הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 ביולי, 2010 46 תגובות

דיפלומטיה של ספינות קרב – קסטרו מזהיר


פידל קסטרו מפרסם כהרגלו את עמדותיו לגבי ההתפתחויות החשובות בטור שלו בשם "הרהורים". המסר של הטור של קסטרו מיום 26 ביוני 2010, הוא ברור ביותר. קסטרו מתאר בפרוטרוט את ההתעצמות הנמשכת של הכוחות הימיים של ארה"ב וישראל במזרח התיכון, תוך כדי הדגשה כי: "כל הנחוץ לנו כעת הוא חישוב המועד שבו כוחות הצי האמריקאיים-ישראליים יתמקמו אל מול חופי איראן, תוך הצטרפות אל נושאות המטוסים וספינות קרב אמריקאיות אחרות, הניצבות כבר על המשמר באזור."


רצוי להזכיר שכעבור יומיים פרסם נועם חומסקי מאמר מקיף הדן בהכנות ארה"ב למלחמה. בכתיבתו המזהירה הביא חומסקי כהרגלו ראיות ואסמכתאות בשפע כדי לבסס את התזה שלו. אין סכנה צבאית מצד איראן. "הבעיה האיראנית" היא ההשפעה הפוליטית שיש לאיראן במזרח התיכון.


בנושא חשוב הקשור לדיון שלנו, קסטרו מחסל חשבונות עם האופוזיציה של המשטר באיראן, תוך כדי חשיפת אופייה המעמדי: "הממשל האמריקאי הכין תוכנית כדי לקדם תנועה פוליטית, שבשל היותה מבוססת על צרכנות קפיטליסטית, יש בה כדי לפצל את האיראנים ולהפיל את ממשלתם. תקווה זו נגוזה."

חלוקי דעות בקרב השמאל


אפילו במערב, שבו התנועה הסוציאליסטית היא חלשה למדי, קיים זרם מחשבתי ביקורתי שניתן להגדירו כ"שמאל אנטי-אימפריאליסטי". העמדה העקרונית שלו מבוססת על הקביעה שארה"ב פועלת ככוח גלובלי הגמוני הכופה משטרים דכאניים ונצלניים באזורים נרחבים בכדור הארץ.


כפי שהקורא יכול לנחש, השמאל האנטי-אימפריאליסטי איננו מונוליתי באופיו. למעשה, קסטרו הצית מחדש ויכוח רציני על נושאים חשובים הקשורים לאיראן. לב הויכוח, המגיע לעיתים לטונים גבוהים, קשור ליחס בין הסכנה הגוברת של תוקפנות אמריקאית-ישראלית נגד איראן, מצד אחד, וההאשמות כבדות בדבר האופי הריאקציוני והדיקטטורי של המשטר השולט במדינה זו, מצד שני.


לשם הנוחיות, נכנה את נציגי המגמות המנוגדות – "ריאליסטים", המדגישים את החשיבות המכרעת של התפקיד הבינלאומי של איראן, ולעומתם ה"דמוקרטים", שקוראים לשמאל האנטי-אימפריאליסטי להתעמת עם המשטר האיראני בגין אופיו הדכאני. באופן טבעי, יש עמדות ביניים, ישנם גוונים וניואנסים ביניהם הן ברמה התיאורטית והן ברמת המעשה. למרות זאת, ניתן להבחין בבירור בין המגמות המנוגדות בשיח הפוליטי היומיומי.


דווקא בלהט הויכוח חשוב להדגיש שכל הזרמים בשמאל האנטי-אימפריאליסטי מתנגדים בתוקף לאיומי ארה"ב ולהכנות למלחמה מצד ארה"ב נגד איראן. חשוב לא לשכוח עובדה זו והשלכותיה על הפוליטיקה המעשית.    


הדמוקרטים תוקפים את הממשל – הריאליסטים חושדים באופוזיציה


במעשה הפוליטי היומיומי עסוקים "הדמוקרטים" בחשיפת הדיכוי הרודני באיראן ובגיוס תמיכה בזכויותיהם של פעילי האופוזיציה. לעומתם, אין "הריאליסטים" מאמינים באופי המתקדם של האופוזיציה באיראן וסבורים שרוב ה"קורבנות" מקושרים בצורה כלשהיא לאופוזיציה שהיא חתרנית ביסודה.


ל"ריאליסטים" יש יסוד לחשדנות כלפי תנועות אופוזיציות שונות הנלחמות נגד משטרים שעלו על דרך מכוונת נגד ההגמוניה של ארה"ב. גם אם היו תמימות וכנות מלכתחילה, ישנם לחצים עצומים על תנועות כאלה להיסחף להישענות על תמיכה ישירה ועקיפה מצד ארה"ב. "מהפכות" כתומות, צהובות, קטיפות וכדומה הופכות במהרה לזרועות של "הדמוקרטיה" מבית מדרשה של ארה"ב. באופן בלתי נמנע הלכו והתפתחו אופוזיציות אלה על יסודות רוחניים ואידיאולוגיים של ה"חלום האמריקאי", והחלו לתלות תקוות להגיע לתגמול החומרי (רמה צרכנית מערבית מקובלת על המעמד הבינוני המבוסס) בעתיד הלא כל כך רחוק. יש לקוות שקסטרו והדומים לו אינם מתלהבים דווקא מהמשטר הפנימי באיראן, אך משוכנעים שתנועות "הרפורמיסטיות" המופיעות כעת באופק אינן אלא זרועות של המדיניות האמריקאית- ישראלית. והיו דברים מעולם.    


בכל זאת אין להעלים עין


אנחנו – הפעילים בתנאי שיח המעוצב בידי תקשורת פרו-אמריקאית – חייבים לפתח גישה מורכבת משלנו בנושא. מצד אחד, נטעה בגדול אם לא נבין את הסיבות המוצדקות של קסטרו לגינוי האופוזיציה באיראן. יתכן אפילו שעמדת קסטרו לגבי האופוזיציה באיראן נכונה באופן בסיסי. אך זן העמדה הזה איננו חושף את כל האמת ואיננו עונה על הצרכים שלנו. אין להתעלם בשמאל מההתנכרות לזכויות אזרחיות ופוליטיות, מתופעות של מעצר שרירותי, מעינויים ועונשים דרקוניים. אפילו באווירה הדחוסה של הכנות לתוקפנות צבאית נגד איראן, אין ואי אפשר לשתוק מול אירועים בלתי נסבלים. 


שתי חזיתות – אסטרטגיה וטקטיקה בשאלת איראן


בהיותנו מודעים לעבירות המשטר בטהרן, נוצרו מספר שאלות מעשיות. עלינו לקבוע סדר עדיפויות בין המאבק נגד תוקפנות אמריקאית-ישראלית מצד אחד, ובין תגובות ראויות לגבי הזירה הפנימית באיראן. אין פתרון בנוסחה פשטנית אך יש בכל זאת לקבוע מהו העיקר ומהו, לעת עתה, עניין משני.


כל עוד קיימת סכנה מוחשית של תוקפנות נגד איראן המאבק נגד מלחמה זו חייבת להיות החזית המרכזית. כאן, מבחינת ההתארגנות, פנינו לכינון החזית הרחבה ביותר. עם כל הצער שבדבר, יש לראות את הזירה הפנים איראנית כנושא משני. יש גם לשער שבאקלים של פחד מפני תוקפנות עלולה להתחולל הרעה במציאות הפנימית באיראן. יש אומנם בסיס לתקווה שאם תהיה הפוגה במתיחות במשך הזמן, יתרחבו האפשריות לקדם סדר יום של זכויות אדם. בסופו של דבר, התרומה למאבק נגד המלחמה היא זו שתטיב עם העם האיראני.


לאור לקחי העבר, תהיה זו טעות להעניק אשראי כולל לאופוזיציה כדי לתמוך במאבק המבוסס כביכול על "עקרונות ליברליים". אין להצטרף לחסידי האופוזיציה האיראנית הנוהגת לפרסם גילויי דעת בעמוד מלא של העיתונות הממסדית במערב. אין בסיס לתעמולה המתוחכמת המציגה את האופוזיציה כאלטרנטיבה נאורה למשטר.


אך למרות ההסתייגות מהאופוזיציה, יש להתייחס במלוא הרצינות לדיווח על הפרות זכויות אדם ולצרף את קולנו להוקעת דוגמאות מתעודות היטב החושפות ברוטאליות משטרתית הקיימת, לצערנו.


מלחמה נגד איראן? מה פתאם?


למרות הידיעות, שאינן מוכחשות, על תנועות מתגרות של הצי האמריקאי והליווי של הספינות הישראליות לכיוון חופי איראן, אין האיום על איראן מופיע בימים אלה בתקשורת. לעומת זאת, גדל בהתמדה המתח עם לבנון ועם החיזבאללה. אבל אנו למדנו לחשוש מהתפרצות בחזית מקומית העלולה להתפשט כמו אש בשדה קוצים. כרגע, מקור המתיחות בכל החזיתות ובאזור כולו הינו הניסיון של ארה"ב לערער את היוקרה ולחסום את ההשפעה הפוליטית הגדלה של איראן. בינתיים, שמענו שביבי הסביר לאובמה שרצוי שישקול מחדש את פינוי הכוחות האמריקאים מעיראק. איך אומרים? הכול קשור. גם הקשר וגם ההקשר ברורים – מדובר בניסיון נואש של ארה"ב ושל ישראל לעצור את ההתדרדרות בהשפעה הפוליטית שלהן באזור. לשם מטרה זו – הכול כשר. 

תגובות
נושאים: מאמרים

46 תגובות

  1. דן למגיב "לדן, אלי ואחרים" הגיב:

    אין לי מושג מה הקשר בין הלינק שצירפת לפלישה אמריקאית?
    האם אתה עושה כמעשה מיכאל שרון ומביא לינקים שאינם קשורים לכלום?

    לגבי תמיכה בפלישה לאיראן:
    גם האינתיפאדות והמאבק הפלסטיני הביאו להמון הרוגים, ועדיין אני משוכנע שרוב המגיבים כאן תמכו בפעולות הללו על-פני הסכמה עם המשך הכיבוש, והרבה פחות נפגעים בנפש.
    מבחינתי הכיבוש הישראלי בשטחים גרוע בדיוק כמו הכיבוש של משמרות המהפיכה באיראן, או הכיבוש של משפחת אסאד בסוריה.

  2. ק.א. לדן הגיב:

    "העמידה של ארה"ב מאחורי תנועות מהפכניות במדינות טוטאליטריות היא כאין וכאפס לעומת הדמגוגיה שעושים הדיקטטורים בטיעון הזה
    כדי להחליש את המאבק הצודק להדחתם"

    האם אנו עוסקים כאן בהשוואת פשיעה?
    אם כך פשיעתה של אמריקה גדולה מאד מאד, הייתי אומר הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם. והכל בשביל כוח, דומינציה ונפט. די להקשיב לנאומו המפורסם של הרולד פינטר כדי לקבל מושג ראשוני. השמעת על המושג BLOWBACK ?
    פושעים אדוני, פושעים מקצועיים (רק מה הם נראים חמודים כמו טוני בלייר) ואין להם זקן ואין להם כאפייה.

  3. אבירם לק.א. הגיב:

    הקשר בין בעיות פושעי ההון לבעיות לתחלואי המשטר באיראן הוא קלוש עד כדי לא קיים.
    המשטר האיראני היום עצמאי ובלתי תלוי בהון חיצוני. זהו שלטון ריאקציונרי פונדמנטליסטי פר-סה,
    ולכן התגובה שלך היא דברים בעלמא, בדיוק כמו דבריהם של אלו המטילים דופי כלשהו באופוזיציה באיראן.
    כרגע מי שקובע גורלות של מליונים בהינף אצבע באיראן הוא לא בעל הון כזה או אחר אלא קבוצה דתית קטנה וקיצונית.
    לטיפולך אודה.

  4. לא הבנתי הגיב:

    האם הכותב גורס ש"ההשפעה הפוליטית הגדולה של איראן" היא גורם חיובי שיש לעודדו, ורק כמה זוטות כמו רציחות אזרחים בעינויים, סקילת נשים, תליית הומוסקסואלים ודיכוי ברוטלי של הפגנות מפריעות לאידיליה?

    ואם הוא טוען שיש למנוע מארה"ב "לערער את היוקרה" של השלטון האיראני, האם יואיל לפקוח את עינינו ולספר לנו על מה מתבססת "יוקרה" זו בעיניו? כי עד כמה שאני מבין את העניין, היא מבוססת על פונדומנטליזם דתי מהסוג המגונה בד"כ (או לפחות היה פעם מגונה) בידי החוגים המרקסיסטיים, ועל יצוא של אידיאולוגיה הדוגלת בטרור רצחני ובנסיגה מן המאה העשרים אל תקופת האבן בכל הקשור לזכויות אדם.

    אם לנסח את השאלה בצורה פשוטה יותר: אילו ניתנו לכותב שתי ברירות – לחיות באמריקה האימפריאליסטית או באיראן המתקדמת, האם הוא לגמרי בטוח שהיה בוחר באפשרות השניה?

  5. asher frohlich הגיב:

    מאמר יוצא דופן בעל חשיבות הסטורית,המחייב חשיבה עמוקה לבעייה מורכבת וגורלית,לא רק לשמאל,אלא לאנושות כולה.
    אנסה בקצרה לתרום לדיון חשוב זה:
    לדעתי חלק מהשמאל "הריאליסטי" על פי הגדרת ראובן,אלה המעלים את סכנת האמפריאליזם האמריקאי כסכנה הגדולה ביותר,עדיין חיים בתקופה של האימפריאליזם של המאה ה19 וה20,עליו כתב לנין בספרו"האמפריאליזם,השלב האחרון של הקפיטליזם".
    האימפריאליזם של המאה ה21 הוא שונה.הוא מבוסס על הון בינלאומי חוצה גבולות ולא על הון לאומי-או לאומני.ההון הגלובאלי של היום נשלט במערכות פיננסיות אדירות חוצות גבולות שלא מכירות בדגלים או אינטרסים לאומיים.עוד בזמנו מרקס הסביר שהקפיטליזם,כמו כל שלב אחר בהסטוריה האנושית,עובר שינויים ללא הפסקה ובשלב המאוחר שלו,יכבוש את כל העולם,תוך מחיקת כל הגבולות,כוון שלהון אין "פרצוף ואין לו נשמה".
    המשטר האירני הנו האויב של העם האירני לא פחות מאשר הכוחות האימפריאליסטים מחרחרי מלחמה ואין להתבלבל ברטוריקה האנטי-אימפריאליסטית שלו,
    באותה מידה,ההון האימפריאליסטי הוא האויב האמיתי של העם האמריקאי והעם הישראלי.לכן,לא אמורה להיות מחלוקת לגבי השאילה מה קודם למה" או "מה חשוב על מה".
    לדעתי הצנועה,התשובה צריכה להיות האחדות של כל העמים והעובדים,ללא גבולות לאומיים כנגד כל הסכנות מבפנים ומבחוץ שפועלים נגד האינטרסים שלהם,ולא משנה אם פעם כוחות אלה פועלים ביחד או פעם אחרת פועלים האחד נגד השני.

  6. אלי הגיב:

    שמאל עולמי לא אמור לתמוך באופן אוטומטי באופוזיציה האיראנית?
    אירן היא כיום אחת המדינות החשוכות בעולם.
    שמאל אמיתי לדעתי אמור לתמוך בסנקציות ובכל דרך אפשרי להפיל את השלטון.
    זה שגם ארה"ב בעד להפיל את השלטון זה לא אומר שזו לא פעולה צודקת.
    לא כל מלחמה היא ממניעים קולוניאליים וקפיטליסטים.
    יש גם מלחמות צודקות.

  7. מגיב הגיב:

    אם מי בדיוק צריך להיות סולידריים?
    העם באירן?
    ממשלת אירן?
    נשיא אירן?
    אחמינגד?
    האיתולות?

  8. כמה שאלות הגיב:

    משעשע איך האיראנים הם בעצם הקורבן לתוקפנות בכל הסיפור הזה. סתם מדינה שלא עושה כלום ופתאום ארה"ב מחליטה לתקוף אותה כדי להשתלט עליה ולמכור שם המבורגרים… אין כמה שנים של של דיבורים מתריסים (על השמדת מדינה אחרת, לא פחות), אין תוכנית פיתוח נשק גרעיני, אין תמיכה בארגוני טרור, סתם מדינה שקטה וחביבה.

    עוד יותר משעשע היה לקרא שחיל הים הישראלי משתתף בזה. מזל באמת, לאמריקאיים לא היה סיכוי ללא עוצמתו האדירה של חיל הים הישראלי, על כל 3 הספינות שלו.

    לא הצלחתי להבין למה האופוזיציה באיראן רעה? רק כי ארצות הברית תומכת בהם?

  9. עיניים לראותEYES2C הגיב:

    [1] הטענה כאילו שאיראן נהנית מ"יוקרה" היא לפחות מוגזמת, אם לא מופרכת לחלוטין. רק בקרב הנדכאים ומהמדוכאים בעזה ובלבנון בתימן ואולי באריתראה גדלה יוקרתה של איראן. והסיבה היא שהם רואים באיראן את הבלם או הניגוד לישראל שממנה הם סובלים.
    [2] ארה"ב מעוניינת בראש ובראשונה להשתלט גם על הנפט האירני, לאחר שהשתלטה על הנפט העיראקי.
    [3] האיומים וההפחדות נועדו גם ליצור צורך – מדומה או אמיתי – אצל קוני הנשק.
    [3] אין לישראל הרבה השפעה פוליטית באיזור, ולכן זו לא מתדרדרת, כטענת ראובן. יש לישראל ולארה"ב כמה משת"פים וחצאי משת"פים – במצרים ירדן, ברשות הפלסטינית וגם קצת בסעודיה. אבל אילו בובות תלויות ומתנדנדות על חבל דק – כמו בתיאטרון בובות.
    [4] "הכל כשר". עד לועדת החקירה הבאה… וישראל עוד חייבת לאו"ם ועדת חקירה בינלאומית על רצח 4 משקיפי האו"ם בחיאם, בלבנון ב-25.7.2006 – נא לא לשכוח!

  10. גרציאלה סונדרס-הארדימן הגיב:

    אני מציעה גם ללמוד מנסיון התנועה הטרוצקיסטית באיראן, שתמכה בהפלת שלטון השאה וראתה באופוזיציה המוסלמית תנועה עממית מהפכנית לגיטימית, תמכה בה ולא יצאה נגדה. בבוא העת, שלטון המולות המהפכני הוציא להורג את כל הפעילים והאוהדים, אחד אחד.

  11. דן הגיב:

    לדעתי אין שום צידוק בעולם להישארות משטר דכאני וריאקציונרי רק בגלל שהוא מהווה אופוזיציה לארה"ב.
    למה הדבר דומה?
    תארו לכם שבמדינה מסויימת יוקמו אזורי מעצר בהם ישוכנו בני-נוער בעל כורחם כדי להציל אותם מההשפעה הרעה של מה שקורה בחוץ.

    מי שתומך בהמשך קיום משטרים כמו באיראן, סוריה וצפון-קוריאה מבצע הלכה למעשה את רעיון העוועים הנ"ל.

    בין חרויות האדם ישנה הירארכיה מסויימת הקובעת חד-משמעית שחירות המחשבה, התנועה והבחירה עולות על איזו זכות דמיונית לא להיות תחת השפעה קפיטליסטית.

    המקרה של המהפיכה הירוקה באיראן הוא דוגמה קלאסית לבדידותו של לוחם החירות השואף להפיל משטר דכאני וריאקציונרי.
    אנשי שמאל עקבי בעולם (אלו שקמינר קורא להם "ריאליסטים") שכחו את היראכיית החרויות, מילמלו תחת השפם משהו על "מימון אמריקאי" ועברו לאייטם הבא בעוד משמרות המהפיכה יורים, עוצרים ומענים לוחמי חופש.

    אם זה לא ליקוי מאורות אז אני לא יודע מה כן.

    מה שאותו שמאל ריאליסטי לא מבין הוא שהמצב האמיתי הפוך:
    העמידה של ארה"ב מאחורי תנועות מהפכניות במדינות טוטאליטריות היא כאין וכאפס לעומת הדמגוגיה שעושים הדיקטטורים בטיעון הזה
    כדי להחליש את המאבק הצודק להדחתם.

  12. אזרח ישראלי הגיב:

    גורם בישראל המזדהה עם איראן – לא עם התנועות החברתיות באיראן, לא עם האופוזיציה האיראנית, לא עם התרבות והחברה האיראנית, אלא עם המדינה והמשטר האיראניים – יש לגרש מהמדינה ולשלול את אזרחותו.

    הצבעתי בבחירות האחרונות חד"ש אגב.

  13. עיר השעשועים (ק.א.) הגיב:

    הבעיות באיראן מתגמדות לעומת הבעיות של פושעי ההון. מי הביא את שלטון האייתולות לאיראן אם לא פושעי ההון?! בשביל מטורפי ההון האנושות כולה ועתידה היא כלי משחק ושעשוע. בהינף אצבע יקבעו גורל חיי מיליונים. כפי שאמרתי – שעשוע.
    כרגע הם משתעשעים במוסלמים מחר ישתעשעו באחרים.

  14. אזרח ישראלי הגיב:

    לגורם המזדהה עם איראן: נכון, לא מדובר בזכויות אדם. אם היה מדובר בזכויות אדם, אסור היה להזדהות עם אף מדינה בעולם חוץ משווייץ, וגם זה בערבון מוגבל (זהב נאצי וכל זה). העניין שהוא שהמשטר האיראני שם לו כמטרה מוצהרת את השמדת ישראל – לא את שינוי המשטר הציוני, לא את הדמוקרטיזציה של ישראל, לא את זכויות האדם והאזרח של הפלסטינים, אלא פשוט את השמדתה הפיזית, האנושית, הארכיטקטונית, איך שתרצה לקרוא לזה, של מה שיושב בין אילת לקרית שמונה. זה לא בגלל שזורקים שם אבנים על נשים, לא בגלל שהם מענים מתנגדי משטר, לא בגלל שהם לא נחמדים באופן כללי ואפילו לא בגלל שהם מכחישי שואה, אלא פשוט בגלל שאיראן בחרה באופן מודע להיות האויב של ישראל ושל הישראלים באשר הם. זה הכל. מי שמדהה עם האויב הקיומי של הגוף הפוליטי בו הוא חבר, פשוט לא הגיוני שיהיה חלק מאותו גוף פוליטי.

    אגב, זה לא אומר שאני חושב שצריך לתקוף באיראן או אפילו להטיל עליה סנקציות (שהוכחו היסטורית כבלתי אפקטיביות). אבל זאת לא בגלל שאני מרחם על העם האיראני או שותף לרגש ה"אנטי-אימפריאליסטי" או משהו כזה, אלא פשוט כי איראן עברה בהרבה את השלב של מדינה מוסלמית קטנה וחלשה שפגיעה לדאווינים של חיל האוויר כמו שהיתה עיראק בזמנו. לא צריך להתאבד על איראן, אבל בוודאי לא צריך לצדד בה.

    אגב, איראן מסייעת בשלל דרכים למעצמה הסינית העולה, שהיא אימפריאליסטית "ביי דה בוק" בכל קנה מידה שהוא.

  15. יוסף למגיב ק.א. הגיב:

    "מי הביא את שלטון האייתולות לאיראן אם לא פושעי ההון?!".
    שוב פעם אותו פזמון ישן:
    המוסלמים הקיצונים אף פעם לא אשמים,
    הם לא אשמים בהפיכה שביצעו, לא במשטר האימים שהקימו ולא במדיניות חוץ אלימה וטרוריסטית.
    רק פושעי ההון אשמים!
    האמירות הללו טומנות בחובן גזענות מובנית, הגורסת שמוסלמים אינם יכולים לקחת את גורלם בידיהם ולנהל את חייהם כרצונם, וכך אפשר לשחרר מאחריות כל שלטון רצחני במרחב במזרח תיכוני. כמה קל.

    גישה כזו פותרת את המחזיק בה מכל חשיבה וראייה אובייקטיבית.

  16. אלי הגיב:

    לעיר השעשועים
    דיי כבר -צא מן העבר ותראה מה קורה.
    לא כל מלחמה היא בגלל הון ותאגידים
    יש גם מלחמות על דת ועל שטחים.
    "מטורפי ההון" יכולים להשתלט גם בלי מלחמה

  17. לגרציאלה סונדרס-הארדימן מאנג’לו איידן הגיב:

    שתפי אותי, בבקשה, במקורות שהעניקו לך מידע כל כך יקר, אם אמיתי.

  18. יובל הלפרין הגיב:

    ביטויים כמו "השמאל", "אופוזיציה" וגם "איראן" אינם מושגים קונקרטיים. כל אחד הוא כותרת למכלול תופעות שונות ואף סותרות.

    איזו אופוזיציה? ל?מה? לו הייתי אני באיראן הייתי מתנגד למה שקרוי "רפובליקה אסלאמית". חופש הדת, ובעיקר חופש מדת, הוא תנאי חיוני לכל מה שאני מאמין בו.
    יש באיראן גורמי אופוזיציה בעלי אידיאולוגיה כוללת שאחת מסעיפיה הוא התנגדות ל"רפובליקה האסלאמית".

    — קישור —

    אבל כשאומרים סתם "אופוזיציה" מתכוונים היום בעיקר למוסאווי ולכארובי. מה להם ולזה? מדובר במאבק סיעות בתוך משטר קיים, כשצד אחד נהנה מאהדה אמריקנית יחסית.
    זה פירוש המילה "מתונים" ברוב המזרח התיכון: התרפסות להגמוניה האימפריאליסטית האמריקנית. התאמת המשק לכל תכתיבי הגלובליזציה הקפיטליסטית ושינויים משפטיים סמליים ברוח ליברלית, לריצוי כמה פעילי זכויות אדם תמימים עד לחריד.

    בואו נהיה קונקרטיים:
    לא תומכים ב"מתונים". לא כשהם בשלטון ולא כשהם באופוזיציה.
    תומכים באופוזיציה שמאלית שמתנגדת להשבת רוח השאה ה"מתונה" אך מתנגדת לעוד כמה דברים..

  19. דן ל"גורם בישראל המזדהה עם אירן" הגיב:

    ועוד איך שומעים את אלו שאתה מכנה "אבירי זכויות האדם ושוויון", זה רק אתה שלא רוצה לשמוע.
    בכל דיון לגבי משטרים מוסלמים קיצוניים נמצאות כל המדינות שציינת תחת אותה כותרת כמו איראן.
    הפעם המאמר היה לגבי איראן ולכן התגובות מתייחסות לאיראן, ולכן כלל לא ברור לי הטיעון שלך.

    העניין האישי שלי הוא בהחלט בזכויות אדם, והנפט האירני מעולם לא עניין אותי.
    איך בדיוק המשטר האירני "מגן על האינטרס החשוב ביותר של העם האירני"?
    ע"י משטר ריאקציונרי מדכא? ממש הגנה מעולה… עובדה היא שתנועת המחאה באיראן הולכת וגוברת עם השנים למרות ההגנה הנפלאה של המשטר על הנפט.
    מי שעושה שוד עמים לעמו שלו הוא משטר האייטולות ששודד את החרויות הבסיסיות של האדם האיראני.
    לך תספר להומוסקסואל איראני נרדף שמצבו חייב להישאר כך (מצב גרוע ומסוכן) בגלל אימפריאליזם אמריקאי.
    כל הדיון הזה מראה טוב מאוד מי איש השמאל אמיתי שוחר זכויות האדם, ומנגד מי מוכן להילחם בארה"ב עד האיראני\צפון-קוריאני האחרון.

  20. מושון למגיב ק.א הגיב:

    כמה קל לשבת בישראל ולהחליט עד כמה חמורות הבעיות של מתנגדי משטר, של נשים ושל הומואים באיראן.
    נראה שהם "כלי משחק ושעשוע" בשבילך, אחרת לא היית גורס שבעיותיהם "מתגמדות".

  21. גורם בישראל המזדהה עם אירן הגיב:

    לא שומעים את כל אבירי זכויות האדם ושוויון הזכויות של הנשים כשמדוכר בסעודיה. במדינות המפרץ ובשאר המשטרים גרורי האימפריאליזם של ארה"ב.
    זה רק מלמד שהעניין הוא לא בזכויות האדם אלא בהתנגדות של המשטר האירני להשתלטות של ארה:ב. בהתנגדות הזאת להשתלטות על הנפט האירני, המשטר האירני ככל שהוא בעייתי, מגן על האינטרס החשוב ביותר של העם האירני ולכן נתונה לו בנושא זה שהוא הרי הנושא שבגללו הממשטר מותקף, הסולידריות של כל איש שמאל שמתנגד לאימפריאליזים ולשוד העמים על אפם ועל חמתם של כל הצבועים.

  22. reuven kaminer הגיב:

    השמאל נגד מלחמה ישראלית-אמריקאית נגד איראן

    קראתי ידיעות מוסמכות – ממקורות בשמאל ובתקשורת הממסדית – על כך שארמדה של הצי האמריקאי, בלווי ספינות קרב ישראליות, עושה את דרכה לחופי איראן. וכתבי מאמר על השלכות הפעילות הזאת. רפי שכל בין המגיבים שכחו שהם מתאכסנים בבמה שמאלית ופתחו בשירי הלל לתוכניות המלחמה של הזוג החדש, ביבי ואובמה. מהטוקבקיסטים מהימין אנו למדים שהדוד סם שוב עושה מאמצים כבירים, בלי מניעים אנוכיים כלשהם להביא חופש והדמוקרטיה לארץ נוספת, הפעם לאיראן. אם יש כאלה שמאמינים לסיפורי סבתא כאלה על המניעים הערכיים של ארה"ב, יבושם להם. איתם נחדש את הדיון כאשר ניפגש בסיבוב הבא בעיראק, בפקיסטאן, באפגניסטן…ואצל 1000 בסיסים אמריקאים ב-30 ארצות. לחברים הימין נגיד רק זאת: כואב לי עליכם ועלינו כיוון שמרוב להט לשרת כוחות האימפריה תלך המדינונת הנחמדה הזאת פייפן.

    האם השמאל צריך לתמוך בהתקפה אמריקאית-ישראלית או לאו? זה לא דיון בערכים אלה בנפט, באסטרטגיה אמריקאית-ישראלית מול השפעתה הגוברת של איראן באזור. הערכה זו על שינוי יחסי הכוחות הפוליטיים באזור אינה הערכה שמאלית אלא קונסנסוס אצל הפרשנים הרציניים. ארה"ב מאבדת עמדות פוליטיות ואיראן מופיעה כגורם שיורש אותה.

    מלחמה יזומה של ארה"ב לא תתקן אף המשטר. התפקיד של תיקון המשטר באיראן שמור לעם האיראני. כזכור, לא מזמן הפגין השמאל בצדק נגד "עופרת יצוקה". גם במקרה זה פלש צה"ל כאילו לקדם את הדמוקרטיה בעזה – על ידי הבסת משטר של טרור. הרקטות? הרקטות היו תוצאה של הסירוב להכיר בשלטון חמאס בעזה ולנהל משא ומתן עמו. תקראו דוד גרוסמן. השמאל התנגד למצור על עזה שנועד "לשכנע" את העם שעליו להתקומם ולהחליף את השלטון. זהו היום המסר של ביבי ושל אובמה היום לעם האיראני. זה לא מסר שיכול לזכות באף קול שמאלי.

    ולחברים שסבורים שהקטגוריה "אימפריאליזם" שבקה חיים: נא להסביר את זאת לאלה שנתנו את ההוראה "לקרב את הכלים".

  23. יפה לראות את ג’ון פילגר בגדה הגיב:

    כשג’ון פילג’ר ידע כבר את האמת אני עוד הייתי בשאש (בערך). חלק מהראיונות שלו עם פושעי המאה העשרים עוד ילמדו בבתי הספר יום אחד.

  24. אוהל הדוד סם הגיב:

    "משרתו של הדוד סם", בנוסף להיותו מחזיק בתואר זה, יש לו למרבה הפליאה גם כמה רצונות משלו, ובתוכם הרצון לא להיות מושמד בפצצה גרעינית. אפשר לבקר, ואפילו בחריפות, רצון מוזר ומשונה שכזה, אבל חייבים להודות שיש עוד כמה ישויות מדיניות בעולם שלא היו שמחות במיוחד לנסות פצצה כזו על עצמן, גם אם הן חושבות שלגבי "משרתו" זהו רעיון לא רע בכלל.

    לכן הנטיה של הגורם הנ"ל להקדים תרופה למכה ולנטרל את יכולת ההשמדה של הגורם X, אינה נובעת מתאווה בלתי נשלטת למלא את שאיפותיו האימפרליאליסטיות של אדון סם, אלא כדי למנוע את מותו-שלו בטרם עת.

    ושוב, אפשר בהחלט לטעון ששאיפותיו הנפשעות של מ. להישאר בחיים שוללות את שמחת החיים ואת התקוה של כל העולם הממש-חופשי והממש-נאור, אשר סמוך ובטח שהסיבה היחידה לכל צרותיו היא שאותו מ. אינו מסתלק ועובר מן העולם. יתכן שדעה זו היא גם נחלתו של מר קמינר עצמו, יחד עם עוד כמה נאורים, אבל זה לא מעניק לו צידוק לומר אי-אמת ולבלבל את קוראיו, שחלקם, כפי שמסתבר מהתגובות, מבולבלים בלאו הכי.

  25. גרציאלה סונדרס-הארדימן הגיב:

    אנג’לו, אני לא מבינה למה הציניות הזאת. מדובר בטרגדיה איומה.

    אם אין לך גישה לחוברות ובטאונים מהתקופה (סביר שעוד לא היית פעיל אז), יש לא מעט באינטרנט. חיפושים פשוטים מעלים תוצאות כמו

    — קישור —

    — קישור —

    — קישור —

    ויש עוד הרבה.

    למרבה הצער, לא תמיד פשוט להבחין בין מהפכה לקונטר-מהפכה, ולשמור שלא להיסחף לתהומות הלאומנות (גם אם זו המדוכאת)

  26. למושון (ק.א.) הגיב:

    עיר השעשועים חלק ב’:

    לא התכוונתי להגיד שבעיותיהם של האירנים "מתגמדות". כלל וכלל לא.

    התכוונתי לגמד את הסכנה לאנושות מצד איראן (או המוסלמים – (שקר והונאה) מול הסכנה לבני האדם ממטורפי ההון. מטורפי ההון משתוללים. הם חומדים כל מה שאפשר (ואי אפשר) לחמוד. איראן על הכוונת שלהם. לכן אין מה לגמד את בעיות האירנים (ראה ערך אפגניסטן ועירק).

    הדת, (האיסלמית, היהודית, הנוצרית), אינה מעניינת אותי כלל. הפשיעה הפסיכופאטית היא הבעיה שלנו. "בעיות הדת" הן הסחה מהעיקר – כלומר ביבי, בלייר, בוש, קמרון, ואובמה הם פסיכופטים. וזו בעיה קשה מאד (אלה הם "מוכרי הסלטים" (בלי לפגוע במקצוע הזה או בעוסקים בו). כלומר האנשים שיורדים לעם ומדברים איתו ברמת הלהט של *המסות* של האנשים. מנטליות אכזרית של "פאסט פוד" פוליטית! המזון המסופק דרך הטלויזיה מקבל תיבול של דם, ודת, וגבורה וקטל ונצחון על "ציר הרשע". אתה מבין…על ציר הרשע…
    מרק רגב, גילרמן, פוקסמן, דרשוביץ, הם קבלני חמוצים ושעשוע. והשמאל הציוני מצטרף ומסביר שהשעשוע הוא בעצם דבר חיובי ונכון וצודק.
    ומאחורי הקלעים חוככים ידיים מטורפי ההון ושלחיהם המשומנים והמרופדים והמשועשעים.

    העומדים בראש – אלה הם אינם אנשים כמוני וכמוך. הם עוברים תהליך של הכנה והבשלה להיות קטלניים. תהליך בו ערך החיים אצלהם יורד בהדרגה. עד שאין להם שום בעיה לשרוף אנשים בזרחן לבן (בלי לחוות נדודי שינה). אולי אפילו עם גאווה, התלוצצות ושעשוע!

    זוהי עיר השעשועים. עיר החמוצים. עיר הלהט והפראות. הכל נמרח, shit happens , הקטשופ נמרח מתערבב עם הזיעה והפופקורן. השעשוע הוא הערך העליון! משחקי הווידאו של טייסים ישראלים ואמריקאים, קטילה והנאה ושעשוע מול שגרירות טורקיה. מוזיקת יריד השעשועים כאש בעצמות. הבה נגילה ונשתעשע עד לא ידע ואימרו אמן. אמן.

  27. אנטוניו זאפאטה הגיב:

    אולי אנחנו לא חייבים להגיע לגישה כזאת דואליסטית בקשר לאיראן. אי אפשר להתכחש לכך שגם לממשלה באיראן יש אחריות מסוימת לכך שהאזור יידרדר למלחמה. שני המשטרים ניזונים מפחד והפחדה ושני המשטרים מתחרים אלה באלה על דומיננטיות במזרח התיכון והתחרות הזאת היא בסופו של דבר הסיבה למלחמה. אם המשטר באיראן ייחלש או יוחלף באופוזיציה הדמוקרטית או ה"פרו-אמריקאית", האם זה לא יקטין מאד את הסיכויים למלחמה באיראן? לכן אני לפחות חושב שהתמיכה באופוזיציה הדמוקרטית צריכה לתפוס את המקום הראשון.

    דרך אגב, אם ישראל אכן פונה למלחמה באיראן אז מדוע היא במו ידיה מחסלת את הקשרים הידידותיים עם טורקיה? איראן מוקפת מכל צדדיה במדינות שלא תהיינה מעוניינות בשיתוף פעולה עם ישראל, ועד עכשיו טורקיה היתה הידידה היחידה של ישראל שיש לה גבול עם איראן, שזהו גם גבול יבשתי ארוך וקריטי מבחינה אסטרטגית. אפשר להעלות על הדעת ניצחון מכריע על איראן בלי שיתוף פעולה מלא של ממשלת טורקיה?

  28. לגרציאלה מאנג’לו הגיב:

    איך ידעתי?
    אני גם יודע שהטרוצקיסטים אוהבים לספר בדויות על עצמם. הפונפוזים האלה, הרנגאטים האלה, לא מסוגלים להשלים מהלך נכון אחד בלבד.
    אבל כל האופורטוניסטים והרביזיוניסטיים הם כאלה.
    בלי לדעת כלום עלי, אתם מנחשים כי נהגתי ציניות ושלא הייתי פעיל אז. אתם לא יכולים להעלות על מחשבתכם שאולי יש לכם עסק עם נטול נאיביות. וזה כי אתם מדברים עם כולם כאילו הם כולם נאיביים ולא מכירים את בוץ הסטיות בו אתם טבולים.

  29. לדן, אלי ואחרים הגיב:

    אם בשם התנגדות למשטר באיראן מותר לתמוך בפלישה אמריקנית שתביא למאות אלפי הרוגים, אז יש לכם עוד בעל ברית

    — קישור —

  30. ליובל מאנג’לו הגיב:

    ליובל מאנג’לו
    אני מסכים איתך במצב הקונקרטי של האזור בתקופה עכשווית. אבל לא כמרשם בכל מצב, בכל אזור ובכל זמן. לדוגמא, רק לדוגמא: היה מצב בו חיזקנו את האימפריאליזם הגרמני וזה הצרפתי כאשר שניהם התייצבו מול ונגד הפלישה של האימפריאליזם האמריקאי, ב-2003, נגד עיראק.
    ולנושא אחר, אבל גם קשור איך שהו.
    הייתה נאיביות מצידך להסכים להתמודדות מול נציגה של "הקשת המזרחית" הערב. מה היא זו "הקשת" הזו, אם לא התארגנות מגזרית (סקטוריאלית) של הבורגנות (גם זו הזעירה) הלאומית הישראלית? מין התארגנות דומה למפלגת תמ"י משופרת תכנים יוניים, וכמו כמעט כל הבורגנות הישראלית, כפופה עדיין לתכתיבים אימפריאליסטיים. וזה מכוח זכויות היתר, מכוח נהנתנות כלכלית, שהיא שואפת להשביח. גם היא על חשבון מעמדות משועבדים. מה? אתה אולי חושב שלשמנים המזרחיים ייכפת מהרזים המזרחיים? אם כן, אז תדע לך שהם שמים קצוץ על השוויון בהקשר הזה. השוויון שמדאיג אותם נמצא ספרה הרבה יותר גבוהה כלכלית.
    הספר שלך מטפל בסוגיה זכאית לדיון רציני, ולא דיון מוסט על ידי רמאים.

  31. לראובן קמינר, מאלי הגיב:

    מדינת ישראל צריכה להביט על האינטרסים שלה, ורק שלה. אף אחד לא מאמין שארה"ב רוצה לתקוף רק ממניעים הומניטריים למען השבת זכויות העם האיראני ושיחרורו וכל הבולשיט הזה. אבל זה לא מעניין בכלל. אם תקיפה של איראן תסייע לאינטרסים של מדינת ישראל ותמנע תקיפה עתידית של המשטר האיראני על ישראל (מספיק אפילו תקיפות בעקיפין, כגון חיזבאללה ופיגועי טרור תוצרת איראן) אז יש סיבה טובה לתמיכה בתקיפה כזו. בתור אזרח ישראלי, אשר מתכנן להעביר במזרח התיכון את שארית חייו ומקווה גם שילדיו יעשו כמוהו, אני מעדיף מזה"ת ללא המשטר החולה הזה. אנשי שמאל צריכים להבין כי להיות איש שמאל זה לא לתמוך באופן אוטומטי בכל דבר אנטי קפיטליסטי, יש מצבים מורכבים בחיים. אם כוח קפיטליסטי יכול לעזור לי להתגבר על סכנה קיומית (וכן, מדובר בסכנה קיומית, ושום שקר לא יכול לשנות זאת, גם אם הוא של חומסקי… שלפיו גם חיזבאללה הוא ארגון מדהים, חברתי ושומר זכויות אדם) אז עדיף לתמוך בכוח הזה. זה שאני איש שמאל לא הופך אותי לטיפש בעל רצון התאבדותי.

  32. איתמר ליובל הלפרין הגיב:

    יחס השלטון באיראן גם לאופוזיציה שאתה קורא לה "מתונה" מדבר בעד עצמו.
    אם במתונים נפלה שלהבת (ירי על מפגינים, מעצר פעילים, יירוט תכתובות באינטרנט) –
    מה יקרה לאנשי האופוזיציה האמיתיים?

    לצורך העניין – לא אכפת לי איזה חלק של האופוזיציה רוצה להתרפס להגמוניה האימפריאליסטית האמריקנית,
    העיקר הוא שאין שום צידוק (גם המאמר של קמינר לא שיכנע אותי בזה) שיתמוך בהישארות שלטון כמו באיראן.

  33. נתן הגיב:

    אהבתי את המישפט "הפעילים בתנאי שיח המעוצב בידי תקשורת פרו-אמריקאית".

    אם תבדקו לעומק את רשימת הפעילם הזאת תראו שרובם היו בעבר , או הינם בהוה , או עתידים
    לעשות לימודים לתארים שני ושלישי בארה"ב. שלא לומר שחלקם גם נשארו שם.

  34. איתן לרנר הגיב:

    ראובן ,

    איני מזדהה עם אלו הקוראים למלחמה עם איראן בעד שום היגיון מעוות כזה או אחר.עם זאת עלינו באמת לא לצאת ממצב זה כתומכים במשטר רצחני ודכאני שהרי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הומניות וזכויות אדם שהם נר לרגלינו.
    והערה קטנה :לא נוח לי כשאתה קורא למי שכן תומך במלחמה כזו רפה שכל בדיון פתוח.דבר אד פקטום ולא אד הומינם

  35. תרזה לאנג’לו הגיב:

    וכל התשפוכת הזאת מגיעה מאוהד שרוף של קים איל סונג, תחי צפון קוריאה?

  36. לעיר השעשועים הגיב:

    שלום.

    הדיון מעניין ויש הרבה דעות לפה ולפה, עם חלקן מסכים יותר ועם חלקן ממש לא. אבל התגובה שלך היא הדבר ההזוי ביותר שיצא לי לקרא בזמן האחרון.

    אני לא יודע אם היה הגיון כלשהו במה שהתכוונת לכתוב אבל הוא לבטח נעלם איפשהו בדרך…

  37. שלמה הגיב:

    א.איראן היא מדינה קפיטליסטית לכל דבר ועניין, המקיימת משטר רכושני דכאני. היא נמצאת באחד משלושת המקומות הראשונים בעולם מבחינת אי-השיוויון בחלוקת הההכנסה בין העשירונים. היא גם באחד המקומות הראשונים בעולם מבחינת עומק השחיתות והיקפה, עוקפת בקלות גם את ישראל. העוני מחריד, שיעור הנרקומנים הגבוה בעולם. משטר ההייאטוללות מקיים מדיניות כלכלית קבועה של "אינפלציה" בת 15% בשנה, שאינה אלא זיוף המטבע לטובת הקפיטליסטים הגדולים ולרעת העובדים.
    ב. באיראן יש משטר אימפריאליסטי מובהק. ארגונים כמו "משמרות המהפכה" ו"אל קדס" משמשים באופן מובהק וגלוי להפצת השפעתה של איראן במזרח התיכון ובעולם. הפטרו-דולרים האיראנים מפרנסים אוגדות ארטילריות המתחזות להיות ארגונים פוליטיים, כמו החיזבאללה (שהגלובוס מופיע על דגלו, כמו על דגל משמרות המהפכה, כביטוי ברור של השאיפות האימפריאליסטיות)או החמאס בעזה, שעל דגלו מופיעה פלשתין השלמה. המשטר האיראני כלל אינו מסתיר את רצונו להשליט את גירסת האיסלם שלו על העולם כולו.
    ג. טבעי שפרופסור נועם חומסקי יתמוך במשטר כזה וגרוריו. האם לא היה זה חומסקי שתמך במשטרו של פול פוט בקמבודיה, והשווה את הטבח המחריד שביצע בבני עמו למסע הנקמות שנערך במשת"פים עם הנאצים בצרפת אחרי מלחמת העולם השניה (אמנם לפני שידע את מימדיו. ומדוע לא ידע? כי הוא העדיף להאמין לגירסה של הרוצח, כי מדובר רק בכמה אלפי טבוחים) ?
    ד. באשר לר. קמינר ודומיו: המשטר הקפיטליסטי והאימפריאליסטי באיראן מבקש להחזיר אותם לפולין, רוסיה או אוקראינה וגרמניה, וזה במקרה הטוב. אם הפינוי לא יצליח, המאכלת.
    ה. אין מעשים רבים יותר שהם יותר הומניים, יותר אנטי-קפיטליסטיים ואנטי אימפריאליסטיים מאשר סילוקו של המשטר האיראני לפח הזבל של ההיסטוריה, רצוי ללא שפך דם, כמובן, והכי טוב שתעשה זאת האופוזיציה הפנימית שכל שוחר חירות אמיתי בעולם תומך בה.

  38. asher frohlich הגיב:

    לראובן:

    שאלתה שאילה מאוד ברורה :האם יש לתמוך במתקפה על אירן או להתנגד לה.
    תשובתי היא שיש להתנגד לה ,אבל התשובה (וגם השאילה)מורכבות הרבה יותר.בתגובתי הקודמת הסברתי שעמדת השמאל חייבת להיות מונחית על ידי הגנת האינטרסים של העובדים בכל העמים כנגד כל האויבים מבפנים ומבחוץ.האימות אינו בין "אירן" מצד אחד מול "ארה"ב-ישראל" מצד שני,אלא בין מעמד העובדים והעניים בשני הצדדים מול מעמד השליטים,ברית הממשלות, ההון והמניגות הדתית והצבאית.בריתות קטלניות אלה כבר גבו עשרות רבות של מיליוני חיים של עובדים ,"ההמונים" מכל העמים והסכנה קיימת גם עכשיו.
    כל תשובה לשאילתך נטולת המימד המעמדי,החברתי,היא תשובה חלקית וכיכזאת,היא גם שגוייה.

  39. לא מתפלא לקמינר הגיב:

    בכל מקרה של שותפות אסטרטגית אד-הוק בין שותף "נקי" לשותף "מלוכלך", הליכלוך מכתים את הנקי, והנקיון לא מספיק חזק בכדי לכסות על ערוות המלוכלך.

    למשל – שיתוף הפעולה אסטרטגי בין פעילי ההתנגדות הלא אלימה מבית Free-Gaza לארגון הטרור האיסלאמי-טורקי IHH הרס לראשונים את המוניטין ואת היומרה, ולא שיפר בכלום את הדימוי הציבורי של האחרונים.

    מעתה כל יומרה של הארגונים והפעילים הנדונים ל"התנגדות לא אלימה" נתפסת כהתחזות צינית.

    פציפיסט שהולך להפגנה עם מחרחר-מהומות שואף-ריב-ומדון לא יכול לרחוץ בנקיון כפיים כשהשותף האסטרטגי שלו מיישם את האסטרטגיה האלימה באירוע המשותף.

    שיתוף פעולה אסטרטגי עם הדיקטטורה התיאוקרטית באיראן לא משפר את ה"אפיל" של האייטולות אצל קהל היעד של השמאל, אבל בהחלט הורס את מה שנשאר מהיומרות של אותו שמאל להומניזם ול"שאיפה לצדק" עבור אותו קהל יעד.

    אצל חלק מהשמאל הישן שוררת אשליה עצמית שמדובר בשותפות בה "הם" יביאו את ה"גוף" (ההמונים, הכוח) ו"אנחנו" נביא את "הנפש" (האידאלים). בפועל זו כימרה שאינה בת-קיימא. הגוף ש"הם" מביאים מגיע עם נפש משל עצמו. הדבר היחידי שאתם מביאים לשותפות הוא עלה תאנה לא מרשים במיוחד, שגם הוא מתייבש ונופל עם משב כל רוח קלה.

  40. בטיסטה הגיב:

    אין לקסטרו משהו יותר טוב לעשות חוץ מלמתוח ביקורת על עניינים המתרחשים אלפי קילומטרים מקובה בהם הוא לא מבין דבר?

    • האימפריה הפשיזו-קומוניסטית הגיב:

      ממש לא. המצב בקובה כל כך מושלם. זה מה שקורה שמקימים גן עדן סוצאילסטי ניהיה כל כך משעמם שמתערבים בבעיות של אחרים (כדי להגדיל את תחומי האימפריה הקומונסטית)

  41. נפתלי הדג הגיב:

    פשעי המשטר בטהרן על התבונה, כמה שאלות היו מעשיים. העדיפות צריכה להינתן בין המאבק נגד הפלישה האמריקאית – ישראל מצד אחד, ואת איראן מספקת להגיב על הטבעת הפנימית. יש נוסחה פשוטה, אבל לא פסק הדין עדיין לא נקבע מה הוא הכי חשוב עכשיו, הוא משני.

    למרות המאבק נגד איראן למלחמה נגד האיום הצפויה של התקפה צריכה להיות בחזית ובמרכז. הנה, הארגון, יש לנו חזית רחבה מאוד. השטח האיראני, לראות את השאלה השנייה עם כל העצב. יש גם שער באווירה של פחד ותוקפנות באיראן עם המציאות יכול להיות גרוע יותר. אמנם יש סיבה לקוות כי אם יש זמן ושקט כדי לקדם את האג ‘נדה זכויות אדם חייב להרחיב את ההזדמנויות עבור המתח. לבסוף, לסייע להילחם את המלחמה אנשים Sattib האיראני.

    בהינתן שיעורי להיות בטעות לכאורה "עקרונות בסיס גזע, תמיכה ליברלית", כולל הלוואות האופוזיציה, תצטרך ללמוד. תומכי האופוזיציה האיראני, תמיד לעיתונות עמוד שלם לאור במערב להצטרף. יש תעמולה נגד המשטר נאורה אין בסיס מאתגר חלופיים.

    למרות התנגדויות מצד האופוזיציה, הפרת זכויות אדם בקול רציני ודיווח על דוגמאות קיימות של אלימות משטרתית, אסון צריך להקדיש תשומת לב מיוחדת לצרף צילום.

  42. גרציאלה סונדרס-הארדימן הגיב:

    בעיני, דברי השטנה העיוורת של אנג’לו מתבטלים לגמרי כשהם באים בו-זמנית עם הערצה עיוורת למשטר הדיכוי הצפון-קוריאני (המתקרא "קומוניסטי") ולעריץ המנוול העומד בראשו.

    אנג’לו, לא אתה תלמד אותנו מהי מהפכנות בולשביקית!

  43. אנג’לו איידן הגיב:

    אף אחד יכול ללמד פוליטיקה פרולטרית לאופורטוניסטים – אפשר רק לגבור עליהם ולדכא אותם עם כל השותפים שלהם: הפשיסטים, בעלי ההון הגדול ושאר המשעבדים ובני בריתם.

  44. נפתלי הדג הגיב:

    רגע אנג’לו, לפני שאתה סוגר את שערי הברזל של מחנה החינוך מחדש ששמת בו את הפשיסטים, בעלי ההון הגדול ומשעבדים למיניהם… האם באמת גם אותנו צריכים לשים בגלל שלא מסכימים לדעותיך?

  45. אנג’לו איידן הגיב:

    זה לא רק בורות; ישנם גם כאלה שיודעים היטב כי תוכניות "החינוך מחדש" הצילו המון בני אדם, רגילים לחיות נאכלים על-ידי העמלים, ממוות בטוח בחברה נטולת טפיליות, בכך שלמדו להכיל את עצמם ללא תלות בשרתים.

    זה לא רק בורות; ישנם גם כאלה שמכירים היטב את הנושאים הרבים בחברה זו שסביבם ניטשו וויכוחים מגוונים, חריפים וארוכים עד להחלטות לפי מיון משוכנע של רוב עצום.

    זה לא רק בורות; ישנם גם כאלה המבחינים היטב בפשיעתם המחריד ובהתארגנויותיהם הזדוניות של אותם נכלאים מאחורי "שערי הברזל".

    אז למה כאלה המושכלים ממשיכים לדבוק בשקרים גם לאחרי המחקרים שבוצעו באישורו של גורבצ’וב, וכל שאר משתפי פעולה עם האימפריאליזם, על כל הארכיונים הסובייטיים, כולל הסודיים ביותר? גם כאן, כמו שברוב רובן של השאלות הפוליטיות, התשובה שנמנעת לחשוף את השורשים הכלכליים במניעים הפוליטיים לוקה בחסר. בדיוק מתוך כאלה אופורטוניסטים, שנשארים מתרפסים גם בחברה סוציאליסטית, צומחים חושצ’ובים, ברג’נייבים וגורבצ’ובים.

הגיבו לגרציאלה סונדרס-הארדימן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים