הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 בספטמבר, 2010 9 תגובות

כתנאי לפתיחתו של משא ומתן ישיר עם הפלסטינים יניח לפניהם, כנראה, ראש הממשלה, את אבן הנגף בדמות הדרישה להכיר במדינת ישראל כ"מדינת העם היהודי." האם מדינת ישראל היא "מדינת העם היהודי"? האם יש תוקף לקטגוריה זו ככל שמדובר בעם היהודי? בשל פיזורם של בני הדת היהודית בכל ארצות תבל, אין לדעתי תוקף לקטגוריה זו. מדינה שייכת לאזרחיה בלבד.

אזרחיה, בני כל הדתות, החיים בשטחה ונושאים בעול קיומה הכלכלי, הביטחוני והחברתי. אזרחיה, אשר יוצרים בה תרבות יחודית היונקת מעצם החיים המשותפים על אותה פיסת קרקע. היא אינה שייכת לאוסף של יחידים החיים בכל פינות תבל, שמעולם לא היו בה, לא יהיו בה והיא אינה מעניינם. יחידים אשר אינם דוברים את שפתה ואינם שותפים לתרבותה ולהווית חייה. המשותף היחיד לכל יהודי העולם ולאלה החיים בישראל, הוא היותם בני אותה דת. עובדה זו אינה מקנה ליהודי החי בארצות הים קושאן של בעלות על המדינה. למה הדבר דומה? לנוצרי קתולי צרפתי הדורש בעלות על ספרד הקתולית, או על איטליה, או על ארגנטינה. זה כמובן אבסורד מוחלט.

מדינה היא מכשיר פוליטי להסדרת היחסים בין אזרחיה. היא איננה מזור לפצעי ההיסטוריה ואיננה מושא לתפילות וערגה. ליהודי החי בתפוצות ואינו נושא בעול קיומה, אין בעלות משום סוג על המדינה. מאמצי הקיום שלה אינם מכוונים אליו והוא אינו מושא לקיומה. אף המדינה מכירה בכך ומחייבת כל אדם החפץ להתאזרח בה, גם אם הוא יהודי, לעבור תהליך של התאזרחות. יש לציין כמובן, שעבור יהודי המבקש להתאזרח מכוח חוק השבות (כשלעצמו חוק מקומם שמן הראוי לבטלו), זהו תהליך פורמלי בלבד אך מחוייב המציאות מפני שאזרחות אינה ניתנת רק מכוח היותו יהודי, בעיקר כשהמדינה יכולה לסרב לבקשת ההתאזרחות של יהודי שאינה חפצה ביקרו (מאיר לנסקי הוא דוגמה לכך).

יש להזכיר כי במגילת העצמאות מצהירים מייסדי המדינה כי היא "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות." כולנו יודעים שמדובר במליצה בלבד. באנלוגיה מלאה ניתן לטעון כי ההצהרה באותה מגילה שהמדינה היא מדינת העם היהודי, היא מליצה שאין בה ממש והפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה איננה חתירה תחת יסודות מגילת העצמאות.

רק מתוך הסתלקות ממצב של הגמוניה יהודית גמורה ניתן למצוא את הדרך המוסרית. ישראל המחלקת את מרחב המחייה שלה עם אחרים, לא על פי קטגוריות דתיות ושבטיות צרה ואדנותית היא ישראל מוסרית. כל אפשרות אחרת תהפוך אותה למפלצת מוסרית. למדינה המבססת את קיומה על כתבי הקודש ועל שבטיות צרה ועכורה אין קיום אלא בתור מדינת אייטולות איראנית או מדינה דוגמת ערב הסעודית.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. angelo aidan הגיב:

    תיקונים:
    המדינה, מוסדות השלטון, "מכשיר פוליטי להסדרת היחסים בין" בעלי ההון הגדול ביותר לבין עצמם ולדיכוי המעמדות הנוספים, שייכת למעמד השולט! הסיסמה הקובעת כי מדינת ישראל שייכת ליהודים נועדת לאוזני המוני היהודים בכדי לשדל אותם להתמסר למרותה של אותה המדינה שהיא ממשיכה לדכא בדיוק את אותם ההמונים. באמצעות אותו "מכשיר פוליטי", הבעלים שלו מנכסים לעצמם את החלק הארי של "פיסת קרקע" בדרך של חלוקתה "לפיסות" של קרקע מתחלקות (תרתי משמע) על-פי תוכניות עם כותרות ביטחוניות ו\או של עיזבון מפוברק ו\או של סכנות נכספות ועוד כהנה וכהנה מזימות. וזה על חשבון אותם ההמונים, ה-"נושאים בעול קיומה הכלכלי" של החברה כולה. מגילות, הסברה והצהרות לא מעידות על המעשים. ההיפך הוא הנכון. המעשים מעידים גם על המוסריות התכליתית, ולא על זו הצובעת. לבסוף, אל תבלבל את המוח עם אשמות-פיתוי לעבר גבולות ותרבויות רחוקים.

    • miki miller הגיב:

      סמנטיקה פונקציונאלית

      הערך "מדינה יהודית" או "מדינת הלאום היהודי" צריך להיבחן על פי המשמעות התיפקודית של המושג בשיח הפוליטי שלנו. מדינת ישראל היא "יהודית" כשמדובר במתן זכויות למיעוט הערבי, היא "יהודית" כמובן בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני (לצורך הארגומנט של קדימות הזכויות הלאומיות שלנו והבעלות על האדמות), היא "יהודית" כשהמדינה מבקשת לגרש עובדים זרים והיא גם "יהודית" לצורך קביעת המעמד של הדת בתוך המערך האזרחי של המדינה. בקיצור, מדינת ישראל היא "יהודית" בכל מה שקשור לזכויות ייתר של יהודים בתוכה על פני האחרים ואפילו בזכויות ייתר של מי שנחשבים "יותר יהודים" (קרי אורטודקסים) על פני יהודים סתם. משמעות ה"יהודיות" הזאת כפי שהיא מוצגת גם בפני נושאי המשא והמתן הפלסטינים הוא גם הכרה בזיקה המיוחדת של ישראל ליהדות העולם, אוליי כמשקל נגד לזיקה של פלסטין לפריפרית הפליטים שלה בארצות השכנות.

      התביעה לאיפיון הזה דווקא, תביעה המכוונת לא פחות כלפי פנים מאשר החוצה, מנסה "למכור" את המדינה, אם להתבטא בבוטות, כמדינת הגזע היהודי. אין ל"יהודיות" שום משמעות אחרת באופן שהיא מוצגת כ"תוכן" של המדינה, שהרי אין כלל וויכוח לגבי הסמלים הרווחים בה, השפה, הדגל, ההמנון ולוח השנה. אבו-עלא ותאופיק פיאד מתבקשים, אפוא, לאשרר כתנאי מוקדם את הקיפוח המובנה של ערביי ישראל בתוך "מדינת הלאום היהודי", שכמובן לא תהיה של "כל אזרחיה". "מדינת חלק מאזרחיה" (ואפילו מדובר ברוב) מציגה עצמה כדמוקרטיה. קול אחד בתוכה מתהדר בשוויון זכויות וקול אחר, דומיננטי, משסע ומכחיש את הקול הראשון.

  2. ofer הגיב:

    נניח שישראל היא "מדינת העם הישראלי", אבל אנ בספק אם גם לזה הפלסטינים מוכנים. בכל מקרה, מובן שידרשו מהם את שיקום הפליטים במדינה הפלסטינית כלומר ויתור על השיבה בפועל.

  3. k.a. הגיב:

    צודק Miki Miller באמרו שאת המשמעות התפקודית המעשית צריך לבחון. אם רק מערכת הגדה תרשה לשאול הכיצד יש לכנות בשם את המעש והתפקוד הכללי ש Miki רק נגע בו? ומדוע תפקוד כזה זה מקויים זה שנים? לשם מה? מי מרוויח מזה? כאן חייבים לעצור ואת זה אסור לפתח.

  4. דינו הגיב:

    לפי ד"ר דוד גלעד "מדינה היא מכשיר פוליטי להסדרת היחסים בין אזרחיה. היא איננה מזור לפצעי ההיסטוריה ואיננה מושא לתפילות וערגה".
    טענות כאלו עולות כמובן בהקשר של מדינת ישראל-יהודית אבל לא בהקשר של מדינה פלסטינית, כורדית או צ'צ'נית, להם מותר לערוג ולההרג לשם מדינה משלהם, אבל ליהודים אסור.
    הבעלות שנוטל לידיו ד"ר גלעד על המושג "מדינה" תמוהה ביותר:
    התנועה הציונית הגתה והקימה את מדינה ישראל החדשה, ומטרת המדינה הוגדרה על ידיהם להיות בדיוק מה שדר' גלעד שהיא לא יכולה להיות. למה הדבר דומה? יבוא הכותב לאדם שפתח דוכן פלאפל ויסביר לו שהוא חייב למכור דווקא סביח,
    למה? כי ככה חושב הכותב, ומה זה משנה בכלל לאיזו מטרה נפתח הדוכן מלכתחילה.
    צביון המדינה היהודית כמדינת כל אזרחיה (או לא) נגזר מהלך הרוחות של תושבי המדינה, כמו (להבדיל) בדוגמאות שהובאו בסיום המאמר – איראן וערב הסעודית. זו לא היתה המטרת הקמתה של מדינת ישראל.
    דר' גלעד יכול כמובן לטעון שההבטחה כביכול שבמגילת העצמאות לא מתקיימת במלואה, אבל הטענה לפיה מדינה כלשהי חייבת להיות "מדינת כל אזרחיה" היא טענה שאינה תקפה.
    מדינת ישראל הוקמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי. עובדה. וחתירה תחת העקרון הזה יהפוך את הקמת המדינה לצעד מיותר לחלוטין ויחזיר את היהודים שוב לחסדי הגויים. בסרט הזה הרי כבר היינו מספר פעמים, עם סוף רע.
    דר' גלעד אולי "מוכן להשתתף בניסוי" – אני לא.

    • שלמה הגיב:

      זו הטרגדיה של חלק מהעם היהודי . יהודים דאגו להרבה לאומים אבל זנחו את הדאגה – במובן הלאומי
      הפשוט – לעצמם.
      דוד גלעד "מנתח" ומנסח את דעותיו ללא כל "רגש" לעם היהודי (אינני דתי כלל)אבל יש לו את מלוא הרגש

      והוא מקבל לחלוטין את הנרטיב הפלשתיני -על פי פרסומיו הבעיתיים.
      הערבים בישראל אינם חיים כאן מתוך בחירה מלאה. הם חיים כאן בתקוה שיום אחד -בסיועם של גלעד וחבריו – הם ישלטו כאן ואז יודיעו לגלעד כי מקומו אינו כאן יותר. בניסוי הזה גם אני לא מוכן להשתתף.
      גלעד -מצידי -יכול לחיות במקום אחר בעולם.

  5. שי הגיב:

    למה ה"עם" הבלסטיני הוא יותר עם מישראל?? וכי להם בלבד שמורה הזכות לריבונות, למדינה בשמם,עבורם?? הריי בישראל דווקא ישנם ערבים ובמדינה הבלסטינית לא יהיה יהודי אחד. עצם העובדה שהד"ר שולל את הקשר ואת העבר של עם ישראל עם ארץ ישראל מראה על זילזול מופרע בעובדות, כמה מאמרים בארכיאולוגיה יפתרו את העניין. לא דוברים את שפתה? ומה היא שפתה רומאית, אנגלית,ערבית?? אהה כן אני זוכר לדעתך מעולם לא היו פה יהודים.. הד"ר מתייחס למושג מדינה כאילו נחת מהחלל ואנו הגענו לפה בגלל שהיה לנו חם או קר בשאר חלקי העולם.

    • דר' ז'קלין כריסטופר הגיב:

      תגובה ראויה רק חבל שאתה מסתפק רק ברמזים. כתוב באופן ברור: דר' גלעד ככל הנראה לא מאמין בקב"ה. לא מאמין בתחיית המתים. לא מאמין בתנך ובהיסטוריית העם היהודי הכתובה בו. לא מאמין בדוד המלך. אולי צריך לשלוח אותו להתגורר בגלעד שהוא נחלת השבטים גד נפתלי אפרים ומנשה דהיינו שיגור בארץ העכשווית ירדן ואולי גם סוריה וירגיש שהוא גר בנחלת אבותיו. פה הוא ככל הנראה לא מרגיש בבית או שמא השם שלו מעוברת והוא בכלל ישמעאלי???????

  6. פרה אדומה הגיב:

    ישראלי = רק מי שמזרע ישראל אבינו
    יהודי = רק ישראלי מצאצאי הישראלים שממלכות יהודה (צאצאי השבטים יהודה שמעון ובנימין וכן צאצאי הכהנים ולווים שהיו במלכות יהודה).

הגיבו לדר' ז'קלין כריסטופר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים