הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בינואר, 2010 5 תגובות

את דלת הכניסה לביתו של חברי מוהנאד אבו עוואד, בכפר בית עומאר, מעטרת הסיסמה:  


"זה לא ייגמר עד שנדבר". לא משהו שנתקלים בו לרוב בכניסה לבתים של פלסטינים. את חבורות הנערים של היישוב מוהנאד מנהיג ללא עוררין. הרי אי אפשר להתנגד באמת למנהיג שכזה: חכם בצורה יוצאת דופן, גבוה, חזק במיוחד ויפה תואר. בלי היסוס התייצב מוהנאד מול חבריו ערב ערב ושכנע אותם לבחור בשלום ובאי אלימות. מוהנאד הוא לוחם שלום בתקופה של כיבוש ומלחמה.

לחיילים שהגיעו ביום שישי לפנות בוקר, בזמן שעם ישראל נם את שנת השבת המבורכת, היו תוכניות אחרות עבור מוהנאד. בשם עם ישראל הוציאו החיילים את המשפחה כולה אל הרחוב והעמידו בצד את מועייד, אחיו של מוהנאד, שנפצע גם הוא מכדור תועה של חייל, ובכל זאת החליט ללכת בדרך השלום. בסופו של דבר עצרו את מוהנאד ולקחו אותו אל בית מעצר עלום.


חאלד אבו עוואד, אביו של מוהנאד, עושה הכול על מנת לשחרר את בנו. לאחר ששכל את אחיו הצטרף חאלד לפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. מאוחר יותר, הוא הספיק להיות חרד לשלום בנו מועייד שנפצע קשה. היום הוא כבר מנהל את הצד הפלסטיני של הפורום. מאוחר יותר הקים חאלד את ארגון "אל-טאריק" (הדרך), באמצעותו האמין כי יביא לדמוקרטיזציה בחברה הפלסטינית ויקרב בין צעירים ישראלים ופלסטינים.


אני הכרתי את מוהנאד, מועייד וחאלד דרך משלחת ישראלית-פלסטינית העובדת ביחד כבר משנת 2007. במשך שבועיים ישנו זה לצד זה, מיטה ליד מיטה, בנוף המשכר של חבל בוואריה שבגרמניה. בלילות, כשהכול שקט ורגוע, דיברנו על היום שבו נוכל לחיות בשלום ועל מה שצריך לעשות כדי לקרב אותו.


החיילים שנכנסו לבית של מוהנאד בבית עומאר שלחו את הכלב הצה"לי שטינף את הבית, גנבו מכשיר טלפון סלולרי מבני המשפחה והקניטו את מוהנאד במילים: "אתה בחורה". הם    לא עצרו מחבל; הם גם לא עצרו מישהו שאולי יסכן בעתיד את שלום עם ישראל. החיילים שעצרו את מוהנאד, והמפקדים שנתנו את ההוראה, עצרו את הסיכוי לשלום. הם מנסים לחבל עוד ועוד בתקווה שיהיה כאן טוב יותר לשני העמים. הם מורידים את הראש לכל מי שמוביל את העם הפלסטיני לשלום, רק כדי שיוכלו ללטף ולחבק את הקיצונים ולהגיד מאוחר יותר ש"אתם אין מה לדבר".


חייבים לעשות הכול כדי שמוהנאד לא יעביר עוד לילה אחד במעצר צבאי. כשאתם קוראים זאת דמיינו את מוהנאד יושב על ברכיו במשך שעות ארוכות עם ידיים קשורות מאחור באזיקון לוחץ ועיניים מכוסות בבד. אם החיילים יהיו נחמדים הם ייתנו לו לשתות מים ובדרך  יכניסו איזו בעיטה או שתיים. האם אלו הן המשימות שעם ישראל מבקש מהצבא החזק  בעולם לבצע? לעצור דווקא את פעילי השלום שבצד הפלסטיני?


אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שמוהנאד לא יעביר עוד לילה אחד במעצר צבאי.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. חוני קבלו הגיב:

    נעם, אני בתחושה שבישראל מתרחשת "צניחה חופשית" מוסרית. שבכל פעם שנדמה שהגענו לשפל – מוכיחים לנו שאפשר נמוך יותר.
    בסוף השבוע פורסם במעריב ראיון עם סופר הכותב על עלילותיו לשעבר במשרד החוץ תחת פסבדונים. איש המצוי עמוק בתוך המיינסטרים. בסופו של הראיון הוזכר, ממש כבדרך אגב, אירוע שבו אשתו של הסופר – פיליפינית רחמנא ליצלן – נתפסה ע"י משטרת ההגירה (למרות שהיו בידה המסמכים הדרושים, ושהותה בארץ חוקית לגמרי) והובלה למעצר כשהיא בחודש החמישי להריונה. תיאור מזעזע שכמותו לא קראתי זמן רב. למי שאינו יהודי אין בארץ הזו למעשה שום זכויות.
    תמיד אמרנו – עד כדי כך שהאמירה כבר הפכה למעין קלישאה – שאי אפשר לעצור את הכיבוש בגבולות הקו הירוק, שההדרדרות תגיע הביתה פנימה, אני חושב שמעולם לא דמיינתי כמה רחוק ועמוק תגיע האמירה הזו.

    אני חייב עוד הערה אחת, אכתוב אותה מבלי לפרט יותר מדי: אני לא בטוח שהמאבק הבלתי אלים הוא הדרך הנכונה לנצח בקרב הזה.
    המבין יבין.

  2. ניצן אביב הגיב:

    הלב נצבט והנפש נוקעת למקרא דבריו המרגשים של נעם תירוש על מעצרו השרירותי של מוהנאד אבו עוואד מכפר עומאר.
    האם עד כדי כך קהו חושיהם של האחראים לבטחון המדינה, המפקדים, הקצינים האחראים והחיילים בצבא הכיבוש שביצעו את מעצר השווא של לוחם השלום הפלסטינאי, בעזות-מצח וברשעות נואלת ונאלחת בהפגינם חוסר יחס וכבוד אנושי מינימלי?
    יש לעשות כל שלאל ידינו לשחרר את מוהאנד אבו עוואד לאלתר!!!

  3. שלומית ש. הגיב:

    כל יום ובכל מקום יוצר הצבא והשב"כ מחבלים פוטנציאליים על ידי יחס משפיל ואלימות. הצרה היא שאין איש המפקח על הצבא ועל השב"כ. האם אין שום גוף שיכול לעשות זאת?

    צר לי על מוהאנד ואני מקווה שישתחרר במהרה בשלום וימשיך בדרכו הטובה

    אין דבר שמפחיד את המדינה יותר מהתארגנויות אזרחיות – ראה מקרה שייח ג’ארח ומקרים דומים

  4. לנועם תירוש הגיב:

    זה לא יגמר עד שמוהנד ידבר גם עם ישראלים אחרים חוץ משולי השוליים של השמאל האנטי-ציוני היהודי.

    "לדבר" הכוונה לא לחנטרש ססמאות ולא לנאום נאומים חד-סיטריים, אלא לגעת במה שכואב בשני הצדדים. הדדיות.

    ה"דיבור" שאתה עושה אתו זה לא דיבור,זה הידהוד. כמו אוננות, גם זה יכול להיות מהנה ומספק, אבל זה לא פורה בשום דרך.

    חוץ מזה, זה שאבא שלו נגד אלימות, לא מוכיח בהכרח שגם מוהנד ככה. כמו שלגולנצ’יק מחורע יכול לצאת ילד פציפיסט עדינול, זה עובד גם בכיוון ההפוך.

  5. - ואולי – ישראל היא לא פרטנר לבני אדם שרוצים שלום? הגיב:

    האם "הצבא המוסרי בעולם" מעוניין להפוך כל פלסטיני שמאמין בדו-קיום לחיה שזוחלת על ארבע?

    הרי מהם, מלוחמי השלום שאינם אלימים, מפחד הצבא הרביעי בעולם יותר מכל דבר אחר. ולכן הנושא לא נלמד בשום בה"ד. כי איך להתנהג, ולנהוג כלפי בני-אדם לא מלמדים את קלגסי הכיבוש. גם בדרום אפריקה לא לימדו זאת אז. וגם אסא כשר לא מורה איך לטפל באדם מסוג זה.

    מתברר שמה שהצבא רוצה לעשות זה להכחיד את בני האדם הנדירים האלה ממקומותינו. הבנתם? כבר לא יורים ובוכים – עכשיו עונת "הדובדבנים"!

הגיבו לחוני קבלו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים