הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בפברואר, 2010 5 תגובות

בשבועות האחרונים מתנהל מסע שיסוי מתוזמר היטב נגד הקרן החדשה לישראל בכלל והעומדת בראשה, פרופ’ נעמי חזן, בפרט. לדברי הארגון הפשיסטי אם תרצו, בהנהגת דמות הארי היהודי-ישראלי רונן שובל, "הרוח החיה מאחורי דוח גולדסטון" היתה " שורה ארוכה של ארגוני שמאל קיצוני אנטי- ציוניים ישראליים [ש]היו שותפים פעילים בגיבוש דוח גולדסטון, שהכפיש את צבא ההגנה לישראל ואת המדינה. המכנה המשותף: רובם ככולם נתמכים על ידי הקרן החדשה לישראל". למרבה הבושה, לדברי ההבל הללו הצטרפו בהתלהבות רבה עד מאד עיתונאי חצר נודעים כגון בן כספית ובן-דרור ימיני, כמו גם אנשי עושי רוח בסגנון יאיר לפיד ואברי גלעד.

את אם תרצו ושותפיה מעניינת האמת כקליפת השום, שלא לדבר על שאלות של צדק ומוסר, דמוקרטיה וזכויות אדם ואזרח. נניח לרגע שהאמירה כאילו הקרן החדשה לישראל מימנה ארגונים שהעבירו מידע לוועדת גולדסטון אכן נכונה לחלוטין, למרות ש"תחקיר" מטעם ארגון כגון, אם תרצו מעלה תהיות אודות יושרו ואמינותו. נו אז? מה בדיוק הבעיה בכך? עקרונית, על הפרק עומדות שלוש בעיות העשויות לצוץ עקב העברת מידע מן הסוג המדובר, אם כי אלו אינן מאפיינות בהכרח את המקרה שלפנינו. ראשית, סיוע לגורם עוין, שכל מטרתו לנגח את המדינה ו/או את מי מקברניטיה, ואשר מלכתחילה מעוניין ברעתה/ם ולא בבדיקה הוגנת ונטולת משוא פנים; שנית, תרומה לחקירה העומדת נגד מוסדות המדינה ו/או נגד מי מחבריהם, בלי קשר לזהות החוקרים ולכוונתם; ושלישית, הוקעת מוסדות המדינה ו/או מי מחבריהם על התנהלות בלתי ראויה עד כדי פושעת. לאור זאת, הבה נבחן על מה בדיוק יצא קצפם של אם תרצו ועוזריהם.


הטענה כאילו ניתן לראות בוועדת גולדסטון גורם עוין כלשהו ולפיכך את ארגוני הקרן החדשה כסייענים, מגוחכת וחסרת כל שחר. ראשית, הוועדה בכלל וגולדסטון עצמו בפרט פנו, כמעט בתחינה, לממשלת ישראל ולצה"ל למען ישתפו פעולה עם הוועדה, אך אלו סירבו. אגב, גם ארגונים כגון האגודה לזכויות האזרח פנו לא פעם לממשלת ישראל ודחקו בה לשתף פעולה עם הוועדה, מתוך דאגה לאינטרסים ישראליים, אך נענו בדחייה. שנית, בחינה מדוקדקת תוכיח, כי אלו התוקפים היום את ועדת גולדסטון ואת הקרן החדשה עושים זאת למעשה בשל תוצאות ומסקנות הוועדה הרבה יותר מאשר בשל עצם קיומה או התנהלותה (למותר לשער כי אם המסקנות היו יותר אוהדות לישראל, גם התגובות בישראל היו אוהדות כלפי הוועדה). אבל אם הוועדה מותקפת בעיקר בשל מסקנותיה, והטענה היא שארגוני הקרן החדשה הם אלו שתרמו לגיבושן של מסקנות אלה, הרי שלוגית אי אפשר לטעון כי ארגוני הקרן שתפו פעולה עם ועדה עוינת כאשר אותה "עוינות" לא אפיינה את הוועדה מלכתחילה. במילים אחרות, הקרן החדשה וארגוניה אינם מותקפים על מסירת מידע לוועדה "עוינת" דווקא, אלא על עצם מסירת מידע התורם לחקירה העומדת נגד המדינה ו/או מי מקברניטיה, יהיו הגוף החוקר ונטיותיו אשר יהיו.


אבל מה פסול יש במסירת מידע מן הסוג האמור? אלו המתנגדים להעברת המידע ורואים בו "בגידה" או "הלשנה" מערערים למעשה על הדמוקרטיה בשני מובנים. המובן הראשון נוגע לחופש או לזכות להעביר ביקורת, בעיקר על הממשלה וזרועותיה. ניכר כי לרוחב הקשת הפוליטית – מליברמן ואלדד ועד ברק ווילנאי – כל ביקורת, מחאה או ערעור על מדיניותה של ממשלת ישראל ומעשיה, בעיקר בנושאים הקשורים בצה"ל, נתפסים אוטומטית כקריאת תגר על מדינת ישראל עצמה או על זכותה להתקיים, וממילא כבלתי לגיטימיים מטעמי "אי נאמנות", כביכול. אין דבר מופרך, מסוכן ואנטי-דמוקרטי מתופעה זו המזהה מדינה עם ממשלה, ושוללת את זכותם הבסיסית של האזרחים לחלוק על השלטונות, דפוסי התנהגותם ופעולותיהם, לרבות אלה הקשורים לענייני צבא וביטחון.


המובן השני בו מתגלה האופי האנטי-דמוקרטי של המתקפות על הקרן החדשה וארגוניה, נוגע למשמעותו של הליך הוגן ולחשיבות גילוי האמת. הליך הוגן, כמובן, איננו נוגע לתוצאות ההליך עצמן אלא לאופן שבו מגיעים אליהן; בכדי שהליך אכן יהיה הוגן ויתרום ככל האפשר לגילוי האמת, אין להניח מהן התוצאות הראויות מראש במנותק מההליך, לחפש כיצד להגיע אליהן ו"לתפור" הליך שאכן יניב אותן ושלפיכך יכונה "הליך הוגן". תחת זאת, יש לעצב הליך בו יתאפשר לכל הצדדים להישמע ולהציג ראיות באופן מלא וחופשי, לחלוק האחד על השני, לנמק את התנהגותו וכד’. בהאשמת ועדת גולדסטון וארגוני הקרן החדשה ב"הכפשה" מניחים התוקפים אותם כי צה"ל וישראל לא פשעו, דהיינו, הם מניחים מהן התוצאות מראש ללא שום הליך הוגן של בדיקה (ואף דוחים הליך שכזה), ותוקפים את ההליך שאינו תואם את רצונותיהם. אגב, גם אלו התומכים בבדיקה פנים ישראלית מצדיקים זאת באמירה כי בדיקה שכזו תזכה לכאורה את ישראל מן האשמות שדבקו בה – שוב, התוצאות נקבעות מראש ותרים אחר ההליך שיניב אותן. הדבר דומה לאותה בדיחת מערבונים האומרת: "קודם נערוך לך משפט צדק, ואחר כך נוציא אותך להורג". שוב חשוב להדגיש כי ישראל עצמה היתה זו שסירבה לשתף פעולה עם הוועדה, כך שאל לו לאיש להלין עתה על מסקנותיה כאילו נבעו מהליך בלתי הוגן לו ישראל לא היתה שותפה. דווקא הארגונים הישראליים המותקפים עתה היו אלו שתרמו להגינותה של הוועדה בעצם שיתוף הפעולה אתה למען ההגעה אל האמת, במקום להניח אותה מראש, ללא בדיקה.


מן הנ"ל עולה, אם כך, כי גם בהוקעת מוסדות המדינה או מי מחבריהם בגין התנהלות בלתי ראויה ואף פושעת אין כל רע. יתרה מכך, הוקעה שכזו לא רק שאינה אנטי-ישראלית או עוינת, היא דווקא עשויה להציג אותנו כחברה שבתוכה נשמעים גם קולות שפויים של צדק, שלום ודמוקרטיה. אבל את אם תרצו, עיתונאי החצר ושותפיהם לא מעניינות האמת והדמוקרטיה, אלא הצדקת המדינה והאומה בכל מחיר, מה שמזכיר חברות ומשטרים מאד מסויימים שפרחו באירופה בין שתי מלחמות העולם. כך, טורחים אלו לערוך דה-הומניזציה מן הסוג הבזוי והנמוך ביותר כאשר הם "מסבירים" כי "סייעני גולדסטון" אינם אלא "ארגוני שמאל קיצוני אנטי-ציוניים". מעבר לשקר שבדברים האלה, שכל מטרתו היא דה-לגיטימציה למבקר במקום התמודדות עם הביקורת עצמה, הרי שמותר (אף ראוי!)  להיות אנטי-ציוני: זהו חלק אינטגרלי משיח דמוקרטי חיוני ואמיתי.


ארגוני זכויות האדם בישראל עוסקים בתיעוד ובדיווח, וככאלה מציגים בפנינו כבמראה את דמותה של החברה שבה אנו חיים. במקום להתמודד כראוי עם הדמות הכעורה המשתקפת במראה זו ולשנותה, מעדיפים הכספיתים והשובלים למיניהם לשבור את המראה עצמה. סופה של התנהלות זו כסופו של דוריאן גריי בספרו הנודע של אוסקר ויילד, דהיינו, הרס החברה עצמה. כאן נכנס תפקידם של הגופים הפוליטיים: לתרגם את הביקורת למעשה ולהפוך את החברה שלנו לראויה לחיי אדם.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. בטטה הגיב:

    אם נשווה את החברה הישראלית למצרך מזון קלוקל היינו אומרים שזה "לא ראוי למאכל אדם" והייתי מוסיף גם לא לחתולי הרחוב.

  2. עודד אפרתי הגיב:

    לפי ההיגיון של בן כספית
    אופוזיציה באיראן שמוסרת אינפורמציה לא לגיטימית ולא אמינה
    תנועת ההתנגדות בצרפת( הרזיסטנס) תנועת טרור
    הלחי, האצל
    את "גיבורי" הפרשה היה לגיטימי להוציא להורג (ממומנים ע"י מעצמה זרה)

    שיתוף פעולה עם האו"ם בכל מקום בעולם(איראן, סודאן, בוסניה)==סיוע לגורם עוין

  3. הגיון ברזל הגיב:

    ראשית ועדת גולדסטון קיבלה מנדט ברור מאד – לחקור את פשעי המלחמה של ישראל. אחרי זה לטעון שזו ועדה אוביקטיבית זו שפה אורווליאנית במיטבה.(מה שלא מפתיע באתר זה). ענין זה לבדו שומט את הקרקע מתחת לגבוב ההבלים של כסיף.ובאשר לבגידה או לא – האנשים ההגונים לא יתנגדו להבעת דעות כנגד מדינת ישראל כולל ערעור על עצם קיומה. אדם הגון יחשוב שמי שסבור כך הוא או טפש גמור או רשע גמור וקרוב לודאי שניהם גם יחד. לשמחת הכותבים באתר בישראל זה אינו בסיס לסתימת הפה. זה ברור לחלוטין כי ישראל היא דמוקרטיה למרות דברי השמאל החום. לעומת זאת פעילות אקטיבית כנגד המדינה ו/או כנגד הליגיטימיות של קיומה היא באופן הבולט ביותר בגידה על פי החוק הפלילי ובודאי עפ"י המוסר (שצריך לציין שאין קשר בינו לבין הכותבים באתר).לכן מי שמספק מידע ובודאי כשזה מידע שיקרי לועדה שכל תכלית הקמתה היא ערעור זכותה של שראל להתקיים עושה מעשה של בגידה.למזלם של הקוויזלינגים ותומכי הלורד או האו בישראל המדינה הפשיסטית, לא דמוקרטית, חסרת זכויות האדם, ומבצעת פשעי המלחמה סבלנית אפילו כלפי בוגדים. מה שמוכיח כמובן שהיא פשיסטית..וגו’.
    יום טוב לצדקנים.

  4. ASHER FROHLICH הגיב:

    ההתקפות ה"רכות" על הזכויות הדמוקרטיות,חופש הדיבור,המחאה,הכתיבה,הבעת דעה שונה,המלוות בצעדים חמורים ובוטיםיותר כמו הגשת תביעות,מעצרים,גירושים ועוד,תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשות המדינה,הן הכנות מוקדמות לדכוי התארגנות ויציאה למאבקים של כוחות השלום,ושפיות וההגנה של האינטרסים של מעמד העובדים.
    יש לראות התקפות אלה לא רק כפגיעה "מקרית" בזכויות הדמוקרטיים,אלא כחלק מהתארגנות הכוחות הריאקציוניים לעתיד לבוא.

  5. להגיון ברזל הגיב:

    אתה כותב:"…לכן מי שמספק מידע ובודאי כשזה מידע שיקרי לועדה שכל תכלית הקמתה היא ערעור זכותה של שראל להתקיים עושה מעשה של בגידה.".
    א.מי אמר לך שזה מידע שיקרי? מה,היית חבר בועדה? עברת על כל ההודעות והעדויות?כלומר,"נדמה" לך שזה כך.אך חובה עליך גם להוכיח זאת…בקיצור,לא רציני.
    ב.תכלית הקמת העדה איננה ערעור על קיומה של ישראל,כי אם בדיקת עובדות,עדויות ונתונים.מטרתה היא תיקון שגיאות,ונסיון לחוות דיעה אוביקטיבית לגבי טענות לכאורה לפשעי מלחמה שבוצעו במבצע עופרת יצוקה,למצוא אשמים,להטיל אחריות ואף לענוש במידת הצורך.
    ג.שיתוף פעולה עם ועדה זו הינו חובה קדושה,ממש כשם שחובתך לשתף פעולה עם כל חוקר מטעם הרשויות (והאו"מ הינו רשות ועוד איך) הבא לבדוק עשיה ספציפית,אליה אתה קשור ולחקרה.כלומר חובה עליך לדאוג שהאמת תראה ע"מ שהצדק יעשה בעדות ענינית,ישרה,חסרת פניות המבוססת על עובדות.
    ד.מכאן שהטלת דופי בגידה במי שבא לבצע חובה אזרחית ומוסרית,יש בה יותר מהשמצה בלבד,אלא גם איום ברור ורצון עז ומוכח להשפיע על עצם שיקול הדעת של הועדה החוקרת ולהטיל מורא על בעלי העדות ולשבש נוהלי חקירה ומשפט והיה וידרש לקיימם.משמע: עבירה פלילית לכל דבר.
    ציפור בודד.
     

הגיבו להגיון ברזל

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים