הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-11 בפברואר, 2010 12 תגובות

לפני ימים ספורים הייתי באירוע בו נוכח גם אחד משרי ממשלת ישראל. התפתחה בינינו שיחה בה הוא הפתיע אותי באמירות רדיקליות יחסית למפלגה ולממשלה בהן הוא חבר. לדבריו ישראל נמצאת במדרון חלקלק בדרך לפשיזם, ההתקפות הפראיות על הקרן החדשה לישראל הוא אחד הסימנים לכך. לדבריו הגנרלים המכהנים במשרות פוליטיות, בעיקר שרים, מהווים סכנה והנזק שהם גרמו וגורמים הוא בל ישוער. שאלתי אם מותר לי לצטט אותו, לא כעת, ענה, אם לא יחול שינוי לטובה, הוסיף, הוא מתכנן מעשה פוליטי משמעותי בעוד מספר חודשים. נחכה.


ההסתערות התקשורתית והפוליטית על הקרן החדשה לישראל בכלל וארגוני זכויות האדם שמצוטטים בדו"ח גולדסטון בפרט, מזכירים את הימים האפלים של הסנאטור האמריקאי ג’וזף מקארתי שבשנות ה-50 של המאה ה-20 עמד בראש ועדת החקירה של הסנאט וראה בכל מקום סוכנים סובייטיים.

שני עיתונאי מעריב, בן כספית ובן דרור ימיני, צמד מקארתיסטי שמתמחה בהסתה נגד השמאל הישראלי, פתחו לאחרונה בציד מכשפות נגד ארגוני זכויות אדם, כמו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, בצלם, שוברים שתיקה, עדאלה, ועוד והאשימו אותם בלא פחות מאשר במטרה לחסל את ישראל. כל זאת, משום שהסכימו להעיד על פשעי המלחמה של ישראל בפני ועדת גולדסטון שהאו"ם מינה כדי לחקור את המלחמה בעזה.


להסתה העיתונאית היו מיד תגובות שרשרת בדמות דיון בכנסת והקמת ועדה שתחקור את מימונם של ארגוני זכויות האדם. המקרתיזם בעיתונות ובכנסת פועלים בשילוב זרועות.


על פי משנתם של עיתונאים אלה, מסירת מידע לגורמי חוץ על פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם בישראל, משולה לבגידה. לשיטתם, מי שאינו ציוני או לא מקבל את ההגדרה של מדינת ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית" רוצה לחסל את ישראל.


מה שעיתונאים אלה לא מבינים הוא, כי ארגוני זכויות אדם מחויבים קודם כל לשמירה על זכויות אדם, ומחויבות זו אינה נעצרת בגבולות המדינה בה הם פועלים. אנשי זכויות האדם הם משפחה על לאומית, ואין לאף מדינה חסינות בפני ביקורת בתחום זה. המאבק על זכויות אדם חוצה גבולות לאומים וגיאוגרפיים.


שוחרי זכויות אדם, משעה שהם ניצבים בפני הפרות בוטות עד כד ביצוע פשעי מלחמה שמבצעת הממשלה במדינה בה הם פועלים, תפקידם להזעיק שמיים וארץ, במדינה ומחוצה לה, למען עצירת הפשעים. הפרות זכויות אדם ופשעי מלחמה אינם "עניין פנימי" של מדינה. מכאן אנו למדים, כי שיתוף פעולה עם ועדת גולדסטון ודומיה, מצד ארגוני זכויות אדם בישראל מובנית לתוך תפקידם, היא צרובה בד.נ.א של עקרונותיהם.


האם התנגדותי לציונות כפי שהיא מגולמת ומתפרשת על ידי כל ממשלות ישראל ומרבית המפלגות הישראליות, בעיקר ב- 42 שנות הכיבוש, או התנגדותי להגדרת המדינה כ"יהודית ודמוקרטית", פירושן שאני בעד חיסול המדינה? בוודאי שלא.


הפירוש הוא כי אני רוצה בסיום הכיבוש וביצירת מדינה דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה. שהרי משעה שהחוק הישראלי ממקם את היהודי לפני הדמוקרטי, הוא מעגן את האפליה כלפי הלא יהודים, כפי שאכן מתרחש בישראל מיום הקמתה. לא הרוב היהודי מפריע לי, אלא האפליה כלפי המיעוט. מדינת כל אזרחיה הוא תנאי בסיסי, לא יחידי, למימוש שוויון זכויות מלא גם למיעוט.


השקרן


עו"ד אלן דרשוביץ, פרקליט יהודי אמריקאי מצליח ופרופסור למשפטים באוניברסיטת הרווארד, מגויס כולו למען ישראל. לפני ימים ספורים שודר בערוץ הטלביזיה הממלכתי, במסגרת התכנית "הסיפור האמיתי", הסרט "מוצב הדמוקרטיה". מדובר בסרט תעמולה דובר אנגלית בכיכובו של הפרקליט אלן דרשוביץ המציג את ישראל ככלה כלילת השלמות.


זהו סרט עשוי היטב ומיועד לקהל אמריקאי, רצוי כזה שלא מכיר את ישראל ולא מתמצה בעובדות. אכן, מי שחסר כל מידע על ישראל ייסחף עם הסרט ויהפוך ללא ספק לאוהד ישראל מושבע. יש רק פגם קטן: הסיפור אינו אמיתי וישראל רחוקה מלהיות מוצב הדמוקרטיה.


אלן דרשוביץ אינו אידיוט. הוא מכיר את העובדות, מתעלם מהן, משקר במצח נחושה, וברור שהתמונה המתקבלת היא סיפור מזויף.


מספר דוגמאות:


דרשוביץ שואל את קהל שומעיו "ישראל היא מדינת אפרטהייד? סעודיה היא מדינת אפרטהייד כלפי נשים אומר דרשוביץ (באשר לסעודיה אין לי מחלוקת). אבל ישראל? שם נהנים הערבים מכל הזכויות הדמוקרטיות.


דרשוביץ יודע כי בשטחים הכבושים מתקיימות שתי מערכות חוקים, אחת למתנחלים עם כל הזכויות, והשנייה, מערכת חוקים צבאיים מפלה, דכאנית ונעדרת זכויות, עבור הפלסטינים. כאשר שתי מערכות חוקים כאלה מתקיימות באותה טריטוריה, מדובר באפרטהייד. כך התנהל המשטר הגזעני בדרום אפריקה. דרשוביץ יודע זאת, אבל מספר לשומעיו שקרים.


דרשוביץ מספר כי הערבים בישראל נהנים מכל הזכויות, כולל זכויות קניין. יש לערבים שופט בבית המשפט העליון, נופת צופים. דרשוביץ יודע כי בישראל של הקו הירוק האזרחים הערבים מופלים לרעה בכל היבט של החיים. הוא יודע כי קניינם הקרקעי של האזרחים הערבים הופקע כדי להקים עליהם ישובים יהודים, כמו כרמיאל בגליל או חוות הבודדים למשפחות יהודיות על קרקע של בדואים בנגב.


הוא מספר כי הערבים בשטחים יכולים לעתור לבית המשפט העליון, אבל לא מספר כי 95 אחוזים מהעתירות נדחות וכי בית המשפט העליון נתן את גיבויו למרבית פשעי הכיבוש.


הסרט מתעלם מסוגיית ההתנחלויות ודרשוביץ יודע כי על פי החוק הבינלאומי, העברת אוכלוסיית העם הכובש לשטח הנכבש הינו פשע מלחמה.


דרשוביץ מראיין את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בנושא חומת האפרטהייד, גדר ההפרדה במינוח הרשמי, ושואל אותו, בראיון תעמולתי מבוים: בית המשפט הבינלאומי בהאג פסל את הגדר, האם צדק? וברק משיב: כמובן, אסור לבנות גדר פוליטית בשטח כבוש, אבל הגדר שישראל בנתה היא גדר ביטחונית וזה מותר. השניים משקרים. דרשוביץ וברק יודעים כי הגדר שישראל בנתה בשטחים הכבושים היא מדינית לא פחות משהיא ביטחונית, שהרי ישראל מכריזה מעל כל במה כי תוואי הגדר נועד להשאיר בישראל את גוש ההתנחלויות הגדול.


הסרט לא מדלג על נשק העל הישראלי בדבר הטחת האשמה של אנטישמיות בפניהם של מבקרי המדיניות הישראלית. שיטה מוכרת במטרה לסתום פיות.


דרשוביץ מציג את הסכסוך הישראלי פלסטיני והישראלי ערבי במונחים סטריאוטיפים של המערב הפרוע, שחור לבן, טובים מול רעים, הלבנים מול האינדיאנים. הישראלים נטלו את כל הצדק והפלסטינים את כל הרשע. המאבק הפלסטיני נגד הכיבוש מוצג כטרור ללא עילה, אין כיבוש, אין התנחלויות, אין אלף ויותר ילדים פלסטינים הרוגים מאש הצבא הישראלי, אין ענישה קולקטיבית, ואילו רק הפלסטינים היו נענים לישראל כבר מזמן היה שלום.


הסילופים בסרט רבים מספור, והצופה שאינו מכיר את העובדות מולך שולל בנקל.


דרשוביץ, שבארה"ב נישא על כנפי הלוחם למען זכויות אזרח, שוכח בהקשר הישראלי את כל העקרונות של החוקה האמריקאית, ומתייצב ללא שיור, כמטאפורה, לצדו של הקו קלוקס קלן הישראלי.


לא שלום, בקושי שופט


יצחק שמעוני הוא שופט בבית המשפט השלום בירושלים מאז 1993. למען הגילוי הנאות אזכיר כי בעבר כבר התעמתי עם שמעוני. לאחרונה שלחתי לו את המכתב הבא:


אל:                                                                        22 בינואר 2010


יצחק שמעוני


סגן נשיא בית משפט השלום


רחוב חשין 6


ירושלים 91156


הנדון: השייח ראיד סלאח שהורשע בהשתתפות


בהתפרעות ותקיפת שוטר כדי להכשילו–


גזר דינך מיום 13.1.2010


אם ננפה את כל המלל המיותר בתשעת עמודי גזר הדין שכתבת, נישאר עם הליבה, וממנה נלמד כי מה שהטריף את דעתך וגרם לך לגזור עליו תשעה חודשי מאסר הוא היריקה של השייח לעבר פרצופו של השוטר איתו התעמת בהפגנה בירושלים.


ליריקה יש גם תעריף, והשייח נקנס ב-7500 ₪ אותם יקבל השוטר כפיצוי.


זהו גזר דין גזעני של שופט יהודי גזען שאינו יכול לשאת את התמונה של ערבי יורק על יהודי. זהו כל הסיפור.


הגזענות מזדקרת כמגדל איפל כאשר אנו משווים את העונש שגזרת על השייח לעונשים שנגזרו על מתנחלים שהורשעו בעבירות חמורות בהרבה.


למשל: העונש שהוסכם בעסקת טעון על מתנחל, תלמיד ישיבה מיצהר, שנשך קצין מצבא הכיבוש, ניקב ג’יפ צבאי בסכין קפיצית והואשם, שים לב: הפרעה לעובד ציבור, חבלה ברכב, תקיפת עובד ציבור בנסיבות מחמירות, בריחה ממשמר חוקי והחזקת סכין שלא כדין. הנה העונש: שלושה חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות ו-5000 ₪ קנס. ("הארץ", 4 בינואר 2010). דוגמאות כאלו יש לרוב.


גזר הדין אפילו לא שווה יריקה.


גדעון ספירו


העתקים: הנשיאה ביניש, היועץ מזוז

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. קורא אנגלי הגיב:

    ב "מדרון החלקלק"…. נוסע לו בולדוזר ומיישר את השטח על תושביו …

    — קישור —

    אם תוך חודש חודשיים לא יכול שיפור יעשה מעשה פוליטי משמעותי…לאיזה "שיפור" הוא מתכוון? לחידוש ההפצצות מהאוויר?

  2. בטטה הגיב:

    נקווה שביום שני ה- 22.2.2010 קבוצתו של בן כספית תפסיד מה שיכניס אותו לדכאון עמוק ומוצדק.

  3. יובל הלפרין ליהודי תנכ"י הגיב:

    הם לא שמרו על שמם היהודי, אלא על שמם הכנעני.
    חלק גדול מהמקומות האלה ואחרים (בית שאן, בית שמש, ירושלים, ענתות, עכו, יפו, בני ברק, בית דגן) מופיעים, גם בתעודות חיצוניות ("כתבי המארות", "מכתבי אל עמארנה") וגם בתנ"ך, כערים כנעניות ואחרות.
    חלקם לא היו לעולם בשלטון יהודי (עד 48′), כמו אשקלון. אם כך אשקלון אינו "שם יהודי".

    תופעת השתמרות השם מעידה על כך שהתושבים החיים במקום חיו ברציפות היסטורית, ואיש לא גורש ואחר כך חזר (עד 48′).
    בית שאן נקראה (בתעודות כתובות!) במשך שנים "סקיתופוליס". העובדה שבמאה ה-7 פתאום בערבית קוראים לה "ביסאן", מוכיחה שאותם תושבים חיו בבית שאן והמשיכו לקרוא לה כך, והם הצאצאים של הכנענים, שאח"כ הפכו בני ישראל, אחר כך נוצרים ביזנטים, אח"כ ערבים מוסלמים.

  4. עוד על מי משקר הגיב:

    טענתך על איסור העברת אוכלוסיה לשטח כבוש היא עוד הוכחה ליושרך הרב.באופן פורמלי המלחמה בין ישראל לערבים שהתחילה ב-1948 לא נגמרה ולא היה גבול בין ישראל לערבים אלא קו הפסקת אש. יותר מכך, השטח היה בשליטת ירדן אשר ויתרה עליו לטובת מי שלא היה מעולם בעל האדמה. לכן ספק רב אם יש כאן כבוש כמובנו באמנת ז’נבה הרביעית. רק אדם לא ישר במיוחד יכול לקחת ענין שנוי במחלוקת כזה להציג אותו כעובדה מוגמרת ואחר כך לבנות עליו את התזה של פשע מלחמה. הבנתך המשפטית "המעולה" בולטת גם בקטע על השייח תומך הטרור. מילא שתמיד יוצא לך ולשכמותך להגן בחרוף נפש על אוהבי אדם כמו סאדם, אחמדיניגאד ראאד סלאח ושאר צדיקים אבל סתם לא להבחין בין מי שהורשע בפעם הראשונה (העברין המתנחל) לבין מי שמורשע כבר פעם שניה זו באמת חריפות שכל יוצאת גדר הרגיל. שבת שלום גדעון או בהתאם לאמונתך בזכויות אדם יום שישי שמח ותמשיך לשעשע אותנו בדימיונך הפורה יחד עם שאר השמאל החום.

  5. איתן לרנר הגיב:

    בדבר אחד כדאי לשנות סוף סוף את הטרמילנולוגיה .אלן דרשוביץ או כל אחד אחר המעוניין שישראל תישאר כפי שהיא כיום אינו פטריוט ואינו עושה למען ישראל כי ישראל תיעלם ותיחרב מפטריוטיזם מסוג זה .כדאי להתחיל לקרוא לילד בשמו:השמאל העקבי הוא הפטריוט האמיתי של ישראל שפויה עם חוסן אמיתי רוחני ופיזי , של מדינה עם שוויון זכויות לכל אזרחיה ושאינה מספחת שטחים כבושים דה פקטו ושולטת על עם אחר ללא זכויות. אנחנו משחקים לידייהם של כל דורשי רעת הארץ הזאת, אלו שניכסו לעצמם את הפטריוטיות והפכו אותנו לבוגדים.

  6. ניצן אביב הגיב:

    רק שבחים לגדעון ספירו האמיץ ללא חת.
    דברים כדורבנות!
    חזק ואמץ!

  7. ספר הזכרונות הגיב:

    גדעון ספירו אוהב לכתוב מכתבים לאנשי ציבור ובמשך השנים פורסמו מכתבים רבים שכתב לשופטי ישראל. בדרך כלל הרקע למכתב מתברר מהמכתב עצמו וגם כעבור זמן רב כמעט שלא צריך להוסיף הסברים. במקרים אחרים נחוצות הערות והארות. טוב יעשה גדעון אם יוציא לאור בהוצאה רצינית את כל או רוב המכתבים. האסופה תשקף את ההתנוונות של הרשות השופטת ושל עניין זכויות האדם שהיא אפוטרופטו יותר מהרבה סקירות מקצוניות (וגם יכניס תגמולים). אם בין הקוראים יש מו"ל רציני, אני מציע לו לגלות יוזמה. לספר יתרון נוסף. היות והפרסומים עברו את המבחן הפלילי, כלומר – לא ניסו להפליל את הכותב, הם יהוו אסמכתה למי שמבקשים לבקר את הרשות השופטת (השופט חשין אמר שצריך לנהוג כבוד במערכת זו, כלומר ללא תלות במעשיה, ומי שלא ישמע לו מסתכן בענישה נוסח סעודיה….) וחושש להיות מואשם בהעלבת שופט ר"ל. נמצא, הוצאה לאור של האסופה עונה לצרכים חשובים וטובה שעה אחת קודם. כמובן, מדובר באסופה זמנית של כתבן מכתבים אמיץ ובלתי נלאה.

  8. primakuku הגיב:

    בוודאי שביו"ש יש דין שונה מהדין הישראלי משום שהוא אינו מסופח לישראל .
    היות שהוא שטח מוחזק(בניגוד לשטח כבוש) הרי הדין שחל בו הוא הדין הצבאי.
    בכל מקום שישראל סיפחה אליה שטחים,כמו מזרח ירושליים והגולן,דין אחד לערבים וליהודים.
    הערבים למן הגעת שיבת היהודים למולדתם הביעו התנגדות לכך ופעלו לשם סיכול המזימה הציונית לריבונות בא"י -פרעות 1920,1929,1936 ו1947.
    בכל ניסיון של חלוקה והידברות ענו הערבים(אז הם עוד לא ידעו שהם פלסטינים) בלאו מוחלט.
    נכון שהציונים אינם לבנים כשלג אבל בטוח שגם הערבים לא ,אבל נגדם אין לך שום דבר רע להגיד.

  9. יהודי תנ"כי הגיב:

    אתה בטח לא נולדת בארץ אז אתה אולי לא היית לפני הערבים בארץ-ישראל, אני ועוד הרבה כמותי נמצאים דורות רבים בארץ עוד לפני שהערבים החליטו להגר לכאן ממצרים, ירדן וסוריה בזמן המנדט הבריטי.
    רוב הכפרים הערבים בגליל הוקמו על ישובים יהודיים, אני אתן לך מספר כפרים עם שמם היהודי העתיק.
    -שפרעם (שופר-עם)
    -סח’נין (סכנין)
    -ג’נין (עין גנים)
    -חלחול
    -מרר (מעריה)
    -בית ג’ן (בית דגן)
    -כפר מנדא (כפר מנדי)
    -פקיעין
    -מג’דל כרום (בית הכרם)
    -כפר יאסיף (כפר יוסף, חוסה)
    -ענאתא (ענתות עיר הכוהנים)
    -תוקוע (תקוע)
    -נצרת
    -כאבול (כבול)
    -סאג’ור (שזור)
    -כפר קנא
    -ג’ש (גוש חלב)
    -עלמא
    -אעבלין (אבליים)
    -אכסאל (כסלות תבור)
    -שעב (שאב)
    -עילבון (עיילבו)
    -בירעם (ברעם)
    -דבורייה (דברתא)
    -עוספיא (חוסיפה)
    -עראבה (ערב)

    אלה רק חלק מהכפרים הערבים שנבנו על חורבות של ישובים יהודים, תחשוב שנית מי הם המתנחלים והכובשים האמיתיים בארץ-ישראל.
    כדאי לכם לפרסם את תגובתי, זו האמת.

  10. דרור בל"ד הגיב:

    גם תגובות המביעות רק הבעת תודה ותמיכה בכותב מצאתם לנכון לצנזר?

    אנסה שנית: תודה לגדעון ספירו על מאמרו החשוב. הערה אחת: נכתב: "מה שעיתונאים אלה לא מבינים הוא…" ובהמשך: "אלן דרשוביץ אינו אידיוט. הוא מכיר את העובדות, מתעלם מהן, משקר במצח נחושה…".

    גם בן כספית אינו אדיוט.

  11. רמי יובל הגיב:

    תגובה לדברי ה"יהודי תנ"כי":
    אכן ישובים רבים שמרו על שמותיהם העתיקים מתקופת התנ"ך והמשנה, והסיבה היא שתושביהם הנכחיים, אותם פלסטינים שאתה מנסה לטרנספר, צאצאים רחוקים ליהודים הקדמונים. ארכיאולוגים וההיסטוריונים יודעים להסביר כי אם במהלך כיבוש של ארץ או אזור גורשו תושביו והמקום יושב מחדש בידי המעצמה הכובשת, רב הסיכוי שהשם הקודם יעלם ושם חדש יחליפו. כך קרה לשכם שהיתה לנאפוליס שם ששובש ברבות הימים לנבלוס ולעוד מקומות עתיקים רבים. שימור השם הוא אידיקציה – לאו דווקא הוכחה מוחלטת – לשימור הגנום ואכן רבים וטובים טענו שהפלסטינים, בעיקר בגליל ובשומרון, הם צאצאי היהודים שלא גורשו מהארץ על ידי הרומאים. בין אלו שזו דעתם נמנים יצחק בן צבי וחברו דוד גרין, בלקינד (נשכח ממני שמו הפרטי) ודב ברוכוב.

    גם הכובש הישראלי שמחק מעל פני האדמה מאות כפרים פלסטינים עתיקים הושפע מתובנה זו של אנשי המדע ונהג בערמה בשמרו את שמות הכפרים באמצעות שמות עבריים חדשים, והדוגמאות רבות מספור.

    לעומת זאת היהודים האשכנזים הם בחלקם או ברובם צאצאי עם הכוזרים שהתגייר וחלקם האחר הם טורקים ואחרים שהתגיירו וספק אם יש בהם ולו ניצוץ של היהודים הקדמונים.

    באים אפוא יהודים גרים (שאין להטיל ספק ביהדותם כמובן והרי "שילמו" עליה מחיר כה גדול) ומגרשים את היהודים הקדמונים, שאכן המירו את דתם תחילה לנצרות ואחר כך לאיסלם, כמנהג כל האוכלוסיות הנכבשות (האינדונזים שהתאסלמו, הפחליפינים שהתנצרו, האפריקנים שהתנצרו, האפרואמריקנים שהתנצרו וכמעט כל העולם), אבל הם בעלי הארץ במלוא מובן המילה הרבה לפני הפלישה הכוזרוטורקית של חובבי ציון.

  12. סהר שאולי הגיב:

    ספירו – חזק ואמץ על הנחישות והאומץ. היה קשה לתאר את דבריך לשופט במילים טובות יותר.

הגיבו לprimakuku

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים