הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 בינואר, 2010 24 תגובות

ב- 10 ביוני 1924 נרצח ג’אקומו מטיאוטי, מנהיגה הסוציאליסטי של האופוזיציה האיטלקית, בידי כנופיה פשיסטית שכללה את אמריגו דומיני ואלבינו וולפי. שני אלה, שפעלו בשליחותו של מוסוליני ומקורבו,  פליפו מארינלי, לא כפרו בביצוע הרצח ואף התגאו בו. למרות זאת, איש לא נענש על פשע זה, בוודאי שלא ברצינות הראויה. מארינלי "ישב" מספר חודשים (ומיד עם שחרורו חזר להנהגת המפלגה הפשיסטית), ומאסר של שנתיים בלבד נכפה על דומיני. רצח זה והעלמת העין הגסה ממנו לא היו אירוע חריג בנופה הפוליטי של איטליה דאז, אלא היוו שיא במסכת ארוכת שנים של אלימות פשיסטית והתעלמות שיטתית ממנה.

כך, כבר מ- 1919, עת נהרס משרדו של העיתון הסוציאליסטי "אוואנטי!" בידי ה"ארדיטי" (כנופיית בריונים ימנית של אנשי צבא בדימוס), דרך הפשיטה בראשות המשורר גבריאלה ד’אנונציו על העיר פיומה, והאלימות הבוטה בזמן בחירות 1921 עד המצעד על רומא ב- 1922, הבריונות הפשיסטית נגד השמאל וכלפי כוחות אחרים הרקיעה שחקים, כאשר כל מוסדות המדינה (השלטונות, המשטרה, הצבא, בתי המשפט) מעלימים עין. אין מחלוקת בקרב חוקרי הפשיזם כי ההימנעות מענישת הפורעים ביטאה את כוחה העולה של התנועה הפשיסטית ואת היחלשות המוסדות הדמוקרטיים. ובו זמנית היא אפשרה למוסוליני ולכנופייתו להכות באנשי שמאל ללא רחם ולכבוש בסופו של דבר את השלטון.


התעלמותם של מוסדות מדינת ישראל מפורעי הימין, בעיקר כאשר מדובר בבריונות כנגד ערבים, נמשכת שנים רבות. רשימת המקרים המוכיחה זאת ארוכה להחריד; די אם נזכיר את מבצעי הטבח בכפר קאסם, שלמעשה לא נענשו כלל; הרוצחים מארגון הטרור היהודי (שאף פצעו קשה את ראשי הערים בסאם שכעה וכרים ח’אלף) ונחונו בידי הנשיא הרצוג; יציאותיו הקבועות לחופשות סופשבוע של רב הטבחים עמי פופר; החנינה לה זכו הרוצחים משוק הקצבים בירושלים ("סיירת הנקמה") בידי  הנשיא עזר וייצמן ושחרורו של ישראל לדרמן, אשר רצח פלסטיני בירושלים ב- 1978, וישב בפועל שלוש שנים בלבד (מאחר והוא נשפט בבית דין צבאי ושוחרר בידי הרמטכ"ל רפאל איתן). אגב, אותו לדרמן נשפט לשלוש שנות מאסר לאחר ששפך תה רותח על יעל דיין, מה שמעיד, כנראה, על היחס בין מחיר התה למחיר חייו של פלסטיני בעיני מדינת ישראל ורשויותיה.


בשנים האחרונות היינו עדים להתחזקותה של מגמה צינית ומסוכנת זו, כאשר איש מרוצחי שלושה-עשר האזרחים הפלסטינים (באירועי אוקטובר 2000) לא הובא לדין, וכאשר מצאה לה זמן המשטרה להטריד דווקא את קורבנותיו המתגוננים של הרוצח עדן נתן זדה בשפרעם. וכך גם במהלך ההתנתקות, בגבור "הרגישות" על "הנחישות", וכאשר הנשיא פרס מחליט (בהמלצתם החמה של שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה) למחוק את רישומם הפלילי של 59 בריונים שהתמרדו נגד ההתנתקות מאחר ו"היה מדובר אז באירוע היסטורי, חריג ויוצא דופן", כדברי לשכת הנשיא. עד כמה חריגים היו אירועים אלה ידוע לנו היום היטב, לאחר פרעות חברון שערכו כנופיות מתנחלים בתושבי האזור הפלסטינים (שוב, בהתעלמות הצבא ובסגירת תיקים סיטונאית של אותם שכבר הועילו לעצור), לאחר שריפת המסגד והשתלטות תרבות "תג המחיר" על הגדה הכבושה בכללותה. לעומת ההתעלמות השיטתית של מוסדות המדינה מהשתוללות הימין (שלא לומר תמיכה ועידוד שלה), מגלים אלה ברוטליות בלתי נסבלת כלפי פעילי ומפגיני השמאל – יהודים וערבים כאחד – בבלעין ובנעלין, ולאחרונה גם בשייך ג’ראח.


ההתעלמות הממסדית מבריונות הימין מחד, והברוטליות כלפי אנשי השמאל מצד אותו הממסד עצמו מאידך, מהווים שני צדדים של אותו מטבע, המטבע שצלצל ערב רציחתו של מטיאוטי. שכן אימתי סולחים לו לימין בבריונותו? בעיקר כאשר הוא פוגע בערבים ובשמאל! לפיכך, אלה בקרב הימין, היוצאים כיום נגד האיומים על חייו של חה"כ מוחמד ברכה ערב צאתו לביקור הזדהות באושוויץ, אינם אלא המסוכנים שבצבועים והצבועים שבמסוכנים. הם עצמם, בהתעלמותם ולעתים בתמיכתם הפעילה, הכינו זה מכבר את הקרקע לרצח הפוליטי הבא (בתקווה שזה לא יתרחש). בטרם יתרחש אסון שכזה, שומה עלינו לחשוף את ערוותם ולומר חד משמעית וללא כחל וסרק: אינכם יכולים להתייחס לאזרחי ישראל הפלסטינים כאל "סכנה דמוגרפית" ולהסתייג כאשר אלו מאוימים; אין באפשרותכם לכנות אותנו השמאלנים "בוגדים" ולאחר מכן להצהיר שאתם נגד אלימות; לא יתכן כי תעצמו את עיניכם אל מול אלימותם של מתנחלים ועוזריהם בצבא ובמשטרה ובד בבד תאשימו דווקא אותנו בתוקפנות; לא יעלה על הדעת כי השכם וערב תשתלחו בחברי הכנסת הערבים ותכנו אותם "גייס חמישי" ו"מחבלים" ואחר כך תאמרו כי לא ידכם (או פיכם) שפכו את דמם.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. אנג’לו איידן הגיב:

    גם שמאלנים דומים לבוכארין, קירוב, טרוצקי (היחידי שהצליח לברוח מעונש), זינובייב, קמנייב, ראדק … יכלו לעבור למחנה הפשיסטי. הם עברו בדרך מחתרתית. שמאלנים אחרים עברו באופן גלוי כאשר החוק עודד אותם לכך.

    אצל מערכת הענישה הסובייטית, אפילו פושעים מין הסוג הזה זכו למשפט הוגן. במשפט של הפושעים למעלה, כל העולם השתתף באמצעות העיתונות והנציגים הבורגניים ולא-בורגניים השונים. באמצעותם היה אפשרי לדעת הרבה על הבוגדנות השמאלית.

    זו האחרונה נחשפה עוד יותר בהצטרפות שמאלית גלויה לרייך השלישי. האם זה הכול? בטח שלא! ההיסטוריה מלאה חשיפות כאלה.

    אפשר לחשוב שכל אחד שאומר כי הוא איש שמאל הוא אכן כזה או שכל איש שמאל נועד להישאר כזה עד מותו. חשיבה זו הולמת גיל מאוד צעיר. כשזה קורה אצל החמודים, המתיפייפים גם אחרי שהגיעו לבגרות, החשיבה הנאיבית הזו הופכת מגעילה, ולא רק בעיני הלניניסטים.

  2. אנג’לו איידן הגיב:

    למה "לא יעלה על הדעת" ?
    למה "לא יתכן" ?
    איך יתכן שאין באפשרות הציונים לנהוג כציונים?
    אינם יכולים? מה? אחרי הכול, אתה באמת מאמין כי הם לא יכולים?
    עד מתי תמשיך להפגין נאיביות שכזאת?

  3. אולי אוטוטו בוכארין? קירוב? טרוצקי? זינובייב? קמנייב? ראדק? סלאנסקי? אנה פאוקר?… הגיב:

    עוד לא נולד הפאשיסט ואפילו לא הנאצי שירצח כל כך הרבה קומוניסטיים ואנשי שמאל כמו הקומוניסטים עצמם.

  4. קורא אנגלי הגיב:

    אנג’לו צודק. הכותב מתרעם על המצב שהממסד מתעלם מבריונות הימיו. כאילו שהממסד הדמוקרטי והמוסרי החמיץ (בתמימות ומחוסר תשומת לב) איזו נקודה חשובה וצריך לתאר לו את ההתפתחות כדי לפקוח את עיניו לבעיה חריפה. זה כמו לבוא למאפיונר ולהסביר לו שאי אפשר להמשיך למכור קראק לילדים כי זה לא יעלה על הדעת.

  5. אותה "הגברת" – בשינוי האדרת הגיב:

    יהודים לא יעזו לרצוח שישה מליון פלסטינים ולשרוף את גופותיהם. לכן המוח הציוני ממציא פטנטים חדשים, כאלה שלא כ"כ מרגיזים את "העולם הנאור" אפילו כשהפשעים ידועים. אבל פשעים שלא נודעו בזמן השחור של הנאצים, נודעים היום מיד.

    לכן צריך לומר בבירור שאין הדמוקרטיה הישראלית נעזרת על-ידי "ידיעות מוזס האחרונות", או בעיתון הכתום מבית סוחר הנשק שהפך לבעל "מעריב". ספק אם שרה או בעלה זקוקים למחוך שנתפר עבורם בלאס וגאס בידי שלדון אדלסון. ה- corset הזה לא יקים מדינה שמסרבת לעשות שלום עם שכניה על רגליה. שום תמיכה או מחוך לא יקים את המלך ביבי מרבצו. את בגדי המלכה החדשים לא יצליח לתפור גם "ישראל היום".

    צריך לפעול בנחרצות וביצירתיות כדי להבטיח את עתידה של העיתונות החופשית. לשם כך צריך לצאת למאבק נגד המגבלות על הדיווח ששם הצבא! לדרוש מיד את פירוק היחידה החדשה שהקים צה"ל, שתפקידה איתור מדליפי "מידע מסווג" לעיתונאים. הלוחמה נגד העתונות הפכה ל"מימד לחימה רביעי" בנוסף ללחימה ביבשה, בים ובאוויר… צה"ל הקים לשם חקירת מדליפים לעתונות ענף לחקירות ביטחוניות במחלקה לביטחון מידע (מחב"מ)… אבל רוב הכתבלבים לא עוסקים בכך… הם עסוקים באתרוג אתרוגים, ושותקים כשהצבא דורש -ומקבל- מונופול על דברור והצנזורה, ועוד שתי יחידות: דו"צ-להפיץ בדותות, ו-מחב"מ-להסתיר אמיתות!

    עמירה הס כתבה השבוע על מים במשורה – על הרס בורות המים שבהם אגרו חקלאים על גבול המידבר מי גשם, בדרום פלסטין. על צבא שהורס בבולדוזרים טרסות שבהם ניטעו עצי פרי שאינם זקוקים להשקייה. הס לא סיפרה שהבולדוזרים ניקנו בכספי משלם המיסים האמריקאי שאת כספו תרם בוש, ושגם אובמה תורם – ל כ י ב ו ש.

    איני יודע אם אנגלה מרקל וברק חוסיין אובמה קוראים. הם בודאי לא "מכחישי שואה" שהיתה. אבל הם -כיהודים רבים- נמנים על מכחישי השואה שעושה ישראל לפלסטינים ע-כ-ש-י-ו!

    "הגברת" פשע ביש"ע – החליפה אדרת. ובעולם – במקום היטלר – מרקל. במקום בוש – אובמה. ומה השתנה? – לצערי מעט מדי. רק הקורבנות, ושיטות חיסולם, הוחלפו.

  6. ניצן אביב הגיב:

    יישר-כח וכל הכבוד והייקר לד"ר עופר כסיף על דבריו הנכוחים האמיצים בגנות פורעי ובריוני הימין הלאומני הקיצוני, הגזעני והפאשיסטי הישראלי, המגובים ע"י כל מוסדות הממשלה והשלטון הנוכחי.
    המשך הכיבוש הנורא בשטחים הכבושים, שסופו אינו נראה באופק, המשך הדיכוי, הנישול, העושק והניצול של התושבים הפלסטינים והמשך המצור על רצועת עזה לאחר המלחמה האיומה שגרמה לאלפי הרוגים ופצועים, הרס התשתיות והמבנים – כל אלה הם רק סימפטום לרוח הרעה הנושבת במסדרונות המימסד הלאומני והגזעני הנוכחי.
    פאשיזם ישראלי כבר אמרנו?

  7. דן למגיב ": אותה "הגברת" – בשינוי האדרת" הגיב:

    אתה טוען בתחילת תגובתך שיהודים לא יעזו לרצוח שישה מליון פלסטינים ולשרוף את גופותיהם.
    קודם כל זוהי תשובה מוחצת לכל המגיבים האחרים כאן (ואולי אתה נמנה עליהם) הטוענים חדשות לבקרים שנעשה שימוש בשואה לצרכי הציונות.
    ובכן, אתם עושים זאת יותר! (יעני – מגייסים את השואה לצידכם).

    אתה גם מוזמן להואיל בטובך ולפרט מדוע בכלל הזכרת את השואה, ולמה אתה חושב שיש ליהודים מטרה של רציחת שישה מליון פלסטינים?
    אני מסתמך כמובן על לוגקיה פשוטה:
    אם אמרת ש"שיהודים לא יעזו לרצוח שישה מליון פלסטינים ולשרוף את גופותיהם" אזי יש בדבריך הנחה מובלעת לפיה הם רוצים לעשות זאת.

    נא לא להתחמק מתשובה.

  8. אנג’לו איידן ל- "קורא אנגלי" הגיב:

    מה שאתה מציין הוא הפן השני של אותה המטבע.

  9. אנג’לו איידן ל- "קורא אנגלי" הגיב:

    מה שאתה מציין הוא הפן השני של אותה המטבע.

  10. קורא אנגלי הגיב:

    לדן (השמוש בשואה),
    למילה שמוש יש כאן שני מובנים:
    1. שמוש שהוא אסטרטגי ספציפי, מתוכנן.
    2. שמוש כללי, תיאורי, מושגי, הבהרתי.
    לשמוש הראשון ישנה על פי רוב כוונת זדון מתוכננת. כלומר זהו שיקול מתוכנן ומחושב. במצב זה אין תחליף לשמוש בשואה – כיוון שהשואה היא חלק מהעניין אותו דוחפים.
    השמוש השני, התיאורי, אין לו למעשה עניין דווקא בשואה, זה יכול להיות היה למעשה כל מעשה רשע. לכן במקרה השני (התיאורי) השמוש בשואה הוא מקרי בעוד במקה הראשון השמוש הוא עקרוני ואי אפשר לעקור את השואה ממנו כי זה עצם העניין. מקווה שההבדל הוא ברור.

    אשר למטרה ולרצון,
    הרצון יכול להיות קיים גם אם הוא לא מבוצע ולא יבוצע. המטרה היא לדחוף אותם החוצה. עזה למצריים. הגדה לירדן. האמצעי נבחר לפי התנאים בשטח בזמן נתון.

  11. צפור בודד הגיב:

    ישר כוח לד"ר עופר כסיף על ההשוואה המבריקה.לא מזמן יצר אורי אבנרי באחד ממאמריו השוואה (מדהימה),בין מדינת ישראל לפרוסיה ("מצא את ההבדלים"-12-12-09).כמו שם גם כאן הדמיון (בין ישראל לפרוסיה מבחינת ההתפתחות ההיסטורית ובין ישראל לאיטליה מבחינת כר המרעה לפרות הפשיזם),כבר אינו מקרי.אם מחברים את שתי ההשוואות ומחפשים מקבילה מקומית,אין מנוס מהחזיון בו איווט ליברמן או פייגלין תופסים את רסן השלטון ומובילים את כולנו לשואה חדשה…פשוט אין מנוס מכך.
    כלומר,עד כמה שהדבר נשמע ונראה אבסורדי, עתידה המוסרי והקיומי של מדינת ישראל נמצא בידיו של הימין הדתי השפוי והמתון (מה שנקרא במקומותינו ה"מרכז").שרק כוחו יכול למנוע את ההדרדרות הפשיסטית על הקצנתה המלחמתית הכוללת.אבל גם זו הינה רק אשליה,משום שבמקרה הזה (של ימין שפוי ודתיים מתונים,כאילו שיש חיה כזו),"חכמה הדרך מן ההולך בה"…ודי לחכימא בגמיזא.

  12. יוסף לציפור בודד הגיב:

    מן המפורסמות היא שאתה הוא לא אחר מאשר מיכאל שרון, וידועה לכל חיבתך היתרה לפקידות יעילה וחדוות עשייה.
    אי לכך ובהתאם לזאת אתה אמור להעריץ את פרוסיה כפי שמתאר אותה אורי אבנרי:
    "זאת מדינה לדוגמה: מאורגנת להפליא, מסודרת, כפופה לחוק. הפקידות הפרוסית הייתה נקייה מכל רבב של שחיתות. הפקיד הפרוסי קיבל משכורת זעומה, חי בצניעות אך היה גא במעמדו. הראוותנות הייתה ממנו והלאה. כבר לפני יותר ממאה שנה הצטיינה פרוסיה במערכת מושלמת של ביטוח סוציאלי".
    לכאורה פרוסיה זו היא מדינת חלומותיך! (וגם ישראל כנראה, שכן גם אבנרי וגם אתה חושבים שישראל ופרוסיה – אחד הן).

    במאמר מוסגר יש להוסיף שכלל לא הבנת את אבנרי, המרחק בין "ליברמן או פייגלין תופסים את רסן השלטון" לבין ההנהגה הפרוסית כפי שמתאר אותה אבנרי הוא רחוק כמזרח ממערב.
    כנראה שהחזיון שלך ממנו "אין מנוס" ישאר נחלת מוחך הקודח בלבד.

  13. אותה "הגברת" – בשינוי האדרת – ל"דן" הגיב:

    הרבה סיבות להזכרת השואה.

    אולי החשובה בהן היא שבני וניצולי השואה למדו את מה שאסור היה ללמוד מהנאצים – הם למדו לענות את השכנים, לגזול את רכושם, את אדמתם ואת מכורתם.

    אתה כמובן יכול לטעון, ובצדק, שזאת עשו גם "הלבנים" תחת שלטון האפרטהייד.

    אשר למשפט "יהודים לא יעזו לרצוח שישה מליון פלסטינים ולשרוף את גופותיהם". הוא נלקח מהצגה שביים עודד קוטלר בתיאטרון נווה צדק לפני שנים רבות. ליד לוח שחור עמדו שתי קבוצות האחת של "יהודים" והשניה של "ערבים". הקבוצות התחרו על הנושא "מי מאיתנו סבל יותר עוולות". השיא היה כשהקבוצה "היהודית" אמרה – "אבל לנו נהרגו 6 מיליון בשואה". ענו לה "הפלסטינים" – "לנו זה עוד לא קרה".

    המציאות בארץ נוראה וגועלית מכל מחזה, אך למרות הכל – הסקטש הזה נחרט בזיכרון.

  14. ASHER FROHLICH הגיב:

    ה"דמוקרטיה" הבורגנית ושמירת זכויות אזרחיות הינה לוקסוס שהבורגנות לא תמיד יכולה להרשות לעצמה.בתקופות משבר,כמו זה של 1924 באיטליה וזה של 2007-2010 בישראל הבורגנות והמדינה נלחמות מלחמת הקיום שלהם בכל מחיר.
    סימנים רבים הולכים ומצטברים לכוון הפאציזם והברבריות ואני מבקש לא להיות מופתעים מלאן מוביל הכוון הזה

  15. סהר שאולי הגיב:

    לדמוקרטיה רק פן אחד: כאשר אתה בימין. כאשר אתה בשמאל ושוחר זכויות אדם, יתייג אותך הממסד כערבי ולעיתים אף "גרוע" מכך – ארכי בוגד, וב"בוגדים" צריך לטפל בהתאם, כמו שמטפלים בערבים.

    יש אנשים שלא למדו על בשרם את לקחי ההיסטוריה ובהתנהגותם עלולים לשעתק את האירועים המזוויעים שקרו. רק שלא נעשה לאחרים את מה שעשו לנו.

  16. לאשר הגיב:

    מה קרה ב-1924 באיטליה?

  17. דן לקורא אנגלי הגיב:

    בוא נניח שאני מסכים עם החלוקה שעשית של שימוי השואה, עדיין לא הסברת מתי שימוש ספציפי שייך לקבוצה א’ ומתי לקבוצה ב’.
    למשל: מפגין בבילעין צועק לחייל צה"ל "נאצי", לעומת מתנחל המפונה מביתו וצועק אף הוא לעבר החייל: "נאצי".

    איזה מקרה מבין השניים הוא תיאורי ואיזה ספציפי?

    אני לא קונה את זה שיש שימוש מקרי בשואה.
    במיוחד כשמדובר בגדעון ספירו או חיים ברעם – השימוש הוא מדויק ומחושב (רוצה לומר: אסטרטגי ספציפי, מתוכנן) במטרה להקצין ולהפריז בכוונת מכוון.
    עובדה היא שהמושגים "גטו" ו"מחנה ריכוז" הועלו בהקשר של עזה יותר מאשר המוגש "גולאג" למשל.
    ידידי, הכל מתוכנן!

    בעניין "המטרה והרצון":
    אמרת ש"הרצון יכול להיות קיים גם אם הוא לא מבוצע ולא יבוצע".
    יתכן, אבל באותה מידה הרצון יכול להיות לא קיים…
    אגב, באותה מידה הרצון לזרוק אותנו לים אולי קיים אצל הצד השני, לא?
    כפי שאמרת – זה שזה לא קורה לא אומר שאין שאיפה כזו.

  18. דן ל"אותה הגברת בשינוי האדרת" הגיב:

    אתה מיצג דוגמא מושלמת לזילות השואה ושימוש אווילי בה.
    בעצמך אמרת שגם דוגמת האפרטהייד מתאימה, אז למה דווקא "למדו מהנאצים"?
    היו עשרות ומאות דוגמאות לעושק וגזל של שכנים במהלך ההיסטוריה, רובן מלפני תקופת הנאצים ורובם עדיין חמורים בהרבה מהכיבוש הישראלי.
    למשל אין אצלנו את הפן הקולוניאליסטי של שדידת מחצבים ואוצרות טבע, יש אמנם גזל אדמות (נוסח סין-טיבט), אבל חמור ככל שיהיה – עדיין רחוק שנות אור מהנאצים.
    גם עניין השמדה לא קיים בהקשר הישראלי-פלסטיני,
    כנראה שהרפלקס המותנה האוילי של איזכור השואה בהקשר הזה הוא גם מנת חלקך. במקומך הייתי עושה בדק בית פרטי אך מקיף בנושא.

    בעניין הציטוט מהמחזה: אנא הבא דברים בשם אומרם (מלכתחילה), ואם זו דעתך האישית אז תשתדל לנמק אותה ולעמוד מאחוריה.
    אתה חושב שהיהודים רוצים להרוג 6 מליון ערבים? תן הוכחות! נמק מדוע הרגנו "כל-כך מעט" עד היום?
    ועדיין אתה אומר "המציאות בארץ נוראה וגועלית מכל מחזה"… מה זה אומר? שאמחנו רוצים להרוג יותר מששה מליון?

  19. קורא אנגלי הגיב:

    דן, עושה הרושם שאתה מקבל את טענתי אבל רק לרגע קט ומיד חוזר בך, מדוע?
    ההבחנה בין השמוש התיאורי לשימוש התכליתי היא ברורה. השימוש התיאורי הוא למטרת הבהרה ואילו השמוש התכליתי הוא מגוייס. בזה הסכמת איתי.
    היה לי החשש ש"תתפוס" אותי על המילה "מקרי" והחשש הזה התממש. "מקרי" אינו רנדומלי. שאני אומר על משהו, גדול, רחב, עצום, מאסיבי, וכו’ אך אחת מהמילים אינה רנדומלית אבל היא מקרית במובן שיכלתי לבחור (עקרונית) במילה אחרת. השמוש במילה זו או אחרת אינו משנה את הכוונה התיאורית. כשהפרופ’ ליבוביץ’ אמר מדיניות יודו-נאצית יכול היה לתאר זאת במילה אחרת אבל מסיבות אישיות, חינוכיות, פסיכולוגיות, זו היא האסוציאציה שבחר בה. כמובן שלא רנדומלית אלא באופן מכוון, אבל למחרת בבוקר אולי היה נוקב בתיאור טיפה אחר – כל זאת מבלי לשנות את העקרון שרצה להביע. לעומת זאת – להקים מערך "חינוכי" להסעת ילדים לפני גיוס למחנות בפולין זה שמוש מגוייס. אי אפשר להחליף את השואה שם בתוכן אחר, במילים אחרות – כי זה יחסל את הרעיון הדוחה.

    לשאלת המתנחל והמפגין: שניהם כראה עושים שמוש תיאורי (כנראה). אולם אחד מהם השתגע ואינו מבין מה הוא שח.

    לגבי המשפט האחרון שלך אתה צודק. אולם כידוע בבית המשפט אף אחד לא נענש על -רצון- לגנוב.
    רק זה שגונב -בפועל- נדרש לתת את הדין….

  20. asher frohlich הגיב:

    ב1919 כבר היו למפלגה הפאשיסטית באיטליה מאות אלפי תומכים.ב1922 המפלגה נכנסה לשלטון המדינה וב1924 המדינה הפאשיסטית פעלה באופן חופשי בהפרת החוק,רציחות ורדיפת פעילי האגודים המקצועיים,למעשה,ביטול ה"דמוקרטיה".
    מי שרוצה ללמוד על הסכנות של התפתחות דומה אפשרית בישראל יוכל ללמוד מאיטליה בתקופה ההיא.

  21. אבל הפאשיזציה ביישות הציונית נמשכת כבר יותר מ-60 שנה הגיב:

    ועדיין לא הגיעה לסיומה.

    בקצב הזה היא תימשך כניראה עוד כמה מאות שנים…

    זאת פאשיזציה מיוחדת במינה, כמעט כמו ‘בניית הסוציאליזם’ בארצות שבהן השמאלנים תפסו את השלטון, בנייה שלעולם לא נגמרת עד שהבניין קורס…

    נו, בקצב של איטליה ישראל היתה צריכה להיות פאשיסטית כבר ב-1952 ובקצב של גרמניה ישראל היתה צריכה להיות נאצית כבר בשנות ה-60, אז מה קורה פה?

    האם האופק הפאשיסטי של ישראל מתרחק ככל שהשמאלנים מתקרבים אליו – כמו שקרה לאופק הסוציאליסטי בארצות הדיקטטורה השמאלנית (לשעבר)?

  22. ל – דן מ – איש אחד הגיב:

    אני חושב שהסיבה העיקרית שרוב המגיבים פה משתמשים במושגי שואה כדיי לגנות את ישראל הוא בגלל … שהם ממש נהנים מכך, וזה ממש יושב להם טוב בתוך הסצינה
    תקרא את המאמרים של גדעון ספירו, הוא לוקח כל אירוע קטן שמתרחש בעולם, עושה מעט סלסולים באוויר – והופה ! הוא מגיע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זורק כמה מילים רעות על ישראל ועובר לנושא הבא …

    זה דיי מעניין מעניין לראות כיצד מגיבים זורקים פה משפטים לאוויר שנשמעים כמו התעמולה הזדונית הגרועה ביותר

    כמו שאמר ה"גברת" ממקודם –
    "יהודים לא יעזו לרצוח שישה מליון פלסטינים ולשרוף את גופותיהם. לכן המוח הציוני ממציא פטנטים חדשים, כאלה שלא כ"כ מרגיזים את "העולם הנאור" אפילו כשהפשעים ידועים. אבל פשעים שלא נודעו בזמן השחור של הנאצים, נודעים היום מיד."

    אני מדמיין לי אדם בעל חליפה מכופתרת, נואם מול עשרות אלפי אנשים, אומר את המילים הללו .. האם אתם יכולים לדמיין זאת?
    איכשהו אחמדינג’אד מצטייר בראשי ..

    לעזאזל עם הציונים ו"המוח הציוני" שלהם, כמה שהם רשעים, חייבים להציל את הפלסטינים מידיהם …

    אם כבר נהייה ריאלים, ה"ציונים" מאיימים על קיומה של מדינה פלסטינית, לא על הקיום של הפלסטינים עצמם – שזה כבר מוריד את הסכסוך כולו לרמה של סכסוך-לאומני-נטו, כמו שמתרחש בין מדינות רבות בעולם
    אבל משום מה הסכסוך הזה תמיד גולש לפסים של ג’נוסייד, והשוואות לגטאות, לשואה, לאפרטהייד של דרום אפריקה

    אין ספק שלא רק הצד הישראלי מרבה להזכיר את השואה לשם צרכי תעמולה

  23. קורא אנגלי הגיב:

    לאיש אחד, לדן, ולמתלבטים בשאלת למה ומדוע יש "השוואות לגטאות, לשואה, לאפרטהייד של דרום אפריקה" …

    נזרקות בשאלה זו סיבות רבות כגון: הנאה, רדיפת פרסום, שנאה, הון פוליטי, צביעות, יש כאלה שיוסיפו גם אנטשמיות.

    כל הסיבות הדחוקות האלה לא משכנעות מול הסיבה הפשוטה וההגיונית שאולי פני המציאות כפי שהיא – זו בעצם הסיבה! אולי הלקסיקון לתיאור המנטליות הרווחת אכן מתכנס לאיזור אפל שאינו שונה מהותית מהאפלה ההיא שלא נעים לשמוע אותה מוזכרת.

    "אני חושב שהסיבה העיקרית שרוב המגיבים פה משתמשים במושגי שואה כדיי לגנות את ישראל הוא בגלל … שהם ממש נהנים מכך, וזה ממש יושב להם טוב בתוך הסצינה"

    ידידי, ראבק על מה אתה מדבר? על מה??
    כל אותם מאות ואלפים של כותבים מכל שטחי החיים, מכל ההרמות, מכל המקצועות, מכל הארצות, וכל המליונים שחושבים כמוהם אבל שותקים כולם "נהנים" מזה?

    עד מתי ולאן תוביל את ההכחשה העצמית שלך?

  24. דן לקורא אנגלי הגיב:

    הדוגמה של ליבוביץ’ היא הכי ספציפית ואסטרטגית שניתן להעלות על הדעת.
    לא בכדי האמירה הנ"ל שלו נחשבת להשוואה הראשונה בין הכיבוש הישראלי לגרמניה הנאצית.

    היתה לליבוביץ’ כוונה ברורה לזעזע ולצרוב את האמירה שלו בתודעת הציבור הציוני, והוא הצליח בכך.

    אם אתה מסכים שהשואה היא ייחודית, כמו גם שלטון הנאצים וה"מודוס אופרנדי" שלהם –
    אזי לדעתי אין שימוש מקרי בשואה או שימוש תיאורי שבו "אפשר לבחור במילה אחרת".
    פלוני תיאר משהו כ"שואה" או "נאצים" משמעותו:
    1. או שהוא מתאר השמדת עם שיטתית ואכזרית מאין כמוה (אפילו דארפור לא עונה על הקריטריונים).
    2. או שהוא דמגוג קטן שעושה זילות לשואה.
    ולא משנה אם הוא בא מהשמאל העיקבי או מהימין הסהרורי.

    אלו לטעמי שתי האפשרויות היחידות.

הגיבו לסהר שאולי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים