הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-21 במאי, 2010 19 תגובות

הסופר אמיר מח’ול, ראש עמותת איתיג’אה שהיא ארגון הגג של כל העמותות הרבות במגזר הערבי, איננו סוכן חיזבאללה, וגם לא אוהד מוכה סנוורים של האיסלאם העולמי. מח’ול הוא איש רוח חילוני (נוצרי, אבל זה לא משנה הרבה) וכמו אזרחים ערבים רבים נוסע בעולם, במקרה שלו בשליחות העמותה, ומגייס כספים מאנשים שתומכים במטרותיו של המגזר הערבי בישראל. אין לו שום אפשרות לברר את כשרותם של כל בני-שיחו בהתאם לאמת המידה המשתנות של השב"כ. בכלל, ישראל איננה אמורה להיות מדינתו של מנגנון החושך, ורדיפתם של אנשים כמו מח’ול איננה אלא מעשה עוול משווע.

כפי שחבריו של מח’ול טענו השבוע בכל כלי התקשורת, בחוץ לארץ יש לאזרחים הערבים הזדמנות נפלאה מבחינה פסיכולוגית ופוליטית לצאת קצת מהגטו שכפתה עליהם המדינה הלאומנית היהודית, ולפגוש נציגים רבים מהעולם הערבי. ייתכן שכמה מבני שיחם בוועידות בינלאומיות לא חושבים בדיוק כמו השר אביגדור ליברמן. אם זוהי אמת המידה העכשווית, אז גם רבים מאיתנו הם פושעים שראויים ל"בידוד", כפי שטען שר החוץ הגזען והפשיסט שלנו בסוף השבוע שעבר. רדיפת האזרחים הערבים לא תיפסק, עד שכל האזרחים היהודים מהזן השמאלי והליברלי, כולל אנשי מרכז דמוקרטים, יגנו עליהם בגופם ממש. אחרי אמיר מח’ול יגיע תורו של יוסי שריד, ומשם הדרך איננה רחוקה גם אל תמר ג’וזנסקי ואולי גם אלינו, העיתונאים. אם השר והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון מטיף בגלוי למתקפה על איראן, ורוצה להשתמש בסכסוך עם המעצמה המזרח תיכונית הגדולה כדי להתחמק מהתחייבותה של הממשלה להפסיק את ההתפשטות הטריטוריאלית בשטחים, אנחנו רואים בו אויב של החברה הישראלית, וגם אויב שלנו באורח פרטי. יעלון מאיים עלינו, על ילדינו ואפילו על נכדינו, ואם הוא וליברמן יצליחו לסחוף את הממשלה להרפתקה מטורפת שתבעיר את כל האזור, נשלם את מחיר הרשעות והטיפשות הזאת עד דור אחרון.  


מח’ול וחבריו אינם שותפים במפעל הציוני, ויש להם זכות מלאה לעצב לעצמם השקפת עולם בהתאם לרצונם האישי ולאור השאיפות הקולקטיביות של קבוצת ההתייחסות שלהם. זכותם אפילו לפעול, במסגרת החוק, לשינוי צביונה הציוני של ישראל, שמפלה אותם לרעה מזה 62 שנים. אפשר לייעץ להם לנקוט בסגנון יותר דיפלומטי, ובעיקר לאמץ דפוסי פעולה במסגרת יהודית-ערבית, כפי שעושה מזה עשרות שנים אחיו של אמיר, איש חד"ש עיסאם מח’ול. הם פועלים בתנועה פוליטית (בל"ד), שלא הצבעתי ולא אצביע בעדה, אבל היא בהחלט לגיטימית. בל"ד שלחה שלושה ח"כים מוכשרים במיוחד לרשות המחוקקת שלנו, והפגישות שלהם, גם עם גורמים הנחשבים כאן לעוינים במסגרות בינלאומיות, הן חלק מההתנהלות שלהם כאנשים פוליטיים.


בעבר הרחוק השתתפתי בוועידות רבות שכינס האו"ם, בווינה, בג’נבה ובמקומות אחרים, ופגשתי שם אנשים רבים שלא נחשבו אז לחסידי אומות העולם. המטרה הייתה ונשארה לקדם הסכמי שלום קבילים כדי שכולנו נהנה כאן מחיים טובים וראויים, ולא לפגוע חלילה בביטחון האזרחים שלנו. אחרי הסכמי אוסלו משנת 1993, נחשבו הפגישות האלה לחלק מהמאמץ החלוצי של מחנה השלום לסלול דרך להידברות עם אויבי המדינה. אף אחד מאיתנו לא העלה על דעתו שפגישות כאלה מזיקות לביטחון. 


הדיבורים על "ריגול מסוכן", כמו שאר השטויות שיצחק אהרונוביץ’, השר לביטחון פנים מהסיעה הפשיסטית "ישראל ביתנו" פלט אחרי מעצרו של מח’ול, התיישנו כבר מזמן. הסופר ויו"ר איתיג’אה איננו בהכרח מומחה לנושאי ביטחון. אין לו מה לתרום ל"סוכן זר" כלשהו, וניתן לאסוף את כל המידע שיש לאזרחים מן השורה באמצעות האינטרנט, בתוך שעה-שעתיים. לכן מצטיירת כאן תמונה קודרת, שמעידה על כך שהממסד הישראלי מנסה לסתום פיות, ומסרב להפנים את הוודאות שמעשיו רק יעוררו תגובות נגד שמזיקות לאינטרס של אזרחי המדינה. ניתן להסיק את הדברים האלה גם מהצהרותיו של השר עצמו. אהרונוביץ’ לא הביא ראיות כלשהן שמח’ול פגע בביטחון, אבל האשים את ועדת המעקב של האזרחים הערבים (אמיר מח’ול הוא איש מרכזי בגוף החשוב הזה) בכך שמנהיגיו "מתסיסים ללא היכר". העילגות של כבוד השר היא בעיה שלו, ויש להניח שהוא התכוון ל"מתסיסים בלי הכרה", חצי סלנג שאותו ניתן לסבול איכשהו. אבל ברור ש"ישראל ביתנו" רואה בעצם העבודה הפוליטית של מנהיגים ערבים בולטים למען המגזר שלהם משום חתרנות. בעיניהם של אנשי ליברמן בכלל אין דבר כזה "ישראלים", אלא רק ערבים ויהודים, שיש לטפל בהם בצורה מפלה, ממש באורח שיטתי. ההדרה  של האזרחים הערבים מהחברה והפוליטיקה, והמעקב הבלתי פוסק אחרי כל תנועה שלהם, גורמים לישראל להתנהג כמו מדינת אפרטהייד. לא נותר לנו אלא להצהיר בגלוי, שהמלחמה נגד "ישראל ביתנו" היא בעינינו המעשה הדמוקרטי החשוב ביותר. בהקשר הזה אמיר מח’ול הוא איתנו וליברמן ואהרונוביץ’ הם נגדנו. 


דעת הקהל שלנו עוברת תהליך חמור של חדירת רעיונות גזעניים לשיח הציבורי והפרטי ובעיקר לגיטימציה מוחלטת להבעת דעות כאלה בפומבי. זוהי תפיסה מסולפת של הרעיון הדמוקרטי, שאיננו מדבר רק על שלטון הרוב אלא גם על סובלנות כלפי אנשים שחושבים אחרת מהקונסנזוס הלאומי. התהליך האמור מהווה סכנה קיומית למדינה, שאיננה יכולה להרשות לעצמה להכריז מלחמה על חמישית מכלל אזרחיה. בכנסת יושבים היום עשרות ח"כים, שאינם מכירים בכללים הדמוקרטיים ומסרבים להכיל את הישראליות של האזרחים הערבים. הלאומנות משתוללת כאן, ומכלה כל חלקה טובה בחברה שלנו, והשמאל היהודי איננו מסוגל להילחם בה בצורה יעילה מבלי שישתף את האזרחים הערבים בכל פעילות חברתית, תרבותית או פוליטית. האטימות כלפי רעיונות של פעילות משותפת, יהודית-ערבית, היא מפחידה ממש, וגרמה לדעתי להתמוטטות המחנה הדמוקרטי היהודי (מרצ), כיוון שהמעמד הבינוני לא הבחין בהבדלים שבינו לבין קדימה. להקמת מסגרות פוליטיות, יהודיות-ערביות, יש גם ערך מוראלי גבוה במיוחד. כך יפנים השמאל היהודי הקטן והמבודד את העובדה שיש לו בעלי ברית בתוך המדינה, עשרות אלפי אנשי שמאל ושלום בכל רחבי המגזר הערבי. הפגנת סולידריות עם אזרחים ערבים, שנרדפים על ידי השלטונות, חייבת להיות מלווה גם בהתארגנות פוליטית חדשה, וגם בעבודה משותפת של ראשי הציבור המזרחי-שמאלי עם אינטלקטואלים במגזר הערבי. 


לא נוכל להחזיק את האזרחים הערבים בכלא אחד גדול שנקרא מדינת ישראל, ואסור לנו לחסום את דרכי ההידברות שלהם עם אחיהם מעבר לגבול. מי שבאמת מבקש שלום יראה בהם גשר למיסוד דיאלוג בין ישראלים באשר הם לבין פעילים רבים במזרח התיכון.  


* התפרסם ב"כל העיר".

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. סותר את עצמו הגיב:

    ברעם סותר את עצמו כבר בפסקה הראשונה. הוא כותב שהוא ראש הארגונים הערבים ומצד שני שהוא לא סוכן חיזבאללה. המסמך שפרסמה ועדת המעקב הוא מסמך שקורא להשמדת ישראל וממילא לרצח אזרחיה. לכן כל מי שמסיע לה כולל ארגונים שמציגים פנים חוקיות כמו עדאללה הןא תומך אירגוני הטרור. גם העובדה שהוא נוצרי חילוני לא משכנעת. הרי חברו בשארה גם הוא כמדומני נוצרי חילוני ועדין עסק ברגול למען חיזבאללה. בעניני רצח יהודים אין בינינהם דתות וגידות כולם חברי דת הרצח. ועוד הערה קטנה – אף אחד חוץ מהערבים אינו אשם בכך שאין מדינה פלש/תינית. לו הסכימו הערבים להחלטת החלוקה היתה מדינה ערבית בשטחי ארץ ישראל ולו לערבים היה איכפת מהפלשתינים הם היו עוזרים להם להקים מדינה בשטחים שנשארו אחרי החלטת החלוקה. ולו הפלשתינים היו רוצים מדינה היו להם כבר ארבע הזדמנויות אחרי מלחמת ששת הימים להקים מדינה. אבל הם לא רוצים. הם מאוחדים בשאיפה הגוברת על הכל – לרצוח יהודים. גם אם המשמעות שלא תהיה להם מדינה. במקום להטיף לישראל ולליברמן כדאי שתטיף לפלשתינים. זה יהיה יותר צודק ואם גם תצליח (בספק רב) זה גם יביא שלום.

  2. ק.א. הגיב:

    אנשי שמאל וזכויות אדם בסכנת פוגרום, במיוחד זרים. היחס לחומסקי כאויב וכאנטישמי מדבר בעד עצמו.

  3. מתי הגיב:

    תודה חיים, על מאמר אמיץ ומלמד.

    לא ברור עדיין אם עינו את מח’ול בכלא, אך יש סימנים לכך. נמנעה ממנו היכולת לראות עורך דין. כמעט כמו מעצר מנהלי – אותו אקט קולוניאלי המופנה לאזרחי פלסטין הכבושה.

    לא מזמן הלכנו משוררי/ות גרילה תרבות לבצע אקט של סולידריות עם הכפר הלא מוכר של דהמש והיה אירוע חשוב וכואב. מתוך שיתופי הפעולה ללו אני מקווה תצמח תרבות דו-לאומית וצודקת.
    — קישור —

    שבת ברוכה,
    מתי

  4. אביגדור ליברמן הוא מוקיון אופורטוניסטי הגיב:

    כמה שההתנהגות שלו דוחה אני לא ייפול מהכיסא אם בעוד כמה חודשים הוא יגיע למסקנה שישראל צריכה להתנתק מהגדה ולפנות את כל ההתנחלויות כולל הבית שלו בנוקדים…מי שבאמת מסוכנים אלה אנשים מסוגם של מיכאל בן-ארי ויעקוב כץ וגם שר הפנים אלי ישי שמפרשים את היותם אנשים מאמינים כהיתר להתעלל בגויים וכמה שיותר כי אתה בחרתנו מכל העמים .מבחינתי אין שום הבדל בינם לבין הנציונל-סוציאליסטים.

  5. חיים ברעם הגיב:

    כי אני סוציאליסט, תומך בתנועה ערבית-יהודית או יהודית-ערבית והמכנה המשותף הלאומני לא מדבר אליי.

  6. לליברמן המוקיון הגיב:

    אולי לא שמת לב בתוך פסטיבל ליברמן פשיסט אבל ליברמן כבר אמר שהוא מוכן להחזיר את השטחים תמורת שלום כולל את נוקדים. ליברמן אפילו אמר שהוא רוצה חילופי שטחים – להשאיר את אריאל ועוד מקומות כשטח ישראלי ולתת למדינה הפלשתינית את המשולש הקטן וחלק מואדי ערה. זה ולא שום דבר אחר הפך את ליברמן לפשיסט העיני השמאל החום כי הרי אם יחזירו את אום אל פאחם ויתר ישובי ואדי ערה ואת טייבה טירה כפר קאסם ועוד ישובים ערבים ליד הגבול לפלשתינים תהיה פה מדינה עם רוב יהודי ברור למאות שנים ואי אפשר יהיה לצעוק יותר שישראל היא מדינת אפרטהיד (תמיד יהיה אפשר להמשיך לשקר ולהגיד שישראל היא מדינה קולוניאליסטית). זוהי הסכנה הגדולה של ליברמן בעיני שונאי ישראל.

  7. חבר הגיב:

    מה הסיבה שלא תצביע בל"ד?

  8. נו, חיים הגיב:

    מילא תגיד שאתה לא מאמין שמר מח’ול הוא סוכן חיזבאללה. אבל לטעון בפסקנות שהוא לא? מניין לך?

    חוץ מזה, מה דעתך על הטקטיקה שבה אדם טוען לחסינות מכל חשד מעצם עובדת היותו ערבי, ומעצם עובדת פעילותו הפוליטית הגלויה לפירוק מדינת ישראל?

    אם הוא פועל בערוצים חצי-לגיטימיים, זה אומר שבהכרח הוא לא פועל גם בערוצים שאינם לגיטימיים בשירות המטרה הסופית? איך זה מסתדר עם ההגיון?

    בזמן שאתה דואג בעניין הכרסום הזוחל לכאורה בדמוקרטיה, אותי למשל מדאיגה העמדה שלאזרחים ישראלים ממוצא ערבי מותר להתחבר עם אויבים ןלפעול ביחד אתם נגד המדינה שבה הם אזרחים,

    לא נוכל אכן להחזיק את הערבים בכלא שנקרא מדינת ישראל. וגם לא נרצה.

    מי שנדמה לו שישראל היא כלא (גם אם הוא לא ערבי) ורוצה לעזוב – השער פתוח. שלום ולא להתראות, וברוך שפטרנו.

  9. בירא עמיקתא הגיב:

    כבר מן המשפט הראשון אנו לומדים על מידת הידע של הכותב בכל הקשור לאזרחים הערבים. הוא מכנה את מח’ול בתואר סופר. יואיל נא הכותב ויצביע על הספרות אותה יוצר מח’ול. אולי, הוא שואב את התואר מן התקשורת הציונית, בלי לטרוח לבדוק את העניין.

    ככה זה בשמאל שלא יודע דבר וחצי דבר על החברה הערבית.

  10. עומר הגיב:

    לגמרי לא ברורה לי ההתלהמות של מר ברעם על ליברמן באופן אישי, כאילו הוא מקור כל הבעיות שיש בארץ.

  11. רגע האמת הגיב:

    נכון שליברמן הוא אדם כוחני, חסר רגישות ומתנשא. הוא גם לאומן יהודי. אבל לא זו הסיבה שהשמאל שונא אותו. הסיבה לשנאת השמאל כלפיו היא שהוא גילה את ערוות הטיעונים הנבובים על אופיה האידיאלי של המדינה הפלסטינית ההיפותטית לעומת ישראל שמדכאת את אזרחיה הערבים ומפלה אותם לרעה (מדינת אפרטהייד). הצעתו לחילופי שטחים יחד עם חילופי תושבים הביאה לזעקות אימים מצד כל ראשי המגזר, וחשפה את האמת הידועה מראש, שהפלסטינים תושבי ישראל יילחמו עד טיפת דמם האחרונה כדי לחיות ב"מדינת האפרטהייד הקולוניאליסטית" יחד עם היאהוד המנוולים, והם מוכנים לקרוע לגזרים כל מי שרק יעלה את הרעיון המגוחך שכפריהם יועברו לשליטת המדינה הפלסטינית העצמאית, שמהווה את מושא חלומותיהם – אבל בתנאי שמישהו אחר יחיה שם. הם כנראה יודעים משהו שאנחנו לא יודעים. על שום כך יצא קצפו של השמאל על ליברמן.

  12. רמי הגיב:

    ל"חבר" (ללא מרכאות):

    גם אני נותן קולי למפלגה הערבית-יהודית, כי ברית של יהודים וערבים בארץ הזו היא התקוה האמיתית, ומה גם שאני מתנגד בכל מאודי לשיטה הקפיטליסטית הנוהגת כאן ומרוששת רבים לטובת מעטים. אין כוונתי לעשות כאן תעמולה פלקטית לחד"ש אלא לשוב ולהדגיש במיוחד באוזני יודוישראלים שוחרי ש"ש (שוויון ושלום) כי יש אופציה למדיניות שהיא גם פטריוטים וגם מוסרית.

  13. חדוה הגיב:

    ואם לא מספיק ליברמן, אז הנה רותם….

    פשוט שערוריה! אזרחות מדינת האפרטהייד תישלל ממרגלים, וזה עשוי גם לפגוע בגימלת ח"כ. לא נשמע כדבר הזה!!!!!

    — קישור —

  14. גיל א. הגיב:

    הצעת חילופי השטחים של ליברמן, שכמה קוראים כאן נאחזים בה כהוכחה לנצחונו המורלי על השמאל, היא אחיזת עיניים. גם אם נתעלם מהבעייתיות המוסרית של הרעיון (העברת אזרחים ממדינה למדינה ללא רצונם), שהיא באמת המקור לזעם בשמאל כלפי ליברמן, וביט בהצעה עצמה, נראה את השקר – ליברמן מעביר את תושבי המשולש (כ-250 אלף איש)למדינה הפלסטינאית, אבל מספח את מז’ ירושלים (כ-250 אלף איש). צר לי לאחזב את מעריצי ליברמן . הוא קולוניאליסט מהזן הישן והטוב, ואינו שונה מחבריו בימין שיתעקשו על "איחוד" העיר גם כשהמדינה סביבם צוללת תהומה

  15. לבודד את הפשיזם הגיב:

    היה ניתן כשהם היו קטנים לבודד את הפשיזם, או את ליברמן – אבל היום חלק גדול מהציבור "היהודי" נימנה על אוהדי הפשיזם המתנחבלי. קשה לעקור או לעשב את כל צימחי הפרא שגדלו כאן במשך שישה עשורים של אפליה שיטתית וארבעה של הכיבוש.
    כנראה שהיות וגם בקשות השלום שהופנו לאובמה לא נענות, נצטרך לחשוב מה עושים. ואולי לחכות שהשיטה תיתקל בקיר/בחומה ותכסח את עצמה – כמו שקרה לפשיזם באיטליה ובגרמניה בעקבות המלחמה.

  16. לגיל א. הגיב:

    ליברמן לא הציע להעביר תושבים נגד רצונם, ואם היה מציע זאת הדבר לא היה עובר חוקתית. אבל לא זה מה שחשוב. החשוב הוא שהפלסטינים תושבי ישראל לא מוכנים בשום אופן שיישוביהם יעברו לשליטתה של מדינת הלאום שלהם (לפי הגדרתם שלהם), הצעה שכל בן אדם נורמלי שחי במדינה שאינה שלו – ועוד טוען שהיא מדכאת אותו – היה קופץ עליה משמחה עד לב השמים. זה לא קצת מוזר בעיניך? האם הם יודעים משהו שנעם חומסקי, ג’ורג’ גאלווי ונג’יפ ארדואן לא יודעים? מה לעזאזל זה יכול להיות?

  17. רדואן הגיב:

    בואו לא ניתמם…. תושבי המשולש ושאר הכפרים האמורים יודעים היטב איזה תנאים סוציאליים יקבלו במדינת הלאום הפלסטינית, איזה חרויות דמוקרטיות (כן, למרות חקירת אלו החשודים כמרגלים). לכן אפשר לאחוז במקל משלושת קצוותיו.

  18. עוד לגיל א. הגיב:

    במחשבה שניה, סירובם המבוהל של ערביי ישראל להצעתו של ליברמן הוא המחמאה הגדולה ביותר שניתנה מאז ומעולם למדינת ישראל. כל תעמולת השטנה מתפוצצת כבועת סבון לעומת העובדה הפשוטה והבלתי ניתנת להכחשה, שתושביה הערביים של ישראל מוותרים על הריבונות המפוקפקת של אחיהם ומעדיפים ליהנות ממנעמיה של המדינה הציונית, עם כל חסרונותיה.

    כמעט בא לי להגיד "מחמאה כזו לא מגיעה למדינה הציונית", אבל כשמחמאה כזו ניתנת מפי ערביי ישראל, אני לא מוצא שום דרך לוגית לנסח משפט כזה. גם אם הצעתו של ליברמן היא לא יותר ממלכודת היגיון, חייבים להודות שהיא המלכודת המושלמת.

    זה מרשים אפילו יותר מהעובדה שנעם חומסקי, שונא אמריקה פתולוגי, לא יוותר בשום פנים על החיים הנעימים בארץ שנאתו. ומה על החיים בצפון קוריאה, בקובה ובאיראן, שאת האינטרסים שלהן הוא מקדם בעולם? את זה הוא משאיר למסכנים שלא יכולים לברוח משם.

  19. עומר הגיב:

    חיים, איך נדע אבל שאתה באמת התכוונת למה שכתבת ושדבריך לא הוצאו מהקשרם או שהנסיבות השתנו?

הגיבו לסותר את עצמו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים