הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 בפברואר, 2010 24 תגובות

הסוציולוג עמנואל ולרסטיין פרסם בעיתון השמאל המקסיקני "לה חורנאדה " מאמר בכותרת – "על הוויכוח בעולם בשאלת סין", שבו הוא תוהה על טיבו של המשטר בסין, והוא כותב בתחילת מאמרו:


 "בחוגי הימין, ואף בקרב השמאל, קיים פולמוס ער סביב הסוגיה אם סין היא מדינה סוציאליסטית או מדינה קפיטליסטית. סין מגדירה את עצמה כסוציאליסטית, ואת ענייניה מנהלת המפלגה הקומוניסטית. יחד עם זאת,כמה מן המנגנונים הכלכליים בתוך סין מתבססים על עקרונות השוק, ובייחוד הסחר העולמי שלה…".

המענה לתהייתו של ולרסטיין הוא פשוט למדי. בשנת 1817, בימי גלותו באי סנט הלנה, אמר נפוליון בונפרטה ש"כאשר סין תתעורר העולם ירעד". ואכן, לאחר יותר ממאה שנים של השפלות שסין ספגה מידי המעצמות האימפריאליסטיות, מלחמת האופיום, הכיבוש היפני ומלחמת האזרחים, הכריז מאו צה טונג, באחד באוקטובר 1949, על הקמתה של סין העממית. שישים שנה מאוחר יותר סין היא מעצמה כלכלית בעליה. בשלושת העשורים האחרונים צמחה כלכלתה יותר מזו של ברית המועצות בכל תוכניות החומש שלה במשך שבעים שנות קיומה. כיום סין היא מעצמה כלכלית ממדרגה הראשונה בתהליך של עליה מסחרר שאין לו אח ורע בהיסטוריה וכלכלתה היא השניה בגודלה בעולם. היא התמודדה עם המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר מאז 1929 ביתר הצלחה מרוב מדינות המערב, על ידי הזרמה אדירה של חבילת תמריצים שהקיפה מאות מיליארדי דולרים "לחידוש הצמיחה הכלכלית והגברת הצריכה".


מהו אפוא טיבו של המשטר הכלכלי-חברתי בסין?


זו שאלה מעניינת מאד והתשובה עליה אינה קשה במיוחד. סעיף 6 של חוקת סין העממית קובע כי, "הבסיס לכלכלת הרפובליקה העממית הסינית היא בעלות ציבורית סוציאליסטית על אמצעי הייצור". ואכן, המדיניות הכלכלית שהונהגה בסין העממית מיום היווסדה ב-1949 עד שנת 1958 הייתה דומה לזו שהונהגה בברית המועצות ובדמוקרטיות העממיות של אירופה המזרחית: החקלאות עברה קולקטיביזציה והוקמו קומונות עממיות, שבשאר הארצות "הסוציאליסטיות" נקראו קולחוזים. התעשיה היתה בבעלות ממלכתית וכך גם הסקטור הפיננסי. אבל ב-1957, לאחר השלמתה של תוכנית החומש הראשונה, החלה ההנהגה הסינית לפקפק ב"דרך הסובייטית לסוציאליזם". היא גם הסתייגה מן הביקורת האנטי-סטליניסטית של ניקיטה חרושצ’וב. בעקבות המהומות האנטי-קומוניסטיות בגרמניה המזרחית, פולין והונגריה באותן השנים הכריז מאו צה טונג על מדיניות כלכלית חדשה שכונתה בפיו, "הקפיצה הגדולה" לקומוניזם.


המדיניות הזאת הייתה בעצם גרסה סינית קיצונית יותר למה שכונה בשעתו, "קומוניזם מלחמתי": שיטה כלכלית שהונהגה על ידי לנין וטרוצקי בשנים 1918 עד 1921 בברית המועצות. זו הייתה שיטה צבאית בירוקרטית של ניהול כלכלי, שלאחר כישלונה הוחלפה על ידי מדיניות ה-"נאפ" (מונח זה מורכב מראשי התיבות של שלוש מילים ברוסית שפירושן – "מדיניות כלכלית חדשה" שכוונתה הייתה, חידוש זמני של הקפיטליזם). גם מדיניות "הקפיצה הגדולה" של מאו צה טונג בשנים 1958 -1961 נכשלה כישלון חרוץ. כלכלת סין נהרסה ומיליוני בני אדם מתו מרעב. רעב זה נגרם על ידי המדיניות הכלכלית הכושלת של ההנהגה הקומוניסטית הסינית, והוא נחשב לאחד האסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. בסין מכנים את התקופה הזאת כ"שלוש השנים המרות". בתקופת הביניים הקצרה שבין השנים1961 -1965 החלה כלכלת סין להתאושש ולחזור, פחות או יותר, למסלול השיטה הסובייטית. כוחו של מאו צה טונג נחלש מאד בעקבות כישלונו, אבל בשנת 1966 הוא יזם את "מהפכת התרבות הפרולטרית הגדולה" שכוונה נגד האליטה השלטת במפלגה הקומוניסטית באמצעות גיוס המוני של בני נוער במסגרת "המשמרות האדומים". בתקופת "מהפכת התרבות" שנמשכה כעשור, הם התעללו בצמרת האינטלקטואלית של סין וגרמו לנזק רב למוסדות החינוך והתרבות של סין. גם הכלכלה הסינית הושפעה באופן הרסני מ"מהפכת התרבות", ורק לאחר מותו של מאו צה טונג, בשנת 1976, החל בסין עידן היסטורי חדש שנמשך עד ימינו.


נשאלת השאלה: איך הוגדר עידן חדש זה בטרמינולוגיה המרקסיסטית של פרסומי המפלגה הקומוניסטית הסינית? התשובה נוסחה ב"כלכלת שוק סוציאליסטית" שהוגדרה על ידי דנג שיאופינג, מנהיגה החדש של המפלגה הקומוניסטית הסינית, עקב הערכה מחודשת של הקפיטליזם לנוכח השינוי ביחסי הכוחות הבינלאומיים שלאחר 1990. "מדוע החלפת הקפיטליזם על יד הסוציאליזם הוא תהליך כה ממושך? ולמה הוא מתנהל באופן כה מפותל?


התשובה היא: כיוון שהקפיטליזם המודרני הוא בעל כושר ויסות עצמי. לארצות המערביות יש מספר דרכי ויסות. ראשית, באמצעות התערבותה של המדינה; שנית, באמצעותה של מדיניות רווחה ציבורית; ושלישית, על ידי שימוש מרבי במדע ובטכנולוגיה בייצור התעשייתי. זה ההסבר לשאלה, מדוע יש עדיין מרחב התפתחות לקפיטליזם, וזו הסיבה ליצירתו של דגם סוציאליסטי חדש המכונה "כלכלת השוק הסוציאליסטית". (דנג שיאופינג, כתבים נבחרים. כרך 3 עמ’ 116, בייג’ין 1993, בתרגומו של ד"ר הלמות פטרס).


פרופ’ קווין גנג (QIN GANG) מהמחלקה לסוציאליזם מדעי של הבית ספר המפלגתי ליד הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסינית מעיר, שדנג שיאופינג, יוצרו של הדגם הסוציאליסטי הזה, נבדל מהותית מתפיסתם הסוציאליסטית של מרקס ולנין: "מרקס פיתח את התפישה הסוציאליסטית שלו מתוך ביקורת הקפיטליזם; לנין הקים את הסוציאליזם באמצעות ניצול הקפיטליזם ודנג שיאופינג בונה את הסוציאליזם על ידי לימוד מן הקפיטליזם".


מתוך החלטת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית בישיבת המליאה השישית שלו ב- 11 באוקטובר 2006, שדן בשאלות הבניה של חברה סוציאליסטית הרמונית:


"החברה ההרמונית היא תכונה משמעותית של הסוציאליזם במתכונת הסינית, והיא ערבות חשובה לעושרה ועוצמתה של הארץ, לפריחתה של האומה ולאושרו של העם. פיתוחה של החברה ההרמונית היא משימה אסטרטגית חשובה ביותר מנקודת ראותה של בניית חברה רב-צדדית של רווחה. משימה זו משקפת את הצרכים הפנימיים בבנייתה של ארץ מרווחת, עשירה, דמוקרטית, תרבותית, מתחדשת, מודרנית וסוציאליסטית".


אוכלוסיית סין מונה כיום מיליארד ושלוש מאות מיליון תושבים. כ-75 מליון חברים במפלגה הקומוניסטית הסינית, שהיא המפלגה הקומוניסטית הגדולה ביותר בעולם. כל המפלגות הקומוניסטיות של הגוש הסובייטי לשעבר נעלמו ורק מ.ק.ס נותרה במלוא כוחה!


מה סוד הישרדותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית?


התשובה פשוטה מאד: היא זנחה את הסוציאליזם. אין היא עוד מפלגה מהפכנית של פועלים ואיכרים, אלא מפלגה של האליטות האינטלקטואליות של סין, של הבירוקרטים, הקבלנים, התעשיינים והסוחרים. בשנת 1978, שנתיים בלבד לאחר מותו של מאו צה טונג,


יזמה ההנהגה הקומוניסטית החדשה בראשות דנג שיאופינג סדרה של רפורמות כלכליות מרחיקות לכת. במסגרת רפורמות אלה בוצעה דה-קולקטיביזציה של החקלאות. הקומונות העממיות פורקו, מפעלים ממלכתיים לא רווחיים נסגרו או הופרטו, והונהגה ליברליזציה נרחבת ביחס ליוזמה הפרטית. כתוצאה מרפורמות אלו החלה פריחה כלכלית, ובתוך כמה שנים הפכה סין למעצמה עולמית. אך במישור החברתי היתה תוצאת הרפורמות האלו הרת אסון. בעקבות המהפך אמנם נוצר "מעמד בינוני" בורגני חדש, המהווה כ-10 אחוז מן האוכלוסיה הסינית ונהנה מרמת חיים גבוהה יותר. ובתנאים של סין מדובר בכל זאת


בציבור מרשים של לפחות 100 מיליון בני אדם! אך מצבם של 90 אחוז מן העם התדרדר בצורה חמורה. מיליוני איכרים נאלצו לעזוב את הכפרים ולהפוך לפועלים "מהגרים" בערים. יחד עם המוני הפועלים העירוניים, שפוטרו מן המפעלים הממלכתיים שנסגרו, הם נקלטו במפעלים הפרטיים החדשים ללא זכויות וללא תנאים סוציאליים. אלפי פועלים נפצעים ונהרגים בתאונות עבודה. אין ספק שבסין הוקם קפיטליזם פרוע וגרוע בדומה לקפיטליזם של מנצ’סטר באנגליה של המאה ה-18.


המשבר הכלכלי העולמי השפיע גם על המשק הסיני ופגיעתו קשה במיוחד במפעלים המייצאים מוצרים לחו"ל. מיליוני "פועלים מהגרים" הפכו למובטלים. במדינה שורר אי שקט חברתי ומגיעים ממנה דיווחים על אלפי מקרים של הפרות סדר מצדם של פועלים מובטלים וממורמרים. השלטונות אינם מאפשרים התארגנות עצמית של פועלים והאיגודים המקצועיים הרשמיים מייצגים בעיקר את השלטונות ואת המעבידים ולא את העובדים. במציאות החדשה הזאת השחיתות בסין הופכת למכת מדינה והמפלגה הקומוניסטית הסינית נעשית יותר ויותר דומה למפלגת הקאומינטנג המושחתת הישנה של הגנרל צ’אנג קאי שק שהובסה במלחמת האזרחים בידי הקומוניסטים.

תגובות
נושאים: מאמרים

24 תגובות

  1. לפני שמתחילים הגיב:

    סין היא קפיטליסטית.

    סוף הדיון.

  2. אנג’לו איידן הגיב:

    סין היא סוציאליסטית.

    פתיחת הדיון מחדש.

  3. עקיבא אור הגיב:

    5.2.20101

    סוף הדיון? או תחילת הדיון?

    בסין שולטת מפלגה קומוניסטית שהאידיאולוגיה המוצהרת שלה היא המרכסיזם.

    אם סין היא קפיטליסטית פירוש הדבר ששלטון של מפלגה קןמוניסטית ושל אידיאולוגיה מרכסיסטית אינם מגשימים חברה שיוויונית.

    אם כך. מה כן יגשים הקמת חברה שיוויונית?

    בברית-המועצות התקיים משך 71 שנה משטר בו כל אמצעי הייצור – הקרקעות, בתי-החרושת, הבנק, היו בבעלות הממשלה ולא היו בה בעלי הון פרטיים. ובכל זאת רןב האזרחים מאסו במשטר זה ואינם מוכנים גם כיום להקימו מחדש.

    אם בעלות ממשלתית על אמצעי הייצור איננה ערובה למשטר שיוויוני שרוב האזרחים תומכים בו, יש לפתוח בדיון על הנושא:
    מה המשטר שמסוגל לשחרר את החברה ממצוקה חמרית, משחיתות פוליטית, וממלחמות ?

    שליטת המפלגה הקומוניסטית בסין – וקריסת משטר הכלכלה המולאמת בברית-המועצות אינם "סוף הדיון" אלא מחייבים פתיחת דיון על החלופות לשלטון המפלגה והכלכלה המולאמת.

    בהערכה שכולם יתחמקו מפתיחת דיון זה

    עקיבא אור

  4. הכלכלה לא מולאמת הגיב:

    סין מובילה בהשקעות זרות, בחופש למגזר הפרטי, במיסים נמוכים ובחוקי עבודה ותקנות סביביתיות גמישות עד לא קיימות.
    מכאן, סין היא קפיטליסטית.

    מ.ש.ל

  5. ציפור בודד הגיב:

    עקיבא אור תרשה לי לא לעמוד ב"ציפיותך" וכן להצטרף לדיון-אלא שלצערי הוא יהיה קצר בתכלית.
    במקום להתווכח ולדון בסוגית כמות המלאכים היכולה להצטופף על קצה של מחט אומרך נחרצות,ללא דמוקרטית בסיס איתנה כל שיטת התארגנות חברתית כלכלית תהיה נדונה לכישלון והצלחתה של שיטה זו או אחרת תהיה תמיד י-ח-ס-י-ת לכישלון השיטות האחרות ולא באופן מוחלט.
    אם אין דמוקרטיה אמיתית אין כלום,נדה.יש רק תחמנות כוחנית של מנהיגי יחיד בתוך סלט כיאוטי של חוקים וסעיפי משנה.ערימת "מלומדים" דנה בפולמוס האקדמי תוך כדי נפנוף הררי תילים של מילים ודפים ו…השוחט שוחט,נקודה.
    לא אכביר במילים ויתכן שאקצץ כאן בנטיעת הדיון.אך הכלכלה הסינית שקועה בבוץ ממש כמו הכלכלה הקפיטליסטית.אין שום סיבה להשוות בין קטרים ממודלים שונים כאשר תשתית המסילה דפוקה.
    לתשתית הזו קוראים דמוקרטיה.וכל זמן שהדמוקרטיה שלנו לא תאפשר לנו לבחור את נציגי העם או ההמונים בצורה נכונה,הוגנת ומתאימה לא תוכל להווצר התארגנות אמיתית שתניב תוצאות אמת של קידמה.
    לכן כל מה שישאר תהיה גבבת סיסמאות כמו זו למשל המופיעה במאמר:"… החברה ההרמונית היא תכונה משמעותית של הסוציאליזם במתכונת הסינית, והיא ערבות חשובה לעושרה ועוצמתה של הארץ, לפריחתה של האומה ולאושרו של העם. פיתוחה של החברה ההרמונית היא משימה אסטרטגית חשובה ביותר מנקודת ראותה של בניית חברה רב-צדדית של רווחה. משימה זו משקפת את הצרכים הפנימיים בבנייתה של ארץ מרווחת, עשירה, דמוקרטית, תרבותית, מתחדשת, מודרנית וסוציאליסטית"….מה זה?…מהי אותה חברה הרמונית? מדוע רק סופרלטיבים נקשרים לכתרה וכל כלה שם תואר בלתי מחייב וכוללני.נכון אפשר לדוש גם בנושא ה"כלכלה של החברה ההרמונית" אך כאן תמצא הרבה קפיטליסטים המשוכנעים שכלכלתם היא זו המתאימה לחברה הרמונית….
    לסכום סלח לי שאנני עומד גם ב"ציפיות" הדיון עצמו ופוסלו על הסף.

  6. איציק הגיב:

    רבים שוכחים שההתנהלות הדמוקרטית היתה הבסיס בכל הגותו של מרקס. לכן יפה מאד שכינו את המישטרים במיזרח אירופה, בריה"מ וסין כמישטרים מרקסיסטיים אבל הם לא היו. לשיטה בה כל אמצעי הייצור שייכים למדינה-כולל בתים, עסקים קטנים וכו’, כינה מרקס "קפיטליזם של בעל הון אחד-המדינה. לכן בוא ניקח את הדמוקרטיה כבסיס שעליו לא מתווכחים. הביקורת של מרקס על המישטרים בזמנו- גם באנגליה- נבעה מכך שלא היו דמוקרטיים. זכות ההצבעה ניתנה למיעוט בעם בעלי צנז רכוש.

  7. Arie Ben Chorin הגיב:

    שלושת התגובות הראשונות הן פתיחה נאה לדיון על סין אם היא מדינה סוציאליסטית או קפיטליסטית ובעקיפין גם על השאלה על טיב המשטר שהיה קיים בברית המועצות בשעת קריסתה

  8. זה נכון הגיב:

    לא מעניין אותי אם השיטה בסין היא סוציאליסטית או קפיטליסטית מאואיסטית או פנדאיסטית. מעניין אותי אם היא רצויה, אם היא מיטיבה עם רוב תושביה ואם היא פועלת בצורה צודקת, שוויונית וחופשית. והשיטה בסין עושה הכל חוץ מהדברים האלה.

    ולכן – הלאה השיטה הסינית, יהא שמה אשר יהיה!

  9. צפור בודד- המשך הגיב:

    משום מה נשמט משפט הסיום והוא:
    לסכום סלח לי שאנני עומד גם ב"ציפיות" הדיון עצמו ופוסלו על הסף.

  10. איתמר – קורן מאושר! הגיב:

    סוף סוף שרשרת תגובות מפוכחות ומציאותיות לגבי הפסאודו-קומוניזם הסיני.
    כנראה שהגענו לימות המשיח! (הוא רק תקוע בפקק בדרך לצמת רעננה).
    איפה הימים בהם צונזרו כתבות על הכיבוש הסיני בטיבט?
    איפה מ. שרון עם "חדוות העשייה" ו"הפקידות הסינית העולצת והקורנת מרוב יעילות"?

  11. ליברמן הגיב:

    אם המשטר הדיקטטורי בסין הוא סוציאליסטי, אז מהיום אני פאשיסט.

    סולידריות, שוויון ואחווה לא אמורים להפיק כלכלה שמטיבה עם 20% מאזרחי המדינה ומותירה 80% חסרי שירותים בסיסיים,כגון כבישים או בתי חולים; מערכת משפט שמובילה את העולם במתן גזריי דין מוות, על פשעים כמו סחר בסמים בין היתר;מדיניות חוץ שמעודדת הזרמת כספים למשטריי אימים בכל העולם,משטרו הרצחני של עומר אל באשיר בסודן לדוגמה; ומערכת תעשייתית שמובילה את העולם בזיהום אוויר, וזה לא שאכפת להם מזה.

    אזרחיי ארצות הברית לפחות יכולים להגיד מה שבא להם מתי שבא להם. בארצות הברית בן מיעוטים יכול להפוך לנשיא. בסין בני מיעוטים מסוימים צריכים לאמר תודה אם מאפשרים להם להשתמש באינטרנט.

  12. עקיבא אור הגיב:

    6.2.2010

    תגןבתי לתגובות

    ל"ציפור"
    אני מסכים להערכותיך על סין.
    אך השאלה העיקרית, שבלי תשובה לה כל הביקורת היא קיטור מתנדף שמטרתו לשחרר לחצים ותו לא
    היא:

    מה אתה מציע כחלופה לקפיטליזם ולמשטר שהיה קיים ברה"מ ולזה שקיים כיום בסין ???

    המאמר שלך הוא מצוין ואני מסכים לרובו אך בתגובתך אתה סוטה לדיון עקר על מוגחים כמו "סוציאליזם" ו "קפיטליזם".

    דיון זה יסטה לסמנטיקה במקום לפוליטיקה.

    זה בזבוז זמן למי שרוצה לשנות משטר.

    הנח לדיון במינוח ונסה לדון במהות:

    מה צריכות להיות התכונות הבסיסיות של משטר המהווה – מבחינתתך – חלופה למשטר שהיה קיים בברה"מ ולמשטר שקיים כיום בסין?

    נסה לאפיין את תכונות – ומבנה – המשטר מבלי להזדקק למינוח אידיאולוגי או ל"איזמים".

    בהמשך בדיון אנסח את תשובתי לשאלה זו.

    בהערכה
    עקיבא אור

  13. מרכס הגיב:

    משטר מוגדר עפ"י אופן הייצור ולא עפ"י האידיאולוגיה של השלטון.
    בסין אופן הייצור הוא קפיטליסטי, כלומר הוא מונע בעיקרו על ידי הרווח הפרטי של בעלי הון סינים וזרים באמצעות ניצול של עבודה שכירה סינית.
    ההבדל בין סין למדינות בעלות משטר ליברלי-קפיטליסטי שבמערב הוא שסין קרובה יותר למודל הכלכלי הפשיסטי שבו המדינה מתווכת בין הון לעבודה מנקודת האינטרס של ההון, כופה על העובדים תנאי עבודה ושכר ומונעת התארגנותם החופשית.
    חלוקת העבודה בתוך המשטר היא שקובעת את אופיו הפוליטי ולא להיפך. לכן כל עוד המשטר מבוסס על ניצול לא תיתכן בו דמוקרטיה במובן שמגיבים כאן מתייחסים אליה.
    משטר שבו הניצול אינו אמצעי עיקרי לפעילות הכלכלית עדיין בגדר אוטופיה ולא יועילו כל הכוונות הטובות.

  14. יובל הלפרין הגיב:

    בחלק הראשון מובאים ציטוטים חשובים של מנהיגי המפלגה הקומוניסטית הסינית, בבואם לפתח את הכלכלה ובלנות את הסוציאליזם בתנאים המורכבים שנוצרו עם התפרקות ברית המועצות ועוד לפני כן.

    בחלק השני יש קביעות של בן חורין שאינן אלא הבעת הדעה המקובלת בסביבתו הפוליטית הקרובה.

    החלק הראשון נועד בסך הכול לתת מראית עין של דיון מעמיק מעבר לקביעה "סין היא קפיטליסטית".

    בעצם צריך לבחור אם להאמין להחלטות הוועידה של המפלגה הקומוניסטית הסינית או לקלישאות הפשטניות בחלק השני, שנשמעים מפי רבים כרפלקס מותנה בכל פעם שמישהו אומר "סין".

    גם מתנגדיה החריפים ביותר של סין מודים שהמצב הוא הפוך: בסין, בניגוד להודו או לאינדונזיה, נהנים מהצמיחה ה-90% ולא ה-10%, וזה ההבדל הקטן והזניח.

    אך בכל מקרה הסמכות לפרש וליישם את התיאוריה המרכסיסטית-לנינית על פי התנאים של כל ארץ היא בידי המפלגה הקומוניסטית שלה, לא באמצעות דיון אקדמי "פתוח".

  15. עקיבא אור הגיב:

    7.2.2010

    המגיבים עם הביקורת-המוצדקת-על המשטר בסין
    ואלה עם הביקורת-המוצדקת-על משטרי ברה"מ וארה"ב ומבקרי המשטר בישראל, באירופה, ובמדינות ערב מתבקשים להציע משטר חלופי לכל המשטרים הנ"ל

    המותח ביקורת בלי להציע חלופה למושא ביקורתו עוסק באוננות פוליטית. הוא עוסק באקט שנועד לתת סיפוק אך לא להשיג תוצאות ממשיות.

    אני מזמין כל מי שיש לו ביקורת על משטר להציע חלופה למושא ביקרתו.

    עקיבא אור

  16. לעקיבא הגיב:

    האלטרנטיבה שלי היא דמוקרטיה שמבוססת על כלכלת שוק עם רגולציה איפה שצריך. זה גם המודל היחידי שנשאר עומד היום, אחרי קריסת הקומוניזם, התדלדלות מדינת הרווחה הבירוקרטית, ומשבר הטורבו-קפיטליזם האמריקאי.

  17. קורא אנגלי הגיב:

    בימינו ישנן כל מיני תוכנות שעוזרות בבחירה ותכנון של כל מיני דברים. למשל, מהי האישה האידיאלית?

    מכניסים לתוכנה כמה נתוני יסוד: מימדי רוחב, גובה, שיער, משקל, תווי פנים, אופי, כושר גופני, תחומי עניין, וכו’ והמחשב משרטט לנגד עינינו את אהובת (או אהוב) ליבנו שתמיד יחלנו אליה באופן מושלם.

    איך זה שעוד לא פותחה תוכנה כזו לתכנון מדינה?

    מכניסים רק 3 קריטריונים והופ.. המרשם מוכן!

    1) צדק.
    2) שוויון.
    3) חופש.

    וללחוץ אנטר!

    רגע מה קורה פה? המחשב מצייר לי את ישראל!
    איך זה יכול להיות??? קרתה פה תקלה??
    לא. התוכנה פותחה ע"י שמעון פרס.

  18. לעקיבא אור הגיב:

    אוננות פוליטית היא להציע חלופות שמייצר המוח הקודח – שיטה שתצמיח משטר מושלם אידיאלי. בזאת עוסקים אלו שמבטיחים גן עדן וגם הם למדו שהבטחות כאלו מקומם מעבר לעולם הזה…
    כאיש פוליטי מוטב לעסוק במאבקים הקונקרטים שבני אדם אמיתיים נאבקים בהם והמתרחשים במציאות הריאלית, מאבקים לשחרור מניצול מהאימפריאליזם מהקולוניאליזם החדש והישן, נגד כיבוש דיכוי וגזענות. מאבקים אלו מתקיימים בכל העולם וגם מתחת לאף.
    אין כל בטחון וסביר להניח שגם אם יצליחו לא יקיימו סדר חדש מושלם ואידיאלי אבל הם צעד קטן בכיוון הנכון וזה מה שיש.

  19. לעקיבא הגיב:

    בתגובתי אני משווה את השיטות המתחרות (הקפיטליזם,הקומוניזם הסוציאליזם על גוויניהם האופיניים לכל מדינה ומדינה כולל סין),לקטרים שנעים על מסילה דפוקה.כלומר הצעתי האלטרנטיבית הינה פשוטה בתכלית:
    לבצע מהפיכה לא באחת מהשיטות הנ"ל אלא בדמוקרטיה עצמה שנמצאת בתשתיתן.
    כך שכאשר אתה כותב :"..אך השאלה העיקרית, שבלי תשובה לה כל הביקורת היא קיטור מתנדף שמטרתו לשחרר לחצים ותו לא…",אתה מדבר מנקודת ראותו של הקטר…ולא היא,שהרי אנחנו חייבים לדון במסילה.כלומר תיקון המסילה הוא האלטרנטיבה.אם לא תעשה את זה,לא תצליח לא רק בסין אלא גם בועד השכונה בה אתה גר או במפעל בו אתה עובד.
    ציפור בודד

  20. Arie Ben Chorin הגיב:

    מסתבר שיובל הלפרן מאמין לדברי המנהיגים של המפלגה
    הקומוניסטית הסינית שהם בונים את הסוציאליזם בתנאים המיוחדים של ארצם.זה כמובן זכותו הלגיטימית.
    אך ברצוני לשאול את יובל הלפרן שאלה אחת בלבד :
    מה דעתו למשל על המידע שהופיע בכתבה הבאה
    של השבועון הבריטי הוותיק והאמין מאד The Economist
    בתאריך 3.10.2009 ואיך זה משתלב עם תדמיתה של סין כמדינה סוציאליסטית ?
    ( שבועון זה כידוע הופיע כבר בימי חייו של קרל מרקס ששאב בוודאי חלק מן המידע שלו גם מן הביטאון הזה כאשר כתב את ספר "הקאפיטל"):

    במציאות החדשה השחיתות בסין הופכת למכת המדינה
    וגם המפלגה הקומוניסטית הסינית הולכת ומשתנה
    היא מתחילה יותר ויותר להידמות
    למפלגת הקואומינטנג המושחתת הישנה
    של הגנרל צ’אנג קאי שק
    שהובסה במלחמת האזרחים.ע"י הקומוניסטים.
    הפשע ממאורגן שקם לתחייה בסין העממית החדשה,
    חדר גם לשורות המפלגה קומוניסטית וחיכה בה שורשים.
    והרי כמה פרטים
    על ההיקף המורחב של הפשע המאורגן בסין:
    בעיר טשונגקינג, בירתה של סין בימי המלחמה עם יפן,
    נערכה כמה ימים לפני חגיגות היובל של סין העממית,
    תערוכה מיוחדת במינה למזומנים בלבד
    שבה הוצגו
    65 מכוניות שרד,תכשיטים יקרים, כלי נשק וסמים
    שהיו שייכים לבוסים המקומיים של הפשע המאורגן.
    לפי הפרסומים של העיתונות הסינית הרשמית,
    הגנגסטרים של טשונגקינג שלטו ברשת נרחבת של עסקים
    החל מן הסחר בפירות ים עד למועדוני הלילה,זנות וסמים
    הם שלטו גם בחברת האוטובוסים המקומית
    ועל חברות נהגי המוניות.
    סביר מאד להניח שהפשע המאורגן של עיר דרומית זו
    יתאושש מהר מאד מן המכה שספק
    בהתחשב בקשריו האדוקים
    עם השלטונות וראשי המפלגה…….

  21. קפיטליסט הגיב:

    אף מדינה קפיטליסטית שדוגלת בשוק חופשי לא יצאה למלחמה נגד מדינה קפיטליסטית אחרת שדוגלת בשוק חופשי – מעולם.

    מכאן ניתן להסיק בקלות שהשוק החופשי מוביל לחופש ולשלום.

    לתשומת לבם של כל ה"אנטי אימפריאליסטים" בפורום.

  22. יובל הלפרין הגיב:

    עצוב מאוד, למרות ההפרזות העיתונאיות הרגילות שנובעות גם מדעה כללית על המשטר.
    יש פשע מאורגן בסין, וכמו פשע מאורגן יש לו קשרים בשלטון.
    כפי שדנג סיאו פינג אמר, כשפותחים את החלון נכנסים דרכו גם זבובים.
    כרגע החורים ברשת של החלון גדולים מדי גם לדעתי, אבל רק המפלגה יכולה למצוא את האיזון בין גודל החורים לכמות האוויר.
    שום משטר לא נקי מתופעות שמוצגות בכתבה הזאת, אבל לענייננו זה מחיר ההליכה על החבל הדק בין נוקשות אידיאולוגית נוסח סטלין או "מהפכת התרבות", להתבטלות אידיאולוגית נוסח גורבצ’וב.

  23. Arie Ben Chorin הגיב:

    כל הכבוד לעקיבה אור !
    שאלתו היא שאלת השאלות שאני ארשה לעצמי לנסח אחרת :
    מה היא החלופה הריאלית לקפיטליזם הגלובלי הקיים כיום בעולם ?
    שהוא גרוע בהרבה
    ממה שקרל מרקס חלם בחלומות הזוועה הגרועים ביותר שלו.
    כידוע לכולנו
    התרופה הסוציאליסטית לחולי הקפיטליזם הקיים נכשלה עד כה.
    כל הדרכים המובילות לסוציאליזם שניסו אותם במאה הקודמת,
    הסובייטית, הסינית והיוגוסלבית נכשלו כולם כשלון חרוץ.
    השמאל כולו בקנה מידה עולמי נתון כיום במשבר קיומי חמור
    כי לעת עתה אין לו עדיין מענה מציאותי לקפיטליזם הגלובלי
    השולט שלטון ללא מיצרים
    בחסותה של המעצמה אימפריאליסטית היחידה בעולם, ארה"ב.
    ההמונים הרחבים איבדו את אמונתם ברעיון הנעלה של הסוציאליזם
    ואין שום ספק שאת החלל הרעיוני הריק התמלא
    בניהיליזם, לאומנות,—שנאת האחר ופונדמנטליזם דתי.
    למרבה הצער, קרל מרקס הלך לעולמו בשנת1883
    ומאז השתנה העולם ללא הכר
    אילו היה קורה נס וקרל מרקס היה קם לתחייה ,
    הוא היה בוודאי שוכר לעצמו דירה בלונדון האהובה שלו
    ליד ה BRITISH MUSEUM
    והיה ממשיך את עבודתו המדעית באמצעות האינטרנט
    וכלי התקשורת הבורגניים האמינים הקיימים כמו שעשה בוודאי גם בזמנו. הוא היה מתעמק בספריהם של כל מקבלי פרס הנובל בתחום הכלכלה
    וספק רב אם קרל מרקס היה קורא לעצמו מרקסיסט !
    ועכשיו חזרה למציאות :
    לפני ימים מספר הוקם בגרמניה THINKTANK של השמאל ,
    בית חרושת למחשבה יוצרת לחיפוש אלטרנטיבות למשטר הקיים.
    שמו של המוסד הזה שזה עתה הוקם:
    INSTITUT SOLIDARISCHE MODERNE
    שבו שותפים אנשים חושבים של ארגוני השמאל השונים בגרמניה.
    וגם לכותב שורות אלה יש לו היומרה והחוצפה
    לנסות ולתרום את חלקו הצנוע
    למפעל החיפוש של אלטרנטיבות ע"י כתיבת חיבור
    בשם המניפסט ההומניסטי.
    Das humanistische
    אריה בן חורין

  24. עקיבא אור הגיב:

    11.2.2919

    לכל המגיבים – שלום

    חזרתי היום מאישפוז לצורך פתיחת חסימה בעורק
    המספק דם ללב. ההצלחה הייתה חלקית בלבד.
    זו הסיבה לכך שלא עניתי על תגובות קודמות.
    אני מקווה שלפני הלוויתי אספיק לענות למגיבים
    אשתדל למלא את שהחסרתי.

    למגיב "קפיטליסט".
    מלחמת העולם הראשונה פרצה כי בריטניה סירבה להרשות לגרמניה להקים צי מלחמתי ולרכוש קולוניות. בריטניה וגרמניה היו קפיטליסטיות.
    מלחמת העולם השנייה פרצה כי היטלר רצה להפוך את אירופה לקולוניה גרמנית. אנגליה התנגדה.
    יפן הקפיטליסטית תקפה את ארה"ב הקפיטליסטית כדי שזו לא תפריע לה להפוך את דרום-מזרח אסיה לקולוניה יפנית.

    למגיב "ציפור".
    מסכים אתך שצריך להחליף את המסילה ולא את הקטרים. איזו מסילה אתה מציע ?
    בהמשך תמצא את הצעתי.

    לאריה בן-חורין.
    כל הכבוד על האומץ-והיושר-להודות שהסוציאליזם נכשל כחלופה לקפיטליזם.
    השאלה היא – איזה משטר חלופי אפשר להציע כיום
    לקפיטליזם ולסוציאליזם.

    תשובתי: דמוקרטיה ישירה.

    כלומר – משטר בו יכול כל אזרח – בכל רגע – להציע לדיון מדיניות או חוק לחברה כולה וגם לדון ולהצביע על כל הצעה כזאת והפעלת עיקרון זה גם במקומות עבודה כך שכל עובד יוכל להציע-לדון-ולהצביע בכל החלטה הנוגעת למקום עבודתו.

    פירוט צעתי נמצא בספרי: BB? BG? OR DD
    ובאתר שלי
    http://WWW.ABOLISH-POWER.ORG

    אני מעריך שהתגובה הראשונית להצעתי תהייה דחייה נמרצת. זה צפוי.

    באחולי דיון פורה על דחיית הצעתי

    עקיבא אור

הגיבו ליובל הלפרין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים