הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 במאי, 2010 84 תגובות

62 שנה לישראל – אין פיוס ואין שלום


אחרי ששים ושתיים שנה למדינת ישראל אין מנוס מלחזור ולשאול, אם יש סיכוי כלשהו לשלום ולפיוס עם העם הפלסטיני. כפי שהדברים נראים כעת (בעצם כל שנות המדינה), הסיכויים קלושים ביותר. אחד הגורמים החשובים המונעים שלום ופיוס היא שליטתה המלאה של התודעה הציונית על מדינת ישראל. התודעה הזאת נלמדת מגיל צעיר עד גמר האוניברסיטה. היא מופצת בכל כלי התקשורת  – בין אם ציבוריים או פרטיים – מפי המנהיגים והדוברים. לאדם הממוצע בישראל אין, למעשה, דרך למלט את עצמו מן הציונות.


ארגונים אנטי-ציוניים מנסים להמעיט בדיבורים על הציונות, שמא ירחיקו את עצמם מן הציבור. רבים בשמאל חושבים שאין טעם לדבר על ציונות, ומקווים שגם ציונים טובים יעשו שלום בלית ברירה. הצרה היא, שמשמעות הציונות ומטרתה הייתה והינה כיבוש הארץ. לכן, היא מהווה מכשול לא-עביר לשלום עם הפלסטינים, במידה שזה תלוי בישראל בלבד. 

תמצית הציונות: כיבוש הארץ


כיבוש הארץ לא היתה סיסמה של ציונות ימנית בלבד, אלא גם של ציונות שמאלית ומתונה, כביכול. במובנים רבים, חשיבותה של זו הייתה רבה יותר מן הציונות הכללית והימנית, כי היא יצרה מגן אידיאולוגי כלפי חוץ, בהציגה את הציונות כתנועה סוציאליסטית ושוויונית השואפת בכל מאודה לשיתוף פעולה עם האוכלוסיה הערבית, ולשלום איתה.


הלא הציונות השמאלית הציעה מדינה דו-לאומית ("השומר הצעיר") וזרם ציוני, אמנם זעיר, הציע את הגבלת העליה תוך הסכם עם  העם השני ("ברית שלום"). המפלגה המרכזית בישוב הציעה פשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים (מפא"י אחרי 67′). אולם, יש לזכור כי "השומר הצעיר" בתקופת המנדט היה בעד מדינה דו- לאומית, אבל בתנאי של שלושה תיקונים "קטנים": א) המדינה הדו-לאומית תקום רק עד אשר יושג רוב יהודי בארץ; ב) השלטון המנדטורי האנגלי יימשך במשך 20 שנה נוספות; ו-ג) אם הפלסטינים לא יסכימו לכך תהיה למעצמות הזכות לכפות זאת עליהם בכוח.


"ברית שלום", ללא ספק הציונים המתקדמים ביותר, הציעו שוויון בשלטון תחת המנדט הבריטי כאשר היהודים היוו כ– 12 אחוז מתושבי הארץ. הם גם הסכימו להגבלת העליה כאשר יושג שוויון מספרי בין יהודים לערבים. בעבור דרישות שכאלה, שהערבים, כמובן, לא יכלו לקבל, הם הוקעו ביישוב (כולל "השומר הצעיר") כבוגדים בציונות. ובסה"כ הם היו מיעוט שבמיעוט בציבור היהודי.


אך תפקידה החשוב של הציונות השמאלית היה לשכנע את החלק הפרוגרסיבי-ליברלי-סוציאליסטי בציבור כי הציונות היא אידיאולוגיה צודקת, וכי ישראל מוקפת אויבים שאינם מוכנים להכיר בכך. בפניהם ישראל צריכה להתגונן. השכנוע הזה הצליח מעל המשוער. וזו, מן הסתם, אחת הסיבות לכך שגם הציבור הליברלי בארץ משלים בלית ברירה עם הכיבוש מזה 62 שנה, ובוודאי שהוא לא יחלום אפילו להפגין נגד טבח מסוגו של "עופרת יצוקה". 


הציוניות של בובר


אחד האורים ותומים של הציונות המתונה וההומניסטית, כביכול, שהשפעתו על השמאל הציוני היתה עמוקה, היה מרטין בובר. טיעונו, שנציג כאן, מבהיר את מהותה של הציונות הזאת, ומגלה עליה אולי יותר מאשר התכוון בעצמו. בראיון לאהוד בן עזר וצעירי קיבוצים (שפורסם ב"שאננים בציון" עם עובד, 1987).


הוא מתחיל עם הסיפור הבא: " מספרים כי נורדוי בא פעם אל הרצל בבהלה וקרא: שמעתי שיש בארץ ישראל תושבים ערבים. אם כן, הרי אין הצדק על צדנו!"; ובובר מתחיל להסביר: "אם נכונה אמרה זו מתגלה בה נאיביות מופלאה. החיים, מעצם היותם חיים, כרוך בהם עוול. אקסימנדר (פילוסוף יווני מן המאה ה-4 לפנה"ס, ש.א.) סבר, כנראה, אפילו שעצם העובדה של מציאותנו האנושית יש בה עוול כלפי הווייתו של ‘הכול’. […] על כל פנים אין חיים בלא השמדת חיים. אם נתבונן היטב, נראה כי בכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את ‘מרחב מחייתו’". ולכן, מצדיק בובר: "בתקופת מפעל-התישבותנו, שהיה למעשה כיבוש בדרכי שלום, לא התכוונו הטובים שבינינו להישאר זכאים בעיני עצמם במלחמת קיום לאומית זו שלנו, לפי שבאנו להבטיח מקום לדורותינו הבאים, נאלצים היינו לצמצם את המקום לדורות הבאים של העם הערבי.


אני מניח שאדם נאור יזדעזע למקרא דבריו אלה של בובר, המחזיק בהילה של הומניסט דגול. בתמצית שבתמצית יש כאן אפילו סימני היכר של פשיזם – כלומר, הצדקת עוול של החזק כלפי החלש.


ויש כאן  גם הצדקה (פילוסופית !) של השימוש בכוח ושל עוול. הלא, "החיים, מעצם היותם חיים, כרוך בהם עוול". ואם כך, אין גם מי שצודק ומי שאינו צודק. בכלל בובר מצייר תמונה של ג’ונגל אנושי שבו "אין חיים בלא השמדת חיים!"


בובר גם לא נשאר כללי בעלמא, אלא דווקא ספציפי מאוד. הלא הוא עונה לטענה, שהיהודים באים לארץ שאינה ריקה. ועל כך הוא עונה, כי בכל רגע גוזל כל אחד ממי שהוא את ‘מרחב מחייתו.  למען הסר ספק ביחס למי שהוא מתכוון, הוא מוסיף: נאלצים היינו לצמצם את המקום לדורות הבאים של העם הערבי. אבל המפעל הציוני הוא מעל לכול כאשר הוא קורא ל"טובים שבינינו" לא להישאר "זכאים בעיני עצמם". הוא פונה אל  הלא מעטים, כנראה, שלא יכלו להתייחס לנכבה בשוויון נפש. בובר חוזר גם על ההתחסדות הציונית המקובלת של ‘כיבוש בדרכי שלום’. נראה שהוא לא שמע על הנכבה של 48′.


בסיפור הזה מתגלה תופעה כפולה: הציונות ידעה עוד משחר ימיה שלסיפורו של זנגוויל אין כל בסיס, וכי פלסטינה אינה ארץ ריקה. אך מעל לכול, דברי בובר מבהירים היטב את מהות הציונות – שהיא כיבוש הארץ. מצמררים ממש הם דבריו על כיבוש "שטח המחיה". האם בובר לא ידע שהוא משתמש בביטוי אידיאולוגי נאצי?


דבריו של בובר מעוררים במלוא עומקה את השאלה הניצבת בכותרת המאמר: האם יתכנו בכלל שלום או פיוס עם הפלסטינים? שכן, מדובר כאן על "שלילת שטח מחיה מן הדורות הבאים של הפלסטינים".


בובר, ועל כך יש להודות לו, לא מתחמק מן הבעיה המרכזית של הציונות שהיא, צו כיבוש הארץ. הלא לכל האידיאולוגיה הציונית אין טעם בלי כיבוש הארץ. כל הסוגיות בוויכוח על הציונות וההיסטוריה היהודית שדשו בהן רבות מתמצות בשאלות הבאות: האם היהודים הם עם או עדה דתית, בעיקר? האם הם פרודוקטיביים או אנשי פרנסות אוויר? האם הם יכולים להתאזרח בארצות שבהן הם חיים, או לא? האם אלוהים בעצמו הוריש להם את הארץ? ואם היה בכלל גירוש של יהודים מן הארץ, וכתוצאה מכך – גלות בת 2000 שנה? אפילו לדיון על השואה אין, בעצם, כל חשיבות כשלעצמה באידיאולוגיה הציונית, אלא כהוכחה לצדקת כיבוש ויישוב הארץ. הלא אין ויכוח רציני עם הפלסטינים על היסטוריה יהודית – זו או אחרת. אינני יודע עד כמה היסטוריה זו מעניינת אותם, ואף אינני יודע אם היא צריכה להעסיק אותם במיוחד. יש וויכוח אחד והוא על כיבוש הארץ; על בואם של יהודים לפלסטינה ועל גירושם של רוב הפלסטינים ממנה ב-48′.


אדם אחר שצמח בחלק המתון של הציונות, והיה גם ‘פוסט-ציוני" שחשף הרבה מזוועות הכיבוש וגירוש הפלסטינים ב 48′, הוא בני מוריס. גם עליו אין לומר שהוא התחמק מן הבעיה היסודית של הציונות – הכיבוש, כאשר הוא נדחק לענות על שאלות הכיבוש והגירוש של הפלסטינים מארצם.


בריאיון עם ארי שביט, שעורר בזמנו רעש גדול, הוא התבטא כך: "לא הייתה קמה מדינה יהודית ללא עקירתם של אותם  700 אלף פלסטינים …לכן, היה צורך לעקור אותם …לנקות את העורף ולנקות את אזורי הגבול". הוא גם קבע: יש נסיבות בהיסטוריה שבהן יש הצדקה לטיהור אתני". והוא הוסיף: אי השלמת הטרנספר (ב-48′ ע"י בן גוריון) היתה טעות".


מוריס לא מסתפק בעבר, אלא גם משקיף לעתיד: "אם ישראל תגיע למצב של איום קיומי כמו ב-48′ יכול להיות שהיא תיאלץ לפעול כמו שפעלה אז". ולבסוף, בצורה פחות עדינה מזו של בובר, אבל בעלת אותה משמעות הוא אומר בפשטות: "אתה לא יכול לטגן חביתה בלי לשבור ביצים".


ועוד דוגמה נוספת של איש שמאל ושלום ציוני ללא חת כמו זאב שטרנהל, שגם הוא דבק בכיבוש הארץ. וככה הוא כתב: "כיבוש הארץ עד 48′ היה הכרחי וחיוני, ולכן גם  צודק, כי היה בו כדי לממש את זכותם של היהודים לעצמאות ולהגדרה עצמית". (מניין הוא שאב את הזכות לקבוע שזכות היהודים להגדרה עצמית מרשה להם לגרש את תושבי הארץ? הוא לא מגלה לנו.)


הציווי של כיבוש הארץ, או השתלטות על הארץ, היתה המטרה היסודית של כל ציוני: מימין עד שמאל, מהרצל ונורדאו, ז’בוטינסקי וויצמן, בן גוריון ובגין וממרטין בובר עד זאב שטרנהל.


אבל אין שום תירוץ שבעולם שיכול להצדיק גירוש של עם מאדמתו-מולדתו. זהו החטא הקדמון של הציונות כלפי העם הפלסטיני, שכל הפילוסופים מסוגו של מרטין בובר, או ההיסטוריונים מסוגם של מוריס ושטרנהל, לא יוכלו להעלים ולמחוק.


אין פלסטיני שיסכים לשלום ולפיוס עם ישראל בלי, שלפחות, יוחזרו כיבושי 67′ ותיפטר בעיית הפליטים. גם פתרון שכזה הוא ויתור ענק מצדם של הפלסטינים.


הציבור הישראלי אינו מסוגל לבחור בשלום ובפיוס על בסיס זה. אף לא החלק המתון יותר. אמונתו הציונית מונעת ממנו לקחת אחריות על בעית הפליטים. ובאשר להחזרת כל שטחי הכיבוש של 67′ הוא סומך על ממשלותיו שימצאו דרכים כיצד להימנע מכך, כמו בכל ששים ושתיים השנה עד כה. המסקנה העצובה היא, שאם השלום תלוי בישראל הסיכוי לשלום קטן ביותר. יש רק להוסיף, שלטווח היותר ארוך טמונה בכך גם סכנה גדולה לישראל עצמה.

תגובות
נושאים: מאמרים

84 תגובות

  1. אנג’לו לאיתמר הגיב:

    הסוציאליסטים המהפכניים מבינים בזה שהפשיעה וכל שאר המחלות החברתיות (כולל למשל תקיפות מיניות) מקורם בקפיטליזם הרקוב. ולכן אין פה כל עניין של גינוי הפשיעה לסוגיה, אלא חתירה לשינוי הסיבות האורגניות לפשיעה. כמהפכן, אין בליבי כל כעס על גנבים ושודדים, גם אם יפרצו לדירתי הדלה, כי הם בעצמם קורבן של השיטה הקפיטליסטית המושחתת.

    ואין לנו אלא ללמוד מהמלחמה הפשיעה בצפון קוריאה, שם היא פשוט נעלמה.

  2. קורא אנגלי הגיב:

    ציטוט מדברי "מבין עניין".

    "ולסיכום לא רק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל אלא גם עם ישראל שייך לארץ ישראל.
    ותחשבו על זה…."

    בעקבות תהפוכות ההיסטוריה במשך אלפי שנים נוצר מצב (קשה) בו 2 עמים (יהודים ופלסטינים) רואים באדמה אשר בין הים לירדן את מקומם ואדמתם. פשוט ככה התגלגלה לה ההיסטוריה.

    הימין ה"ציוני" רוצה למחוק ממוחם של מליוני ערבים מאות ואלפי שנות היסטוריה.
    למחוק במחי יד. או במחי אטום.

    הכיצד מציע אחרת "מבין עניין" למחוק ממליוני ערבים את תודעתם שלהם ולהחליפה בתודעה "ציונית" כשל הרצל מורינו ורבינו?

    האם החמיץ "מבין עניין" את השואה המתבקשת ממשימה מטורפת שכזו? האם הוא אינו שם לב?

    ישנם פושעים מושחתים אשר יודעים את הפוטנציאל הגלום בהיסטוריה זו. כל שנותר להם הוא רק לדחוף קלות את האמונה ב"זכויות ההיסטוריות" ולטפטף לנו את "מלחמת הציווילזציות". החייתיות האנושית כבר תעשה את השאר לבד. ורק מדי פעם יהיה צורך בפרובוקציות חיסוליות לבישול העם ברוטב הטמטום הלאומי.

    "מבין עניין" וחבריו נענים בלב חפץ (כפי שמצא סטנלי מילגרם) לקריאתם של הפושעים וזועקים: "זו ארצינו", "ערבים ושמאלנים החוצה", וליברמן מוסיף "דא", "דא", ויעלון יגיד "בום", "בום".ודרשוביץ ישיר בקול "דולאר","דולאר".
    והטלויזיה תנגן "ציר הרשע", "ציר הרשע" ו"מבין ענין" יתפלל "אמן", "אמן" "יחי עם ישראל".

  3. עקיבא אור הגיב:

    12.5.2010

    שמואל היקר – שלום

    מספר הערות הקשורות לנושא ה"ציונות".

    ציונות היא לאומנות של יהודי העולם החילונים לא של יהודי ישראל.

    ליהודי ישראל יש לאומנות ישראלית.

    כיוון שחוקי ה"ההלכה" אינם חוקי מדינת ישראל אין יהודים דתיים בעולם רואים בישראל "מדינה יהודית" – בצדק.

    ישראל משמשת מוקד לזהות יהודית חילונית עבור יהודים חילונים בחו"ל שרוצים להישאר יהודים למרות חילוניותם. אין יהדות חילונית.
    זה תחליף כושל והראייה לכך הם הכינוסים החוזרים ונישנים להגדרת "יהדות חילונית".

    מדוע חוזרים עליהם שוב ושוב?
    כי כל מה שנאמר בהם אינו מספק

    "יהודי" הוא רק מי שמקיים "מצוות"
    כך קובעת היהדות עצמה בטקס החניכה שלה.
    כל מי שמקיים טקס "בר-מצווה" מאשר זאת.

    ישראלים חילונים שנולדו בישראל הם בעלי זהות ישראלית ולא "יהודית"
    הם "גויים דוברי עברית" ולא "יהודים"
    יהודי העולם אינם מעניינים אותם במיוחד.
    רובם היה מעדיף להגר.

    ברגע שהציונות הקימה את מדינת ישראל היא מימשה את מטרתה. מרגע זה היא בתהליך של שקיעה. כל יהודי בעולם שרוצה להגר לישראל יכול לעשות זאת. אך שני-שליש מיהודי העולם אינם עושים זאת – ולא יעשו זאת.

    תמיכה פעילה בציונות כיום היא של יהודים חילונים בחו"ל.

    השלטון הארץ – וחלק מהציבור החילוני – עדיין נשבעים בשם הציונות אך אינם פועלים ברוחה.
    היא משמשת להם מסך עשן להסתתר מאחוריו

    הדור הישן של ציונים הולך לעולמו ובארץ צומח דור של "גויים דוברי עברית" ומיעוט לאןמני-דתי.

    מאחרי מסך העשן של מלל אודות "אינטרס ציוני"
    מסתתר אינטרס של לאומנות ישראלית מקומית.

    הפער בין ציונים לישראלים ילך ויגדל.
    תהליך זה מקביל לתהליך שקיעת הציונות.
    שני התהליכים הם בעלי יציבות ארוכת טווח ושום חריגות קצרות מועד לא יפסיקו אותם.

    דה-גול פינה מיליון מתנחלים צרפתים שחיו 150 שנה באלז’עיריה. \ה מחמד שאפשר בהחלט לפנות כמה אלפי מתנחלים מהגדה המערבית.
    אם – כיום – אין די לחץ מקומי לממש זאת יש תמיד אפשרות שלחץ חיצוני יממש זאת

    הקרב אינו אבוד ויש להפנות את האש מהדחליל הציוני אל ממשיכי יהושוע בן-נון ובעיקר אל ה"בטחוניסטים" הישראלים שהציונות מעניינת אותם כמו אתר הפסולת בנגב. הם אלה שמענקים חסות לתלמידי יהושוע בן-נון. ושניהם עושים זאת לא ממניעים ציוניים.

    עקיבא אור

  4. למבין עניין הגיב:

    מבין עניין, אני שמח שישנם סימנים שאתה יורד מהשחקים ("שייכות") ויורד כעת לעמקים ("קשר"). ללא ספק התהליך הזה לא בא לך בקלות, אבל אולי הוא בא. זה באמת יהיה צעד חשוב.

    אם כך איננו מדברים יותר על שייכויות אלא על קשר!

    המציאות שיש לנו כאן כוללת קשר שמצד אחד הוא בעיקרו היסטורי-סנטימנטלי (כאן גרו "אבותי" לפני אלפי שנים) – ונניח לרגע בצד את מחקרו של ההיסטוריון שלמה זנד על מוצא העם היהודי – מול קשר שהוא טרי הרבה יותר – מעכשיו – מההווה.

    אבל יותר חשוב מכל אלה – הוא לא הקשר – אלא מה מדינת היהודים עושה – בשמו של הקשר הזה.
    מה מדינה זו עושה לאחר בשם הקשר ההיסטורי הזה? כדי לענות על שאלה זו אנו נזקקים לטיפה אנושיות (ולא יזיק גם בית משפט קרימינלי).

    — קישור —

    ק.א.

  5. מבין עניין לקורא אנגלי הגיב:

    לטימטום יש כנראה גבול לחוצפה כנראה שלא.
    באתר זה כותב שמואל אמיר מאמרים מושחזים כנגד הקשר של עם ישראל למולדתו, וכמיטב המסורת הקומוניסטית אף אינו מכיר בעם היהודי כעם. שורק ההיסטוריון לא מצא את האוהלים שבהם ישבו בני ישראל בלכתם במדבר והמסקנה המדעית שלו שארוע זה בכלל לא התרחש, בקרוב הפרומו של ההיסטוריון עם שרידי החמור של מוחמד עדיין עם הרצועה על צווארו קשור ברחבת הכותל. בכל מאמר כמעט מככבת המילה קולוניולאליסטים, וקורא אנגלי אומר שהימין הקיצוני, קרי אני, מנסה למחוק במחי יד אלפי שנות היסטוריה ממוחם של הערבים….
    אני יוצא מעודד מתגובתו ומבקש שיכתוב גם תגובה לשמואל אמיר בה יאמר שגם ליהודים יש איזה שייכות היסטורית למקום כמשתמע מדבריו.
    זה יביא אותנו למחנה משותף. לגבי הפתרון נמצא דרך יחד ללבן את הסוגייה.

  6. אנג’לו איידן הגיב:

    אפילו קומוניסט מתחיל לא מדבר ככה.
    אני מכיר הרבה "קומוניסטים", יהודים לרוב, המשתוקקים שאני אתבטא בלשון זו.
    מי שמצנזר אותי יכול היה, בקלות, להבחין בכך. מה עוד שפעם התוכי שלי שכח לרשום את האי-מייל … שאני מתגאה לרשום בכל פעם מחדש. וכאן המקום להבחין כי החקיין מודע לגאווה זו.
    וחוץ מזה, דבריו של איתמר לא שווים התייחסות שהי.
    לבסוף, עלי להודות כי למי שניסה לכתוב במקומי יש, בכל זאת, רמזים בעניין ההתייחסות הקומוניסטית לפשיעה. לא ברור, אבל, אם כשרוני בכדי להתייחס ברצינות לעניין. עיסוק בפשיעה מהווה איום חמור לשכנים, שהם מאוד חשובים לקומוניסט. לכן, כמו בכל נושא, על מנהיגי החברה הסוציאליסטית לקבוע חוקים מרתיעים במיוחד על מנת למנוע מכל עובד/ת, פנסיונר/ית, לומד/ת וילדה או ילד לשלם בסבל עוולות לא להם. יחד עם זאת, עלינו להיות ערים לכך ש-"כל אדם שהושם בכלא הוא הוכחה חייה שהחברה היא לא מספיק מפותחת בשביל לספק לכל אזרח כל צרכיו למען חיים שלמים."

  7. שמואל אמיר הגיב:

    עקיבה היקר,
    אתה מציע להפנות את עיקר המרץ נגד המתנחלים והביטחוני סטים במקום נגד הציונות. זה בדיוק מה שהשמאל הציוני וגם הליבראלי מציעים. הם רוצים להפנות את תשומת הלב מן הממסד הישראלי המבצע את הכיבוש וההתנחלות ולהאשים במקום זה את "הקיצוניים". השתתפותם הם, ותמיכתם בכיבוש הם מנסים להסתיר.
    אשר לציונות כאידיאולוגיה שלטת בישראל אתה טועה בגדול , עדיין מאמינים בה רוב תושבי הארץ היהודיים. כמובן שחלו שינויים בציונות של היום לזו מלפני הקולוניזציה הציונית אך שני עקרונות נשמרו יפה: צווי כיבוש הארץ, ו"לשמש מבצר מערבי כנגד האסיאתים" כדברי הרצל ב"מדינת היהודים". במאמרי כאשר אני מדבר על ציונות אני מדבר נגד "כיבוש הארץ" האם זה לא היה ברור?. עקרון זה משותף לכל הציונים מימין ועד שמאל. אני מודה שלא הבנתי את דבריך על היהודים. לי נראה שכאן בארץ ישנו תהליך קשה ומפותל של יצירת אומה ישראלית. מבחינה זו אפשר לראות בציונות היום בישראל אידיאולוגיה לאומנית ישראלית.

  8. אולי הגיב:

    אולי אפשר לצנזר את אנג’לו בלי קשר לתוכים או לא תוכים?

  9. asher frohlich הגיב:

    לשמואל אמיר:

    ההגדרה שלך שציונות היא "כבוש הארץ",המצטטת באופן דמגוגי אמירות מסוימות,הנה דמגוגיה במיטבה,כוון שבוחרת מה שמתאים ל"הוכחה",שהיא אולי אמת חלקית,ומציגה אותה כהאמת כולה.
    לא במקרה שופטים דורשים מהעדים להגיד את האמת,אבל כל האמת,כי כל אמת חלקית עלולה להפוך לשקר,קרי דמגוגיה.
    הציונות אינה "רק" כיבוש הארץ.יש בה גוונים נוספים,חלקם שליליים,חלקם חיוביים.
    דוגמאות של שליליים אנו מקבלים לרוב,כגון תגובות ומאמרים אין סופיים באתר זה,ובכלל,שהפך להיות ספורט לאומי ובינלאומי.
    דוגמאות לחיוביים הם גם רבים,אבל נשכחים,כגון לידתה מחדש של השפה העברית,הקמת בית למיליוני פליטים יהודים מכל העולם(כן,פליטים יהודים),הצלחתם הזמנית של ניסיון הקיבוצים,פריחת משק קואופרטיבי ורשת בריאות ציבורית מוצלחת יחסית ועוד.
    מרקסיסיתים אמיתיים יודעים לראות את המציאות על כל המורכבות והסתירות שבתוכה ולא בצורה מופשטת וחד גוונית ויודעים לבחון בתוכה השינויים החלים כל הזמן וללא הפסקה.
    ביקורת של הציונות,כמו ביקורת על ישראל לגיטימית ורצויה,אבל מה שנעשה,מתוך פרץ רגשות
    ותסכול,הוא "לזרוק את התינוק ביחד עם המיים המלוכלכים של האמבטיה"

  10. לעקי הגיב:

    שלום עקי
    אני זוכר ש"מצפן" התגאתה שהיא אנטי ציונית ועל זאת ביססה את האידיאולוגיה שלה. אני נוכח שאתה התרחקת מהלכת מצפן. אם כי לא הייתי מעולם חבר "מצפן" בכל זאת כיבדתי כמה מעקרונותיה ובודאי את חבריה. צר לקרא את דבריך היום הנשמעים לי מיינסטרים לחלוטין: ישראל כבר לא משרתת את האימפריאליזם האמריקאי משום שהיא סוחרת עם סין והודו??. השיקולים הקואליציוניים עומדים בראש מעיניה של ישראל??, המאבק העיקרי איננו נגד הממסד והשלטון הישראלי אלא נגד המתנחלים ו"ביטחוניסטים" (למי הכוונה?). אתה מתעלם מכוחה של האידיאולוגיה הציונית בישראל אבל מדגיש את הציונות של יהודים בחו"ל. (אני כלל לא התייחסתי לזה במאמרי).
    חבל שכך,
    אבל בידידות,
    שמואל

  11. לירן ברוך הגיב:

    איזה יופי שאתם חיים בסרט ולא מייצגים אלה מיעוט תמהוני שמונה אולי אחוז אחד בודד מהאוכלוסייה היהודית
    כל כך הרבה גיבובים של שטויות
    אני לא שמעתי על מדינה פלסטינית או עם פלסטיני מעניין שזה נשמע רק אחרי המלחמה המושלמת והמוצדקת שמכונה מלחמת ששת הימים ע"פ כל כללי המשפט הבינלאומי
    חוץ מזה גם אם זה לא נאה לכותב המכובד
    מדינה יהודית תהיה פה על אפו ועל חמתו ואנו נמשיך להתבסס על צבא חזק חכם והומני
    נמאס כבר לשמוע על השקר שנקרא נכבה
    הערבים רצו להשמידנו כל מדינות העולם נתנו ליישוב היהודי 10 ימים להחזיק מעמד הצלחנו להתגבר על שש צבאות סדירים ערביים שניסו להשמידנו לראיה גוש עציון ועטרות וכפר דרום שהוחרבו והושמדו ומיגיניהם נטבחו בברבריות
    אז ניצחנו ואנחנו צריכים להתנצל על כך
    אז שלא יעבדו עליכם !!!

  12. עקיבא אור הגיב:

    17.5.2008

    שמואל שלום,

    ישראל הייתה – ונשארה – הבסיס הבטוח ביותר של האימפריאליזם במזה"ת. בעבר זה נבע משיקולי מדיניות ציונית אך בהווה זה נובע משיקולי מדיניות ישראלית-מקומית.

    "מצפן" – וגם אני – נשארנו אנטי-ציונים אך איננו מתעלמים מהשינויים שחלו במניעי המדיניות הישראלית בחמשים השנים האחרונות.

    אתה ציטטת את הרצל על המדינה הציונית שתשמש חומה שהגן על אירופה מפני הברבריות האסייתית.
    זה התאים למצב במאה ה-19.
    כינתיים חלפו כ-120 שנה והמצב השתנה.
    כיום ישראל מעוניינת מאוד בקשרים מסחריים ופוליטיים טובים עם סין והודו שכבר מזמן חדלו להוות "ברבריות אסייתית". ישראל תשמח מאוד לקיים יחסים ידידותיים עם סעודיה והשלום עם מצרים חשוב לה ביותר.

    אתה מתעלם משינויים שחלו בישראל ובעולם וממשיך לראות באידיאלוגיה הציונית מניע עיקרי במדיניות ישראל כיום.

    הציונות נשארה אוייב אידיאלוגי אך איננה המניע העיקרי של המדגיניות הישראלית כיום.
    הדגש הוא על – "כיום".

    למדיניות הישראלית כיום יש מניעים הנובעים מאינטרסים ישראלים מקומיים ולא מהאידיאולגיה הציונית מלפני מאה שנה.

    הפער בין האינטרס הישראלי לאינטרס הציוני ילך ויגדל,
    וכך גם הפער בין ישראליות לציונות.
    זה תהליך בלתי-נמנע.

    מומלץ לא להתעלם מהשינוי.

    בידידות
    עקי

  13. ויכוח עקר הגיב:

    האידיאולוגיה איננה הסיבה לפעולה. היא ההצדקה לפעולה שמניעה הם חומריים.
    זאת הטעות שבגינה מתחולל כאן ויכוח זוטא בין א.ש לע.א.
    הציונות המעשית נבעה משני מניעים עיקריים שנולדו בסוף המאה ה-19. בעלי הון יהודי שסיימו את תפקידם כתומכים במשטרים סמכותיים בגרמניה אוסטריה וצרפת ועל כן נתמכו על ידי אותם משטרים (ראה ספרה של חנה ארנדט שאינה חשודה במרקסיזם), חיפשו לעצמם אינטרס פוליטי משותף עם עם האינטרס האימפריאליסטי של מעצמות אירופיות כדי להבטיח את מעמדם שהתערער עקב השינוי שחל במשטרים שם ושאת בטויו ניתן היה למצוא במשפט דרייפוס ובהתעוררות האנטישמיות הלאומית.
    המניע השני הוא הצורך של יהודים ממזרח אירופה להגר וששערי המערב וארה"ב בפרט ננעלו לפניהם.
    הציונות היותה אידיאולוגיה לאותם מניעים. עקב אי האפשרות של ההון בצורה הפרטית לממש את המטרה הזאת (מאחר לא ניתן היה להפיק רווחים שהשקעות ביישוב יהודים בפלסטין) הפעולה נעשתה ע"י הון ציבורי (אם כי מקורו היה רובו ככולו מתרומות של הון פרטי שנתרם מהמניע הנ"ל). לכן לאידיאולוגיה הציונית היה גוון סוציאליסטי (כביכול).
    מה שהשתנה הוא ההצלחה הבלתי משוערת של הציונות (המעשית) שעכשיו מהווה גם בסיס רב עוצמה לאינטרסים מעצמתיים של ארה"ב וגם של אירופה (ואת הבונוס הפוליטי נוטלים גם בעלי ההון היהודים המאורגנים שם) וכן האפשרות של ההון הפרטי להניב רווחים מהכלכלה הצבאית בעיקר וגם מניצול של כוח עבודה זול ומיומן, מקומי ומבחוץ שנוצר כאן.
    בהתאם, גם האידיאולוגיה הציונית השתנתה ועכשיו היא מבוססת יותר על זכויות דתיות ולאומניות.
    כמובן שאין להפחית מחשיבותה של האידיאולוגיה, שהיתה ציונית ונשארה כזאת, לגבי השכנוע של שכבות רחבות לתמוך ולהקריב למען המטרות הציוניות (מעשיות) שלא השתנו אלא קבלו מרהב פעולה אחר מאז ועד היום.

  14. איתמר לאנג’לו איידן הגיב:

    אני מתנצל על האיחור בתגובתי,
    רק עתה נתקלתי באמירה שלך "ואין לנו אלא ללמוד מהמלחמה הפשיעה בצפון קוריאה, שם היא פשוט נעלמה".
    אם אמירה זו היא תמצית אמונתך – הרי שאמת קשה יצאה לאור לגבי דעותיך.

    אומללותם של אזרחי צפון-קוריאה ידועה לכל, וזאת תחת ידו הפושעת של "הסוציאליסט" קים ז’ונג איל ("שמש העמים" המודרני?) שבנה שלטון שגורם לסרט 1984 להיראות כמו קייטנה של ויצ"ו.
    מבחינת זכויות אדם מדובר במדינה מפגרת בכל קנה מידה (אולי לא בקנה המידה הקומוניסטי שלך…), אין שם אופוזיציה, אין תקשורת חופשית, אין זכויות אדם, אין כלום מלבד חבורת פושעים עם נשק גרעיני שמליטים טרור על עם מדוכא.
    סביר להניח שיש שם גם פשע אולם אתה אינך יודע על כך, כי הרי לכל עיתונאי שמגיע לשם מוצמד תועמלן ש"דואג" לדיווח ברוח הנכונה.

    במדד הדמוקרטיה של האקונומיסט מדורגת צפון-קוריאה במקום העלוב האחרון. והרי לך ציטוט מויקיפדיה לגבי מה שקורה במכורתך נפלאה:
    "על פי דיווחים שונים מתבצע כיום בקוריאה הצפונית "רצח עם פוליטי", במסגרתו נכלאים מאות אלפי מתנגדי משטר (או חשודים בהתנגדות למשטר) ובני משפחותיהם במחנות מאסר הפזורים ברחבי המדינה. על פי עדויות של עריקים צפון קוריאנים, נערכים במחנות אלו ניסויים כימיים על האסירים, ומשפחות שלמות מושמדות בתאי-גזים שקופים, בזמן שמדענים צופים בהם ורושמים מסקנות.
    ניצולי המחנות מספרים גם על עינויים, הוצאות פומביות להורג, רצח תינוקות בני יומם, הרעבה, אונס והפלות בכפייה. על פי ההערכות כלואים כ- 200,000 אסירים ב- 12 מחנות".

    אכן חזון ראוי ע"פ אנג’לו איידן.
    תודה ולא תודה.

    נ.ב. גם האמירה לפיה תקיפות מיניות הן "תוצר של קפיטליזם רקוב" היא דמגוגיה פרימיטיבית, אבל זה כבר סיפור אחר.

  15. לאשר פרויליך הגיב:

    המגיב רוצה להציל את הציונות בעזרת המרקסיזם. זה ניסיון ישן של השמאל הציוני מימים ימימה – אך היום זרם זה אינו קיים כבר מבחינה פוליטית. ?

    למרכסיסטים בניגוד לפרויליך הייתה תמיד עמדה שלילית לציונות.

    שלילת חשיבות התודעה מנוגדת למרקסיזם. אחרת אי אפשר להבין למה מרכס טרח לכתוב עשרות כרכים. החדרת ההכרה המעמדית היא כמובן אחת מעקרונות המרקסיזם.
    ההוויה קובעת את ההכרה אך להכרה יש השפעה חוזרת גם המציאות. במקרים מסוימים אפילו מכרעת. "הרעיון הופך לכוח כאשר הוא תופס את ההמונים" כתב מרכס. הגדרת הציונות כאידיאולוגיה של הכיבוש היא מרקסיסטית במהותה מאחר שהיא מגלה את הבסיס המטריאלי של אידיאולוגיה זו.

    מכל מקום אני כתבתי שהסכסוך נובע מן הכיבוש.
    ליבת הציונות הגדרתי כצוו כיבוש הארץ. כתבתי שלא יכול להיות שלום כאשר שוללים מן הפלסטינים את "מחיית הדורות הרבים". כתבתי אפילו שהוויכוח – האידיאולוגי ציוני אינו חשוב – העיקר הוא כיבוש הארץ. כתבתי גם "שאין פלסטיני שיוכל להסכים לשלום בלי החזרת כיבושי 67′. לכן הקביעה שאני רואה באידיאולוגיה את "סיבת" הסכסוך היא שטות גמורה. ולהפך – כתבתי שרק ביטול הכיבוש הוא הפתרון לסכסוך. מרטין בובר חיבר לכיבוש אידיאולוגיה. את האידיאולוגיה הזו של הכיבוש אני מוקיע – את האידיאולוגיה הציונית של הכיבוש ואת העולם הרוחני שהיא יוצרת. כן אידיאולוגיה זו היא "גורם חשוב" כפי שכתבתי לאדישות של אנשים ליבראליים לכיבוש וזוועותיו. הכיבוש והאידיאולוגיה שלו יחלפו כמובן כתוצאה של גורמים רבים. במאמרי זה עסקתי בעיקר באידיאולוגיה אבל אם כבר נשאלתי (גם ע"י מגיב אחר) על הגורמים המאפשרים את הפסקת הכיבוש אומר שהחשובים שבהם הם התנגדות העם הפלסטיני לכיבוש, והחלשת האימפריאליזם באזורנו ובעולם. בלי תמיכה אמריקאית בישראל הכיבוש לא יוכל להמשך. בצדק כתב אחד הגולשים שאנשים בעד הכיבוש כל עוד הם רואים שהציונות "מצליחה" והתמיכה האמריקאית נמשכת. אם נגיע אי פעם לשלום ופיוס עם הפלסטינים תגווע לאיטה גם הציונות כי לא יהיה בה עוד צורך. בתנאים כאלה יכולה לצמח גם זהות ישראלית חדשה לא ציונית-לאומנית, בה ישראל תראה עצמה כשותפה לעמי האזור בו אנו שוכנים. יגידו שזו אוטופיה – ייתכן, אבל בלי אוטופיה כזו אין לפי אמונתי עתיד לישראל לאורך ימים.
    ש.א.

  16. asher frohlich הגיב:

    לתגובה האחרונה אלי(אני מניח שהכותב הוא כותב המאמר)

    אין בתגובה שלך אף טיעון אמתי,פרט לציטוטים
    כגון:"למרכסיסטים…היתה תמיד עמדה שלילית לציונות". זה טיעון?
    או עוד "פנינה"="שלילת חשיבות התודעה מנוגדת למרקסיזם" (אנא תזכיר לי איכן שללתי את חשיבות התודעה).
    עוד טיעון מבריק="המגיב רוצה להציל את הציונות בעזרת המרקסיזם"
    תסלח לי אדון כותב,אלה לא טיעונים !!
    אנא תקרא עוד פעם מה שכתבתי,תנסה להבין,ואתה לא חייב להסכים אתי,אבל תתיחס למה שכתבתי,בבקשה!.
    אתה חוזר עם ההצהרות הפשטניות ודמגוגיות כגון
    "ליבת הציונות היא בצוו כיבוש הארץ".
    אמרתי שאמת חלקית אינה אמת.הצהרתך היא אמת חלקית,אבל לא כל האמת,אבל אתה לא מסוגל לראות את כל האמת,או לא רוצה בכך,ולהבין את המורכבות הדיאלקטית של המציאות,שבעינך היא רק שחור או לבן.
    אולי תסביר לכולנו למה המרקסיסטים הציעו הקמת בית לאומי לעם היהודי בבירודביג’ן?.אולי תסביר לנו למה הגיעו לארץ כמה מליוני יהודים מכל קצות התבל?(רק בגלל שטיפת המוח של ה"אידאולוגיה הציונית"?).אולי תגיד לנו אם לדעתך יש עם יהודי או זו המצאה של הציונים?
    ואולי תסביר לנו האם האנטישמיות היא גם המצאה של הציונים?
    מה לעשות,החיים לא קלים !!

  17. לשמואל אמיר מאנג’לו הגיב:

    הפעם, "המגיב רוצה להציל את הציונות בעזרת המרקסיזם" (לא רק הוא קנה לעצמו ב-"קורסים על המרקסיזם" את הסמכות לכך)! מול דברי (ראה ‘חילופי פרדיגמות בשיח הכיבוש’ של חדוה ישכר), וללא הקשר ענייני, אתמול, למשל, רצה להציל אותה בעזרת אמצעי של הציונות עצמה, ואף נגד המרקסיזם: בפעם זו, הוא נזעק לנפנף בדגל השואה ההיטלרית – המפלט האחרון של הציונים. הוא נפנף ב-"פתרון סופי". בנוסף לכך, הוא גם מציג את הציונות – אויב השכבות העממיות, וביניהן אלה היהודיות – כמייסדת, לא של מדינת המעמד המדכא, אלא של מדינה "לעם היהודי".

  18. ק.א. הגיב:

    במילים אחרות, הציונות הוא התערובת שעליה מגדלים יהודים, אבל "החווה" מתנהלת לתופי הפשע השלטוני. בסופו של דבר הרי חייבים לגדל את העם הישראלי על משהו. אז אם יש רווח בצידה של הציונות – שיאכלו. ביבי וליברמן מייד באים עם המנה האחרונה. שמעתי שזה קינוח משהו משהו, ממש סוף הדרך.

  19. ציונות מרקסיסטית הגיב:

    אני חיב להתייחס כאן לשתי הדוגמאות "החיוביות" שהמרקסיסיט מביא כאן להגנתה של הציונות: ",כגון לידתה מחדש של השפה העברית,הקמת בית למיליוני פליטים יהודים מכל העולם(כן,פליטים יהודים),הצלחתם הזמנית של ניסיון הקיבוצים,פריחת משק קואופרטיבי ורשת בריאות ציבורית מוצלחת יחסית ועוד".
    לידתה מחדש של השפה העברית הוא לדעתי המעשה הריאקציוני ביותר כלפי יהודים שעשתה הציונות. שימוש בשפה שרק מיליונים מעטים משתמשים בה היא הסתגרות מהעולם ומהתרבות האנושית. גרוע מכך משום שהיא כבלים על ידיהם ורגליהם של בני השכבות ההעממיות בעיקר שלא מצליחים לסגל לעצמם שפה שבני אדם משתמשים בה. על עיוות כזה אפילו הרצל לא חשב.

    הקמת בית למיליוני פליטים זה צד אחד של המטבע הצד השני הוא הפיכת מאות אלפים לאובייקט של רדיפות בעולם הערבי והפיכתם לפליטים וכן לחץ על מדינות יותר טובות ובטוחות מישראל על מנת למנוע מהם קליטת פליטים יהודים (גם בזמנים הקשים ביותר ועד המדיניות המחפירה כלפי יהודים מברה"מ שלא רצו להגיע לכאן).
    "הצלחתם היחסית" של הקיבוצים והקואופרטיבים הסוציאליסטים כביכול (בלי ערבים) היא חלק איטגרלי של הפרויקט הקולוניאלי שמומן מהון פרטי. הם נזרקו לפח כאשר כבר לא היה צורך בהם לביסוס הפרויקט. כך מערכת הבריאות והחינוך הציבורי שעוברים התקפות וקיצוצים יום יום, שלא לדבר על הדיור הציבורי ועוד.
    ציונות כמרקסיזם לעילא ולעילא…

  20. asher frohlich הגיב:

    תודה על אנג’לו ועל המגיב שלא מזדה(?)
    עשיתם עבודה מצוינת !
    רק אינני מבין למה אתם כותבים בעברית,מעשה ריאקציוני ביותר על פי הגדרתכם. מי שמגדיר פריחת השפה העברית כמעשה ריאקציוני,יותר מסוכן מהאנטישמים והלאומנים הריאקציונים ביותר.
    כן,מסוכן לא רק לעם היהודי,גם לאנושות כולה. 

  21. איתמר לאנג’לו איידן הגיב:

    אודה לך אם תתייחס לתגובתי מה-17.5 לגבי צפון-קוריאה.
    או אולי "שתיקתך כהודאה", ואתה אכן מייחל לרגע בו ישראל תדמה לצפון-קוריאה?

  22. אנג’לו איידן הגיב:

    תגובתך מה-17.5 התייחסה ל"אנג’לו לאיתמר" מה-11.5
    גם אני התייחסתי לתגובה האחרונה הזו ב-13.5

  23. שמואל אמיר לאשר פרויליך הגיב:

    שמואל אמיר לאשר פרויליך
    אתה מתלונן שייחסתי לך שלילת חשיבות התודעה במרכסיזם. יש אמת בטענתך הלא לאמתו אתה מעריך ביותר את התודעה הציונית (לדעתי אתה שבוי לה) – מה שהכעיס אותך היה כמובן שאני יוצא בחריפות נגד הציונות ואז מצאת לך טיעון מרכסיסטי פשטני כדי להגן על הציונות. כתבת: כותב המאמר,"מסביר" לנו שהגורם המרכזי לסכסוך בין שני העמים כאן וחוסר פתרון הוא "בשליטתה המלאה של התודעה הציונית".אין הסבר זה יכול להיות יותר רחוק מניתוח מרקסיסטי. (אגב הציטוט שלך מדברי לא נמצא כלל במאמרי"!
    טענת שהציון "שהמרקסיסטים תמיד שללו את הציונות" איננו טיעון. למה זה לא טיעון ? רציתי להראות בניגוד להתיימרות שלך שאינך מרקסיסט בכל הנוגע לציונות לפחות.

    ההבדל בינינו הוא זה: אצלי נקודת המוצא הוא המרכסיזם לאורו אני מעריך את התופעות החברתיות כולל הציונות. אצלך זה הפוך, נקודת המוצא שלך היא הציונות, ולאורה אתה מעריך את המרקסיזם. המרכסיזם משמש אותך להצדקת הציונות.
    שאלת אותי עוד כמה "קלוצקשאס" שרובן אינן נוגעות כלל למאמרי וכתבתי עליהם כבר במאמרים קודמים ואין לי כאן מקום לענות עליהם.
    במקום זה אוכל לחוד לך חידה הנוגעת דווקא למאמרי – מי כתב דברים אלה:?

    "The founders of Israel, the young people who came to Palestine a few years before and after the First World War never hid their intentions.
    The aim of Zionism was the conquest of Palestine and the creation of a Jewish state. Berl Katznelson. The labor-movement ideologist never thought there could be any doubt about it. "The Zionist enterprise is an enterprise of conquests", he said in 1927. And in the same breath: "It is not by chance that I use military terms when speaking of settlements". In 1922 Ben Gurion had already said the same:"We are conquerors of the land facing an iron wall, and we have to break through it". That is why the Jewish Labor movement was never a socialist movement like the others….The conquest of the land was thus an existential necessity".

    דברים אלה רק מאשרים מה שכתבתי במאמרי שבסיס הציונות הוא כיבוש הארץ. הם לא נכתבו ע"י "אנטי ציוני" ח"וח אלא ע"י פרופ’ זאב שטרנהל אותו הזכרתי במאמרי בדיוק בקשר זה.

    Zeev Sternhell, In Defence of Liberal Zionism.

  24. asher frohlich הגיב:

    לשמואל שלום:

    בשורה רביעית מההתחלה כתבתה את מה שציטטי .מילא שאתה לא קורא טוב מה שאני כתבתי,אבל האם אתה לא קורא מה כתבתה בעצמך?
    אסביר לך למה זה לא טיעון להגיד ש"מקרסיסטים תמיד…". אתה כבר ילד גדול ! אתה יכול לחשוב בעצמך ! המרקסיסיטים האמיתיים אינם מדקלמים פסוקי קודש,הם חושבים בעצמם !

  25. איתמר לאנג’לו איידן הגיב:

    לא ידעתי שאתה מאלו המקמצים במילים.
    אם התגובה לגבי צפון-קוריאה אינה פרי עטך – היית יכול לענות לי ולומר זאת בצורה ברורה וישירה (עניין נדיר במחוזותינו, כנראה).

    האמירה שלך ש"דבריו של איתמר לא שווים התייחסות שהי" מוזרה ביותר, שכן אם אכן אמרת את הדברים אליהם התייחסתי – אזי תגובתי רלוונטית ביותר. אם לא אמרת – אזי תגובתי פשוט אינה רלוונטית.
    אין לך מה להיפגע מתגובה לדברים שלא אתה אמרת.

  26. אנג’לו איידן הגיב:

    יכול להיות שאתה מומחה עילאי בהרבה תחומים בהם אני ריק מידע, אבל אתה בור ועם הארץ בנוגע לצפון קוריאה או, לחלופין, אתה מתפקד בתחם זה בדומה ל-’אקונומיסט’ או "דיווחים שונים" או "עריקים צפון קוריאנים" או "ניצולי המחנות" כביכול או בעלי "הערכות".
    אנג’לו: מאלו, שלא "המקמצים במילים", שמשתדלים לא להתעייף לשווא.

  27. איתמר לאנג’לו איידן הגיב:

    לעומתי, אתה כנראה מומחה גדול לצפון-קוריאה, והמידע שלך הוא עקב שהייה ארוכת שנים שם.
    או שאולי אתה ניזון מירחון הממשל הצפון-קוריאני המדווח בדיוק רב על הנעשה.

    אם יש לך עדות אמיתית לגבי יפי החיים בגן-העדן הצפון קוריאני – אתה מוזמן לצטט.

    להזכירך, היה לנו כבר "שמש עמים" אחד עם מליוני מעריצים שוטים ומומחים לדבר,
    בין היתר גם כאן בישראל, עד שהאמת העגומה יצאה לאור.
    יום אחד גם האמת של צפון קוריאה תצא לאור, ויש לי תחושה שדווקא אתה תאכל את כובעך, ולא אני.
    מעניין באמת איזה טיעון יש לך כנגד עדויות של עריקים וניצולי מחנות, חוץ מלכתוב במרכאות את המילים הנ"ל ("ניצולים" וכו’) כאילו זה ארגומנט כנגד אמיתות עדויותיהם.
    באותה מידה גם אני יכול לכתוב "אנג’לו איידן", האם זה יחליש את טיעוניך?

  28. האגודה למען שפיות האתר הגיב:

    לבאי אתר הגדה השמאלית שלום רב

    אתם מתבקשים בכל לשון של בקשה לעשות כל שביכולתם על מנת למדר, לדכא ולסלק את המגיב אנג’לו איידן. באם אתם מגיבים, מלאכתם תמוצה בהתעלמות מוחלטת מתגובותיו ואי-התייחסות לפרובוקציות המילוליות שלו. באם אתם עורכים, אתם מתבקשים בכל לשון של בקשה לפנות את תגובותיו למזבלת האינטרנט הקרובה ולחסום אותו מגישה עתידית לאתר.

    בתודה

    האגודה למען שפיות האתר (ע"ר)

  29. איתמר לאנג’לו איידן הגיב:

    הרי לך לינק לכתבה מעיתון הגארדיאן הבריטי על הנעשה בצפון קוריאה.

    — קישור —

    עכשיו אתה מתחיל להאמין?

  30. אנג’לו איידן לאיתמר הגיב:

    לפני שבועיים של עבודה מטורפת ומלאה שעות נוספות. ככה שלא תופתע שנית.

    אבל אתה יודע מה היא משמעותה של הכתבה שהבאת לכאן מאמצעות קישור?

    אני מתערב שאתה לא מסוגל להעלות אותה על מחשבתך. אתן לך כמה ימים לנסות ולגלות אותה.

    אני כמעט בטוח שלא תצליח.

  31. איתמר לאנג’לו איידן – שתיקה כהודאה? הגיב:

    אני מניח שהבנת לבד (עם קצת עזרה, כמובן) שהסוציאליזם הצפון-קוריאני הוא לא ממש הדבר האמיתי.
    להבא תשתדל להיות קצת יותר בררן בבחירת הדוגמאות שאתה מביא.

  32. אנג’לו איידן הגיב:

    אל תהיה שפוט כל הזמן. תנסה להתאמץ מעט. אל תתן "לשרירי" המוח שלך לעבוד מדי פעם. יש לך עוד יומיים לחשוב בלי עזרה. תנצל את ההזדמנות. חבל עליך: לחשוב כל הזמן עם השכל של האחרים מוביל לעצלנות מחשבתית מנוונת. זה נכון: בהתחלה זה מעייף, אבל, משך הזמן, תתחיל להנות מיכולות חושפניות, כלומר, תגלה ניסתרות ויהיה קשה להכיל אותך לוקשים. אם תשמע בקולי, זה לא אומר שאתה יוצא מרומה כי בסופו של דבר אתה תמיד יכול לחזור להיות כפי שאתה.

  33. איתמר לאנג’לו הגיב:

    מממ… מעניין! אני אוהב חידות!
    בוא נראה באמת מה משמעות הכתבה של הגארדיאן…
    עוד מדינה בה חבורת פושעים רצחנית מאין כמוה קוראת לעצמה "רפובליקה עממית"?
    עוד עדות חיה ומדממת לחוסר היכולת של המין האנושי לבצע קומוניזם הלכה למעשה?
    עוד בלון קומוניסטי שמתפוצץ בפרצופו של אנג’לו איידן?

    נו, עברתי?
    קדימה, enlighten me

  34. איתמר לאנג’לו איידן – טוב נו, שכנעת אותי הגיב:

    צפון-קוריאה היא רפובליקה עממית אמיתית,
    וכשמה כן היא: הפרולטר הפשוט חי חיים מלאים ויצרניים, הוא מתעורר כל בוקר בזמרת "קום בחור עצל וצא לעבודה!".
    מידי פעם הוא משתתף באסיפות בהן הוא יכול לקום ולומר את דעתו, כמו גם להעביר ביקורת על ההנהגה והחלטותיה, ולהצביע על סטיות קלות שמבצעת ההנהגה מדרכו של מרקס (פיתוח נשק גרעיני, למשל).
    המנהיג קים ג’ונג-איל נבחר בהצבעה (חשאית כמובן) ע"י האסיפה העממית המורכבת מנציגי האזורים השונים (שנבחרו אף הם בבחירות אזוריות) ולאחרונה ניצח אך בקושי את יריבו ההיגליסט קום ג’ינג-אול, שהתמיכה בו היתה חזקה במיוחד באזור הבירה פיונגיאנג.

    הפרולטר שלנו תמך דווקא בקום ג’ינג-אול, אך הו אלא אומר נואש – "בפעם הבאה בוודאי ננצח".
    הערב הוא מקיים בביתו כינוס נושא "סוציאליזם בעידן האינטרנט", בו יתנהל דיון video conference בשיתוף מרכסיסטים צרפתים היושבים בפאריז.

    לאחר מכן הוא יקרא את הגארדיאן הבריטי במהדורתו המקוונת וירים גבה לנוכח השקרים הקפיטליסטים המופצים במערב לגבי מדינתו הטובה: "מחנות עבודה", "תאי גז שקופים" ושאר שקרים עלובים שמטרתם לגרום לקפיטליזם המתדרדר למנוע מהמון אדם להגר למדינות כמו צפון-קוריאה וקובה.
    "הקפיטליסטים הנפשעים הללו" כך הוא חושב לעצמו, "בשנות החמישים הם עשו לשמש העמים היקר רצח אופי , בשנות השבעים הם עשו זאת לחמר-רוז’ החביבים, ועכשיו הם עושים את אותו הדבר לנו ולמנהיגנו הסוציאליסט הדגול.
    אם הם רק היו מרשים לאזרחיהם לצאת לחופשי מהכלא הקפיטליסטי, לבוא אלינו ולראות עד כמה טוב כאן…".
    "יקירתי", יאמר לאישתו "תראי איזה שטויות כתבו בגארדיאן, בואי תעזרי לי לכתוב איזה טוקבק ראוי בתגובה".

    נו אנג’לו, האם "גיליתי ניסתרות"?
    האם "קשה להכיל אותי לוקשים"?

הגיבו ללשמואל אמיר מאנג’לו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים