הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 באפריל, 2010 3 תגובות

ארבעת הבנים – (בהם גם בת אחת) נקראים לסדר, מתוך ניסיון נואש לברר היהיה לנו תיקון? הנצא מעבדות לחירות?  או שכרגיל נמשיך לרמוס את הגר, האלמנה והיתום.                


א. כוס ראשונה
אמרה מתנחלת:
כוס ראשונה וכתומה לחירות ישראל;
זו ארצי, ארץ אבות, לי הבטיחו
מדינה של יהודים על כל תל
מתל רומיידה עד קבר רחל.


ובפסח אחרי שביערתי חמץ
אסב לי בנחת וברוח טובה
ליד השולחן עם בקבוק יין נוצץ
אתבסם ואשיר לי שירים
כי חברון שלי נקייה מערבים.


אהבתי תרד אהבתי גם פול
אך את שכנתי הערבייה
אהבתי מכל.
ובערב אשוט לי ברחוב
וארק מלוא הפה
על שרמוטות לרוב.


וכמו צוואר לרדיד
כמו אש ללפיד
חברון היא שלנו
מאז ולתמיד.

ב. כוס שניה
אמר החבר הוותיק בקיבוץ:
ארים כוס שנייה,
לזכר השוויון והשיתוף
(כוס מלאה מרורים)     
שהיו פה פעם ועכשיו
הם שוכנים רק בסיפורים.


איך בעוז שרנו "עולם ישן
עדי היסוד נחריבה",
אמרנו לעצמנו זה להיות או לחדול
ומכל קצות העולם הגדול
כרוחות רפאים הגחנו,
ובנחישות ובהרבה התמדה
לאט זחלנו אל ארצנו האבודה.


עוד אזכור, לתפארת המדינה התקוממתי
איך כבישים ודרכים בעשר אצבעות סללתי.
ולמרות שהיה חם וקשה ומפרך
ובגדי היו תמיד מלאים בחורים
חיי כאן היו כה יפים וטובים.
ועכשיו משעייפתי ואני במדרון
בתשישות אני נח לי ברשת ביטחון.


ג. כוס שלישית
אמר ברכות קטיפתית אוליגרך רוסי:
ארימה כוס וודקה שלישית לכבודי.
היכן ששלטון מתרפק אל ההון
שם תמצאוני תמיד מולך בהמון.
מלחמה ופליטים הם תופין וממתק
מימי לא אמרתי לא! לאומלל, לנזקק.


עזרה תקבלו פה ללא כל חשש
כי אני מאמין באיש החלש.
אם מישהו רק קצת סובל במדינה
מיד הוא מוזמן לקאוויאר בשכונה.
וגם לשוטרים לפעמים צריך לעזור,
אחר- כך בשביל אוליגרך
הם באדום יעברו ברמזור.    


עכשיו אספר לכם משל תמים,
אמר אוליגרך ברוך לטיפשים:
אם באמת אתם מושחים אותי
אהיה לכם מלך- חסו בצילי!
ואם אין- תצא אש אוליגרך בחרון
ותאכל בכל פה בארזי הלבנון.


ד. כוס רביעית
אמר הפליט מדארפור ודמעות בעיניו:
ארים כוס רביעית קלה כפרפר
לזכר פליטים נדכאים עד עפר,
בלילות מעצר באפילת מכלאות
רק עם שחר עיני נעצמות.


ארצי מעונה ללא סדר וחוק
ותמונות האימה מכפרי הרחוק
מה צורבות את ליבי הבוער כאש,  
בראותי להקות של כלבים משוסים
בתינוק כחוש בשר בן חמש,


בראותי איך אחי נסים מבתים הרוסים
אל השחור, אל הבור, אל האש.
וכשבאו לכפר חיילים ואנסו ורצחו את אימי
לא יכולתי יותר לשאת את הקץ, ונסתי לי גם אני.


אין מתום בנפשי, אין מתום בבשרי,
השיגתני נקמת אדוני.
והגעתי אליכם בודד ונכרי
ואתם הקהיתם שיני.


ועכשיו אני פה ביניכם,
גֵר, בודד ונואש ושחור,
ואתם, אתם אם תוכלו
התצילו אותי מן הבור?          

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. איתן. הגיב:

    אני מברך את דודו על הרגישות החברתית , שהשתזרה בתוך עבודת אומן הרוקמת מלים עם משמעויות ותכנים.
    אני מרשה להוסיף כוס חמישית לקריאה "שפוך אהבתך על גויים שלא ידעוך" במקום האמירה המיותרת של נקם "שפוך חמתך".

  2. לנתן הגיב:

    זה לא הייתי אני, בחיאת.

  3. נתן(שאינו יודע לשאול) הגיב:

    מי אחראים לטבח בדראפור?

הגיבו לנתן(שאינו יודע לשאול)

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים