הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 במרץ, 2010 25 תגובות

מתיחת גבולותיה של יהודה/ישראל ידועה לכל שלומי אמוני ישראל מאז ועד עתה. ממדיה התפוחים של ההבטחה מופיעים לראשונה במעמד הבילטרלי בין האל לאברם (טרם היותו אברהם), ועל כך מוסר המקרא בסיפור הברית בין הבתרים: "ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת" (בראשית טו’, 19). אכן נתח שמן ועסיסי של שטחים – מהפרת והחידקל עד הנילוס, ועולה מאליה השאלה: על שום להבטיח שטח כזה גדול, בעוד היהודים, אם בכלל היו אז כאלה (ומסתבר שלא), מהווים אולי כמה עשרות, או לכל היותר מאות.


הכותב המקראי כבר נכשל בלשונו כאשר ציין באותה נבואה את מניין ארבע מאות שנות עבדות מזה ואת שמות עממי האזור, ובכללם את הכנעני ואת היבוסי. הסגרת מניין ארבע מאות השנה מציב לפנינו את התיארוך של כתיבת המקור המצויין – אמצע המאה ה-13 – מועד היציאה המשוערת של העם (איזה עם?) ממצרים. ציון העם היבוסי, למשל, מביא אותנו לימי דויד, שנת 1000 לפנה"ס לערך.

אז מתי, מתי מתחילה להתממש ההבטחה? בוודאי שלא בתקופת הבית הראשון. למרות שהמקרא מפאר את נצחונותיהם של מלכי ישראל ויהודה, אין כל ודאות ארכיאולוגית שהיתה אפילו התקרבות כלשהי לחלק מממדי ההבטחה.


אף בימי הבית השני, בשיאה של הממלכה החשמונאית, לא התרחבה הממלכה, ואני מתכוון לימי אלכסנדר ינאי, מעבר לאנטיוכיה בצפון ומעט דרומית מבאר שבע בדרום. גם לגבולות האלה אין כל עדות ארכיאולוגית, אלא עדויות הספרות המקבית ויוסף בן מתתיהו, שלמעשה מסתמך על ספר מקבים א’ בלבד, כך שאינו יכול לשמש תנא דמסייע.


עם זאת ממדי ממלכת ינאי (80 לפנה"ס לערך), ספרותית כמובן, נוטים במידה מסויימת להתקרב לגבולות ההבטחה ואף ממלכת הורדוס (20 לפנה"ס לערך) הגיעה, פחות או יותר, לממדי ממלכת ינאי.


אז איך יוצאים מן הפלונטר? ובכן, בהנחה שהמקרא עבר הרבה גלגולים של עריכות וחתימות וסופו שנחתם רק בימי רבן גמליאל דיבנה, דהיינו בשנת 112 לספ’ לערך; וכמו-כן, שנוסחי חלקי המקרא המופיעים בכתבי המגילות השונות, מתוארכים בין ממלכת חשמונאי לימי הורדוס ואף לאחריו, ניתן להעלות השערה כי הכתוב במקרא "מתואם" כרונולוגית עם תקופות מאוחרות.  מכאן שכלל אין מדובר במין הבטחה קדומה, שהעם "הסתובב" עמה במשך מאות בשנים.


זאת ועוד: ידע העם לגבי האמור במקרא, מה שנראה לנו מוזר לכאורה, אינו קודם לימי עזרא ונחמיה, קרי מאמצע המאה החמישית לפנה"ס, שאז התבקש העם להגיע במועדים רבועים למקדש ולהאזין לפרשיות השבוע. הסבירות היא, אפוא, שרעיון הגבולות של הארץ המובטחת לא התנסח אלא בין שתי התקופות הללו של הבית השני, ולאחר מכן שקע והתאייד כמו לא היה מעולם.


בשנת 66 לספ’ פורץ מרד יהודי נגד הרומאים ומסתיים בחורבן המקדש וירושלים ובנפילת מצדה, המעוז המרדני האחרון. ספרות חז"ל – משנה, תוספתא ותלמודים – שריכזה את הדיונים שהתנהלו בסנהדרין היהודית שלאחר החורבן, תחילה ביבנה ואחר כך באושא, התעלמה במתכוון מכל אירועי המרד, ובעיקר מסיבותיו. היא התרכזה בחורבן ובאשמת המורדים בגורלו ("שנאת חינם"), התעלמה מכל הכרוך ברעיון ההבטחה ולחמה קשות נגד תופעות צפויות של משיחיות, התנבאות מרדנית וציפיה לאפוקליפסה משמיים. ומדוע?  כדי לא לחוות שוב את הנורא מכל – חורבן כלכלי וחברתי, וכן פוליטי ומשפטי, ובעיקר פולחני-אמוני. כלומר, רעיון גבולות ההבטחה כלל לא נלמד, נקרא, נדון ונטמע, ועלינו לשער שהוא שקע במשך כל אותה תקופה, קרי למעלה מ-400 שנה.


ומה היה בהמשך? אף בימי הביניים לא עולה שאלה הנוגעת לגבולות ההבטחה. ספרות השו"ת ממלאת פיה מים בעניין זה, וכנראה שסיבותיה עימה.


אז מתי זה החל כהמשך לכאורתי לימי המקרא? לא לפני מהלך ההתנהלות הציונית, בזמן טמיעתה של הציונות הדתית בתוכה, ובפרט מלאחר מלחמת יוני 1967. או אז נשלפו ממגירת הגיאולוגיה פירורי האבק של המעין-הבטחה והפכו לנכסי צאן ברזל בקרב התנועות האמוניות.


אז מה היה לנו? אמירה תנ"כית צולעת ורופסת, המשכה במאות שנים קדימה ו"סופה" בעידן המודרני הציוני-אמוני. במקרה הגרוע ללא כל תשתית היסטורית ובמקרה הטוב יותר – שבעים פנים לתורה. ואידך זיל גמור!

תגובות
נושאים: מאמרים

25 תגובות

  1. אסאד לביג דיל הגיב:

    הוא לא,לא מעניינים אותו עובדות כלל.
    ולסגירת התגובה באוירה ראויה-הציונות=גזענות=נאצים=פאשיזם=רוע מוחלט=יהודונים עובדי שטן=גרגמל=שרדר=הרוע הכי גדול בתולדות העמים,היבשות והכוכבים כולם.

  2. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לביג-דיל

    ראשית אין כל וודאות שאנחנו צאצאי סו-קולד "אבותינו".
    שנית – "משלו בארץ" – היכן? מתי? ממתי עד מתי? האם בכלל?

  3. רמי יובל הגיב:

    ההסתמכות המתנחלית על היסטוריוסופית ההבטחה המקראית היא לא יותר מתירוץ ורציונליזציה לאובססיה לספח עוד ועוד נדל"ן ולנשל עוד ועוד איכרים מוחלשים מקניינם. לכן, התשובה לטענות המתנחלים לא צריכה להיות רק ברמת ההיסטוריוסופיה אלא גם ובעיקר בהדגשת הזכות הקניינית של הפרט לאדמתו ולכבודו ושל ציבור לזכויותיו הפוליטיות ולארצו. ישראל מפירה באופן חצוף ("בוטה" בלשון המקובלת) את זכותם של הפלסטינים הן לנכסיהם הפרטיים והן לזכותם כעם להגדרה עצמית בארצם.

  4. נתן. הגיב:

    יחיעם טוען שמאז חורבן בית שני ועד הציונות לא דנו ולא התענינו ביהדות בנושא גבולות ההבטחה.

    ולכן לא נותר לי אלה להניח שהרמב"ם, הרמב"ן, רש"י, אבן-עזרא,רבי אשתוריה הפרחי,רב סעדיה גאון והחזון-איש(רשימה חלקית) כולם חיו ופעלו במדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים.

  5. ביג דיל הגיב:

    מתי בפעם האחרונה שמע יחיעם שורק (מה קרה לתואר "דוקטור"?) איזה ימני משיחי טוען שארץ ישראל צריכה להשתרע עד הפרת והחידקל? (עיראק, כמדומני)

    הרי הטענה הרווחת אצל הימנים היא שממלכת ירדן היא המדינה הפלסטינית, ולכן יש כאן נסיגה ברורה מחזון הארץ המובטחת.

    ולכן יחיעם שורק כהרגלו יורה לכיוון מוזר ומיותר.

    בכל מקרה יש במאמר הנ"ל הסכמה של שורק על כך שממלכת ישראל ו/או יהודה התפרשה על נתח לא קטן מא"י של היום, מה שסותם את הגולל על הוויכוחים הקודמים (והמיותרים, כרגיל) סביב טענותיו הקודמות.

    אולי הגיע הזמן סוף סוף שיחיעם שורק יודה בפה מלא (ולא באמירה "צולעת ורופסת") שאבותינו הקודמים חיו ומשלו בארץ ישראל.

  6. ק.א. הגיב:

    הפתרון הציוני הפרקטי (בשטח) איננו מקושר אל התשתית ההיסטורית, המקראית, הדתית וכו’.
    לו היה כך לא היינו במצבינו!

    ה"תשתית ההיסטורית" מלוקטת במקביל למזימה, או אחרי המעשה. זאת במטרה להלבין פשעים (הן הלבנה כלפי חוץ והן הלבנה כלפי פנים).

    בליל הסדר חשוב שנבין את הסדר:

    (1) פשע. (2) הלבנה. (3) פשע נוסף. (4) תירוצים. (5) פשע טרי…שוב הלבנה…

    עם זאת, ישנם גם מופרעים אשר "מאמינים" שהתירוצים הללו אינם תירוצים אלא אמת.

    חשוב להבין שאין זו אמונה של ממש.

    כי כאשר יש לך צבא אדיר אז באורח פלא מתעוררת ה"אמונה" ב"זכויות ההיסטוריות". לאמיתו של דבר רק היכולת להתפרע היא זו היוצרת ומקיימת "אמונה" זו שלהם.

    באורח דומה הכוח הצבאי האמריקאי הוא זה שמעורר אצל האימפריה את ה"זכות" להפיץ "דמוקרטיה" לכל מקום בעולם.

  7. גדעון גיתאי: תזכורת לפסח הגיב:

    יש דבר חשוב יותר מהשאלה "האם אנו קרובים-מאוד-רחוקים של האבות ו/או האמהות"? האם עברו 180 דורות או רק 80 מאז ?

    הדבר הוא: האם ערכי המוסר שהיו חשובים לנו פעם – וכמעט נשכחו במקומותינו והפכו לאות מתה, בעקבות הנכבה והכיבוש – עוד יש מקום במדינת ישראל.

    ואם אין להם מקום כאן בקרבנו ובליבנו – אז אנו פשוט לא יהודים! ובאמת כמות הגנים שמצויים בעורקינו -מ"מקורות שמיים"- לא משנה, וגם לא השאלה העם "נבחרנו" בידי איזה אל, או שבחרנו להיבחר ולבחור בו. וכבר אמר ישעיהו לייבוביץ והזהיר מה עלול לקרות לנו, ולאיזה סוג של יהודים נהפוך אם לא נעקור את הכיבוש האלים.

    משה הומצא בידי כותבי התורה כסמל למלחמת החירות של האדם.
    המסביר הציוני הפך את משה מ’גואל האנושות מעבדות’ – ל"גואל העם".
    כשהשקר השתלט והתמקם בלבבות הציונים – אבדה התקווה – שישראל והעולם חתומים על אותם ערכי המוסר. על אותן האמנות והחוקים. כך הפכנו לנושאי הלפיד השחור של האפרטהייד.

    בשירו "שאלות על אלהים" PREGUNTITAS SOBRE DIOS
    שר המשורר הארגנטינאי ATAHUALPA YUPANQUI

    יש עניין חשוב מאוד – נושא חשוב הרבה יותר מאלהים
    שאף אחד לא ישפוך דם – כדי שאחר יחיה טוב יותר.
    Hay un asunto en la tierra – más importante que Dios,
    y es que nadie escupa sangre –
    para que otro viva mejor.

  8. גבולות ההבטחה -או- הבטחת גבולות שאינם קיימים? הגיב:

    זאת השאלה

  9. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לנתן שלום

    אדרבה ואדרבה, הבא בפני דיון של רמב"ן, למשל, בנושא גבולות ההבטחה, מעבר לפרשנות גרידא ובוודאי שלפירושי המקרא, כמו רש,י ורשב"א.

  10. יגאל הגיב:

    נראה לי דיון 1/2 גרוש.

    האם יש ספק בקיום העם היהודי?
    האם יש ספק שהעם היהודי מוצאו בישראל?
    האם גבולות ההבטחה התיאורטיים חשובים לתקומה הלאומית כאן? ונגיד ויו"ש הייתה משכנה של מדינה פלסטינית שוחרת שלום (???), האם אז ישראל תהיה לגיטימית?

    ולרמי יובל: דעתם של המתנחלים הפוכה לשלך – שהפלסטינאים הם הגזלנים, וליהודים זכות, וזו אינה חוצפה.
    ואני אומר – זה לא רלוונטי. יש מציאות – יש אנשים, וצריך להתיר פלונטר בצורה מתקבלת על הדעת בעלת בסיס הומני ומכובד. דה-לגיטימציה מראש לציונות כמוה כדה-לגיטימציה מראש לעם הפלסטיני.

  11. איתן. הגיב:

    תודה ליחיעם שורק על המאמר .

  12. עודד ישראלי הגיב:

    נראה שנפלה איזו טעות קטנה במאמר… נאמר שם שאף אחד מחז"ל או פרשני ימי הביניים לא עסק בגבולות ההבטחה וגבולות הארץ, אבל כנראה שהכותב התכוון שדווקא עסקו בהן אז בלי סוף:

    — קישור —

    (וראו רשימת מקורות שם)

    מה שהכותב בטח התכוון לומר זה שהיום אף אחד רציני לא באמת עוסק בגבולות ההבטחה, ושרוב היהודים מסתפקים בהחלט במדינה עצמאית זעירה על חלק קטן מגבולות אלו…

  13. בלבן מלך הכוזרים הגיב:

    מה לכוזרים,ולהבטחה לאברם, ניכוס התנ"ך,הוא חלק מההונאה הציונית.
    הפתרון הוא מדינה אחת לשלושה עמים
    ליהודים האותנטיים,לצאצאי הכוזרים,ולפלסטינים.

  14. ביג-דיל ליחיעם שורק הגיב:

    כתבת בתגובתך שאין כל וודאות שאנחנו צאצאי סו-קולד "אבותינו".
    אז הנה ציטוט מהמאמר שלך:
    "בשנת 66 לספ’ פורץ מרד יהודי נגד הרומאים", זאת אומרת שאתה עצמך מסכים שיהודים היו כאן,
    מכיוון שאני יהודי – הרי לך שאני צאצא של "סו-קולד "אבותינו".
    אני מניח שאין לך הוכחה שאני איני צאצא שלהם, וכידוע הטלת ספק בלבד אינה הוכחה לשום דבר.

    לגבי "משלו בארץ" – כאן זו סתם התפלספות חסרת משמעות.
    שוב, אתה בעצמך כותב את המונחים "הממלכה החשמונאית" ו"ממלכת ינאי", ואין טעם שאני אפנה אותך למילון בכדי לבדוק את משמעות המילה "ממלכה".
    אגב, גם הפלסטינים לא ממש "משלו בארץ", ועדיין הם טוענים לזכות קניין עליה (תוך הסכמה מלאה שלך, אני מניח).
    אז על אחת כמה וכמה היהודים, ש"מלכו" בא"י, כפי שאתה עצמך מציין.

  15. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לביג דיל שלום

    זה שהמרד הגדול פרץ ביוזמת יהודים ואתה מתקרא בשם יהודי – הרי בין לבין מפרידות שנות אור, אם בכלל. גורל העם מאז שלהי התקופה הרומית והמשכה הביזנטית ואחר-כך הערבית-מוסלמית שקע לתוך אי-וודאות בהקשר לנישואי תערובת וטמיעה תרבותית ואף אמונתית, כך שליצוק את המשוואה שלך לדפוס כלשהו זו הפרזה בלשון המעטה.
    מה עניין מילון לנושא דיוננו?
    לגבי הפלשתינאים אתה ממש טועה – הפלישתים משלו בארץ קרוב למאתיים שנה, שזה הרבה יותר מכל שליטה יהודאית, ישראלית וחשמונאית. השלטון החשמונאי אגב לא השתרע אלא לכדי 40 שנה ולא יותר.

  16. ביג-דיל ליחיעם שורק הגיב:

    אני חייב להבין: זה שכתבת "הפלישתים משלו בארץ קרוב למאתיים שנה" – האם זו פליטת קולמוס או שבאמת התכוונת לפלישתים? (אחד מהעמים שכונו גויי הים).
    כי אם זו אינה פליטת קולמוס אזי יהיה באמת מעניין לראות אותך מזיע בנסיון לחבר בין הפלישתים של אז לפלסטינים של היום, בטח לאחר נסיונותיך לנתק בין היהודים של אז ליהודים של היום.

    אם זו כן פליטת קולמוס והתכוונת לכתוב "הפלסטינים משלו בארץ קרוב למאתיים שנה" – מעניין איך תתייחס לשלטון העותומני ואח"כ הבריטי בא"י, ובכלל איך תתייחס לעובדה שרוב הפלסטינים שהיו בא"י ב-48 הם בכלל מהגרים או בני מהגרים.

  17. ביג דיל ליחיעם שורק הגיב:

    מלכים עבריים מלכו בישראל (או יהודה או שתיהן) בערך מ-1000 לפני הספירה עד 600 לפני הספירה, דהיינו 400 שנה בערך.

    כידוע ע"פ במדע המתמטיקה 400 הם יותר מ-200.
    ולכן גם אם יש קשר בין הפלישתים לפלסטינים (אין קשר, אבל לא משנה) – אזי גם אז היהודים מלכו בארץ יותר מהם. כפול, ליתר דיוק.

    כמובן שעוד לא ניהלנו דיון באותו נתון שהבאת לפיו הפלישתים משלו כאן 200 שנה, מהיכרותי עם טיעוניך סביר להניח שזה נתון נכון חלקית (במקרה הטוב) או לא נכון כלל (במקרה הרע).

  18. ליחיעם שורק הגיב:

    לא היו ריבוניות?
    אף פעם? מעולם?
    וכשאחאב הביא 2,000 מרכבות ו-10,000 חיילים, הצבא החזק ביותר, לקואליציה בקרב קרקר, הוא היה כפוף למישהו?

    ומה עניין ריבונות לכאן בכל מקרה?
    האם לפלשתינים אין זכות למדינה עצמאית משום שמעולם לא היו ריבוניים או עצמאיים?

    ואגב, רק בור מוחלט בהיסטוריה, או מי שהואבס בתעמולה, יחשוב שיש קשר כלשהו בין הפלישתים לפלשתינאים.

  19. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    לביג דיל שלום

    הסיבה שהזכרתי את הפלישתים נובעת מתגובתך לגבי השליטה היהודית, וזה גם קשור לשגיאתך המתמטית, שנובעת מהסתמכות מסוננת על פסוקי המקרא. הן ממלכת יהודה והן ממתכת ישראל לא היו ריבוניות בצורה זו או אחרת. הללו היו כפותות לשלטון פלישתי, מצרי, אשורי ובבלי.

  20. ד הגיב:

    לא כרכתי בין הפלשתינאים לבין הפלישתים אלא רק בהקשר הסמנטי המאולץ בלבד – המינוח פלשתין-פלסטיין מקורו בעידן ההלניסטי והמשכו הרומי ואחר-כך התגלגל לשפות אירופאיות ביקבות גלי הקולוניזציה החזויים תחילה והממומשים אחר כך.

    לא וענתי כי לא היתה ריבונות יהודהית או ישראלית אלא יצאתי מוחה כנגד סינדרום הרציפות של מאות בשנים. ברוב התקופה פעלו שתי הממלכות כווסאליות של מסופוטמיה.

    ועוד זאת, לא כל כך מקובל עלי בלשון המעטה לשמוע את הביטוי "האבסה", וזאת חרף אהבתי האובססיבית לבעלי חיים.

  21. Eli – To Yehiam Sorek הגיב:

    I’m sorry but you are talking nonsense,

    The kingdom of Judia was independent for almost 400 years, long after the Kingdom of Israel

    as you can easily read here:
    — קישור —

    I have no idea why you write that nor Israel neither Judea were independent .
    It’s just not true.

  22. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    dear eli

    The above conclusion, that is the chronological data is substantiated upon both biblical and archaeological finds. so please do not "nonsense" my facts

  23. Eli in response to Yehiam Sorek הגיב:

    Your comment is very confusing.
    What is the "above conclusion"?
    my conclusion or yours?

    I would appreciate if you state some of the biblical and archaeological finds
    you wrote about.

    My claim is that the kingdom of Judea was independent for nearly 400 years,

    If you think differently, please say it clearly and support your opinion with facts,
    but please don’t talk in general about the facts without pointing them.

  24. ביג דיל ליחיעם שורק – 1 הגיב:

    במאמריך אתה יוצא תמיד כנגד אלו ה"מגייסים" את ההסטוריה ומעוותים אותה לטובת האידאולוגיה הפוליטית שלהם.

    לצערי אתה עושה את אותו הדבר בדיוק:
    התגובות שלך תמיד מנוסחות ב"שיטת מצליח", דהיינו אתה מעוות ומעקם את ההסטוריה במקום לנהוג כהסטוריון רציני ולדבוק בעובדות, תאריכים ושמות. ואז אתה פשוט מקווה שבני הפלוגתא שלך בורים מספיק כדי לא להעמיד אותך על טעויותיך (מכאן "שיטת מצליח"),
    ואם שוד-ושבר ומגיב אחר מעמיד אותך על טעותך – אז אתה מפרסם הבהרה או עידון לטיעון הקודם.

    למשל: בתגובתך מה-28.3 שאלת אותי לגבי שליטה יהודית הא"י:
    "משלו בארץ" – היכן? מתי? ממתי עד מתי? האם בכלל?"
    והרי אתה יודע בעצמך ששלטו בארץ, אז מדוע אתה מציג זאת בסימן שאלה? אמור בעצמך את הידוע לך (פשוט מאוד – נתונים) ואז נמשיך בדיון.

  25. ביג דיל ליחיעם שורק – 2 הגיב:

    בתגובתך מה-31.3 כתבת:
    "משלו בארץ קרוב למאתיים שנה, שזה הרבה יותר מכל שליטה יהודאית".
    לא נכון! הפלישתים מעולם לא שלטו בא"י מלבד באזור דרום מערב הארץ (אזור הערים שלהם), כולל פעמים בהן כבשו מספר ערים שכנות ולעיתים נכבשו בעצמם.

    בתגובתי מה-1.4 ציינתי את השנים 1000 עד 600 לפניה"ס כשנות שלטון יהודי בא"י, ואתה ענית: "הן ממלכת יהודה והן ממתכת ישראל לא היו ריבוניות בצורה זו או אחרת. הללו היו כפותות לשלטון פלישתי, מצרי, אשורי ובבלי".
    לא נכון!
    על הפלישתים כתבתי קודם, המצרים לא היו רלוונטים באלף הנ"ל, הבבלים כבשו את א"י רק אחרי 600 לפני"הס, ואשור כבשה את ממלכת ישראל, וגם זה רק באזור 730 לפניה"ס.
    לכן האמירה שלך רחוקה מלהיות נכונה,
    וכן, ממלכת יהודה היתה עצמאית 400 שנה, כפי שכתב המגיב Eli, אם יש לך נתונים אחרים אנא הבא אותם (כמו הסטוריון רציני) ותפסיק עם שיטת מצליח.

הגיבו לביג דיל ליחיעם שורק

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים