הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בנובמבר, 2009 22 תגובות

מה יותר חמור? כאשר נשיא איראן אחמדינג’אד מכחיש את השואה או כאשר רב יהודי בישראל, ראש ישיבה הנהנית מתמיכת משרד החינוך, קובע בספר כי על פי ההלכה היהודית מותר להרוג תינוקות של גויים?


הרב המתנחל יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" שבהתנחלות יצהר הממוקמת מדרום לשכם, פרסם עתה את ספרו "תורת המלך" שעל פיו ההלכה היהודית מתירה להרוג תינוקות של גויים בכדי למנוע מהם "לגדול רשעים כמו הוריהם". ראש ישיבה מהווה רועה רוחני שרבים הולכים אחריו בעיניים עצומות. בל נתפלא אם יימצא מי שייקח את הדברים כהנחיה לפעולה ויתחיל לרצוח תינוקות פלסטינים.

ספר זה הוא עוד אחד מגידולי הפרא שמצמיחים הכיבוש וההתנחלויות. כמה מייאש לדעת כי משרד החינוך של ממשלת ישראל תומך בישיבה של הרב שפירא. בשנים 2006 ו-2007 העביר המשרד מיליון ש"ח לישיבה ואילו משרד הרווחה הקציב לישיבה מאז 2007, 150 אלף ש"ח כמלגות לתלמידיו. (המידע מרשימתו של עקיבא אלדר "הארץ" 17 בנובמבר 2009).


מי שרוצה, יכול לראות כאן סגירת מעגל מקברי, לפיו ממשלתו של עם שנפל קורבן לרציחת תינוקות יהודים, תומכת במי שמצדיקים רציחת תינוקות של לא יהודים.


חזרה לשאלה הפותחת: מי ומה חמורים יותר: הנשיא אחמדינג’אד או הרב שפירא? אני סבור שהרב שפירא. אבל כמו במקרים רבים אחרים, אני במיעוט, גם בישראל וגם בעולם. עובדה שכל שיהוק של הנשיא האיראני זוכה לחשיפה עולמית, ואילו ההיתר לרצח תינוקות לא יהודים מפיו של רב בישראל לא מעורר התרגשות רבה.


עצוב.


מדינה אחת או שתיים


ויכוח ער מתנהל מזה זמן בקרב השמאל בישראל בין תומכי המדינה האחת לבין חסידי שתי מדינות.


התומכים במדינה האחת, מורכבים משתי קבוצות משנה: מתנגדי הציונות שחושבים כי יש לפרק את ישראל לטובת ישות מדינית חדשה שתממש את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ותיצור את מדינת פלסטין הגדולה, מהים עד הנהר. הם סבורים כי ניתן יהיה לקיים כך מדינה חילונית ודמוקרטית. קבוצת המשנה השנייה מורכבת מאלה שתמכו ותומכים עקרונית גם כיום בפתרון שת המדינות, אולם סבורים כי פריסת התנחלויות ומספר המתנחלים בשטחים הכבושים הפכו את פתרון שתי המדינות לבלתי ריאלי ועל כן אין מנוס מהליכה לעבר המדינה האחת, עם כל הקשיים והבעיות שהדבר מעורר. יוצאי דופן בקבוצה זו הם אנשי חד"ש שסבורים כי על אף הכיבוש וההתנחלויות, אופציית שתי המדינות, שפירושה לפי תפישתם, נסיגה מלאה לקו הירוק, פירוק ההתנחלויות והקמת מדינה פלסטינית בעלת יכולת קיום עצמאית, לא ירדה מעל הפרק.


מולם ניצבים תומכי שתי המדינות שמכילים ספקטרום רחב החל מהשמאל הציוני וכלה בימין הציוני המתון יחסית, שסבורים כי פתרון זה עדיין בר מימוש. רוב התומכים בפתרון שתי המדינות לא מופעלים על פי עמדות מוסריות כמו זכות העמים להגדרה עצמית או התנגדות להפרת זכויות האדם של הפלסטינים, אלא מוטרדים מאיבוד אופייה היהודי של מדינת ישראל אם הכיבוש יימשך. הם גם לא מאמינים ביכולת השרידות של מדינה משותפת, וצופים הידרדרות מהירה לשפיכות דמים נוראה בגלל השנאה והיריבות הממושכות בין שני העמים.


לשיטתם, המדינה הפלסטינית לא תהיה מדינה עצמאית במלוא מובן המלה, אלא ישות חצי מדינתית שתהיה כפופה בהיבטים רבים להסכמות ישראליות, תלויה בישראל מבחינה כלכלית, משהו כמו בנטוסטן משופר. מרבית ההתנחלויות תשארנה במקומן, יהיו חילופי שטחים, אבל לא ביחס של אחד לאחד, והם מניחים כי במישור הבינלאומי ניתן יהיה למצוא הסכמה לכך ולכפות אותו על הפלסטינים. העיקר להיפטר משליטה צבאית ישירה על הפלסטינים.


מול אלה ניצבת קבוצה שלישית של הימין הקיצוני שחבריה סבורים שניתן למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, ומה שצריך, זה הרבה סבלנות. כפי שהעולם השלים עם 42 שנות כיבוש והקמת ההתנחלויות, הוא ישלים למעשה גם עם חמישים שנות כיבוש נוספות שבמהלכן, "תדולל" בדרכים שונות כמות הפלסטינים בשטחים הכבושים. הם לא מוציאים מכלל חשבון מלחמה או שתיים שבחסותן יבוצע גירוש המוני במסווה של מאבק עם פונדמנטליזם איסלמי, שיתקבל במערב בהבנה. בסופו של תהליך, כך הם מאמינים, מספר הפלסטינים שיישארו בשטחים לא יסכן את הרוב היהודי, וניתן יהיה לספחם. הם מעריכים כי מעבר לגינויים מילוליים כלפי ישראל, מדינות ערב לא יזילו דמעה לנוכח גורלם של הפלסטינים. חימושה הגרעיני של ישראל, כך הם מאמינים, תמנע התערבות בינלאומית מסיבית. כך תקום ישראל מהים עד הנהר. קבוצה זו לא קטנה כלל ועיקר, והיא מיוצגת גם בממשלה הנוכחית.


תומכי המדינה האחת מורים על הפתרון הדרום אפריקני כדגם אפשרי, אלא שאין המשל דומה לנמשל, לא עתה לפחות. כדי שפתרון המדינה האחת יתממש, נחוץ תנאי מוקדם, לפיו שני הצדדים יסכימו לו. בדרום אפריקה הלבנים והשחורים הסכימו לפתרון, ומשעה שכך היה, ניתן האות להחלפת משטר האפרטהייד במדינת כל אזרחיה.


הניסיון הדרום אפריקני עדיין רחוק מסיפור הצלחה. נכון שעד כה נמנע שפך דם המוני, אולם הבעיות הבסיסיות של דרום אפריקה נותרו על כנן. להוציא קבוצה קטנה של שחורים שהתמקמה בשלטון ובעולם העסקים, הרוב השחור נתון בתנאי עוני ומצוקה קשים, מרבית עיירות השחורים ממשיכות להיות מוקדים של תסיסה, האלימות בדרום אפריקה נוסקת, לבנים רבים מהגרים מדרום אפריקה והנשארים ממשיכים להיות המעמד השליט כלכלית. המצב בדרום אפריקה נפיץ.


חזרה לישראל: כאמור, להקמת המדינה האחת נחוצה הסכמתם של שני העמים. הרוב המכריע של אזרחי ישראל, מתנגד למדינה אחת. כל אנשי הקבוצות השנייה והשלישית וחלק מאנשי הקבוצה הראשונה מבקשים לממש את זכות הישראלים להגדרה עצמית.


אולם אליה וקוץ בה. בעוד הם דורשים את הזכות לעצמם הם עושים רבות למנוע אותה מהזולת.


אפשר כמובן להגיע למדינה אחת בכפייה באמצעות כוח משימה בינלאומי המורכב מצבאות ארה"ב, הקהילה האירופית, רוסיה וסין, שיכבוש את ישראל ויעשה כאן סדר חדש. מי שסבור כי תרחיש כזה הוא אפשרות ריאלית, שימתין. לי נראה שיצטרך להמתין זמן רב.


חרם בינלאומי על ישראל בדומה לזה שהופעל כלפי דרום אפריקה, הוא ללא ספק נשק יעיל. אבל הוא לא נראה באופק. לפי שעה אמנים ואנשי עסקים באים לישראל בהמוניהם. והיצוא הישראלי בעלייה.


בינתיים אנו נידונים לחיות עם הסכסוך הלא פתור, כאשר אחת לכמה שנים פורצת מלחמה. ישראל הוכיחה עד כה, שאפשר לחיות איתו, וליהנות מחברות מכובדת בקבוצת המדינות בהן איכות החיים נסבלת, עבור רבים אפילו נוחה.


עד שסבלנות העולם כלפינו תפקע. זה עלול לקחת זמן רב. או שלא, אם ישראל תצליח לעצבן את אובמה, והלה יחליט על שינוי של 180 מעלות במדיניות כלפי ישראל.


הייתכן מתנחל כיועץ משפטי לממשלה?


המתנחל נועם סולברג, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, מוזכר כאחד המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה – האיש המופקד על שלטון החוק במדינת ישראל.


האם ייתכן כי מתנחל, השותף לפשע מלחמה (ההתנחלויות הן כידוע פשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי), החי כשודד בעל זכויות יתר באזור בו שורר משטר אפרטהייד, יכול לכהן כאיש העומד בראש הפירמידה השיפוטית בישראל, מדינה המגדירה עצמה כ"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"? האם ייתכן כי פושע מלחמה יהיה אחראי על שלטון החוק?


התשובה: לא רק שהדבר ייתכן, אלא הוא תואם את מעמדה בפועל של מדינת ישראל כמדינת כיבוש ואפרטהייד. כאשר החוק מגבה פשעים, אין כמו פושע מלחמה להיות מופקד על שמירתו. כך גם יוסר אחד הצעיפים של יומרת "הדמוקרטיה היחידה" וכו’.


נועם סולברג כבר זקף לזכותו מספר פסקי דין גזעניים, בהם זיכוי שוטר שהרג פלסטיני (בנימוק שהרג אותו בתום לב). כל עוד ישראל שולטת על עם אחר, מפרה זכויות אדם, שודדת קרקעות ובונה התנחלויות, סולברג, כיועץ משפטי לממשלה, הוא האדם הנכון במקום הנכון. יחד עם זאת אני מעריך כי בסופו של דבר הוא לא ייבחר, בדיוק בגלל הצעיף שאמור להסתיר מעיני העולם את הצלקות המכוערות של ישראל.


חינוך מיליטריסטי


בעמוד הראשון של עיתון "הארץ" (17.11.2009) הופיעה ידיעה תחת הכותרת: "תכנית סער לחינוך: מאות קציני צה"ל יחנכו את מורי ישראל". בגוף הידיעה נכתב: "270 קצינים בצה"ל יעבירו בימים הקרובים פעילות מיוחדת בחדרי מורים בתיכוניים, בניסיון לגייס את עובדי ההוראה לטובת העלאת שיעור המתגייסים לצבא ולשירות קרבי, במסגרת תוכנית שמקדם שר החינוך גדעון סער, בנושא". כמו כן מתכנן השר "כנס ארצי של מנהלי בתי ספר עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי".


אנחנו יודעים שבמשטרי רודנות, משחק הצבא תפקיד מכריע בחיי האזרחים. במשטרים דמוקרטים, הצבא מרותק לקסרקטינים, והחינוך נמצא בידיים אזרחיות. אולם בישראל "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", כפי שראשיה אוהבים לאפיינה, הדמוקרטיה פועלת הפוך: הצבא מחנך את המורים בכדי שאלה יחנכו "כהלכה" את התלמידים. על פי תפישת שר החינוך סער, תלמידי בתי הספר הם חומר הגלם, בשר התותחים, ליחידות הסער של הצבא.


בכך מחקה ישראל את המסורת הפרוסית שהתחילה בימי ביסמרק, לפיה אנשי הצבא באים לבתי הספר כדי להלהיבם להתגייס ליחידות עלית. מסורת זו התקבלה בסבר פנים ידידותי בגרמניה הנאצית.


יוזמות אלו של שר החינוך נראות תמוהות לא רק בהקשר העקרוני, אלא גם במישור המעשי. לצערי, אין היום כל בעיה של מחסור במתגייסים ליחידות קרביות. במחזור הגיוס הגדול של אוגוסט האחרון התגייסו למעלה מ-70 אחוזים ליחידות קרביות. פשעי המלחמה בעזה לא זו בלבד שלא הורידו את אחוז ההתגייסות ליחידות הלוחמות אלא אפילו העלו אותו. שר החינוך של ישראל לא מסתפק בנכות מוסרית זו של תלמידי ישראל. הוא רוצה נכות מוסרית של 100 אחוזים. רק אז הוא יחוש שהשיג את מטרתו. אפילו בגרמניה לא הצליחו להגיע לאחוזים כאלו.


משטר הכיבוש "בירושלים המאוחדת"


כרונולוגיה של "איחוד" בירושלים, כפי שנרשם בתקשורת הישראלית ב-18 בנובמבר 2009:


נשיא ארה"ב ברק אובמה מביע תרעומת על החלטת ממשלת ישראל לבנות 900 יחידות דיור בהתנחלות גילה. ישראל מגיבה בבוז וקובעת כי גילה היא שכונה בירושלים, ועל כן אף אחד לא יאמר לה מה ומתי לבנות בה. גם לא נשיא ארה"ב. אלא שהנשיא אובמה צודק. גילה בנויה על קרקעות בית ג’אלה, שנשדדו מהבעלים הפלסטינים, סופחו לישראל , וגם אם בישראל היא נחשבת לשכונה ירושלמית מן המניין, מבחינת החוק הבינלאומי מדובר בהתנחלות. בישראל כמו בישראל. תושבי בית ג’אלה לא יכולים לגור בשכונה שנבנתה על קרקע שלהם, אבל יהודי מברוקלין יכול לקנות שם דירת נופש ולהשקיף כאדון קולוניאלי על הילידים מבית ג’אלה.


בעוד הנשיא אובמה מצהיר כי הבניה בהתנחלויות ובירושלים המזרחית פוגעת בסיכויי השלום (נניח שיש סיכויים) וקורא לישראל להימנע מכך, מחליטות ממשלת ישראל ועיריית ירושלים לקיים טקס חגיגי להנחת אבן פינה לשכונה יהודית נוספת בעיבורו של הכפר ג’בל מוכאבר שסופח אף הוא לירושלים. ישראל משתינה מהמקפצה לעבר נשיא ארה"ב ובטוחה שהוא יברך את ברכת הגשם. השכונה מיועדת ליהודים בלבד, עם דגש ליהודים מארה"ב שיקנו שם דירות להשקעה. רק תושביו הפלסטינים של הכפר לא יוכלו לגור שם. אפרטהייד עירוני.


ובעוד הטקס בג’בל מוכאבר נמצא בעיצומו, הובילה עיריית ירושלים צי בולדוזרים מלווים בכוח משטרתי ניכר, להריסת שני בתים של משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים. בית אחד בעיסוויה, ובית אחר בסילואן. העירייה טוענת כי מדובר בבנייה בלתי חוקית. מה שדובר העירייה לא מוסר הוא, כי עיריית ירושלים מסרבת לכל בקשת בנייה של פלסטינים ממזרח העיר, בטענה כי אין תכנית מתאר. מדוע אין תכנית מתאר? כי כך יכול השלטון היהודי למנוע בנייה פלסטינית חוקית.


בשכונת סילואן הפלסטינית, קיימת התנחלות יהודית שמטרתה לייהד את השכונה ולדחוק את הפלסטינים החוצה. המתנחלים היהודים בנו אף הם בנייה בלתי חוקית, וקיים צו הריסה לבנין שבנו, אולם ראו זה פלא: את הבניין היהודי העירייה לא הורסת. יש זמן, שום דבר לא בוער.


למרבה הבושה, יושבת סיעת מרצ השמאלית בקואליציה העירונית הגזענית, ומוציאה שם רע לשמאל.

תגובות
נושאים: מאמרים

22 תגובות

  1. כפיר אזולאי הגיב:

    גדעון ספירו
    גם אם נקבל את עמדתך השנויה במחלוקת לגבי מעמדם של שטחי יהודה ושומרון ושל חידוש ההתיישבות היהודית שם (שאירועי הימים האחרונים וכיחו עד כמה ממשלות ישראל מהוות מכשול להתיישבות זו…) הרי שהחוק הבינלאומי אינו מדבר על ילידי ההתיישבות ובני הדור השלישי לה. בכלל, החוק הבינלאומי גם אינו קובע, ולא בכדי, שהפתרון לישובים ב’שטח הכבוש’ הוא הריסתם וגירושם של נכדי המתיישבים. כך שכיום החוק הבינלאומי בוודאי אינו מצווה הפסקת בניית שכונה לילדי קרני שומרון או גבעת זאב. ולא, הדוגמה של אלג’יריה (שכמובן שןנה בתכלית מזו ביו"ש שהרי פריז אינה גובלת באלג’יר ואין להיסטוריה הצרפתית דבר וחצי דבר עם שטחי צפון אפריקה) אינה היחידה. בעשרות מקומות בעולם, לבנים ושחורים המשיכו להתגורר יחדיו. האם המודל של זימבבוואה וגירוש הלבנים על ידי הרומח מוגבה הוא המודל שעלינו לאמץ?? ניחא שהיית תומך במידנה דו-לאומית אך מדוע פלסטין צריכה להיות נקייה מילידיה היהודים?

  2. כרגיל, מדבר שטויות הגיב:

    מה יותר חמור, אידיוט דתי שאומר שרצח גויים הוא לא עבירה על חוקי הדת או אידיוט דתי שמודיע שרצונו להשמיד את היהודים ומפתח פצצת אטום לשם כך. ברור שלדעתו של ספירו מי שרק מדבר יותר מסוכן. הוא הרי ישראלי ועוד יותר גרוע יהודי דתי. ספירו טועה גם בענין מדינה אחת או שתי מדינות. יש רק שתי קבוצות. אחת, שפויים שמחוברים למציאות ומבינים מה משמעות מדינה דו לאומית. הקבוצה השניה היא חולי הנפש שחלק מהם יהודים שחושבים שאפשר לסלק את כל הערבים וחלק מהם ערבים ויהודים שחושבים שאפשר לסלק מכאן את היהודים. המקרים החמורים ביותר הם כמובן היהודים שחושבים שאפשר לסלק את היהודים. האם אפשר שיהיה יועמ"ש לממשלה מתנחל? כן אם ספירו מיצג שמירת זכויות אדם. אגב מר ספירו, ההתנחלויות הן לא פשע מלחמה ואת משתי סיבות. האחת שלא היה גבול בין ישראל לבין ירדן אלא רק קו הפסקת אש. לכן ספק אם השטחים הם שטח כבוש עפ"י הגדרת החוק הבינלאומי ושנית משום ששום אמנה בין לאומית אינה אוסרת התישבות של כובש בשטח נכבש. האמנות אוסרות רק סילוק האוכלוסיה המקומית משטח כבוש. אם אתה חושב שאני טועה אשמח אם תתן לי את שם האמנה ומספר הסעיף שאוסר התישבות בשטח כבוש. אתה מקונן על כך שהמבצע בעזה העלה את אחוז המתגיסים לקרבי? זה כי בנגוד לך רוב הנוער בישראל הם אנשים מוסריים ולכן הם יודעים שאין מעשה מוסרי יותר מחסול רוצחי אזרחים ותומכים פעילים שלהם. בורותך או אולי השקרים שאתה מספר מתגלים במלוא כעורם בענין הבניה בגילה. ראשית לא הממשלה החליטה על הבניה אלא הועדה המקומית לתכנון ובניה ושנית אין כלל החלטה על בניה אלא החלטה על אשור תכנית עקרונית לבניה מה שאומר שאין שום אשור לבניה וגם אם יתחילו היום לעסוק במרץ במימוש התוכנית אפשר יהיה להתחיל לבנות בעוד חמש עד שבע שנים אם הכל ילך מהר וללא עכובים. בכל הנוגע למוסר יושר וצדק מר אמנסטי אינטרנשיונל יש לך עוד הרבה מה ללמוד מהחיל הברברי ביותר בצה"ל.

  3. סהר הגיב:

    הפתרון היחיד לכיבוש הוא ע"י בקשת עזרה מאומות העולם, שתבוא בדמות חרם כלכלי וסגירת קשרים דיפלומטיים עם ישראל. אם השמאל יהיה חזק דיו ויוכל להתארגן ויצא במשלחות גדולות למדינות אירופה, הלחץ הבינלאומי אכן יוכל להתממש ולהביא לסיום הכיבוש ושלטון האפרטהייד.
    עלינו לא לפסול את הדרך הזאת, לא לחשוב יותר מידי מה יגידו עלינו בישראל, ולהאמין שכך נוכל להביא לשינוי אמיתי.
    פתרונות אחרים שכבר נוסו עלולים אולי להחמיר בעיית השטחים הכבושים.
    אני כמובן מוכן להצטרף ליוזמה ברוכה זו.

  4. קורא אנגלי הגיב:

    מדוע תת-הכותרת שבבאנר שבראש האתר,
    מופיעה בחלק האנגלי כ-
    Left radical forum
    ואילו בערית זה מופיע כ-
    במה בקורתית לחברה ולתרבות?
    האם השלטונות הפעילו לחץ מתון?
    והאם זה גם קשור לסיבה שמתפרסמות כאן תגובות תמיכה בהתנחלויות?

    הדבר דומה לפורום לספורטאים ועוסקים בכושר גופני שיתן לעצמו תת-כותרת באנגלית –
    Sport & fitness
    ובעברית –
    במה לבקורת תזונתית ובלוי בשעות הפנאי…
    כמו כן יפרסם הפורום תגובות של אנשים עם השמנת-יתר המתגאים בזלילת חטיפים ועוגות והמצדדים בהמנעות מפעילות ספורטיבית והמשמיצים את כותבי האתר.

    בשם חופש הביטוי???

  5. רועי הגיב:

    אפשר לארגן חרם כלכלי על ישראל. במידה והוא יתבצע לא יוכל להיות ייצוא של היי טק מישראל (תחנות התרעה נגד צונאמי למשל, מנועי חיפוש של אינטל, חיפוש מהיר בסרגל הכלים של גוגל ועוד), לא יכול גם להיות ייצוא רפואי (כמו למשל קוצבי ננו ללב, מיני אמ אר אי, מנתחים בכירים ועוד), לא יוכל להיות ייצוא חקלאי (למשל מערכות השקייה של נטפים) בקיצור, המדינה היהודית היא נכס לשאר העולם וזה אולי מסביר את הסיבה למה אלו שצורחים חרם נשארים במיעוט. פשוט בגלל העובדה שחרם על ישראל יזיק למדינות אולו הרבה יותר מחרם על מדינות ערב (למרות ששני ענפי הייצוא המרכזיים שלהם, נפט וטרור הפכו למצרכים מבוקשים מאוד בחלק של העולם).
    ספירו המשך לכתוב…כיף לקרוא אותך . הסטנדאפ הטוב ביותר בעיר.

  6. טל הגיב:

    כבר קיימת קבוצה התומכת בקריאה הפלסטינית לחרם, משנת 2005. כל המעוניין, יכול לחתום

    — קישור —

  7. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב הראשון "מדבר שטויות",

    אילו היית מעט יותר צנוע לא היית כותב "ששום אמנה בינלאומית לא אוסרת התישבות של הכובש בשטח הנכבש"

    סעיף 49 של אמנת ג’נבה הרביעית משנת 1949אוסר בדיוק זאת.
    אמנת רומא שנכנסה לתוקפה ב-2002 קובעת כי העברת אוכלוסיה של העם הכובש לשטח הנכבש כמצוין באמנת ג’נבה הרביעית, הוא פשע נגד האנושות.

    להלן הקישור לאמנת ג’נבה הרביעית:

    — קישור —

  8. אייל הגיב:

    מאמר מצוין גדעון, נהניתי בעיקר מהניתוח המחושב שלך לגבי נושא המדינה האחת. יש לי שאלה בעניין – מי אמר שלא יכולות לקום שתי ישויות לאומיות-מדיניות על איזור גאוגרפי אחד? הרי ממילא עיקר המשמעות של הגדרה עצמית לאומית, לפחות בעידן המודרני בו העולם כולו הוא כפר גלובאלי, באה לידי ביטוי בדגל והמנון. אני יודע שדבר כזה הוא חסר תקדים (לפחות ככל הידוע לי), אבל לעניות דעתי כדאי לבדוק את זה לעומק. את האחריות על חיי היום יום האזרחיים אפשר להפקיד בידי הרשויות המקומיות, או אולי בידי ממשלים מחוזיים (בדומה לברזיל ולארה"ב), ואת ההחלטות הנוגעות לכלל האזרחים יקבלו שני הפרלמנטים – הישראלי והפלסטיני – במשותף.
    כך לכל צד יהיה את הדגל שלו ואת ההמנון שלו והוא לא יצטרך לזוז ממקומו על מנת להגשים את שאיפותיו הלאומיות (כפי שאמרה ברוב טיפשותה ציפי לבני על הפלסטינים אזרחי ישראל).

  9. מושון – אכן, מה באמת יותר חמור? הגיב:

    כמובן שהשאלה ששאל ספירו בתחילת מאמרו נוסחה ע"פ מיטב כללי הדמגוגיה, ולכן אין לי בעיה להשיב באותה מטבע:

    מה יותר חמור?
    נשיא איראן אחמדינג’אד מכחיש את השואה, קורא להשמדת הישות הציונית (כולל תינוקות), מאמן ונותן נשק ומימון לאירגונים הרוצחים תינוקות בפועל (הוא ממש עושה זאת, לא מדובר כאן על פרסום ספר)…
    או איזשהו רב קיקיוני מההתנחלות יצהר שאף אחד לא שמע עליו חוץ מעשרים מאמינים שוטים וגדעון ספירו?

    אה גדעון? מה באמת יותר חמור?

  10. אבנר ל"כרגיל, מדבר שטויות" הגיב:

    למרות שאני מסכים עם רוב דבריך, אני מוכרח לציין שאתה טועה בעניין ההתיישבות בשטח כבוש.
    זה אכן פשע מלחמה לפי אמנות בינ"ל.

    אבל יש כמובן את הסייג הקטנטן והשולי שצץ כאן מידי פעם בגדה השמאלית, הנוגע לזהות הכובש:
    אם מדובר בברית-המועצות זצ"ל או בסין יבד"ל אזי החוק הבין-לאומי בטל ומבוטל, והכובש הופך לחסיד אומות העולם שהושיע והציל את הנכבש הפאודל והדל מבערותו הנוראה, ואימרו אמן.

  11. לגדעון מרונן הגיב:

    למה ישראל אכן משתינה על אובמה.
    זכור ה4 ביולי האחרון שהוא יום העצמאות האמריקני.
    ביום זה צפון קוריאה התגרתה בארה"ב ע"י שיגור טילים ארוכי טווח וארה"ב הגדולה והחזקה לא הגיבה.
    אובמה גם לא נפגש עם הדלאי למה כי הוא (נשיא ארה"ב) לא רצה לעצבן את הסינים.
    זכורה גם השתחוותו למלך הסעודי ויש עוד דוגמאות.
    כך שכשאובמה נבחר הצמרת הישראלית פחדה ממנו אבל כשהיא ראתה שכולם משתינים עליו אז גם היא העזה.
    אני מתאר לעצמי שאם גורג בוש הבן היה מבקש משהו אז ישראל הייתה מבצעת בלי לציית כמו שהצביעה באו"ם נגד קובה לבקשת ארה"ב למרות שאיין לה שום עימות עם קובה.
    אובמה הוא נשיא חלש כל עוד לא הוכח אחרת.

  12. לספירו ולאבנר מכרגיל מדבר שטויות הגיב:

    בדיוק על השקר הזה דיברתי. סע’ 49 לאמנת ז’נבה הרביעית מדבר אך ורק על גרוש אוכלוסיה מתוך השטח הכבוש. הוא לא אומר מילה וחצי מילה על הכנסת אוכלוסית הכובש לשטח הכבוש. רק רצונך הבילתי מתפשר לראות במעשי ישראל פשעי מלחמה במקום שהם אינם גורמת לך לדבר את השטויות הרגילות.להלן נוסח סעיף 49 כפי שהועתק מאתר בצלם שאליו הפנית בקשור
    סעיף 49

    אסורה העברה בכפייה של מוגנים, יחידים או רבים, וכן אסור גירושם של מוגנים מתוך שטח כבוש אל שטחה של המעצמה הכובשת או אל שטחה של כל מדינה אחרת, כבוש או שאינו כבוש, יהיה המניע להם אשר יהיה. אף על פי כן, רשאית המעצמה הכובשת לקבל על עצמה את פינויו השלם או החלקי של אזור מסויים, אם בטחון האוכלוסייה או שיקולי הכרח צבאיים ידרשו זאת. פינוי כזה אסור לו שיגרור עקירתם של מוגנים מעבר לגבולות השטח הכבוש, אלא אם כן אי אפשר, מסיבות של ממש, למנוע את עקירתם. האנשים שפונו כך יוחזרו לבתיהם מיד לתום פעולות האיבה באותו שטח. המעצמה הכובשת, המקבלת על עצמה את ההעברות או הפינויים האלה, תדאג, במלוא מידת האפשרות המעשית, להספקת שיכון נאות שיקלוט את המוגנים, לביצוע ההעברה בתנאים מניחים את הדעת מבחינת ההיגיינה, הבריאות, הבטחון והתזונה, ולבלי לקרוע בני משפחה אחת זה מזה. יש להודיע למעצמה המגינה על כל העברה ופינוי מיד לביצועם. המעצמה הכובשת לא תעצור מוגנים באזור הנתון במיוחד לסכנות מלחמה, אלא אם כן בטחון האוכלוסיה או שיקולי הכרח צבאיים מחייבים זאת. המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית שלה לשטח שכבוש על ידה.
    הסעיף מדבר אך ורק על העברת מוגנים (אזרחים חילי אויב חולים או שנכנעו וכן אזרחי מדינות אחרות שאינן שותפות לסכסוך)מתוך השטח הכבוש לשטח המדינה הכובשת או מדינה אחרת וגם זה מסוייג שכן לצרכים צבאיים מותר לעשות זאת ובלבד שבסיום הסכסוך או הצורך הצבאי יותר להם לחזור למקום מגוריהם. בקצור מר ספירו שוב אתה משקר כדי להכפיש את ישראל. אני אמנם מתנגד להתנחלויות אבל כדי לשלול את ההתנחלויות אין שום צורך לשקר. אגב, לא ענית על ענין הגבולות/קו הפסקת האש. האם זה משום שכאן אפילו מוחך הפורה רוש ולענה לא מצא דרך לעוות את המציאות?

  13. גדעון ספירו הגיב:

    צריך לדעת לקרוא טקסטים:
    הסיפא של סעיף 49 קובע: המעצמה הכובשת (לעניינינו ישראל) לא תגרש ותא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית שלה לשטח שכבוש על ידה" (כלומר: לגדה, לרצועה, לירושלים המזרחית ולגולן).

  14. אבנר ל"כרגיל, מדבר שטויות" 2 הגיב:

    המשפט שנשמט מהציטוט שהבאת (המשפט האחרון בסעיף 49) הוא בדיוק זה המדבר של התנחלויות:
    "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית שלה לשטח שכבוש על ידה".
    אין כאן ויכוח. התנחלויות על שטח כבוש הן אסורות, למעט הסייג שציינתי בתגובתי הקודמת לגבי זהות הכובש, לפיו יש מדינות ומעצמות שמותר להן לעשות הכל זאת כל עוד יובל הלפרין ומיכאל שרון חפצים ביקרן.

  15. כפיר אזולאי הגיב:

    שוב חוסר דיוק משווע של כותב המאמר
    אדון ספירו היקר, אמנת ז’נבה הרביעית מדברת על שטח כבוש ושטחי יהודה ושומרון לא נכבשו מאף מדינה ריבונית, אלא היו שטח מנדטורי שנכבש על ידי הירדנים ולכן ספק אם האמנה בכלל רלוונטית לגבי יו"ש.
    שנית, האמנה מדברת על העברה כפויה של אזרחים לשטח הכבוש, כפי שעושה סין המהוללה בטיבט.
    ממשלות ישראל נאבקו בכל ניסיון של יהודים לשוב למקומות מהם הם גורשו ורק מאבק עממי רחב גרם לממשלה להכנע ולאפשר את חידוש ההתיישבות היהודית בחברון ובשומרון.
    שלישית, ברור שלאדון ספירו אין בעיה עם מעבר קבוע המתקיים יום יום של פלסטינים מצד זה לצד אחר של הקו הירוק על אף שחלק מהם אזרחים ישראלים. שהרי מאבקו הוא כלפי יהודים (!) בלבד ולא כלל אזרחי ישראל המתיישבים ביו"ש. אמנת ז’נבה לא עושה הפרדה בין סוגי אזרחים אך ספירו כן כיוון שהתנגדותו לישובים היהודיים ביו"ש נובעים מרכיב גזעני ברור. אותו רכיב גזעני המאפשר לפלסטיני לגור ביפו וגם בגילה אך לא ליהודי לגור בשכם או באום אל פחם.

  16. טעיתי הגיב:

    אכן לא שמתי לב למשפט האחרון בסעיף. אמנם אפשר לומר שהוא נרשם כלאחר יד אבל עדין זו טעות שלי. לעומת זאת ספירו עדין לא הסביר את טענתי השניה – בין ישראל לגדה לא היה גבול אלא קו הפסקת אש ולכן זה כלל אינו שטח כבוש ולכן הסעיף לא חל עליו. שכנע אותי. כפי שאפשר לראות אני לא מהסס להודות בטעויות והשאלה אם גם ספירו.

  17. מושון ל"טעיתי" הגיב:

    כמובן שספירו לא יודע להודות בטעויותיו, כמו הטעות באמירה שהרב יצחק שפירא גרוע מנשיא איראן אחמדינג’אד.

    אין לי מושג איך ספירו הגיע למסקנתו ההזויה, בהתחשב בזה שאחמדיניג’אד קורא להשמדת היישות הציונים (כולל "תינוקות של גויים", מן הסתם) וכבר גרם למותם של אינפסור אזרחים ע"י מימון הטרור של החמאס והחיזבאללה, כולל התערבות ומימון של אירגוני איסלם קיצוני מורדים כמו למשל בתימן.
    אחמדיניג’אד הוא ראש מדינה של 70 מליון איש וצבא ענק הסר למרותו, לעומת "צבא" של כמה עשרות מתנחלים עושי דברו של הרב יצחק שפירא שעדיין לא הרגו תינוקות של גויים עד היום.

    אז לסיכום: האחד הוא מנהיג של מליונים שמדבר ועושה, והשני הוא מנהיג של קומץ שמדבר ולא עושה, מי באמת יותר מסוכן? צריך להיות דמגוג אמיתי או בעל הומור ייחודי כדי לומר שהרב יצחק שפירא מסוכן יותר.

  18. גדעון ספירו הגיב:

    לכפיר אזולאי,
    אתה עדיין מתקשה בהבנת הטקסט של סעיף 49. כתוב שם "לא תגרש ולא תעביר" כלומר, בין העברה כפויה ובין שלא. מה עוד שחלק ניכר ממהתנחלי השטחים הכבושים הם העברה כפויה של ממשלת ישראל, מאחר ומדובר באזרחים קשי יום, שלא יכלו לממן קורת גג בתחומי הקו הירוק, וממשלת שראל הציעה להם סובסידיות נדיבות במגורים בשטחים הכבושים. במלים אחרות, האוכלוסיה היהודית בשטחים הכבושים מורכבת משתי הקטגוריות: העברה כפויה והעברה מרצון, וכאמור, שתיהן אסורות.

    למגיב "טעיתי",
    המעמד של שטח כבוש לא קשור במעמדו בארץ ממנה נכבש. מי שהעניק לשטחים שנכבשו ב-1967 מעמד של שטח כבוש על פי החוק הבינלאומי הייתה ישראל בהטילה עליהם ממשל צבאי והכפפת האוכלוסיה האזרחית לאלוף הפיקוד כמושל. אילו הייתה ישראל עושה כירדן, מספחת את השטחים ומעניקה לכל הפלסטינים אזרחות ישראלית, כפי שירדן העניקה להם אזרחות ירדנית, היינו עומדים בפני מצב חוקי שונה. זה לא קרה כי ישראל העדיפה מעמד של שטח כבוש בו הריבון השולט הוא הצבא.

    לעניין טיבט,
    כחבר אמנסטי אינטרנשיונל אני מתנגד למדיניותה של סין בטיבט, והשתתפתי בלא מעט הפגנות נגד ממשלת סין בנושא. בצד הדימיון יש הבדלים מהותיים בין ישראל בשטחים הכבושים לבין סין בטיבט.
    הקהילה הבינלאומית מכירה בטיבט כחלק מסין. תושבי טיבט הם אזרחים סינים, וכל אחד מהם יכול לעזוב את טיבט ולהתיישב באחד מאזורי סין.
    גם הדלאי לאמה לא דורש עצמאות לטיבט אלא הכרה בה כמחוז אוטונומי בו יוכלו הטיבטיאנים לפתח את תרבותם ומורשתם.

    אילו נהגה ישראל כך, כלומר, הופכת את השטחים הכבושים לחלק מישראל, מלווה בהכרה בינלאומית, מעניקה לתושביהם אזרחות ומכבדת את חופש התנועה שלהם להתיישב בכל מקום בישראל, עדיין היינו עומדים בפני בעיות רבות, אבל הן היו מתנהלות במציאות שונה.

  19. לספירו מטעיתי הגיב:

    פתאום מה עושה ישראל קובע? שאלת הכבוש אינה שאלה של מעשי ישראל אלא שאלה חוקית. אם לא היה גבול אין כבוש מבחינה חוקית. ישראל יכולה להטיל ממשל צבאי מסיבות רבות למשל מתוך מחשבה שהיא מעדיפה לוותר על מה ששייך לה בדין כדי לאפשר שלום. זה אגב היה הרעיון כאשר ישראל הצהירה שהיא מוכנה להחזיר את השטחים תמורת שלום מיד אחרי ששת הימים. זה גם הרעיון היום כפי שמבין אותו כל אדם הגון שגם יודע מעט היסטוריה – השטחים צריכים עפ"י כל פרמטר היסטורי ועניני להיות חלק מישראל אבל ישראל הצהירה ואפילו ביבי סוף סוף הבין (אני מקוה) והצהיר שצריך למסד את הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. לא כי הפלשתינים כאלה צדיקים אלא כי הרעיון שישראל תשלוט על עם אחר הוא בילתי נסבל גם כרעיון וגם בתוצאותיו.

  20. לספירו מטעית הגיב:

    אתה כותב כי "לו היתה ישראל עושה כירדן…" האם מהמשפט הזה אני צריך להבין שאתה מקבל את העובדה שירושלים והגולן הם עכשיו שטח ישראלי כשר למהדרין ולא שטח כבוש? הרי במקומות אלה החילה ישראל את החוק הישראלי ונתנה לתושביהם אזרחות ישראלית מלאה בגולן כולל זכות הצבעה לכנסת ותושבות בירושלים.אם התשובה היא לא(ואני מניח שאתה מתנגד לספוח) זה סותר את תשובתך.אשמח לשמוע

  21. דמוקרט הגיב:

    כל מילה בסלע. יישר כוח ספירו!

  22. גדעון ספירו הגיב:

    למגיב "טעיתי",

    אכן, אילו הייתה ישראל עושה כירדן, המצב המשפטי היה שונה, בלי כל קשר אם אני תומך בזה אם לאו, אבל זה לא נעשה. הסיפוח בירושלים הוא דוגמה לכך. לפלסטינים במזרח העיר אין זכויות אזרח שוות ליהודים. הם אינם רשאים להצביע לכנסת, והחוק הישראלי על מלוא זכויותיו הוחל רק על השכונות היהודיות שנבנו על קרקע פלסטינית שנשדדה על יד ישראל. חלק ניכר מהזכויות שיש ליהודים בישראל נשללות מפלסטינים במזרח העיר.הסיפוח של מזרח ירושלים הוא סיפוח דמוי אפרטהייד.

    אשר לשטחים הכבושים, נראה לי כי אנו מאבדים, אם לא איבדנו כבר, את אופציית שתי המדינות
    ולכן צריך להתחיל לחשוב בקטגוריות חדשות של מדינה אחת דו לאומית, שבה היהודים יאבדו את הרוב.זהו מחיר ההתנחלויות.

    אשר לגולן, אני מתנגד לסיפוח, משום שהוא בנוי על גירוש אוכלוסיה אזרחית שחייתה שם, ומהווה מכשול לשלום עם סוריה. לכן, אם חפצי שלום אנחנו, יש להחזיר את הגולן לבעליו.

הגיבו לרועי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים