הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בפברואר, 2010 4 תגובות

התיפוף המונוטוני של הפגנות יום ו’ נגד ההתנחלות הפרועה בשייח’ ג’ראח מתפוגג ונשכח, כעוד אומללות של אנשים שרכושם נישדד לאור היום, ואי השפיות של תרועות הגזל הופכת לנורמטיבית, כאשר כוחות השיטור של השלטונות,  הם שנותנים יד למעשה הנבלה הזה. ריקודי הפרע של ביריונים-מנשלים בסילואן, מחזה מבעית ומטורף למדי, רב- שנים,  הופכים אף הם לנורמטיביים, עם הכשרת "בית יהונתן" על ידי שר הפנים. ברוב כשרון ויעילות היצליחו "מסבירים" של משרד החוץ, להלבין את טבח האזרחים בעזה, ודומה שדו"ח גולדסטון מתפוגג ברגעים אלה, נישכח בחיבוקים שהמטיר על הצמרת הישראלית  סילוויו ברלוסקוני ברוב חן של מאהב איטלקי, שהעתיר שבחים על לא כלום, והרי אפילו חן של עלמה ברה אין בברנשים הללו.

יש להודות, היתה כאן מערכה שהסתיימה בהפסד ידוע מראש, מערכה שבה כל גילוי של אי נחת מהויית החיים בישראל, מהתבהמות השיח הציבורי, מהשחיתות, מהעובדה שישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם בה מחירי מוצרי היסוד והדיור עולים והשכר יורד (בניגוד לירידת המחירים המסיבית ולמדיניות ההרחבה הפיסקלית עקב המשבר הכלכלי במדינות אחרות), כל גילוי של ניכור שואף חיים ורעננות ביחס למה שמתרחש סביבנו, הוקע כאנטישמיות. יש לקרוא לילד בשמו: כן, היה כאן בולדוזר: בולדוזר עזה, בולדוזר המשטרה בשייח’ ג’ראח, בולדוזר ליברמן כנגד העולם ואשתו, בולדוזר ההוקעה המתוזמרת היטב של כל מחאה בארץ ובעולם כנגד הסאוב המוסרי האיום הזה, כשנאת ישראל לשמה.


מה מאפשר זאת, את אותה פשיזצייה חסרת תקדים של המציאות הישראלית וחנק כל תודעת חופש-שלום-צדק, בה, כמקובל במדינות טוטליטריות, נישאר רק לדון בטריבייה, בתוכניות זבל במדיה ובריגושי הנאות קטנות שהחיים מזמנים, תוך רידוד ודעיכת הדיון סביב שאלות היסוד בחיינו?


לא רק הבולדוזר הוא שהופעל. שנת 2009 בניגוד לתחזיות התחלתיות של בנק ישראל, הסתיימה במדדים המראים על שגשוג כלכלי. אף שנת 2008 היתה שנת שגשוג. מפליא אמנם כיצד שגשוג זה, פעל את פעילותו לשתק את אי הנחת, שכן הוא היה רק נחלתה של שכבה אוליגארכית קטנה, וכלל לא פעפע ל-85% מאוכלוסיית ישראל. אלא שהציבור אמון להזדהות עם המצליחים והמשגשגים, נישאר שרוי בחלומות על הצלחות ותקוות שלעולם לא יתממשו, ברוח "כוכב נולד" – קומץ מצליחים מקנים את התחושה למליונים הנישארים בצד האפל של הירח, שהעושר והאושר בפתח.


והרי מהי אותה סגולת יציבות מופלאה של המשק הישראלי נוכח המשבר בעולם, בה משתבחים בכנסי קיסריה, אם  לא שמירתם של מליונים בישראל בצד האפל של הירח? למשל: קיצוץ של 10% בתקציב הביטוח הלאומי על ידי נתניהו בזמנו כשר האוצר, הביא לירידה לא פרופורציונית של עשרות אחוזים בקצבאות (אין לדעת לאן הלכה יתרת הכסף). למשל: בארה"ב הקלו במשכנתות, ואילו בישראל – זרקו אנשים לרחוב. במערב – הבנקים העניקו אשראי נירחב ואילו בישראל 80% מהפונים לאשראי בנקאי נידחים ונאלצים ללוות בריבית קצוצה בשוק האפור, מה שמכניס עסקים רבים לטורים גבוהים, ותכופות לאי יושר עסקי, על מנת לעמוד בתשלומי הריבית. למשל: אי השקעה בתשתיות ובשיפור איכות המערכות בישראל: זאת החל משיבוש התעבורה בפקקים חסרי תקדים בעולם (בהעדר רכבת תחתית ורכבת קלה), המשך במערכת חינוך כושלת, טימטום הציבור והסחת דעתו בכתבות ותוכניות זבל במדיה התקשורתית וכלה בבירוקרטיה שוחקת, מעובה ומסואבת וכשלים קריטיים בתחום האירגון, הלוגיסטיקה והתאום הבין-יחידתי במלחמות ישראל.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. גרשון נוימן הגיב:

    יש פה תחושה קלה של סיסמאות לא מבוססות. יש לך איזשהו בדל של נתון שמראה שבישראל נזרקו ב-2009 יותר אנשים לרחוב מאשר, למשל, ב-2004?

  2. מ.ש. הגיב:

    מחירי הדירות ושכר הדירה גבוהים ב-2009 בעשרות אם לא מאות אחוזים מאשר בשנת 2004. מאידך קיצבאות הרווחה ירדו. השכר כמעט לא עלה מאז, חרף ההתיקרויות.

  3. ציפור בודד הגיב:

    למקרא המאמר הנוקב הזה בפשטותו הבלתי מתלהמת, עולה שאלה אחת נוקבת.לאן כל זה מוליך?
    הצלחות הממסד הישראלי המושחת,שגשוגה של כלכלת האוליגרכים,התעצמות אחיזתם בשלטון והגדלת הפערים החברתיים/כלכליים/תרבותיים מוליכה לאן שהוא,הלא כן?
    ועוד שאלה למיכאל,הרי יש כאן גם שכבה (די צרה אומנם) של כאלה הנהנים מהמצב (בוא נקרא להם משרתי האוליגרכיה: צמרת הצבא והמשטרה, פוליטיקאים,מנכ"לים,עצמאים בכירים ועוד),מתי לדעתך תחול אם בכלל התפקחותם? שהרי השלטון המושחת נשען עליהם ואינו יכול למעשה בלעדיהם.
    בתגובה אחרת כאן באתר,אתה משווה את התקופה עכשיו לימיו של פומפיוס (אימפריאליזם ישיר),כלומר קציני צבא רומי המקבלים בעלות על אחוזות מקומיות…איך זה עתיד להתפתח כאן לדעתך,או שמא זה כבר מה שמתרחש?

  4. נועם, קסמבה הגיב:

    איבדת אותי ב"תיפוף מונוטוני".

הגיבו לגרשון נוימן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים