הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בפברואר, 2010 5 תגובות

קודם כל אבהיר שכוונת הכותרת לאפשרות של מתקפה ישראלית ולא למתקפה אמריקאית באיראן, שהסיכוי להתממשות שלה אינו גדול; מובן שאחרי ההסתבכות באפגניסטאן ובעיראק האמריקאים ייזהרו מכיבוש מדינה זרה, אבל גם אם מדובר במתקפה אווירית יש להם מצד אחד יותר מדי אינטרסים לסכן,  ומצד שני יכולת לפעיל לחץ כלכלי.  הממשל הנוכחי הוא גם הרבה פחות תוקפני מהקודם בענייני חוץ, ובאופן כללי מתמקד הרבה יותר בענייני פנים. מבחינת ישראל קיימים, לדעתי, שיקולים חזקים נגד מתקפה של חיל האוויר על האתרים לפיתוח נשק גרעיני באיראן:


ראשית, התועלת הצבאים שבמתקפה כזו היא מוגבלת. בניגוד למצב בזמן תקיפת הכור העיראקי ב-1981 אתרי הגרעין של איראן מפוזרים במקומות שונים, ומוגנים בבונקרים ובכוחות צבא, מתוך מחשבה שמתקפה עלולה להגיע. גם עברו הימים שבהם המלחמות של מדינת ישראל התנהלו נגד צבאות סדירים של מדינות ערב; כיום, המחיר להחזרת שבויים ישראלים – אם יהיו כאלה – הינו שונה מבעבר וגבוה פי כמה.

שנית, למדינת ישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מבחינה מדינית מאשר ב-1981. כיום, עם כל המדינות השכנות  – כולל הפלסטינים – קיים הסכם שלום או מו"מ כלשהו;  אלה ייפגעו בצורה קשה במקרה של תקיפה. וגם תמיכת ארה"ב במהלך כזה מוטלת ספק, שלא לדבר על תמיכת שאר המערב. 


שלישית, אחמנדיג’אד – על כל מוזרויותיו – אינו עריץ רוצח המונים כמו סדאם, אלא מנהיג  שנבחר בבחירות דמוקרטיות (אם גם מפוקפקות). יצויין כי שמעמדו כבר הספיק להתערער בזמן האחרון. מתקפה תאחד את העם האיראני סביבו ותחסל כל אפשרות להפלתו בשנים הקרובות, בין אם בבחירות או במהפכה עממית.


ונקודה אחרונה: מבחינה מוסרית, זכותה של איראן לפתח נשק גרעיני בדיוק כמו ישראל. כל זמן שמדינת ישראל לא חתמה על האמנה נגד הפצת נשק גרעיני, וממילא לא תתמוך בהסכם לפירוז המזרח התיכון מנשק כזה, אין מה לבוא בטענות אל איראן ואין סיכוי שמדינה זו תסכים לפירוז חד צדדי, בין אם תונהג ע"י מתונים או קיצונים.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. רונן הגיב:

    מנהיג שנבחר בבחירות דמוקרטיות?
    כמו אסד?
    מתי שהוא או שתהיה מתקפה או שהעם האיראני יצליח להדיח אותו.
    וחוץ מזה טוב שאתה אומר שקיים שלום עם הפלסטינים-אני מבקש שתספר גם להם את זה

  2. עופר לרונן הגיב:

    כוונתי למנהיג שנבחר בבחירות "דמוקרטיות" כמו בוש בשנת 2000.
    לגבי הפלסטינים והסורים – הם אלה שהתכוונתי אליהם בעניין המו"מ.

  3. את מי לתקוף הגיב:

    באופן שיטתי מגנים הכותבים והמגיבים כל מחשבה שלא לדבר בצוע תקיפה של משטר עריץ ורצחני כמו משטרו של סאדם חוסיין, משטר החמאס בעזה או המשטר הדמוקרטי למהדרין של איראן שרק רוצח מתנגדים פוליטים אבל זה כמובן ענין זניח. מתי אין תגובה או תגובה מצדיקה? כשהפלשתינים רוצחים אזרחים ישראלים. יושר לתפארת או טמטום גמור?

  4. עופר ל"את מי לתקוף" הגיב:

    קודם כל אציין שהבחנתי בתגובתך באיחור.

    אני רחוק מלהיות חסיד של המשטר באיראן, אבל מכאן ועד להכנסתו לסל אחד עם משטרי עריצות – או עם האנרכיה בחלק משטחי הרשות – קיים מרחק גדול.והעובדה שקיימים משטרי עריצות לא מצדיקה התקפה מבחוץ כדי לנסות "לתקן" את המצב.
    אני גם לא אחראי לדעותיהם של שאר הכותבים והמגיבים באתר, כולל אלה שלך.

  5. עופר הגיב:

    ממרחק של כשנתיים, ברצוני להעיר לאור ההתפתחויות האחרונות, כי לדעתי האמצעים ה"מתונים" יותר מהתקפה צבאית מלאה שמופעלים כיום כנגד תכנית הגרעין האיראנית, הם בתחום הסביר (אם כי לאו-דווקא נכונים).

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים