הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 ביולי, 2010 7 תגובות

השבוע צויין תשעה באב. כידוע, יום זה  מסמל את חורבן הבית השני. הקבלה מייחסת  משמעות של חשבון נפש ליום זה. הקבלה מדברת על חורבן שבלב, על יחסים שבין בני האדם. 


במהלך חיי, מצויה אני במסגרות שונות שחלקן טיפוליות, וחלקן אקדמיות. המסגרות הללו שונות אלו מאלו וסוג האנשים המרכיב אותן מגוון.  בכל מסגרת מוצאת אני אנשים טובים, ונחמדים. אנשים המעוניינים לתת מתוך נתינה ולא מתוך אינטרס אישי.


לצערי, הזרם הזה של האנשים הולך ונכחד. ללא הבדל מוצא, גזע, מין  ומידת אמונה דתית; כיום, כשמישהו עושה משהו טוב למען אחר שלא למען מטרה מסוימת, זה נתפס כדבר חריג.


אני תמהה לא אחת מדוע אנשים כה מוקירים לי תודה, הרי עשיתי דבר טריוויאלי?  בתשעה באב השנה הבנתי עד כמה הדברים לא טריוויאליים. נוכחתי לדעת עד כמה ליבותיהם של האנשים קשים. 

חדשות לבקרים נראה , כי האמונה בבני אדם הולכת ופוחתת. בני אדם מצויים כפי הנראה בתהליך הישרדותי, אשר בו כל האמצעים להשיג את המטרה כשרים. אדם הרואה בך גורם מאיים יפגע בך, ובסופו של דבר, ידו תצא על העליונה. יתאפשר לך לשטוח את טענותיך בפני גורם מוסמך הטוען שניתן לפתוח את ליבו אליו. אלא שתמצא שהתבדית. האנשים שחשבת שנאורים הם, יראי שמיים ואתיים יוכיחו בפניך שאין צדק. הדין נקבע על פי נוחות, וחוסר רצון להתמודד עם האמת. בסופו של דבר אל לכם לשקף את האמת, להערים שאלות ולגלות אחריות.


למדתי בתשעה באב השנה שהחברה שלנו הולכת לקראת אבדון.  מה שמנהל פה את האנשים הוא אגו וצביעות. אם אין לך את הכלים הללו יהיה קשה להסתדר בחברה הזאת.  ערכים של צדק ושוויון, לקיחת אחריות, נאמנות ולא רק למולדת פסו מהעולם.


אם אין דרך ארץ אין תורה. כמות העוברים על החוק גדלה, שומרי החוק נענשים. ובא חורבן אחר.  חורבן שמשמעו לא ארץ אוכלת יושביה, אלא אדם לאדם זאב.


לראות כיצד אדם דתי, ונאור מקבל החלטה הפוגעת באדם על לא עוול בכפו ביום תשעה באב. ביום משמעותי היסטורית, ובתקופה שאינה פשוטה עבור אותו אדם.  מסמלת בעיניי את החברה העכשווית.


החברה שחושבת שאנשים הם בני חלוף, לכל אדם יש תחליף כי אין בעצם ערך ממשי לאדם.  חברה המעודדת מסכנות ופוגעת בחלשים ומעצימה פערים. 


מי ייתן וייקוב הדין את ההר, והאמת תצא לאור.


רק חורבן נוסף, לדעתי,  אולי יחזיר עטרה ליושנה. מי ייתן  וישב איש תחת גפנו ותאנתו, ולא נדע מלחמות פנימיות.  מי ייתן ואתקל באנשים טובים יותר,ואזכה לראות תקופה שלוה יותר.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. ק.א. לעמיחי הגיב:

    לשאלתך, קודם כל מעולם לא התייחסתי לתקרית הגבול האחרונה ("גיזום עצים"). הפרטים בנוגע למי ירה קודם ולאן, והאם היו הבנות או אי-הבנות, או פרובוקציות מכוונות – כל אלה אינם ידועים לי. מה שכן ידוע לי (ולרוב המתבוננים שעניהם בראשם) הוא המציאות הכוחנית, תוקפנית, ומי שעשה ועושה ועוד צפוי לתקוף בקרוב מדינות במטרה להעמיק את שלטונו הצבאי האלים במי שהוחלט שעליו לציית לאדון השליט או לבובה שמוצבת מטעמו. כל השאר זה אקונומיקה או ספינולוגיה לשטיפה והלבנה של פשעים.

    תהיה ישר לא איתי חלילה אלא עם עצמך ותבין שזה זמן מה מהותה של ישראל היא בפיזור אש, ומורא אצל השכנים לפי זממם של פושעים(!) שממשתדלים להסביר לנו שזה מה שנחוץ לתפארתו ובטחונו ואחדותו ושלימותו של העם היהודי ואף שאר העולם החופשי…

    אם אתה מעוניין להמשיך ולבלוע את הלוקש הזה – אז רק תענה לי על השאלה: כשביום בהיר אחד בעתיד – שתביט ישר בעיניי ילדך או נכדיך – האם תצליח להתוודות בפניהם על גודל טעותך או שתכבוש את הסוד בשתיקה? בהיתממות? או באי נוחות וספיקת ידיים?

  2. עמיחי לק.א. הגיב:

    כמה מוזר שבעניין תקרית ברורה ומצולמת היטב אינך יודע דבר, אבל בניתוח פסיכווגי וקרימינלי של אנשים שמעולם לא פגשת אתה מומחה גדול, שלא לדבר על תחזיות אובדניות עתידיות בהן אתה שולט היטב.
    על זה נאמר "תיפח רוחם של מחשבי הקיצין".

    לא ברור לי מדוע קברניטי ישראל וצה"ל יותר פושעים מקברניטי וחיילי החיזבאללה או החמאס שמרבית הרוע שהם מייצרים מכוון כנגד אוכלוסיה אזרחית. או קברניטי סוריה ואיראן הפושעים במדינותיהם שלהם פנימה וכלפי העולם ע"י מימון ועידוד טרור.
    מוזר לומר על ראש מדינה כמו ישראל "פושע" כאשר ממש קרוב נמצא אחד כמו אסאד, שמדינתו מדורדרת מכל בחינה ועמו נשלט ביד ברזל דיקטטורית. קצת פרופורציה בבקשה.

    המשפט שכתבת בעניין "מטרה להעמיק את שלטונו הצבאי האלים במי שהוחלט שעליו לציית לאדון השליט או לבובה שמוצבת מטעמו" הכי נכון לגבי סוריה ואסאד כמו גם איראן ואחמדיניג’אד, באמת לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.

    דווקא המהות של שכנינו היקרים היא בפיזור מורא ואש, אחרת איך תסביר את הקסאמים, הקטיושות, תקריות הגבול וההצהרות המלחמתיות האינסופיות.
    נא לזכור ששני המבצעים האחרונים של צה"ל בלבנון ובעזה קרו אחרי התגרות ןהסלמה ברורים מצד חמאס והחיזבאללה,
    ובעידודם של מי? תנחש…
    כמובן! איראן וסוריה…
    אז מי צריך להיות ישר עם עצמו? אני או אתה?

  3. הזכות לאלימות (ק.א.) הגיב:

    אחראים לזה המנהיגים הפושעים.
    כשהם מכניסים אותנו לאווירה גלובלית של פשע הדברים שאת מדברת עליהם נדחקים הצידה ומאבדים משמעות. לעומת זאת האלימות החייתית והבהמיות (הנחזות בכל פינה כבר מגיל גן חובה) מועלות לדרגה של כבוד. או אז חייל שייטת ומטכ"ל נחשב לעילוי כאשר הוא למעשה כלב תקיפה מאולף. מי שלא מבין שבלייר ובוש הם פושעי מלחמה שצריכים לעמוד לדין על מעשיהם הוא השלים עם המצב החייתי הזה. האבדון אכן יגיע אבל זה לא יהיה אבדון מקרי אלא אבדון מתוכנן מראש ע"י פושעים.

  4. שינוי האדם (ק.א.) הגיב:

    אגב, לדעתי השינוי אינו מתחיל כלל. השינוי הוא תמידי.

    ולעניינו, קיים דבר שנקרא תרבות או אטמוספירה. זו צומחת בהתאם למציאות חומרית ואנושית שקיימת ואשר בה חודרים קודים מסויימים למרקם אנושי, קבוצתי, חמולתי, ומכוונים ומדריכים קבוצה זו.

    הדבר הזה (בד"כ) מונחל לחברי הקבוצה מן ההנהגה (ונוצר במתכוון או שלא במתכוון).

    כמובן שישנם יחידים בקבוצה שמביעים התנגדות לאטמוספירה (בגלוי או בנסתר) אך הרוב מושפע ומתיישר במידה רבה (מדעת או שלא מדעת) עם הסובב אותו.

    החולאים (לשון רבים של חולי) שדובר בהם ברשימה אינם מבטאים את רוח האדם כאדם סתם אלא הם מבטאים את רוח האדם הקיימת באטמוספירה מסויימת, במקום מסויים ובשעה מסויימת.

    לדעתי לא ניתן לנטרל את הסיטואציה החברתית בכללותה ולהעמיד את האדם לבדו "כאדם" כאילו היה מוצר מוגדר ושלם מצד עצמו. לכן שינוי האדם הוא למעשה < קודם כל> שינוי המציאות והאטמוספירה, וזה בא רק מן ההנהגה השלטת.

    אם זה נשמע כאילו אני משחרר את האחריות מן הפרט היחיד ו"מאשים" את המנהיגים הרי שלפחות בשאלה זו כך בדיוק אני עושה!

  5. אסתי ו הגיב:

    ניתן להאשים את המנהיגים, שכן הם משמשים דוגמא.
    אך מנהיגים קיימים בכל קבוצה שבה אתה נמצא.
    בתא המשפחתי אלה ההורים המקנים חינוך, ובכל מסגרת תמצא מפקד או מנהל אחר.
    השינוי תמיד מתחיל מהאדם עצמו.

  6. עמיחי לק.א. הגיב:

    קראתי בעיון את תגובתך לגנבי חיילי צה"ל, ומיד לאור הארועים האחרונים נשאלת השאלה הבאה:
    אור ליום שלישי היו חיילי צה"ל בפעילות שגרתית וסתמית (עקירת כמה שיחים ועצים) במובלעת שנמצאת בשטח ישראל, כאשר הפעילות תואמה עם כוחות האו"ם במקום ועם הצבא הלבנוני.
    מסיבה כלשהי, תסביר לי אתה מהי, החליטו מ"פ לבנוני וכמה צלפים לחסל את שני הקצינים הישראלים שהיו בתצפית על הפעילות.
    הירי היה פרובוקטיבי ולא מוצדק בעליל, סתם נסיון להרוג קצינים ישראלים תוך כדי צילום של הארוע בידיעה מוקדמת לגבי תוצאותיו.

    עכשיו תאמר לי אתה, אחרי קיטונות הרותחין שאתה שופך על חיילי צה"ל: איך היית מכנה את היורים ומפקדם, שהם חיילים במדים,
    אבל מה לעשות- לבנונים.
    מי כאן כלב תקיפה מאולף ומי פושע המלחמה?

  7. אסתי ו הגיב:

    ולמה רוחות המלחמה הללו, סביב המכתב שלי…
    למה לנצל במה של מישהו להתקוממות על משהו אחר..

    עוד אבסורד בעיניי שלא מקבלת..

    ולא משנה מה אתה מנסה לקדם.

הגיבו לשינוי האדם (ק.א.)

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים