הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 באוקטובר, 2010 2 תגובות

העיסוק הנרחב בנעשה בעיראק על ידי הצבא האמריקאי, מאז הדלפת הזוועות באתר האינטרנט ויקיליקס, אמור להיות קריאת השכמה לרוב היהודי בארץ. גם בישראל הציבור אינו זוכה לשקיפות מצד הרשות המבצעת ופעולותיה השונות, ומופתע לנוכח גילויי התבהמותם המוסרית של חיילי צה"ל – "הצבא המוסרי בעולם" –  בכל פעם מחדש. תפיסת העמימות חייבת להשתנות.

החיילים הם שליחי המדיניות הבריונית המוכתבת מלמעלה, מושתקת ומוסתרת מעיני הציבור שיגלה את מעלליה רק בדו"ח גולדסטון הבא. בדומה לממשל האמריקני, הוכח פעמים רבות מדי שהשדרה השלטונית בירושלים עשתה הכול על מנת שהציבור יבחין רק בדיווחים מן השטח אשר יתרמו להישרדותה ויציבותה, בלי להתייחס להשפעותיו ההרסניות של קשר השתקה משחית שכזה על החברה והעם. פעולות ישראל בשטחים הכבושים חייבות לעורר את דעת הקהל לביקורתיות שהציבור בארץ אינו מורגל בה. העובדה שבארץ הדלפות מסוג זה הן בגדר הנדיר תחזור לרדוף אותנו, כי אין שום חומת מגן שבכוחה לכסות על אותה קופת שרצים  המאיימת להתפקע.

אט אט, חרף ניסיונות טיוח והדרת אינפורמציה מן הציבור, בחסות חומות פיזיות ופסיכולוגיות, מזדחלות מן המציאות הצבאית העדויות על השפלות אזרחים פלסטינים במחסומים, יד קלה על ההדק, גילויים על השימוש באוכלוסיה אזרחית בשטחים לצורכי שמירה על חיי יהןדים הנתפסים נעלים יותר, או סתם לשם השעשוע של המשועממים שבחיילנו. לאחרונה נוסף לתמונה המרחב הווירטואלי המציב בפני הציבור את תמונת המראה שהתקשורת הממוסדת, המשותקת מפחד וצנזורה צבאית אינה יכולה או מוכנה להראות. מראה בה הישראלי איננו רק רוצח בכבישים אלא גם בגדה המערבית בשם אינטרסים ביטחוניים שקריים למכביר. ישראלי הגונב ולא רק ברזים מבתי מלון אלא חומס אדמות ומפקיע שטחים למען הרחבת המרחב הטריטוריאלי. תמונותיה של עדן אברג'יל ועוד רבים מבחורינו המוצלחים שנשללה מהם כל טיפת הומניות או חמלה כלפי אנשים כפותים חסרי ישע, מעטרות את הרשתות החברתיות באינטרנט, בגאון. כמו על מנת להכשיר את השרץ , נשלפות הקלישאות ההוריות החבוטות אשר מטיחות אשמת כפיות טובה במי שיעז להעמיד את ילדיהן לדין, בשל מעורבותם בהידרדרות התלולה בערכי טוהר הנשק ורמיסת זכויות האדם בחיוך גס. כשל המוסר לא התחיל היום, הוא רק שלב נוסף באבולוציה הנצלנית שחווה העם בישראל מזה דורות ארוכים בידי הממשלות השונות. הללו מפקיעות את זכות הציבור למידע, ומעטרות השתקה זו באמתלות ביטחוניות אומללות.

הדעת כבר כמעט שנצרבת משלל המקרים המביכים שהוסתרו מידיעת הציבור בזמן אמת. חתימת הארכיונים של מלחמת יום הכיפורים למשך כמעט ארבעים שנה,  בעצת הממסד הפוליטי והצבאי בכדי ששאלות נוקבות לא תישאלנה, מרחפת עד עצם היום הזה ומעידה על נורמות חברתיות ומוסריות רקובות כאחד. גם בימינו, אינספור פקודות בלתי חוקיות בעליל מוגדרות מסווגות, ולא משום חשיבותן האסטרטגית אלא מחשש לביקורת על אופיין המוסרי. החושף אותן דוגמת ענת קם, צפוי לרדיפה מבהילה בחסות שירותי הביטחון וההמון הפטריוטי, המאמינים כי האמת שוכנת על כתפה של ישראל בכל עת.

wikileaks

בשנת 2010 לציבור בישראל אין זכות ויכולת, לדעת מה תקציבן של שירות הביטחון הכללי והמוסד, אותן הוא מסבסד מכיסו. רשויות המשפט משמשות כמגויסות כל אימת ששירותי הביטחון מבקשים להאריך מעצרו של חשוד בעבירות על ביטחון המדינה, עד כדי כך שהדיון אינו חייב להתקיים בפניו של הנאשם, נוכחות עו"ד? הצחקתם אותנו. תלונותיהם הקשות והתיאורים המזעזעים של הנחקרים לגבי עינויים לא מעניינות את הרוב היהודי בישראל, גם אם יש ביניהם אחדים שעתידים להיחקר באותן השיטות בדיוק. אך באחד מן הימים נעטה כולנו ארשת של פליאה על כך שלא ידענו שכנראה התנהלו גם דברים אסורים, אי שם במרתפים החשוכים, ונשאל איך לא ידענו קודם, במקום לתהות כיצד לא שאלנו קודם?

חשיפת עוולות מוסריות על ידי אזרחים מודאגים חייבת להתקיים גם בישראל,  ולגופי התקשורת השונים חשיבות עצומה בהפיכת המרחב הציבורי לדמוקרטי ומוסרי יותר באמצעות אותן הדלפות. המדיה תרוויח נקודות זכות באם תתנער מהשליטה הצבאית והפוליטית הקובעת את דיווחיה, האזרחים המדליפים יחושו שקיים עוגן המקדש את זכותו של הציבור לדעת וזאת בשונה מקולה החד מימדי של התקשורת כעת. כאשר העם יידע שקיימת כתובת להדלפות ,הוא יפנים שגילויים מוסריים אינם בגדר פריבילגיה אלא חובה. את שטף ההדלפות לא ניתן יהיה כבר להפסיק, עד לשינוי המיוחל במדיניות השלטונית.

מקרה ענת קם מהווה לקח חשוב, שכן ברגע שהעיתונאי אורי בלאו חש שהטבעת מתהדקת סביב צווארו, הסגיר את המדליפה קם לשירותי הביטחון בכדי להציל את עורו, ובכך יצר נזק עצום למהימנותם של העיתונאים והאופן בו הם מגנים על מקורותיהם. קם נתפסת כבוגדת, בלאו כמניפולאטור ונצלן, האלוף נווה, החשוד העיקרי, קודם לתפקיד סגן הרמטכ"ל, אך נושאי ההדלפה – נוהל שכן ומדיניות החיסולים נמשכים באין מפריע.

חשיפת הנסתר תביא להעמדתם לדין של אזרחים וחיילים אשר ניצלו את כוחם ומעמדם בכדי לכפות פעולות לא מוסריות על אוכלוסיה אזרחית כבושה, ותהווה תעודת יושר לחברה. ראוי לבטל טיעונים כמו מילוי פקודה או "כך עושים כולם" שאסור שיאמרו מפי האדם החושב, שכן אחרת – כל דאלים גבר. הטלת זרקור האחריות על החייל הפשוט ומפקדו באופן בלעדי, מסיטה את הביקורת מפחדנות התקשורת, והודפת קולות ביקורת כנגד בממסד הפוליטי. רק התפקחות מעיוורון הביטחון הלאומי,  תצווה אותנו לראות מעבר לחומת הקו הירוק המחלידה. אם איננו חפצים להתעורר לכותרות העיתונים שיעידו בדיעבד על מעשים נפשעים תוצרת ה"עם הנבחר", חובה לשאול שאלות, חובה להדליף הדלפות.

תגובות
נושאים: מאמרים

2 תגובות

  1. כלבויניק הגיב:

    מאמר הגיוני ורהוט.הייתי רק מבקש מהכותב רועי רז,להרחיב את יריעת ענת קם-אורי בלאו-האלוף נוה (אם בתגובה בגוף מאמר זה,או במסגרת מאמר נפרד).זאת משום שבתקשורת הרגילה,כמעט ולא דווח דבר בצורה אוביקטיבית ופרטנית:
    מה היה/ו בדיוק הפשע /ים ("נוהל שכן" ו"מדיניות חיסולים",כללי מדי) שחשפה ענת? מה היה פשעו של האלוף נוה מעבר לעובדה שהמסמכים נלקחו מלשכתו (כשל בטחון שדה),האם חיפה גם על פשע/ים ברורים? מה היו אותם פשע/ים? היכן הם גבולות הצנזורה בנושא זה? גם העובדה שקם "נמכרה" ע"י בלאו,לא הייתה ידועה לי ולאחרים (בדקתי) ושופכת אור חדש לגמרי על כל הפרשה,אף כאן,פרוט לא יזיק.
    בתודה מראש.

  2. noam הגיב:

    כמה קומוניסטי טיפוסי
    לא אישרתם את התגובה שלי
    TRUTH IS THE NEW HATE SPEECH
    כנראה לזה המאמר מתכוון שהוא מדבר על הציבור ה"דומם"

הגיבו לnoam

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים