הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 ביוני, 2010 26 תגובות

למעלה משמונה שנים לא נכנסתי בשערי הפרלמנט הציוני המתכנא "כנסת", ואלמלא השתדלות דחופה שהיתה לי בענייני יהדות ספק אם הייתי אי פעם מבקר שוב את כנסת המינים, באותו יום רביעי (2 ליוני 2010) בו התרחש העליהום הלא פרלמנטרי על גברת זועבי. ממרחק של כמעט עשור אני אמנם מסכים שחלה הקצנה ניאו-פשיסטית בפרלמנט הציוני, אך מנגד אינני תולה זאת דווקא בהקצנת דעות של הפרלמנטרים הציונים מימין וממרכז, אלא בסיבה אחרת הקשורה בשינוי רמתם האישית והתנהגותם של הפרלמנטרים החדשים מימין.

כבר עם עליית הליכוד לשלטון נוכחנו לדעת מה כוחו של אספסוף בחירות באלימות והלמות הרחוב על האטמוספרה הפוליטית בישראל.  הדברים באו לביטויים במיוחד בבחירות 1981. אין ספק, שבחירתו של הליכוד, ובמיוחד שימת הדגש על מר מנחם בגין שעמד בראשו, התאפשרו אז תודות ללחץ הרחוב. מנחם בגין, מפלגתו וממשלתו היו בגדר מרוסקים פוליטית כחודשיים לפני אותן בחירות. ניפוצה הפוליטי של השותפה הקואליציונית שלהם – ד"ש, מצבו המדוכדך של מנחם בגין בשל חתימתו על "הסכמי קמפ דייויד" ונפילת הכלכלה הישראלית בקדנציה ה-1 של שלטון הליכוד, לא ניבאו למפלגה זו זכיה נוספת בשלטון. אך מהפצצת הכור העירקי ואילך הפעיל מישהו בליכוד את הרחוב, קרי – את המצביעים האותנטיים, או כפי שהתקשורת דאז אהבה לכנותם ב"חיבה" – "מוכרי החמוצים". פליטת הפה הגזענית  של הבדרן דודו טופז ("הצ’חצ’חים והשינגימלים של הליכוד") רק הגבירה את שאון הזעם של ההמון, וכל עצרת של הליכוד הפכה לחויית בחירות, בעוד שהעצרות של מפלגת העבודה הפכו למרחץ עגבניות (ובמיוחד על פרצופו של מר שמעון פרס…). ההמון הוסת בשנאת העבר (המוצדקת כשלעצמה…) למפא"י ההיסטורית ולממשיכיה (מפלגת העבודה והמער"ך), והרחוב ההמוני שפט ופעל עפ"י קודים אמוציונליים בלבד. הטרור הזה נשא פרי, וב-1981 שוב ניבחר הליכוד.


אמנם נכון הוא שמאחורי הרחוב תמיד עמדו פוליטיקאים ערמומיים שניווטו את ההסתה, אך הללו השתדלו שהרחוב לא יכנס לפרלמנט באופן בוטה. שיטת הדמוקרטיזציה בליכוד ("השביעיות")  החלה להשתחל מאמצע שנות ה-80 ואילך והרחוב החל להשפיע לא רק בכיכרות ונגד מפלגות יריבות אלא גם בתוך כנסי המפלגה עצמה, כאשר כל ראש מחנה (פרישתו של בגין הביאה למחנאות זו) משתמש בחלק של הרחוב שלו כנגד יריבו. מי כמובן לא זוכר את גסטון מלכה המפורסם מפתח תקווה שפיצץ את כנס הליכוד באמצע שנות ה-80?! ככל שחלפו השנים כך עלה כוחו של הרחוב בהשקפותיו הפוליטיות, ולא מעט משום קטנות הקומה של מנהיגים פוליטיים שלא הבינו כי בסופו של דבר גולם הרחוב יקום על יוצרו. הליכוד הוא שהוליך את "עמוד האש" הזה. בסוף שנות ה-80 גברה השפעת הרחוב בליכוד ובמיוחד לאור שיטת "הפריימריס". ב"דמוקרטיה" זו התקנאו גם במפלגות אחרות ובמיוחד מפלגת העבודה, עד שהרחוב החל להשפיע גם בתוכה (החל מפירוק ההסתדרות ועד היבחרו של עמיר פרץ). אט אט איים האספסוף להיכנס בעצמו לפרלמנט.


שתי תופעות החישו את התהליך הוולגרי הזה. התופעה הראשונה היתה הכרתו של הרחוב בכוחו ובתחושתו כי למעשה קבלני הקולות עצמם יכולים להיות הנבחרים בזכות האספסוף של טפסי הבוחרים שהם פקדו (תהליך זהה אירע במישור המוניציפלי, וכך הפכו ניבערים מדעת לראשי ערים וסגניהם). מנגד קמו מנהיגים דיקטטורים שבעזרת הרחוב רצו לשלוט בלעדית במפלגתם ודאגו להסתייע בקבלני הרחוב שלהם להכנים לפרלמנט יותר ויותר פרצופים עממיים שהמחשבה איננה הצד החזק שלהם. הראשון שבלט ביישום שיטה זו היה ראש צומת המנוחה, שבבחירות 1992 הכניס יחד עימו שבעה ח"כים אנונימיים שזכו לכינוי "שבעת הגמדים". בראשית שנות האלפיים הכניס שרון ברשימת הליכוד ח"כים וח"כיות  שכישורים וענייני ציבור היו מהם והלאה (מהתוצאות סבלו לימים שתי מפלגות – הליכוד עצמו וקדימה שהתפלגה ממנו) . איווט ליברמן שיכלל את השיטה בישראל ביתנו וגם שם זכינו (במיוחד לאחר הבחירות האחרונות) לערב-רב אינטלקטואלי.


עד לפני כעשור אמנם נמצאו ח"כים קיצוניים, אך הללו הבינו שלדעות ולהתנהגות יש גם קו אדום שחוצה ביניהם. במזנון הפרלמנט ניתן היה לראות שיחות תרבותיות סביב אותו שולחן בין בני אילון (האיחוד הלאומי) לתאופיק טיב (רע"מ); בין רפאל איתן ליוסי שריד; בין גאולה כהן לשולמית אלוני; בין דב שילנסקי לתאופיק טובי וכן הלאה. גם סערות שהתחוללו בפרלמנט כמו "פרשת השילומים", פגישות ח"כי שמאל עם יאסר עראפת המנוח (בראשית שנות ה-80) ואפילו "הסכמי אוסלו", היו סערות פוליטיות כנות ואמיתיות. אך מנגד,  המשתתפים בהן ידעו לא לעבור את גבול הטעם הטוב. ניבולי פה וקללות לא היו שכיחים – עד העשור האחרון, כפי שזה קורה היום. גם כאשר המתח גאה ידע גם הצד הלאומני בימין לא לשלול זכויות מן הצד האחר שיביאו לאחר מכן לדירדור החזות הדמוקרטית של ישראל.


אך מראשית שנות האלפיים קיבלנו בפרלמנט הישראלי גורמים מפוקפקים שהמחשבה הפוליטית, ובמיוחד הדמורקטית, מהם והלאה. היעלמו של שרון מהפוליטיקה ועמידתו של ליברמן בראש 15 מנדטים (הוא עצמו נציג וולגרי של הרחוב) הביאו לכך שהליכוד, קדימה וישראל ביתנו ימלאו את הפרלמנט הציוני בנערי ונערות שוליים מהרחוב שאין בהם דעת פוליטית עד כדי אלימות כלפי נשים (גם ע"י נשים כאנסטסיה מיכאלי…), הצעות חוק לשלילת זכויות ח"כ בשל עמדות פוליטיות והרעיון שהפרלמנט בישראל יוכל להדיח ח"כים רק משום עמדותיהם השונות. לאחר הדחות שכאלה בטח תבואנה הדחת סיעות אופוזיציוניות, ולבסוף ייאלצו ערבים, אנשי שמאל לא ציונים וחרדים שאינם מצביעים בבחירות לרדת למחתרת, או להגר מישראל. לארחי פרחי היושבים כיום על ספסלי הפרלמנט הציוני גם אין די שכל להבין את הנזק שהם עלולים לגרום לעצמם, עד שפיכות דמים ממש.


כך אירע בראשית שנות ה-30 בגרמניה, וכך זה עלול להיות, חס ושלום,בקרוב בישראל אם מישהו לא ירגיע את "מוכרי החמוצים" שהפכו לח"כים. ביום רביעי הנדון ראינו כולנו את קשייו של יו"ר הפרלמנט, מר ראובן ריבלין, ח"כ מהדור הקודם, להעניק זכות דיבור אלמנטרית לגברת זועבי לאחר שסגנו קרס מלהצליח במשימה.


עצוב להיווכח ברשימה של סוללת ח"כים שמקומם, לשונם, השכלתם והתנהגותם מתאימה יותר לקולסיאום או לשוק מאשר לפרלמנט ממוצע. למעלה מעשור חודרים הללו והופכים לרוב מחוקק בישראל. היו ימים שאמצעי התקשורת לעגו לח"כים ולשרים כדוגמת דוד לוי, פסח גרופר, גוסטב בדיאן, אברהם שריר, צ’רלי ביטון או סעדיה מרציאנו. חלק מהלעג הזה היה יותר מקורטוב של גזענות. אך כיום היינו שמחים לאמץ את השמות הללו במקומם של אלה שכיכבו בפרלמנט ביום רביעי האחרון. תמהני מדוע כיום העיתונות שותקת וממלאה פיה מים לנוכח הכסילים התורנים. דרך אגב, זו היתה גם התנהגותה של התקשורת הכתובה בנפול גרמניה הווימארית לנוכח הבונדסטאג החדש שעלה אז במקומה.
      
* הכותב הוא עיתונאי פרלמנטרי לשעבר, סופר, רב והיסטוריון.

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. יוסף הגיב:

    יסלח לי הרב אליהו קופמן, אבל לא ברורה מטרת המאמר מלבד קיטור אליטיסטי על המזרחים "חסרי התרבות" שהגיעו לכנסת, ועושים לרב קאופמן, עאפס, תחושה לא נוחה.
    פתאום אנשי "הרחוב" ו"השוק" הם אספסוף וולרגי, פרוע ולא דמוקרטי ("פרצופים עממיים שהמחשבה איננה הצד החזק שלהם") שמזכיר לכבוד הרב את רפובלקית ווימאר, לא פחות ולא יותר.

    סלט מבולבל וגזעני כזה לא נראה בגדה השמאלית כבר זמן רב, ואין לי מושג מדוע פורסם.

  2. י. בן-עקיבא הגיב:

    מדוע לא מופיעה כאן הודעתי המחזקת את הרב אליהו קאופמן. הכרתיו בילדותו ברמת אליהו בראשל"צ, הייתי פעיל איתו בכמה תנועות, כולל תמ"י. לפי מה שהנחו אותנו, ובקיצור… הוא בחור טוב.

  3. מבין עניין הגיב:

    אני מבין שהרב המכובד והאתר חושבים שמוכר חמוצים הוא מקצוע ראוי לבוז?

  4. למבין עניין הגיב:

    זה כמובן תלוי באיכות החמוצים שהוא מוכר.
    אגב, אני הפסקתי לצרוך חמוצים באופן מוחלט!
    רק ירקות טריים לא כבושים ולא מומלחים בשבילי.
    (ק.א.)

  5. "מוכרי חמוצים" הגיב:

    הוא ביטוי אולי לא מוצלח במיוחד אך כוונתו של הרב קאופמן היתה לוולגריות של חברי כנסת.
    מהיכרותי הבלתי אישית עם הרב אני יודע שהיה פעיל בזמנו בפנתרים השחורים כך שאין להאשימו בדענות נגד ספרדים.

  6. מבין עניין הגיב:

    טלו קורה במין עינכם
    ישר כוח על פרסום מאמר רצוף הערות גזעניות כלפי עובדים בשוק ונבחרי ציבור שהדבר היחיד המאחד אותם הוא היותם מזרחיים.
    "היו ימים שאמצעי התקשורת לעגו לח"כים ולשרים כדוגמת דוד לוי, פסח גרופר, גוסטב בדיאן, אברהם שריר, צ’רלי ביטון או סעדיה מרציאנו. חלק מהלעג הזה היה יותר מקורטוב של גזענות. אך כיום היינו שמחים לאמץ את השמות הללו במקומם של אלה שכיכבו בפרלמנט ביום רביעי האחרון." זהו משפט גזעני שאפילו לרפובליקת ווימאר לא היה מתאים אלא למשטר שירש אותו.

    מחר הזמינו נא מאמר על קיפוח המזרחיים בישראל שכל מטרתו ניגוח מלווה בדמעות תנין וציקצוק צדקני.

  7. עתליה שטרול-אופנהיימר הגיב:

    יוסף, מסכימה עם כל מילה, שדברים כ"כ ישירים לא נראו בגדה השמאלית כבר זמן רב. אבל צריך להגיד את האמת, ורק את האמת: אנשי רחוב ושוק, המוניים וולגריים וגסים (ובמקרה גם מזרחים), מקומם לא במחנה שלנו!

  8. מ.ש. בלגנים הגיב:

    אבל חמוצים זה דבר טוב, כמו שהיחסים עם טורקייה היו דבר טוב. איסטנבול זה מקום נהדר, מדברים אליך שם בגובה העיניים, אתרים היסטוריים קסומים, כיף אדיר ללכת בסימטאות, לאכול נפלא במסעדה עממית, עיר אקזוטית וכיפית שאין כמוה בשום מקום, ולמה היו צריכים לקחת מאיתנו את הבילוי העממי, הכיפי והזול הזה?

    וכי לא יכלו לעשות למשט בדיקה חפוזה (הרי ידעו היטב שפעילי שלום לא מביאים נשק), ולהגיד, תפדל, סעו לעזה? הרי במילא ויתרו על רוב המצור, למה לא חשבו על זה קודם?

    למה היה צריך למנות לשר חוץ איש מפחיד ופרוע כמו ליברמן, שמשתלח בכל העולם, וכאילו להחמיר את המצב עוד יותר, הוא גם לא מתגלח, מראהו כאיש פרא, והוא מעורר אי אהדה ואנטיפטייה? מה, השתגעו? לפחות עכשו שלחו את פואד לטורקייה, האיש עממי ומעורר סימפטייה בפרט במזרח, מוברק אהב אותו מהרגע הראשון, שמן וחביב וגם לא מאנייק כמו ברק, שאם היה נישלח לטורקייה, הרי היה מעורר תעוב מיידי.

    אולי קורא אנגלי צריך להבין מה שהבינו מזמן היורדים הישראלים בניו יורק, שהסיפור כאן בעצם אינו ביסודו אלא "בלגנים" כפי שהם מכנים זאת ("ברחנו מהבלגנים בישראל")

  9. הרב אליהו קאופמ] הגיב:

    לכל אלה הרואים בדברי גיזענות נגד מרחיים הרי הם בבחינת "הפוסל במומו הוא פוסל.אין כל ויכוח שכל מקצוע – כולל מוכר חוצים, הוא מקצוע מכובד אך כמו שלא יעלה על הדעת כי סנדלראו חייט ישמשו כרופאים כך לא יעלה על הדעת שירקנים ומוכרי חמוצים יהפכו ביןלילה למדינאים או ראשי ערים, חכי"ם שרים, אלההטוענים לגיזענות ההגיזענים משום שהם מיד מווגים אנשים עממיים ומוכרי תמוצים עם מזרחיים. להוי ידוע שפלגתו של ליברמן רחוקה מלהיות מזרחית וכך גם חלק מחכ"י הליכוד וקדימה שאליהם התכוונתי,לצערי רשיתת שמות החכי"ם הביריוניים שאליהם התכוונתי נימחקו ע"י מערכת האתר(מסיבות משפייות מובנות )אחרת היה מובן לכלהקוראים שמשקל האשכנזים היה שווה פרופוריונלית לעמיתיהם הספרדים. אי לכך בבקשה מאוהדי הליכוד . קדימה וישראל ביתינו להפסיק לווס באופ] גיזעני את הזרחיים כמוכרי חמוצים ובעל פרצופים עמיים. גם שיבעת הגמדים של רפול והגימלאיים ההזויים לא היו רק מזרתיים…

  10. בכל אופן עם קצת חוש הומור הגיב:

    מצער כי הקוראים הנכבדים לא מזהים אירוניה מהי

    מוטב לא לקחת עצמכם ברצינות רבה מדי

  11. יובל הלפרין הגיב:

    אסור לשחרר את גלעד שליט!

    נחשו למה

    — קישור —

  12. חיים ו. הגיב:

    כנראה שהרב היקר לא ממש עיכל את מהות הדמוקרטיה(כמו עד כמה דברים). כוחה של הדמוקרטיה היא בכך שמוכר החמוצים של אתמול הוא ראש העיר של מחר, מוביליות חברתית היא עניין טוב לעסוק בו אחרי הטשולנט, יש לו כמה וכמה פנים מסתבר, צריך לחלוק את השלטון עם המוביליים, מבאס הא?

    אצל הרב רק אינטלקטואלים חמורי סבר, רבנים חיוורי פנים ופרלמנטרים הדורים ראויים לשלטון. העם כמו ילדים צריך להיות יפה ולשתוק.

    אז לא קאופמן, מוכרי החמוצים לא ישארו בבסטה ויחרזו לך קריאות שוק ססגוניות כאשר אהבת, זו נטייתם מאז ומתמיד של הדוברים בשם הפרולטריון לדרוך עליו בדרך למעלה, למזלנו הדמוקרטיה מאפשרת לשמע גם את קולם של מוכרי החמוצים, נהגי המוניות וגם את הגיגיהם ברעם וספירו, לא מוצא חן בעניך? שתה את המים שנשארו בצנצנת.

  13. אבירם למ.ש.7 הגיב:

    יש לך הצעה כיצד לבצע "בדיקה חפוזה" לספינה מבלי לעצור אותה קודם לכן?
    חיל הים ישמח לשמוע איך אתה היית עושה את זה.

    מי שלקח מאיתנו את הבילוי באיסטנבול הוא ארדואן.
    עוד לפני המשט היה ברור מההתבטאויות שלו שהוא מעוניין לקלקל את הנורמליזציה בין תורכיה לישראל, וכך אכן עשה.
    אין ספק ששיגור המשט עם עשרות ואולי מאות אנשי IHH היה מהלך מתוכנן, ו"ההסכמה
    שבשתיקה" מצד ממשלת תורכיה מדברת בעד עצמה.

    ההערות שלך לגבי ליברמן, בן-אליעזר וברק לא ראויות לפרסום בשום פורום.
    טוב נעשה (כולנו) אם לא נציין ונדון בהרגלי הגילוח ושמירת המשקל של האנשים עליהם אנו מדברים.
    מה גם שלא ברור מהם גורמי התעוב והרתיעה:
    ליברמן מעורר שנאה כי הוא לא מגולח. לעומתו אהוד ברק דווקא מגולח למשעי אבל גם הוא מעורר תעוב… מעניין…

  14. על חמוצים והחמצה (ק.א.) הגיב:

    חמוצים (לשון רבים של חמוץ) הכוונה היא לדבר מה שעבר החמצה. החמצה היא השרייה בחומץ. אבל היא גם סטייה ושגיאה. החמוצים הם בני האדם שסטו ולא יכלו לפקוח את עינהם. הם מסתובבים כמו חצילונים מסוממים בצנצנת של חומץ סגול.

    מוכרי החמוצים האמיתיים הם המשפריצים את חומצתם "הפטריוטית" לכל עבר. החומצה הזו מעכלת את הרעננות הטבעית הקיימת בנו והופכת את השומעים לחמוצים מושפלים וכפופים. החומץ המבעבע ממוכרי החמוצים משתק התחושות והחושים הבריאים ומה שנשאר זה חמוצים כבושים ועקומים המוכנים להימכר לעבדות.

  15. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    תודה לאליהו קאופמן על מאמר מחכים.
    היום פרסם "הארץ" מאמר של מייסד "אם תרצו", רונן שובל, שרוצה להיות צחי הנגבי השני, ורק השרשרות של הנגבי הבריון עוד חסרות. כאילו לא היו לנו מעולם פשיסטים עם תואר קקדמאי. כאילו שחיכינו עד בוש שהשובל הזה ויוליד את הימין "האמיתי". ועוד כאילו אחד: כאילו הימין הקיצוני כולל את "העבודה" הנאציונל-סוציאליסטית לא עושה מספיק להרוס את ישראל. בינתיים שומר החומות של החינוך הפשיסטי-ציוני, סער רק אמר: "יישר כוח ל’אם תרצו". בעוד ברק כבר הפר רגיעה שהצליחה, ויצא להתאכזר במליון וחצי אזרחים בעזה. הוא לא היה גיבור, כשהורה לצקת עופרת וזרחן על עזה – הוא היה פושע מלחמה. זהו מר בליץ שלנו. "עמישראלי" לא זקוק לרונן. יש לו מספיק "שובלים". — ומי מממן את שובל הקיצוני? – אוונגליסט שטען ש"היטלר מילא את רצון האל". המימון של "אם תרצו", אינו מגיע מגורמים מעוררי חיבה או הסכמה בקרב הציבור היהודי. על תורמיה נמנית השדולה האוונגליסטית אמריקאית Cufi Christians United for Israel, בראשותו של המטיף ג’ון הייגי. באתר השדולה מפורט הסכום שהעבירה ל"אם תרצו" – 100 אלף דולר. הייגי עשה כותרות ב-2008, בזמן המירוץ לבחירות בארה"ב, כשבקלטת שהפיץ טען ש"היטלר מילא את רצון האל, להשיב את היהודים לארץ ישראל על פי הנבואה התנ"כית". זהו – אם תרצו!

  16. חיים ברעם הגיב:

    אולי אירוני, אבל מאמר אנטי מזרחי דוחה. אצלנו בשמאל לועגים לחזקים, ולא לחלשים והמו?פלים לרעה.

  17. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    מ"אם תרצו" – ל"והיה ותרצחו" – הדרך קצרה – "אם תרצו"
    ‎סביר להניח שרונן שובל לא יעשה זאת. גם גדולים ממנו בתולדות הפשיזם לא עשו זאת בעצמם. צחי הנגבי לא רצח את אמיל גרינצווייג. אבל ההסתה עשתה את שלה. ביבי לא נשא דרשה שקראה ליצחק רבין בשמות גנאי ותבעה לבצע בו "דין רודף" והטילה עליו פולסא דנורא. אבל ביבי היה נוכח על הגזוזטרא בכיכר ציון. שר החינוך הלאומן גדעון סער בחר בגזוזטרא אחרת‫:‬ בזאת שהציעו לו חבורת "אם תרצו", שלהם אמר "יישר כוח". בעוד הם דורשים לסלק מהאקדמיה כל מי שלא אומר הן לכיבוש, או לפחות שותק, לסער יש הצגה אחרת‫.‬ שמה: "כך נחזיר מוחות לישראל" … ואיזה "מוחות‫"‬ ירצו לבוא הנה ולחזור למדינת ‫"‬אם תרצו‫"?‬ למדינה‫,‬ שהיא רחוקה כרחוק מזרח ממערב ומהמוסר היהודי‫-‬נוצרי. למדינה שמשכתבת מחדש אפילו את עשרת הדיברות‫,‬ ומוציאה מהן רק מילה הקטנה אחת. — במקום ‫"‬אל תרצח‫"‬ ‫-‬ רצח‫,‬ במקום ‫"‬אל תגנוב‫"‬ ‫-‬ גנוב ודאג שלא להיתפס‫,‬ וגם מנה לעצמך שר משפטים ממקורביך‫… במקום ‫"‬אל תגזול‫"‬ ‫-‬ גזול מכל שכניך‫.‬ במקום ‫"‬לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני‫"‬ ‫"‬לא תשא את-שם-יהוה אלהיך לשוא‫" -‬ התפלל לאליל שבחרו בו כרישי נדל‫"‬ן הכבוש‫.‬ במקום ‫"‬לא-תענה ברעך עד שקר‫"‬ ו‫"‬לא תחמד בית רעך‫",‬ עשה ההפך כשמדובר בגר ובפלסטיני‫… כי הם לא קראו [בספר ‫"‬דברים‫"]‬ ש‫יתקיים "‬רק עם-חכם ונבון … אשר-לו חוקים ומשפטים‫".‬ וישראל הרי דוחה חוקי עולם‫, ומעדיפה את חוקניה.‬‬‬

  18. מבין עניין הגיב:

    לחחים ברעם יישר כח
    כמו כן אני מבקש להעמיד את עתליה במבחן הקריטריונים לתגובות באתר זה….

  19. רמי הגיב:

    וב שהעורך פירסם את שני חלקי מאמרו של הרואה. לו זכיתי לדעת מיהו, הייתי מחפש מאמרים נוספים שלו. ולעניין אמירתו המפורסמת אודות ה"צ’חצ’חים" של דודו טופז זכרונו לברכה, הוא צדוק צדק ובגין סילף את הדברים. הרי מאז ומתמיד היינו עדים לתופעה שדווקא אלו שאינם מתגייסים לצבא וליחידותיו הקשות, דווקא הם מחרחרי המלחמה היותר קולניים. הציבור החרדי הוא דוגמא מובהקת לתופעה המכוערת הזו ולא פחות מכך הצ’חצ’חים ויושבי הקרנות. מה שרובם מזרחיים אינו אלא מקריות שאינה נעוצה ב"מוצא המינים" וזה הרי ברור כשמש ואינו טעון הנמקה או התנצלות. דווקא בגין, שבכוונת מכוון סירס ועיוות את שמו של הבדרן, דווקא הוא המסית ומתיר הדם באותו עימות. לסרס את שמו של יריבך ולקרוא את שמו מן הכתב הוא טכניקת השפלה ידועה. גם ההדגשה כי חלק מעולי הגרדום האצ"לים היו "מזרחיים" היא מעשה נפסד הפוגע הן בזכרם של מתים והן בתקוותיהם של חיים. נכון שבגין חי בצניעות ולא לקח דבר אבל בכך (זה לא מעט) תמו זכויותיו לדעתי. ואילו חובותיו – מה רבו. תליות של חפים מפשע, הפקרת חייליו לגרדום (דב גרונר ז"ל) ועד אחריות ישירה להריסת מבנה אזרחי וגרימת מותם של 90 בני אדם ברגע אחד. (בעיתון מהשבוע ראיתי צילום מצבה ליהודי קיילצה שנרצחו בידי המון פולני ב- 1946. מתי תוקם מצבה ליד מלון קינג דייויד לזכרם של נספי מבצע צ’יק של אצ"ל ולח"י?)

  20. המיסתורין גובר הגיב:

    למליץ יושר על הרב קאופמן — היית פעיל איתו בעוד כמה תנועות, לפי מה שהנחו אותכם? מי הנחה, למה וכמה???

  21. עתליה שטרול-אופנהיימר הגיב:

    צעד קטן, אך בכל זאת משהו, לטובת תיקון נפשותיהם הטועות של אוהדי החמוצים. הרי לכם מתכון, ודווקא של שף ערבי, עם מצרכים שווים לכל נפש (מהעשירונים הפחות עממיים אמנם)

    — קישור —

    צר לי על העלבון שהוטח בי והקריאה לצנזר את דברי. אין לי שום דבר נגד המזרחיות כלשעצמה, ולראיה אני סועדת בחומוסיה המנוהלת ע"י ערבים אותנטיים מיפא (אני מקפידה שלא להשתמש בשם הקולוניאלי יפו), ואהובים עלי במיוחד סוגי החומוס מחלוטה וכן משאושה. אהבת ערבים ומזרחיות לא כוללת בהכרח יהודים מארצות ערב. יש הבדל משמעותי בין השניים, ולא אני המצאתי את זה בשמאל וארגוניו השונים.

  22. עתליה שטרול-אופנהיימר הגיב:

    מדוע לא מופיעה כאן תגובתי עם המתכון לטבעות סלמון ברוטב פסטו? האם אני חייבת לאהוב חמוצים מזרחיים? מותר ואפשר להיות שמאל פרו-ערבים בלי להיות שמאל אוהבי מזרחים!

  23. פלאפל מוסקו הגיב:

    אצלי אמנם אין סלמון, אך יש חמוצים מכל הסוגים, פיתות בטאבון ולימונדה קרה.

  24. מבין עניין לעתליה הגיב:

    לאור תגובתך האחרונה שבה הבהרת שאת אוהבת ערבים ואף מקפידה לאכול ביפא ואהבת הערבים והמזרחיות אינה כוללת בהכרח יהודים מזרחיים אני מקבל אותך לחיק המחנה. חזקי ואמצי.

  25. יוסף ל-EYES2C הגיב:

    תרשה לי לכתוב כמה דברים לגבי תגובתך מה-5.7.
    אמנם באיחור מה, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
    כתבת משהו על "החזרת המוחות" לישראל, ועל זה שישראל של היום "רחוקה כרחוק מזרח ממערב ומהמוסר היהודי‫-‬נוצרי".
    אז מילא המוסר היהודי, אבל מהו אותו מוסר נוצרי אליו אתה מתכוון?
    זה שהמציא את האינקוויזיציה?
    זה שהחריב את כל תרבויות אמריקה הדרומית
    או זה שלא פצה פה בשואה?
    אנא האר את עיני.

    שאר הדברים הם בעניין "נאה דורש- נאה מקיים":
    בתגובה קודמת שלך הצגת את שר החינוך גדעון סער כ"Herr Gideon Sturm ", והנה אתה מלין לפתע על תופעת "הגזוזטרא בכיכר ציון", שם הוצגה תמונתו של יצחק רבין ז"ל כקצין נאצי.

    אז מסתבר שאתה עצמך עושה כמעשה פרחחי כיכר ציון ומשבש בכוונה את שמו של גדעון סער לשם נאצי.
    אז במה אתה שונה מאלו עליהם אתה מלין?

  26. עודד קדם הגיב:

    מאמר מצויין, מסכים לחלוטין.

הגיבו לרמי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים