הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-1 באפריל, 2010 16 תגובות

לאחרונה נתקלתי באמירה של פלוני הנושא את השם המשעשע יאיר לפיד, כדלקמן:


איני שותף לשמאלנים המפגינים בשייח’ ג’ראח, איני ליברל נאור החושב שכל בני האדם שווים (מצטער, מהיהודים אכפת לי יותר)”.


אודה ואתוודה, אינני מכיר את מר לפיד. הבנתי שהוא בעל מעמד בעולם התרבות הישראלי, ומכך אני מסיק שהוא בוודאי סופר גדול, משורר, מוזיקאי, פילוסוף גדול או כיו”ב. אין בשום דבר שייכתב כאן כדי לגרוע מהישגיו האמנותיים/רוחניים/הומניים האדירים שבלעדיהם לא היה מגיע למעמד התרבותי שאליו הגיע. אלא בכוונתי להתייחס לאמירה זו בלבד, ולמה שהיא מייצגת ומלמדת אותנו. אכן, נראה שגם יוצרי ענק ואמנים גדולים נופלים בלשונם לפעמים.


האמירה המצוטטת משונה ומטרידה בכמה רבדים שונים. קודם כל, ההתייחסות לעקרון השוויון בני האדם כאל עקרון שנוי במחלוקת, של איזו כת “ליברלים נאורים”. למיטב ידיעתי, הפעם הראשונה בה נוסח העקרון שקובע שכל בני האדם שווים באופן ברור וחד משמעי הייתה בהצהרת העצמאות האמריקאית (אם כי ניתן למצוא לו שורשים בכתביהם של לוק והובס), ובהמשך, המהפכנים הצרפתיים אימצו אותו בשמחה. אכן, העקרון היה מהפכני למדי בעולם המערבי של המאה השמונה עשרה, שבו המונרכיה האבסולוטית שלטה בכיפה: המחשבה לפיה אין מלך בחסד האל, מורם מעם שהכל נעשה בדברו, היתה מחשבה משונה. בימים של עבדות וקולוניאליזם נלקחה גם כמובנת מאליה עליונותו של הגזע הלבן. לא רק דה פקטו, אלא גם ברמה ההצהרתית. אין צורך לומר גם שהדברים נכונים לגבי עליונותם של הגברים על הנשים. ואולם, כיום, בחלוף למעלה ממאתיים שנה, העיקרון לפיו בני האדם שווים נמצא בלב הקונצנזוס בעולם המערבי (ולא רק בו).

למעשה, קשה לדמיין איש ימין אמריקאי, אפילו ימין סהרורי, שמשחרר אמירה דומה (”איני ליברל נאור החושב שכל בני האדם שווים (מצטער, מהלבנים אכפת לי יותר)”). ודאי שיש כאלה שחושבים כך, אבל איש לא יעז להתבטא כך. אמת, בארה”ב עקרון השוויון פותח את מגילת העצמאות,  אבל גם מגילת העצמאות הישראלית מבטיחה “שוויון אזרחי מלא” לאזרחי ישראל הלא יהודים; מר לפיד, כנראה, רואה בהצהרת העצמאות הישראלית מסמך “ליברלי נאור” שהוא אינו יכול להזדהות איתו (וביום שבו יעבור חוק הנאמנות של המפלגה הפאשיסטית הישראלית, הוא ייאלץ כנראה לוותר על אזרחותו הישראלית).


היבט משונה נוסף הוא העובדה שמר לפיד אינו מסוגל להבדיל בין שאלת השוויון בין בני האדם ובין השאלה “ממי אכפת לי יותר”. מר לפיד מסיק באופן תמוה מכך ש”אכפת לו יותר” מיהודים, שכל בני האדם אינם שווים. כלומר, העדפותיו האישיות של מר לפיד הן אלו שקובעות את מעמדם של כל בני האדם – יהודים, ערבים, צרפתים ויבוסים. זהובלבול מהסוג שאנו רואים לעתים קרובות אצל פעוטות בני שנתיים-שלוש, אשר אינם מסוגלים להבחין בין העולם הסובייקטיבי הפנימי שלהם לבין העולם האובייקטיבי הגדול. כאמור, איני מכיר את הביוגרפיה של מר לפיד, אבל יתכן שהוא מעולם לא חווה חוויות מהסוג שרובנו חווים בגילאים הנמוכים הללו, המלמדות אותנו את ההבדל בין עולמנו הפנימי לבין העולם האובייקטיבי, ואשר עוזרות לנו להבין שהעובדה שאנחנו מעדיפים באופן אישי את רמי, החבר הטוב, על פני עופריקו, הנודניק המנוזל, אין משמעותה שלרמי יש זכויות יתר על פני עופריקו. גם אנשים שכופרים בעקרון השוויון בין בני האדם (וכאמור, לא מוצאים רבים שיצהירו על כך היום, מחוץ לישראל), לרוב אינם טוענים כי אי השוויון נובע מהעדפותיהם האישיות, אלא מעניינים שבעובדה. במאמר מוסגר ראוי גם לציין, שההעדפה או ה”אכפתיות” המיוחדת של מר לפיד כלפי יהודים על פני לא-יהודים אך ורק בשל יהדותם, הינה מפוקפקת ביותר מבחינה מוסרית. לא מדובר בהעדפה לחברים, משפחה או מכרים. מדובר בהעדפה לאנשים שאינך יודע עליהם דבר, ויתכן שהם פושעים ורוצחים נתעבים ומנוולים, ובלבד שהם יהודים. ההקשר המיידי שבו נאמרו הדברים על ידי מר לפיד הוא דוגמא מצוינת: המתנחלים הקנאים שזרקו את המשפחות הפלסטיניות מבתיהם עדיפים על פני המשפחות הפלסטיניות שנזרקו מבתיהם או, בניסוח מדויק יותר, זכותם של הכהניסטים לזרוק את הפלסטינים מהבתים שלהם עולה על זכותם של הפלסטינים להמשיך להתגורר בבתים שלהם. וכל זאת למה? משום שהראשונים הם יהודים, והאחרונים לא.


וזה ההיבט השלישי: ההקשר שבו בחר מר לפיד לציין את רתיעתו מאותו עקרון ליברלי, לפיו כל בני האדם שווים,  הינו דווקא סיפור די פשוט מבחינה מוסרית:  סיפור הנישול בשייח’ ג’ראח מעלה שאלות משפטיות לא פשוטות, אבל מבחינה מוסרית הוא פשוט באופן יוצא דופן: אנשים נזרקו מבתיהם והם חיים ברחוב. אותם אנשים נזרקו מבתיהם בשם שטר בעלות ישן נושן של ארגון יהודי. ואולם, אלה שנזרקו מבתיהם אינם יכולים לממש את בעלותם באופן דומה על נכסיהם שנמצאים בשטחי 1948 בשל השתייכותם האתנית. בינתיים, קבוצת מתנחלים קיצוניים נכנסה לבתים, בחסות החוק, כחלק ממצוות ייהוד העיר הערבית. זה הכל: היהודים מקבלים הגנה על זכות הקניין שלהם על נכסים בלב שכונה ערבית (שמעולם לא התגוררו בה)  גם במחיר השלכת משפחות מבתיהם.  ואילו אותן משפחות אינן יכולות לקבל הגנה על זכות הקניין שלהם על נכסים דומים בשטחי מדינת ישראל, בשל השתייכותן האתנית.


ואולם, וכאן נכנסת העדפתו של מר לפיד לתמונה: העניין אינו עוול מוסרי באמת, משום שהמנשלים הינם יהודים, והמנושלים הינם לא-יהודים. או כפי שזה היה מנוסח במקום אחר – המנשלים הינם בני הגזע העליון והמנושלים אינם בני הגזע העליון. לבני הגזע העליון זכויות מלאות והגנת החוק. אלה שאינם בני הגזע העליון – אין החוק מגן עליהם, ואין להם זכויות. ממה שהצלחתי להבין, מר לפיד הוא נצר לניצולי שואה, ועדיין גזענותו הבוטה שלו אינה צורמת לו.


מר לפיד כאדם פרטי, ואפילו כיוצר ואושיית תרבות מן המעלה הראשונה, אינו מעניין אותי. המעניין בסיפור הזה הוא שמר לפיד, למיטב התרשמותי, אינו נתפס בציבור הישראלי כאיש ימין קיצוני ומטורלל. העובדה שבאקלים הציבורי בישראל היום עקרון השוויון בין בני האדם הוא רעיון חתרני של “שמאלנים שמפגינים בשייח’ ג’ראח” (במובן מסוים יש משהו בדבריו של מר לפיד – אין כל הצדקה לכך שהמפגינים בשייח’ ג’ראח נמנים כולם על הצד השמאלי של המפה הפוליטית, למעט העובדה שאין מוסר בימין. וזה בדיוק העניין).  על המיינסטרים, שלפי הבנתי מר לפיד מייצג נאמנה, הדבר הזה אינו מקובל כלל וכלל.


יותר מעניין הוא סיפור המוטציה שאירעה בציונות. בשנת 1975 קיבלה העצרת הכללית של האו”ם החלטה המשווה את הציונות לגזענות. ישראל הגיבה בזעם, במידה מסוימת של צדק: הציונות היא תנועה לאומית, וישראל היא מדינת לאום. ואולם, ברמת הפרט (בניגוד לרמה הלאומית), ישראל מבטיחה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה – יהודים ולא יהודים. העקרון הזה (”מדינת כל אזרחיה”), הוא עקרון דמוקרטי בסיסי, ואינו סותר את עקרון הלאומיות ואת היותה של מדינת ישראל המדינה שבה מממש חלק מן העם היהודי את זכות ההגדרה העצמית שלו. מן הבחינה הזאת הציונות אינה מחייבת גזענות כלל וכלל. המסר עבר. פרנסי המדינה דיברו, פעלו ומחו, והאו”ם שמע את הקולות. ובשעת הכושר (מיד לאחר התמוטטותה של ברית המועצות) העביר, בשנת 1991, החלטה המבטלת את ההחלטה הקודמת, שהשוותה את הציונות לגזענות.


אלא שהמסר לא עבר לאזרחי המדינה היהודית. ההמון הנבער, אשר דומה שמר לפיד הינו מייצג אותנטי במיוחד שלו, לא היה קשוב לניואנסים ולהבדלים הדקים ולאורך השנים נוצרה מוטציה: התנועה הלאומית הדוגלת בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין (ראה “אלטנוילנד” לתאודור הרצל), הפכה לתנועה שנותנת לגיטימציה לגזענות. מר לפיד מרגיש שהוא יכול להגיד אמירה מהסוג המצוטט לעיל, כי הכל נאמר בחסות הציונות. אין צורך לומר שהשואה אשר שיחקה תפקיד מכריע בהוצאה מחוץ לכללי המשחק של כל סוגי הגזענות בכל העולם המתורבת, פעלה כאן באופן הפוך: בעוד שהלקח הנכון מהשואה הוא שאסור להיות סובלני לרדיפה של קבוצות אתניות, דתיות, חברתיות, מגדריות וכו’, הלקח שיהודים-ישראלים רבים למדו מהשואה הוא שאסור לאפשר לעם היהודי להיות פגיע, ושלפיכך העם היהודי חסין לעולם מפני ביקורת מוסרית. שכן, כל פעולת דיכוי, נישול והרג שהוא מבצע מתבצעת לתכלית הזאת, כלומר – כדי שלא יתאפשר מצב שבו הוא ייפגע שוב.


הציונות לא התחילה את דרכה כתנועה גזענית, והעולם כבר לא חושב שהציונות שקולה לגזענות. אבל יתכן שהמוטציה שהפכה אותה לגזענות בוטה במיוחד, מהסוג שנמצא כבר מזמן מחוץ למגרש המשחקים הלגיטימי בעולם המתורבת, היתה בלתי נמנעת. ההמון הנבער הישראלי – ולא האו”ם – מפרש דה פקטו את הציונות כגזענות, אם כי נראה שהוא אינו מודע לכך: אינני גזען. אני פשוט לא מאמין בעקרון לפיו כל בני האדם שווים, ומצטער, מיהודים אכפת לי יותר. לכן, יהודי תמיד יהיה בדרגה מוסרית עליונה על פני לא יהודי, ללא תלות במעשיהם. אבל גזענות? מה פתאום. גזענות זה של גויים. אנחנו יהודים. לשטוף ולחזור על הפעולה.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. סתם אחד/האחד-לעמוס הגיב:

    מה הקשר מנשלים?
    אני לא מדבר על תושבי הגבעות, אני מדבר על תושבי אריאל,מעלה אדומים ביתר וכו’ שרוב תושבים הגרים שם אינם קיצונים , מה לעשות שלא לכולם יש כ1M שקל לדירה במרכז, אדרבה רובם היו רוצים לגור במרכז. ברגע שיסבסדו דירות במרכז (כלומר דיור ב800K)בעיית ההתנחלויות תיפתר.

  2. עודד קדם הגיב:

    מאמר מצויין.

    זהו, אכן, שיא חדש: לפני שנים אחדות, התרעתי על כך, שאנשים מסוגו של מגרש-ה"זרים" אופיר פינס – אשר בכל מדינה אחרת, היה נחשב לתואם-היידר=לה-פן – נתפס בישראל בתור איש מרכז-שמאל חביב ונאור.

    עכשיו, התקדמנו כאן, במדינת היהודים: כעת, המיין-סטרים התרבותי הנעים, של תושבי-הצפונבון, הוא בקון-קלוקס-קלאן…

    היכונו לביאת תאי-הגז!!

  3. סתם אחד/האחד הגיב:

    בכי ונהי על כלום
    מה לעשות שגם אחמד טיבי אמר שיותר אכפת לו מדם פלשתיני- זה טיבעי שלרוב האנשים יותר אכפת מעמם מאשר אנשים השייכים לעם אחר, בנוסף המילה "מתנחלים" לתושבי איו"ש היא מילה מכפישה לדעתי צריך לקרוא להם "תושבי הפרוורים הקרובים"(כן אני יודע זה ארוך,צריך לחשוב על משהו קליט) רוב תושבי איו"ש היו מעדיפים לגור במרכז,הסיבה שהם גרים שם היא בגלל הדיור הזול יחסית למרכז .

  4. מ.ב. הגיב:

    מר לוי היקר, מאמרך מרחיב דעת ולב גם יחד וכתוב נפלא, אנא מצא זמן לעסוק בכתיבה באופן יום יומי (אם אינך עוסק בכך כיום), לטובת כולנו.
    וחוץ מזה הסכמתי עם כל מילה.
    חג שמח.

  5. אלון לקח הגיב:

    מחברו של המאמר המעולה הזה ציין כי לפיד הוא נצר לניצולי שואה. עובדה רלוונטית יותר היא היות לפיד צאצא של גזען מובהק בעל דעות חשוכות. בניגוד לאביו, לפיד הבן אינו מבטא אותן בגסות רוח ובמיפגנים מבחילים של ביריונות מילולית אלא במתק שפתיים – אך גזען הוא גזען הוא גזען.

  6. ק.א. הגיב:

    גזענות המלווה בחוסר מודעות לעצם הגזענות זה מצב שמרמז על טירוף. בגז הרעיל הזה מנשימים את הציבור. לכן להרבה אנשים אין כל ברירה אחרת אלא להיות מופרע וגזען. מי שראה את "השמצה" של יואב שמיר חזה בטירוף הקולקטיבי הזה.
    ואותם האומללים עוד מתגאים באומללותם.
    אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
    נמתין להם הם לבטח יופיעו בקרוב.
    — קישור —

  7. ק.א. הגיב:

    אבל "המוטציה" לא תקפה אקסלוסיבית רק את ההמון הנבער. אני מביא כאן ציטוט (בתרגום חופשי שלי) מתוך ספרו האחרון של נורמן פינקלשטיין –
    This time we went too far
    כאן הוא ממחיש שהבעיה אינה מנת חלקו של ההמון המוסט בלבד:

    "כשאני מדבר על ליברלים ישראלים אני מתכוון לאנשים כמו א.ב.יהושוע, דוד גרוסמן ועמוס עוז. להצהרותיהם הבקורתיות-המיוסרות על הממשלה תפקיד לא רק של גימוד ומיתון אלא אף של ניקוי וכיבוס פשעים ישראלים. אבל הנה מגיע אדם כגולדסטון ואומר להם, חיסכו לי את דמעותיכם – אני מעוניין רק בחוק.
    לפי השיטה הישראלית גולדסטון מעל בתפקידו. הוא היה צריך להיות ליברל מיוסר אך ללא שום השלכות מעשיות חוקיות. פתאום יהודים מבינים שלפשעי מלחמה ישנן תוצאות…והם מתקשים לעכל זאת. הם בהלם – האין דמעותינו והיסורים שלנו מספיקים? לא! אומר גולדסטון – אתם צריכים לעמוד לדין בבית המשפט"

    אותו ההלם שפינקלשטיין מדבר עליו, אותה התחושה של עליונות, קיום מעל לחוק – אלו מבטאים גזענות הקיימת ברובד עמוק.

  8. יאיר לפיד הוא אינטלקטואל בגרוש הגיב:

    אין לי מושג מה הדעות האמיתיות שלו הבעיה היא שהוא חושב שבגלל שהוא יאיר לפיד הוא יכול לכתוב על כל דבר וזאת הבעיה האמיתית.

  9. צלם עתונות הגיב:

    כשיודעים איזה אדיוט הפריח את הנאד, אין האמירה המצוטטת מטרידה.

    גם אביו טומי, הממציא של "שינוי" [באנגלית – Change] לא היה ליברל נאור שחשב שכל בני האדם שווים. גם לו היה אכפת מהיהודים יותר… פעם ראיינה את טומי כתבת צעירה בלונדית, במשרד "שינוי" ליד השוק הסיטונאי בתל-אביב. טומי טען שהוא מוכן לנסיגה "פרט לשלושה גושי התנחלות". כשנתבקש לציין על איזה גושים הוא מדבר, טומי הצליח למנות רק את "גוש עציון". בסוף, מבסוט מעצמו שאל האבא של יאיר את העיתונאית:
    So how do you like the interview? [איך היה הראיון] והיא, בלי להתבייש ענתה:
    I have had better interviews in my short career.
    [כבר היו לי יותר טובים בקריירה הקצרה שלי].

  10. יואב בן יאיר הגיב:

    לצלם העתונות: חבל שלא ציינת מי העתונאית הצעירה. היא ראויה להוקרה לא על חוות-דעתה אלא על שהטיחה את האמת בפניו של הגזען החשוך שבמותו ציווה לנו את צאצאו החשוך לא פחות.

  11. עמיהוד שפרן הגיב:

    תובנה די מובנת מאליה, ובכל זאת: אנשים משכילים ואינטליגנטים (המהווים מיעוט קטן והולך בישראל) מזהים ללא קושי המסווה השקוף שמאחוריו מסתתר לפיד האמיתי – איש נבער וריק מתוכן, שכולו פוזה וזיוף. אבל הטמבלים, חסרי ההשכלה והתיחכום – כלומר הרוב – נופלים בפח. הדוגמה המשכנעת ביותר היא ספרו של לפיד על פרשיות תנ"כיות. אין צורך להיות מומחה למיקרא כדי לזהות את הבורות המהדהדת של האיש הזה במושא כתיבתו, ואף על פי כן הספר נמכר היטב.
    אין גבול לטפשות האנושית, ולפיד, לשבחו ייאמר, השכיל לתפוס את האמיתה הפשוטה הזאת.

  12. סיון הגיב:

    כל בני האדם שוווים? כן בכתבים פילוסופים במציאות לא ראיתי שכל בני האדם שווים מלים יפות אמר פעם אבי לא מביאות לחם הביתה היכן כל בני האדם שווים בצפון תל אביב כאשר בוילות הם מחזקים עובדים [ עבדים]זרים ומשלמים להם גרושים מפגנים למען המהגרים אבל שהמהגרים יגרו אצלהם בשכונה לא חס ושלום פעם כתב טלוזיה פנה לגברת שדיברה על אהבת האדם אישה ליברלית הכתבה היתה בקשר לעליה מאתיופיה הכתב שאל היית מוכנה שמשפחה אתיופית תגור אצלכם בשכונה [צפון העיר] האישה מבלי לשים לב אמרה לא הם יורידו את ערך הדירה בשכונה הגברת לא היתה אישה גזענית בעלת דעות ימניות היא גברת רגישה היתה אז היכן השווין באגדות בני האדם נולדו שווים כמו הנסיך והנסיכה שחיים באהבה עד עצם היום הזה אין שווין לא יהיה תראו את ההבדל בין דרום תלאביב לבין צםון העיר ותבינו בני אדם לא נולדו שווים כואב אבל זו האמת

  13. עמוס הגיב:

    סתם אחד/האחד – אמנם נראה שפספסת את הפואנטה אבל לא נורא. אני מסכים איתך ש"מתנחלים" אינו כינוי מדויק (למה מילה מכפישה, אבל? הרי זה הכינוי שבחרו לעצמם! הסיבה היחידה שהוא הפך להיות מילת גנאי היא ההתנהלות שלהם, שהפכה את המילה בצדק למכפישה). עדיף כינוי כמו "מנשלים", זה יותר קליט מהביטוי שאתה הצעת.

  14. יהב עצמון הגיב:

    "עגל הזהב" החדש של מצביעי השמאל לייט נכנס לחנות החרסינה ומיד נשלפות הסכינים הארוכות.
    זו חוכמה קטנה מאוד לתפוס את "העגל החתיך"
    במעידת מתחיל צפוייה ולהלביש עליו את כל מדווי השמאל ותסכוליו .
    כאן בגדה השמאלית אולי נשמע מגוחך עד הזויי לעמוד לצד הצודק (להבדיל מהמסכן)במיוחד אים הוא רחמ"ל יהודי , אולם בעולם האמיתי זה הרחב יותר, צודק ועוד בגיבוי בית משפט עליון בעל אג’נדה ברורה יותר מהשמש בצהרי יום בהיר
    שחיפש כל דרך אפשרית לסייע לגזלנים היושבים בבתים שדודים ועוזריהם להימלט מהצדק והשבת הזכויות הוא צודק וזוכה להכרה בצידקתו מכל אדם הוגן וערכי !

  15. עמית בר אוריין הגיב:

    מה יפית!!!!
    איזה יופי, מאמר פסאודואינטלקטואלי, מה לעשות?
    הכותב ורוב המגיבים המתוסכלים מעצם זכותו של לפיד להתבטא כפי שהוא חושב ,כל כך שיוויוניים, כל כך הומנים.
    מזועזיים עד עמקי נשמתם מכתיבתו של לפיד, עד שהם טורחים להזכיר לו לא רק מי הוא ועל סמך זה לדון לא רק בהשקפותיו אלא בגופו ולא ברעיון שהוא מציג/ואו מייצג אלא מזכירים לו בן מי הוא, האסוציאציה שקופצת במוחי מייד היא "השופט…."
    אכן מה יפית!
    הנה הנאורות במלוא הדרה!

  16. ערן הגיב:

    שמע, עמית, אל תדבר סתם. הדיון פה הוא בדיוק ברעיון העומד מאחורי התבטאותו המקוממת של לפיד.
    אני לא אמרתי שאין לו זכות להתבטא, אני ביקרתי את התבטאותו לגופו של עניין. חבל שאתה לא מסוגל לעשות אותו דבר למאמר.
    לא יודע מה פסאוודואינטלקטואלי פה, כתבתי את מה שאני חושב.

הגיבו לאלון לקח

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים