשוב לשים לב שגם בהתדרדרות של המלחמה לשפל שלא היה לו אח ורע כבר הרבה שנים, מדובר ב"נדיבות ישראלית". עולה כמובן החשק העז לשאול את התועמלן מניו יורק מהם "צרכיה החיוניים של ישראל"?[…]מה שחשוב לומר כרגע הוא שכאשר מוטטה המלחמה את ה"ציפיות" לסיום הסכסוך, נזקק כל אחד מן התועמלנים לרמה גבוהה יותר של צבעי מלחמה על פרצופו".
    — קישור —

    הויכוח הרעיוני שלי עמך,הוא האם לשלוח למה שמכונה-בכונת מכוון(ראה תגובתו של אנג’לו)-שמאל הציוני,מילות נאצה.מחלוקת נוספת היא,האם מילות הנאצה מכבדות את האתר שלכם.

    בויכוח זה אכבד את הצד השני,(דהינו אותך) למרות שדיעותינו מנוגדות.(ועל כך להלן).לעומת זאת,איני מוכן לכבד,בשם נימוסים וגינונים אקדמים,בשם ההתנהגות המקובלת בקרב אותם ציונים ארורים צבועים ומטונפים,בשם נקיון השיח,את אותם אלה,אשר דבריהם מובילים, בסופו של יום ,להכשרת פשעי מלחמה.

    לדידי,תפיסתך האומרת ‘ציונים ואנטי ציונים מסרבים להיות אויבים’ ,כמו שאר סיסמאות שכוחם היה יפה לשנת 96,איבדו את תוקפן.(בגלל אנשים כמו קלדרון,לא בגלל הימין.לכן הקב’ המכונה השמאל הציוני גרועה ומזיקה הרבה יותר מהימין).יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים?בכל מקרה,בכל מצב?ואיך זה מתיישב עם מתן לגיטימיות לטעון הבלים ציוניים,המובילים(ויוכיחו חוקרי תקשורת ההמונים והסוציולגים היושבים במגדלי השן)להכשרת דעת הקהל לפשעי מלחמה?גם יהודים וגרמנים סירבו להיות אויבים.הסירוב הזה,למרות כונותיו הטובות,עלול להוביל אותנו לגיהינום.

    למגיב אור.
    איני מסכים עם דעתך כי הרטוריקה של השמאל הרדיקאלי פועלת בשירות הימין המשיחי.לדעתי השמאל הציוני הוא זה שפועל בשירות הימין.
    ראה בהרחבה בספרו של עדי אופיר-עבודת ההווה.

  15. דרור בל"ד- לרמי ולציוני הארור הגיב:

    לרמי.
    יבוא יום שגם את "בל"ד" תאשים בתבוסתנות או משהו כזה…
    –אמנם היו גורמים שהאשימו את בשארה בתבוסנות אך חלקי לא היה עימהם.בל"ד היתה הראשונה,12 דקות אחרי הפצצת בית הספר לשוטרים,שקראה להעמיד את ברק לדין בהאג.הם פשוט הבינו,בניגוד למפלגות אחרות המיצגות את הענין הפלשתינאי,כי הציונים הם נתון,ולא משתנה,וכי ויכוחים רעיונים אינם הדרך.ראה גם את דבריו של ניב גורדון על החרם,כברירת מחדל אחרונה,ואת דבריו של גדעון לוי על אסא כשר ושתיקתם של אנשי הרוח:גדעון לוי-הכל כשר(הארץ).

    הגיע הזמן שתבחן את עצמך ביושר.
    –עדיין לא ענית לי:האם גם את המרצחים עם הדם על הידיים בצד הישראלי היית מוציא להורג מבלי להסס?לבל"ד פיתרון אחר:העמדתם לדין בבית המשפט בהאג.

    הוא [קלינסקי]מבקר את קלדרון אבל חלילה אינו מקלל או מבטל אותו. אדרבא, בשורה האחרונה למאמר הוא פונה אליו כחבר להשקפה ומציע לו באופן מנומק לתקן את עמדתו.
    –ראה תגובתי אליו.

    בקיצור: התעשת, דרור, לטובת העניין החשוב (ש"ש!) ולטובתך אתה.
    –תודה על דאגתך לטובתי.לגבי טובת העניין,אני מחויב לו,בדיוק כמוך,בדיוק כמו קלינסקי,בדיוק כמו אנטי ציונים אחרים.ישנם חילוקי דיעות,הבה נברר אותם.הקריאות להתעשתות,הקביעות כי החכמה והצדק לא נולדו אתי וישארו גם אחרי אינן מוסיפות לטובת העניין.לעומת זאת,לדעתי,שפיכת אש וגופרית היא כן לטובת העניין.אם אתה סבור אחרת,אדרבא. הבא טיעוניך ונמק אותם.

    לציוני הארור
    אם אני צריך לקבוע עמדה על דבריו של קלדרון לפי התגובה שלך, הוא צודק לגמרי
    –דבריו של קלדרון עומדים בראשות עצמם.תגובתי אליהם אינה מוסיפה ואינה מורידה לגבי קביעת עמדות.אם לדעתך הוא צודק,זה עניינך ולא ענייני.לי אין שום קשר לפרשה הזו.

    אמת בסיסית, והיא שאם אתה מכנה מישהם "חבורת מטונפים" (בהם גם אחד שכותב באתר זה) האסוציאציה הראשונה שעולה בדעתו של הקורא אינה קשורה ל"חבורה" אלא למי שמתבטא בצורה כזו.
    –דבריי מכוונים לקוראים לא ציוניים.מבחינתי אלה הם מי שמכונים בחקר הספרות קורא (או נמען) אידיאלי.לגבי הציונים,איני חוקר נפש ואין זה מענייני מהן הסיטואציות העולות על דעתו של הקורא הציוני.מבחינתי הציוני הוא נתון,ואינו משתנה (וגם לא ישתנה).

    אם אתה מצפה שלאחר שאתה מכנה את הציונים "ארורים" מישהו יפסיק להיות ציוני…
    –אני לא מכנה,אני מתאר.לאחר שבאופן חסר תקדים התאספו מליוני מפגינים בכל בירות העולם,ואיררו את הציונים בעקבות הטבח בעזה,הרי ע"פ ההגדרה הלשונית הציונים הם ארורים.גם קלדרון ושאר הרשימה הם ארורים,היות וע"פ דבריך,תגובתי לא היתה אלא ניבולי פה, התלהמויות היסטריות וקללות מיסטיות בנוסח הימין המטורף ביותר.

  16. דרור בל"ד-לאתי הגיב:

    הרי לכם בחירה!
    למגיבה אתי יש ויכוח עם קלדרון.לעומת זאת,איתי אין לה שיג ושיח.המגיבה אתי דוחה על הסף כל ויכוח רעיוני איתי.למה?כי ביום הפעילות בג’אסר אל זרקא הוכח כי אפשר אחרת.

    אכן טיעון משכנע.אפילו אבו מאזן,שהצטרף באחרונה לNGO שאירגן את האירוע(סיסמה שיש לה מפלגה) וסירב בתוקף להיות אויב של נתניהו,ברק וליברמן,השתכנע.

    בוועידת הפת"ח האחרונה,שם נשמעו גידופים ושלל דברי נאצה כנגד ה"תוקפנות הציונית",אמר ג’יבריל רג’וב :"אם בעיני ברק לא מוצאת חן ההתלהמות,הרי בעינינו לא מוצא חן הכיבוש".

    והיות והליכוד (או אחת ממפלגות הלווין שלה) גנבה לכם את הסיסמה מ96,הריני להציע (נכון,לא התבקשתי,אך זוהי חובתי האזרחית) לNGO הנ"ל את סיסמת הבחירות של הליכוד ב96:
    "או ביבי או טיבי".בימים טרופים אלו,בהם המטורף נחשב שפוי,גס הרוח נחשב לאיש הרוח ותיאורי מציאות אובייקטיבים נחשבים דברי נאצה,איש לא ישים לב אם חד"ש וקדימה יחליפו בינהם רעיונות,יתווכחו בנימוס,ואחרי הקתרזיס של השקיעה בג’אסר,אולי אפילו ישקלו איחוד,כולל שילובו של הכוכב העולה אבו-מאזן בעשיריה הפותחת.

    אני,ברשותכם,אמשיך לתמוך בבל"ד ואמשיך להזכיר לציונים את פשעיהם.

  17. לאנג’לו הגיב:

    תיקון קל: הקולאקים לא "נעלמו". הם הושמדו באכזריות לאחר שראשי המהפכה החליטו שניתן להשליך אותם לכלבים ככלי אין חפץ.

    מה שמביא אותנו שוב לשאלה המרכזית, משום שלחמאס יש יותר אמצעים, יותר אידיאולוגיה ויותר "המונים" מכפי שהיו לקולאקים. כך שבברית הלא קדושה (אפילו לדעתך) בין השמאל לחמאס, לגמרי לא ברור מיהו המנצל ומיהו הטיפש.

    אכן, יוליוס

    נ.ב. גם התגובות שלי מעוכבות. כנראה מדובר בתקלה, אלא אם כן החליטו במערכת להוציא לכולם את הנשמה.

  18. אתי. הגיב:

    אני גם כן מצרה על הגידופים ושלל דברי הנאצה לכתבותו של קלדרון וכלפי חוגים בעלי השקפה ציונית .
    אני דוחה על הסף ביטויים – חבורת מטונפים או ציוני ארור.
    במיוחד לאחר יום הפעילות בגזאר אל זרקא ניתן לראות שאפשר אחרת. אפשר להגיע לשיתוף פעולה בין חוגים שונים, בעלי השקפות פוליטיות שונות.
    כמו כותב המאמר יש לי הערכה רבה לפרופסור קלדרון, אך יש לי ויכוח איתו כאשר הוא מסביר לציבור מדוע אין צורך לחגוג את אחד במאי, או שהוא דורש מהשמאל לשתוק.
    אפשר להתוכח עם פרופסור קלדרון.
    אבל אני שוללת כל ביטוי של דברי נאצה .

  19. אור לדרור הגיב:

    שלום דרור.
    הרטוריקה של רבים בשמאל הרדיקאלי היא רטוריקה מתריסה (ואל תגיד לי שזו לא התרסה, אלא דברי תוכחה שאינם נעימים לאוזן ולכן מעוררים התנגדות מוחלטת ואוטומאטית. גם דברי תוכחה קשים יכולים להאמר באופן כזה שאיננו יוצר אנטגוניזם מוחלט ומיידי בקרב הנמען. קל מאוד להבחין מתי "תוכחה" היא לא יותר מהתרסה בוטה ומכוערת. השווה, למשל, בין כתיבתו של ספירו לבין זו של איתן קלינסקי. צריך להיות בוק מאוד רציני כדי לא לראות איך ההבדלים בין השניים ניכרים בהתאם להבחנתי.)

    התרסה, לא רק שאיננה משכנעת, אלא אף גורמת לצד הנגדי להקצין את עמדותיו ולפתח סלידה כלפי הצד המתריס.
    תוסיף לכך את העובדה שחלקים רבים בציבור הישראלי לא מבחינים בין זרמיו השונים של "הסמול", ומה קיבלנו?
    שעבור רבים מהישראלים, כל מי שמדבר על ‘וויתורים בשטחים’ הופך מייד לסמולני בוגדני ועוכר ישראל, שדעתו לא ראויה בכלל להישמע.
    לסיכום, ההתרסה הבוטה של רבים בשמאל הרדיקאלי שומטת את הקרקע גם מתחת לטיעונים מתונים יותר של השמאל הציוני, והופכת אותם ללא רלוונטים.
    כל זה פועל מצוין לטובת הימין המשיחי.

  20. שאלה רצינית הגיב:

    אתם בטוחים שהדרור הזה הוא לא סוכן פרובוקטור?

  21. דרור בל"ד-לאור(2) הגיב:

    נדמה לי כי הויכוח (הרעיוני?גם זה נתון לויכוח(רעיוני?גם זה…וגו’))התנהל כבר בינינו,(בתיווכו של יובל הלפרין)בתגובותינו למאמרו של יגאל לביב-"גדי טאוב בנעלי ג’ו מק-קארתי" (אתר זה).

    ההבדל בין התרסה לבין דברי תוכחה אינם נבחנים רק על פי הטקסט עצמו,אלא בעיקר ע"פ ההקשרים אליו. לכן יהיה זה פשטני מצדך ליצור
    דיכוטומיה בין שני מושגים אלה.מהם לדעתך דברי הנביאים,התרסה או תוכחה?כמה פעמים תימצא שם את המילים ‘רשע’ ו ‘ארור’ על שלל הטיותיהם?

    כתבת:"ההתרסה הבוטה של רבים בשמאל הרדיקאלי שומטת את הקרקע גם מתחת לטיעונים מתונים יותר של השמאל הציוני, והופכת אותם ללא רלוונטים".
    זו מטרתי המוצהרת,על זאת גאוותי.לגבי טענתך כי כל זה פועל מצוין לטובת הימין המשיחי,אני מפנה אותך שוב לספרו של עדי אופיר-עבודת ההווה(הקיבוץ המאוחד).קרא אותו.אי אפשר לסכם את עבודתו במס’ שורות.

    דברי תוכחה קשים יכולים להאמר באופן כזה שאיננו יוצר אנטגוניזם מוחלט ומיידי בקרב הנמען.
    ==לא.רק טבעי הוא כי המותקף יתגונן(או יתקוף חזרה) ורק אח"כ יתפנה ויהרהר במעשיו(ראה למשל:דובר צה"ל).איתן קלינסקי טעה טעות גדולה,לדעתי,כשהכשיר שרצים והפכם לכשירים לויכוח רעיוני.לעומתו,ספירו לא טעה מעולם.הבעייה היא בהבנת הנקרא שלך.
    ספירו לא השווה מעולם בין פשעי הנאצים ימח שמם לבין פשעי הציונים(כנ"ל).שים לב איך הגדיר את המושג שואה,ובהתאם לחגדרה זו גם המושג נכבה מוגדר כסוג של שואה,וזאת מבלי להשוות בין חומרת מעשי אלה לעומת מעשי אלה.

    לדעתי,אי הבנת הנקרא המכוונת (ע"י גורמים כמו קלדרון וכנופייתו) מביאים אותך לא להבין או נכון יותר,לא לרצות ולא לנסות להבין,את דבריו של ספירו.על כך יישפט בהאג.

    ראה עוד בנושא זה:"מה שאנו, כדי שלא ליפול לביוב, מכנים בשם ספרות" רות אלמוג (הארץ,תרבות וספרות)
    — קישור —

    על דבר אחד אסכים עימך:"לאיתן,אמנם אני חולק עליך בהרבה נושאים, אולם אני בטוח שליבך מכוון תמיד לטוב!כל הכבוד! כן ירבו כמוך!"

  22. asher frohlich הגיב:

    מאחורי המילים הכביכול "מתונות" ו"הספרותיות" של מר קלדרון,מסתתר השד האנטי דמוקרטי וגעגוע לאומני ימני וריאקציוני.לא במקרה מצטרפת פניתו להשטקת המאבק נגד הכיבוש לפנייתו לקפל את הדגלים האדומים באחד במאי.
    לא מפליא איך שתי חלומות ימניות וריאקציוניות אלה תמיד הולכות ביחד.

  23. אנג’לו איידן הגיב:

    איך אפשר לקרוא לזה ‘שאלה רצינית’?
    חשד זה הוא ביטוי של שיא בהתייחסות בלתי עיניינית לתוכן ומרוכזת לייצר תירוצים בכדי להצדיק חוסר יכולת בהתייחסות עניינית למהות המונחת לדיון.

    זה שיא בהתפתחותו של הדיון הנוכחי.
    השיא הזה התחיל בטענות על "מילות נאצה" על-ידי אותו איתן קלינסקי. זה האחרון, שכתב את המאמר, התחיל בכך במקום להגן על מהות דבריו.

    ממש מניפולציות בכדי להכתיב את תוכן הדיון על פי מגבלות צורתיות. המציאות היא שאתם לא יודעים איך להתמודד עם התוכן שדרור העלה. וספק רב שתוכלו אי-פעם לעשות כן.

  24. אור לדרור הגיב:

    שלום דרור.
    משמעותו של המושג ‘השוואה’ איננה קביעת זהות מוחלטת בין שני אובייקטים (או יותר), אלא הצבעה על נקודות דמיון ביניהם. לפיכך, אין כל עוררין על הקביעה שספירו משווה כל הזמן בין ישראל לגרמניה הנאצית! זה כ"כ ברור שחבל על הוויכוח. זכותך להגיד שהשוואה זו מוצדקת, אבל שנינו יודעים שאתה לא באמת מאמין בזה, אחרת לא היית חי את חייך הנוכחיים שנייה אחת נוספת, ויפה שעה אחת קודם.

    צדקת באומרך שאין דיכוטומיה בין ‘תוכחה’ ל’התרסה’. לא דייקתי בניסוח. כוונתי הייתה להציג את הניגוד שבין דבר תוכחה שנאמר לשם תיקון דרכיו של הנמען לבין דבר תוכחה שנועד סתם להרגיזו. האחרון, הלוא הוא ההתרסה, משיג בד"כ את התוצאה ההפוכה למטרתו של הראשון, ומכאן הניגוד ביניהם.

    ספירן כותב בהתרסה בוטה, ולכן טיעוניו, צודקים ונכונים ככל שיהיו, מאבדים כל רלוונטיות בעיני מרבית הקוראים. הם אינם מחלחלים לאט או מעוררי מחשבה וכד’, הם סתם מרגיזים ותו’ לא.
    למעשה, גדעון מתמחה בשני דברים עיקריים: זילות השואה וזילות הטיעונים שלו.

    לגביך, דרור-
    אליך אין לי שום טענות. אינך מועיל בכלום, אך גם לא מזיק.
    אתה סתם נהנה לשחרר קיטור מבלי לדפוק חשבון לאף אחד. מושגים כגון ‘התרסה’, ‘תוכחה’ וכד’ כלל אינם נוגעים להתנהלות שלך. בניגוד למרבית הכותבים והמגיבים באתר זה, אשר מתייחסים לנושאים השונים בכובד ראש, אתה פה כדי לבלות. אז תבלה!!!

  25. נגה הגיב:

    אני שוללת את דרכה של התנועה הציונית .אבל בויכוח רעיוני להשתמש בבטויים כמו "ארור תהיה אדון פרופסור קלדרון" או "מטונפים", או "סנובה של מרצ" נראה לי שיש בו יותר מטעם לפגם.
    אני רוצה להגיע אל הציבור שאני חלוקה על דעותיו. זו לא הדרך.

  26. אנג’לו בפעם השנייה הגיב:

    ידעתי שאתה מסוגל להבין כשאתה רוצה. ברור שבמצב של עוינות אינטרסים, בו קבוצה אחת מתחזקת לעומת השנייה, הראשונה לא מפספסת את ההזדמנות להתחזק עוד יותר. זה חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. אבל, בתהליך הפוליטי הזה, הקבוצה השנייה לא נעלמת מן המפה. היעלמות זו לא מתרחשת כל עוד בחברה הנתונה מתקיימים כוחות הנהנים מפעילויותיה של הקבוצה הזו. יוצא מכך שהקבוצה הזו מכלכלת את צעדיה בחוכמה. מהצד השני, כשפעילויותיה מביאים נזק לכוחות שהיא משרתת, היא מאבדת את זכות הקיום הפוליטי שלה. זה בדיוק מה שמזרז את ההיעלמות של עוצמה מסוימת מהמפה הפוליטית. אבל הכוחות עצמם ממשיכים להתקיים והופעתם הפוליטית המתחדשת תלויה לא רק בהתנהגותם, אלא גם בתפקידם החברתי.

    במקרה של הקולאקים, לא הייתה אף קבוצה פוליטית לשירותם: הבולשביקים דאגו לנטרל אותם כבר מן ההתחלה. זאת אומרת שכוחות הקולאקים התקיימו ללא ‘נציגים’ (בשפה הנהוגה אצלנו). מה שקרה הוא שב-1929הבולשביקים מצאו לנכון, ובצדק (צדק של הפועלים), לבטל את זכויותיהם הייחודיות. לכן, כפי שכתבתי, ‘מעמד הקולאקים הפסיק להתקיים’ או, במילים אחרות, הקולאקים הפסיקו להתקיים כמעמד, והפכו לאזרחים מן השורה. עקב כך, היו ביניהם שהתארגנו נגד החלטת הבולשביקים והקימו "נציגות" שהחליטה לחבל בה באמצעות רציחות, שרפת שדות, השמדת בהמות ועוד. בכך התחילה ‘מלחמת המעמדות הגדולה’ (ההמון של איכרים עניין וביוניים לקחו חלק בה) שהסתיימה בתבוסתה של "הנציגות" הקולאקית – הפושעים הועמדו למשפט ונענשו, משתפי פעולה עם השלטונות חזרו לחיות כאזרחים מן השורה והרבה קולאקים אחרים, שהיו זקוקים לתקופת מעבר בכדי להיפרד מזכויות היתר, הועברו לחיות במסגרות פתוחות של גולאגים – בתור קולאקים, תפקידם החברתי פג והתפוגג. מי שבחר יכול היה להיפרד גם מהרגשת העליונות הקולאקית ולהתמזג. עד כאן, המקרה של הקולאקים.

    בואו ונעבור למקרה של היהודים והערבים. במה המקרה הזה דומה למקרה הקודם? גם אצלנו ישנם מעמדות. במה הוא שונה? אצלנו לא חסרים "נציגויות" של מעמדות. אצלנו יש "קולאקים" (גם יהודים וגם לא) בעלי זכויות יתר מעל ומעבר לכל המידות של הקולאקים האמיתיים. בנוסף לכך, הם כולם – הענקיים, הבינוניים והקטנים שביניהם – מאורגנים פוליטית, כולל את "הקולאקים" המשועבדים לאלה שכובשים אותם. יותר מזה: ל-"קולאקים" הענקיים מספר רב של מפלגות.

    רק הפועלים (גם יהודים וגם לא) נטולים כל התארגנות שהי. השמאל, שנועד לביתם הארגוני של הפועלים, התמלא במעמדות ביניים, לא בכוחותיהם בלבד, אלא גם ב-"נציגויות" המפולגים שלהם. זהו התרגום הרעיוני של המצב הפוליטי אצלנו.

    מה הוא התרגום המעשי? בשונה מהמצב באיחוד הסובייטי תחת שליטה בולשביקית, כמעט ואין אצלנו מעורבות פועלית במלחמת מעמדות. שם, למשל, מעמד האיכרים הצליח להגן על האינטרסים של עצמו מפני מתקפותיהם של המעמדות העשירים ביותר, גם זרים; וזה תודות לעוצמה הארגונית של הפועלים – העוצמה היחידה המסוגלת לסייע, על-פי התפתחות התנאים, בשמירה על אינטרס של מעמדות הביניים (על כך בפעם אחרת); בעוד שאצלנו מעמדות הביניים מתנגשים ביניהם, הן מתוך התארגנותם במפלגות של המעמד השליט והם מתוך השמאל. כל זה פועל קודם כל לטובת המעמד השליט, שהוא אף יהודי ומשתמש ביהדות (עליונות דתית) בכדי לחזק את תפיסות השלטון שלו. אבל, זה פועל גם לטובתם של בעלי הון מופלים לרעה, שהם אף מוסלמים ומשתמשים באסלאם (גם עליונות דתית) בכדי לחזק את עמדות הלוחמה שלהם.

    בתנאים כאלה, אם ימשיכו להתקיים משך המהלכים המובילים לתבוסת הציונות, בתנאים בהם מעמדות נטולי-שלטון (יהודים ולא) מצטרפים למחנות הראשיים, עם עליונות דתית, או נלחמים, במחנות עם עליונות חילונית, נטולי בריתות (על בסיס של אינטרסים משותפים למרות ההבדלים שלא ניתן ליישב, ועוד כהנה וכהנה מהלכים פוליטיים חיוניים), אין שום פלא שלשלטון פונדמנטליסטי-מוסלמי יד על העליונה אחרי תבוסת הציונות – לפחות התפטרנו, שזה לא הרבה, אבל בכלל לא מעט, מהציונות!

    בתנאים אלה, במקרה שהשמאל לא יצליח להתעשת, זה יהיה טיפשי, לאחר מכן, לנהוג כפי שהקולאקים האמיתיים פעלו – אפילו לא כפי שמפלגת טודה פעלה. זה לא דחוף לברר עכשיו את שאלת ההתנהגות המהפכנית בתנאים דומים. דחוף להוציא אל הפועל את הניסיון שמלמד אותנו כי רק מפלגת פועלים, לא סתם, אלא כפי שרק מפלגת פועלים מסוגלת לנהוג (למשל, והיום בעיקר, לנהוג מלחמה של ממש נגד השמאל הציוני או כאילו לא ציוני), תוביל את הכוחות המתקדמים לפתח תנאים המונעים הגמדת ההישגים לאחרי חיסולה של הציונות.

  27. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    לפני שנה הודיע מדור התרבות של "גלובס" [!] – עיתון העסקים של ישראל, שהעיתון הרחיב את שורותיו וצרף כתב חדש… למדור המופיע במוסף היומי "גלובס הערב" צורף גם פרופ’ ניסים קלדרון… "גלובס" הודיע ש"פרופ’ ניסים קלדרון ימקד את כתיבתו במוסיקה ישראלית". מסתבר שהטון במדינה זה מה שעושה את המוסיקה הישראלית… כי דרישת הנס הקלדרוני מהשמאל ל"קפל את הדגלים", שהופיעה באכסנייה שיסד נח מוזס – במדור "הדעות" ב-ynet – שהשמאל "יידום" ויסתום את הגולל על היותו שמאל, נשמעה הרבה לפני פירוק פלוגות המחץ – שקיצור שמן הוא הפלמ"ח…
    ובקיצור: השמאל האמיתי ימשיך לשחות נגד הזרם העכור –עד שזרם אחר– של אחווה ורעות בין בני האדם ישרור כאן, ללא משוא פנים ובלי שום גילוי של גזענות

  28. תגובה לד"ר יהודה עתי הגיב:

    לד"ר יהודה עתי שלום

    אני מעריץ אלמוני של שיריך, שותף לדעתך שקלדרון אינו מבטא את השמאל , אבל אני חולק על דעתך בכל הקשור לתרומתו לספרות העברית.
    בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך, ד"ר יהודה עתי, על השיר הנפלא -"עד תסדקי".
    למי שקורא תגובה זו והוא גם שוחר ספרות טובה אני ממליץ לרוץ ולרכוש את ספר שיריו "אתעורר ממות אהבתך".

    בברכה

    איתן קלינסקי

  29. יהודה עתי הגיב:

    ניסים קלדרון לא תרם דבר לקידום הספרות בישראל. הוא פופוליסט המנסה להיות פרופסור היפ-סלאב ריק מתוכן. לא חידש דבר ולא הרחיב את גבול הידע. ספרו האחרון בענין שירה ורוקנרול רק מראה כמה הוא לא מבין במוזיקה או בפרט ברוק. לצערי דעותיו מתיישרות עם הפופולרי הנמוך וכמוהו רבים באקדמיה הישראלית הנשענת על רייטינג.הוא לא מייצג את השמאל הישראלי.

  30. צולע הגיב:

    "למי שקורא תגובה זו והוא גם שוחר ספרות טובה אני ממליץ לרוץ ולרכוש את ספר שיריו "אתעורר ממות אהבתך".

    איתן, אני מוגבל ניידות לדאבוני, מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי ולכן איני יכול לבצע את הוראתך "לרוץ" וכך אאלץ להוותר בדד בתוגה, ללא רכישת ספרו של המשורר הנערץ.

  31. דרור בל"ד-המשך ויכוח רעיוני הגיב:

    סליחה על ההטרדה,אך טרם זכיתי לתגובה כלשהי(פרט להוספת חלון לגבי כללי הדיון באתר).

    כפי שציינתי בעבר,הנני תומך בגישתו של יצחק לאור,האומרת כי על האליטה,ובייחוד על הפרופסורים המכובדים,חלה אחריות מלאה לרצח (רצח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) של הפלשתינאים.(וישפוט בית המשפט בהאג).

    בחר הכותב המכובד והמגיבים המכובדים,כולם תומכי חד"ש,לא להתעמת איתי בעניין זה.צר לי,לא אוכל לכבד את החלטתם.הנני דורש,אם לא הכרעה,לפחות ויכוח רעיוני בנושא זה.

    היום פורסם מאמר של פרופ’ צבי בן דור באתר העוקץ-"אהבל שלא מן המניין".בדיון בהמשך למאמר זה כותב בן דור:"הנה כבר יש שמייבב על ה"סגנון" וכבר נתקבלו אצלי המחאות המוכרות "אתה צודק, אבל למה בשפה שכזו" .

    ובהמשך(למעשה כמה שורות קודם,אבל כך כחרתי לערוך את תגובתי):"אם המאמר הזה שיכך במעט את העלבונות שהטיח בך [סטודנטית פלשתינאית באונ' חיפה]שיפטן שמעל מעילה חמורה בתפקידו כמורה שלך, אז הכל שווה. אולי אי אפשר לפטר את השיפטנים אבל צריך ללעוג להם, לבייש אותם, להציגם ככלים הריקים שהם, לצייר אותם מתייסרים ביסורי חלחולת וכרכשת, ולדמיין אותם הולכים כשדיאפרגמה מהודקת לראשם. בכלל צריך לייסד מסדר של חובשי דיאפרגמות שכאלה. בפעם שירצה מישהו כזה להתלוצץ על חשבון עם אחר הוא יחשוב אולי פעמיים שמא יעשו ממנו עצמו צחוק".

    מר קלינסקי ,המגיב רמי ושאר המגנים מוזמנים להגיב למאמרו או לתגובתי. התעלמות תגרור התקפות מילוליות חריפות,שאתר זה טרם ידע בעבר.

  32. דרור בל"ד-נו? הגיב:

    כן.
    אני עדיין יושב ומחכה.

    אדון קלינסקי?הלו?יהודית או דמוקרטית?אי אפשר גם וגם.

    לתשובתך אודה.
    דרור בל"ד

  33. ע.איתן הגיב:

    דעות השגות ומושגים וכתוצאה מהם עמדות פוליטיות ומוסריות מן הראוי שיהיו מבוססים על עובדות. עיוות העובדות או במילים אחרות השקר הפוליטי , כמו הכחשת השואה. הם אם כל רע. ברגע שמופרח לחלל שקר פוליטי מיד יש לו תומכים הבונים עליו תילי תילים שלתמיכה וגינוי. ומשתמשים בו כאמצעי נגוח נגד היריב .בבחינת הרב שחסידיו באו אליו בטענות. "רבי כל העיר מדברת על בתך שיצאה לתרבות רעה" עונה הרב לחסידיו "אין לי בת ומעולם לא הייתה לי".כלום יש בכך למנוע "מן העיר לדבר".
    התקשורת על מרכיביה השונים היא הרוח החיה בהפצת השקר הפוליטי,עד כדי מתן דמות של צדיק לפושע ודמות של פושע לצדיק. ובמלחמה על הדמוי הבין לאומי נכנסת התעמולה. שלה אין גבולות והעיתונות המחפשת סקופים. וזכות הציבור לדעת. כל אלה אינם כלים אקדמאים. וכל מרצה ההופך להיות תעמולן פוליטי או גרוע מזה מיסיונר. אין לו מקום באקדמיה. מניעת הוראה על הבסיס הנ"ל אין בינה לבין פגיעה בחופש הבטויי ולא כלום. מרצה המנסה לאכוף את דעותיו הפוליטיות על תלמידיו הרי זה בבחינת אונס אינלטקטואל.

הגיבו ללדרור בל"ד

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים