הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 בנובמבר, 2009 3 תגובות

בבורסות העולם משדרים הפרשנים מטעם כי אנחנו יוצאים מהמשבר. ואכן יש נתונים טכניים העשויים להצדיק הערכה אופטימית זו. אך אפילו האופטימיסטים ביותר בשוק מודים, כי אם תהיה הבראה היא תהיה איטית, ממושכת ורדודה ביותר. לעומת האופטימיזם המאולץ מירב הפרשנים הרציניים מביעים דאגה רצינית ביותר מן הפער המעמיק והולך בין התחזית הוורודה בוול-סטריט ובין הכלכלה הממשית, זו שמסרבת להתאושש למרות הנתונים הטכניים.


כך, שבתקשורת הכלכלית הממסדית נשמעות אזהרות בזו הלשון: כיצד אפשר לדבר על התאוששות כאשר 25 מליון אמריקאים מובטלים (אם באבטלה מלאה או חלקית), וכאשר חלה ירידה תלולה בהתחלות בנייה בחודש אוקטובר השנה.

אובמה ישלם


התקשורת הממסדית, ובתוכה הניו יורק טיימס, מצביעה בהבלטה על הקלות שבה ניתן לסחוט כספים (מדובר במיליארדים) מן הנשיא ומממשלו. לפני כשבועיים חתם ברק אובמה על חקיקה שמטרתה להאריך את ביטוח האבטלה בעשרים שבועות, ועל חידוש זיכוי המס לרוכשי בית ראשון עד אפריל 2010. אך אליה וקוץ בה. בתוך החוק מקופלת הקלת מס המאפשרת לחברות הגדולות לקזז הפסדים שנגרמו להן ב-2008 וב-2007 מול רווחים שהושגו מ-2004. הפחתות מס אלו יביאו להחזרי כספים לתאגידים בשווי של 33 מיליארד דולר. הקלה כזו הוענקה לעסקים קטנים אך כעת – "בהזדמנות זו" – הקלה זו תעמוד לרשותם של התאגידים הגדולים (גרטשן מורגנסן, ניו יורק טיימס 17/11/09). מסתבר, כמובן, שלחברות הקבלניות יש שתדלנים חזקים בוושינגטון שהצליחו לסדר את "התיקון הקטן". אגב ב-2009 אותן חברות קבלניות זכו לרווחים גדולים.


בימים אלו מתחוללת סערה חדשה בגבעת הקפיטול ומתבהרת פרשה חדשה. בשעה שהממשלה הפדרלית והבנק המרכזי העניקו סכומים אגדיים לתאגידים האדירים כדי למנוע את קריסתם, הם שכחו לדרוש את השתתפות הבנקים, ולו בצורה חלקית, בהפסדים הקשורים להתמוטטות של AIG. כך יצא שהממשל האמריקאי הציל את התאגידים תוך כיסוי מלא של הפסדיהם. אין פלא אפוא שהבנקים שוב מרוויחים ומצהירים על סיום המיתון תוך פיזור מענקים לעובדיהם הבכירים.


ההוצאות של ממשל אובמה מעמיקות את הגירעון של הממשל. ב-2009 מדובר היה בגירעון של 1.4 טריליון דולר. ארה"ב היא אמנם מדינה עשירה, אך כבר לא כפי שהייתה. 750 מיליארד דולר לתוכנית להצלת הבנקים; 700 מיליארד לתכנית ההמרצה; עוד 40 מיליארד להצלת תעשיית הרכב ועוד ועוד. "הנדיבות" הזאת מאותתת על סכנה חמורה – בעיית חוסנו של הדולר. אמנם בטווח הקצר ביותר ניתן להפעיל את מכבשי הדפוס, אך זהו פיתרון דחוק וזמני לכל הדעות.
 
אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי – אובמה והמלכוד האפגני


ארה"ב טרם יצאה מעיראק. בעודו מותח ביקורת על המלחמה בעיראק, הצהיר אובמה כאשר היה מועמד לנשיאות כי המלחמה באפגניסטן היא דווקא מלחמה ראויה. מיד לאחר שנכנס לבית הלבן אישר אובמה משלוח של 21 אלף חיילים נוספים לאפגניסטן והעלה את מצבת החיילים ל-68 אלף. אך תוך כדי המשך הפעלת הכוח הצבאי באפגניסטן התברר כי כוח המשימה האמריקאי אינו מספיק כדי להביא לידי ייצוב ממשלו של קרזאי. בנסיבות אלו הופיע גנרל חדש, סטנלי מקריסטל, אשר הכריז כי אם לא ישלחו 40 אלף חיילים, בשר טרי, לאפגניסטן, ארה"ב תפסיד את המערכה. אם לדייק, מקריסטל לא הבטיח שהתוספת הזו היא ערובה לניצחון וכל הפרשנים אכן שמו לב להבדל הקטן. וכך, בניגוד לכל נוהל דמוקרטי בסיסי הפך מקריסטל לשדולה של איש אחד, אסף סביבו את היסודות המיליטריסטיים בחברה האמריקאית כדי לאלץ את אובמה להיענות לדרישותיו.


נעזוב לרגע את שאלת המוסריות של המלחמה הזאת. נתעלם גם מן העובדה שאפגניסטן ידועה כבית קברות לאימפריות. לאובמה יש בעיות מעשיות חמורות: ההוצאות הביטחוניות מרקיעות שחקים, ואין לדעת מהי משמעותה של שהייה ממושכת ובלתי מוגבלת של עשרות או מאות אלפי חיילים אמריקאים באפגניסטן. המלחמה באפגניסטן אינה פופולרית כבר כיום ואין לאף יועץ מושג ירוק איך ומתי יצאו משם.


התחשיב מעניין מאוד. מליון דולר לשנה הוא הסכום שעולה להחזיק חייל אמריקאי באפגניסטן. 40 אלף חיילים, פירוש הדבר, 40 מיליארד דולר (כריסטופר דרו, ניו יורק טיימס, 15/11/09). בכך יעלה התקציב הצבאי האמריקאי ל-734 מיליארד דולר – עליה של 10 אחוז מהשיא שהוצב בממשל בוש. אין זה מפתיע שאובמה מתלבט ביחס לדרישה לתגבורת יקרה מאוד בשעה שהגירעון משתולל, הכלכלה חלשה והוא מנסה במאמצים עילאיים להעביר תוכנית יקרה ביותר לביטוח הבריאות. אם יבחר אובמה להגדיל את הכוחות באפגניסטן הוא יתקשה להעביר את החלטתו בקרב רבים מחברי מפלגתו ויצטרך להתבסס על קולות יריביו הרפובליקאים המבקרים את הססנותו.
 
חוק ביטוח בריאות – טלאי על טלאי, פשרה אחרי פשרה


בארה"ב יש אמנם קונצנזוס שאי אפשר לעמוד בהוצאות הממשלתיות והחברתיות האדירות על בריאות. כל העולם מסתכל ותוהה כיצד המדינה הקפיטליסטית האדירה והעשירה ביותר בעולם מתקשה לארגן ביטוח בריאות ממלכתי כפי שהוא קיים בכל ארצות המערב. אך הנשיא אינו יכול להבטיח רוב בקונגרס (הנשלט על ידי מפלגתו) להסכים על חוק סביר שאמור לפתור ולו חלק מן התופעה של מיליוני האמריקאים החסרים ביטוח בריאות בסיסי.


הימין לוחם בשצף קצף נגד החוק, משל מדובר במעבר של ארה"ב לממשל קומוניסטי-סוציאליסטי. בהזדמנות רצוי שכולנו נתעמק בסוגיה התיאורטית שתסביר מדוע גוברת ההסתה של הימין הקריפטו-פאשיסטי דווקא בשעה שאובמה מתאמץ להיות בסדר עם הימין, להתפשר איתו ולא לפגוע בו. אובמה, המבקש להתפשר עם הימין, יוצר קרקע פוריה להשתוללותו של הימין הקיצוני שיש בה כדי לערער על יציבות המשטר.


באילו צרות לא נתקל אובמה במערכה על החוק. במרכז החוק עמדה הצעה להקמת חברת ביטוח בריאות ממלכתית ליד עשרות התאגידים הפרטיים. רעיון צנוע זה, שנועד למנוע מונופול מוחלט של התאגידים, זכה להתקפות שלוחות רסן בעיקר בימין, אך גם במפלגתו שלו. במהלך העניינים באה לידי ביטוי סיעה לא קטנה של שמרנים במפלגתו שלו שהסתייגו מההוצאות הכספיות האדירות הכרוכות בחוק. חיפשו וחיפשו דרך לפייס אותם והסכימו איתם שביטוח הבריאות לא יכלול בשום פנים ואופן מימון להפסקת היריון. ובא לציון גואל. אך יש בקרב תומכיו ייצוג לא קטן לנשים הטוענות, ובצדק, שהן לא יתמכו בחוק המבוסס על אפליה נגד נשים ועל זכותן להחליט על גופן.


במקביל, יותר ויותר קולות בשמאל קובעים כי החוק המסתמן אינו עונה על דרישות מזעריות ביותר. לאחרונה יצא הבמאי מייקל מור בהצהרה חשובה נגד החוק. כידוע, מור היה בין תומכיו הנלהבים והנאמנים של אובמה, והתקפתו האחרונה על החוק מבטאת משבר נוסף ומתפשט בממשל אובמה. מור הסביר, שהחוק הזה המחייב מיליוני אנשים לבטח את עצמם ומשמעותו הן הכנסות אדירות נוספות לתאגידי הביטוח הקיימים. מור הוסיף, כי חברות התרופות חזרו בהן במידה רבה מהבטחתן להפחתת מחירי התרופות.


לצערנו הכישלון של אובמה מורגש לא רק בארה"ב. הוא מורגש – ועוד איך מורגש – גם כאן, באזור הרגיש שלנו. אובמה מדבר יפה אך, כמו בארה"ב ובעולם – הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. יועץ השקעות הגיב:

    לא מובן לי הביטוי "הפרשנים מטעם".

    מטעם מי?

    כמי שעוסק בתחום שנים רבות אני יכול להעיד ש98.76% מן הפרשנים טעו לחלוטין בתחזיותיהם לגבי העתיד להתרחש בשווקים הפיננסיים בשנת 2008.
    עיון בעיתונות הכלכלית של שנת 2007 מעלה שהיו אולי כמה פרשנים שהתריעו בפני התפתחות של בועה פיננסית אבל גם בקרבם לא היו כאלה שדיברו בפירוש על מפולת כלל עולמית בבורסות ברחבי העולם.

    איש כמעט גם לא צפה את סיום הירידות בשווקים ושוב, להוציא בודדים, כמעט כל קהילת הפרשנים, האנליסטים וה"גורואים" של קהילת שוק ההון הענפה פיספסה לחלוטין את ההתאוששות המרשימה שחוו השווקים בחודשים האחרונים

    כל אלה כאמור, לא היו פרשנים מטעם, הם פשוט פרשנים שאינם ראויים לתואר זה.

    באשר לתואר "הפרשנים הרציניים" המנוגד כביכול ל"פרשנים מטעם", גם במקרה זה אין שום הוכחה או ראיה שתתמוך ברצינותם שהרי אף הם טעו לאורך כל הדרך.
    במילים אחרות: כל הפרשנים אינם רציניים משום שרובם לא צפו את העתיד להתרחש וגם את שהתרחש בפועל לא צפו.

  2. האימפריה היחידה שאפגניסטאן קברה היתה האימפריה הסובייטית הגיב:

    אבל, יתקן אותי קמינר אם אני טועה, קמינר ומפלגתו הקומוניסטית תמכו בכל ליבם בפלישה הסובייטית הברוטאלית לאפגניסטאן שגרמה למיליוני הרוגים ולמיליוני פליטים שחלקם הגדול מתגוללים במחנות הפליטים בפקיסטאן עד היום.

    ושם גם הובס הצבא האדום המהולל, ובעקבות התבוסה קרסה האימפריה הקומוניסטית במוסקבה, מולדת העמלים ז"ל של קמינר.

    אחרי זה ניתן היה לצפות לקצת צניעות מקמינר וחבריו בבואם לחלק ציונים לאחרים.

  3. ח.ח.ד. הגיב:

    שאלה ליועץ ההשקעות: האם אתה יועץ ללקוחותיך להשקיע בכיוונים סוציאליים לפי קריטריונים של איך חברות מתייחסות לעובדים, שמירה על איכות הסביבה, השקעות בחו"ל וכו’? ואם כן, כיצד ניתן ליצור איתך קשר?

הגיבו ליועץ השקעות

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים