הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בנובמבר, 2009 70 תגובות

מעולם לא תמכתי ב"פיתרון" שתי המדינות ממניעים עקרוניים. מאז ומתמיד נראה לי שהטיעון החזק ביותר בעד שתי מדינות הוא פרגמטי – זה סוג ההסדר שזוכה לתמיכה הרבה ביותר בשני הצדדים. אך בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתהליך פרדוקסלי שבו התמיכה ב"פיתרון" שתי המדינות בצד הישראלי הולכת וגוברת, לצד ריקונו מכל תוכן (ראו תכנית העיוועים של מופז), בעוד שבצד הפלסטיני הגורם הפוליטי העיקרי שצידד בשתי מדינות – הפת"ח – מראה סימנים של נטישתו.

יכול להיות שאבו-מאזן מתכוון להפיץ רק איומי סרק. אך לרטוריקה יש דינמיקה משלה, ואם הפת"ח ימשיך לנופף מול ישראל בשבט המדינה האחת, יכול להיות שבסופו של דבר הנהגתו תיאלץ לאמץ את האסטרטגיה הזאת ברצינות. כרגע נראה שהדרך לאיחוד העם הפלסטיני עוברת דרך פירוק הרשות, החלפת הנהגת הפת"ח הרופסת בהנהגה עם קרדיט לוחם, והסכם אחדות עם החמאס. יכול להיות מאד שהנהגה מאוחדת שכזו תאמץ את הקו של מאבק למען מדינה אחת – ובמצב כזה, לדעתי, חובתו של השמאל הישראלי ללכת באשר ילך הקונצנזוס הפלסטיני.


אינני מצטרף כאן למקהלת החסידים השוטים של "פיתרון" המדינה האחת. יש מי שמדמיין את אימוץ האסטרטגיה הזאת כמין סיפור סינדרלה פלסטיני: הנייה יהפוך בן לילה למרטין לות’ר קינג וברגותי למנדלה. ההמונים יצעדו אל המחסומים, מזמרים את We Shall Overcome בגרונות ניחרים ופרחים בידיהם. חיילינו הענוגים ישליכו את נשקם ויחבקו את ילדי האבנים, המתנחלים יזמינו את שכניהם לחפלת סולחה ומעל הפרלמנט הליברלי-דמוקרטי החדש שלנו יונף דגל שחור-כחול-ירוק-אדום-לבן.


זאת, כמובן, פנטזיה קולוניאליסטית לא פחות מכל הזיה ננו-טכנולוגית של שמעון פרס. המאבק הפלסטיני לא יהפוך לחלום הרטוב שלנו בשל המפנה האסטרטגי הזה. בוודאי אסור לנו לצפות לכך שיפסיק להיות מאבק לשחרור לאומי. למי שזה לא ברור לו, אם הפלסטינים יחליטו לדרוש מדינה אחת, למדינה הזאת הם ירצו לקרוא פלסטין. חלקם – בתקווה חלקם הגדול – יסכים לנוכחותם האינדיווידואלית והקולקטיבית של יהודים באותה פלסטין. מותר גם לקוות שתוך כדי מאבק הלאומיות הזאת תשתנה ותקבל נופך אחר. אבל היא ודאי לא תיעלם.


אסור גם להשלות את עצמנו שאותו שינוי אסטרטגי ישמוט את הקרקע מתחת לרגליו של היריב הציוני בצורה כה מוחלטת עד שלא ייוותר לו אלא להניד בכתפיו ולהתאייד. הפאניקה שבה נתקפת ההנהגה הישראלית בכל פעם שהצירוף "מדינה אחת" מוזכר מחזקת את האשליה הזאת, אבל הציונות היא תנועה גמישה וחכמה, שכבר ידעה בעבר להתאים את האסטרטגיה שלה לתנאים משתנים. המפנה האסטרטגי הפלסטיני לא ימחה את הקונפליקט, אלא יחריף אותו. אין לנו שום סיבה להאמין שרף האלימות יירד, לפחות בשלבים הראשונים. זאת תהיה מלחמה.


מצד שני, כאמור לעיל, מי שנאבק כאן על חירותו הוא העם הפלסטיני, לא אנחנו: ההחלטה נתונה בידיו, ועלינו לקבל אותה כל עוד היא איננה מנוגדת לעקרונות שלנו – והמאבק למדינה אחת, חילונית ודמוקרטית, אינו מנוגד לעקרונות שלנו. ייתכן גם שנמצא בה יתרונות, מקום לבנייתו מחדש של השמאל שעליה מדברים בלי הרף בזמן האחרון.


שינויים מבניים בפוליטיקה הישראלית


הסקרים שהתפרסמו בסוף השבוע מאששים את התהליך שרובנו מזהים עוד מלפני הבחירות: השמאל הציוני ממשיך להתנדף אל תוך קדימה והליכוד. העלייה המתונה בכוחה של חד"ש (מארבעה מנדטים לחמישה) נמצאת כמובן בטווח טעות המדגם, אך אולי לא יהיה מוגזם לראות בה חשיבות כלשהי. הרי גם חלק מזערי יחסית מפליטי השמאל הציוני יכול להפוך את חד"ש למפלגה שמחצית ממצביעיה יהודים.


בתמונה פוליטית שבה מפלגות הימין והמרכז יתפסו בקרוב מאה מנדטים בכנסת, חמישה לחד"ש לא נראים כמו הרבה. אך במצב שבו ההנהגה הפלסטינית – ובעקבותיה חד"ש – מאמצת את המאבק למדינה אחת, החזית תהפוך לחוד החנית הפרלמנטארי של המאבק הזה. גם המפלגות הערביות יהיו שם, כמובן (אם לא יתממש התרחיש האפשרי-מאד של הוצאתן מחוץ לחוק), אך אופייה הערבי-יהודי המשותף של חד"ש יעניק לה מיקום אסטרטגי מרכזי במאבק הזה. כמובן, אסור לנו להסתפק בפליטי השמאל הציוני כקהל יעד יהודי יחיד. אל מול הגוש הציוני-ימני האחיד אנחנו חייבים להגביר את שיתופי פעולה עם קבוצות יהודיות מדוכאות, כפי שנעשה ב"עיר לכולנו". המדינה האחת, אם תקום, תהיה מדינה מזרחית לעילא; נציגתה בפוליטיקה הישראלית חייבת לקבל אופי מזרחי יותר אם ברצונה לייצג את העתיד הזה בחיוב.


ביבי בעד זכויות הפליטים


לא ראיתי התייחסויות בשמאל להצעת חוק מאד מפתיעה שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה. לא הצלחתי למצוא את ההצעה עצמה, אך לדברי התקשורת עיקרה הוא ש"בכל דיון בנושא הפליטים הפלסטינים במסגרת משא ומתן לשלום במזרח התיכון, תעלה ממשלת ישראל לדיון את נושא הענקת פיצוי על אובדן רכוש ומתן מעמד שווה לפליטים הערבים, שעזבו את רכושם מיום הקמת המדינה ולפליטים יהודים מארצות ערב". יכול להיות שזאת סתם גחמה של ח"כ נסים זאב מש"ס, יוזם החוק, אך גם לגחמות יש הקשר פוליטי. ההצעה הזאת מעניינת משתי סיבות: ראשית, משום שהיא מכירה כבדרך אגב באפשרות שישראל תצטרך לקבל על עצמה אחריות לפליטים הפלסטינים. שנית, כיוון שהיא מכירה – בפעם הראשונה בתולדות המדינה – בישראלים המזרחים כפליטים שסבלו עוול וזקוקים לפיצוי. עד כה הסיפור הרשמי היה שיהודי ארצות ערב היו זרים בארצותיהם, ושהעלייה לישראל עשתה להם רק טוב. כאשר חבר כנסת מש"ס מגייס את אמנת האו"ם לזכויות פליטים על מנת לדרוש פיצוי ליהודי המזרח התיכון, יש בזה משהו היסטורי.


כמובן, לא צריך להניח שמדינות ערב ישושו לשלם פיצויים לפליטים היהודים. קדאפי אמנם הודיע בעבר שהוא מוכן לתת פיצויים כאלה, אך קשה להניח שמדינות כעיראק – ששדדה מיליונים מאזרחיה היהודים – יסכימו (או יוכלו) להעביר את סכומי העתק הללו לישראל. אולם, כמו במקרה של הפליטים הפלסטינים, גם כאן אני חושב שיש מקום לדרוש מהקהילה הבין-לאומית להשתתף בנשיאת העול. סבלם של הפליטים היהודים והפלסטינים כאחד נובע מהבחישות האימפריאליסטיות באזור – שלא נפסקו עד היום, כמובן. לצד קבלת אחריות היסטורית ועקרונית של ישראל ומדינות ערב, צריך לדרוש שהפיצויים ימומנו (לפחות חלקית) מקופתן של מדינות המערב והמדינות הערביות העשירות. אחת התוצאות החיוביות של פיצויים כאלה תהיה כמובן גם חלוקה מחדש, לטובת המזרחים, של העושר בישראל – מעין תיקון מאוחר של העיוות העדתי שיצרו הפיצויים מגרמניה בזמנם.


כאמור, לא קראתי את הצעת החוק – אך על פניה היא נראית לי כמו צעד גדול, אם מאד נטול הקשר, בכיוון הנכון. חד"ש צריכה לתמוך בהצעה הזאת. וגם, דרך אגב, לדרוש עבור הפליטים היהודים את זכות השיבה.


פיתרון לבעיה הדמוגרפית – כנסו כנסו


סתם – לא פיתרון בכלל, אלא עוד רעיון שמתחשק לי לזרוק אל תוך קלחת ההצעות להסדר הקבע. חוק השבות וזכות השיבה הם שתי אבני נגף רציניות במאמץ להגיע לאיזשהו קונצנזוס פוסט-ציוני בארץ. אולי, במקום ביטול מיידי של חוק השבות וזכות שיבה בלתי-מוגבלת בזמן, אפשר להציע דדליין לשניהם: במסגרת הסכם הקבע ייחקק חוק שיסדיר את שיבת הפליטים, ושיהיה תקף למשך (נאמר) עשר שנים. במשך אותן עשר שנים חוק השבות ימשיך להיות בתוקף. בסוף התקופה, יפוג תוקפם של שני החוקים והמדינה תעבור למדיניות התאזרחות שוויונית, כולל זכות למקלט מדיני, עם מחויבות מיוחדת למי שנרדף על רקע יהדותו או פלסטיניותו.

תגובות
נושאים: מאמרים

70 תגובות

  1. דמוקרט (המשך) הגיב:

    הנה שוב הציטוט שנקטע בהודעה הקודמת:

    "התוצאה הכללית של שביתת הנשק (הודנה) הנ"ל צריכה להתבטא בהשגת חירות גמורה ושלום בכל רחבי ארץ הקודש. כל בני האדם, ככל שייבדלו בלשונותיהם וצבעיהם וממופתיו שהוא ברא את השמיים והארץ והשוני בלשונותיכם וצבעיכם הוא מופת לבעלי הידע – (פרשת הביזנטים, פס’ 22), הא-ל יתגדל ויתהלל השפיע עליהם את חסד המגורים בארץ הקודש, וראוי להם לחיות בחופש מלא, שלום ושגשוג. אנו מחוייבים כולנו לקיים את דברי הא-ל שנתנו לנביאים בברכו את ירושלים הקדושה וסביבותיה השבח לאל אשר הסיע את עבדו בלילה מהמסגד הקדוש אל המסגד הקיצון שבירכנו את סביבותיו כדי להראות את מופתיו, הוא השומע והרואה-(פרשת המסע הלילי, פס’ 1).
    בני העם הפלסטיני האציל והעם הישראלי המיוחס נושאים תפילה לאל יתעלה, שהמילה "שלום" הינה אחד משמותיו היפים ביותר, שיברך את כל בני האדם וישפיע עליהם את חסד המגורים בארץ הקודש במלוא החרות, השלום והשגשוג."

  2. לדמוקרט הגיב:

    וואללה אתה מצחיק בריבוע.

    שבוע לקח לך למצוא ציטוט, ומה שהצלחת לגרד מתחתית החבית שעל יד החבית הרלוונטית זה "עיתונאי מקורב לחמאס" (איך מקורב? נשוי לשכנה המכוערת של אחותו הצולעת של חמאס? או שאולי הוא מכיר את חמאס כי הוא היה אתו בכיתה גימל, אצל המורה אחמד חמיד בן מחמוד תולש האוזניים? העיתונאי דנן היה יושב בטור הרביעי בשולחן ראשון, וחמאס ימח שמו ושם זכרו היה יושב מאחורה וזורק ניירות וגירים על חביבי המורה החנפנים?) והצעה להסכמה בינדתית שקובעת שאלוהים גדול.

    כל חששותי פגו ןהתפוגגו.

    יאללה, תביא את העיתונאי הזה פה, נראה במה מדובר…

  3. לרודף שלום הגיב:

    ראשית, להווי ידוע שמי שרודף אחרי השלום, השלום בורח ממנו, ואידך זיל גמור.

    שנית, כמעט הייתי בטוח שמדובר בפרובוקטור ימני שבמקום להתחזות ל"אחמד" כהרגלו, מתחזה עכשיו ל"סמולני מטומטם" ומנסה לחרחר מהומות.

    אבל אחר כך קראתי שוב את הכותרת למאמר של קמינר ג’וניור, שהקונצנזוס הפלסטיני מסתבר להיות כוכב הצפון שלו, והביטחון שלי די התערער.

    במקרה שאתה אמיתי, רק רציתי להזהיר אותך שאם תנסה חס ושלום להפרות באופן הרמוני איזו מוסלמית, יצאו עליך אבא שלה ואח שלה ודוד שלה ועוד כמה מתנדבים מהכפר, עם סכינים דמוקרטיות וגרזינים חילוניים למהדרין, ויעשו ממך שישליק טוב טוב על האש, עם פיתות וחמוצים, ומהגברת יעשו קבאב של כבש.

    אז אם באמת אכפת לך מהשלום, כדאי אולי שתשעה את ההפריות ההדדיות למועד מאוחר יותר, נגיד לאלף הרביעי…

  4. אלי אמינוב הגיב:

    המשך התגובה
    ברור לכל סוציאליסט ואפילו לדמוקרט עקבי כי אין לעולם לבלבל בין זכויותיו של עם כבוש לבין "זכויותיו" של כובש, וכי אין סימטריה ביו הצדדים. האינטרס של המדוכא והנכבש וזכותו להלחם בכובש בכל דרך שתראה לו ובתנאי שתהיה יעילה, אינה ניתנת להפקעה ומתן קמינר אומר זאת במפורש לא כמו קשקשני "יתנו יקבלו" ןלא כמו מפריחי "חפשו אותי". כמובן שעמדה זו אינה סותרת ביקורת הן על ההנהגה הפלסטינית והן על הקונסנזוס הפלסטיני.
    גם אם מתן קמינר שולל את רעיון המדינה המשותפת ומאוחדת ומצהיר כי הוא אינו מצטרף לחסידים השוטים של "פתרון" המדינה האחת, הרי שהוא מתקרב לרעיון זה מתוך תמיכתו הבלתי מותנית במאבק הפלסטיני ובזכות הפלסטינים להגדיר את עצמם, את מאבקם ואת מטרותיהם.

  5. דמוקרט למגיב האלמוני הגיב:

    כמה עצוב. מי שעבורו הצהרה שלא רוצים לגרשו היא בגדר "חששות", ימשיך להיאחז בפרנויה הרגילה שלו ולטמון את ראשו באדמה, גם אם הנהגת חמאס תצהיר שהוא בן לעם מיוחס שמגיע לו לחיות בארץ הזאת בחופש מלא, בשלום ושגשוג.
    לגבי הניסיון הילדותי לדיסקוואליפיקציה של ח’אלד עמאיירה, לא נותר אלא להצטער על הבורות שלך, ולהציע לך לקרוא מעט ברשת על העיתונאי החשוב הזה. מן הסתם גם כאן לא תניח לעובדות לבלבל אותך, אבל לפחות אני את שלי עשיתי.

  6. לדמוקרט הגיב:

    לחמאס יש אמנה עם מתווה רעיוני ועקרונות לפעולה. זאת תעודת הזהות של הארגון, הכוללת את שמות ותמונות הפספורט לא רק של אחות אחת, אלא של כל האחיות שלו כפי שהוא בעצמו הצהיר עליהן.

    טענות של אלמונים שונים שברובם לא רק שאינם פלסטינים, הם אפילו לא מוסלמים, כי המסמך הנ"ל בטל ומבוטל, ומדובר בכלל בהלצה כושלת ובמתיחה שעבר זמנה, אין להן תוקף ואין להן אמינות.

    מי שיכול להצהיר באופן אמין על בטלות האידאולוגיה "החילונית והדמוקרטית" של התנועה הזו הם ראשיה הפוליטיים והסמכויות הרוחניות המוכרות שלה.

    מה שחמאס מציע כדגם חברתי אידאלי הוא תיאוקרטיה איסלאמית שבה יהודים ונוצרים הם בני-חסות, וכופרים הם בני-מוות. לטעמי דגם הרבה פחות נחשק מהדמוקרטיה הישראלית המקולקלת שיש לנו היום.

    מי שיש לו טענות מהסוג הליבראלי למגרעות שיש בשיטה הישראלית, לא יכול, רציונלית, לתמוך בפעולה שעלולה לגרור את האוטופיה החמאסית (גם אם היא תתגשם במתווה האוטופי ולא תידרדר למשהו דוגמת הרפובליקה האיראנית). תמיכה כזו היא סתירה מהותית.

  7. אלי אמינוב הגיב:

    הערה לראובן קמינר. אתה מהסה להראות שרעיון המדינה האחת עולה מתוך הכשלון של הסכמי אוסלו ומהווה מין חלום גאולה אסכטולוגי כוזב ולא היא. עמדת הדוגלים במדינה אחת נובעת מניתוח כל המרכיבים והגדרה נכונה של ההתנחלות הציונית בפלסטין והפיכת עם הילידים לשרידי אוד מוצל מאש. אתה ודאי זוכר שכתבת פעם בזו הדרך מאמר בשם "ריאליזם אינו מילה גסה" בהגנה על הפשע המכונה שתי מדינות לשני עמים. לדעתי ולדעת חברי, פתרון השאלה הלאומית בפלסטין יתכן רק במדינה חיונית דמוקרטית

  8. לדמוקרט הגיב:

    חאלד עמיירה הוא העורך וכותב הדעות באתר החמאס.

    כדאי אולי שאתה תקרא את המאמרים שלו עצמו, במקום להביא ציטוט מיד שלישית מכתבה שמכסה מפגש בינו לבין פרומן. דרך אגב – מפגש חסר ערך בדיוק כמו ההתלקקות ההדדית בין נטורי-קרתא לאחמדינג’אד.

    תגובתי הקודמת בעניין צונזרה משום מה. להלן קישור לאתר, בתקוה שלא יצונזר שוב – האיש מתבטא בצורה קצת פחות נחמדה כשהוא מרגיש בבית

    — קישור —

    וברצינות- כשמישהו מציע "מלכות ישראל השלישית בראשות משיח בן-דויד, שתחת שלטונה יחיו באושר הגרים, כל עוד ידעו את מקומם ויקיימו את שבע מצוות בני-נוח", או על הביאה השניה של ישו, אתה יודע שמדובר בטיפוס מטורף במיוחד, ואין סיכוי שתקנה את המרכולת.

    זה סוג האושר שחמאס מציע, רק שהמלכות תהיה של יורשי מוחמד. והדרך למלכות תהיה סלולה בדם המאמינים והכופרים כאחד.

    מילא שעמאיירה ופרומן מדברים שפה משותפת, אבל אתה מתיימר להיות דמוקרט, לא?

  9. יובל הלפרין לדן הגיב:

    אני מתנגד בתוקף לדבריו של זה המכנה עצמו "רודף שלום", יש לי הרגשה שמדובר באיש ימין מתחזה,
    ומתנגד לא פחות להחלטה הגזענית והפונדמנטליסטית שהתקבלה אתמול בארץ האחרונה באירופה שהעניקה זכויות אזרח ליהודים ולנשים,
    וכיום היא הראשונה באירופה שחוזרת להתנות זכויות כלשהן בהשתייכות לדת כלשהי, ושבגבולה התאבדו יהודים ופליטים אחרים במלחמת העולם השנייה שלא הורשו להיכנס לתחומה,

    כמו כן אני מתחזק בהתנגדותי ל"דמוקרטיה ישירה" ולמשאלי עם, כי להחלטות הגזעניות והמפלות ביותר בעולם היה רוב מכריע ב"עם".
    דמוקרטיה היא רשימת עקרונות שיש לאוכפם בלא קשר למספר תומכיהם.
    הדמוקרטיה בשווייץ כיום מחייבת ביטול החוק והוצאת המפלגה הגזענית שקידמה אותו אל מחוץ לחוק.

    כמו כן אני מקווה שבקרוב יעלו לרשת עצומות של אנשים בני כל הדתות וחסרי דת המצהירים כי לא יבקרו בשווייץ ולא יגעו בתוצרת שווייצית כל עוד הנבזות הזאת עומדת בעינה.

    חוץ מזה אני רוצה להזכיר לשוויצים שתמכו בהחלטה הזאת שהם התירו למהגרים להיכנס תחומם כדי לנצל את כוח העבודה שלהם ולהטיל עליהם עבודות שלגזע האדונים נמאס לבצע.

    לסיום, הדרך המועדפת בעיניי להיאבק בחוק הזה הוא להתעלם ממנו ולבנות כמה שיותר צריחים,
    אבל מי שקידם את החוק הזה אחראי במידה רבה גם על מה שיקרה אם יהיו שיבחרו להגיב עליו בדרכים הומניות פחות ולגיטימיות פחות.

  10. נתן. הגיב:

    כותב "רודף שלום" : …במדינה שתוקם יהיה צורך לצםצם את הפולחן הדתי היהודי , לפחות את הארועים ההמוניים , בשל רגישותם הרבה של הפלשתינים …".

    זה מזכיר לי את דבריו של אבירם ברוכיאן שאחרי שהודיע שלא יסרב לשחק עם ערבי בבית"ר ירושליים , חזר בו מדבריו והביע צער על כך ש (ציטוט) "אוהדי בית"ר נפגעו מדבריי..".

    עם הזוים משמאל והזויים מימין נשאר לנו רק לצחוק.

  11. יובל הלפרין לנתן הגיב:

    ומשהו שקרה קרה בשווייץ זה לא מזכיר לך?

  12. מוניסט הגיב:

    ראיתי מאמר בדיוק בנושא זה:

    — קישור —

  13. דמוקרט הגיב:

    פתרון שתי המדינות מהווה שלילה של החזון הדמוקרטי! נשמע הזוי? רק איחוד איזורי של המזה"ת תחת הבורגנות הערבית הלאומנית יוכל לתת את הפתרון למצוקת הזעיר בורגנות ברמת אביב. נזמע הזוי? ראו הסבר מקיף ב
    — קישור —

  14. דן ליובל הלפרין ולרןדף שלום הגיב:

    ובכן יובל, אם אתה מסכים עם "רודף שלום" לגבי צמצום הפולחן היהודי אז אתה בוודאי מסתכל על שקרה בשוויץ כדבר חיובי.

    השוויצרים החליטו שהפולחן המוסלמי (שבא לידי ביטוי במסגדים עם צריחים גבוהים) מפריע להם בגלל רגישותם הרבה לשימור נוף מולדתם הדמוגרפי והויזואלי, כמו גם אירגוני נשים שטוענות שצריח מסגד הוא סמל פאלי שובניסטי מדכא.

    "רודף שלום" (ואתה עימו) אמור לתמוך Big Time בהחלטת העם השוויצרי לפיה המוסלמים חייבים לצמצם את פולחנם בשל רגישותם הרבה של השוויצרים.

  15. אנטי מוסרי הגיב:

    אני בכלל לא מבין למה צריך תמיד להיות מוסריים. הפליטים רוצים לחזור? שילכו לעזאזל. הפלסטינים רוצים שיתייחסו אליהם כמו בני אדם? שיפסיקו לעשות פיגועים ויפרזו את עצמם, אני לא נותן סכין בידיים של מי שניסה לדקור אותי כבר כמה פעמים. אנשי עזה רוצים פתיחת מעברים? שיחנקו את סחר האמל"ח קודם כל.
    הבטחון קודם להכל, המוסר בא, אם בכלל, אחר כך. מצטער, אבל זאת פוליטיקה כאן, ולא דרשות דתיות. מותר להיות "רשע" לפעמים.

  16. לכל השמאלנים באשר הם הגיב:

    עדיף לחיות בבית עם חורים בגג, בלי חימום בחורף ובלי קירור בקיץ, עם מקרר שעושה וורום-וורום וזולל חשמל, מאשר לחיות בחורבה בלי רצפה, בלי גג ועם שבעה אחים ואחיות.

    והמבין יבין.

  17. אגב הגיב:

    לכל לאום יש זכות לשמור את הנוף התרבותי, הגיאוגרפי והדמוגרפי שלו. גם לשוויצרים. אנחנו לא קוסמופוליטיים כאן, ולכולנו יש תעודת זהות של מדינה מסוימת.

  18. יובל הלפרין הגיב:

    אם היו אוסרים על פתיחת בתי כנסת הייתי כותב בדיוק אותו הדבר,
    וזה היה ניסוח עדין ומאופק לעומת מה שהיו אומרים על ההחלטה ועל שווייץ בכל העיתונים, בכל הערוצים, בכל הבתים ובכל הרחובות בארץ.

    אני לא מקבל "כמובן מאליו" שהמוסלמים נוטים למשהו,
    זו פשוט עובדה שכיום יש לצערי אסלאם פונדמנטליסטי הדוגל במלחמת דת,
    ועובדה זו היא טיעון חשוב נוסף נגד ההחלטה הזאת.
    דווקא מי שחושש מהאסלאם הקיצוני לא צריך להעניק לו עוד חומר תעמולה שיביא להגדלת התומכים בו.

    בעניין ישראל,
    אתה צודק, בישראל מותר לעטות רעלות ומותר לבנות מסגדים עם צריח. אין איסור מפורש על כך.
    אלא מאי?
    ברחבי הארץ יש מסגדים הרוסים מאז 48′ שאסור לבנות אותם מחדש, ויש מסגדים קיימים הנעולים על מנעול ובריח ושוטרים דואגים שלא יתקרבו אליהם.

    הגזענות בישראל מתבטאת באי שוויון בולט ומכו?ון בהקצאת תקציבים ממשלתיים,
    ובעיקר בשלילת זכותם של הערבים להגדיל את יישוביהם הוותיקים ולהקים יישובים חדשים.
    בתוכניות המתאר הארציות והמחוזיות, שעל פיהן נקבע מי יבנה מה, אין כמעט כל התייחסות לקיומם של תושבים ערבים בעלי צורכי דיור.

    העובדה שהאדמה – המשאב העיקרי במדינה ואחד החיוניים לקיום האנושי נועדה ליהודים בלבד,
    אכן הופכת את ישראל לסוג של מדינת אפרטהייד ואת אזרחותם של התושבים הערבים לעניין פורמלי מעיקרו.

    במילים אחרות, בישראל אין איסור מפורש על בניית צריחים של מסגדים כי בישראל לערבים אסור לבנות כמעט כלום.
    (וודאי שהם בונים בכל זאת, וודאי שקשה מאוד לאכוף את המדיניות הגזענית הזאת).

    לעופר,
    הצרפתים בשווייץ לא אחראים למה שעושים הצרפתים בצרפת ואין קשר בין תוצאות המשאל בקנטונים הצרפתיים לבין רדיפת הרעלות בצרפת.

  19. יוליוס ליובל הלפרין הגיב:

    או, אז המשפט האחרון שלך הוא בדיוק הנקודה. אם, נניח, היו אוסרים להקים בשוייץ בתי כנסת, האם גם אז היית כותב "יהיו מי שיבחרו להגיב עליו בדרכים הומניות פחות ולגיטימיות פחות"? ולא שאני תומך בהחלטה השוייצרית, אבל המשפט הזה והשלכותיו הם בדיוק הסיבה למה זה קרה. בכל אופן, שים לב שאתה מקבל כמובנת מאליה את העובדה שהמוסלמים נוטים להגיב תגובות אלימות. האחראים לתגובות האלימות של מוסלמים הם תמיד "מישהו אחר".

    אגב, במדינה הגזענית, הפשיסטית, מדינת האפרטהייד המכונה ישראל, אף אחד לא העלה בדעתו לאסור בניית צריחי מגדלים. גם לא לבישת רעלה (כמו בצרפת, למשל). הממ… סתם מעניין.

  20. עופר הגיב:

    מעניין שהקנטונים היחידים שהתנגדו לחוק הזה (שלדעתי הוא ממש לא לעניין), היו הקנטונים דוברי הצרפתית הסמוכים לצרפת – אותה מדינה רודפת רעלות. אולי הצרפתים בכל זאת למדו משהו.

הגיבו לדן ליובל הלפרין ולרןדף שלום

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים