מי שצופה באח הגדול מבין מהר מאוד כי לא מדובר במשחק טלוויזיוני גרידא או מרוץ נוסף למיליון הנכסף. התוכנית המדוברת אינה אלא מאבק כוחות המראה לנו הישראלים את פרצופנו במלוא כיעורו.
המסגרת הראשונית היא הזירה אליה משליכים את השחקנים הנבחרים בקפידה על מנת למלא את המשבצת הארכיטיפית אותה הם ממלאים גם בחיי היומיום.
בזירה זו ניתן לאתר בקלות את ההומו הרגיש מדי שהושלך פנימה, גואל פינטו, שאם היה ביכולתי, הייתי מוציאה אותו משם מהר בליווי השיר שנתן אלתרמן כתב לבתו תרצה אתר – "שמרי נפשך ובינתך, שמרי חייך". בחיי, גואל פינטו, אני דואגת לך.
בזירה הטלויזיונית נמצא גם את שרה הפולניה (הנקראית כך על פי הגדרתה), שמזכירה לכל ארץ ישראל השניה והשלישית מאיפה הם באו ולאן בדיוק היא תרשה להם להגיע. כמו אותה גננת או מורה בכיתה אלף, התוחמת ומגבילה את ילדיה כבתוך גטאות ולא מרשה להם לצאת לגינה הציבורית במרכז העיר.
את עדנה השמאלנית המזרחית, הזוכה לנחרות בוז כתגובה מיידית לעמדותיה, שתלו עורכי התוכנית במיומנות רבה בתוכנית. זמן מסך רב יותר מתמלא כמובן בדיון על גופה ומראה פניה של עדנה שלא ממש תואם את תדמית האקטיוויסטית הצפונית, הזוכה לאוזן קשבת בשל מראה המצודד.
"פותנה אחת לשני עמים" היא הערביה המכירה בכנות את מקומה בחברה ומשכילה לשתוק ולא לקחת אף צד בגלוי כי היא יודעת מה יהיה גורלה.
ארז לקוי השמיעה, הוא ה"אחר" החריג, שלא ניתן לומר לו בפנים מה חושבים עליו, אך מחכים שילך לישון וחוגגים בלעדיו במסיבת פיג’מות עם שוקולד, בה מתבדחים על חשבונו. עם כל הרצון הטוב של חלק מהדיירים, הם מאמינים כי הוא "חי בסרט", אך לא מהז’אנר שלהם.
נמצא בתוכנית גם את אלין, חיילת בת תשע-עשרה, ילדה עם לב זהב שלא מבינה את הקומבינות מסביבה ורוצה רק להפוך לסלבריטאית ודוגמנית, אך מתחילה להבין את מחיר התהילה. עצוב מכל, שהיא מתחילה להבין שיצר לב האדם רע מנעוריו.
התמונה לא הייתה מושלמת ללא סער הכל יכול. הגבר האולטימטיבי, הצבר עם הבלורית שהפכה לקרחת, הוא אותו גבר מיחידה מובחרת שבזכותו אנו על המפה.
כמו בכל היררכיה צבאית, ישנו גם החייל הפשוט, אלירז, הפקוד של סער, המעז לעתים לצייץ ולהביע דעה אחרת משל מפקדו וזוכה לגלים של שנאה המזכירים משטרים אפלים שידעו לטפל היטב באלו שהעזו לזוז מעט מהמשבצת שהועידו להם.
תומר, הוא הדו-מיני הייצוגי, המקדש את כל האמצעים למען המטרה והופך למחרחר הריב הגדול מכולם. תומר אינו פוגע במעמדם של השחקנים החזקים בזירה מאחר והוא מדבר כמותם ונראה כמותם, ולכן לא מאיים על ההגמוניה בתוכנית.
איילת החן היפה, הסובלת רק בזכות יופיה, נהנית ממעמד בו הכל מגיע לה והיא לא נזקקת לנקוף אצבע בבית האח הגדול בו כולם עובדים בשבילה. ככה זה במדינה שלנו אם נולדת בצד הנכון של המסילה.
הפנטזיונרית העיוורת היא הילה מאילת. בחורה גדולה עם חלומות ענקיים, שאינה יודעת שעליה נכתב "שיר הפריחה" ומאמינה במלא ליבה כי מישהו יתן לה סיכוי אחר בבית בקומה רביעית עם אלף כיווני עשן.
מעל לכל המתמודדים הארכיטיפיים, מתנוסס האח הגדול הנורא מכולם, הגורם לעם ישראל שאוהב את אלירז, גואל, אלין ופותנה, להרגיש נפגעים וחדורי מוטיבציה להשאיר אותם בבית ולשלוח שלל מסרונים לתוכנית. מדובר באותו טכסיס בו משתמש מפעל הפיס, הגורם לנו לקנות חלום שלעולם לא יתגשם בסכומים קטנים שמצטברים למספר גדול. מאיפה יבוא הכסף? מארץ ישראל השבעה והבטוחה בעצמה? לא ולא, הכסף הגדול יבוא מהאנשים הקטנים הצופים בתוכנית עליהם מופעלות מניפולציות רגשיות על חשבון הכאבים ותחושות חוסר הצדק של החברה שבה הם חיים. אותן אנשים הם יצביעו וישלמו את המחיר ובסופו של דבר, החזקים מהמיליה של האח הגדול ינצחו. ככה זה אצלנו, ומי שיש לו שכל שיעבור מדינה או יחזור בתשובה או יעביר ערוץ לסרטים על אהבה וחושך ויעצום עיניים.
נראה שאחת הבעיות של השמאל הלא ציוני היא אובססיביות עם הנושא הפלסטיני. בגדה השמאלית לדוגמא רוב המאמרים נוגעים בנושא הזה. השיח השולט בקרב הישראלים הלא ציוניים סובב כמעט רק סביב ההיסטוריה של הסכסוך, ומצבם של הפלסטינים כיום.
ידוע לכולם שהשמאל הלא ציוני מגבה את הטענות הפלסטינית כמעט במאה אחוז, וזה בסדר. אבל כתוצאה מכך, נוצר ניתוק בין החברה הישראלית היהודית שמרכיבה את מדינת ישראל הציונית, לבין השמאל הלא ציוני. הניתוק הזה חוסם כל ניסיון של השמאל הלא ציוני לגעת בנושאים חברתיים ותרבותיים שנוגעים לחייהם של הישראלים היהודים, וכך בעצם, השפעתו פשוט לא מורגשת,למרות העובדה שמסורתית, השמאל ,באירופה לדוגמא, התרכז בנושאים האלה כחלק אינטגרלי מהוויתו המוסרית.
וכך, בגדה המערבית, לא מתפרסמים הרבה מאמרים כמו המאמר הנ"ל. אם לקרוא באתר הזה, אפשר היה לחשוב שאין במדינת ישראל כפייה דתית, גזענות של ישראלים יהודים כלפי ישראלים יהודים אחרים, ניצול של נשים או עובדים זרים ועוד מגוון רחב מאוד של בעיות חברתיות שמהם האתר הזה וכותביו פשוט מתעלמים.
חוץ מהמאמר הזה לא ראיתי בחודשים האחרונים כמעט אף מאמר באתר הזה שהתייחס לנושאים חברתיים בתוך ישראל.
כמובן שהנושא הפלסטיני חשוב מאוד. אבל הסכסוך הזה לא מגדיר כל אחד ואחד מהאספקטים של החברה הישראלית. נראה כאילו השמאל הלא ציוני, באופן אבסורדי, נותן קרדיט לחברה הישראלית – כאילו אם לא היה כיבוש, אז לא היו בעיות חברתיות, זנות, אלימות, פשע וכפייה דתית.
האתר הזה צריך יותר מאמרים כמו המאמר הנ"ל. הרי בסופו של דבר האתר הזה מגדיר עצמו כ"במה ביקורתית לחברה ולתרבות".
לצערי כותבי האתר לא עושים מספיק בשביל לענות על ההגדרה הזאת במלואה. וייתכן שאם השמאל הלא ציוני ייפעל בחזית החברתית באותה עיקביות ומאמץ כמו שהוא פועל בחזית הכיבוש, אז מגמת החלשות השמאל תתהפך.
*הגדה המערבית = הגדה השמאלית
תגובתו של רונן מצחיקה. "אובססיביות עם הנושא הפלסטיני"? עם שלם תחת כיבוש ואתה קורא לזה אובססיה ועוד סתם נושא? כנראה שבשבילך עשו טוב המנהיגים הציונים והעיתונות הציונית בפלסטין בזמן השואה כאשר דחפו את החדשות על מחנות ההשמדה והטבח לעמודים האחרוניים שלהם… פשוט היה להם דברים יותר חשובים לעסוק בהם וכתוצאה קמה לנו פה המדינה הכי מוסרית בעולם עם הצבא הכי מוסרי בעולם.
הכותבת מראה סימנים מדאיגים של הפיכה למיכאל שרון, וחבל שכך.
הסימפטומים ברורים: גיוס טיעונים מופרכים והבאת חצאי עובדות בכדי להשמיץ את המדינה.
צפיתי בפרקים של האח הגדול בבריטניה ובהולנד, והדינמיקה זהה לחלוטין.
המשתתפים נבחרים לפי ארכיטיפים (ההומו, הסבתא, האאוטסיידר, הדוגמנית וכו’)
ואחרי חמישים יום כולם כבר מחורפנים וכל הגועל נפש יוצא החוצה.
ככה זה עם בני-אדם, ואני מדגיש: "בני-אדם" – מושג קצת זר לאיריס מזרחי כי אצלה כנראה יש יש "ישראלים" ומולם יש "לא ישראלים" – שזה משהו שונה לגמרי.
ברור שאיריס מזרחי לא צופה ברצינות באח הגדול ומכאן הטעויות הגסות שלה.
פותנה כנראה צריכה להתנצל בפני איריס על כך שהיא לא ערבייה גאה שלוקחת צד בכל סכסוך, אבל מה לעשות? היא באמת לא רוצה להיות באף קבוצה למרות שאיריס מזרחי ודרור בל"ד יוצאים מכליהם.
מישהו אמר שיש "ערבי טוב" ו"ערבי רע"?
איריס מזרחי אמרה זאת! פותנה "משכילה לשתוק ולא לקחת אף צד בגלוי" ולכן היא לא ערבייה טובה.
רונן הוא דוגמה טובה לשמאל שרוצה לברוח מן הבעיות הרציניות של ישראל – כיבוש ושלום.
חוץ מזה נדמה לי, הגדה מלאה עם מאמרים על נושאים שונים.
מסכימה לגמרי עם רונן. אבל חוסר העיסוק בנושאים כגון הנושא המזרחי קשור קשר ישיר לשיוך החברתי של השמאל, שהוא במידה רבה אשכנזי (והבודדים המזרחיים הם כאלו ש"השתכנזו").
די מסכים איתך.
כמי שהצטרף לצפייה בזה רק לאחרונה, מייד חשתי סימפטיה לגואל, אלירז וחבריהם – ומנגד, דחייה אוטומטית מהטיפוסית ההיא, הכהניסטית, שעצם אזכור שמה, מעורר בי גועל. רק למשמע טון-הדיבור שלה על עדנה (ודרכה, כמובן, על כולנו…), עוברת בי צמרמורת. והבריון ההוא, סער – שלא נדע. בריון פשיסט קלאסי, המתגאה בכך, שישתיק כל דעה, שאינה כדעתו ובוטח אך ורק בדבריהם, של קציני-צבא….מפחיד.
ארז הוא במחנהו של סער, כך שזה לבדו, לדעתי, אומר הכל עליו ועל אופיו.
איילה היא היפהפייה ואלין – המתוקה. שתיהן שם רק בזכות יופיין, אלא שאצל אלין, גם הפנימיות יפה – מה שאי-אפשר, כמובן, לומר חברתם של תומר (האובר-סכסכן) וסער….ברררר.
אולם לדעתי, סיווגך האוטומטי את הילה כ"פרחה" ובטחונך בנגע למראה-עתידה, נושאים בחובם הרבה יותר משמץ גזענות ופרנויה.
אלירז הוא "הפקוד של סער"?
אה, הבנתי, בגלל שסער היה לוחם בצה"ל אז הוא כובש ומדכא את כולם…
ובכן, צפייה בפרק בודד של האח הגדול מוכיחה אחרת למגינת ליבה של הכותבת שלא נותנת לעובדות לבלבל אותה.
אלירז הוא ללא ספק הדמות החזקה בבית והוא לא נרתע ולא מתקפל מאף עימות עם אף אחד.
גואל הוא גם דמות חזקה והוא קורא ומבין הכי טוב את יחסי הכוחות והדינמיקה בבית.
גם הוא כנראה לא "הומו טוב" לדעתה של איריס מזרחי אשר ששה לפרוס עליו את כנפיה ולהגן עליו מסער (החייל הכובש והמדכא וכו’.).
תומר הוא "הדו-מיני הייצוגי … הופך למחרחר הריב הגדול מכולם".
וואלה? ואולי תומר הוא פשוט אדם מחרחר ריב בלי קשר להיותו דו-מיני?
חשבת על זה? ממתי דו-מיניות קשורה לחרחור ריב? אלוהים ישמור.
ונסיים, איך לא, עם הילה מאילת.
טוב לדעת שבחורה ממוצא מזרחי המופיעה בטלוויזיה מתוייגת מיד כ"פרחה". לפי דעתי היא סתם מקסימה, כנראה שהכותבת חושבת אחרת…
אני טועה ,האם מפיקי ערוץ 2 הכניסו את גב’ עדנה קנטי לתוכנית הריאליטי הטראשית הזו האח הגדול כי הם מעוניינים לימשוך את ציבור הצופים האנטי-ציוניים? האם הם מעוניינים למשוך אנשים כגון גדעון ספירו או חיים הנגבי כצופים פוטנציאליים?
אולי זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה הטלויזיונית הישראלית שדבר כזה נעשה.. זה מאד משעשע. זה גם טוב מאד שהם בכלל מכירים בקיומן של נשים כמו עדנה בכלל.
ואולי הם חושבים שציבור הצופים הישראלי הממוצע בכלל הם חבורה של מזוכיסטים ,ויקבלו הנאה מלקרא בקללות גנאי אל עבר מסך הטלויזיה שלהם כל פעם שהיא מופיעה ,שבוע אחר שבוע.
אני גם מת על כדורגל.
אבל כצופה וכבן אדם שמעריך מאד את פועלה של Mahsom Watch אני אוותר.
מומלץ להכיר משהו בצורה רצינית לפני שכותבים עליו, לפחות כך חשבתי בעבר, אך איריס מזרחי נוהגת אחרת.
פרצופה של המדינה! – זו המסקנה שלה מתוכנית האח הגדול, ואחרי המסקנה באה רשימת תיאורים של דמויות המשתתפים בתוכנית, תיאורים שיגרמו לכל צופה להרמת גבה והבעת תמהון.
מה שבאמת קורה בבית הוא שאלירז מצפצף על סער מהרגע שעבר בניהם חתול שחור, והוא השכיל להקיף עצמו בקבוצה שהיא כרגע יותר גדולה מהקבוצה של סער, לכן כל עניין ה"זוכה לגלים של שנאה" פשוט לא רלוונטי.
ואם כבר, אז סער זוכה לגלי שנאה לא פחות חזקים, הוא רחוק מלהיות כל-יכול וכל התבטאות שלו מקטינה את דמותו עוד יותר.
ארז לקוי השמיעה התגלה כשובניסט ואגרסיבי (זכורים לטוב ההתנפלות שלו על גואל וההפצרה שלו לאח הגדול לצפות באלין ואיילה מתאבקות בבוץ). ורק בגלל זה הוא דמות שאינה אהודה.
אפשר להמשיך אבל אין טעם. המסקנות של מזרחי לא ישתנו גם עם היא תכתוב על התוכנית ‘פיצי הדוב’ בערוץ לולי.