הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 בנובמבר, 2010 5 תגובות

בשבוע שעבר נחתם הסכם קיבוצי למגזר הציבורי הכולל תוספות שכר. ההסכם נחתם שעות ספורות לפני תחילת השביתה הכללית. אמנם נכון, השביתה היא אמצעי ואינה מטרה ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, מתגאה בכך שהוא מנהיג אחראי ומדגיש בכל הזדמנות שהוא מצדד ב"שולחן עגול" בהשתתפות הממשלה, המעסיקים וההסתדרות.

זכורה לכולנו תמונת העבר המלבבת של לחיצות הידיים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו , נשיא התעשיינים, שרגא ברוש, ועיני. אך הפעם השולחן נעלם. האם הבין יו"ר ההסתדרות שבלי הכרזה על שביתה ארצית העניינים לא מתקדמים? שהקומבינה עם המעסיקים הפרטיים והציבוריים אינה נושאת פרי?

ככל שהתקרב מועד השביתה כך התקדם המשא ומתן בין האוצר להסתדרות. אך נדמה שהמשחק היה מכור: הממשלה רצתה לתת תוספת שכר של חצי אחוז לשנה ועיני דרש 3.5%. שארו בנפשכם שהממשלה הייתה מציעה להוריד מהשכר אחוז אחד. אז היה ה"הישג" של עיני גדול יותר.

אך האמת היא אחרת. תוקפו של ההסכם שנחתם בשבוע שעבר הוא לשלוש וחצי שנים, עד 2013. בחישוב הסופי של התוספות נעלמו  שנתיים: 2009 ו-2010. השנים שנכללו בדרישה המקורית של ההסתדרות. בשנתיים האלו לא היה הסכם, למרות שהאינפלציה עלתה ביותר מ-3%. חשוב להזכיר שמזה עשור (!) העובדים לא זכו תוספת יוקר למרות האינפלציה. זהו עשור שבו נשחק שכרם של העובדים, ובעלי ההון הרוויחו מיליארדים (של דולרים). כך שהתוספת שהושגה בהסכם של השבוע שעבר מתגמדת כאשר לוקחים בחשבון את היעדר הפיצוי בעקבות העליה במדד המחירים בעשור אחרון – כולל השנתיים "שנעלמו" מן החישוב הסופי.

כמו כן, יש מידה לא מבוטלת של אחיזת עיניים כאשר דוברי ההסתדרות מציינים שהושגה תוספת שכר של 6.2 אחוז ל-3.5 שנים. בהסכם שנחתם ההסתדרות הסכימה להגדיל את ההפרשה לפנסיה מ-17.5% ל-19.5% מהשכר. אותו סכום שיצטרכו העובדים לשלם הינו  כאחוז משכרם. מכאן שהתוספת היא למעשה רק 5.2%!

איך אפשר לדאוג לבעלי השכר הנמוך

במהלך המשא ומתן דוברי הממשלה שבו והדגישו שהם "דואגים לעובדים בעלי השכר הנמוך". כאילו השכר הנמוך במגזר הציבורי היא גזירה משמיים או כוח עליון. אם הממשלה באמת ובתמים היתה רוצה לדאוג לשכרם של העובדים ברמות השכר הנמוכות (ואולי יש לכתוב לשכרן של עובדות ברמות השכר הנמוכות), הפיתרון הוא פשוט. הממשלה יכולה לקדם חקיקה לפיה מצמידים את שכר המינימום המשולם לעובדים רבים ל-60% מהשכר הממוצע. כך שכל עליה בשכר הממוצע במשק תעלה גם את שכר המינימום.

agree

ועוד. ערב הדיון על ההסכם דאג הממונה על השכר באוצר לפרסם דו"ח על פערי השכר  בשירות המדינה. בתרגיל השקוף הזה, דווקא ערב שביתה, הובלט שכרם הגבוה של מספר מצומצם של רופאים, מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים מסויימים בשירות המדינה.

אבל המציאות הינה שונה. כאשר קוראים את כל הדו"ח (ולא רק את ההודעות לעיתונות שהאוצר דאג להפיץ) עולה תמונה שונה ומדאיגה: 31% מעובדי המגזר הציבורי נזקקים להבטחת הכנסה ומשתכרים פחות משכר המינימום העומד כעת על 3.850 ש"ח לחדש. שלא לדבר על עובדי קבלן ששכרם הממוצע אף נמוך יותר מזה והם כלל לא נכללו בדו"ח.

מעיון בדו"ח עולה עוד, שברשויות המקומיות יותר ממחצית העובדים משתכרים פחות משכר המינימום. לאחרונה התפרסם שאף 54% מן המורים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק. שכרם הממוצע עומד על 6.714 שקל (שכר ברוטו) ובכללם מורות ומורים בעלי ותק של עשרות שנים ובעלי השכלה אקדמית. זה גם מצבם של העובדים הסוציאליים (שאינם חתומים על ההסכם) ושל האחיות.

מצבן של הנשים במגזר הציבורי הוא הקשה ביותר. רוב רובם של העובדים ברמות השכר הנמוכות הן נשים. אבל תוספת חד-פעמית ומזערית שניתנה במסגרת ההסכם האחרון לאימהות של ילדים קטנים המועסקות במגזר הציבורי הוצגה כ"הישג מרשים". הגדיל לעשות הכתב של ערוץ 10, מתן חודורוב, שהתגאה ב"הישג" של עיני ובמהדורת החדשות הציג לדוגמה עובדת המשתכרת 9,000 שקל לחודש, אשר לפי ההסכם תקבל מאות שקלים נוספים. כמה עובדות משתכרות כך בין האחיות, המורות והעובדות הסוציאליות?

ההסכם של שלוש וחצי שנים עד 2013 מבטיח שקט תעשייתי במגזר הציבורי ומהווה תרומה משמעותית של עיני להמשך כהונת הממשלה הימנית של נתניהו וברק. עיני נמנה עם שושביניה של הממשלה הימנית ועתה הוא דואג להמשך כהונתה הרת אסון. המסר של עיני הוא ברור: עד הבחירות לכנסת הבאה העובדים לא יפריעו את מנוחתם של השליטים. כדאי לתת לעובדים כמה פירורים כדי שהממשלה הזאת תמשיך לרמוס את זכויות העובדים ולשרת את ההון. ניתן לשער שאילו הייתה פורצת שביתה ההישגים של העובדים היו משמעותיים יותר.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. מתקשה להבין הגיב:

    רק ענין קטן אבל חשוב מאד,להבנה:
    האם יכול הכותב להסביר היכן בדיוק עבר החתול השחור בין עייני לברק,אחרי החגיגות בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית ומה היו הסיבות לכך.תודה מראש.

  2. עדיין מתקשה להבין הגיב:

    אנני מצפה מהכותב הנכבד שיאוץ ויקפוץ לפקודותי,כחייל,הוא אינו חיב לי דבר.אך בכל אופן,עבר כבר מספיק זמן מאז שבקשתי את מה שבקשתי ממנו והוא לא טרח לענות ולו אף במילה אחת.אנחנו כבר מורגלים באורי אבנרי (יש עוד רבים כמוהו),הפורק עלינו כמשאית עפר את משאו,גומר,מכניס להילוך ומסתלק…עד לפעם הבאה (הוא עושה זאת אפילו באתר שלו).כלומר לא עונה לעדת הגרופיס המגיבה,כיאה וכיאות לסלבריטי מדרגתו.להבדיל ממנו,גדעון ספירו,חיים ברעם ואחרים,שאינם נופלים ממנו ואולי אף עולים עליו,תמיד יענו,יטרחו לבדוק ולהשיב ואם צריך גם יכנסו לדיון.אני בתור מגיב,לומד טוב טוב היכן מרוחה החמאה.
    (ואם דברים אחרים העסיקו את ב.גונן ולא היה יכול בשום פנים ואופן לענות-כשם שאמרתי תודה מראש,כך אבקש גם את סליחתו).

  3. בנימין גונן הגיב:

    לתגובה מס. 1 בענין עייני. הוא לא השתנה. היה משת"פ של הממשלה והמעסיקים (ביבי וברוש) ונשאר כזה. הוא רק החליף את השחקנים. כיום מעמדו של ברק מתנדנד והוא העביר את תמיכתו לבן-אליעזר.

    לתגובה מס. 2 אני מצטער ומתנצל, אך לא זכור לי מה בקשת ממני ומתי?
    אם תשלח לי שנית את תגובתך או שאלתך אשמח לענות לך בכתב או במייל. בברכה גונן בנימין

  4. עכשיו מבין,אבל רק קצת הגיב:

    לבנימין גונן:
    אני הוא "מתקשה להבין" ו"עדיין מתקשה להבין".כלומר אותו אדם.והתנצלותך התקבלה גם התקבלה.
    ולעיניננו: אתה טוען כביכול שעייני זרק מעליו את ברק רק משום שמעמדו של האחרון,במפלגה ובציבור נחלש.זו יכולה להיות פרשנות אך האם יש לך עובדות המחזקות את הענין.לדעתי העליהום על ברק התחיל אחרי שנטש עייני את שולחן הממשלה.ובכלל,מה היה שם,בינו לבין ביבי וברק שעצבן אותו כל כך.גם אם סר חינו של ברק בעיניו מדוע ינטוש שבת אחים גם יחד עם העטין והפיטמה,אדרבה,היה עוקף את ברק שם למעלה ולא בתוככי המדמנה העבודתית, מה היו שיקוליו?

  5. דניאל קלטי הגיב:

    האינפלאציה עלתה בהרבה, הרבה יותר.

    בבואנו לחשב, את מימדי תוספת-השכר, אותה עלינו לדרוש מן הממשלה (ולדרוש ברצינות, לא כמו השונשיין הזה עיני ומשת"פיו!!!!), שומה עלינו להתייחס, קודם-לכל, לדברים הבסיסיים, להוצאות החיוניות:

    שכר-דירה…
    מחירי-הלחם…
    מחירי הפירות והירקות…
    מחירי גבינה, חמאה, חומוס, שוקולד…
    מחירי הנסיעה, באוטובוסים וברכבות…

    לי, למשל, אין שום רווחה מכך, שעלייתם הדראסטית, של מחירי כל הדברים הללו, "מֻתנה" קמעה, ע"י הירידה במחיר האיי-פוד, לדוגמא. או מערכות כלשהן, לבלו-ריי, או לקולנוע ביתי.

    לי, אישית, אין שום-דבר מכך. שום רווח.

    אני יודע, כמה עולה שכר-דירה (טירוף). אני יודע, מהו חשבון-המים, או החשמל. אני יודע, כמה כסף עליי להוציא במכולת, כמה בסופרמרקט וכמה על האוטובוס, לסופרמרקט דנן.

    כל הדברים הללו, התייקרו בהַרְבֵּה יוֹתֵר, מ-3%…

    אבל, כל עוד מצפים למָשֶׁהוּ, בכלל, מן השונשיין הזה עיני….נו, שוין.

הגיבו לבנימין גונן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים