אחת התמונות הראשונות שראיתי בשובי לגרמניה לאחר 20 שנות היעדרות היא תצלומו של מנהיג הירוקים לשעבר, יושקה פישר, לבוש בחליפה יוקרתית מבית "ארמני", כשהוא יוצא מהצגת הבכורה של הסרט האחרון בסדרת ג’יימס בונד, יחד עם אשתו הטריה, הצעירה ממנו בשלושה עשורים.
החודש יציינו בגרמניה 30 שנה להקמת מפלגת הירוקים. הצילום של פישר יוצא מבית הקולנוע מספר טוב יותר מאלף מאמרים על גורלה של המפלגה. בעת הקמת המפלגה הירוקים היו קואליציה חוץ-ממסדית, תנועת מחאה ואף "המפלגה האנטי-מפלגתית", שכינסה תחת כנפיה פעילים למען הסביבה, נוצרים-שמאליים, קומוניסטים לשעבר וצעירים שפעלו בתנועות השלום. בקיצור, היא ריכזה חלק מן המורשת של המרד הסטודנטיאלי הגרמני של 1968. שלושים שנה לאחר מכן, הירוקים היו לכלי מאולף היטב שבידי המשטר. מפלגת הירוקים, שהשתתפה בממשלה הפדרלית בין השנים 1998 ל- 2005, התייצבה מימין למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרהארד שרדר, צידדה בנאט"ו ואף דגלה בעמדות ניאו-ליברליות במוצהר.
ב-1983 נבחרו הירוקים בפעם הראשונה לבונדסטאג, והחל מ-1998 פישר התמנה לסגן הקנצלר ולשר החוץ. פישר דחף להתערבות הצבאית הגרמנית הראשונה שמחוץ לגבולות המדינה מאז מלחמת העולם השניה. התערבות צבאית, שבמרוצת השנים הוכחה כבלתי חוקית. כדי להתערב צבאית בסרביה הגדיר פישר את המצב ביוגוסלביה לשעבר כ"שואה שניה". לאחר מכן הוא פעל רבות להרחיב את השימוש בחיילים גרמנים בכיבוש אפגניסטן ובאוקיאנוס ההודי. הוא תמך בפומבי בדבריה של הקנצלרית השמרנית, אנגלה מרקל, שעל פיה: "גרמניה צריכה לאבטח את דרכי הגישה למקורות האנרגיה ואת דרכי הסחר שלה".
בדרכו הארוכה, יושקה פישר נטש את הג’ינס ואת הסוודרים ואימץ בחום את החליפות מבית "ארמני" ואת העניבות. פישר הוא כעת יועצן של חברות גרמניות רב-לאומיות כגון, סימנס וב.מ.וו, ושל חברות אנרגיה גדולות. מזכ"ל משרדו לשעבר, אף הוא איש המפלגה הירוקה, רצו שלאוך, הוא יועץ של חברת אנרגיה העוסקת בהקמת מתקנים גרעיניים, ועמיתו, מתיאס ברנינגר היה לאיש יחסי הציבור של חברה רב-לאומית אמריקאית הפועלת בענף המזון. נכון, לא כל פעילי מפלגת הירוקים היו לנציגי הגלובליזציה, אבל עמדותיה של המפלגה בסוגיות הכלכלה והחברה הן קרובות כעת יותר למפלגה הליברלית שבימין, השותפה בקואליציה השלטת, מאשר למצע המפלגה מלפני שלושה שנה.
בולטת במיוחד איבתם של הירוקים כלפי מפלגת השמאל "די לינקה". בכל מקום שבו הם יכולים לתת את קולם להקמת קואליציה עם אנשי השמאל הם מתייצבים דווקא לצד הימין. כך היה בהמבורג ובמחוז סאר. ניתן לזקוף לטובת הירוקים שורה של הצלחות ברמה התודעתית: שוויון נשים, המאבק למען הסביבה, המערכה נגד האנרגיה הגרעינית. אך בסיכומן של 30 שנות קיום הפכו נטישת העקרונות והפניה ימינה לסימני ההיכר הבולטים של הירוקים.
בשנות ה-1980 הסביר הסוציולוג אוסקר נגט שקיצור תולדות הסוציאל-דמוקרטיה הגרמנית הוא, שמפלגה זו לא הגיעה לשלטון כדי לחולל שינויים במדינה, אלא שהשלטון והסדר החברתי הקיים סיפחו את המפלגה אל חיקם. ניתן לעשות שימוש בדימוי זה כדי לתאר את קורות מפלגת הירוקים בדור האחרון.
* רפאל פוץ’ הוא השליח בגרמניה של העיתון הספרדי "לה ונגוארדיה" הרואה אור בברצלונה.
הייתכן שיש טעות בכותרת? והיא צריכה להיות הירוקים הפכו חלק מן הממסד?
דבר דומה קרה לירוקים בישראל (להבדיל מהתנועה הירוקה), בייחוד תחת ההנהגה של פאר ויסנר, סגן ראש העיר בת"א-יפו. נדמה שאם אי פעם ויסנר ייבחר לכנסת, יהיה מוכן לתמוך בכל ממשלה ימנית. יושקה פישר קטן על ויסנר!
באותה המידה ניתן לומר שה’לינקה’ הפכה ל’חלק מהמשטר’ כי כי לפונטיין נועל נעלי גוצ’י וגם את גיזי לא ראינו לובש סרבל של פועלי תברואה.
והאם במדינות שבהן שותפה ה’לינקה’ בשלטון כמו בברלין או בברנדנבורג שורר ‘משטר’ אחר מאשר בחבל הסאר או בהמבורג?
בטח הירוקים הם ‘ימין’, בערך כמו שישראל היא פאשיסטית ונאצית. כל מה שלא שמאל קיצוני מטורלל הוא ‘ימין’.
לירוקים הישראלים לא קרה כלום, הם תמיד היו בימין (כמה זמן שהם כבר קיימים).
הכתבה תורגמה מעיתון ספרדי ושמו "לה ונגוארדיה" שהוקם לפני עשרות שנים והמשקף את עמדות הבורגנות הקטלונית. בספרד הוא נחשב דווקא לעיתון ימני וכותב המאמר הוא אחד מהעיתונאים הוותיקים של העיתון – המתמחה בחדשות חוץ.
רוב התנועות הירוקות באירופה השחירו, ובמקום להיות "ירוקות" הן יורקות לנו בפנים!
ריקנות, חוסר אידיאולוגיה ברורה – בעד מעמד העובדים, ואופורטוניזם חברו למנהיגים שהפכו לשרים ופקידי ממשלה ואח"כ לנהנתנים. זו הבעיה ברוב המפלגות הירוקות באירופה. אין להם [ולא למפלגות אחרות] גם פתרון ברור לבעיות שמציגה שאלת השימוש באנרגיה. האם עדיף לשרוף פחם במקום לייצר חשמל בתחנות כוח גרעיניות? – לכל שיטת ייצור חשמל יש את הבעיות הצמודות לה! וכולן בעיות חמורות.
מי שראה – למשל בערוץ הבי.בי.סי את הפרסומת של חברת המכוניות הצרפתית "רנו" למכונית החשמלית החדשה שהיא תייצר עם החברה הישראלית Better Place שבראשה הדגנרל משה קפלינסקי, כדאי שיתוודע לעובדה שהזיהום שייצור החשמל בתחנת כוח פחמית שבה יופעל מנוע המכונית כ פ ו ל מהזיהום של מכונית בגודל דומה ששורפת דלק נוזלי. רק בצרפת שבה רוב תחנות הכוח הן גרעיניות המצב שונה.
ולמה רוב ה"ירוקים" יורקים לנו בפרצוף ומשקרים על עדיפות המכוניות המונעות בחשמל? על כך כדאי לשאול את פישר, יושקה או סטנלי,,,
— קישור —
גם עין בלתי מזויינת תבחין איך הוא הוסיף, מחק ושינה כטוב בעיניו כדי להתאים את ה’תרגום’ ל’קו הפוליטי’ השמאלני-קיצוני שלו.
למשל כאשר ה’מתרגם’ כותב על "איבתם של הירוקים כלפי מפלגת השמאל "די לינקה"" כותב המחבר המקורי על היעדר העקרונות של הירוקים ועל נכונותם להתחבר לקואליציות עם השמאל ועם הימין כאחד. ה’מתרגם’ פשוט המציא משפטים שלמים בהתאם להשקפותיו והכניס אותם לכתבה כדי לשנות את תוכנה.
שיטות כאלה מעוררות הירהורים נוגים באשר ל’אמינות’ של החומר המתפרסם בגדה השמאלנית.
מי שמעוניין לקרוא את המקור בספרדית, הינה קישור:
— קישור —
פאר ויסנר הוא הרבה דברים, ולזכותו וחובתו ניתן לאמר כמה דברים. עם זאת – מפלגתו, למעט שמה וכמה הבטחות מוניציפליות, מעולם לא הייתה שייכת למה למה שמקובל לכנות כאג’נדה ירוקה בעולם.