הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 במאי, 2010 29 תגובות

הרקע לדיון מחודש על סכנת הפשיזם בארה"ב


הרקע לדיון על הסכנה לפשיזם בארה"ב ברור למדי. המשבר הכלכלי-פיננסי,  בעל ההשלכות החברתיות-כלכליות העצומות, רחוק מסיום. התנודות החיוביות בבורסה בשבועות האחרונים לא הורידו את רמת האבטלה, ואחד מכל שישה עובדים,  בערך, נשאר מובטל. אם הייתה התאוששות, היא הורגשה דווקא בקרב הבנקים שחוללו את המשבר ומרוויחים כיום הון עתק מהזרמת הון ציבורי לקופותיהם. הנשיא אובמה לא התבייש להתנכר למירב ההתחייבויות המוקדמות שלו, תוך חתירה בלתי נלאית לברית עם הרפובליקנים שהובסו בצורה מוחצת רק לפני שנה. בכל תחום מנסה אובמה למצוא חן בעיני יריביו בימין. הרפורמה בבריאות – ההישג המשמעותי ביותר שלו עד כה – היא חלקית ביותר, ויש חשש שתחזק דווקא את תאגידי הביטוח הפרטיים במקום להחלישם.


ובינתיים, מאיים מן האופק משבר חמור באירופה ומבשר רעות לכלכלה העולמית. וגרוע מכל, אובמה ממשיך במדיניות המלחמתית בעירק ובאפגניסטן ובאיומיו על איראן. אין פלא שמדיניות זו, הדומה לזו של קודמו, בחזקת "אותה גברת בשינוי אדרת", פתחה את הדרך להתאוששות הימין והמפלגה הרפובליקאית לקראת הבחירות לקונגרס בנובמבר. ובתוך הימין, נציגיה הבולטים ביותר של התסיסה המסיבית הם פעילי תנועת “מסיבת התה” ואפוטרופוסיה הרוחניים ברשת פוקס ניוז. חלק חשוב של הדיון שלנו על הפשיזם ייסב על אופייה של התנועה הזאת. 

הגדרת הפשיזם בהקשר הדיון הזה


רצוי שנגדיר, בהקשר המאמר הזה, את המונח פשיזם, כמשטר של דיקטטורה גלויה של הימין הקיצוני, המחולל ביטול גמור של כלל הזכויות הדמוקרטיות של האזרחים במדינה כגון, חופש הדיבור והעיתונות, הזכות להתארגן, להתאגד ולהפגין. המשטר דוגל במיליטריזם ובשוביניזם קיצוני. בספרות המרקסיסטית הדנה בפשיזם קיימת, בנוסף ליסודות אלה, זיקה בין המשטר ובין הסקטורים הפיננסיים של הכלכלה. נשאיר את הדיון לגבי הבסיס הכלכלי לפשיזם בישראל ב"צריך עיון." ברור גם שהפשיזם לובש צורות שונות במסגרות לאומיות שונות. מובן, שגם אצלנו הדחף הפשיסטי שואף כוח ממצב המלחמה ומהכיבוש.


נועם חומסקי: סכנה גוברת של פשיזם בארה"ב


במספר ראיונות והרצאות שנתן לאחרונה קובע חומסקי : כל זה (הכוונה לדוגמאות לייאוש המתפשט ברחבי ארה"ב), מזכיר לנו ימים אחרים  שבהם התפורר המרכז הפוליטי. דוגמה אחת, שאין לשכוח אותה היא רפובליקת ויימאר (1918- 1933). הרפובליקה הזאת נחשבת לפסגת התרבות המערבית ולדמוקרטיה למופת. במשך שנות העשרים, המפלגות הליברליות והקונסרבטיביות שמשלו ברייך החלו בהתדרדרות בלתי ניתנת לעצירה, עוד הרבה לפני המשבר הכלכלי הגדול.


ב- 1928 זכו הנאצים בפחות מ- 3% מן הקולות. כעבור שנתיים, התאבלה העיתונות על כך שמיליונים הצביעו "להיטלר השרלטן". המרכז התמוטט. הציבור נגעל מהסחר-מכר הפוליטי הבלתי פוסק, מהתמסרות המפלגות המסורתיות לקבוצות אינטרסים רבות עוצמה ומחוסר היכולת שלהן להתמודד עם הביקורת הקטלנית ועם ההתמרמרות הציבורית. כתוצאה מכך, הציבור נמשך לכוחות שדגלו ב"תפארת האומה" שהתיימרו להגן על האומה מפני הסכנות האורבות לפתחה. כך, עד מאי 1933 הספיקו הנאצים לחסל לא רק את מפלגות השלטון המסורתיות אלא גם את מפלגות הפועלים הגדולות של הסוציאל דמוקרטים והקומוניסטים, על מוסדותיהם רבי עוצמה.


חומסקי אמנם העיר על כך שההיסטוריה מורכבת מדי מכדי שתחזור בדיוק על עצמה, אך הוא עומד על כך שאין להתעלם מהלקחים של התקופה ההיא. הוא מסכם את גישתו בציטוט מדבריו של ההיסטוריון פריץ שטרן שציין, כי הוא סוקר "תהליך היסטורי שבו ההתמרמרות נגד עולם חילוני שאיבד את קסמו מצאה את ישועתה במפלט אי הרציונליות", חושב גם על עתידה של ארה"ב. לפי חומסקי, זו תוצאה אפשרית אחת של התמוטטות המרכז, במיוחד כשהאלטרנטיבה השמאלית אינה עונה על צורכי השעה.


בהתראתו נגד סכנת הפשיזם שם חומסקי דגש חזק על המימד הפסיכולוגי, במיוחד על הניכור בין "עמך" ובין השלטון. התסכול, הזעם והיעדר תשובה קוהרנטית מצד הממשל מזינים אשליות של פתרון ימני קיצוני. חומסקי מיישם את גישתו בכך שהוא מייחס חשיבות גדולה לתנועה של “מסיבת התה”. הוא דורש מהשמאל שלא להתעלם מהתופעה ולא לזלזל בה.
 
תנועת “מסיבת התה”


תנועת “מסיבת התה” נקראת על שמה של פרשה ידועה בהיסטוריה האמריקאית שהתרחשה במהלך מלחמת העצמאות של המושבות בצפון אמריקה נגד השלטון האנגלי הקולוניאלי. בני המושבות נאבקו נגד נטל המיסים שנכפה עליהם וחרטו על דגלם את הסיסמה: "לא למיסוי ללא ייצוג" (No taxation without presentation!). כתגובה נגד המיסוי הכבד על יבוא התה, התארגנו בני המושבות והשליכו את חבילות התה המיובא בספינות אל תוך מימי נמל בוסטון. בלשון אירונית כינו את המעשה: "מסיבת תה".


מיד לאחר התבססותו הראשונית של אובמה כנשיא התארגנה תנועה ימנית קיצונית חדשה זו. התנועה התיימרה לבטא את הריחוק שבין הציבור הרחב ובין וושינגטון וטענה, כי השלטון הפדרלי משתלט על כל המשאבים על מנת לחזק ממשל מנופח על חשבון זכויות האזרח הפשוט. כצפוי, דגלה התנועה בתביעות המסורתיות של הימין: להוציא את ההפלות אל מחוץ לחוק, להסיר את הפיקוח על אחזקת נשק פרטי, חקיקה דרקונית נגד מהגרים וכמובן, פטריוטיזם שוביניסטי. יחד עם זאת, הושמעה ביקורת נגד הממשל המשפיע על הבנקים כל טוב מבלי שיפעל למיגור האבטלה.


חשוב לציין, שהתנועה זכתה, מראשיתה, לתמיכה תקשורתית מסיבית ולסיקור אוהד ביותר מצדו של ערוץ Fox News, ערוץ הכבלים הנצפה ביותר בארה"ב. כמה מהשדרנים הבכירים של הרשת לא הסתירו את אהדתם לתנועה, והרשת נעשתה לשופר חצי רשמי שלה.


רבים בשמאל דוחים את הניתוח של חומסקי


לואיס פרויקט (Proyect), אינטלקטואל מרקסיסטי מניו יורק, דחה נמרצות את האנלוגיה שהציג חומסקי בין ימיה האחרונים של רפובליקת ויימאר ובין המצב הנוכחי בארה"ב. הוא עמד על כך, שהמצב הכלכלי הקשה בארה"ב הרבה פחות חמור מזה שבגרמניה בתקופה הרלוונטית. האבטלה בגרמניה הייתה כפולה מזו שבארה"ב כיום, והביטוח נגד האבטלה "התייבש" כבר ב-1929. כמו כן, בגרמניה נרשמה עלייה ניכרת בשיעור ההתאבדויות. אך עיקר הטיעון של פרויקט מתבסס על תפיסה מרקסיסטית מוכרת הקובעת, שלפשיזם יש תפקיד מוחשי ומרכזי בחסימת דרכו של מעמד הפועלים ושל הקומוניזם. אבל לעומת המצב ששרר בגרמניה, חסר בארה"ב של היום כל סימן של מאבק מעמדי רציני. בגרמניה נאבקו ולחמו מיליוני פועלים למען סוציאליזם. כידוע, אין בארה"ב התנגדות מאורגנת של האיגודים המקצועיים להתקפת ההון, שלא לדבר על זכר של תנועה סוציאליסטית המונית.


בהקשר זה חשוב לציין את הקווים המאפיינים את תעמולת פוקס ניוז ותנועת “מסיבת התה”. נעשה מאמץ עילאי, בניגוד גמור למציאות, להציג את ממשל אובמה כממשל סוציאליסטי-קומוניסטי. אין, כמובן, שום סכנה של השמאל לשלטון ההון בארה"ב, אך המוני האנשים הניזונים מהשיח ההיסטרי מסוגלים להיתפס לאשליה הזאת. בסיכום, פרויקט ומרכסיסטים אחרים רואים בפשיזם, קודם כל, מהלך אסטרטגי שנתמך על ידי המעמד השליט או לפחות חלק רציני שבו. והעיקר: פשיזם הנו מכשיר לשמירה על המשטר הניצב לפני סכנה קיומית מצד השמאל.


אף כי הוויכוח הוא בראשיתו אפשר לקבוע, ששתי הדעות מדגישות את המימד הכלכלי. לפי כל הסימנים, אין ממשלו של אובמה מצליח להתגבר על האבטלה החמורה. הממשל מסרב לנקוט צעדים המתחייבים מהמצב, והימין חוגג תוך ניצול הפחד והמבוכה המתפשטים בחברה האמריקאית. לפי המגמות הקיימות, אם תהיה ההתאוששות היא תהיה התאוששות ללא מקומות עבודה (jobless recovery). כל עוד מיליוני אמריקאים יסבלו ממכה זו, האיום בפשיזם קיים.


עוד על תנועת “מסיבת התה”: ריאקציה במערומיה


כפי שנאמר לעיל, בתקופת העלייה המהירה של תנועת "מסיבת התה" ביקש חומסקי (ולא רק הוא) להימנע מזלזול כלפי ההתארגנות הפופוליסטית. חומסקי קרא לנסות ולהתקרב לאנשי השורה בתנועה, בהתחשב שחלק מתלונותיהם מקובלים על השמאל. הכוונה היא להתמרמרות רחבת המימדים נגד וול סטריט, הצלת הבנקים וממשל גדל ומתרחב. חומסקי ואחרים אפילו האשימו את השמאל בכך שנכשל בתפקידו לארגן מחאה סביב הנושאים האלה. בקיצור, שמאל זריז וגמיש היה צריך לארגן את המחאה הזאת.


מאמר חשוב של פול סטריט ואנתוני דימג’יו


בהתבסס על מחקרים סוציולוגיים עדכניים, שלא עמדו לרשותו של חומסקי (שאכן סייג את דבריו ואמר שיש לבסס אותם "באמצעות נתונים מחקריים"), סטריט ודמג’יו מציגים נתונים המשרטטים לנו את קלסתרה של התנועה הזאת. היא מורכבת מאנשי המעמד הבינוני המבוסס, הלבן, הגברי, המבוגר והדתי המתגורר בפרוורים. אין זה מפתיע שציבור זה הוא גם סופר פטריוטי: הוא דורש לקצץ בכל השירותים ותומך בלב שלם בפנטגון ובהקצבות המכוונות לחזק את האימפריאליזם התאגידי של ארה"ב.


לטענת סטריט ודמג’יו הבעיה אינה החמצת סיכויי הגיוס לשמאל בקרב אנשי "מסיבת התה". אין סיכוי לארגנם בשורות השמאל, כפי שלא הייתה אפשרות לארגן פועלים המושפעים מגזענות לשורות השמאל. כמו בעבר, שאלת הגזענות היא קריטית בכל ניתוח מעמדי חברתי.


שני המחברים מצביעים על מקור שונה לריאקציה הגואה. דובר בהיעדרו של גורם שמאלי בחברה האמריקאית. הולכים ומתבררים הקשרים ההדוקים בין ההון הגדול ובין המפלגה הדמוקרטית, כך שאין בנמצא ואין לראות אלטרנטיבה שמאלית כמוצא מהמשבר. אין מוצא פוליטי לתחושות ההתמרמרות והניכור לאלה הסובלים ממדיניות הממשל הדואג לוול סטריט והמפנה עורף לאנשים הפשוטים.


הערה על פשיזם בישראל


ברור שסכנת הפשיזם תלויה במקום ובנסיבות היסטוריות. אצלנו, למשל, סכנת הפשיזם היא מקומית, והיא קיימת בחברה הישראלית בתוקף היותה חברה כובשת השולטת בעם אחר ללא שום יומרה של הסדרים דמוקרטיים וזכויות אדם. כלומר, בשטחים הכבושים הכיבוש אינו אלא גרסה מסוימת של פשיזם. הסכסוך הלאומי מסתיר, אך בקושי, את האופי של הממשל העונה על כל הסממנים של משטר פשיסטי לכל דבר. ברור על כן, שקיום הכיבוש מקעקע את יסודות הדמוקרטיה ומזין את המגמות הפשיסטיות בחברה הישראלית.


יש אמנם תנאים המקטינים את הסכנה של פשיזם בישראל עצמה. ישראל היום, בגלל הכיבוש והמיליטריזם, נאבקת קשות על הלגיטימיות המינימלית שלה בחברה הבינלאומית. היא מתגוננת מן ההתקפות עליה בציינה את ההסדרים הדמוקרטיים הקיימים בחברה הישראלית כגון, חופש העיתונות, חופש ההתקהלות ובחירות סדירות.


השמאל חייב, כמובן, להמשיך להתריע על הסכנה הפשיסטית אצלנו. הרי זו סכנה מהותית שאף הולכת ומחריפה כל עוד ישראל ממשיכה לשעבד עם שלם.

תגובות
נושאים: מאמרים

29 תגובות

  1. מיכאל שרון: מלחמה טוטלית הגיב:

    במציאות הישראלית: עתה עת להלחם על כל מה שמקודש לאדם ולציויליזצייה, שמשטר הרשע הזה וגרורותיו מפיצים. להלחם בכל אמצעי, עד שהדבר יחדל להתקיים בתצורתו הנוכחית. אחרת נמות אנחנו, במוות איטי.

  2. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    כבר בשנת 1924, אמר סנטור מתקדם ממדינת לואיזיאנה Huey Long ש"אמריקה תהיה למדינה פשיסטית, אבל הם יקראו לכך דמוקרטיה". "America will become Fascist, but they’ll call it Democracy". הסנטור נרצח באותה שנה.

    אך היות ולישראל יש "ידידה גדולה" מעבר לים נכון עושה ראובן קמינר בכך שהוא מביא לידיעת הקוראים מקצת מהנעשה שם. לכן רציתי להוסיף… שמלאכי שרת -או- HELLS’ ANGELS הם אלה שעד עתה היו לנו "אחים לצרה" – אחים מדיניים, כמו אח-מדיני-ג’אד. חלק מאחים והאחיות היו ממדינות שבעבר הקרוב רצחו יהודים, ועכשיו מנסות לכפר על הטבח, במתן היתר שבשתיקה לגרש פלסטינים.

    ישראל ודאי מודה לאח-מדיני, לאחמדיני-ג’אד. והוא אינו בודד. לאחמדיניג’אד יש שותפים. אחד בעסקי קזינו, שני בהימורי "בינגו", ושניהם בכיס של ביבי. כי לביבי יש את שלדון אדלסון, ולו יש את "ישראל היום". ולביבי יש גם תייש שני, ארווין מוסקוביץ’ מעטרת הפשיזם היהודי. שלדון הוא בעל מחצית לאס ווגאס, ומקאו ועכשיו גם אי בסינגפור… מוסקוביץ’ הוא בעל עיסקי "בינגו" בקליפורניה ומיאמי ביטש. ושניהם בונים, והורסים. הורסים ובונים. ובבינגו שלנו משחקים גם בשב"כ ובדובדבן…

    בהמשך קצת על שלדון אחר. פרסקוט שלדון בוש – האבא של ג’ורג’ והסבא של ג’ורג’ וו.

  3. תרזה הגיב:

    צ’ומסקי כבר הסביר מזמן שהמשטר האמריקאי גרוע מהמשטר הנאצי הפאשיסטי, אז לא מבינה את הפואנטה. אם כבר גרוע יותר מהפאשיזם, אז מהי סכנת הפאשיזם? אולי דווקא להיפך, הפאשיזם יותר טוב ממה שעכשיו?

  4. מ.ש. הגיב:

    לא אני כתבתי את הטקסט ההזוי הזה!

  5. חומסקי פטריוט גדול כנראה הגיב:

    אחרת מה מונע ממנו לגור במדינה אחרת אם כל חוליי העולם מרוכזים באמריקה ובישראל? ועל משקל האמרה של גולדה: לעולם לא אסלח לנועם חומסקי על שגרם לי לההיהפך לסנגור של ארצות הברית וישראל.מעניין אם יקום האינטלקטואל האמיץ שיבדוק את שורשי הפשיזם באירגונים כמו אל-קעאידה וחיזבאללה.מעניין כמה זמן הוא יחיה אחרי שהמסקנות שלו יתפרסמו.

  6. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    עשינו סיבוב מלא. 360 מעלות. התחלנו, בעקבות נועם חומסקי וראובן קמינר בהיסטוריה הפשיסטית פסבדו דמוקרטית של ארה"ב. משם העביר אותנו שלדון-אדלסון לפרסקוט-שלדון-בוש, הסבא של… כידוע לא רק בארה"ב נהוג לומר |Civil Defense – An American Tradion | ועכשיו מכינים אותנו גם כאן למלחמת שולל הבאה, ומחלקים מסכות ו"הסברה"… אז תשאלו – הוא הא מה קרה? ב?1977, ביקר שר החוץ של האפרטהייד, פיק בותה בישראל ושוחח על הבעיות של דרום אפריקה עם רה"מ מנחם בגין ושר החוץ משה דיין. ב?1981 ערך שר הביטחון אריאל שרון ביקור של 10 ימים בכוחות דרום אפריקה ששלטו וכבשו באופן בלתי חוקי את נמיביה — אז "דרום-מערב אפריקה"… ואז הצהיר שרון שדרום אפריקה צריכה עוד נשק "כדי להילחם בחדירת השלטון הסובייטי באזור". ב?1984 ביקר שוב פיק בותה בישראל ונפגש לפגישה לא רשמית עם שר החוץ הישראלי יצחק שמיר… ועכשיו שמעון פרס מבדח אותנו בסיפורים, מילקוט הכזבים שלו. כי פרס–אמר רבין– הוא "שקרן בלתי-נלאה".
    השאלה האם שמעון פרס מכחיש את חתימתו על צילום המסמך שפורסם ב"גארדיאן", נראית לעורכי מדור התגובות ב"הארץ" כבלתי לגיטימית. והם מחקו אותה. אבל צילום שער המסמך מ-1975 פורסם אתמול, ונמצא זמין לכל באתר של ה"גארדיין". בקישור — קישור —
    החתומים, שצילום חתימותיהם מופיע במסמך ששוחרר לפירסום הם שרי הביטחון של אז: שמעון פרס, מטעם ישראל, ופי. וו. בותה כשר הביטחון של ממשלת האפרטהייד. בגוף המסמך מדובר על כך שישראל תספק טילי "יריחו" לדרום אפריקה… וחודשיים אחרי חתימת ההסכם, ב- 4.6.1975 נפגשו פרס ובותה שנית, בציריך. אז קיבל ההסכם לאספקת טילי "יריחו" שם חדש Chalet [בית קייץ כמקובל בשוויץ]… האם גם זאת יכחיש פרס מבית הנשיא? זה המצב מאז שהארי טרומן הפציץ את הירושימה, עד שגולדה שקלה להשתמש ב"מיתקן" ב- 1973. והיום צרפת, בריטניה וגרמניה שעזרו לישראל לבנות את הדימון בדימונה עשו יד אחת כדי לעזור לישראל לא לחתום על הסכם לפירוק הנשק הגרעיני. ואובמה? – מספק לישראל עוד 200 מ’ $ ל"כיפת ברזל", ועוזר לה לבנות גדר פלדה תת-קרקעית במצרים, כדי לעצור את הספקת צרכי אוכלוסית עזה.

  7. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    גם ב-1929 היה המשבר כלכלי-פיננסי בעל השלכות חברתיות-כלכליות עצומות. ב- 1932 ניבחר פרנקלין דלאנו רוזוולט לנשיא, והביא את תכנית ה"ניו דיל", שהגדילה את המגזר הציבורי, והעיסיקה המונים, וכך זכה הנשיא שהרחיב את מעורבות הממשל הפדרלי במשק, לאהדה רבה בציבור. זה הפחיד מאוד את הימין הכלכלי, והם החליטו להשליט את "הרשות הרביעית" -של וול סטריט- על שלושת הרשויות: המחוקקת, השופטת, והמבצעת… כך הגענו לסבא של "ידיד ישראל" ג’ורג’ ווקר בוש. קראו לו פרסקוט שלדון בוש. הוא ניהל בנק וגם את חברת הספנות הנאציתHamburg Amerika Linie ותמך בנאצים. ‎כמנהל של "האמבורג אמריקה", הסבא פרסקוט חילק כרטיסי נסיעה חינם לגרמניה הנאצית לעיתונאים שהבטיחו לכתוב בצורה חיובית על היטלר. אבל בויקיפדיה העברית, לא תמצאו עליו דבר… כי שם נהוג להגן על כבוד הסבא של "הידיד", למרות שעברו פשיסטי נטו – היות ונכדו תמך בכיבוש…
    לאחר שנמאס לימין האמריקאי מהנשיא "הקומוניסט", החליט הימין הכלכלי לערער את ממשל רוזוולט ולהחליפו ב"סדר העולמי החדש" של אז ‫–‬בפשיזם‫.‬ כך, ב-15.8.1934 יסד הימין הקיצוני בארה‫"‬ב ארגון פשיסטי בשם American Liberty League‬‎בין מייסדי הלגיון היו הסבא בוש‫,‬ משפחת דו‫-‬פונט‫,‬ משפחת מקסוול‫,‬ משפחת היינץ [קטשופ], יצרני הנשק רמינגטון, ג‫’‬י‫.‬פי‫.‬מורגאן‫,‬ מייסד הבנק‫, צ’ייס בנק, דין אצ’יסון, אלפרד סלואן מג’נרל מוטורס, צמיגי גודייר, סטנדרד אויל — שמנה וסלתה של כלכלת ארה"ב.
    הלגיון קרא לגנרל מארינס General Smedley Darlington Butler בעל כמות העיטורים והמדליות גבוהה ממלחמת העולם הראשונה‫,‬ לעמוד בראש צבא של חצי מליון חיילים משוחררים מותיקי מלחמת העולם הראשונה‫, כדי לאיים, ולהדיח – ואם צריך לרצוח את הנשיא רוזוולט.‬ הקשר נכשל היות שגנרל בטלר הלשין לסנטורים‫.‬ אבל מעמדם הגבוה של הקושרים‫,‬ הגן עליהם ממעצר ומהכסא החשמלי ‫-‬ שזה העונש הקצוב על בגידה‫.‬ מאז גם מסמכי ועדת החקירה של הסנאט נעלמו כלא היו‫…‬ בנו ונכדו של פרסקוט שלדון הפכו לנשיאים‫.‬

  8. עי הגיב:

    [תגובה #3] בארה"ב, וגם אצלנו, מקובל שלנשיא -ואצלנו גם לרה"מ ולשרים- זכות לברבר ולנאום ולזלזל באו"ם. [ולוול סטריט יש זכות מוקנית לשחק פוקר בכספי העם]. גם דמוקרטיות מערביות אחרות זלזלו באו"ם. בבריטניה הרשמית מילאה אחרי החרם על משטרו של איין סמית ברודזיה – אבל ר"מ הלייבור הרולד ווילסון, אישר למכור לגזענים דלק, ומים כבדים מכר גם לשמעון פרס ולכור [שע"פ מקורות זרים] לא היה "מפעל טקסטיל". אם כך אצל חבריו "הסוציאליסטים" של שמעון פרס, הרולד וילסון וגי מולה הצרפתי. אז מה תרצו מפרס? — בכותרת "מסמכים סודיים חושפים: ישראל הציעה למכור לדרום אפריקה ראשי נפץ גרעיניים" פרסם "הארץ" עוד טפח, ודיווח על קשר-הדם בין משטר האפרטהייד לישראל. ר"מ האפרטהייד הראשון מאלאן ביקר את בן גוריון ב-53′, שמעון פרס ודימוניו, גולדה מאיר ["פלסטינים-יוק"], ויצחק רבין היו שותפים בכירים לאפרטהייד. באפריל 76′ נענה ר"מ האפרטהייד פורסטר להזמנת רה"מ רבין וביקר בישראל לדון ב"נושאים חסויים" ואינטרסים משותפים… כשהטיל מוע"הב סנקציות מחייבות נגד משטר האפרטהייד הייתה ישראל המדינה היחידה שלא מילאה את חלקה. ועוד: בניגוד לתעמולת ותיקי מפא"י — לא נמצא הבדל מהותי בין עמדותיהם לאלו של הימין הישראלי. הימין ו"העבודה" היו בדעה אחת!‬

  9. אור הגיב:

    על הפשיזם בישראל:
    לא מדובר במקרה הקלאסי, שהמעמד השליט מעודד ותומך בפשיזם כקונטרה למעמד הפועלים, הרי היום העובדים חלשים ומפוזרים. מה שקורה בישראל זו פגיעה בציפור נפש אחרת של השליטים שלנו- מעמדם הבינלאומי. לכן יש לגיטימציה בתקופה האחרונה למתקפה על כל מי שמעז לומר משהו רע על המדיניות הישראלית, מתקפה ששותפים לה לא רק הגורמים הפשיסטים הקלאסיים, אלא גם משרתים מובהקים של המעמדות השליטים בפוליטיקה ובתקשורת (בן כספית, דב וייסגלאס וכו’). כל זה נעשה בתקשורת הממסדית, מעריב, ידיעות, ערוץ 2 ולא בגופים קיקיוניים. בהחלט עשוי להיווצר מצב שבעידוד שליטינו דעות פשיסטיות יהיו בקונצנזוס. לא סביר שיהיה משטר פשיסטי, זה בניגוד גמור לאינטרס של שליטינו, אבל בהחלט עשויה להיות דעת קהל מאוד עויינת לכל מה שמריח משמאל, בעיקר בעקבות עוד מלחמה, וגם גילויי אלימות קשים נגד ארגוני שמאל, אלימות שהתקשורת הממוסדת תגנה בקריצת עין.
    סיבה לכך היא המשבר הפוליטי שבו נמצאים השליטים בכר 20 שנה- הם לא מצליחים לכפות את הפתרון שלהם לסכסוך הישראלי-פלסטיני וזה גורם להם להיראות רע בעולם, וזה רע מאוד לעסקים ולאינטרסים פוליטיים. אז מה עושים?
    כל עוד המשבר הפוליטי בעינו עומד, ויש גם תסכול גדול בעם על הפרטות, פיטורים וכו’, מפנים את הזעם לשעיר לעזאזל- ארגוני זכויות אדם וכו’. ככה גם העם המדוכא וגם השליטים פורקים זעם. זה כמובן מביא לכך שדעות גזעניות-פשיסטיות נכנסות יותר ויותר לקונצנזוס, אבל שוב, לא נראה כי יש סיכוי אמיתי ששליטינו יסכימו למשטר פשיסטי.
    משטר פשיסטי במשק קטן המבוסס על יצוא זו התאבדות מבחינת שליטינו.
    שימוש בעם המדוכא ובעידוד התקשורת הבורגנית בשביל לחנוק אופוזיציה אנטי מלחמתית- כן, משטר פשיסטי- לא.

  10. ואם מדברים על "אי רציונליות"… הגיב:

    מעניין אם מר חומסקי הזכיר את האמירה הנ"ל של פריץ שטרן "…ההתמרמרות נגד עולם חילוני שאיבד את קסמו מצאה את ישועתה במפלט אי הרציונליות" גם בפגישתו עם חברו לדרך נביל קאוק, עוזרו של השייך נסראללה.

  11. דן ל-EYES 2C – עיניים לראות! הגיב:

    אכן עיניים לראות: "כבר בשנת 1924 אמר סנטור מתקדם"!
    אם "סנטור אמר", והוא גם "מתקדם" אזי זה מוכרח להיות נכון.
    שלא לדבר על זה שהוא נרצח, זה כבר ממש הופך את דבריו לדברי אלוהים חיים.
    להזכירך גם רחבעם זאבי והרב כהנא אמרו, וגם נרצחו, אז מה?

    ומה לגבי אותן "מדינות שבעבר הקרוב רצחו יהודים, ועכשיו מנסות לכפר על הטבח, במתן היתר שבשתיקה לגרש פלסטינים"?
    תזכיר לי בבקשה איפה מגרשים היום פלסטינים?
    אם תשאל מישהו מהצד הימני של המפה אז הוא יאמר לך שמגרשים דווקא יהודים, ועוד בחסות אמריקאית!

    אישית אין לי כל-כך בעיה עם פועלם של כל השלדונים והארווינים כל עוד יש מספיק "נשמות טובות" אחרות ששולחות אלינו גולדסטונים למיניהם.
    מי שחרד לזכויות אדם וסבל אנושי – טוב יעשה אם יפנה את מאמציו למקומות קצת יותר קיצוניים ומופרעים כמו דארפור או צפון-קוריאה, ולא יכסת"ח את האימפוטנטיות שלו ע"י התעלקות חסרת פרופורציות על ישראל.
    במשך 7 שנים בדארפור נהרגו 450,000 בני-אדם, בערך פי 55 מאשר בכל שנות האינתיפאדה,
    ובכל זאת מוצא לנכון האו"ם להתמקד דווקא בישראל ובפלסטינים בצורה כל-כך חסרת פרופורציות עד כדי גיחוך.

    ועכשיו בוא נראה איזה שיר תשיר ואיזה חידודי לשון תחדד.

  12. מיכאל שרון הגיב:

    כן כתבתי זאת, נפלה טעות שם.
    צריך להיות:

    במציאות הישראלית: עתה עת להלחם על כל מה שמקודש לאדם ולציויליזצייה, שמשטר הרשע הזה וגרורותיו מפירים. להלחם בכל אמצעי, עד שהדבר יחדל להתקיים בתצורתו הנוכחית. אחרת נמות אנחנו, במוות איטי.

  13. אלי הגיב:

    האם באמת הימין האמריקני הרדיקלי הוא פשיסט? ואני לתומי חשבתי שפשיזם תומך בהאדרת המדינה מעל לכל ואנשי "מסיבת התה" דווקא מתמקדים בהיפך: בהקטנת מעורבות המדינה בחברה ובכלכלה.
    לכותב המאמר פתרונים.

  14. דן ל- EYES2C הגיב:

    לא ענית לי לגבי עניין גירוש פלסטינים, ואין זה פלא – מפני שאף אחד לא מגרש פלסטינים.
    אז כנראה היתה זו פליטת קולמוס שלך, לא נורא.
    אמרת גם משהו על טבח, וגם זה לא ממש קשור למציאות שכן לא היה שום טבח, ואם היה – אנא האר את עיני (לא לכולם יש "עיניים לראות" כמו לך).
    ההפרזות שלך לא ממש תורמות לאמינות תגובותיך.

    אם היית יוצא קצת מתבנית ה"פאשיזם הציוני" שהשתלטה על מוחך היית רואה שהפאשיזם בצורתו הקיצוני ביותר הוא הרבה יותר אנטישמי ואנטי ציוני מאשר אנטי ערבי-פלסטיני.

    כל מפלגה נאו-נאצית שמכבדת את עצמה אוחזת בתיאוריות קונספירציה בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון, ומוקיעה את הכיבוש הישראלי בשטחים והחסות האמריקאית שלו.
    תוכל לקרוא זאת בכל אתר של קבוצה נאו-נאצית.
    שלא לדבר על הקשר הפלסטיני-נאצי שהגיע לשיא ע"י מעשיו של המופתי חאג’ אמין אל חוסייני.
    אז אולי יש לך "עיניים לראות" אבל ממש לא זכרון לטווח ארוך.

    הפאשיזם עליו אתה מדבר הוא "כסף קטן" לעומת התופעות הפאשיסטיות האמיתיות שהן אנטי ישראליות ופרו-פלסטיניות.

    תבדוק קצת עובדות לפני שאתה מורח אותנו עם שמות של ימנים אמריקאים קיקיונים.

  15. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    תגובה ל"דן".
    משנת 1924 עד 1934 עברו עשר שנים. זה היה המרווח בין רצח הסנטור מלואיזיאנה Huey Long לנסיון ההפיכה שבו השתתף גם הסבא של ג’ורג’ ווקר בוש. אשר לאלילך זאבי ומאיר כהנא שגם נרצחו, אין להשוות פשיסטים עם דמוקרטים, וגם לא את שלדון וארווין עם שליחי האו"ם השופט ריצ’רד גולדסטון והפרופ’ ריצ’רד פאלק שכניסתם לארץ נמנעה, בידי ידידיך. לגבי אותן "מדינות שבעבר הקרוב רצחו יהודים, ועכשיו מנסות לכפר על הטבח, במתן היתר שבשתיקה לגרש פלסטינים" – הכוונה לגרמניה שבסגרת ה"שילומים" [בגרמנית זה "עשיית טוב מחדש" Wiedergutmachung] מחפה על מעשיה האלימים של ישראל. גם באיטליה ובאוסטריה יש פשיסטים מכובדים — ו"ידידי ישראל" [למשל ג'יאנפרנקו פיני –סגן ר"מ איטליה ומנהיג הברית הלאומית הפוסט-פשיסטית, והיורש האוסטרי של ירג היידר, היינץ-כריסטיאן שטראכה, שאמר להיידר ש"חשוב שישראל והיהודים יטהרו אותו ואת מפלגתו, ובכך תסתיים ה'סטיגמטיזציה' שלו בכל הקשור לאנטישמיות"].
    — קישור —

  16. אר נבון לEYE2C הגיב:

    לא ענית לשום טענה של דן..למה אתה מבזבז מילים לריק?

  17. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    איני חייב ל"דן" מענה על כל שטות ימנית-קיצונית שהוא מפליץ. הרי גם גולדה מאיר טענה ש"פלסטינים – יוק"… וכולנו יודעים מי צדק, ואיך סרבנותה של גולדה להכיר במציאות ובנחיצות תוכניות השלום – של יארינג ואפילו של שר החוץ של ארה"ב ביל רוג’רס – הביאה את מלחמת ההפתעה של יום-כיפור 1973. עיוורונו הרצוני של הימין הקיצוני יביא אותנו למצדה שנייה.
    אשר לארה"ב ול"חסות האמריקאית" אצטט את אלוף אסף אגמון ‪[מיל. ח"א]‬: "ישראל זוכה לגיבוי חסר תקדים מצד ארה"ב, כפי שלא זכתה אף פעם בתולדות מלחמות ישראל ובמו"מ המדיני שלאחריהן". זאת כתב אגמון על מלחמת לבנון "השנייה". אבל הדבר נכון עד היום.

  18. דן ל- EYES2C הגיב:

    על ההשוואה בין פאשיסטים (כהנא ורחבעם זאבי) לבין "דמוקרטים", כביכול:

    אם תשים לב לקואליציות המוזרות של מי שאתה מכנה "דמוקרטים" עם כמה גורמים אולטרה-פודמנטליסטים ימנים (חמאס, איראן) אז אולי תבין שלא כל מי שמכנה עצמו דמוקרט הוא באמת דמוקרט.

    קיימים גם המוני "שוחרי זכויות אדם" שמקבלים אמניזיה או אלצהיימר כאשר מדברים לידם על זכויות אדם במקומות בגלובוס שלא קוראים להם "פלסטין".
    לדעתי כל משט סיוע שנע בים התיכון לכיוון עזה צריך לעשות עיקוף גדול וליסוע ישר לסודן, שם צריכים אותם יותר.
    בסודן צריכים גם את המועצה לזכויות אדם של האו"ם הרבה יותר מאשר בפלסטין, כפי שהסברתי כבר בתגובתי הקודמת.

    אבל כנראה שכל "דמוקרט" חש שדם פלסטיני אדום יותר מדם סודני, שום דבר אחר לא יכול להסביר את הטירוף סביב ישראל לעומת החידלון סביב סודן או צפון-קוריאה.
    ואולי, מי יודע, אותם "דמוקרטים" (גולדסטון, חומסקי, פאלק) מובילים את אותו חוסר פרופורציה בגלל עניינים אישיים ו\או נפשיים ו\או אינטרסנטים הגורמים להם לאותו עירפול חושים עליו דיברתי קודם.

  19. אוי ויי-איז-מיר ויימאר הגיב:

    לתועלת הכותבים בגדה השמאלית, מוצע להם בזה להתחיל לקמץ קצת בהשוואות לוויימאר. כלומר, אם ההשוואה נעשית פעם בשנה, כולנו מתעלפים מעומק התובנה ומתעוזת החריפות המהממת. אם ההשוואה מופיעה פעם בחודש אנחנו מתחילים להתרגל. אבל אם זה קורה בכל מאמר שני זה כבר יוצר אפעס רושם, איך לומר, של חוסר מקוריות מסוים.

  20. דן ל- EYES2C הגיב:

    "עיניים לראות"? לא בטוח.
    מעתה אמור "עיניים סלקטיביות לראות רק את מה שרץ בראשי הקודח".
    תראה לי בבקשה איפה כתבתי משהו על זכות הקיום של העם הפלסטיני או משהו על הנחיצות בשלום.
    גם לא זכור לי שהכחשתי את הסיוע שארה"ב נותנת לישראל.

    אתה דיברת על פאשיזם וציונות ואני עניתי לך בנושא.
    דיברת על "דמוקרטים" ואני עניתי לך לגביהם.

    מה הקשר בין העניינים הנ"ל למלחמת יום כיפור, לביל רוג’רס ולאלוף אסף אגמון (מיל. ח"א!)? אלוהים יודע.

    באמת אינך חייב ל"דן" מענה (מדוע אתה כל הזמן כותב את שמי במרכאות?)
    אבל כאשר אתה כבר עונה בדחילו ורחימו אתה כותב מלל אקראי לחלוטין וחסר פשר.

  21. גם ויימאר הגיב:

    מה גם שבינינו, רפובליקת ויימאר התקיימה בסך הכל 15 שנה, וידעה משברים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מיומה הראשון וכמעט עד יומה האחרון. היא אוימה על ידי כוחות מבחוץ מבפנים שעמדו לחסל אותה ונזקקה לפניה תכופה לכוחות סמכותניים וחזקים בשביל לשמור על הסדר הציבורי. מה שהולך בישראל לא מגיע לקרסולי הקרסוליים של המצב ששרר ברפובליקת ויימאר.

  22. קורא אנגלי הגיב:

    יום אבל לעם בישראל?
    אובמה אמר שאין לו מלחמה באסלם.
    יהודים בהיסטריה.
    — קישור —

  23. אר נבון לEYE2C הגיב:

    טוב

  24. לאוי-ויי-זמיר היקר הגיב:

    מה לעשות, המציאות לא מקורית ולא מצטיינת בעומק ובתעוזה.
    גם "מוות לערבים" ו"ערבים החוצה" ו"שמאלנים בוגדים" ו"בלי נאמנות אין אזרחות" זה לא מקורי, ובכל הזדמנות צריך להדגיש עד כמה זה לא מקורי.

  25. ק.א. הגיב:

    האם הפשיזם של היום אידיאולוגי?
    האם הפשיזם אינו בתכלס מדינת משטרה?
    האם הפשיזם אינו בעצם רק כלי?
    כלי זה יכול עקרונית לשרת כל שלטון.

    כל עוד העם מציית להון-שלטון אין צורך בפשיזם גלוי.

    אז מיהו הפשיסט?
    ההון-שלטון ופושעיו או הריאקציה אליו?

    אור כותב בתגובתו:
    "שימוש בעם המדוכא ובעידוד התקשורת הבורגנית בשביל לחנוק אופוזיציה אנטי מלחמתית- כן, משטר פשיסטי- לא"

    השאלה היא מה יקרה למשטר כשהאופוזיציה תתחיל להיות פתאום אפקטיבית יותר – מה עלול להיות אז ההבדל בין "חניקת אופוזיציה" לפשיזם מלא?

    ההון-שלטון מתעלל בבני אדם זה שנים רבות.
    בשעת הצורך יתלבשו בפשיזם ללא שום קושי.
    הפשיזם בעצם כבר קיים.

  26. כאן רודוס הגיב:

    הגנב בוכה שתפסו אותו למה יש גנבים יותר גדולים ממנו מה שכמובן ידוע. אבל איך אמר הפילוסוף כאן רודוס כאן קפוץ…

  27. למגיב היקר "לאוי-וי-זמיר" הגיב:

    מה עניין שמיטה להר סיני? אני מאמץ את כל כוח זיכרוני אך איני מצליח להיזכר מתי אמרתי או כתבתי "מוות לערבים", "ערבים החוצה" ו"בלי נאמנות אין אזרחות".

    או שאני כבר לגמרי סנילי, או שמעולם לא אמרתי את זה.

  28. יוסף ל-ק.א. הגיב:

    לרגע חשבתי שאתה מביא לינק להוכחת תסכולם של הציונים על כך שאובאמה מתקרב למדינות האיסלם, אבל כמובן שהבאת לינק למאמר לגבי אובאמה ולא לגבי ההיסטריה של היהודים (quelle surprise)
    עוד הוכחה לכך שאתה לא אחר מאשר מיכאל שרון?
    (גם הוא מומחה בצירוף לינקים מיותרים).

    ולגבי השאלות שלך?
    "האם הפשיזם של היום אידיאולוגי?"
    – שאלה מיותרת, איזה הבדל יש בין הפאשיזם של היום לפאשיזם של פעם?
    בכל מקרה פאשיסט מצוי תמיד דואג לכסות את עצמו באידאולוגיה כלשהי.

    האם הפשיזם אינו בתכלס מדינת משטרה?
    – בכל מדינה יש פאשיזם אך לא כל מדינה היא מדינת משטרה. יש גם מדינות משטרה עקב השלטון הראקציונרי, ולאו דווקא כי יש רוב פאשיסטי.
    אם כוונתך לישראל אזי אין היא מדינת משטרה.
    ביום שהמשטרה תידפק על דלתך עקב מה שאתה כותב כאן – אני אחשוב אחרת.

    "האם הפשיזם אינו בעצם רק כלי?
    כלי זה יכול עקרונית לשרת כל שלטון".
    – השלטון בישראל עצמו מתמודד כנגד פאשיזם, ע"ע היחידה היהודית בשב"כ.

    "כל עוד העם מציית להון-שלטון אין צורך בפשיזם גלוי"
    – ואולי אין צורך בפאשיזם בכלל? אולי החלוקה שלך ל"פאשיזם גלוי" ו"פאשיזם סמוי" באה לכסות על תיאוריה חסרת בסיס שלך?

    "השאלה היא מה יקרה למשטר כשהאופוזיציה תתחיל להיות פתאום אפקטיבית יותר – מה עלול להיות אז ההבדל בין "חניקת אופוזיציה" לפשיזם מלא?
    – אם כוונתך לישראל – אין כאן שום חניקת אופוזיציה. אם כבר, מי שחונק אופוזיציה אפקטיבית של שמאל עקבי הם אנשים הזויים שכותבים שטויות ומרחיקים מהם כל אדם שפוי.

  29. ק.א. הגיב:

    יוסף, יש לי עוד שאלה.
    מה שלומך?
    הכל בסדר?

הגיבו לדן ל- EYES2C

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים