הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בדצמבר, 2009 26 תגובות

בהמשך לדיון שהתחיל במאמרו של ראובן קמינר "בין קראקס לדלהי", אני בוחן כאן את השאלה אם משטרו של צ’אווס אכן הולך בכיוון אל הסוציאליזם, או שמדובר בהצהרות בלבד. הלאמות של חברות נפט וחברות אנרגיה בכלל היו כבר בעבר, הן בוונצואלה והן במדינות אחרות באמריקה הלטינית. גם הלאמות של בנקים בשעות משבר נעשות על ידי ממשלות קפיטליסטיות ונעשו,  אפילו, בישראל. מפלגת השלטון (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה – (PSUV, טוענת להיותה מפלגת המונים. ביקורות משמאל טוענות אחרת. הדיכוי של האינדיחנס (יושבי הארץ לפני בוא הכיבוש הספרדי, להלן – הילידים), נמשך. חרף החוקה החדשה וחוק האדמות החדש הם לא זכו לקבל חזרה את הזכויות על אדמותיהם. הביורוקרטיה הישנה עדיין שולטת כמעט בכל רמות השלטון. המדיניות הכלכלית החדשה כנגד המשבר העולמי איננה שונה ממדיניות קיינסיאנית דומה במדינות קפיטליסטיות אחרות; המועצות הקהילתיות הם גופים חסרי כוח ממשי, ולכן אינן מסמנות התחלה של צבירת כוח מלמטה. אבל, לצד כל הביקורת הזו יש גם ההתקדמות רבה: יותר שוויון, שליטה גדולה יותר של המדינה בכלכלה והתקדמות בבריאות ובחינוך. על כל אלה מטיבים לדווח תומכי ממשלת צ’אווס.

את מי מייצגת מפלגת השלטון


לטענת מתאם "המפלגה המהפכנית", חורחה רודריגז, למפלגת השלטון יש 7 מליון פעילים (תושבי ונצואלה שנרשמו כתומכי המפלגה), ו – 2.2 מיליון חברים ב"חוליות הסוציאליסטיות" (כלומר, פעילים במובן המקובל אצלנו). רודריגז טוען שזוהי ההוכחה להיותה של ה – PSUV – מפלגה עממית, מפלגת המונים (1).


לפי הביקורת משמאל, הנראית לי קרובה יותר למציאות, מפלגת השלטון אינה מצטיירת כמפלגה המייצגת כיוון סוציאליסטי ברור, וחסר לה ייצוג בקרב ארגונים עממיים (כמו ועדי שכונות  ופעילים בקבוצות קהילתיות). המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת הינה מפלגה חדשה, שהוקמה ב – 15 בדצמבר 2007, כאשר צ’אווס דרש מ – 24 מפלגות שתמכו בממשלתו להתפזר ולהתאחד בתוך מפלגה אחת בראשותו. המפלגה הקומוניסטית של ונצואלה ((PCV והמפלגה הסוציאל דמוקרטית (ועוד מפלגות) נשארו מחוץ למפלגת השלטון, למרות שתמכו בצ’אווס. על פי הטענות (של מי שנראים כשמאל הרדיקלי), מפלגת השלטון איננה מפלגה הומוגנית ואינה מסוגלת לגבש תוכנית סוציאליסטית, או תכנית עם כיוון אידיאולוגי ברור כלשהו, כי יש בה סופרמרקט של קבוצות מהימין החדש דרך מרכז ימין ומרכז שמאל ועד השמאל (2).


חשוב לזכור, כי מפלגתו הנוכחית החדשה של צ’אווס החליפה את מפלגתו הקודמת – "הרפובליקה החמישית" – כלומר, ייתכן שהכיוון של השחרור הלאומי האנטי-אימפריאליסטי מאפיין גם את מפלגתו החדשה (וגם מתחזק באיזכור המתמיד של המהפכה הבוליבריאנית). לא מדובר במפלגה עם בסיס המוני של המעמדות המנוצלים, ארגונים חברתיים ואיגודי עובדים, כמו המפלגה אל הסוציאליזם של אוו מוראלס בבוליביה, או ה – FSLN  בניקרגואה. פעילי המפלגות בוונצואלה לא הצליחו ליצור קשר עם הארגונים העממיים. המפלגות נתפשות כממסד ביורוקרטי. בקמפיין של בחירות 2006 ובקמפיין למשאל העם ניהלו פעילי הארגונים העממיים קמפיין נפרד מזה של המפלגה, והם שהביאו לצ’אווס את רוב הקולות(3). לארגוני הילידים יש ביקורת קשה על "הפונקציונרים" של השלטון, כולל מפלגת השלטון, שאינם מממשים את החוק להחזרת האדמות לאיכרים ולילידים. עם זאת חשוב גם לציין, שצ’אווס זוכה לפופולריות גדולה. הוא נבחר פעמיים בבחירות דמוקרטיות ויש לו ולמדיניותו תמיכה המונית: תמיכת הארגונים העממיים ותמיכה של מפלגות פוליטיות רבות. אך זוהי תמיכה אישית בו ולא, בהכרח, במפלגתו.


המדיניות הכלכלית והחברתית 


המדיניות הכלכלית והחברתית של צ’אווס היא מדיניות הראויה לתמיכת אנשי השמאל. ההלאמות של חברות הנפט (כמו גם התקופה של העליה המטאורית במחירי הנפט) הביאו הון רב לפיתוח ונצואלה. חברת הנפט הלאומית ((PDVSA, הזרימה 78 מיליארד דולר לכיס של המדינה, כסף שקודם לכן היה הולך אל חברות הנפט הזרות. מהכסף הזה הלכו 23.88 מיליארד דולר ל"קרן לפיתוח כלכלי וחברתי" ול"קרן לפיתוח לאומי". התוצאה, שיעור העניים ירד מ – 80 אחוז בשנת 1999 ל – 30 אחוז ב – 2009. לפי מדד אי השוויון של גיני, אי השוויון בוונצואלה הוא הנמוך ביותר באמריקה הלטינית. 93 אחוז מן האוכלוסייה מרוצים משירותי הבריאות (בהם חלה התקדמות גדולה בימי שלטון צ’אווס) ויש התקדמות גדולה בתחום החינוך(4).


יחד עם זאת, המדיניות הכלכלית רחוקה מלהיות בכיוון סוציאליסטי, או סוציאל-דמוקרטי רדיקלי. כלכלת ונצואלה נשארה קפיטליסטית.


במפלגת השלטון עצמה קיימות שתי גישות: האחת הדוגלת במעבר לקומוניזם נוסח קובה (אותו מובילים שר האנרגיה, רפאל רמירז, וראש העיר קראקס – חואן בארטו). הגישה השניה דוגלת בסוציאליזם מוגבל, ובעצם שהעניינים יישארו כמו שהם (המשך הקפיטליזם). בראשה עומדים סגן הנשיא חוסה ראנחל ושר המשפטים צ’אקון. צ’אווס, כפי שנראה, בוודאי שלא בחר בקומוניזם נוסח קובה, ואולי הצטרף לגישה המתונה. כמה דוגמאות מעידות  על כך: צ’אווס הפקיע כמה בניינים, בבעלות פרטית בקראקס, כדי לתת מחסה לדיירי רחוב, אך הפסיק באמצע מהלך של ראש העיר קראקס להפקיע את מגרש הגולף של קראקס לטובת בנייה למגורים (5).


ונצואלה עומדת כיום בפני בעיות כלכליות קשות כתוצאה מהמשבר העולמי. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד ב – 4.5 אחוזים ברבעון השלישי השנה וב – 2.2 אחוזים בין ינואר לספטמבר 2009. האינפלציה הגיעה ל  18.5 אחוז (בחישוב שנתי) בחודש ספטמבר השנה. ב – 8 באוקטובר (וגם לאחרונה בדצמבר), הכריזו השרים גיורדני ורודריגז, יחד עם נגיד הבנק המרכזי, על חבילה של צעדים כלכליים.  ביניהם – הגדלת ההשקעות הפנימיות, במיוחד בתחומי המזון והדיור ו חיוב הבנקים להשקיע בתעשיה הזעירה והבינונית. כמו כן, הוכרז על הקמת קרן שתתמוך בתעשיות הללו (6) (7). לא מצאתי די חומר על התכנית הכלכלית הזו, אבל, על פניה, היא נראית כתמיכה קיינסיאנית רגילה בכלכלה קפיטליסטית במשבר. ובכל מקרה, הביקורת מהשמאל הרדיקלי לא אחרה לבוא.


בראיון עם דובר "המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של השמאל" (USI), אורלנדו צ’ירינו, אומר המרואיין: מדובר בתוכנית כלכלית הבאה לשרת את הבורגנות. למשל, יצרו קרן חדשה שתעזור לבעלי ההון, אך העובדים לא קיבלו שום דבר בתוכנית הזו. רק נאמר בתוכנית, שיבדקו מחדש אם הגימלאות שמשלמים המעסיקים לעובדים אינן מעלות יותר מדי את עלות היצור. בקיצור, הם תומכים בבעלי ההון אך הם לא חשבו אפילו להעלות את השכר לעובדים. הם תומכים בבנקים כדי שיוכלו לתת אשראי לסקטור היצרני. למרות התערבות הממשלה והרגולציה של הבנקים הסקטור הפיננסי ממשיך להיות התומך העיקרי בממשלה. כלכלת ונצואלה ממשיכה להיות תלויה בנפט, והחוב החיצוני גדל. 70 אחוז מן העובדים במשרות פורמליות (כלומר חוץ מהכלכלה הלא פורמלית, הגדולה יחסית במדינות אמריקה הלטינית), משתכרים שכר מינימום (8). גם אם מדובר במפלגה רדיקלית – שהיא קרוב לוודאי קטנה מאוד – הרעיון, שלמרות כל ההצהרות עדיין מדובר בתוכנית כלכלית התומכת בבעלי ההון, אף שעם  רגולציה ומעורבות המדינה, נראה לי נכון.


היחס לאינדיחנס (העמים ילידי ונצואלה)


ההרכב האתני של ונצואלה מגוון מאוד. מספר התושבים של העמים ילידי הארץ קטן מאוד: שברי אחוזים. (ללא ספק הוא קטן ביחס לבוליביה שבה הילידים מהווים יותר ממחצית התושבים. לכן אין להשוות את המצב בוונצואלה להצלחת צ’אווס בארגון בסיס כוח סוציאליסטי-אתני). כמו כן, ונצואלה הרבה יותר מעויירת. אבל, למרות החשיבות הכמותית הקטנה, היחס אל האיכרים ואל ילידי המקום, הוא אמת מידה חשובה להערכת תנועה סוציאליסטית ביבשת שבה שלטון בעלי האדמות הוא בעל חשיבות היסטורית-כלכלית וגם עכשווית. רוב האדמות שהובטחו לילידים לא הגיעו לידיהם. מקרה הילידים הוא דוגמה טובה להבדל בין הצהרות ובין מימושן. אולי הוא גם מראה על דרך העבודה של צ’אווס: מחוקק חוקים ומצהיר הצהרות, אבל הביורוקרטיה הממשלתית, כמו גם המפלגתית, מונעות את ביצוע הרפורמה האגררית (במיוחד, שכאמור, פקידי המפלגה הם בדעות אידיאולוגיות שונות ואינם נמנים בהכרח עם תומכי הגישה הסוציאליסטית). על הנייר הכל צודק ונכון. בשטח, משום מה, הצדק לא נראה. בנובמבר 2006 מלאו כחמש שנים לחקיקתו של "חוק האדמות והפיתוח האגררי", שכוון למהפכה אגררית של ממש: חיסול הלטיפונדיות (חוות חקלאיות  בקנה מידה גדול) והשבת האדמות לאיכרים. מאז עד היום קיבלו רק מספר קטן יחסית של משפחות ילידים ואיכרים את אדמותיהם בחזרה. הפרויקט נתקל בקשיים של הביורוקרטיה של המדינה, התנגדות של ראשי רשויות מקומיות, ובעלי האדמות. עד נובמבר 2006 (במשך חמש שנים) נרצחו 170 ממנהיגי תנועת האיכרים (9). בדצמבר השנה התפרסם מנשר של מנהיגי העם הקאסיקי (Caciques) הטוענים, שהחוקה וחוק האדמות הם בסדר גמור, אבל בפועל הם לא זכו לחזור אל אדמותיהם שנשדדו מהם. האשמים הם הפונקציונרים של המפלגה, שליחי המהפכה עצמם. כולם אכזבו אותם, החל בפקידים בדרגות נמוכות וכלה בשרי ממשלת צ’אווס. לכן הם מבקשים פגישה עם הנשיא עצמו. בעלי האדמות נתפשים כחלק מן הכלכלה ו כחלק מהייצור הנחוץ למדינה, אבל – "אנחנו לא נחוצים. אנחנו, הילידים, משמשים רק כאובייקט לרחמים ומתייחסים אלינו כמו אל פולשים ופושעים". הם דורשים שהנשיא ייפגש עם הנציגים האותנטיים של הילידים ולא עם נציגים ממונים או עם נבחרי ציבור (10).


המועצות הקהילתיות


המועצות הקהילתיות הן גופים חסרי כוח ממשי. תחום הסמכות שלהן אינו מוגדר באופן ברור בחוק (חוק המועצות הקהילתיות נחקק ב – 2006) ותפקידן אינו מוגדר. בתיקון לחוק (2009) מופיע המונח "שלטון קהילתי", אבל לא מופיעה הגדרה ביחס למהות השלטון הזה ולסמכויותיו, ואיך ובמה תשתמש המועצה הקהילתית כדי לממש את השלטון הזה (וזה למרות המלל המופיע מסביב המדבר על שלטון ממשי, השתתפות ישירה בפוליטיקה הציבורית וגו’). לסיכום, החוק, גם במהדורה של 2006 וגם בתיקון של 2009, לא נותן הזדמנות ממשית, ואפילו לא בעיטה קטנה, לשליטת הביורוקרטיה של המדינה הבורגנית. (כמו גם הביורוקרטיה של השלטון המקומי) (10). 


מאבק אנטי-אימפריאליסטי


המאבק המשותף של ונצואלה, בוליביה וקובה נגד האימפריאליזם, ובמיוחד האימפריאליזם האמריקאי, זכה לפרסום רב. זה החלק החזק והחשוב של מדיניות צ’אווס. צ’אווס היה בין יוזמי הסכם הסחר החופשי של מדינות האזור (ALBA), שהחליף את הסכם הסחר הכפוי שהיה עם ארה"ב. ונצואלה עוזרת לבוליביה ושלוש המדינות – ונצואלה, בוליביה ו קובה – מקיימות ביניהן קשרים כלכליים, כמו גם קשרים עם מדינות אחרות ביבשת, כדי ליצור שוק פנימי ועזרה הדדית בין מדינות אמריקה הלטינית. צ’אווס גם פעיל במאבק המדיני נגד השתלטות ארה"ב.


סיכום


ודאי שהמאמרים שנסקרו אינם מהווים מדגם מייצג. אבל בולט הפער בין ההכרזות של פקידי מפלגת השלטון, לפיהם הכל יפה וטוב, ובין הביקורת משמאל. בכל מקרה נראה לי, שהפער שראינו בין מימוש חוק האדמות ובין מתן כוח ממשי למועצות הקהילתיות, מסמל גם את הפער בין ההצהרות על הקמת "אינטרנציונל חמישי" ו"הליכה אל הסוציאליזם" ובין המצב בפועל: חברה קפיטליסטית, הממשיכה לפעול ככזו, עם רפורמות חברתיות חשובות. לפי התרשמותי, לא מדובר בשלב שאחריו יבואו, בהכרח או באופן טבעי, שלבים יותר סוציאליסטים. ניתן לקדם חברה סוציאליסטית גם במסגרת של מדינה קפיטליסטית (הכוונה כמובן לדגם הרפורמיסטי הסקנדינבי). אבל חשוב לשרטט, באופן מפורט יותר, את המטרות והדרכים לכך. חשוב לבנות בסיס כוח עממי, לקדם גיבוש אידיאולוגי ולבנות מפלגה סוציאליסטית. נראה שכל אלה אינם קיימים תחת מנהיגותו של צ’אווס. ואילו מאבקו של צ’אווס באימפריאליזם חשוב וזוכה להצלחה.


מקורות


1. PSUV conformo de 100 mil patrullas y cuenta con aproximadamente 7 millones de militantes    באתר www.rebelion.org  (להלן: אתר רבליון). 4.10.09
2. El PSUV concepcion del partido  באתר רבליון. 20.9.09
3. Political Parties and Social Change in Venezuela באתר www.venezuelanalysis.com 22.3.07              
4. Venezuela, el PIB y los programas sociales באתר רבליון. 4.12.09
Hugo Chaves Plans. By: Niko Kyriakou   .5 באתר www.alainet.org  דצמבר 2006
6. Inminente reforma a la banca venezolana, medidas economicas … באתר www.venelogia.com 
7. Venderan el futuro en la banca nacional     באתר www.economia.noticias24.com
8. Las medidas economicas del gobierno buscan a salavar la burguesia venezolana de la crisis economico mundial      באתר רבליון. 22.10.09
9. Una reforma agraria impulsada desde abajo באתר רבליון 27.11.09
10. Caciques indijenas piden reunion con el Presidente  באתר רבליון  6.12.09
11. ?Freno el poder popular? באתר רבליון 4.12.09

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. דמוקרט הגיב:

    מאמר מעניין למדי, לא ידעתי מספיק על חילוקי הדעות הפנימיים בתוך השלטון.
    אבל המחבר שכח להוסיף בחזית המאבק באימפריאליזם האמריקאי את שיתוף הפעולה ההדוק עם שלטון האייתולות הסוציאליסטי.

  2. קצת מידע החסר במאמר על המשבר הכלכלי המחריף בממלכת צ’אבז הגיב:

    למשל, האינפלציה הדוהרת, הגבוהה ביותר בכל דרום אמריקה: ב-2008 היתה שם אינפלציה רשמית של 30.9% ואילו מוצרי המזון עלו ב-52%. מה זה עושה לשכבות העממיות, פנסיונרים, מקבלי קצבאות וכו’ לא קשה לתאר. השנה היתה האינלציה המצטברת עד נובמבר כ-26%. ושוב, מצרכי היסוד עלו יותר מהאינדקס הכללי. במילים אחרות: המחירים בוונצואלה הכפילו את עצמם בשנתיים האחרונות, וזה עוד בשנה של משבר כלכלי.

    בינתיים תפוקת הנפט נמצאת במשבר קשה והיא ירדה אל מתחת לרמה של 1997, מ-3.18 מיליון חביות ליום ב-1997 ל-2.48 מיליון בממוצע ב-2008 ו-2.3 מיליון בממוצע ליום השנה. במצב שבו מחיר הנפט הממוצע לחבית השנה הוא פחות מחצי מהמחיר בשנה שעברה, צפוייה תעשיית הנפט לספק השנה לקופת השלטון לא יותר מ-50 מיליארד $ לעומת כ-120 מיליארד בשנה שעברה. צ’אבז בזבז את רוב הכסף על ‘פרוייקטים חברתיים’ בזבזניים ומושחתים כדי לשמן ולנפח את שכבת ה’בוליגרכים’ (האוליגרכים של מפלגת השלטון ה’בוליבריאנית’) ופגע קשות בתעשיית הנפט שנהגה להטיל בשבילו ביצי זהב ללא הגבלה ועתה נאבקת על קיומה בהיעדר השקעות הנחוצות לתחזוקה ולמודרניזציה. בדומה לאיראן, כבר כיום ונצואלה לא יכולה לספק את צרכיה במוצרי דלק מתקדמים ונאלצת לייבא אותם.

    ירידה חדה בתמ"ג, 2.2% מינואר עד ספט’ ו-4.5% בחישוב שנתי ברבעון ה-3. כדאי לקרוא קצת מספרים מחכימים על עומק המשבר:

    — קישור —

  3. אבי הגיב:

    כן, כאילו שאין משבר כלכלי במדינות אחרות אלא רק בונצואלה!
    במדינות הבלטיות החביבות על הניאו-ליברלים (ללא דרגות מס, שיעור מס אחיד לכל) המשבר חריף בהרבה. באסטוניה הצמיחה השלילית ברבעון השלילי עמדה על 15.6% לעומת שנה שעברה. האבטלה באסטוניה על 15.2%, לעומת 7.2% בונצואלה
    לעומתה ונצואלה נמצאת במצב מעולה
    — קישור —
    — קישור —
    — קישור —

  4. לאבי: הסיפורים שלך על אסטוניה לא עוזרים הרבה להמוני העניים והדפוקים בוונצואלה הגיב:

    שלא יכולים לשלם בהם במכולת ונאלצים לאכול בבתי תמחוי מזון שלא ראוי למאכל אדם.

    ועדיין יש הבדלים של שמים וארץ בין אסטוניה לוונצואלה. מאז קריסת הקומוניזם שילשה אסטוניה את התמ"ג שלה והפכה למדינה משגשגת, בדרך להפוך לפינלנד מס’ 2. נכון, המשבר של השנה האחרונה פגע בה קשות, אבל היא מתחילה להתאושש לאט בזמן שוונצואלה הצ’אבזיסטית שוקעת.

    מתוך ויקיפדיה:

    Estonia has been fast catching up with the EU-15, having grown GDP per capita from 34.8% of the EU-15 average in 1996 to 65% in 2007, similar to Central Europe.[4]

    חוץ מזה, נתוני האבטלה שהבאת על ונצואלה הם מ*אוקטובר 2007* ואילו אנחנו נמצאים על סף 2010.

    בסוף 2007 האבטלה באסטוניה עמדה על 4.1%

    — קישור —

    גם האבטלה בוונצואלה נמצאת בעלייה, למרות המיליארדים שצ’אבז שפך על ‘פרוייקטים חברתיים’ (=שיחוד הבוחרים). באוקט’ 2009 היו 8.1% מובטלים בהשוואה ל-6.7% לפני שנה. האבטלה בקרב הנוער עלתה בתקופה זו מ-13.3% ל-18.4%. וזה כמובן בלי האבטלה ההמונית הסמוייה.

    — קישור —

    — קישור —

    גם בהכנסה הממוצעת לנפש אין שום השוואה בין שתי המדינות: בוונצואלה היא לא מגיעה אפילו לחצי מההכנסה באסטוניה.

  5. אבי הגיב:

    אין מה לעשות המשבר פגע קשה יותר באסטוניה מבונצואלה. כלומר, הסוציאליזם של ונצואלה הצליח להתמודד טוב יותר במשבר האחרון מהניאו-ליברליזם של אסטוניה. אלו העובדות ואתה צריך להתמודד איתן (אבטלה של 8.1% נמוכה כמעט בחצי מאבטלה של 15.2%, והצמיחה השלילית בונצואלה נמוכה כמעט פי ארבע מהצמיחה השלילית באסטוניה).

  6. אבי הגיב:

    אגב, כדאי לבדוק את חברותיה הבלטיות הסופר ניאו-ליברליות של אסטוניה. בליטא האבטלה צמחה ל-13.8% ובלטביה האבטלה צמחה ל-20.9%! איך אתה מעז לדבר על הכשלון של ונצואלה שלה אבטלה של 8.1%, הרי כל 3 המדינות הבלטיות היו מתות להיות באחוז אבטלה שכזה.
    הצמיחה השלילית ברבעון השלישי לעומת השנה שעברה עמדה בלטביה על 19%, ובליטא על 14.5%. שלושתן בנפילה חופשית בכמעט כל מדד אפשרי.

  7. לאבי: אנחנו מנהלים דו-שיח של חרשים הגיב:

    אם אינך מבין שלרדת מ-100 ל-85 זה פחות גרוע למי שירד מ-40 ל-35. אם התמ"ג של אסטוניה ב-2007 היה 21 אלף דולר לנפש והיא ירדה ב-15% (מס’ המתייחס רק לרבעון ה-3 ולא לכל השנה), אז עדיין יש לה 18 אלף, ואילו לונצואלה היו 12 אלף ועכשיו יש לה אולי 11 אלף.

    חוץ ממה שמובטל באסטוניה בטח חי יותר טוב מאשר ‘מועסק’ בממלכת צ’אבז המשתכר 15 דולר ליום במיקרה הטוב.

    בנוסף מתפתחת תנועת הגירה גדולה מוונצואלה – לארה"ב, ספרד, קנדה וארצות אחרות. אנשים בורחים מה’סוציאליזם הבוליבריאני’ של צ’אבז כמו שהם ברחו מהקומוניזם של קסטרו בקובה. מאות אלפים כבר עזבו מאז שצ’אבז השצלט על המדינה ומיליונים עומדים בתור. בד"כ אנשים בורחים ממקום שבו שרע להם, לא כשטוב להם. מצד שני תנועת ההגירה לוונצואלה נעצרה לגמרי, אף אחד לא מת לחיות תחת ה’צ’אבזיסמו’ כמו שאף אחד לא עומד בתור בשגרירויות הקובניות ולא מבקש אשרת הגירה לקובה הקומוניסטית. אף אחד לא מהגר למקום שיש בו רעב ועוני.

  8. אבי הגיב:

    דבר אחרון, במחקר על אושר שנעדה באוניברסיטה בריטית שבדק אושר ושביעות רצון במשך עשור (עוד לפני המשבר האחרון) ונצואלה דורגה במקום ה-25, אסטוניה לעומתה מגרדת את התחתית במקום ה-139, אבל זה עוד טוב כי לטביה וליטא מדורגות במקום ה-154 וה-155 בהתאמה.
    — קישור —

  9. ואף אחד לא מהגר מלטביה? הגיב:

    סע לברלין, למינכן או אפילו לפראג, ותראה המוני מזרח אירופאים שברחו מהשלטון הנאור והדמוקרטי בבלטיקום, שאולי כבר לא צבוע באדום אבל עדיין מתיר את האוכלוסיה שלו בעוני ותת-פיתוח.

    חוץ מזה, המדדים הכלכליים האלה טובים אולי לוול-סטריט ג’ורנל. תבדוק בכל מדד של פיתוח אנושי, מאוריינות ועד תמותת תינוקות, ותראה שיפור משמעותי בכל המדדים האלה בתקופת צ’אבז, הרבה יותר מהשיפור בתקופה המקבילה במדינות הפוסט-סובייטיות.

  10. אבי, קשה לדעת אם לצחוק או לבכות נוכח ה’נתונים’ שאתה מביא הגיב:

    לפי האינדקס הזה תושבי ונצואלה נמנים עם האנשים הכי מאושרים בעולם, הרבה לפני מרבית מדינות האיחוד האירופי והאימפריאליסטים היאנקים…

    אבל אוי ואבוי, לפי הטבלה תושבי קובה פחות מאושרים מתושבי קירגיזסטאן ואוזבקיסטאן…

    ספרד מופיעה במקום ה-46, לכן ניתן היה לצפות שהמוני ספרדים יהגרו לוונצואלה המאושרת, רק שבמציאות זה להיפך…

    אל תדאג לאסטוניה: אסטוניה עוברת משבר קצר וחריף לאחר תקופה ארוכה של צמיחה מסחררת שהביאה ליצירת בועה של אשראי. אסטוניה היא מדינה דמוקרטית החברה באיחוד האירופי, עם כלכלת שוק משוכללת שיש לה את המכניזמים לתקן את הפגמים ולנקות את השטח מהתפוחים הרקובים – ולעלות מחדש על נתיב של צמיחה ושגשוג. ונצואלה בשלטון הצ’אבזיסמו שוקעת לתוך דיקטטורה, פשיטת רגל ומשבר מבני של הכלכלה ללא יכולת לצאת ממנו בלי תהפוכות כואבות.

  11. אבי הגיב:

    אגב, שים לב עפ"י דו"ח ההתפתחות האנושית של האו"ם תוחלת החיים בונצואלה גבוהה מכל 3 המדינות הבלטיות.
    — קישור —
    עכשיו שאנחנו יודעים שמדינות אלו התמודדו בצורה החלשה והרעה ביותר עם המשבר האחרון למרות וכנראה בגלל השיטה הסופר קפיטליסטית במדינות אלו (ולא, צמיחה שלילית של 15% ברבעון האחרון לא מלמדת שאחת מהן "מתחילה להתאושש לאט"). שבסקר על אושר ושביעות רצון עוד מלפני המשבר הן מגרדות את התחתית ושתוחלת החיים בהן נמוכה מאוד, אולי כדאי להעריך מחדש את "ההצלחה" של השיטה שלהן.

  12. מיכה רחמן הגיב:

    קל מאוד לביקורת מימין לתפוס טרמפ על הביקורת משמאל לגבי צ’אווס. במילים אחרות לכנות את הסכומים האדירים שמוציאה ממשלת צ’אווס על פרוייקטים חברתיים כשוחד להמונים. הכינוי הזה "שוחד להמונים" (של האוליגרכיה הבוליביראינית) הוא סיסמה בלבד. איך בדיוק מבחינים בין פרוייקט חברתי ראוי לבין שוחד להמונים. הרי כל פרוייקט חברתי טוב שמטיב את מצבם של העניים, ישפר את מצבם וממילא גם יחזק את תמיכתם בשלטון. כמו שכתבתי בפוסט שלמעלה, אני מעריך את פעולתו של צ’אווס למען עמו, למען ההשכבות העניות. הפרוייקטים של ההשכלה, מערכת הבריאות, וגם ההלאמות אינם דברים שיש לזלזל בהם. זה בודאי לא שוחד להמונים אלא רצון כנה, לפעול למען מי שמנוצל בחברה.
    גם המאבק של צ’אווס נגד האימפריליזם האמרקאי ראוי להערכה. ההשוואה לאסטוניה מגוכחת. אסטוניה ארץ אירופאית, וכך גם מדינות אחרות שהיו חלק מהקומניזם הסובייטי, אבל עדיין לא נמצאות ולא נמצאו בעבר במצב של ניצול אימפריליסטי מתמשך כמו מדינות אמריקה הלאטינית. בלתי אפשרי לשנות כלכלה שעדיין נשלטת על ידי הון לאומי והון זר, בן לילה.
    הטענה בפוסט הייתה שמוקדם לקבוע שצ’אווס הולך בכיוון סוציאליסטי, אבל מי שמבקר את צ’אווס צריך גם להציא דרך חלופית, וזה לר כל כך קל.

  13. מיכה רחמן: אסטוניה לא נוצלה ניצול אימפריאליסטי מתמשך? הגיב:

    מאות שנים של דיכוי רוסי צאריסטי, כיבוש וג’נוסייד סובייטי פעם ראשונה ב-1940 ע"פ הסכם היטלר-סטאלין ופעם שנייה ב-1944, דיכוי וניצול רוסי-קומוניסטי במשך 50 שנה והצפת המדינה בהמוני מתנחלים רוסיים – לא מספיקים לך?

    כדאי שתקרא קצת על גורל הארצות הבלטיות תחת השלטון הסובייטי. למשל:

    — קישור —

    אז אולי תבין את עומק השנאה השוררת שם לכל מה שמזכיר רוסיה ו/או קומוניזם.

  14. אבי הגיב:

    הנה דו"ח של ה-OECD על אסטוניה (אני משער שגם הם כמו האו"ם ואוניברסיטת לסטר בה נערך סקר האושר קומוניסטים מנוולים תומכי צ’אבז שרק רוצים לפגוע באסטוניה אהובתנו!)
    בניגוד לטענתך ש"אסטוניה עוברת משבר קצר" – נכתב בפירוש שאסטוניה היא בין המדינות הראשונות שנכנסו למשבר ובין האחרונות שצפויות לצאת ממנה – "Estonia was one of the first countries to enter recession in 2008″ " Estonia is now highly exposed to external risks, especially to a
    deeper or more prolonged recession in the euro area and further fallout from
    international financial markets crisis"
    הסיבה לכך היא שאסטוניה התעקשה לתת לשוק לעשות את שלו והמדינה סירבה להתערב ע"י סיוע וחבילות תמריצים – "The balanced budget rule that Estonia has adhered to since independence has
    been important in keeping its public debt at very low levels. However, it has
    also meant that the country has not used enough the counter‐cyclical role
    that fiscal policy can play"
    האבטלה הגבוהה באסטוניה היא תוצאה של חוסר דאגת הממשל לדיור לאזרחים, כך שעובדים ברמת שכר נמוכות היגדרו לאזורים מסויימים בעלי שכר גבוה יותר כדי שיהיה להם אפשרות לרכוש דירה וכך התגברה האבטלה – " In spite of the recent housing boom, access to affordable
    housing for some segments of the population remains limited, thus impeding
    inter‐regional movement of labour, in particular of low‐wage earners."
    — קישור —

  15. כליל החורש נאורי הגיב:

    היי, לא שאני רוצה להפריע לדיון המרתק, באמת, אבל אין איזה הבדל נורא חשוב בין ונצואלה לבין אסטוניה – לראשונה יש מצבורי נפט, ולשניה לא? זה לא אמור לתת לונצואלה יתרון משמעותי על אסטוניה?

  16. אבי הגיב:

    אתה צוחק נכון? הצמיחה השלילית ברבעון האחרון בספרד הייתה של 4%, באסטוניה לעומת זאת יש קריסת מערכות עם צמיחה שלילית של 15%!, לא לדבר על שכנתה הבלטית לטביה אשר פועלת לפי אותה מדיניות קפיטליסטית פונדמנטליסטית (דרגת מס אחידה וכו’) אשר לה 19% צמיחה שלילית. אין מדינות בהן ההתמוטטות כל כך חזקה. זה לא רק מספר טעויות קטנות של הממשל. זו ההוכחה הניצחת שמדיניות קפיטליסטית פונדמנטליסטית לא מסוגלת להתמודד עם משברים בצורה טובה.
    אגב, איפה פה בדיוק ההתאוששות של אסטוניה? צמיחה שלילית ברבעון הראשון של 15.1%, ברבעון השני של 16.6% ובשלישי של 15.3%, זו נקראת התאוששות איטית?

  17. אבי, לא יפה שאתה מצטט חצאי משפטים. ברשותך אצטט את המשפט השלם: הגיב:

    "Estonia was one of the first countries to enter recession in 2008 and is now going through most challenging times. Real GDP growth is expected to be significantly negative in 2009 and turn positive only towards the end of the year and pick up in 2010, due to a more favourable outlook for exports."

    אני שמח שה-OECD הצטרף להערכתי שהמשבר באסטוניה הוא קצר (והוספתי ‘חריף’, מה שאתה ב’הגינותך’ השמטת) ושהיא מתאוששת (הוספתי ‘לאט’).

    לגבי האספקטים השונים של המשבר (אבטלה וכו’) ושגיאות הממשלה שם איננו צריכים להתווכח הרבה, כי אין ספק שנעשו שגיאות, אחרת לא היה משבר כזה קשה. במדינות פוסט-קומוניסטיות אחרות דוגמת פולין וצ’כיה לא נוצרו בועות ועיוותים כאלה (אגב, גם בישראל לא), והן התמודדו עם המשבר הבי"ל יותר טוב ממדינות מערב אירופה.

    בעיקר בולט לעין המשבר הקשה בספרד הנתונה כבר שנים לשלטון שמאלני, המאופיין באבטלה עצומה (כ-20%), קריסה של ענפים שלמים (ענף הנדל"ן, התיירות ועוד), פגיעה קשה בייצור למרות ‘סיוע’ ו’תמריצים’ ובכלל מדיניות מרחיבה של ‘להיטיב עם העם’ מצד הממשלה – והכל קרס. ואיזה פתרונות מציע השלטון השמאלני החדש-ישן ביוון למשבר העמוק על סף פשיטת רגל שלתוכו נקלעה המדינה? חיסכון בהוצאות המדינה, קיצוץ תקציבי עמוק, חיתוך כואב בשומן של השרות הציבורי, הפרטות – בקיצור, ד"ש חם מתאצ’ר.

  18. אבי הגיב:

    מודי’ס הורידו את דירוג האשראי של 3 המדינות הבלטיות ואפילו של אסטוניה אהובתנו. אבל איך זה יכול להיות? מה הם לא יודעים שאסטוניה "מתאוששת"? למה הם הורידו את דירוג האשראי שלה? אולי הם חושבים (בטוח בטעות) שהמצב דווקא עומד להתדרדר?
    — קישור —
    הנה סרטון על המהומות וההפגות בלטביה כדי שתבין את המצב שם עקב המשבר החריף
    — קישור —

  19. ממשלת ספרד לא שמאלנית הגיב:

    ממשלת ספרד היא ממשלה ימנית מבחינה כלכלית (אם כי ליברלית בתחומים אחרים), שהובילה הפרטות, קיצוצים ושאר מרעין-בישין ניאו-ליברלים. צעדים אלו הביאו, באופן לא מפתיע, להתנפחות בועת אשראי שהובילה לקריסה טוטאלית, ממש כמו בפלורידה, קליפורניה ו-וורשה.

    ישראל, באופן מעניין, נפגעה יחסית מעט בדיוק בזכות היציבות הפיננסית שלה. כלומר דווקא בגלל שלא השלימה מהלכי הפרטה ודה-רגולציה בשוק ההון, וכך לא הביאה ליצירה של השתוללות אשראי כמו באמריקה ובספרד (ובמזרח אירופה). ד"ש חם מקיינס.

  20. לאבי: ה’חדשות’ שלך באופן סדרתי וחשוד קצת ישנות… הגיב:

    נתוני אבטלה על ונצואלה אתה מביא מ-2007, קישורים על אסטוניה מאפריל 2009, סרטונים על לאטביה מינואר 2009… ציטוטים אתה חותך וע"י כך מסלף… מה יהיה? חבל שלא המשכת לקרוא באתר שהבאת כי היית מוצא גם חדשות יותר טריות. למשל… מסוף אוקטובר, חצי שנה אחרי ה’חדשות’ שלך:

    — קישור —

    וכך מסופר שם על הבנק השוודי SWEDBANK העוסק במימון אשראי בארצות הבלטיות:

    Despite the bleak quarter, Swedbank said it sees signs of stability in the Baltic countries.

    "We see signs in Baltic Banking that credit quality is no longer weakening at the same rate as before. The level of new impaired loans was somewhat lower during the third quarter than in the second quarter," the lender said in sticking to its view that second-half impairments will be lower than first-half impairments.

    אבל… מה אנחנו קוראים לגבי דרוג האשראי של ונצואלה – עוד בדצמבר 2008, 5 חודשים לפני אסטוניה?

    NEW YORK, Dec 15 (Reuters) – Fitch Ratings downgraded Venezuela’s sovereign foreign currency credit rating to "B+" from "BB-" on Monday citing a tenuous macroeconomic policy framework and concerns an adjustment is not forthcoming.

    "The economy’s dependence on oil revenues, high inflation and overvalued fixed exchange rate increase the challenges for authorities to adjust to a low oil price environment," Erich Arispe, sovereign credit analyst at Fitch said in a statement…
    The new rating from Fitch, which maintains a stable credit outlook, places Venezuela four notches below investment grade.

    הדרוג החדש של ונצואלה הוא +B, ושל אסטוניה +BBB. מה יותר גבוה ממה, אבי?

  21. די, די ילדים הגיב:

    אפשר להסכים שגם המודל הטורבו-קפיטליסטי של המדינות הבלטיות וגם המודל הניאו-קומוניסטי של צ’אבז לא עובד. הפתרון נמצא איפשהו באמצע, אולי במזרח אסיה או במרכז אירופה.

  22. אבי הגיב:

    אתה אשכרה טוען שצמיחה שלילית של 15.3% ברבעון האחרון (נתונים אחרונים) היא שיפור והתאוששות? אתה באמת טוען שהגידול בשיעור האבטלה ברבעון השלישי ל-15.2% משיעור אבטלה של 13.5% ברבעון השני מלמד על "התאוששות"?
    טוב שהבנק השבדי אופטימי, זה טוב להיות אופטימיים, בייחוד אם אתה מושקע במדינה הזו וצריך לשכנע משקיעים נוספים להזרים לשם כספים.
    אולי תודה סוף סוף שהמדינות הבלטיות וביניהן אסטוניה אהובתנו התמודדו עם המשבר בצורה הגרועה ביותר מכל שאר המדינות המערביות/סמי מערביות? הרי המשבר הזה במדינות הבלטיות הוא ברמה של המשבר הגדול בארה"ב של 29-32. מספר נתונים על המשבר בארה"ב: הצמיחה השלילית ב-1930 הייתה 9.4%, ב-1931 8.5% וב-1932 שיא של 13.4%. אבל מעולם לא הייתה צמיחה שלילית של יותר מ-15% כמו שהייתה בכל 3 הרבעונים בשנת 2009 באסטוניה.
    — קישור —
    איך בכלל אתה יכול לטעון שונצואלה נכשלה יותר מאסטוניה במשבר האחרון כשנתוני הצמיחה של אסטוניה גרועים מאלו של ארה"ב בזמן המשבר הגדול?

  23. לאבי: חגיגה של ‘סוציאליזם’ בספרד בשלטון המפ’ הסוציאליסטית הגיב:

    "שיעור האבטלה בספרד בקרב צעירים בגילאי 16 עד 24 זינק ל-42.9%, השיעור הגבוה באירופה, יותר מכפליים לעומת שיעור האבטלה הכללי במדינה…
    הגירעון בתקציב המדינה, שהגיע השנה ל-11% מהתמ"ג, אמור להישאר מתחת לסף 3% לפי האמנה שייסדה את היורו."

    — קישור —

    ו’תודה’ לסוציאליסטים שהורידו את ספרד לדרגת מדינת עולם שלישי.

    עכשיו לאסטוניה וונצואלה.נתוני תמ"ג לנפש 2000 – 2005 – 2008 בדולרים.

    תמ"ג לנפש אסטוניה: 9,894 – 16,483 – 20,259
    תמ"ג לנפש ונצואלה: 8,517 – 9,992 – 12,785

    כלומר, כלכלת אסטוניה בתקופה זו צמחה יותר מפי 2 מכלכלת ונצואלה, וזה למרות אוצרות הנפט האדירים של ונצואלה והעלייה התלולה במחירי הנפט. למעשה ו’ מייצאת כמעט אך ורק נפט (יוצר מ-90% מהיצוא שלה), להוציא נפט ממלכת צ’אבז לא מייצרת כמעט כלום (חוץ מדמגוגיה).

    גם בפערים החברתיים נמצאת ונצואלה במצב הרבה יותר גרוע מאסטוניה: מדד ג’יני באמצע שנות ה-2000 היה בונצואלה 0,482 לעומת 0,340 באסטוניה.
    — קישור —

    כל הפרסומים הכלכליים שקראתי מאשרים שנקודת השפל במשבר באסטוניה חלפה ושברבעון ה-4 חלה התייצבות. כנ"ל לגבי התחזיות לתקופה הקרובה. למשל התחזית של ה-HANDELSBANKEN השבדי הצופה את חידוש הצמיחה באסטוניה ובארצות הבלטיות האחרות ובכל מזרח אירופה כבר ב-2010:

    — קישור —

    חוץ מזה שאסטוניה עומדת להצטרף לגוד היורו כבר בשנה הבאה.

    ואילו ע"פ כל הפרסומים והנתונים ונצואלה שוקעת. סיכום טוב של משטר ה’בוליברו-קומנדנטה’ תמצא הפעם דווקא ב’ניוזוויק’:
    — קישור —

  24. עומר הגיב:

    לדעתי המרכיב המרכזי הוא הרטוריקה האנטי-אימפריאליסטית, כמו שרואים גם בזימבבווה (שגם שם יש הישגים ממשיים בכיוון של חרויות דמוקרטיות וחלוקת האדמות). ומדוע לא מזכירים גם את הרטוריקה בברזיל, שם הסוציאליזם נכנס לשלב חדש עם נשיאותו של לולה, מנהיג מפלגת הפועלים.

  25. אבי הגיב:

    תשמע אני לא יודע איך להגיב לתשובות המוזרות שלך. אבל בוא נעבוד עם הנתונים הרלוונטים ביותר – בחמש השנים האחרונות שיעור הצמיחה בונצואלה היה גבוה יותר מבאסטוניה (צמיחה של 18.3% בונצואלה ב-04 לעומת 7.5% באסטוניה, צמיחה של 10.3% בונצואלה ב-05 לעומת 9.1% באסטוניה, צמיחה של 10.3% בונצואלה ב-06 לעומת 10.4% באסטוניה (השנה היחידה בחמש השנים האחרונות בה הצמיחה באסטוניה הייתה גבוהה יותר), צמיחה של 8.4% בונצואלה ב-07 לעומת 6.3% באסטוניה וצמיחה של 4.8% בונצואלה ב-08 לעומת צמיחה שלילית של 3.6% באסטוניה). השנה אסטוניה שברה את השיאים עם "צניחה" שלילית יותר גרועה מהשנה הרעה ביותר במשבר הגדול בארה"ב בשנות ה-30. האבטלה באסטוניה גם היא הגיעה לרמות של המשבר הגדול.
    ב-2009 ברבעון הראשון עוד הייתה בונצואלה צמיחה חיובית. ברור שהמשבר משפיע גם עליה ובשני הרבעונים לאחר מכן הייתה צמיחה שלילית, אבל היא לא קרובה ל"צניחה" השלילית באסטוניה. עם ההתאוששות העולמית ונצואלה צפויה לחזור לצמיחה חיובית (בין השאר כי הביקוש לנפט יגדל). אגב, ב-5 השנים האחרונות סקטור הנפט צומח פחות מהסקטורים האחרים בונצואלה
    — קישור —
    בקשר ל"התאוששות" אסטוניה – באוקטובר נפל הייצור התעשייתי ב-21% לעומת השנה שעברה (נתונים אחרונים), זה אומנם שיעור נמוך יותר לעומת נפילת הייצור בספטמבר של 27.5% מהשנה שעברה, אולם אם זו "התאוששות" בעיניך אז אין לי מילים.
    — קישור —
    המכירות הקמעונאיות נפלו באוקטובר ב-17% לעומת השנה שעברה (נתונים אחרונים)
    — קישור —
    המדדים של אסטוניה מראים על נפילות דו ספרתיות בכמעט כל המדדים האפשריים. צריך לחיות באשליות כדי לטעון שאסטוניה התמודדה עם המשבר טוב יותר מונצואלה – אסטוניה החלה את הצמיחה השלילית שלה כבר ב-2008, בעוד הצמיחה השלילית בונצואלה התחילה רק ברבעון השני של 2009, שיעור האבטלה בונצואלה הוא חד ספרתי לעומת שיעור דו ספרתי באסטוניה וכו’.

  26. אבי הגיב:

    הקישור לצניחה של המכירות הקמעונאיות ב-17% באוקטובר באסטוניה לעומת השנה שעברה
    — קישור —

הגיבו לאבי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים