הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באפריל, 2010 6 תגובות

בסוף השבוע צפויות ברחבי הארץ שש הפגנות לציון האחד במאי. ביום שישי יערכו ההפגנות בתל-אביב (שלושה גושים שיצעדו ממקומות שונים בעיר ויחברו יחדיו ברחוב המלך ג’ורג’), בירושלים, בחיפה, בבאר-שבע ובכפר יאסיף שבגליל המערבי. למחרת, ביום העובד הבינלאומי, תתקיים ההפגנה הגדולה מכולן ברחוב המרכזי של נצרת. בסוף שבוע אחד – כל הארץ דגלים-דגלים. אבל הפעם יהיו אלה דגלים אדומים. רוב הצועדות והצועדים יהיו צעירות וצעירים. חלקם עומדים מאחורי גל ההתארגנות האדיר במקומות העבודה של השנתיים האחרונות. כולם, ללא יוצא דופן, יפגינו למען ערכי הסולידריות והערבות ההדדית המעמדית מול מדינת הולילנד.


מדינת הולילנד כתבנו? הרי מדובר בכמה "תפוחים רקובים" שאשמתם טרם הוכחה. מדוע אם כן – "מדינת הולילנד"? כי שיטת הולילנד עובדת למופת לא רק כלפי נכסי הציבור – כגון קרקעות. בשבוע שעבר נמסר כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הסכים להפרטת הנמלים, חברת החשמל ותעש. מילא, ההסתדרות היא-היא תנועת העובדים היחידה בעולם המצדדת בהפרטות (ולצערנו לא רק בחודשים האחרונים). אך חברת החשמל, הנמלים ותעש דהיום יהיו, ללא ספק, ה"הולילנד" של מחר.

ומה עם ההולילנד של יום-יום? ערב האחד במאי, פרסם מרכז אדוה מחקר העוסק בחלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית ב-2009, שגדל, בעוד שחלקם של העובדים הצטמק. מהדו"ח עולה כי חלקם של המעסיקים גדל ב-2009 ל-17% מההכנסה הלאומית, שהגיעה באותה שנה ל-654 מיליארד שקל. זאת, לעומת 15% ב-2008. חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית נסוג ל-60%, לעומת 62% ב-2008. חוקרי מרכז אדוה מציינים כי המשבר הקפיטליסטי העולמי של השנתיים האחרונות פגע בעובדים יותר מאשר במעסיקים.


על פי אדוה, במבט על כל השנים 2000-2009, נראה שזה היה עשור טוב מאוד למעסיקים. אמנם בין 2000 ל-2002, משבר האינתיפאדה השנייה, ירד חלקם בהכנסה הלאומית מ-14% ל-10% כבר ב-2004 הוא חזר לרמתו הקודמת ומאז הוא המשיך לגדול עד שהגיע בשנה שעברה ל-17%, גבוה משהיה ב-2000.


לעומת זאת עבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: חלקם בהכנסה הלאומית ירד ל-60% ב-2009 לעומת 66% ב-2000. על האי השוויון הגדל בחלוקה של ההכנסה הלאומית אפשר לעמוד גם באמצעות השוואה בין שיעור הגידול בהכנסה הלאומית לבין שיעור הגידול בחלקיהם של המעסיקים והעובדים. בין השנים 2000 ל-2009 גדלה ההכנסה הלאומית בשיעור של 30%, אך בעוד שחלקם של העובדים גדל רק ב-17%. חלקם של המעסיקים בעוגה זו גדל ב-59%.


מהמחקר עולה כי בעשור האחרון, התוצר לשעת עבודה עלה בשיעור של 7.3% במגזר העסקי ובשיעור של 7.5% בכלל המשק. לעומת זאת, התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-7.8%. בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת. ב-2009 הירידה הייתה משמעותית במיוחד: בעוד שהתוצר לשעת עבודה עלה ב-2.9% (בכלל המשק) וב-2.6% (במגזר העסקי), התמורה לעבודה ליחידת תוצר ירדה ב-5%, בכלל המשק ובמגזר העסקי כאחת. במילים אחרות: עובדים קשה הרבה יותר ומקבלים תמורה הולכת ופוחתת עבור העבודה. האם זו איננה דוגמא של ה"הולילנד" של היום-יום?


לעומת העמקת הניצול של העובדים, שכר המנכ"לים בחברות הבורסאיות עלה אשתקד בשיעור של 9% ועמד בממוצע על 2.54 מיליון שקל, או 212 אלף שקל בחודש. זו עליה משמעותית לעומת 2008 והיא ראויה לציון מיוחד, לנוכח העובדה שהיא חלה בעיצומו של המשבר הקפיטליסטי העולמי. הגידול בשכר המנהלים הבכירים הוא השינוי המתמשך המשמעותי ביותר בתחום השכר בישראל, והוא בולט במיוחד על רקע הירידה בשכר העובדים בישראל בשנים 2009-2000 בשיעור של 4%. ב-2009 השנה שבה השכר של מנכ"לי החברות עלה ב-9%, השכר הריאלי המשולם לשכירים ירד ב-3%, לערך. אז מה עושים? מצטרפים למחאות האחד במאי שיתקיימו בסוף השבוע הקרוב.


לעיון במחקר המלא: www.adva.org

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. ארץ זבת דם אדום הגיב:

    האם ניתן להציל את הציונות מגזענות ומלאומנות, מבערות ומשחיתות, ומניצול העובדים יא עיני? הרי אלו התכונות שנילוו לציונות מאז היווסדה. וגם להסתדרות "העובדים העבריים בא"י", שמטרתה היתה "כיבוש העבודה" ונישול העובדים הערבים.
    הציונים לקחו "ארץ זבת חלב ודבש", נתנו את הדבש לבעלי ההון והשאירו אותה זבת דם אדום. כך אמר בן-גוריון, כבר בדצמבר 1922, בדבריו לפני הוועידה השלישית של "אחדות העבודה", כשפרס את האידאולוגיה הלאומנית-גזענית, יודו-צנטריסטית, שעתידה הייתה להנחות את לאורך כל חייו: "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית-כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו. הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא-כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות…" ובהמשך הוסיף : "אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית- אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו". בלשון דומה נקט ברל כצנלסון : "המפעל הציוני" כתב הוא "מפעל כיבוש".
    ‎המייסדים לא נשאו את עיניהם לשוויון ולא זו הייתה מטרתם. הם לא שללו שום שיטה כלכלית ובלבד שתשרת את המטרה של "בנין האומה", תוך שיתוף פעולה בין-מעמדי. ה"סוציאליזם" של השמאל הציוני לא היה אלא מיתוס מגייס, והמושג "שלטון פועלים" היה למילה נרדפת לשלטון הביורוקרטיה ההסתדרותית. על בסיס זה נסגרה העסקה ההיסטורית שבין מפלגות ההסתדרות לבורגנות הארץ-ישראלית: השמאל הציוני מעולם לא תבע את שינוי הסדר החברתי ואילו הימין לא תבע לעצמו את השליטה הפוליטית בישוב, עד שתבע וקיבל… ומנהיג המפלגה האבודה שעוד נקראת "מפלגת העבודה" – השתכנה ב"גיור מוגן" במגדלי אקירוב.

  2. asher frohlich הגיב:

    ל"ארץ זבת":

    מה זה שייך למאמר?.מרוב סלידתך מהמנהיגות הציונית הלאומנית והגזענית,שכחתה שה1 במאי בפתח,ולכן,שכחתה את העקר.

  3. יוסי נטורה / מאמר נכון הגיב:

    בכל הוויכוח שהתחולל סביב פרשת "חולילנד", לא היה כמאמר כזה – השם את פרשת השוחד בפרופורציה הקפיטליסטית הנכונה!

  4. יוסי ירושלמי הגיב:

    בכי לך ירושלים
    על שכונותיך המסכנות
    זה שהחריב את כולן
    מבקש מצפונו בחלקן
    מי שגזל לחמן של פת והקטמונים
    הוא אותו נבל שמבקש להחריב את סילוואן ושיח ג’ראח
    אך לפעמים
    אחרי ששבעה בטנו מהשלל
    מבקש הוא להקל על ליבו
    ומאשים את דודו הנבער
    ילדי האליטה הדשנים והגזענים
    שחונכו על דיכוי היהודים הערבים
    צועדים עכשיו למען הערבים האחרים
    מבתי הקשתות של רחביה והמושבה
    נושאים כפיהם לשעת הכפרה
    ערביי המזרח ישטפו את מצפונם
    מבלי להזכיר את אחיהם ומזרחיותם
    מרציאנו הוקע כי דמה לערבי
    אך את חסן הם ‘יצילו’
    לפחות לשיטתם הוא לא מזרחי.
    גם חשוב לדאוג שלחסן תהיה מדינה
    כי עלול הוא להאמין לדבריהם
    ולהוסיף נקודה שחורה על לובן נאורותם
    אז בכי ירושלים על הערבים
    שנדמו למראה רמיסת קדושתך
    בידי אלו שעדיין מבחינים בצבעים
    למרות לובן אורך הנישא למרחקים.

  5. לאן נעלמו דגלי פילסטין ב’הפגנת השמאל’ בת"א? הגיב:

    אופס, שלחו אותם לנצרת כי הם מרגיזים את היהודים בת"א.

    הינה חלוקת העבודה הנכונה: בת"א מפגין השמאל היהודי ה’סוציאלי’, בנצרת מפגין השמאל הערבי ה’לאומי’.

  6. לאן אתה נעלמת הגיב:

    בנצרת היו שני דגלי פלסטין, ובמשולש האדום שלהם היה פטיש ומגל, דגל קובה אחד ומאות דגלים אדומים.
    על זה אתה בונה תיאוריות? אתה כותב וסומך בעיניים עצומות על המחשבה שהיו שם רק דגלים פלסטינים.

הגיבו ללאן נעלמו דגלי פילסטין ב’הפגנת השמאל’ בת"א?

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים