הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בדצמבר, 2009 71 תגובות

מזה זמן רב אנחנו מנסים לעצב דרך חשיבה חלופית על הזירה הפוליטית הישראלית. השתדלנו לחשל כלים חדשים לא רק להבנת ההווה אלא גם לחיזוי העתיד. כדרכן של תחזיות לטווח ארוך ובינוני, היו גם כישלונות. אבל עצם החשיבה על העתיד עזרה לרבים להבין טוב יותר את ההווה.


התהליכים ההיסטוריים הם דינמיים, וגם אנשים חושבים שאינם מרקסיסטים מודעים לכך היטב. החברה הישראלית של 2010 היא שונה לגמרי מזו של 1985, למשל. הרכבה הדמוגרפי השתנה (די יהיה אם נזכיר כאן את העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר ואת הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הדתית והחרדית), הפערים הכלכליים-חברתיים, שהיו זעירים יחסית למדינות המערב, הפכו לגדולים במיוחד, והגופים המרכזיים, שהחזיקו כאן בעוצמה פוליטית אדירה, התמוטטו או לפחות נחלשו מאוד. לא אחזור שוב על הניתוח שמופיע כאן לעתים תכופות אודות הקרע בין יהודים מתונים לבין האזרחים הערבים בעטיו של אהוד ברק, ואסתפק בציון עצם קיומו כעובדה פוליטית נחרצת ובעלת משמעות עצומה.

ההתפתחות החשובה ביותר בזירה הפנימית שלנו ב-25 השנים האחרונות היא מותה של ההסתדרות הכללית כפי שהכרנו אותה בעבר. יש לזכור שהארגון שנוסד בשנת 1920 התיימר לא רק לייצג את העובדים השכירים, אלא גם לבנות מבנים ומוסדות שנועדו לחולל תמורה הדרגתית ביישוב ואחר כך במדינה. לכולם היה מכנה משותף שוויוני, לפחות בתוך המרכיב היהודי באוכלוסיה שלנו. קופת החולים, המשביר המרכזי, תנובה, סולל בונה, חברת העובדים כולה היו חלק מהניסיון להבניית מדינה בתוך מדינה, שתהיה מושתתת על אדנים של הון ציבורי ותשתף פעולה עם ההון הפרטי כדי להקים כאן חברה יהודית-ציונית. גם מוסדות שנועדו לנשל את התושבים הערבים בארץ, כמו עבודה עברית ותוצרת הארץ (בעצם, תוצרת יהודית) הם חלק מאותה תנופה, שבלעדיה לא ניתן אפילו לדמיין את הקמת המדינה בשנת 1948.


הסיסמאות על שוויון חברתי, וגם המאמצים החלקיים למסד אותו בקרב היהודים, היו תמיד כפופים לשיקולים ציוניים: דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים. גם מבקרים חשובים של הציונות ושל דרך הגשמתה אינם חולקים על ההצלחות של מנהיגיה להגשים את המטרות שהם סימנו לעצמם ולאחרים. להון הפרטי היו הישגים מסוימים במהלך הדרך, אבל הוא תמיד היה גורם שולי לעומת המאמץ הקולקטיבי, שהביא גם להקמת יישובים בכל רחבי הארץ. אם הייתי מנהיג ערבי-פלסטיני בשנות השלושים, הארבעים והחמישים היה ברור לי שתנועת העבודה היא האויב הגדול של הערבים, ואילו הימין האזרחי הוא גורם פחות משמעותי. הסיסמאות על מדינה דו-לאומית או על אחוות עמים, שלא לדבר על "טוהר הנשק", היו מבריקות מנקודת ראות תעמולתית, אבל הן רק הסוו במידה ידועה את הכוחניות האדירה שהסתתרה מאחוריהן.


כל המבנים והתצורות החברתיות שנוצרו לפני קום המדינה אִפשרו ליהודי ישראל לקלוט מאות אלפי עולים אחרי הכרזת העצמאות, להכפיל ואחר כך לשלש את מספר היהודים בארץ, להקים צבא מצליח יחסית, להקים מערכת חינוך ובריאות, ולמסד כאן תרבות יהודית-חילונית שהתמודדה בהצלחה עם ההטפה החרדית שלא לדבר על הדתית-לאומנית, שהיתה כנועה לגמרי ונגררה אחרי מפא"י ותנועת העבודה עד מלחמת ששת הימים.


כמעט כל התהליכים שהבשילו ב-25 השנים האחרונות התחילו כבר בשנת 1949. אחרי מלחמת העצמאות דוד בן-גוריון התכחש גם למראית העין של סוציאליזם, העדיף קואליציות עם הימין האזרחי, קיבע את ישראל כחלק מהמערב במהלך המלחמה הקרה, והטיף ל"ממלכתיות" שטשטשה לגמרי את המאבקים המעמדיים. הקמת רפ"י בשנת 1965 סימלה את הפרידה של שמעון פרס וחבריו ממעמד השכירים, ואת הצטרפות המנהלים והפקידים הבכירים לבורגנות הישנה. מבחינה זו לא היה הבדל בין משה דיין לצעירי מפא"י שנשארו נאמנים ללוי אשכול. יצחק רבין שנא אולי את פרס, אבל תפיסותיו בנושאי חברה וכלכלה היו גם הן תאצ’ריסטיות. זה לא מקרה שחיים רמון הרס את ההסתדרות כמוסד חלופי להקמת חברה שוויונית בעצה אחת עם רבין, חרף מס השפתיים שהוא שילם לערכים הישנים.


הקמת "קדימה", שהיא קואליציה בין אנשי פרס לבין ליכודניקים שמבינים שיש למצוא שפה משותפת עם וושינגטון כמעט בכל מחיר, היא ביטוי מפלגתי-ארגוני לתהליכים החברתיים שעברו על הציבור החילוני המשכיל במדינה. בהעדר מוסד חובק-כול כמו ההסתדרות, הפכה תנועת העבודה ההיסטורית לחסרת אונים. איש לא הביס אותה; היא הביסה את עצמה וטיפחה מנטליות של בורגנות מנוכרת לצורכי השכירים והמובטלים.


מאות אלפי בני אדם בישראל מוצאים את עצמם עם תחילת העשור השני של המאה ה-21 במצב של תת-ייצוג. המפלגות הקיימות אינן מייצגות את האינטרסים שלהם, הפוליטיקאים הבכירים הם סוכנים של בעלי ההון ומנסים לברוח עם הקופה באין רואה. לדעתי, סיטואציה כזו איננה יכולה להתקיים לזמן רב. יש אצלנו ואקום, חלק ריק עצום, שרק השתחררות מוחלטת מהתפיסות ששייכות למאה הקודמת תוכל למלא אותו בתוכן חיובי ומבטיח.


מרגרט תאצ’ר עלתה לשלטון בבריטניה בשנת 1979, ושנה מאוחר יותר נבחר רונאלד רייגן לנשיא ארצות הברית. הם הצליחו להפוך על פניה את התחזית של קרל מרקס, שסבר שהתרוששות ההמונים תניב רוב עצום של אנשים שאין להם מה להפסיד זולת הכבלים שעל ידיהם. הימין הניאו-ליברלי הצליח לבודד דווקא את הבכירים ואת המובטלים, הרס את מוסדות הרווחה ואת האיגודים המקצועיים ומִיסד ברית בין המעמד הבינוני לבין הבורגנות הגבוהה. אבל בשנים האחרונות מתחיל תהליך של עריקה גדולה של המעמד הבינוני ושל האינטלקטואלים, שעוברים גם הם תהליך של התרוששות בשל המשברים הכלכליים והאנוכיות המטורפת של הבורגנות הגבוהה. בשל הנגישות הגדולה של ההמונים להתרחשויות בכל רחבי העולם בעידן האינטרנט ושאר אמצעי התקשורת המהירים, תגיע התודעה השמאלית הזו גם לארצנו. היא תגיע באיחור, אבל תגיע.


אין להתעלם מתפקידו של הסכסוך הלאומי, שרבים מנסים בכל כוחם להפוך אותו גם לסכסוך דתי. אסונות רבים עוד יפקדו אותנו בדרך להתפכחות, שהיא בלתי נמנעת. בישראל, שהיא מדינה מפותחת יחסית מבחינה טכנולוגית ושמערכות החינוך והבריאות שלה הן יעילות יחסית למדינות העולם השלישי, קיימים נוגדנים חזקים לדיקטטורה דתית-לאומנית, שיכולה לקום רק בחזית שתלכד את החרדים, המסורתיים והבורגנות החילונית הימנית. מכאן שעלינו לחזק את התודעה הדמוקרטית ואת הברית עם האזרחים הערבים ולא לבחול גם בבריתות זמניות עם כל הגורמים האנטי-פשיסטים הרבים הפועלים עדיין בחברה הישראלית. בתוך עשור נוכל להקים מחדש ארגונים חברתיים-כלכליים חשובים, כדי לקדם מטרות שוויוניות בדרך לשינוי ערכים רדיקלי.


* התפרסם ב"כל העיר".

תגובות
נושאים: מאמרים

71 תגובות

  1. asher frohlich הגיב:

    לעקיבא אור:

    תראה איך לשאילה הפשוטה והברורה שלי(מספר 1)
    "עניתה".כתבתה מה מרכס אמר,גם מה אני חושב,אבל בכלל לא מ ה א ת ה ח ו ש ב !!
    שאילתי הייתה מה אתה חושב !
    במקום לענות,עברתה לתאר,לדעתך,מצב היפוטטי של חברה כדוגמת ברה"מ.
    ממש אין לי כוח אליך.נצחתה אותי בגבול הסבלנות הארוך,אבל המוגבל שלי.
    תמשיך במונולוג שלך לבד.

  2. עקיבא אור הגיב:

    4.1.2010

    סיום תשובתי לשאלה 1 של אשר פרוליך

    בכלכלה מולאמת אין בעלות פרטית אבל יש הרבה מאבקים בין בעלי סמכות החלטה לבין חסרי סמכות החלטה.
    יש שכירים שאינם "בעלים" אך יש להם סמכות להחליט מה – ואיך – לייצר, וגם איזה ספר, מוזיקה, או סרט, מותר לכולם לראות, ויש רוב של 99.99% שאין להם סמכות להחליט שום דבר בקשר לייצור או לספר, סרט, או מוזיקה. לפי מרכס אין כאן "מעמדות". אבל במציאות יש מאבק. נוסף לכך: התיאוריה של מרכס לא עזרה לאלה שסבלו דיכוי בברית-המועצות להילחם נגד הדיכוי. להיפך, היא הצדיקה דיכוי כל מי שמתח ביקורת על מדיניות לנין (ולא רק סטאלין) או ביקר את מנהל בית-החרושת בו עבד. המרכסיזם טען כי דיכוי בברית-המועצות הוא "מלחמת המעמדות" נגד אויבי הכלכלה המולאמת.
    במשטר של בעלות ממשלתית המאבקים אינם על רווחים אלא על סמכות ההחלטה. הדרישה "להלאים את הכלכלה" מומשה -ולא ביטלה דיכוי.
    במצב כזה צריך לדרוש ביטול ההפרדה בין מחליטים למבצעים והקמת משטר בו המבצעים הם המחליטים.
    המאבק העיקרי כיום הוא על "סמכות ההחלטה". "בעלות" היא רק מקרה ספציפי שמעניק סמכות החלטה. באקונין הבין שהמאבק המהותי הוא על סמכות ההחלטה ולא על הבעלות. אך לא מרכס.

    אני שולל את התרופה שהציע באקונין – "ביטול המדינה". כיום אפשר להקים מדינה המנוהלת ישירות על ידי כל האזרחים בלי בחירות ובלי פוליטיקאים. זו התרופה שאני מציע.
    בתגובה הבאה אענה על שאלה 2
    עקיבא אור

  3. עקיבא אור הגיב:

    4/1/2010

    שאלה" לעורך המדור: מדוע טרם הודפסה תשובתי לשאלה 2 של אשר ארליך ?
    ===============================
    מגיב פארנואידי המעלים את שמו (NNה אתה פוחד?) כותב לי בהיסטריה:

    "תבין, אנחנו לא מדברים על "החלטות שאתה לא מסכים איתן". אנחנו לא מדברים על עניינים שנויים במחלוקת. אנחנו מדברים על ג’נוסייד, פיור אנד סימפל. היהודים יגרשו את הערבים החוצה, יעשו בהם שפטים, ויהרסו חברתית, תרבותית ופוליטית את מה שנשאר מהם. זה יהיה טיהור אתני.
    האם אתה מוכן לקבל את זה, בשם הפרינציפ של
    מבנה קבלת ההחלטות הקדוש?"

    אתה לא מבדיל בין "הערכות" לבין "עובדות"
    הערכותיך הפאראנואידיות אינן "עובדות" אלא
    הערכות סוביקטיביות שלך.

    אם הערכותיך תתממשנה אגיב כפי שאתה תגיב אם הכנסת תקבל אותן ההחלטות.

    אל תשכח שהיטלר נבחר בבחירות תקינות לרייכסטאג (הפרלמנט הגרמני) ולא בדמוקרטיה ישירה.

    עקיבא אור

  4. עקיבא אור הגיב:

    4.1.2010

    עורך "תגובות" נכבד, מדוע לא הדפסת את הגירסה הקודמת של תגובתי זו?
    אני שולח אותה פעם שלישית
    ===========================================

    החבר אשר פרוליך שאל
    האם אתה חושב שההוויה היא זו שמובילה בקביעת התודעה או שהתודעה היא שמובילה את הוויה?

    לחבר פרוליך שלום,
    שאלת אותי: האם אתה חושב שההוויה היא זו שמובילה בקביעת התודעה או שהתודעה היא שמובילה את ההוויה?

    הרי תשובתי
    הטעות שלך-ושל מרכס- היא בניסוח השאלה. שניכם חושבים במושגי "מצב" ולא במושגי "תהליך".

    הצורה הנכונה של השאלה היא:האם לדעתך שינוי ההוויה מוביל לשינוי התודעה, או להיפך-שינוי התודעה מוביל לשינוי ההוויה.

    מי שחושב במושגי "מצב" שואל על מצב "הוויה" וה"תודעה" אך מי שחושב במושגי "תהליך" שואל על "שינוי ההווייה" ועל "שינוי התודעה".

    מה מעניין אותך? "הוויה" או "שינוי ההוויה"? האם מהפכן עוסק ב"תודעה" או ב"שינוי התודעה"?

    אני עוסק בשינוי תודעה – שאם יתממש יגרום לשינוי המשטר. ואתה מחכה לשינוי ה"הוויה" כדי שהתודעה תשתנה?

    כדי לבחון את הבעייה אשתמש בדוגמה מהמציאות: שינוי ההוויה בתחבורה שחל בגלל אמצאת המטוס (יכולתי לבחור כל דוגמה אחרת).

    איך בדיוק שינתה ההוויה בתחבורה האווירית את התודעה? האם ההווייה הולידה מתוך עצמה מטוס? או שמא תודעת האחים רייט שהמציאו את המטוס שינתה את הוויה בתחבורה אווירית?

    די לשאול את השאלה בצורה נכונה כדי לראות את התשובה.

    בביולוגיה שינויי הוויה נוצרים כמוטאציות מקריות וגורמים לשינויי תודעה אך בסוציולוגיה כל שינוי "הוויה" מתחיל בתודעת אדם שרוצה לשנות את הוויה.
    בביולוגיה שינוי הוויה גורם לשינוי בתודעה. אך לא בסוציולוגיה.
    אין להסיק מביולוגיה מסקנות לגבי סוציולוגיה.

    המהפכה התעשייתית ששינתה את ההווייה החברתית היא תוצאה של אמצאת מכונות, שהומצאו תחילה בתודעתו של מישהו – לא ב"הוויה".

    לא ההוויה הולידה מכונות אלא התודעה.

    ובמה עסק מרכס עצמו?
    בשינוי ההוויה?
    או בשינוי התודעה ?

    באחולי הצלחה במאבק לשינוי התודעה ב 2010
    עקיבא אור

  5. עקיבא אור הגיב:

    4.1.2010

    ר"ב סיום תגובתי הקודמת שנקטע – כרגיל
    ===========================================

    …איך בדיוק שינתה ההוויה בתחבורה האווירית את התודעה?
    האם ההווייה הולידה מתוך עצמה מטוס?
    או שמא תודעת האחים רייט שהמציאו את המטוס שינתה את הוויה בתחבורה אווירית?

    די לשאול את השאלה בצורה נכונה כדי לראות את התשובה.

    בביולוגיה שינויי הוויה נוצרים כמוטאציות מקריות וגורמים לשינויי תודעה אך בסוציולוגיה כל שינוי "הוויה" מתחיל בתודעת אדם שרוצה לשנות את ההוויה.

    בביולוגיה שינוי הוויה גורם לשינוי בתודעה. אך לא בסוציולוגיה.

    אין להסיק מביולוגיה מסקנות לגבי סוציולוגיה.

    המהפכה התעשייתית ששינתה את ההווייה החברתית היא תוצאה של אמצאת מכונות, שהומצאו תחילה בתודעתו של מישהו – לא ב"הוויה".
    לא ההוויה הולידה מכונות אלא התודעה.
    ובמה עסק מרכס עצמו?
    בשינוי ההוויה?
    או בשינוי התודעה ?

    באחולי הצלחה במאבק לשינוי התודעה ב 2010

    עקיבא אור

  6. עקיבא אור הגיב:

    5.1.2010

    אשר פרוליך שאל אותי:
    "האם אתה חושב שהחברה האנושית מחולקת למעמדות ובחלוקה זו הן במאבק עקרוני? "

    כדי לענות על כך צריך להגדיר מהו "מעמד". יש הגדרות שונות למונח זה.

    פרוליך לא מגדיר את המונח "מעמד".
    כנראה שאין לו הגדרה ברורה למונח זה.

    אם מגדירים "מעמד" לפי בעלות על רכוש, כמו למשל- "מעמד" בעלי קרקעות,ולעומתו "מעמד" כל אלה שאינם בעלי קרקעות, אפשר לומר שהמאבק בין שני מעמדות אלה ומאבק בין מעמד בעלי קרקעות במדינה X מול מעמד בעלי קרקעות במדינה Y היה עיקר הפוליטיקה בימי הביניים.

    הגדרת "מעמד" לפי בעלות על אמצעי ייצור, והגדרת הפוליטיקה כ"מלחמה בין מעמדות" הייתה בתוקף עד מלחמת העולם הראשונה.

    אך מה קורה כאשר קרקעות הם בידי מדינה או בידי חברה ציבורית שרוב מניותיה שייכות לעתים לקרנות פנסיה של עובדים שכירים? מי כאן "בעל" הקרקע? פקידי הממשלה? הפנסיונרים? בעלי המניות?

    ואם אין "בעל" לקרקעות האם אפשר לדבר על "מעמד" בעלי הקרקעות?
    כאשר קרקעות, מפעלי תעשייה, בנקים, וכו’ שייכים למדינה או לחברות ציבוריות מאבד מושג ה"מעמד" תוקף בפוליטיקה.
    אנחנו חיים בתקופה בה בעלות פרטית עוברת בהדרגה לבעלות ציבורית (מדינה או חברות ציבוריות) ולכן צריך "לחשוב מחדש" (כפי שחיים ברעם מבקש) על "מלחמת המעמדות".
    יש עדיין מאבקים על בעלות. אך עיקר המאבק בכלכלה כיום איננו בין "מעמד" בעלי רכוש ל"מעמד" חסרי רכוש אלא בין אלה שיש להם סמבות להחליט (גם אם הם שכירים) לבין אלה שאין להם סמכות להחליט.

    עד לפני 100 שנה המאבק בכלכלה ובפוליטיקה היה על "בעלות", היום הוא על סמכות ההחלטה.

    השאלה: "מי הבעלים?" הופכת ל"מי יחליט?"

    מי שלא מבין זאת ימשיך להילחם את מלחמות האתמול בעולם המחר.
    עקיבא אור

  7. עקיבא אור הגיב:

    5.1.2010
    הרי סיום תגובתי הקודמת שנקטע – כרגיל
    ===========================================

    עד לפני 100 שנה המאבק בכלכלה ובפוליטיקה היה על "בעלות",

    היום המאבק הוא על סמכות ההחלטה.

    השאלה: "מי יהיו הבעלים בכלכלה ובמדינה?" הפכה לשאלה "מי יחליט בכלכלה ובמדינה?"

    מי שלא מבין זאת יילחם את קרבות המאה ה-21 בין מנצלים למנוצלים לפי שיטות המאה ה- 19

    זה מרשם בדוק לכישלון.
    עקיבא אור

  8. לעקיבא הגיב:

    הדבר היחידי, אבל היחידי, המונע טיהור אתני בישראל הוא העצמאות השיפוטית של בית המשפט הגבוה, עקרון הפרדת הרשויות והבסיס החוקתי (המוגבל) של החקיקה הישראלית.

    דמוקרטיה ישירה תבטל את כל זה, וכך תביא לטיהור אתני.

    מ.ש.ל

  9. asher frohlich הגיב:

    לעקיבא:
    סליחה,לא יכול שלא להגיב,

    שמעתה פעם על "הון ושלטון"?
    האם קשה כל כך להבין שבעל הסמכות ל"בעלות" היא גם הסמכות להחלטה ?
    האם הסמכות להחלטה של אובמה היא לא הסמכות לבעלות של הבנקים הגדולים והגופים הפיננסים "הגדולים מדי כדי ליפול"?.איפא אתה חי ?
    הגדרת מעמד היא ביחס לשליטה/סמכות על גורמי ייצור.למעמד העובדים אין כל שליטה/סמכות על גורמי ייצור ולכן,בגלל זה,אין לעובדים כל סמכות להחלטה.בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים,ולכן הם לא החליטו כלום.שם היה "קפיטליזם מדינתי"המנוהל בביורוקרטיה מנותקת מהעובדים ואנטי דמוקרטית.
    אחרים החליטו ומחליטים עבור מעמד הפועלים.
    פעם היו ביורוקרטים שהשטלתו על השלטון,פעם בעלי ההון ופעם הגופים הפיננסיים המנהלים את הון,אבל תמיד,תמיד,"בעלי" הבעלות על גורמי ייצור בדרך זו או אחרת,היו ויהיו בעלי הסמכות להחלטות.
    נקודה.

  10. עקיבא אור הגיב:

    8.1.2010

    החבר אשר פרוליך שואל אותי: " שמעתה פעם על "הון ושלטון"? האם קשה כל כך להבין שבעל הסמכות ל"בעלות" היא גם הסמכות להחלטה? "

    תשובתי:כששמעתי על "הון ושלטון" (לפני שנולדת) הקשר בינהם בכלכלת הבעלות הפרטית היה ברור לחברי המפלגות הקומוניסטיות, אך התקשנו להבין קשר בין הון לשלטון בברית-המועצות. בכלכלה פרטית מי שיש לו "הון" יש לו "בעלות" (וגם "שלטון") וסמכות להחליט בנוגע למה שהוא בעליו. לכן לחמו כל המרכסיסטים לבטל בעלות פרטית על אמצעי ייצור ולהעבירם לבעלות המדינה.אך מה קורה כאשר כל ה"הון" הוא בבעלות המדינה? שם שלטו פקידי מדינה ממונים מטעם מפלגת השלטון.
    שום פקיד לא היה בעל הון. כל פקיד היה שכיר ככל שכיר אחר.אין "הון פרטי" אך יש שלטון. לא רק שלטון אלא גם דיכוי. דיכוי בידי מדינה גרוע מדיכוי בידי בעלי הון פרטיים. כי למדינה יש הרבה יותר כוח מאשר לבעל הון פרטי.

    פרוליך ממשיך: "בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים, ולכן הם לא החליטו כלום. שם היה "קפיטליזם מדינתי" המנוהל בביורוקרטיה מנותקת מהעובדים ואנטי דמוקרטית. אחרים החליטו ומחליטים עבור מעמד הפועלים."
    תשובתי:אין "קפיטליזם מדינתי" כי "קפיטליזם" מבוסס על:1)כלכלת שוק,2)תחרות,3)רווח פרטי, אף אחד מאלה לא היה קיים בברית-המועצות. לא היה שם שוק כי הכלכלה פעלה לפי תכנית ערוכה מראש. לא הייתה שם תחרות – מאותה סיבה, לא היה רווח פרטי אלא רק משכורות שנקבעו על ידי מפלגת השלטון. לכן תיאור כלכלת ברה"מ כ"קפיטליזם של המדינה" היא התחמקות מדיון בליקוי הבסיסי של בעלות המדינה. זהו ליקוי שעליו כבר העיר באקונין למרכס ב-1872.
    אין "קפיטליזם של מדינה" נקודה.
    כלכלה שכולה בבעלות מדינה איננה קפיטליזם.

    מה אתה מציע כתחליף לשליטת המדינה בכלכלה?

    אתה כותב"בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים" .

    נכון.

    שלטה מפלגה שטענה שהיא מפלגת מעמד הפועלים. מייסד המפלגה היה לנין ודיכוי מעמד הפועלים החל בחייו (לא בזמן סטאלין כפי שאתה טוען). אתה מסכים שבברה"מ "אחרים החליטו עבור מעמד הפועלים".

    אני שואל אותך:איך לדעתך צריך שלטון של מעמד הפועלים – היום – להחליט בעצמו בפוליטיקה?

    כיוון ששלטון מפלגה איננו שלטון המעמד כיצד לדעתך צריך המעמד לשלוט?

    אני מציע: דמוקרטיה ישירה.

    ואתה?

    בברכת המאבק לדמוקרטיה ישירה

    עקיבא אור

  11. עקיבא אור הגיב:

    6.1.2010

    החבר אשר פרוליך שואל אותי: " שמעתה פעם על "הון ושלטון"? האם קשה כל כך להבין שבעל הסמכות ל"בעלות" היא גם הסמכות להחלטה? "
    תשובתי: כששמעתי על "הון ושלטון" (לפני שנולדת) הקשר בינהם בכלכלת הבעלות הפרטית היה ברור לחברי המפלגות הקומוניסטיות, אך התקשנו להבין קשר בין הון לשלטון בברית-המועצות. בכלכלה פרטית מי שיש לו "הון" יש לו "בעלות" (ו"שלטון") וסמכות להחליט בנוגע למה שהוא בעליו.לכן לחמו כל המרכסיסטים לבטל בעלות פרטית על אמצעי ייצור ולהעבירם לבעלות המדינה. אך מה קורה כאשר כל ה"הון" הוא בבעלות המדינה? שם שלטו פקידי מדינה ממונים מטעם מפלגת השלטון. שום פקיד לא היה בעל הון. כל פקיד היה שכיר ככל שכיר אחר. "הון פרטי" נעלם אך לא שלטון. לא רק שלטון נשאר אלא גם דיכוי נשאר. דיכוי בידי מדינה חמור בהרבה מדיכוי בידי בעלי הון פרטיים. כי למדינה יש הרבה יותר כוח מאשר לבעל הון פרטי.

    פרוליך ממשיך: "בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים, ולכן הם לא החליטו כלום. שם היה "קפיטליזם מדינתי" המנוהל בביורוקרטיה מנותקת מהעובדים ואנטי דמוקרטית. אחרים החליטו ומחליטים עבור מעמד הפועלים."
    תשובתי: זו התחמקות מתשובה כי:"קפיטליזם" מבוסס על:1)כלכלת שוק,2)תחרות,3)רווח פרטי, אף אחד מאלה לא היה קיים בברית-המועצות. לא היה שם שוק כי הכלכלה פעלה לפי תכנית ערוכה מראש. לא הייתה שם תחרות – מאותה סיבה, לא היה רווח פרטי אלא רק משכורות שנקבעו על ידי מפלגת השלטון.
    לכן תיאור כלכלת ברה"מ כ"קפיטליזם של מדינה" היא התחמקות מדיון בליקוי הבסיסי של בעלות המדינה. זה ליקוי שעליו כבר העיר באקונין למרכס ב-1872.

    השאלה היא:מה אתה מציע כתחליף לשליטת המדינה בכלכלה?

    אתה כותב"בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים". נכון
    שלטה מפלגה שטענה שהיא מפלגת מעמד הפועלים. מייסד המפלגה היה לנין ודיכוי מעמד הפועלים החל בחייו (ולא עם סטאלין(כפי שאתה טוען). אתה מסכים שבברה"מ "אחרים החליטו עבור מעמד הפועלים".
    אני שואל אותך: איך לדעתך צריך מעמד הפועלים – היום – לשלוט בעצמו בפוליטיקה?

    כיוון ששלטון מפלגה איננו שלטון המעמד כיצד לדעתך צריך המעמד לשלוט?

    אני מציע: דמוקרטיה ישירה.

    ואתה?

    בברכת המאבק לדמוקרטיה ישירה
    עקיבא אור

  12. לעקיבא ולאחרים הגיב:

    1, סוציאליסטים במאה ה-19 סברו כי אם תינתן זכות הבחירה לכלל מיד יכבשו הפועלים את השלטון ויהפכו את המשטר. דבר כזה לא קרה ואפילו ההיפך מכך התרחש. במציאות של ישראל הקולוניאלית, שרוב אזרחיה ( היהודים) נהנים מהמשטר הזה, התוצאה של דמוקרטיה ישירה תביא לתוצאות שהיום רק "הטוקבקיסטים" חולמים עליה.

    2. ההגדרה של מעמד נובעת ממיקומו בין מנצלים למנוצלים (פטריצים ופלבאים זוכר?). צורת הניצול העיקרית נקבעת עפ"י אופן הייצור, עבדות, פאודליזם, קפיטליזם, אימפריאליזם (אם כי בכל משטר קיימות גם צורות ניצול או כספיחים של העבר או שנוצרות בתוך התהליך כמו השוד הקולוניאלי הישיר). מרכס ניתח את אופן הייצור הקפיטליסטי ומצא שהניצול (הרווח הקפיטליסטי) נובע משכר שבעל אמצעי הייצור לא משלם לעובדים (ערך עודף). מסקנה זאת שרירה וקיימת עד היום, לצד צורות נוספות, בהבדל אחד משמעותי הנובע מכך שעיקר הניצול מתרחש בפריפריה לכן במטרופולין זוכים גם העובדים והעניים בחלק מהרווחים שמטפטפים אליהם בתיווך המדינה, מה שהופך אותם ממעמד מנוצל ולכן מהפכני למעמד שהוא מנוצל מצד אחד ולכן מנהל מאבקים לחלוקה יותר צודקת של השלל ומצד שני שותף לניצול הקולוניאלי-אימפריאליסטי ולכן לתומכים בשיטה – ההוויה היא שקובעת את התודעה – תודעה פוליטית חברתית תרבותית ולא "תודעתם" של האחים רייט שפתחו את המטוס (ממש מצחיק).

    3. כאמור, המאבק העיקרי בין מנוצלים למנצלים במציאות של קפיטליזם מונופוליסטי, אימפריאליסטי, גלובלי הוא המאבק בין העולם השלישי המנוצל לבין המעצמות האימפריאליסטיות שבראשם ארה"ב. המאבק הזה אינו מאבק לסוציאליזם באופן עקרוני (אלא אולי באופן עקיף). מנהלים אותו חברות בדרגות התפתחות שונות שיש להם אידיאולוגיות שונות שהמכנה המשותף שלהם הוא התנגדות לאידיאולוגיה הליברלית-מערבית זו שמדכאת אותם.
    השאלה איפה צריך השמאל להיות היא אם בצד "הסוציאליזם של המנצלים" או בצד המנוצלים.

  13. עקיבא אור הגיב:

    6.1.2010

    סיום תגובתי הקודמת (משופץ) – שנקטע
    =====================================
    פרוליך כתב: "בברה"מ לא שלט מעמד הפועלים, ולכן הם לא החליטו כלום. שם היה "קפיטליזם מדינתי" המנוהל בביורוקרטיה מנותקת מהעובדים ואנטי דמוקרטית. אחרים החליטו ומחליטים עבור מעמד הפועלים."
    תשובתי ראשית: נכון ש"בברית-המועצות לא שלט מעמד הפועלים" אך הכלכלה שם הייתה בבעלות המדינה.המסקנה הנובעת מכך היא שבעלות המדינה על הכלכלה אין פירושה "שלטון מעמד הפועלים". שנית: אין "קפיטליזם מדינתי" כי "קפיטליזם" מבוסס על:1)כלכלת שוק,2)תחרות ,3)רווח פרטי, אף אחד מאלה לא היה קיים בברית-המועצות. לא היה שם שוק כי הכלכלה פעלה לפי תכנית ערוכה מראש. לא הייתה שם תחרות – מאותה סיבה, לא היה רווח פרטי אלא רק משכורות שנקבעו על ידי מפלגת השלטון. אין "קפיטליזם של מדינה" נקודה. כלכלה שכולה בבעלות מדינה איננה קפיטליזם. לכן תיאור כלכלת ברה"מ כ"קפיטליזם של המדינה" היא התחמקות מדיון בליקוי הבסיסי של בעלות המדינה. זהו ליקוי שעליו כבר העיר באקונין למרכס ב-1872.

    שלישית:אם כלכלה בבעלות המדינה איננה שלטון מעמד פועלים מהו שלטון מעמד הפועלים?

    מה פרוליך מציע במקום קפיטליזם ובמקום שליטת המדינה בכלכלה?

    בברה"מ שלטה מפלגה שטענה שהיא מפלגת מעמד הפועלים. מייסד המפלגה היה לנין ודיכוי מעמד הפועלים החל בחייו (לא בזמן סטאלין כפי שאתה טוען). פרוליך מסכים שבברה"מ לא היה "שלטון מעמד הפועלים" כי "אחרים החליטו עבור מעמד הפועלים". איך לדעתך צריך מעמד הפועלים לשלוט?
    כיוון ששלטון מפלגה איננו שלטון המעמד מה צריך להיות – היום – מבנה השלטון של מעמד הפועלים?
    אני מציע: דמוקרטיה ישירה.

    מה מציע פרוליך?

    בברכת המאבק לדמוקרטיה ישירה
    עקיבא אור

  14. כליל החורש נאורי הגיב:

    המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ בע"מ, קונגלומורט ממשלתי שהחזיק בבעלותו את כל החברות החוקיות בברה"מ, העסיק עובדים בשכר, ומכר את תוצרתם בשוק הבינ"ל, ברווח כמובן. ההחלטות לגבי מי יתקדם וינהיג במפלגה בסופו של דבר נדחפו על ידי הצורך לקדם את האינטרסים של ההון של הקונגלומרט הזה, כפי שמתקיים בחברות גדולות בכל מדינה קפיטליסטית, בין אם רוב החברות בה בבעלות המדינה, ובין אם רוב החברות בה בבעלות ציבורית שאינה של המדינה ישירות (קרי, דרך מניות). בכל המקרים ההתנהגות של הממשלה ושל המנהלים הבכירים משרתת את ההון, או שהם לא מתקדמים ומעפילים לדרגות הבכירות, ואין זה משנה אם הם נחשבים כמקבלי משכורת אם לאו.
    בכל מקרה מעמד העובדים הוא המעמד המנושל, המעמד שאין לו גישה אל ההון ולכן אין לו אינטס לשרת את ההון, אלא לעבוד כמה שפחות בשביל כמה שיותר, ואין זה משנה אם זה בבריה"מ, סין, ישראל, קובה או ארה"ב.

  15. חוצן הגיב:

    "אנחנו חיים בתקופה בה בעלות פרטית עוברת בהדרגה לבעלות ציבורית (מדינה או חברות ציבוריות) ולכן צריך "לחשוב מחדש" (כפי שחיים ברעם מבקש) על "מלחמת המעמדות"."

    זה ללא ספק תיאור נכון ומדויק של המצב הקיים בכוכב הלכת נפטון ממנו אני בא. האם עקיבא אור ביקר שם? אולי הוא בן המקום.

  16. asher frohlich הגיב:

    לעקיבא
    (זה הולך להיות אין סופי)

    אין "מדינה" באבסטרקט,ללא בני אדם המנהלים אותה,ואין בני אדם שלא שייכים למעמד מסוים.בברה"מ מעמד הפועלים אחרי המהפכה איבד
    את השליטה שעברה לידי ביורוקרטיה שהתנתקה מהמעמד שהעלתה אותה לשלטון.
    מצב מעוות זה הוא שהוליד את מהפכת הנגד שהתרחשה בברה"מ.
    שלטון אמיתי ודמוקרטי "מלמטה" של מעמד הפועלים הוא לא "שלטון של מדינה",הוא שלטון של הרוב העצום של תושבי כל מדינה,וזו הדמוקרטיה האמיתית,לא "ד"י" ולא בטיח.
    ברגע שאתה מנתק את מושג ה"מדינה" מהמשמעות המעמדית שלה,אתה גולש לעולם של אידאליסטים
    ופנטזיות.אתה פשוט חוזר להגל.
    צר לי להגיד לך שאם פעם הייתה מרקסיזט,אז הספקתה לשכוח את הדברים הבסיסים.
    כדאי לך לרענן את הזכרון ולקרוא עוד פעם את "האידאולוגיה הגרמנית"(בין היתר).

  17. עקיבא אור הגיב:

    9.1.2010
    אשר פרוליך כותב: "שלטון אמיתי ודמוקרטי "מלמטה" של מעמד הפועלים הוא לא "שלטון של מדינה",הוא שלטון של הרוב העצום של תושבי כל מדינה,וזו הדמוקרטיה האמיתית,לא "ד"י" ולא בטיח. "
    כל הכבוד חבר פרוליך אך יש ליכמה שאלות::
    מי שולט? הפועלים או "מעמד הפועלים"?
    איך ב-ד-י-ו-ק- שולטים הפועלים עצמם?
    האם הפועלים שולטים באמצעות נציגי איגודים מקצועיים שהם בחרו?
    האם הפועלים שולטים באמצעות וועדי עובדים במקומות העבודה?
    האם הפועלים שולטים באמצעות אסיפות כלליות במקומות העבודה?
    האם הם שולטים באמצעות מועצות עובדים עירוניות?
    האם הם שולטים באמצעות הצבעה בעד מפלגת פועלים?
    האם לכל פועל יש בכל רגע זכות להציע – ולהצביע – על כל מדיניות?
    האם כל פועל יכול להצביע בעצמו על כל הצעת מדיניות או שהוא חייב לבחור נציג שיצביע במקומו?
    במשטר שאתה מציע, איך משתתפים אזרחים שעובדים בבית – כמו הרבה נשים – בשלטון?
    איך משתתפים גימלאים שלא עובדים בשלטון? נשים וגימלאים הם לפחות 50% מהאוכלוסיה. הם היו פעם פועלים, איך הם משתתפים בשלטון שאתה מציע? באמצעות הצבעה בעד "מפלגת פועלים"? בלי פירוט מ-ד-ו-י-ק של מערכת השליטה היא תהפוך שוב לשלטון שלנין הקים – ושהרוב לא רוצה בו כיום.
    אל תתחמק בנוסחאות כלליות על "שלטון מעמד הפוועלים מלמטה". כבר היינו בקטע הזה שנגמר בגולאגים.
    תן תיאור מ-ד-ו-י-ק של מערכת השליטה. בלי זה כל דיבור על "שלטון אמתי ודמוקרטי מלמטה" הוא דמאגוגיה. כיום – 19 שנה לאחר שתושבי לנינגרד הצביעו באופן דמוקרטי לשנות את שם עירם בחזרה ל "סנקט פטרבורג" והבהירו בכך את התנגדותם ללנין ומשטרו, הם לא יאמינו שוב למרכסיסט שמבטיח "שלטון אמתי ודמוקרטי מלמטה" אך אינו מפרט את מבנה מערכת שליטה זו

    בברכת המאבק להקמת דמוקרטיה ישירה ONE CITIZEN – ONE VOTE- ON EVERY POLITICAL DECISION

    עקיבא אור

    נ.ב.את "האידיאולוגיה הגרמנית"קראתי ב-1952. בגרמנית. האם נולדת אז?
    באיזה שפה קראת אתה את הספר?

  18. עקיבא אור הגיב:

    8/1/2010

    תשובה ל"חוצן מנפטון":

    נניח לרגע שכל הכלכלה העולמית היא בבעלות פרטית [כמו בתקופת מרכס במאה ה-19 ]
    זה יוצר משברים כלכליים, אבטלה, מלחמות.

    מה אתה מציע כחלופה לבעלות פרטית?

    בעלות המדינה על אמצעי הייצור?

    זה מומש משך עשרות שנים ברוסיה, אוקראינה, פולין, הונגריה,גרמניה המזרחית, רומניה, יוגוסלביה, צ’כוסלובקיה. לשיטה זו היו השגים גדולים, היא מימשה תיעוש מהיר, לא הולידה אבטלה, העניקה שירותי בריאות, חינוך, ודיור על חשבון המדינה לכל האזרחים. אך למרות זאת פירקו רוב המדינות הללו את עצמן בין 1989 ל-1991 ורוב אלה שחיו בהן עשרות שנים לא רוצים להחזירן לחיים למרות כל ההטבות שקיבלו שם. כלומר- בעלות המדינה על אמצעי הייצור נוסתה ונכשלה. רוב האזרחים כיום לא רוצים בה.
    מה אתה מציע כיום כחלופה למשטר בעלות פרטית בכלכלה?

    אני מציע משטר בו כל אזרח יכול בכל רגע להציע-לדון-ולהצביע בכל נושא הנוגע למדינה וכל עובד יכול בכל רגע להציע-לדון-ולהצביע בכל נושא הנוגע לעבודתו.

    מה אתה מציע?

    ד"ש מנפטון [התאריך עדיין שם 1950]

    עקיבא אור

  19. עקיבא אור הגיב:

    9.1.2010

    תן בבקשה תיאור מ-ד-ו-י-ק של מערכת השליטה.
    בלי זה כל דיבור על "שלטון אמתי ודמוקרטי מלמטה" הוא דמאגוגיה.

    כיום – 19 שנה לאחר שתושבי לנינגרד הצביעו באופן דמוקרטי לשנות את שם עירם בחזרה ל "סנקט פטרבורג" והבהירו בכך את התנגדותם ללנין ומשטרו, הם לא יאמינו יותר למרכסיסט שמבטיח "שלטון אמתי ודמוקרטי מלמטה" מבלי לפרט את המבנה של מערכת שליטה זו.

    מליצות כלליות על "שלטון מלמטה" בלי פירוט
    בהיר וברור של מנגנון השליטה לא יתקבל כיום על דעת רוב הציבור.

    בצדק.

    בברכת המאבק להקמת ד"י לפי העקרון:
    ONE CITIZEN–ONE VOTE-ON EVERY POLITICAL DECISION

    עקיבא אור

    נ.ב.את "האידיאולוגיה הגרמנית" קראתי בגרמנית ב- 1952. האם נולדת אז?
    באיזה שפה קראת אתה את הספר?

  20. לא חוצן הגיב:

    אני לא בעד השתלטות כל המדינה על אמצעי היצור או משהו כזה. אני בעד בעלות ציבורית של מה שצריך להיות ציבורי – שירותים חברתיים, תשתיות, חינוך, ביטוח לאומי וכדומה, ולהשאיר את השוק הפרטי איפה שהוא עושה עבודה טובה.

    נשמע כל כך מופרע?

  21. עקיבא אור הגיב:

    9.1.2010

    הבהרה

    תגובתיהאחרונה היא סיום תגובתי לאשר פרוליך.

    סיום זה נקט בתגובתי המקורית.

    עקיבא אור

הגיבו לקורא אנגלי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים