הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 בינואר, 2010 18 תגובות

ערב טוב לכל מי שבאו לציין שנה לטבח בעזה, ולמחות על השאננות המדושנת של יושבי הארץ הזאת והעיר הזאת לנוכח ההשמדה האיטית ההולכת ונמשכת בעזה ובכל פלסטין.


אילו נשאלו ילדי הגן בישראל מה למדת השנה ילד מתוק שלי? היה הילד הביקורתי והמשכיל עונה, למדתי שהשקדייה פורחת והשמש זורחת והשוחט עודנו שוחט ואיש אותו אינו שופט. הילד הפחות מורגל בתיאוריות היה עולץ ואומר: למדתי איך לרמות אמריקאים, להונות פלסטינאים, להרוג ערבים, לסלק משפחות מבתים, ולמדתי לקלל את כל מי שאומר שאני ילד רע כשאני ילד רע ושעם ישראל חי וגלעד שליט גם חי, עדיין.

 והילד העולה החדש שרוצה נורא להשתלב היה אומר: למדתי את מי לשנוא, למדתי את מי צריך להרוג, על מי צריך לירוק, ואני מוכן למלאכה בכל עת שתקראו לי. הילד הדתי-ציוני שהולך לגן המגודר והשמור בהתנחלות היה אומר: למדתי להיות ציוני טוב, לאהוב את האדמה, למות למענה ולהרוג למענה, לגרש מעליה את הפולשים, להרוג את ילדיהם, להרוס את בתיהם, ולא לשכוח לעולם שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו וכולם אותו דבר, גויים אנטישמים שצריך להשמיד. והעיקר שהשמש זורחת והשקדייה פורחת ועוד מעט נצא לנטיעות בכל הרי השומרון ויהודה ונשמור על השתילים הרכים טוב טוב מפני עדרי הצאן שפלשו לארצנו באלפיים השנים שלא היינו כאן לשמור עליה.
 
בשנה האחרונה למדו ילדינו שלהרוג לא-יהודי זו מצווה ולא חשוב בן כמה הוא. הם למדו זאת לא רק מן הרבנים אלא בעיקר מחיילינו שאינם חדלים להתפאר במעשיהם. היטיב לבטא זאת בקור רוח רוצח משפחת אושרנקו כששאל את חוקריו: למה אתם כל כך מתרגשים מרצח ילדים? דמיאן קרליק הוא עולה חדש ולא מבין דקויות עדיין, הוא טרם שמע את הציווי הרבני להרוג תינוקות של גויים, אבל ממבט של רוצח שבא מבחוץ הוא תפס מהר מאוד שרצח ילדים הוא עניין של מה בכך במקום הזה.


ילדינו למדו השנה שכל התכונות המבחילות שמייחס העולם האנטישמי ליהודים מתקיימות במנהיגי מדינת ישראל: תרמית, הונאה, רצח ילדים ובצע כסף. בצל ההאשמות על סחר באיברים עוסקת ממשלת ישראל השאננה והמדושנת בסחר בבני אדם שלמים, לפי שעה. ויש לשער שעוד שנים רבות, כשמכוניות רבות תישאנה את הסטיקר "גלעד לחופש נולד" עוד ימשיכו קברניטי ספינת הפיראטים המכונה ישראל בנכלוליהם ועדיין יתמקחו כמה ק"ג בשר יהודי שמן הסתם הולך ומצטמק תמורת כמה ק"ג בשר פלסטיני שגם הוא לא מה שהיה פעם, כפי שלמדנו מן הכתבה על גניבת העור והקרניות באבו כביר. וימשיכו להרוג בשמו של גלעד ולחנוק ולהרעיב למען גלעד ולהשמיד לאט אבל בטוח את העם הפלסטיני בדרך ששכרה בצידה כיוון שהיא מטפחת עשבים שוטים שנועדו להצדיק את המשך ההשמדה.


וכמו בכל חברה רקובה ומושחתת המילה ערכים שבה ומופיעה בכל משפט של כל פוליטיקאי, בעיקר בפיהם של המבוקשים שביניהם. ערכי הציונות וערכי היהדות וערכי צהל. את ערכי הציונות ראינו השנה במלוא הדרם בזריקת משפחות מבתיהן בשיך ג’ראח. ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק מתבטאים בכך שפלסטינים החשודים בפיגוע נרצחים בבתיהם מול עיני ילדיהם ללא דין וללא חקירה בעוד שמחבלים יהודים נהנים מכל מותרותיה של מערכת המשפט.


זה מה שלומדים ילדינו במדינה היהודית הדמוקרטית. על כן יש להתפלא על הזעזוע לכאורה לנוכח האלימות בבתי הספר, במועדונים, ברחובות ובכבישים. הרי אלימות זו היא-היא תרגול ערכי צהל, היא הטירונות לקראת המשימה האמיתית, היא האימון לקראת הפעולות והמבצעים שבאופק, היא הדרך שבה הילדים מראים לעולם שלמדו משהו מהוריהם, מאחיהם, ממוריהם וממדריכיהם. הבעיה היחידה שכנראה מטרידה את רשויות החינוך והחוק בנוגע לאלימות האזרחית היא, שאין פלסטינים בבתי הספר היהודיים ובמועדונים היהודיים וברחובות היהודיים, ועל כן מפנים היהודים הצעירים את אלימותם זה כלפי זה, והרי אסור שיהודי יפגע ביהודי. האלימות הממוסדת והממושמעת צריכה להיות מנווטת תוך ציות עיוור לחוקי הגזע רק כלפי מי שאיננו יהודי.


ואנחנו, המפגינים מדי שבוע, מדי חודש, מדי טבח, מדי שנה לטבח, מה כוחנו? כוחנו אין. שכול וכישלון הם מנת חלקנו בארץ הזאת. ביום חמישי עמדנו כולנו בשערי עזה ממושמעים וצייתנים, שמחנו לראות איש את רעהו ולהיווכח שאנחנו חיים וצעקנו צעקות רמות אל מול קהל של שוטרים וחיילים דמויי רובוטריקים שאינם יודעים אפילו לשמוע מה שאנחנו אומרים. אבל לא הצלחנו למוטט את החומה ולא הצלחנו להציל ילד אחד ממגיפת דלקת קרום המוח הפוקדת את עזה זה מספר חודשים.


לאן נוליך את החידלון ואת הכישלון? מה נותר לנו לעשות מול מערכת חינוך שדורשת מתלמידיה להזדהות עד תום עם עולי הגרדום – ששילמו בחייהם על פעולות טרור, ובו בזמן להזדהות עד תום עם תלייניהם? להזדהות עם קורבנות אושוויץ ובו בזמן לנהוג באדישות אכזרית כלפי סבלו של כל מי שאיננו בן הגזע שלנו? מה נותר לאנשי שלום לעשות במדינה שהצבא מנהל אותה, שבתי הספר שלה שורצים פושעי מלחמה הבאים להנחיל את תורתם, שתלמידיה מחויבים להתנסות בשבוע גדנ"ע ולהאזין לסיפורי גבורה מפי פושעי הטבח בעזה, שכל האמצעים הפסיכולוגיים והחברתיים והלימודיים מופעלים כדי לרתום אותם למכונת ההרג?


אלה הילדים שלנו, הילדות שלנו. ולנו אין מקום במערכת שמנווטת את חייהם. איפה נוכל אנחנו להנחיל איזה ערך או שניים? אילו ערכים של יופי ושל טוב נוכל להשחיל אל תוך מנגנון כל כך מתוחכם של שטיפת מוח ועיוות המציאות?


נראה שהערך היחיד שעוד יש לנו הכוח והאמצעים להנחיל הוא הערך שבסירוב. ללמוד לומר לא. וללמד את ילדינו שטרם הורעלו להתנגד לשטיפת המוח, לדחות את הוירוסים שמנסים לשתול במוחותיהם. זוהי מלאכה קשה וסיזיפית אך זו האפשרות היחידה שלנו לאשש את היותנו בני אנוש. לומר לא לרשע, לא להונאה ולתרמית, לא לסחר בבני אדם, לא לגזענות הפושה במקום הזה כמו אש בשדה קוצים, גזענות שאינה עוצרת במחסום ארז ולא במחסום קלנדיה, אלא מתפשטת כמו סרטן למרכזי הקליטה המבישים, לבתי הספר הדוגלים באינטגרציה ועושים סגרגציה, לכל התרבויות ולכל האמונות בארץ הזאת.


אם לא נלמד לסרב לרוע ולחוקיו ולתקנותיו נמצא את עצמנו מסרבים לעצמנו ולאמת שבנו. עלינו לסרב להרגיש מיעוט נכחד, לסרב לאימה שמנסים להטיל עלינו, לסרב לזָרות שכופים עלינו ולסרב להפוך לשותפים לפשע. רק הסירוב יציל אותנו מכניעה, מפשיטת רגל, מייאוש. אנחנו עומדים כאן היום כמיעוט זר ומנוכר, שנוא ורדוף. אבל יחד עם חברינו שוחרי השלום הנמצאים מעבר לחומה, מעבר לגדרות התיל אולי נוכל להפוך לרוב. רק הסירוב להיכנע לחומות ולמחסומים יפתח בפנינו את שערי הגטו שלנו כדי שנוכל לפרוץ את חומות הגטו שלהם, ולראות סוף סוף שיש עולם מסביב, יש חבלי ארץ מסביב שהקרן הקיימת לא הרסה עדיין, יש תרבות ויש אנשים שכדאי לחיות כדי להכירם, כדי להתיידד איתם, כדי ללמוד מהם על המקום שבו אנחנו גרים כגֵרים, ולהיזכר שהמקום הזה יכול להיות יפה-נוף.

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. דרור בל"ד הגיב:

    אחרי היום הראשון (הטבח בבי"ס לשוטרים) היו מעל 98% תמיכה בקרב היהודים הגרים בישראל.

    "זה קריטי שאנשי עזה יבינו שהטרגדיה הנוראית כאן אינה בשם היהדות", אמר מנהיג הקבוצה ששוללת את קיום מדינת ישראל.
    — קישור —

    בהסגרתו של אהוד ברק להאג ננוחם. בחורבן הציונות ניגאל. וראו עוד: אלן הארט – הציונות היא האויב האמיתי של היהודים.
    alanhart.net

  2. קורא אנגלי הגיב:

    הנתון המביש שלא ימחה:
    כ 95% (!) תמיכה של הציבור הישראלי בטבח החולני והמחריד הזה. הצלחה שלא תיאמן למכונת ה PR הגזענית.

  3. ליאור וכטל הגיב:

    כתבה קשה ונוקבת!

  4. יובל הלפרין ל"איפה הייתה" הגיב:

    לפני טבח עופרת יצוקה הכותבת ושאר המפגינים התנגדו לירי הקסאם ופעלו נגד הגורמים להם:

    המצור על עזה, החיסולים, הפשיטות, אי ההכרה בתוצאות הבחירות שכפתה ארצות הברית דרך ישראל, ואי הרצון לנהל משא ומתן כלשהו עם חמאס (גם לא על שביתת נשק הדדית בגדה וברצועה).
    (ואחרי טבח העופרת, ישראל מיישמת חלק מזה. מספר החיסולים והפשיטות מאז הטבח הצטמצם מאוד, ובכל פעם שזה קורה יש גם היום ירי על שטח ישראל).

    לנפגעים בשני הצדדים אחראי אחד ואשם אחד:
    ממשלת ישראל ומדיניותה.

  5. קורא אנגלי הגיב:

    למען הרקורד,
    סקר אוניברסיטת ת"א על אחוזי התמיכה מהג’רוזלם פוסט.

    — קישור —

  6. רמי יובל הגיב:

    שניהם (נורית אום סמדר ואמינוף) צודקים אבל שניהם מגזימים:
    ליטול קרניות ממתים ולזכות בהן את החיים, זו מצווה וכלל לא חשוב אם המת הוא יהודי או פלסטיני.
    ההשוואה בין הרג הפלסטינים בנבלוס ובין פשעי האיינזצגרופן אינה במקום. הפשע הנאצי גדול פי כמה וכמה מהפשע הישראלי. כמו כן מצופה שאינוף, שנקב בשם הנרצחים בנבלוס, יציין גם שמו של הנרצח היהודי יוסף חי ז"ל.
    בשנים האחרונות כולם מרבים להשתמש במילה חמלה עד שנעשתה לאני לא יודע מה. אני חושב שאצל אמינוף המילה הזו חסרה לחלוטין ולדעתי כדאי שהוא יכניס אותה לאוצר המילים שלו.
    ולגופו של עניין, שניהם צודקים בהחלט.

  7. עמיש הגיב:

    כאיש שמאל פעיל אני דוחה על הסף את טענותיה של נורית פלד-אלחנן שאין בהם לא מן התבונה ולא מן הצדק.

  8. איפה היתה הכותבת לפני עופרת יצוקה הגיב:

    לאחר ההתנתקות היתה הסכמה כללית שאם הפלסטינים ממשיכים בטרור התגובה הישראלית תהיה נוראה
    מדוע אז לא התבטאה הכותבת ?
    ואיפה היתה הכותבת במשך 8 שנות קאסם ?
    הרי ברור היה שהסוף יהיה רע ומר
    יש הרבה צביעות וצדקנות בדברי הכותבת
    מי שאחראי למותם הטרגי של אזרחים בעופרת יצוקה הם קודם כל אנשי החמס

  9. הכותבת עושה מעשה זמרי הגיב:

    הכותבת חושבת שהקוראים מטומטמים:
    היא מצטטת את דבריו של רוצח המשפחה מראשון לציון, אבל רק את מחצית המשפט.
    נכון, הוא אמר לשוטרים "מה אתם כל כך מתרגשים מרצח ילדים" אבל במחציתו השניה של המשפט אמר "ברוסיה זה קורה כל יום", ואת מחציתו השניה של המשפט השמיטה הכותבת, בהסתמכה (בטעות) על זכרונם הקצר של הקוראים.
    ולכן אני בז לה מעומק לבי.

  10. עודד הגיב:

    נאום אדיר ומרגש.
    מזדהה לחלוטין.
    טוב לדעת שיש כמוך בתוכנו.

  11. איתן. הגיב:

    מצטרף לעודד. כמה טוב שיש עוד אנשים כמוך בתוכנו.

  12. אלון הגיב:

    דמיאן קרליק רצח משפחה שלמה באופן זוועתי, וזה משקף את האופי הישראלי, תוצר הכיבוש.

    בבלגיה שרף אדם למוות את אשתו ושתי בנותיו. בהולנד כלא אדם את בתו במשך 20 שנה, התעלל בה ואנס אותה. בעזה זרקו אנשי חמאס את מתנגדיהם הפוליטיים מבניין בן 7 קומות, כרתו את רגליהם של תומכי פתח ושחטו את ילדיהם. באפגניסטן התפוצץ מחבל מתאבד והרג 88 מוסלמים.

    אשמח מאד אם הכותבת תסביר לי האם האירועים האלה קשורים גם הם לאופי הישראלי, ואם לא, אז מה עניין שמיטה להר סיני (חוץ מלהדביק עוד משהו ל"אופי הישראלי")?

  13. אחווה יהודית-איסלמית! הגיב:

    הגיע הזמן שבאתר הגדה השמאלית יגידו דברים ברורים על הטרור הניהיליסטי ברברי של הטליבאן אל-קעידה ודומיהם ויפסיקו להתחבא מאחורי התוקפנות הישראלית כתירוץ והצדקה לפיגועים כמו זה שהיה בפקיסטן במשחק כדורעף לפני שבוע.דיאלוג יהודי-מוסלמי הוא צו השעה אבל הגיע הזמן להגיד בבירור ששום דבר לא מצדיק טרור כזה.יש בעולם פאשיזם איסלמי.וכן,גם פשיזם יהודי.אבל צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה.הטליבאן ואל קעידה הם מחוץ למחנה בדיוק כמו איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי.זה נבלה וזה טרפה.

  14. …ולמה השמיטה הכותבת מחצית מדברי הרוצח? הגיב:

    כוונתה של הכותבת (שנכשלה) היתה ברורה: היא סילפה את דבריו של רוצח משפחת אושרנקו כדי "להאדיר" את ה"מסר" שלה,
    היא כותבת כך:
    "בשנה האחרונה למדו ילדינו שלהרוג לא-יהודי זו מצווה ולא חשוב בן כמה הוא. הם למדו זאת לא רק מן הרבנים אלא בעיקר מחיילינו שאינם חדלים להתפאר במעשיהם". נניח שעד כאן הכל בסדר (ובוודאי שלא).
    ואז היא כותבת:
    "היטיב לבטא זאת בקור רוח רוצח משפחת אושרנקו כששאל את חוקריו: למה אתם כל כך מתרגשים מרצח ילדים?" וכאן היא משמיטה (לצרכיה) את המשך דבריו של אושרנקו "ברוסיה זה קורה כל יום"."
    ולאחר ההשמטה היא כותבת:
    "דמיאן קרליק הוא עולה חדש ולא מבין דקויות עדיין, הוא טרם שמע את הציווי הרבני להרוג תינוקות של גויים, אבל ממבט של רוצח שבא מבחוץ הוא תפס מהר מאוד שרצח ילדים הוא עניין של מה בכך במקום הזה".
    במקום הזה? ואידך זיל גמור.

  15. ליובל הלפרין הגיב:

    מי שתומך בחמס חצה קו אדום ברור
    מדיניות ישראל ביחס לחמס היא מדיניות נכונה ומבוססת על תקדימים היסטוריים
    החמס ואמנת החמס הם קודם כל אסון לחלק החילוני של האיסלם אחר כך הם אסון לחלק הערבי באיזור ולבסוף הם אסון למדינת ישראל
    אין שום אפשרות להדבר עם החמס ואין שום
    ערך לדו שיח עם החמס
    הדברים שאתה אומר הם טעות חמורה בשיקול הדעת ביכולת השיפוט ובנורמות המוסריות
    מי שתומך בעמדות כמו שלך אינו איש שלום

  16. יובל הלפרין ל"תרחיש" ול"אסור לתמוך בחמס" הגיב:

    ל"תרחיש אפשרי",
    בהפגנה שנערכה במעבר הגבול ארז, ביום חמישי, 31.12, נקראו קריאות הן נגד ממשלת ישראל והן נגד ממשלת מצרים, באותה מידה. אחת הססממאות הנפוצות בערבית בהפגנות היא שמובארק הוא משת"פ של האמריקנים.

    למגיב "ליובל הלפרין",
    אני לא תומך בחמאס או בשום פוליטיקה דתית אחרת. אבל המאבק לחופש מדת אמור להתקיים בתוך כל דת ובתוך כל אומה.
    המאבק למען שלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב אינו מותנה במשטרן או במשטרה של ישראל. לכן מי שקורא למו"מ בין ישראל לחמס כיום הוא אכן שוחר שלום.
    ונוסף לכך, כשעם עומד מול רומסיו ומרעיביו, הסולידריות היא עם העם הנרמס, על כל סיעותיו וזרמיו.

  17. תרחיש אפשרי הגיב:

    בואו נניח שהמצרים משלימים את חומת הפלדה שלהם המנתקת רצועת עזה מסיני.
    החבר,ה מהחמאס לא ממש אוהבים את הרעיון ושולחים מפגינים אל הגבול.
    מתפתחות מהומות נפתחת אש נהרגים מספר מצרים ופלסטינאים
    ואז נורות שתיים שלוש רקטות אל אל עריש.
    איך לדעתכם יגיבו אז המצרים

  18. חדשות טריות מגן העדן הפלסטיני בעזה NEWS FROM WITHIN הגיב:

    עמירה הס מדווחת:

    — קישור —

הגיבו לליובל הלפרין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים