הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 במרץ, 2010 10 תגובות

אני חייב בגילוי נאות. יש לי יחס מיוחד למשפחת הבמאי של הסרט. הייתי מורה של אמו, מֶרִי. הכנתי אותה לבחינות הבגרות בתנ"ך, ספרות עברית, לשון עברית והיסטוריה. נכון שזה היה לפני יותר מארבעים שנה, אך קשה לשכוח את דמותה של מֶרִי הנערה-תלמידה. זו חוויה לכל מורה לזכות בתלמידה כמו מֶרִי. במרוצת הזמן עקבתי אחר התקדמותה בעבודתה בסמינר למורים בבית ברל, בתפקידה הנוכחי כמנהלת בית הספר הדמוקרטי ביפו ובפעילויותיה הציבוריות. אשה ואם המקדישה רבות להקמת גשר של דו-קיום בין יהודים לערבים.


הצטערתי שעג’מי לא זכה. הצטערתי עוד יותר כשקראתי באתרי האינטרנט מאמרים של כותבים המגלים שמחה רבה על כך שהסרט לא זכה, ומשחררים אנחת רווחה של השתחררות מ"עולו של הפרס".

מספר ימים לפני אירוע האוסקר בהוליווד, בשכונה שבה מתרחש הסרט, התחולל סרט אמיתי מחיי השכונה. חלק מכוכבי הסרט הם בני משפחתו של הבמאי, ילדיה של האם מֶרִי. אלא שהפעם הם השתתפו בסרט בעל-כורחם. את מלאכת התסריטאות והבימוי נטלו שוטרי משטרת יפו ומפקדיה.


מול ביתו של בנה, מהנדס התעשיה והניהול ג’ריס קובטי, אחיו של הבמאי הידוע כאדם שקט, אזקה המשטרה באזיקים שני ילדים ודרשה מהם לעמוד עם פניהם לקיר. הילדים נשאלו שאלות על ידי השוטרים. כל תשובה שלא לא נראתה לשוטרים זיכתה את הילדים בסטירות לחי,   בעודם אזוקים ופניהם לקיר.


אני חוזר ומדגיש: למשטרה מותר שלא להאמין לגרסת הילדים שנתפסו עת כרו קבר לכלבם האהוב. מותר למשטרה לחשוד בילדים שכרו בור למטרות פליליות כמו הסתרת סמים. אסור לשוטרים,  ולשוטרת שהיתה במקום, להכות את הילדים ולאזוק אותם.


ילדים יש לחקור רק כאשר החוקר הוא חוקר נוער. לא משפילים אותם בפרהסיה בסטירות לחי.


אני מבין ללבו של הבמאי שאף אחיו נאזק באזיקים. כל אשמתו היתה בגילוי אזרחות נאותה, כאשר הוא ביקש להבהיר לשוטרים שאין מדובר בילדים עבריינים. כאשר ניגש האח השני, האמן טוני קובטי, לברר מדוע אחיו נאזק באזיקים זכה אף הוא למנות גדושות של ריסוס בגז פלפל מידי השוטרים שמיהרו לאזוק אותו. כשג’ריס התמוטט הוא קיבל מנה נוספת של גז פלפל, בתוספת אלימות מילולית בעלת גוון גזעני ומיני, וזאת כולל אלימות פיזית שכללה בעיטות.


בקשתו של המהנדס להגיע לשירותים הותנתה בחיפוש בעירום מלא, ואמנם הוא נלקח לשירותים והופשט מבגדיו, ורק אז ניתן לו להיכנס לתא השירותים.


הצטערתי שעג’מי לא זכה בפרס. הצטערתי למשמע ההכרזה של הבמאי: "אני לא מייצג מדינה שאינה מייצגת אותי". אני רק יכול להבין את סערת הנפש שבה הוא היה נתון. אני מבין את תחושת הניכור של תושב עג’מי, שהמדינה התנכלה לשכונתו במשך ששים שנה, וקינחה בקינוחי אלימות מזוויעה את שני אחיו, אזרחים שקטים ושומרי חוק, שללא עוול ה"משטרה פירקה להם את הצורה".


אני מצטער על כך שהתקשורת האירה את הנושא עם כמויות לא מבוטלות של שמחה לאיד. באמת הצטערתי על שהסרט לא זכה בפרס.  


מכל כותבי המאמרים ששיחררו אנחת רווחה על כך שהסרט לא זכה  אני מבקש שיעשו חשבון נפש: כיצד הגענו למצב הזה, שבשכונתו של האמן הורסים בתים ומגרשים דיירים שחיו בבתים למעלה מששים שנה. הם שילמו ארנונה, גידלו ילדים ונכדים, אבל מול יצרים נדל"ניים המבקשים לגרוף שלמונים הם עומדים חסרי אונים.
 
מכל כותבי המאמרים, שיכורי השמחה לאידו של הבמאי, ומכולנו, אני מבקש לעשות חשבון נפש: כיצד נתנו יד לכך, שתוכניות הבניה בלבה של שכונת מגוריו של קובטי, מאשרות נישול אוכלוסיה שגרה בה למעלה מששים שנה ובניית דירות רק למי שאינם ערבים. מי שאישר את תוכנית המתאר השולחת מכתבי פינוי לתושבים ערבים שחיים בשכונה יותר מששים שנה החליט להצית להבה של שנאה וניכור. מי שאישר תוכנית מתאר – שעל חורבות בית הרוס יוקם בנין רק לא לערבים –  החליט בשביל במאי הסרט, בן השכונה, שהמדינה אינה מייצגת אותו והוא לא יכול לייצגה. מבחינתי, הבמאי קיבל את הפרס של אמן הנאמן לערכיו. מבחינתי, האם מֶרִי, בעלה וילדיה, קיבלו את הפרס של משפחה למופת ולחיים של נתינה לסביבה ולחברה שבה הם חיים.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. מענין הגיב:

    הכותב לא הבין כנראה שסרט צריך לזכות בפרס בגלל שהוא טוב ולא בגלל שהיוצר שלו "מסכן". הרבה שאלות יש לך מר קלינסקי אבל תרשה גם לי לשאול: איך קורה שהערבים אף פעם לא אשמים, איך קורה שהם פותחים במלחמה בשנת 1947 אבל ישראל אשמה באסון שקרה להם, איך קורה שמציעים להם מדינה חמש פעמים בכל פעם הם דוחים את ההצעה ובכל זאת ישראל אשמה שאין מדינה פלשתינית ושהכבוש עדין איתנו, איך קורה שהם פותחים במרד לאומני תחת סיסמאות להשמדת ישראל והמשטרה אשמה שנהרגו פורעים (ובענין הזה עזר להם שופט טפש שאין לו גם היום מושג מה קרה בשנת 2000),איך קורה שהערבים אף פעם אבל אף פעם לא גונבים לא תוקפים שוטרים ולא מתפרעים אבל נטפלים דוקא אליהם גם כשבחלק מהמקרים השוטרים "הגזענים" הם ערבים בעצמם. ושיהיה למר קובטי הצלחה בסרט הבא שקרוב לודאי גם הוא ימומן ע"י מדינה שלא מיצגת אותו

  2. מילים כדורבנות הגיב:

    בלי קשר לימין ושמאל האלימות המשטרתית חסרת האבחנה נהפכת למכת מדינה.עם כל הקושי שבדבר אני מקווה שבאתר הזה יתבטאו נגד האלימות המשטרתית גם כשהיא מופנית נגד מפגיני הימין.בנושא הזה אני חושש שכולם באותה ביצה.

  3. ג.ש.ירושלים הגיב:

    ששמעתי לראשונה את דברי הבמאי בערץ 2:
    "אני לא מייצג מדינה שאינה מייצגת אותי".
    שאלתי את עצמי מדוע אומר דברים כל-כך כואבים
    יחד עם זאת לא הסתפקתי רק במשפט זה ואם ערוץ 2 המכובד היה ממשיך לשאול מדוע אומר כבודו דברים כואבים כלפי המדינה הייתי לפחות מסתפק במינמום של אוביקיביות של ערוץ 2.
    אך מנסיוני אני מודע לכך שתקשרות שיש לה מגמה
    כלשהי היא מאד מומחית בגישה הסלקטיבית.
    לכן לא אתפלא שרוב הציבור היה משוכנע שהנה
    עוד אחד שהוא שונא מדינת-ישראל.
    אבל עפ"י הכתבה המעולה של כותב הכתבה יש
    לנו תמונה ברורה.
    מה שאומר שאסור לנו להסיק מסקנות מידיות
    ולחשוב שהגענו למסקנה הנכונה.

  4. לא ברור לי למה הוא מבקש כסף ממדינה שהוא לא רוצה לייצג הגיב:

    SORRY, אבל אין לי שום כבוד לאדם שבשביל כסף מוכן לעשות שקר בנפשו.

    במדינת ישראל הדמוקרטית (לא כמו במדינות אחרות באזור המייצגות אותו ואת דומיו) הוא יוכל כמובן להמשיך ולביים סרטים כאוות נפשו, אבל מעתה ואילך הוא יצטרך לעשות זאת על חשבונו, ועל חשבונו בלבד.

  5. תגובה לאלמוני בשם "מענין" הגיב:

    לאלמוני בשם "מענין" שלום

    אני לא עסקתי בנושא ההסטוריה של הסכסוך. העליתי רק בעיות נקודתיות :
    1)למשטרה יש רשות לא להאמין לגרסת הילדים.
    אבל אסור לה לאזוק ילדים ולהכותם בפרהסיה .
    2) יש חוק שנחקק בכנסת שקטין בן 12 נחקר רק על ידי חוקר נוער.
    3)למשטרה מותר לא לקבל את גרסת המבוגרים שטענו כי נקבר במקום כלב.
    4) אסור היה למשטרה להכות את שני האחים.אסור היה להתנות את הליכתו של אזרח לשירותים רק אחרי שהוא יופשט מבגדיו.
    5) איך אתה היית מרגיש , אם היית גר בשכונה למעלה מששים שנה , משלם מסי ארנונה כחוק, מגדל שם את ילדיך ונכדיך, ומחליטים להרוס את ביתך . על חורבות בבית הרוס בונים בית דירות, שמיועד אך ורק ל…..אזרחים שזהותם הלאומית אינה הזהות הלאומית שלך.
    אם קשה לך לענות על השאלה לך ל….עג’מי.
    אני מודה , שכחבר במפלגה הקומוניסטית אני חש סולידאריות עם מיעוט לאומי, שמדינתי פוגעת בו .

  6. תמר הגיב:

    ואני לא הצטערתי.
    למה? בגלל הסבל שהיה בכרוך בצפייה בו.
    למה המשכתי לצפות?
    כי ניסיתי להבין מדוע זכה באוסקר הישראלי ומדוע
    יש המהללים אותו.
    סתם, עוד סרט גרוע.

  7. בן צבי- הצטערתי הגיב:

    אכן הצטערתי שהבמאי הנ"ל העדיף את הפאן ערביזם על פני המוסר הישר. 60 קמ מביתו שביפו ( ברשות הפלסטינית )סולקו ב10 השנים האחרונות כ40 אלף ערבים נוצרים ע"י " אחיהם " המוסלמים – בעברית פשוטה טרנספר לכל דבר וענין . למה הוא בחר לשתוק ולא העלה את הענין? למה הוא לא מספר שכנסיית המולד טונפה במשך 30 יום ע"י טרוריסטים מוסלמים שעשו צרכיהם בכל פינה בה ב2002 ? כל זה רק כדי להראות שהוא סןלידרי ? הלא רק בישראל הערבים הנוצרים חיים בכבוד במזה"ת . אבל את זה הוא לא יספר כי ידירו אותו מהחוגים ה"מתקדמים " .

  8. הסרט פשוט מעולה. עם אוסקר ובלעדיו הגיב:

    הזוועה המשטרתית לא חדשה. ויש לי חדשות למדינה – יש גם הרבה יהודים שהיא לא מייצגת אותם כיום. וכן, דווקא מגיע לנו לקבל מלגות ותשלומי ביטוח לאומי, אנחנו את חובותינו כלפיה ממלאים, אם לא מדובר על חובות המנוגדים לחוק הבינלאומי כמו שירות בצבא הכיבוש.

  9. ניצן אביב הגיב:

    יישר-כח לאיתן קלינסקי על דבריו הנכוחים האמיצים! וכל הכבוד לבמאי הסרט עג’מי על סרטו המעולה.
    גם אני שמעתי בתדהמה ובזעם על תקיפת השוטרים הבריונים את אחיו של במאי הסרט והזדעזעתי.
    ולמגיב המתכנה "מעניין":
    מי אמר לאומן ימני קיצוני,גזען ופאשיסט קטן מצוי – ולא קיבל?

  10. בן פ. הגיב:

    לא הצטערתי ולא שמחתי שהסרט לא זכה.

    מכיוון שלפי במאי הסרט הוא "איננו מייצג את המדינה", אין לי שום סיבה לרצות שינצח יותר מאשר הסרט הארגנטיני או הקוריאני. זכייתו או אי זכייותו רלוונטיים אלי בדיוק כמו שאר הסרטים הזרים בכל שנה. גם זה וגם אלה אינם "מייצגים אותי", ולכן אין לי עניין מיוחד בהם. רק להבא לדאוג לכך שאם המדינה מממנת סרט, היא תהיה זכאית גם לתמלוגים מהכנסותיו.

הגיבו למענין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים