הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 ביולי, 2010 12 תגובות

כאשר התבשרנו במהדורות החדשות בכל ערוצי הטלוויזיה הישראליים שהנשיא ברק אובמה ליווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו למכוניתו, עצרנו את נשימתנו מחמת המתח, והפרשנים המדיניים הבהירו לנו שמדובר במחווה חסרת תקדים, שאורחים רמי מעלה אחרים לא זכו אפילו לאפס קצה. כך פרשנו למנוחת השבת, כשרק דאגות המונדיאל מטרידות את מנוחתנו. לפרשני החצר של נתניהו הייתה קצת עדנה, שכן אפילו במסוּרים שבהם מקננת בעליל חרדה מכרסמת עצבים, שמא יסתבך ראש הממשלה ברשת הסתירות שבין התחייבויותיו כלפי חוץ והאילוצים המבעתים אותו מבפנים.


עוד מימי מנחם בגין המנוח עסקה עדה גדולה של אנשי תקשורת ויועצים בפער הגדול שבין תדמיתו הקיצונית של מנהיג חרות וראש אצ"ל, שרבים במדינות המערב כינו אותו בתואר בגנאי "טרוריסט", לבין הסיכוי הממשי שאפילו נשיא ליברלי כמו ג’ימי קארטר ייאמץ אותו אל לבו. הרומן שבין בגין לבין קארטר לא היה ממושך במיוחד, אבל הניב תוצאות כבירות שסופן כינון יחסים דיפלומטיים וחתימת הסכם שלום עם מצרים, בתנאי שבגין יגרע את אדמת סיני מחזון ארץ ישראל השלמה שלו ויזנח את חלומו הישן לגור בנאות סיני.

האם תחזור תסמונת בגין על עצמה? האמנם יקבל ראש הליכוד מעין רהביליטציה מנשיא אמריקאי ליברלי נוסף, למגינת לבם של פרשנים שתמונתו השחוקה של יצחק רבין עדיין תלויה בחדר העבודה שלהם? מסתבר שלקריאות הגיל של אילה חסון מהערוץ הראשון היה בסיס מציאותי, לפחות זמני. ביום שישי שעבר כבר שיחזרו כל היומונים את הראיון שיונית לוי מהערוץ השני, המתחרה, ערכה עם הנשיא. זה היה אירוע מכונן לא רק בתולדותיה של לוי, אלא גם בקורותיו של אובמה. למדנו שאובמה דווקא מעריך מאוד את נתניהו ושכל ההדלפות, שהצביעו על כך שהוא מואס בראש ממשלתנו, היו כנראה "מופרזות".


אין בסיס מוצדק לרומן התמוה בין השניים. שביבי נשאר רפובליקני שמרן, האיש של ג’ורג’ בוש במזרח התיכון וחברם הקרוב של כל הריאקציונרים הלבנים, החוששים כל כך שמא יעביר הנשיא השחור שמץ מהון העתק שעומד לרשותם כדי לעזור במשהו למובטלים, לעניים, לחולים שאין לאל ידם לשלם דמי אישפוז. ראש ממשלת ישראל הוא אויב מִבני של אובמה ושל כל מה שהמנהיג הזה מסמל, חרף העובדה שגם הנשיא שבוי במידה רבה בידיהם החמדניות של בעלי ההון. לכן מי שמאמין לכל דברי ההבל הדביקים אודות פרץ החיבה הפתאומי ששפע מהבית הלבן כלפי ביבי, כנראה ראוי להם. מצער שאפילו הפרשנים המתוחכמים חדלו לנתח נושאים פוליטיים, והם ממאנים לתהות על תהליכים, להפריד בין מרכיביהם ולנסות לעזור לצרכני התקשורת להבין לאן מועדות פניה של המדינה, וכיצד לקדם את פני התרחישים הקשים הצפוּנים בחיק העתיד.


בשבוע שעבר התארחתי ברשת ב’ של קול ישראל בעירנו, ובאולפן בתל-אביב ישב גם מתנחל רהוט ואינטליגנטי, ששמו עמנואל שילה מקרני שומרון. הוא הבין היטב שנשיא ארצות-הברית מנסה לרכך את תדמיתו כמדינאי העוין את ישראל, ושאובמה מודע היטב להסתה נגדו גם בגין שמו האמצעי, חוסיין, ובעיקר בגלל עמדותיו כלפי העולם המוסלמי (שלדעתי מועילות לקידום ניסיונות של הידברות בעולם ובאזור). אבל המתנחל ראה בכניעוּתו הזמנית של הנשיא "חלון הזדמנויות", וכך גם הגדיר את התופעה. ה"הזדמנות" בעיניו איננה אלא הסלמה גדולה עם איראן ופתח להרחבת ההתנחלויות כדי לסכל כל משא ומתן הוגן עם הפלסטינים. כיוון שזו הייתה מטרת ההתנחלויות מאז ומעולם (ולכן גם נלחמנו נגדן יותר מארבעים שנה) לא הופתעתי במיוחד. ראשי המתנחלים הופכים עֵרים יותר ויותר לנעשה בעולם. הם לא רק מחפשים תקציבים לפעילותם הממאירה, אלא גם מתבוננים בזירה הבין-לאומית באורח אפוקליפטי. כל הסתבכות של ישראל עם העולם החיצוני בכלל, ועם עמי האזור בפרט, מתקבלת על ידם בשמחה ובהתלהבות ולכן הימין המתנחל ובני בריתו הרבים בזירה הפוליטית שלנו חוגגים את המשבר הגדול עם טורקיה וחולמים גם על מכה צבאית גדולה שישראל תנחית על איראן.      


המתנחלים ברובם הגדול מתגדרים בתדמית כוזבת של פטריוטיזם אבל למעשה הם מקדמים, אפילו שלא בטובתם, את רעתם של כלל הישראלים בשם זיקתם הקנאית לאדמה לא להם. כל מלה שהם כותבים נוטפת שנאת זרים, ובעיקר איבה בלתי מתפשרת למוסלמים באשר הם. העימות שהם מבקשים להמיט עלינו בשם קדושת הדם והאדמה (כדאי לבחון היטב את מקורם של המונחים האלה) עלול לסכן את חיי עשרות אלפי ישראלים ולגבות מחיר כבד גם מהאוכלוסייה האזרחית. ישראל כבר יצאה למלחמות כדי לסכל את הסיכוי להגיע להסכמים מקדמי-שלום במחיר של נסיגה מהתנחלויות, שהוקמו בחטא ופגעו בעקרונות המשפט הבינלאומי. אבל תאבונו של הימין הפונדמנטאליסטי לסכסוכים נוספים, שמונעים הידברות בחסות בין-לאומית, אינו יודע שובע. כאשר החליף שמעון פרס את יצחק רבין כראש ממשלה אחרי הרצח (נובמבר 1995) הוא החמיץ, יחד עם עוזרו יוסי ביילין, את הסיכוי לשנות את מאזן האימה בין המדינה לבין המתנחלים. הפינוי מרצועת עזה, שבאמצעותו ביקש אריאל שרון להמחיש שצעדים דומים בגדה המערבית הם כמעט בלתי-אפשריים, חיזק דווקא את הימין הקיצוני.


המתונים במערכת הפוליטית וגם בתקשורת מקווים עתה שנתניהו יעקוף איכשהו את אנשי הימין הקיצוני בליכוד ומחוצה לו, יצרף לקואליציה את סיעת "קדימה" ואז ישתפר המִתְאָם בין מדיניות החוץ לבין אילוצי הפנים. אבל גם הקואליציה הווירטואלית הזו היא בעייתית. תהיה לה תדמית יונית כלפי חוץ, אבל ההתנגדות בתוך ישראל והשטחים תהיה יותר המונית והרבה יותר אלימה. כיוון שגם בסיעת "קדימה" מקננים שונאי ערבים ותומכי התנחלויות, סביר להניח שחזית ממסדית אחידה נגד הימין הקיצוני תתפורר די מהר. בשל האיבה ההדדית בין נתניהו לבין מנהיגת "קדימה" ציפי לבני, תתקשה ממשלה משותפת של המרכז הלאומני לתפקד. לבני עדיין משתעשעת באשליה שהיא מנהיגה יותר בכירה מביבי, כיוון שזכתה בח"כ אחד יותר בבחירות הכלליות. אבל בסיעתה יש רבים שתומכים בעצם באגף הימני של הליכוד וכמה מהם ממש מתעבים את המנהיגה. סביר להניח שנתניהו ינסה לתמרן עם הקואליציה הנוכחית לעוד זמן מה, לפחות עד שאובמה יחדש את הלחץ על ישראל בינואר 2011.


בהעדר מוצא מהיר שוקעים שוחרי שלום רבים בייאוש מרפה ידיים. לכן מוטב לעסוק ביעדים מיידיים כמו הידברות עם חמאס על שליט ועל מחוות לתושבי הרצועה, ולחכות לשעת רצון כדי לחדש את החתירה לשלום אמת.

תגובות
נושאים: מאמרים

12 תגובות

  1. דפנה הגיב:

    כרגיל, תענוג לקרוא את מאמריו של חיים ברעם. אשר למדינת ישראל, נותר רק לומר: חבל על דאבדין

  2. א’ הגיב:

    ביבי הוא לא שרון. הוא לא יפנה התנחלויות ולא ייצרף את קדימה לממשלה שתנסה לדבר עם הפלסטינים.

    שרון לא שרד כמנהיג הימין הישראלי אחריי ההתנתקות. אבל הוא הצליח למתן את אישיותו ולהציע אלטרנטיבה (לפחות על פני השטח)

    לביבי אין סיכוי לעשות את זה. לפני ששרון נהיה מנהיגם של אנשי מרכז המפה הפוליטית הוא נתפס כאחד שבאמת ובתמים מחפש שינוי ופתרון לסכסוך ("לכבוש 4 מיליון בני אדם", שרון אמר לפניי ההתנתקות, "זה לא בסדר")
    ביבי נתניהו לא יכול לאגף את הבוחר הישראלי משמאל או מהמרכז – זה סותר את כל מה שהוא עשה עד היום, כולל היום. שרון הצליח לשנות את דמותו הפוליטית, ביבי אפילו לא מנסה.
    הוא תקוע בליכוד, ואין פה על מה ועם מי לדבר.

    שינוי הקואליציה לא יועיל, אבל שינוי הממשלה אולי.

  3. מני ל"בטטה". . . הגיב:

    שהכל אבוד ניחשתי כבר לפני שנים רבות – כאשר הייתי
    בעצמי עדיין בגיל בנך ואחינך. . . לאחר שנתיים לימודים
    בחו"ל חזרתי לחופשת מולדת והבנתי שנעדרתי מהארץ
    לא שנתיים אלא אלפיים שנה. . . ולא בטטה ולא בנדורה
    (שמאל וימין) יכלו לשנות את התרשמותי העזה כבר אז,
    לפני הכיבוש. . .

    ואחרי הכיבוש החזרה הכללית היתה לטרום מעמד סיני!

  4. בטטה הגיב:

    רבותי העסק אבוד ,סופו של הבית השלישי קרוב מאוד, חבל לכם על הזמן.
    אני כבר זקן מדי מכדי להתחיל את הכל מחדש וגם אין לי יכולת כלכלית לכך .מי שיכול כדאי מאוד שיצטייד בדרכון זר וכרטיס טיסה פתוח (ואם אפשר מטוס/יאכטה פרטית עוד יותר טוב) ,יעביר את ממונו ונכסיו לחו"ל ויכין עצמו ליום שהכל יקרוס .
    עשירי המדינה כבר עשו זאת מזמן וכך גם עשו הבן שלי ואחייני שעברו לגור בחו"ל .

  5. הבית של פיסטוק (ק.א.) הגיב:

    כתב בטטה, סופו של הבית קרוב. אבל סופו כבר הגיע (די ממזמן).

    אז מהו בית?

    אם בית נשאר עם הקירות עדיין עומדים אבל כל תחושה של בית נעדרת ממנו – האם בעצם לא הגיע כבר סופו? הבית הפיזי עוד יעמוד זמן מה אבל נשאלת השאלה האם זה בית?

  6. מיכאל שרון: הנצחת המצב הגיב:

    אין עוד כל סיכוי בטווח הנראה לעין שהשמאל השפוי יקבע כאן משהו, או יקדם אג’נדה כלשהי. אובמה העביר הלילה עוד 225 מיליון דולר למערכת הביטחונית, והוא מנחית מכת מוות על כל סיכוי לשינוי וכלפי ביקורת אפקטיבית. גישת ישראל ובעלי בריתה,היא סיכול אישי, דהיינו רצח אופי אינטנסיבי ודלגיטימיצייה על בסיס אישי כלפי כל מבקר וחותר לשינוי של מדיניות ישראל, כמו במקרה ד"ר גולדסטון, מקרה הצמדה לפעילי משט השלום דימוי של טרוריסטים, מקרה נורמן פינקלשטיין שאיבד את משרתו והוצמד לו דימוי שקר מתועב של מכחיש שואה, מקרה אובמה שהודבק לו השם "חוסיין" ובנושא ביטוח הבריאות "היטלר" ושאר תעמולה ארסית בארה"ב, ומקרים רבים כאלה. כל אלה ממחישים כי עבור כל מתנגד אפקטיבי למדיניות ישראל עוברים ל"אד הומינם" תוך סיכול אישי ממוקד.

    בניגוד לאלה שאומרים שמדובר כרגע בברית צבאית בין ביבי לאובמה, נראה יותר כי אובמה החליט פשוט לא להתעסק עם המטורפים הללו, שזוכים לתמיכה רבה מצד כל רשע ומקורנף בארה"ב ובעולם, ושהינם חסרי מעצורים מצפוניים, אובמה נטש לחלוטין את העיסוק בפן הישראלי ונטש את שוחרי השלום בישראל ובאיזור. אובמה מפחד ובצדק. אין עוד כל תקווה לשינוי, שכר המינימום לא עלה, האיכות יורדת והמחירים נעשים משוגעים (אפילו מיטה ומזרון באיכות סבירה, גבוהים במאות אחוזים מהמחיר בעולם). ואין עוד כל מעצור בפני הפאשיזם המשונה הישראלי, בפני תרבות השקר והסאוב בישראל.

    הדרך היחידה למי שקשה לו לעזוב את ישראל, היא לפחות להבין שהקיום הישראלי כיום הוא תקיפת טרור כנגד התודעה האנושית הנורמלית, כנגד כל מה שמצפוני ומהוגן וכנגד כל איכות שרותים ומוצרים ומחיר נורמאלי עבורם. אפילו ישוע אמר בזמנו שמדובר כאן בתרבות של 2 דברים עיקריים שהם מהות השטן שהוא אבי שניהם: שקר ורצח. כלומר, לא מצפוני לחיות בישראל. אך אם אין ברירה, לפחות שכל אדם יעשה מרוק מצפוני בדומה לוידוי אצל כומר, וייתן לעצמו דין וחשבון אחת לשבוע אלה חטאי סאוב מצפוניים ואישיים ביצע בתוקף היותו שרוי בקלחת המסואבת הזאת שאין להמלט ממנה.

  7. מישמש הגיב:

    חשוב מאוד להבהיר שאותו עמנואל שילה הוא לא סתם אדם אלא מתנחל.

    מעניין להשוות את שנאת הזרים הנוטפת לכאורה מדבריהם של המתנחלים למאמרים באתר זה ויחסם כלפי אנשים עם דעות שונות. ישראלים כמוני וכמו כותב המאמר שגרים במקום שונה ומחזיקים בדעות שונות הם מתנחבלים, יש להם תאבון לסכסוכים, הם מבקשים להמיט עלינו אסון, פעילותם היא ממאירה ועוד ביטויים רבים של פתיחות וביקורת מעשית.

    אנשים, אולי קשה להאמין בזה – אבל כ-ו-ל-ם רוצים שלום, כ-ו-ל-ם רוצים לחיות בשקט. לא כולנו מאמינים באותה הדרך, לא כולנו חושבים שנכון לדבר עם אנשי החמאס, לא כולנו מאמינים לכל דבר הבל שיוצא מפיו של דובר ארגון ערבי כלשהו שטוען שישובים יהודיים באי אילו מקומות הם מחסום לשלום. חלקנו רואים את השנאה המופצת על ידי הרשות ועל ידי החמאס, חלקנו יודעים שמאמר דומה מעולם לא התפרסם בצד השני, חלקנו רואים את השימוש הציני של ארגוני טרור בחוק הבינלאומי, חלקנו לא מוכנים לשלם מחירים הזויים לאנשים אכזריים תמורת הסכם שלא שווה את הנייר עליו הוא חתום, חלקנו חושב שאם יהיה תג מחיר אמיתי לאלימות ערבית היא תיפסק.

    חלקנו יודע להפריד בין האויבים האמיתיים שלנו לבין אנשי מחננו עם דעות שונות. חבל שלא כולם מסוגלים לבצע משהו כל כך בסיסי.

  8. MONEY TALKS – הכסף מדבר הגיב:

    * 64,7% -כשני שליש- מהסיוע הבטחוני שנותנת ארה"ב לכ-70 מדינות מקבלת ישראל – להגנת ההתנחלויות — "עדות למערכת היחסים הביטחונית המיוחדת שלנו".
    ‎* אילו לא הגדיל אובמה את התמיכה בצבא הגנת הכיבוש – לא היינו קוראים לו אובמיהו‎
    * אובמיהו [באישור הקונגרס של איפא"ק] העביר לישראל תקצוב נוסף של 205 מיליון דולר למימון "כיפת ברזל", לאחר שקודם העביר 34 מיליון דולר נוספים למימון גדר הפלדה התת-קרקעית לצרכי המצור על עזה. במקום לבטל את התמיכה בצבא הגנת הכיבוש כדי לפעול להביא שלום לאיזור, עשה ברק אובמיהו להאדיר את תלות ישראל [וגם "רפאל"] בתעשיית המלחמה "לרמה חסרת תקדים".‎
    * אובמה מינה את רם עמינואל והילארי קלינטון, והיא מינתה לעוזרה את אנדרו שפירא. זה דיבר ב-16.7 בשמה, ופתח את דבריו בתודה לשגריר ארה"ב בתל-אביב לשעבר מרטין אינדיק…
    ‎* כך אמר שפירא: "מיומו הראשון בתפקיד, הנשיא אובמה ושרת החוץ קלינטון לא רק כיבדו את המחויבות ארוכת השנים של ארה"ב לביטחון ישראל, אלא הרחיבו את זה לרמה חסרת תקדים". ושפירא דורש "רמות חדשות בשיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב, כדי להפוך את מערכת היחסים הבטחונית שלנו לאינטימית יותר מאי-פעם. תדירות הפגישות הממוסדות, הוחלפה במספר חסר תקדים של התייעצויות אינטימיות חסרות תקדים בדרגים הגבוהים של הממשלות".
    ‎* לכן, בניגוד לברעם, איני מאמין שאובמיהו יחדש את הלחץ על ישראל. אילו רצה היה עושה זאת מיד כשהגיע לתפקיד, כשמינה עוזרים שכפתו את ממשלו ללובי – איפא"ק, אובמה הפך אובמיהו.

  9. מירי הגיב:

    אני ממליצה לקרא את ספרו המרתק של יהודה שנהב "במלכודת הקו הירוק" (בע"פ זה מתבלבל לי ל"במלכודת הכפר הירוק", חה חה).
    ספר מרתק ורהוט שקראתיו כמו ספר מתח שאי אפשר להניחו מהיד. ניתוח ריאלי של המצב וקעקוע אשליית הקו הירוק שרוב השמאל שואף לחזור אליה. יהודה שנהב טוען בעצם שגם בגבולות הקו הירוק ישראל לא היתה מדינה שוחרת שלום כי הרי קמה על חורבות גירוש 650,000 פלסטינים מהאזור והתנחלות מאסיבית באדמותיהם ומנעה את שובם באופן גורף.
    יהודה שנהב לוקח את הקורא לתקופה שקדמה ל-48 ומציג את מגוון האפשרויות שהיו אז והוחמצו לחיות באזור, לא כנטע זר וכובש אלא כמדינה שפויה.

  10. יוסף לתגובת מיכאל שרון הגיב:

    אובאמה הניח ללחץ על ישראל רק בגלל שהבין שנתניהו וחבורתו עוסקים במשיכת ומתיחת זמן,
    ולא מעוניינים לזוז, לא מהכיסא ולא מהשטחים.

    זה לא קשור לרשעים ומקורנפים, עובדה היא שישנם מספיק רשעים מקורנפים שלא תומכים בישראל (אחמדיניג’אד, אסאד, ארדואן, קים ג’ונג איל ועוד רבים ו"טובים").

    לגבי רציחות אופי, לטענתך:
    אין דין אמירת אמת כדין רצח אופי.
    שמו של ברק אובאמה הוא באמת "חוסיין", מה גם שהשם חוסיין נקשר באוזני ישראלים לדמות די ידידותית – המלך חוסיין הירדני.
    מהיכן הבאת את הביטוי "היטלר", ומה עניין ביטוח הבריאות לכאן – אלוהים יודע.
    בעיני היה המהלך של ביטוח הבריאות בארה"ב מהלך מצויין.

    על המשט כידוע היו גם אנשים שהקשר בינם ובין פעילי שלום הוא רק המילה "פעילי".
    נראה שכולם חוץ ממך כבר הבינו שהיה מדובר בטרוריסטים אלימים שהתבטאו כבר לפני המשט שברצונם להיות שאהידים.
    נ.ב. הציבור עדיין מחכה להבהרה מצידך בעניין זיוף כביכול של הסרטים שפרסם דובר צה"ל

    בקיצור – נא לדייק בפעם הבאה

  11. מיכל שור הגיב:

    לא קשור לכתבה הנל – איתך הסליחה
    מחפשת מידע על קולנוע "זמיר" שהיה ממוקם ברחוב הנביאים לא רחוק מרחוב שבטי ישראל
    — קישור —
    ראיתי בלינק המצורף שאתה מכיר את הקולנוע
    מדוע נסגר?
    אשמח לכל מידע
    תודה
    מיכל

  12. חיים ברעם הגיב:

    למיכל שלום רב,
    הכל קשור, וכל מלה הכתובה באתר היא חלק מהתרבות הישראלית, בדיוק כמו קולנוע זמיר ז"ל.
    הקולנוע היה פעיל בשנות החמישים לתקופה של שנתיים-שלוש. רחוב הנביאים היה ונשאר שקט ויפהפה, ו"זמיר" היה פינת חמד, ממש כמו "סמדר", הפעיל עד היום במושבה הגרמנית בעירנו. הבעלים עדיין עימנו, גר בשכונת רחביה ושמו מיכאל שווילי. בקולנוע הוקרנו, בצד לא מעט סרטים בינוניים ואולי פחות מזה, גם סרטי מופת שמשכו ביקורים מאורגנים של תלמידי בתי ספר, בתוכם אני זוכר את "גונבי האופניים" ו"נס במילאנו" של ויטוריו דה-סיקה, לפני שהאמריקאים קנו את נשמתו. אם את רוצה לכתוב על "זמיר" כדאי אולי להתקשר לשווילי, שיש לו זיכרון מופלג.

הגיבו לMONEY TALKS – הכסף מדבר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים