הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 באפריל, 2010 65 תגובות

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מבקש בימים אלה להשלים מהלך שיוציא אל מחוץ לחוק פריטי לבוש המזוהים עם דת האיסלאם כגון, הבורקה, הניקאב והחיג’אב. השימוש בהם עתיד להיאסר לא רק במוסדות ציבור, כפי שהיה נהוג עד עתה, אלא באופן גורף. טיעונו העיקרי של המנהיג הצרפתי הוא שהרעלה אינה סמל דתי אלא סמל לדיכוי הנשים בארצו, והיא מנתקת את הנשים המוסלמיות מזהותן העצמית ומן החיים החברתיים בצרפת. במדינה חיים כ-5 מליון מוסלמים ועבורם מדובר בשלב נוסף בניסיון לרוקן את עולם התוכן העשיר שלהם מסממנים דתיים-אתניים. מדובר לרוב באוכלוסיית מהגרים שלאומיותם הראשונית שונה מזו הצרפתית, והם אינם מזדהים עם ערכיה החילוניים.  מכאן נובע החשש הנסתר של סרקוזי.


אירופה מנסה להתמודד עם הגירת מיליוני מוסלמים אליה, שעולמם הערכי שונה משל האירופי הממוצע באינספור תחומים. חקיקה דומה קיימת במדינות הנחשבות נאורות כגון בלגיה, הולנד ושוויץ. צרפת הינה החוליה האחרונה, אך המשמעותית ביותר בשרשרת. דווקא המהפכה הצרפתית נשאה בשורה אוניברסלית בנוגע לזכויות האדם והאזרח: "בני האדם נולדו והינם חופשיים ושווים בזכויותיהם…ניתן להצדיק הבחנות בחברה רק בשל התועלת הכללית". כעת מבקשת אותה אומה להתכחש למאפיינים שהפכו אותה לערש הרב-תרבותיות, והיא אף עתידה למסד את היחס הבלתי שוויוני לאזרחיה המוסלמים בחקיקה המדיפה ניחוח עז של גזענות ואפליה על רקע דתי.

התגובה הציונית לא איחרה לבוא. חברת הכנסת מרינה סולודקין (קדימה) ראתה כי טוב, וכעת היא שוקדת על הצעת חוק שתאסור על לבוש המכסה כליל את הגוף או הפנים במדינת ישראל. סולודקין אף משדרגת את הצעת סרקוזי וגורסת כי החוק לא יפלה בין אישה מוסלמית לאישה חרדית שגם עליה יוטל האיסור. בכך תושלם החתירה לשוויון סטייל  סולודקין. החילוניות תיאכף על כל יושבות הארץ באשר הן, וזאת במדינה שבה הדת מקובעת היטב בשורשיה החוקיים. חברת הכנסת מחזקת את הצעתה בדוגמאות מן המדינות המתקדמות ומצביעה על מה שמתרחש באירופה בהתבסס על שוויון הזדמנויות לאישה. אך היא מנפקת פנינה נוספת בדבר ביטחון המדינה. לבוש זה מהווה לטעמה סיכון ביטחוני, שהרי לא ניתן לבדוק מה מוסתר מתחת לו בעת בידוק בכניסה למוסד ציבורי.


גם סולודקין, כמו סרקוזי, חשה שהיא מובילה מהלך נאור, ליברלי וחוקי. אך האם נכון הדבר?


בחינה חוקית של הצעה זו נתקלת במחסום משפטי בלתי חדיר המבקש לשמור על האזרח ועל יחס החוק אליו. חוקי המדינה אוסרים על יחס שיש בו העדפה או פגיעה של החוק באדם או בקבוצה מטעמי מין, גזע, השקפה פוליטית וכן,  גם הדת. חוק האוסר על אדם ללבוש בגד מסוים רק משום שהוא מהווה סממן דתי הינו פגיעה באדם בשל גורם המוגדר בחוק כבלתי רלוונטי. הוא לא יעמוד במבחן המשפט. בנוסף, החוק קובע שיש להתייחס באופן שוויוני לאדם באשר הוא אדם. הוא אוסר כל יחס שונה, על רקע שאין לו קשר ענייני (ולדוגמה אמונתו הדתית) ורואה בו אפליה פסולה.


היות ומדובר במדינות דמוקרטיות נבחנת השאלה, אם יש בדבר כדי לפגוע בבסיס החירות וחופש הפולחן על פי קריטריונים שהמדינה עצמה קבעה. התשובה החד-משמעית היא, כן. חופש הפולחן המונהג מאז הופרדו הדת מן המדינה (church and state), קובע כי לאדם שמורה הזכות לבחור לקיים (או לא לקיים) את דתו על פי שיקולים אישיים ולקיים את מנהגי דתו בכל דרך שימצא לנכון, כל עוד הוא אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים. ומה אם המאמין מקיים את פולחנו באמצעות לבישת בגד בעל איפיון דתי? למעשה תישלל ממנו החירות לקיים את מנהגיו הדתיים והחקיקה תסייע לעבירה על חוק יסוד. למעשה, לא תיפגע זכותו של אף אדם אחר בין אם הוא חילוני, נוצרי, צ’רקסי או דרוזי, אלא רק של מאמיני האיסלאם והיהדות. במצב הנוכחי הנפגעת העיקרית היא ההגמוניה החילונית שמנהיגים סרקוזי וסולודקין במסווה של עזרה לחלשים, בעודם מנסים להרוויח הון פוליטי מגלי האנטישמיות המופנית בעיקר נגד האיסלאם. 


טענתה המרכזית של סולודקין בנוגע לכיסוי הגוף כדרך להתעמרות בנשים פסולה מהיסוד. אם אמנם מטרתה היא קידום מעמד האישה מדוע היא מבקשת לשלול מאותה אישה זכויות לגיטימיות, ולקבל, למעשה, החלטות עבורה? הדבר אמור גם ביחס לארגונים פמיניסטיים הלוקחים על עצמם את הזכות לדבר ולפעול בשם ציבור עצום, שלא תמיד רואה בהם ישות שמייצגת אותן. הצרה האמיתית של העולם הפטריאכלי היא העובדה שקולן של נשים אינו נשמע דיו והוא מקורקע על ידי תפיסות מאצ’ואיסטיות וסטריאוטיפיות. מה תאמר חברת הכנסת למי שבאופן מושכל ושקול רוצה בכל ליבה ללבוש את אותו לבוש מסורתי? שהיא יותר מדי אמוציונלית? שהיא לא מבינה מהן המשמעויות הנלוות לכך? בתשובתה זו, היא לא תהיה שונה מכל הלך רוח גברי מתנשא שראה באותה אישה אוביקט   ותו לא. ישנן נשים שבצורה מודעת ובלתי כפויה מעוניינות לסגל לעצמן אורחות חיים שונים מאלה של החילוניות.  בחלקן יש ללבוש מקום משמעותי ואין כל סיבה הגיונית, חוקית או מגדרית להדרת לבוש כלשהו מן הארון הביתי,  אלא אם כן רצונה של האישה קובע אחרת. ואם תאמר אותה אישה לסולודקין? שג’ינס בגזרה נמוכה פוגע בזכות הנשים לכבוד מסביבתן, עושה להן עוול וממצב אותן כאמצעי בידור זול לגברים? האם גם אז תתעורר לוחמת החופש מרבצה? חלילה. לחברות הביגוד יש לובי חזק בכנסת וסולודקין משרתת את הלוביסטים ואת גביריהם כמו כל חבריה ה"אידיאליסטים".


בהקשר הישראלי, הדובדבן שברעלה היא קריאתה של סולודקין לאסור על לבוש מסורתי משום שהוא מהווה סיכון ביטחוני. הטיעון היחיד שלא ניתן להתמודד איתו גם ברמה המשפטית הוא פגיעה בביטחון, ומילים אלו כמוהן כמילות קסם וכשפים. וכיוון שמערכת הביטחון אינה מצליחה להתמודד עם איומים מבחוץ, מגיע כעת השדרוג מבית. במאמץ המשותף למניעת טרור ולשמירה על הביטחון הלאומי נתאים את פריטי הלבוש שלנו לדרישות ראש שירות הביטחון הכללי וראש אגף המודיעין. ומה הלאה? האם בשלב הבא נידרש ללבוש בגדים שקופים? כל התייחסות לנושא הזה, המוגדר כאנטי-דמוקרטי ואף פשיסטי בעליל, מחייב התמודדות אמיתית עם בעיות הביטחון הנעוצות בקיפאון המדיני ובהמשך הכיבוש ופחות בהקשרים קוסמטיים שנועדו להסיט את תשומת הלב מן הסיבות המהותיות לביטחון אזרחי המדינה.


לסיכומו של דבר, במדרון החלקלק הנקרא מדינת ישראל הדמוקרטית המאבק מוכרע, לאט אבל בטוח, לטובת השמרנות הצרה וההגמונית. התהליך החל במשטרת המחשבות ("חוק הנכבה"), שנועדה להבטיח את נאמנותו של כל אזרח למדינה גם כאשר לאומיותו שונה. היא נמשכת בפגיעה בחוקי היסוד כגון, חופש התנועה (יציאת אזרחים ערבים למדינות "עוינות"), הביטוי והפולחן, ומי יודע היכן תיגמר. אם יאשר המחוקק את החוק המפלה והבלתי מוסרי הוא יהיה יריית הפתיחה במאבק המדאיג המתחולל לאחרונה על מידת השפעתה של המדינה והתערבותה בזכויות הפרט. במדינת מוצאה הורגלה סולודקין לראות באזרח כלי שרת ו קולקטיב בבעלות המדינה ולא כפרט בעל זכויות. יש להזכיר לחברת הכנסת שבדמוקרטיה הדברים מתנהלים אחרת, ושחופש הפרט אינה זכות שהמדינה מעניקה לאזרח. להיפך, חובתה לשמור על זכויותיו. אזרחי המדינה הם יוצרי המדינה, חוקיה ורשויותיה ולא להיפך. בעצם הפקעת זכויות האזרח מאבדת המדינה את זכות קיומה.


ההיתלות באילן נמוך כסרקוזי מגחיכה את עצמה לדעת שכן הוא פועל ממניעים המבקשים להגביל את האוכלוסיה האתנית, המופלית ממילא לרעה, במדינתו. הרצון להידמות למדינות שהתנהלותן בעת החדשה, כמו גם בישנה, ביחס לזכויות אדם, הינו מפוקפק וצורם. הרי רוב הזמן סולודקין ומפלגתה רואים בעצות הפוליטיות של בלגיה ושוויץ ביחס לסכסוך עם הפלסטינים עצות מוטות עקב המיעוט המוסלמי הגדל בהן. אך ראו זה פלא, כיאה לפוליטיקאית מדופלמת מלקטת סולודקין באופן סלקטיבי את מה שלדעתה יוכל לשרת את האידיאולוגיה שלה וישמש לה כהון פוליטי והופכת אותן מדינות לנאורות. אוי לנו אם כדי להכשיר את השרץ הזה נבקש להיות ככל העמים. הרי ככלות הכל מדובר בהצעה שמוציאה מהחורים את כל מה שחשוך, מתנשא ולאומני. ככה לא שומרים על דמוקרטיה.

תגובות
נושאים: מאמרים

65 תגובות

  1. מישמיש ליובל הגיב:

    לגבי הציטוט שהבאת של הקוטבקיבסט:
    (פתאום זה בסדר לצטט טוקבקים, בד"כ טוקבקים = "התלהמות גזענית פאשיסטית", אבל לא משנה).

    ה"תיקון" המדובר שרצו לעשות ליהודים נעשה מתוך גזענות לשמה. הרי היהודים לא הזיקו לאף אחד ע"י אורחות חייהם (למרות שהפרוטוקולים של זקני ציון טענו אחרת) לעומת המוסלמים המדוברים בצרפת שמדכאים ומשפילים את נשותיהם.

    אבל אל תבלבלו את יובל ואת הטוקבקיסט הגיבור עם עובדות, כבר מזמן הבנו שהם לא סופרים נשים מוסלמיות כמי שזכאיות לחירות ולשוויון.

    עוד מוסיף הטוקבקיסט המצוטט בצדקנותו כי רבה: "כל התרבויות שוות, אין תרבות אשר נחותה מתרבות אחרת". ואמרו "אמן".
    אבל רק רגע אחד, מישהו אמר שהאיסלם נחות מהנצרות?
    עובדתית דיכוי והשפלה של נשים היא עבירה בצרפת (אופס, אבל לא בסודן, לך תבין),
    ועד העידכון האחרון ששמעתי – מצווה עלינו להלחם בדיכוי והשפלה ולא משנה דתו של המשפיל או הקונטקסט בו ההשפלה מתבצעת.

    תארו לכם שצרפת תמנע מהמוסלמים את זכות ההצבעה, בטענה לפיה בתרבותם אין דמוקרטיה?
    נראה אותכם אז.

  2. ק.א. לאבירם הגיב:

    אינני "מסיח" שום דבר. הנושא הוא היחס של המערב הציוני נוצרי אל לבוש אתני. היחס הזה מושפע ישירות ע"י פרופגנדה של בעלי הכוח והשלטון. כמובן שיש מקרים של פרימיטיביות אצל חוגים דתיים יהודים ומוסלמים. אבל אנחנו מדברים על יחסו של המערב (שנשלט בידי קרימינלים והרוצה לראות רדיקלזציה דתית כדי לקדם התפרעות צבאית נגד מוסלמים).

  3. אלון ליובל הלפרין הגיב:

    אני מבין שאירופה איסלאמית היא לא סיבה בשבילך להצטער, למרות שלא ברור לי בדיוק למה. בחירת השמאל הקיצוני לדורותיו את שותפיו המפוקפקים עפ"י הכלל "העיקר ששנינו נלחמים נגד אותו אויב", שכבר הוכיחה את פירותיה הברוכים בהסכם מולוטוב-ריבנטרופ, ממשיכה לעשות חיל. הסוציאליסטים "נאבקים" בפונדומנטליזם האיסלאמי? הצחקת אותי. בינתיים הם צועדים אתו שלובי זרוע כשהם מספקים לו את מטריית הלגיטימציה לאימפריאליזם השריעי-פנאטי שלו, תוך התעלמות בוטה מגזענות, דיכוי נשים, התעללות בילדים ושנאת זרים, יהודים וכל מה שזז בשטח, כל זה באמתלא של "תרבות שונה".

    הרעיון שסיכוייו של הסוציאליזם להפיל משטר איסלאמיסטי באירופה יהיו טובים יותר מסיכוייו להפיל משטר דמו-נוצרי (מה שאתה מכנה "קולוניאליסטי"), הוא חלום באספמיא. סיכויי השמאל לדגדג את קצה אצבעו של משטר פונדומנטליסטי איסלאמי באירופה, זהים בדיוק לסיכוייו לעשות כן במדינת השריעה שתקום, לפי החזון, במקום המדינה הציונית.

  4. עופר למישמיש הגיב:

    אוקיי, אז בוא נגיד ככה:
    בעיני אין הבדל בין חוק שיאסור לבישת רעלה לבין חוק שיאסור לבישת שמלה.

    וכן, האיסלם הקיצוני מתעמר בנשים אבל הוא חסר כוח ממשי במערב. לכן בעיניי איסור הרעלה גם דומה לכך שיחייבו בתי כנסת אורתודוכסיים לתת לנשים לעלות לתורה.

  5. ליובל הגיב:

    איפה האלטרנטיבה הסוציאליסטית? בכל העולם מתחזק הימין הקיצוני- באירופה עולות מפלגות ימין קסנופוביות כשהקומוניסטים נמחקים, בארה"ב עלה דמוקרט-ליברל פושר למדי, וגם הוא אוכל חול כשהוא מנסה להוציא לפועל את הרפורמות המתונות מאוד שלו. בישראל כמובן השמאל הפוליטי נמחק כמעט לחלוטין. האויב האמיתי של הקפיטליזם הגלובלי הוא, בדיוק כמו שאתה אומר, האל-קעידה והחומיינים למיניהם – לשמאל הסוציאליסטי המהפכני אין סיכוי במערב ולא היה לו אף סיכוי ב-70 השנים האחרונות.

  6. ליובל הגיב:

    אני רואה מה הולך בבתי הדין הרבניים היום ולא זכור לי שבית דין רבני גזר דין מוות או מלקות על אישה שהביכה את בעלה או לא כיסתה את שיערה. הנקודה בדיון הזה הוא לא להחליט איזו דת עליונה יותר גם משום שדיון כזה הוא מיותר ובעיקר כי הוא גזעני. השאלה הבסיסית היא האם ישנה התנגשות בין ערכי הדמוקרטיה לבין הערכים הדתיים במדינות אירופה. והתשובה הפשוטה היא כן. וכל עוד האיסלאם או היהדות או הנצרות לא יציעו אלטרנטיבה הגיונית לדמוקרטיה הדת תמיד תפסיד בקרב. נקודה נוספת היא בשאלת זכותם של מוסלמים דתיים לנהוג כרצונם וכאן שווה שאתה תפנה לבתי הדין הרבניים ותעמוד על הפער בין הדין ההלכתי לבין מה שמותר להם לעות בפועל. כל אחד מהדתות מפלה נשים לרעה בבסיסן. יש כאלו שהשכילו להתקדם ונטלו על עצמן את מגבלות הדמוקרטיה והקידמה ויש כאלו שבדומה לאיסלאם בחלקים מסויימים באירופה כיום, מסרבים לקבל זאת. מה לעשות שהמהגרים המוסלמים בחרו להגר לאירופה שלא רואה עין בעין את דתם ועל כן זכותם המלאה אם לנהוג ע"פ מנהגי המקום לא לחזור לארצות המוצא – כדי להרוויח ביורו ולזכות בחיים טובים יותר צריך לשלם מחיר. אתה מוזמן לראות את הסרט שעוסק במשפט נגד העיתון שפרסם את הקריקטורות על מוחמד ועל הבדלי התפיסה בין המוסלמים לעולם הנאור וכיצד יישום תפיסתם של המוסלמים חותר תחת יסודות הקיום של העולם הנאור והחופשי – הבורקה היא רק ביטוי לכך…ביטוי רע.

  7. מישמיש לעופר הגיב:

    אני באמת לא מבין את הדוגמאות שאתה מביא:
    מה הקשר בין לבישת שמלה לבין השפלה ודיכוי של נשים?
    האם השמלה היא סממן של דיכוי?

    אתה אינך מבין שאישור הלבוש המשפיל של נשים כמוהו כהקלה בעונש של רוצח אישה על רקע חילול כבוד המשפחה.

    טענת שהאיסלם הקיצוני חסר כוח ממשי במערב.
    אז מה? מה זה אומר לגבי אותן נשים במערב שכן נשלטות ע"י האיסלם הקיצוני?
    הטיעון הזה שלך לא רלוונטי בדיוק כמו המגיב ההזוי Vive La Frence שטען ש"רק" 2000 נשים בצרפת הולכות עם חיג’אב.
    וכאן הבעיה בהבנה שלכם את הנושא:
    גם אתה וגם הוא חושבים (בטעות) שיש כאן התקפה על האיסלם, ולכן אתם מגינים על האיסלם,
    בזמן שיש כאן בסך הכל נסיון לשחרר נשים מדוכאות שאתם בעצמכם מקבעים את ההשפלה שלהן.

  8. אבירם לק.א. הגיב:

    אם תוציא את ראשך לרגע קט מהקונספטים המתלהמים בהם אתה שרוי, תבין שהנושא הוא דיכוי נשים מוסלמיות ע"י פטריאכליות גברית-מוסלמית, המושפעת מפרופגנדה דתית הגרועה פי אלף מזו המערבית.

    אתה מנסה לזרוק את הכדור למגרש המערבי, למרות שהוא נמצא במגרש הדתי המצוי בפיגור בכל הקשור ליחס לנשים (כמו גם להומוסקסואלים), כפי שאתה מודה בעצמך.

    בעיניי, כל מנהיג דתי שתומך בלבוש כזה לנשים (אגב, תמיד גברים קובעים את כל ההגבלות הללו, כמובן) הוא קרימינל לא פחות מכל מנהיג מערבי הנלחם בזה.

    אתה מעקר את המאבק לשחרור האישה ע"י הדבקת תווית "קרימינל" לכל מי שמנסה לעשות מעשה.
    אך נראה שמי שמקדם פשעים נגד נשים הוא דווקא אתה.

  9. מישמיש ליובל הגיב:

    סליחה, אבל גם בצרפת לא מדובר על בתי דין
    או על דברים הקורים בתוך ביתם פנימה.
    (ואני לא רומז שהשפלת נשים היא לגיטימית בחדרי חדרים).
    בצרפת מדובר על השפלת נשים במרחב הציבורי, על הופעה של נשים בלבוש משפיל באוניברסיטאות. וכאן, הפלא ופלא, כבר אין לך תשובה בסגנון "מה קורה אצל היהודים"…

    בדוק גם אתה את עצמך, ואמור לי מדוע כל נסיון (לגיטימי ורצוי) להלחם במינהגים האלימים והמדכאים של מיעוטים כנגד עצמם וכנגד נשותיהם נתקל בחזית סירוב ביזארית מעשה ידי השמאל העיקבי, בטיעונים של רדיפה וגזענות.
    בדוק איך כל אלימות, דיכוי והשפלה הופכים להיות סתם פולקלור חביב של מיעוט נרדף ברגע שחס וחלילה המערב מנסה לשנות אותם.
    והכי חשוב – אמור לי איך תתרום אתה לשיפור מצבן של נשים מוסלמיות הסובלות מהשפלה יומיומית.

  10. ליובל הגיב:

    יובל, השמע קול. האם אתה מתחמק מדיון?

  11. יובל הגיב:

    מבחינתי הדיון מוצע.
    האיסלמופוביה היא תעמולה ימנית וגזענית.
    "הגנה על הנשים" היא תירוץ נלוז.

    יש תווך רחב של זהות אינטרסים בין מתנגדי הנאו-ליברליזם הסוציאליסטים לבין המיעוטים האתניים באירופה באשר הם.

    אויב ה"מערב" כפי שהוא כיום נמצא בצד שלי, גם אם אינו שותף להשקפותיי.

    דרך הדגשת המשותף, דרך מאבקים בעוני, בהפרטה בפערים, באבטלה וכד’, יגיעו רבים מהם למסקנה שהראייה שלהם בעצם צרה ומעוותת.הם יגלו שמיליוני נוצרים באמריקה הלטינית שונאים את ארצות הברית לא פחות מהם ויתהו למה נוצרים שונאים נוצרים.

    ההתערות עם פעילי שמאל תביא אותם ואותן גם להרהר בשאלת היחסים בין המינים ובדברים אחרים.

    זה ייקח זמן וזה תהליך אטי וממושך, אבל שוטרים שרודפים אחרי אישה "מושפלת" וגוררים אותה לניידת כי היא לבשה בורקה לא יתרמו לשיפור מעמדן של נשים מוסלמיות.

    אני מדבר בלשון עתיד אך זה קורה בעצם כל הזמן.

  12. יובל – דוגמה וסיכום הגיב:

    הדוגמה מובהקת וקרובה היא המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שעקב מאבקה העקבי בנישול המערבי-ציוני הביאה גם לערעור מעמד החמולות והמוכתארים, לחדירת רעיונות חדשים לערים ולכפרים, ולכך שאחד הכוחות המובילים (ובתקופות מסוימות – ה-כוח ה-מוביל) בערים ובכפרים אלה הוא תנועה הדוגלת בשוויון בין המינים ובשוויון בכלל, שבתנועת הנוער שלה משתתפים נערים ונערות יחד
    (מי שהיה בהפגנת 1 במאי בתל אביב או בנצרת ראה את תזמורת בנק"י המעורבת המהווה סמל מובהק למצב זה),
    ושתנועת הנשים שלה (תנד"י) פועלת זה שנים לעקירת מנהגים כמו "רצח על כבוד המשפחה" וכו’.
    ואיך זה קרה? על ידי "התקרבות למערב"? לא, על ידי הגברת המאבק הצודק נגד שלוחתו העיקרית באזורנו, הידועה בשם "ציונות".

    ולסיכום הסיכום המסוכם:

    כדי לקדם רעיון שמאלי עקבי צריך להיות שמאל עקבי, ואם השמאל העקבי מתנגד למשהו בנימוק של רדיפה וגזענות, סימן שה"משהו" הזה הוא רדיפה וגזענות.

  13. לא טוב הגיב:

    עכשיו גברים מוסלמים מכים נשים, עכשיו נשים מושפלות, עכשיו מנהגים ברבריים מופנים נגד ילדים וילדות מוסלמים באירופה, אסיה ואפריקה. מה אפשר לעשות נגד זה עכשיו ומיד? יש שתי אופציות – לתת למצב להמשיך כמו שהוא, או לערב את הרשויות ובמידה מסוימת ארגונים בינלאומיים דוגמת האו"ם. אין מפלגה קומוניסטית, אין מעמד פועלים מאוחד, אין סוציאליזם זורח ובוהק. במה תבחר יובל – כפייה על ידי המערב או שימור התרבות המפגרת? אני רוצה להזכיר לך שאי-החלטה שקולה להחלטה.

  14. אגב יובל הגיב:

    לי דווקא נראה שהסיבתיות היא הפוכה: קודם הערבים נחשפים לתרבות מתקדמת ומערבית, ואחר כך מצביעים לקומוניסטים. לא במקרה כיסי התמיכה הגדולים של חד"ש בישראל הם בקרב הציבור הנוצרי – בנצרת, בחיפה ובגליל, ונמוך מאוד בקרב הבדווים בדרום או אצל מגזרים נחשלים אחרים שנוטים להזדהות עם האיסלם. לא במקרה גם הנהגת המפלגה ההיסטורית היתה בדרך כלל נוצרית ולעתים אף זכתה להשכלה במערב (כולל ברית המועצות). במילים אחרות, הפוך גוטה הפוך.

  15. זמירה הגיב:

    מסכימה עם הכתוב

הגיבו לעופר למישמיש

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים