הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 באוקטובר, 2009 9 תגובות

בקיץ 1985 גרתי ביפו, מחלון ביתי נשקף רחוב "נֵס לַגּוֹיִים". קשה היה לי לגשר על פני התהום שנפערה בין השם – שנחצב בדם לבו של הנביא – ובין מראות הרחוב. הרחוב מתחת לחלון והרחבה שעל יד מגרש הכדורגל של "מכבי יפו" הפכו לשוק של ממכר בשר אדם בזיל הזול לכל מי שהיה זקוק לעובד. ניכר שקנו שם גרמי עצמות של אנשים ולא שכרו פועלים ליום עבודה. מי שאסף שם פועל לרכבו ליום עבודה לא לקח על עצמו את שלל המחויבויות של החוק המחייבות לשלם קרן פנסיה, ביטוח לאומי , שעות נוספות, ימי מחלה וכל מה שמגיע לאדם עובד בחברת בני אדם.

אירועי האינתיפאדה הורידו את מעמדו של השוק כי הָעֲבָדִים מעזה לא הגיעו, אלא רק קילוחים דקיקים של מהגרי עבודה מארצות שונות ומעט מאד פלסטינים מהגדה המזרחית שהיו מוכנים להסתכן במכירת כוח עבודתם .
קיימת עוצמת פער תהומית ומבהילה בין יומרות המופת שגנז הנביא בשם "נס לגויים" ובין האימה שחשים גויים המהלכים היום ברחוב הנושא שם כה מחייב .


בשולי רחוב נס לגויים, בסמטאות הסמוכות ובמרחבים הנושקים למכללת תל אביב, ניתן לראות בחודשים האחרונים מחזות אימה. קבוצות של אנשים משוטטים, ממוקדים, מבוהלים לנוכח החשש ממפגש עם שוטרים ממשטרת ההגירה. הם בוחנים בחשדנות האם הרכב המתקרב הוא של קבלן המחפש כוח עבודה זול או שזה רכב של צַיָּדֵי אָדָם בדמות משטרת ההגירה.


הצופה בהתרחשויות אינו יכול שלא להתפעל מהחושים המחודדים של אותם מהגרי עבודה שמריחים כי משטרה בסביבה ומיד הם נעלמים מהשטח .


רחוב נס לגויים נותר מבוייש כי מה שמתרחש בו אינו מתישב עם תפקידיו הנאורים של החוטר מגזע ישי והנצר שמשורשיו יפרה כשצדק חייב להיות אזור למתניו. בוודאי שאינו מתישב עם אימת משטרה של ציידי אדם. משטרה שלא קראה ולא הפנימה את החזון של ישעיהו ש"נָשָׁא נֵס לַגּוֹיִים"* כדי לבנות כאן חברה המקפידה על יישום הצו – "וְגֵר לא תּוֹנֶה וְלא תּלְחָצֶנּוּ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם."**


ברחוב "נֵס לַגּוֹיִים" מהלכים גויים שנס לא קרה להם ופך שמן לא מצאו. הם לא ידעו שהשם "נֵס לַגּוֹיִים" הומר בשם "חֶרְפָּה לַגּוֹיִים".
ברחוב "חֶרְפָּה לַגּוֹיִים" מהלכת החרפה במלוא עוצמתה. מצד אחד מהלכים ברחוב קבלני עבדים המבקשים לצוד כוח עבודה זול, ולעתים גם מלינים את שכרו. מצד שני מהלכת ברחוב משטרת הגירה המבקשת לצוד את גופו של הצמא ליום עבודה ולגרשו .


בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ
לא כָּל גּוֹי זוֹכֶה לְנֵס.
בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים בְּיָפוֹ
שׁוּק עֲבָדִים מַצִּיעַ שָנִים רַבּוֹת
לַעֲבוֹדָה לְלא מָחָר
גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִשְּׁכֶם
נֶתַח שְרִירִים מֵעַזָּה
בְּשַׁר זְרוֹעוֹת מִגָּאבַּלְיָה .


הַיּוֹם שַׁבְתִּי לְשוּק הָעֲבָדִים בִּרְחוֹב נֵס לַגּוֹיִים
מָצָאתִי דּוּכָנִים גְּדוּשִים
בְּבָשָׁר טָרִי תַּחְלִיף לַבָּשָׁר הפָּלֶשְתִּינָאִי .
שָׁם מַמְשִיכִים לִמְכּוֹר בְּזִיל הַזּוֹל
לַעֲבוֹדָה לְלא מָחָר
גֶּרֶם כְּתֵפַיִם מִבֻּלְגָּרְיָה
נֶתַח שְׁרִירִים מִגָּאנָה
וּבְשַׁר זְרוֹעוֹת טָרִי מְאוֹד
שֶּׁזֶה עַתָּה בָּא לַשּׁוּק מִסּוּדָן
שֶׁכְּבַר לָמַד לָנוּס עַל נַפְשׁוֹ
כְּשֶׁהוּא מֵרִיחַ סוֹחֲרֵי אָדָם
וְשׁוֹטְרֵי מִשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה
מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס לַגּוֹיִים ,
אֲבָל יֵשׁ בּוֹ צַחֲנַת מָמוֹן , צַחֲנָה מוֹכֶרֶת
חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם
וְעַל הַתִּזְמוֹרֶת הַצּוֹרְמָנִית
בָּרְחוֹב שֶׁאֵין בּוֹ נֵס וְיֵשׁ בּוֹ גוֹיִים לָרוֹב
מְנַצֵּחַ הַמַּגְלֵב שֶל מִשְׁטֶרֶת הַהֲגִירָה.


*ישעיהו י"א 12.
** שמות כ"ב 22

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. איציק הגיב:

    פעם אחת להבין את העמדה.
    אם יש עובדים זרים שעברו על החוק ונשארו בארץ למרות שהיתר השהייה פג למה לא לגרש אותם?
    אם רוצים להכשיר את המשך שהייתם כאן אז יש פה פתח להרבה צרות לדוגמא:
    יש הרבה מתנחלים שעברו על החוק והקימו בתים ללא הייתר באופן לא חוקי בשאיפה שימחלו להם.
    אם נוותר לקבוצה אחת אז נאלץ לותר לכולם וזה יהיה אסון.
    מקוה לתשובות עניניות ללא צנזור

  2. קורא אנגלי הגיב:

    העיקר שאמריקה נהנית.
    העיקר שמצבורי הנפט אצלהם בכיס.
    בשביל זה הם צריכים איזון מושחת.
    מצד אחד חיי עושר למנהיגים הצייתנים.
    מצד שני חורבן חברתי יציב שתומך באותם מושחתים.
    לשם כך צריך לאומנות ודת שמסופקת להמונים דרך אינפוזיה קבועה. זה מסיט את תשומת ליבם מן המצב החברתי והאנושי הרעוע שמסביב והם מנחילים את הברדק לילדיהם וחוזר חלילה.

    רעיון נפלא – ליצור כאן בעיה בלתי פתירה לעולמים – התושבים לא מבינים שעובדים עליהם.

    במצב כזה הנפט זורם בשקט בעוד התושבים עסוקים במריבות על חלקת אדמה, דת ולאום ואין להם זמן ויכולת לקבל החלטות בהליך דמוקרטי שאולי לא יעלו יפה עם האינטרס של רוכשי הנפט.

    זוהי הדינמיקה העדינה.
    לקבל נפט באחריות ובבטחון משליט מושחת ולהשרות מצב של אנרכיה וטירוף כדי שהוא ימשיך לקבל את אמון הציבור. הרבנים וראשי הממשלות פושעים שיודעים את זה זה. אין להם שום עניין בדת או בציונות. הכל כוח וכסף.
    הדת והציונות זה רק תירוץ כמו גזר ששמים לפני החמור שמסובב את אבן הריחיים.

    אכן נס לגויים.

    זה הנס שמאפשר להם שליטה על הנפט שבאיזור.
    נס פח הנפט.

  3. חרפה ליהודים! הגיב:

    החרפה היא ליהודים. לא לגויים. הערב בערוץ הראשון כתבה על הסחר בעובדים זרים המתבצע בחסות ממשלת ישראל (בעבר בניזרי וחבריו ועתה ממשיכיו הצדיקים שממלאים קומות שלמות במשרדים הממשלתיים ובישיבות השיש המפוארות).

    איך זה עובד? מפלילים את העובדים הזרים שבאו לארץ כחוק, וששילמו לחברות כוח האדם ("לשכה פרטית" זה נקרא בז’רגון הממשלתי) הון תועפות בכסף שחור, מפלילים אותם על ידי ששוללים מהם את הויזה בשרירות ובאינספור תירוצים (מיומנות שרכשו פקידינו ונבחרינו בארבעים ושנים שנות דיכוי ורמיה) ואז מגרשים אותם מהארץ בבושת פנים כעבריינים על "חוק הכניסה" בטרם הספיקו לפרוע את ההלוואות שנטלו כדי לרכוש את כרטיס הכניסה להולי-לנד, ואזי נוצר ואקום וביקוש לעובדים נוספים ואותו דואגים למלא בזריזות על ידי יבוא של עובדים חדשים, שגם הם יופללו עד מהרה ויגורשו חו"לה וחוזר חלילה. חברות כוח האדם גובות את הכסף השחור מהעובדים המיובאים ומפרישות חלק ניכר ממנו לבניזרי וחבריו (מאות ואלפי בעלי משרות ויונקי עטינים ממשלתיים שכניסה של לא יהודים ר"ל לארץ הקודש היא להם תועבה נוראה אלא אם כן הם גוזרים ממנה קופון שמן) ועד מהרה הכסף נבלע בוילות וחליפות שבת תוצרת ורסצ’ה ומגבעות בורסלינו הדורות. והחרפה הזו הולכת ונמשכת כבר כעשרים שנה והולכת ומחמירה משנה לשנה.

  4. דרור בל"ד הגיב:

    יומרות המופת שגנז הנביא בשם "נס לגויים" אינן אלא מימוש יומרותיה של הציונות:"ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה ייקבץ מארבע כנפות הארץ".

    הגיש הנביא תביעה בבגצ לפינוי הבתים בשייח ג’ראח וטיעוניו עימו:"עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש כי לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא" (ישעיהו נב 1).

    קריאת רחובות ביפו בשמות עבריים ,לאחר גירוש התושבים המקוריים, הוא הוא אותו נס לגויים.

    ומה באשר לאחרית הימים?נראה לי כי כאן רצוי לעיין שנית בחזונו של ישעיהו,ולא להסתפק בפסוקים שהובאו.
    "והיה באחרית הימים…הר הבית…ונהרו אליו כל הגויים,והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר…בית אלוהי יעקב,ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו…והוכיח לעמים רבים…"

    מצב זה (וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות)אפשרי רק בהסכמה המקובלת על הכל.ומהי ההסכמה?שכל הגויים יקבלו את מרותו של אלוהי ישראל.בן גוריון,בהזיותיו הציוניות ,הציע לגייר את כל הערבים.אח"כ באה הצריבה התודעתית.ליברמן,מאבות הציונות ההומניסטית, מסתפק בנאמנות .

    חברה המקפידה על יישום הצו – "ו?ג?ר לא ת?ו?נ?ה ו?לא ת?ל?ח?צ?נ?ו?, כ??י ג?ר?ים ה?י?ית?ם ב??א?ר?ץ מ?צ?ר?י?ם."**
    מתאימה אולי לערכיה של מרצ.אבל אפשר גם אחרת. עדי אופיר ואריאלה אזולאי:"המקרא משלים עם נוכחות הגר והוא מבקש רק להבטיח שחולשתו לא תנוצל לרעתו.אבל זה אינו מספיק.
    נוכחות הגר צריכה להעמיד בסימן שאלה קבוע את גבולות האזרחות.היא איננה רק עקבות של גרות מן העבר,אלא גם הצעת ההתאזרחות.
    (ימים רעים-בין אסון לאוטופיה,הוצאת רסלינג,עמ’27).

    כבר אמר עגנון:"עי"ן פנים לתורה.בפנים שאתה פונה לה היא פונה לך".(אורח נטה ללון)
    אני פניתי לעמוס:"קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו" ולאחר מזימותיו של השב"כ:"חוזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכול שם לחם ושם תינבא" עמוס מודיע:לא אשכנזי אנוכי ולא בן אשכנזי כי אם פנתר עצבני.הציוני אומר לא תנבא על ישראל
    לכן כה אמר ה’:אשתך בעיר תזנה ובניך ובנותיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחולק ואתה על אדמה טמאה תמות והציונים גלה יגלו מעל האדמה אותה גזלו" (עמוס פרק ז).

  5. דרור קאופמן הגיב:

    ברצוני להבהיר כי אני אינני דרור בל"ד בד"כ

  6. תשובה לאיציק הגיב:

    איציק שלום

    מאז שהתחיל מבצע הגירוש הגיעו באישורים מסודרים כבר למעלה מ-3000 מהגרי עבודה. מדוע במקום דלת מסתובבת לא לאפשר מתן ארכה לסיום מסודר של השהות לאלו החיים כאן.
    במקום גרוש של צידי אדם ברחובות יש לבחון אפשרות, שכל עובד שכבר נמצא כאן ניתן יהיה להאריך את שהותו תוך קביעת תאריך בו יתבקש לעזוב. כך מעניקה מדינה יחס אנושי כלפי אנשים שהזיעו על פיגומי הבנין, בחממות ובסיוע לקשיש.
    אבל אלפי המהגרים החדשים הכניסו רבבות דולארים לכיסי סוחרי העבדים. למעשה אין דאגה למקומות עבודה פנויים לישראלים כי כבר נכנסו באישור כמה אלפים.
    ולא אמרתי מילה אחת על אותם ילדים שנולדו כאן.
    לא אמרתי מילה אחת על החוק שמהגרת עבודה שהביאה ילד לאויר העולם עברה עבירה, כי במדינת היהודים רגע של אינטימיות של מהגרת עבודה הוא פשע, במיוחד אם הוא הסתיים בהבאת ילד לאויר העולם.
    לא אמרתי מילה אחת מה אפשר היה לעשות במאות אלפי השקלים , שהוקצבו לגיוס מאות השוטרים החדשים לצוד בני אדם ברחובות.

  7. איציק הגיב:

    תשובה
    איין שום בעיה שכל אחד יבוא לעבוד לזמן קצוב ויחזור לארצו.
    אם כל פעם תאריך לו את הזמן הוא ידרוש להשאר פה באופן קבוע.
    כל מי שהסתנן מהגבול כדי למצוא פה עבודה לא צריך לקבל אשרת שהיית קבע אחרת איין לזה סוף והכל יתמלא פה בפליטים.
    אתה טוען שכל אחד שמביא ילד לעולם יקבל הגנה אין סופית פה? אני לא מוכן לזה.
    בתור אחד שביקר בחוף השנהב אני מבין בהחלט למה זרים באים לפה-התנאים והשכר פה מעולים פי כמה מאשר האבידגאן.
    מה שכן-מי שבטעות לא גורש בעבר וכבר נשאר פה הרבה שנים וגדל פה-יש לשקול לתת לו להשאר.
    כל השאר צריכים לשוב לארצם בתום עבודתם

  8. רמי הגיב:

    ב- 2007 הושיבו ועדה מכובדת לבדיקת תופעת "הדלת המסתובבת", כלומר יבוא עובדים זרים וגירושם הזריז בטרם מלאה מכסת זמנם ומילוי צרכי המעסיקים באמצעות יבוא עובדים חדשים (כאשר כל עובד נכנס משלם בכניסתו כסף כבד לסוחרי האדם, שחלקו נוזל לכל מיני פקידים או בניזרים). ישבה הועדה והוציאה דו"ח עב כרס (בשעתו הוא פורסם באתר משרד המסו"ת) וקבעה שכל חברות כוח האדם ידווחו על מצבת העובדים שהובאו דרכם ואלו שאינם מועסקים בפועל (כגון מפוטרים או מתפטרים או כאלו אשר "שכלו, את מעסיקם וכו’) יהוו מאגר לאספקת צרכי המעסיקים ולא ינתן היתר לחברת כ"א להביא עובד חדש מחו"ל כל עוד במאגר יש עובדים לא מועסקים.

    יפה, אבל כעבור כחודש המאגר בוטל וחובת הדיווח אינה נאכפת ועבודת הוועדה מעלה אבק והכל חזר לקדמותו. מדוע? מי בחש בקדירה? מי שימן את מי וכמה שמן נשפך? הדג מסריח מהראש. אמנם בניזרי כבר אינו בתמונה, אבל על כסאו לא ישב זר, אלא "גנב בחוק" אחרים. בעלי רצון טוב קולם לא נשמע בשאון המרשרשים.

  9. שאלה לדרור בל"ד הגיב:

    האם בל"ד = ברית לאומית דמוקרטית

    ואם כן, איזה לאום ולמה

הגיבו לתשובה לאיציק

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים